"שישים שנה לקונטרס עניינה של תורת החסידות" בנושא "נפלאות בתורת רבינו".הרב מרדכי מנשה לאופר תשפ"ו

ברשות הרבנים חברי הנהלת הישיבה המארגנים רב זושבולף הרב מנחם לרר טוב המנחה פה כבר אמר את כל הסיפורים על טרס רכסידס זכו מזה שצריכים לשבת וללמוד את זה אבל אה באמת הפתק הקטן הזה שהוא יקריא המכתב אה הייתה לי הזכות לערוך את המבוא לאגרוסקידש קרח עובז שזה מכיל את ה את השנים לא ולבז ואז ברגע האחרון הגיע המכתב הזה הפתק המיוחד הזה הכתב יד קוידש הזה של הרבי שהרבי מסביר א הרבי כותב אולי יסגננו אחרי שכבר כתבנו הרבה סיפורים בעזכה שרוסה ללקון קונטרס ועל ההתוועדות ועל ספר ערכים אז זה נכנס במבוא הצילום ואני לא הייתי כשרבי דיבר על א לא הייתי בהתוועדות ואם רב זל בן גופין וכל אלה ששמעו את זה וחיו את זה אבל אני זוכר שרביאל פעם אמר דבר מאוד מעניין הוא אמר שאחת אחת הבעיות של נברא זה שהוא לוקח את הקדוש ברוך הוא בכלים שלו יש לו ציור מסוים ציור בנפש, בכוחות הנפש וכך הוא תופס את הקדוש ברוך הוא. ובסידס ואומרת לא זה משהו אחר זה מדובר פה במשהו עצמי זה בכלל לא זה לא בכלים שלך כך רביאל אם אני לא טועה תמצאת את העניין של טרס החסידש שזה בא לדבר על עניין עצמי והדוגמאות מניגלה וכולי וכולי אני לא אדבר על א אני אשאיר את זה ל לאלה שצריך מבינים חזק בזה בעניין של טרס אחסידס אגב יש שם הרבה עניינים של ניגלה ב בטייפ שלוטסקיס לטוב שחובוב שומעים את הרבי מדבר עם מישהו על קצוס כמה פעמים שומעים את המילה קצוס אני זוכר שבחורים אני מצאתי מכתבים שבחורים כתבו לארץ אז הם כתבו זה זה התרגשו מאוד שהרבי הזכיר כמה פעם את צויס החוישן ככה בשיחות לא יודע עם איזה רב שהיה שם בכלל ביוטסק סקיס בא עם הרבה רבנים אני אעבור לבאמת כל מיני כמה דברים מעניינים בתורת רבנו דברים קטנים אפיזודות יותר אני אפתח בחידה אולי מישהו יודע איפה איזה עיר חוץ מירושלים המחבר מורנבס יוסף מזכיר בשולחן ערוך עיר מסוימת הוא כותב, מביא את זה לאלוכה ואני לא סתם שואל את זה כי הרבי פעם דיבר שיחה שלמה הגיע שתי שיחות וכנראה בכוונה לא הזכיר את הפסק דין הזה השמיט את הבס יוסף הזה נו איגוד התמימים איך זהטו בתש לחץ חס היה משהו בצפון ב ואחר כך בת שמא א' נדמה לי שהרב קפלן או מישהו מצפת היה אצל הרבי והלכתי בשבספר שלס שמיני טוף שמא הרבי נותן משקה בשביל צפת והרבי אומר דברים מאוד מעניינים הרבי אומר חשבתי להוציא שיחה על צפת אולי כן כתבתי לא כתבתי דיברתי פעם הנוכב הרבי רצה מאוד שיוציאו את זה ובתוף שמא בפרש א פרס שמיני מארבי מדבר עוד פעם על שפת ואחר כך כשיצא הספר לקוטסירז קרח יז כבר במבוא כתוב יש פה בסוף הספר שיחה מיוחדת מכתב מיוחד של הרבי כתב על הספר של רבי שוע מונצ'ן עליו השלום אה על ה בביוגרפיה של התניס ואחר כך הרבי יש שם שיחה מיוחדת על על דבר מעלה ספס שיחה הרבי מזכיר את הבס יוסף כמה פעמים ואת גורי אריזל את הכל ממלא מרמקס אבל את הפסק הדין הזה של ה של הבס יוסף שהבס יוסף מזכיר את העיר צפת הריבס יוסף מזכיר את צפת מתקופתו מה אני אזיר זה בסימן תק תקעוב וכן על המותקיצד הרי שרבו עליהם גשומים עד שיצרו להם רוב גשומים השפט עליהם רוב תיב היינו נכנ לקבל מספלני עליהם שאין לך צרה יתירה מזו שבתים נופלים ונמצאו בתיהם כבריהם ובארץ ישראל אין מתפלים על רוב גשמים פני שי ארץ הרים ובתי הם בנויים באבנים ורוב הגשמים טובה להם ואין מטענים להעביר הטובה. עד כאן ועכשיו הבית סוסף כותב דבר מעניין מדהים הוא מספר היסטוריה שלו ועכשיו בצפת מצוים הפולת בתים מפני הקשומים ומספלין עליהם. הרבי מציין חמש שש פעמים בשיחה הזאת בסוף את ההקדמות שלו את זה הרבי לא מזכיר. למה? הרבי מסתיר שיש עניין של מצפון תיפתח וכנגד זה יש מצד קדושה אפשר לתקן את זה. הרבי לא רצה כל המטרה של הרבי לעודד את ההתיישבות בצפת ברגע שכתוב הפסק דין הזה יצט בשיחה אז הרבי בעצם אומר יש בעיה בצפת אז שמח מה אני אומר את זה בערב ראש השנה בראש השנה טוב של לחשב שובה הרבי יצא עם עניין מסוים לכמו שיש קמחי לפיסה שיהיה מגבט לצורכי החגים והרבי שאל את השאלה שטורמדיקש שילה למה לא עשו למה לא תיקנו מגבט לצורך החגים והרבי תיקן את זה אבל הרבי אמר למה לא רצו לעשות את זה לא רצו לפתוח להכריז בתחילת שנה שיש עניין של הניעות חס ושלום כי אז זה נכנס לפסק דין של תיראה אז בעצם כאילו קובעים שיש עניין בלתי רצוי כזה ולכן זה הרבי כתב זה ככה הרבי הסביר אז זה כנראה הסיבה שהרבי בכוונה לא מזכיר מסיר את הפסק דין הזה מסתיר את כל הבס יוסף את ההקדמות שלו שהיו בצפת ומה מתי הוא חתם את הספר את זה כדי שחס ושלום לא לפתוח בלא לתת נתינת מקום לעניין כזה זה בדרך אפשר כמובן אחת הבעיות שנידונות בבתי דין בבתי משפט בפרט בדור האחרון זה עניין של השגת גבול יש ספר שליחוס קילחוס יש עוד כל מיני מקומות בגרוסקוידש מוצאים אולי עשרות פעמים שהרבי אנשים רצו לנסוע לשלי והרבי כותב להם להיזהר באים לבדוק באם אין בזה השגת גבול דו שצריך להפסיק אפילו מקומות שלכאורה היה ספק לכאורה אנשים לא הבינו לפעמים שמעתי משלוחים היה איזה שליח שמגיע לאיזה מקום מסוים פעם בכמה שנים והרבי לא נתן שישא לשם שליח למה עכשיוש סוג הזבול לכאורה זה מאוד א דורש הסבר א תראו אצל הרבי הכל מיוסד על תורה שהרבי כותב באיגרוסקודש מכתב שהרבי כותב ידוע שכל כל שמיס מיסדני דבריי הלילה שקדמוני לכל עניין של הרבי זה תר אז תראו דבר נפלא שמופיע אצל אדמור הזקן אדמור הזקן יש לו הלכות אפקר והסוג סגבול 13 סעיפים בסך הכל הסעיף האחרון הוא סעיף מאוד מאוד מרתק מאוד ארוך אבל האדמור הזקן מסיים בחידוש מאוד גדול רציתי לחסוך את ה אדמור הזקן כותב ככה מומידסידוס שלא לרד לתוך חומנוסת חברו לפני זה אדמור הזקן מביא מחלוקת שיש מצבים שלא מחוייבים שאפשר לפתוח זה לא נקרא השגת גבול ואחרי שהוא מביא שיש נוהגים ככה ויש נוהגים ככה הוא כותב הומידסידוס שלא להירא לתוך אומנות חברו שנאמר בתש ראו לו טימפרשו חכמים זה שלא ירד לתוך אומנות חברו איפה המקור של אמור הזקן שנה שעברה השבר שלי עליו השלום הרב טוביבל בלוי דיבר פה ב לכבוד שנת ה-60 ל לגילוי של השיטה של הרבי בלימוד רשי היה לו אח, אח מאבא, יהודי מאוד חשוב הבריס יהודו, אלה שבטח הרב פרוס מכיר את הספרים, יש לו ספרים על כל השולחן ערוך והוא כותב דבר מעניין, הוא כותב דבר מרתק. לפני זה ראיתי שפוסקים שבדרך כלל כל היום מזכירים משנה ברור, משנה ברור ולא מזכירים את הדמור הזקן, פתאום אומרים שזה חידוש של אדמור הזקן. המידוס הזאת שלא להיכנס גם במקומות שעל פי הלכה מותר. זה חידוש של אדמור הזקן. מאיפה המקור שלמור הזקן? אז רבי יעקב לוי הדוד הוא כותב שזה תשובה של החו סיויר. חו הסיויר. ו החסתם סיפר במקום אחד חולק על החבסיויר. אבל רבי יעקב לא מוצא שהחסם ספר בעצמו במקום אחר. כותב בדיוק אותו דבר. עכשיו דבר מדהים שבמר מקימס בשולחן אורך הזקן של המדורה החדשה מצוין על הספר של הרב בלוי וכמ של אדמו הזקן שלא ידעו מי כתב את זה מצוין לרמב"ם אבל הרמב"ם כותב שתלמיד חכם צריך להיזהר בזה לא אז אפשר להגיד הרבי פה אמר לשלוחים בתף שז היות ואתם נוסעים כמו תלמידי חכומים אתם צריכים לדאוג שגם העניינים ניים החיצוניים יהיו כמו שצריך מתאים הרבי התכוון בטרס מנחם לא צינו אבל בספר השליחס יצא לי לציין רמבם כותב איך שתלמיד חכם צריך להיות להתלבש אבל הרבי לא מביא דווקא על תלמיד חכם מידסידוס הרי למה נוסאים לשליחוס מצד חסידשקית אז אתה לא יכול לבצע שליחוס שזה הפך מידסידוס של אדמור הזקן עכשיו תראו דבר דבר מדהים נדמה לי שהרב סופר נדמה לי הוא פרסם פעם את התשובה הזאת באותו עניין יש פסק דין ש יש פסק דין של שולחן הורך ואדמור הזקן מקבל אותו והרבי מחדש משהו אחר לכאורה מפורסם שבחבד אין גורסים כלל חטיפת אדם ממוסד אחד על ידי מוסד שני ואפילו לא שקל לביתי יהיה איתו מבלי רשות על זה מקודם מהנהלת המוסד הראשון זה ממש חידוש של הרבי אבל הרבי לא כותב שזה שולחן ערוך הוא הוא אומר שזה מפורסם שזה חבד זה חבד זה חידוש של הרבי הרבי אומר אם אם אתה חוסיד אם זה מידסטידוס למרות שבשולחן עורך וגם בשולחן אורך אדמור הזקן אתה יכול למצוא התר אבל זה לא יכול להתבסס על כזה דבר אחד הסיפורים מי שזכה לראות והיום ברוך השם הכל מודפס כשהיינו ילדים היינו מצלמים אחד מהשני מכתבים של הרבי בכסבי יד בכלל היה מי שהיה לו איזה צילום של כתב יד משפט פחת בוטמן הייתה מפורסמת היה להם מוספים ומצלמים אחד מהם זכינו ואחר כך ברוך השם היום יש איגרוסקוידש וטרס ונחם בכל מקום יש כסבי יד לפה ולשם אז אפשר לראות כשהרבי אה כשהרבי לא היה לו חומש או תהילים והוא ציטט פסוק הוא לא הוא לא ציטט את הפסוק הוא השאיר כמה נקודות שאלה שרושמים את השיחות א ימלאו את זה ובפעם אחת בתוב של לדוב נדלמ לי הרבי כתב ביקשתי ביקשתי אנש כמה פעמים שכשמביאים פסוק יראו מקודם בפנים והרבי כותב אתם פשוט מובן הרב ליישר נמצא פה בטוף של המטס באמצע התוועדות שהרבי מדבר על רשי הרבי פתאום פותח חומש ואומר נין אן רשי שתית מטבוב או בלי ווב איזה פסוק. למה? מה מה כל כך למה כל כך נגע לרבי? אני אגלה סוד, אני רק אחסוף חצי סוד. הגמרא מספרת על אחד התנועים שנמנל מלעשות משהו בגלל איזה פסוק. הוא זכר פסוק. אחד מגדולי הפוסקים שהיה גם צדיק גדול ומקובל בכל תבוצות ישראל כותב בתשובה שלו שואל מה פתאום הגמרא מביאה את הפסוק הזה הפסוק הוא פסוק שלילי אני בכוונה לא רוצה כי היום אפשר בגוגל למצוא את זה אני לא רוצה להתחיל לא רוצה קפיידס של צדיקי עולם הוא אומר יש פסוק חיובי ולמה אותו תנה הסתמך על פסוק שלילי והוא מצט את הפסוק, אותו פוסק. אבל מי שמסתכל היום פסוק בטילים, זה לא כתוב כמו שאותור פוסק ציצט, זה כתוב אחרת. ומובן למה הגמרא. אז הרבי כותב שם במכתב הזה בלמדו ווב הרבי כותב הטעם פשוט. חבר'ה זה מאוד פשוט לפני שמצטטים פסוק צריכים להסתכן בפנים. הרבי בעצמו אמר כמה פעמים שהוא כותב ראי או עיין אז צריכים להסתכל בפנים לפני כמה שנים התגלגלה הזכות זה קשור גם בחוף עובי שזכו להתעסק ב במצבה של רב ליויק והתעסק עם הזהו זה משפחת גורליק ופה בכפר חבד הנה החברי הנהלה נמצאים פה של אז האדריכל קוראים לו מרדכי מנשגורליק הוא הקדוש ברוך הוא גלגל לידו סיפור מעניין של השכוח פרוטיס ואני רוצה להסביר אני רוצה אני רוצה לספר משהו מדהים שזה קרה הסיפור כבר פורסם היה יהודי טייס שהיה היה חובב חובב תמונות בכל מקום שהוא נסע הוא צילם תוך ידי גחות תרגילים צבעים הוא צילם בכל מקום ביום השלישי של מלחמת יום הכיפורים אה נדמה לי שהמצרים הפילו את המטוס שלו והוא עלה הנשמה שלו עלתה שמימה ועל פי הסדר שקיים אז משרד הביטחון והעירייה ששם הוא התגורר היו צריכים לדאוג שאשתו יהיה להבית הבית יהיה כמו שצריך ו מכיוון שזה הם היו גרים באשקלון אז מצאו את האדריכל גורליק מוטל גורליק הוא הוא נסע לטפל בבית אז היו צריכים להרחיב את הבית וכיוון שהוא חוסיד אז נוצר קשר עם המשפחה אז כל פעם הוא היה מביא שם חנוכה ופורים ומצס ועד היום דרך אגב הקשר שלו עם המשפחה הזאת נשאר עד עצם היום הזה לפני חודש שהייתי ביסוד המעלה ואמר לי מישהו מהמשפחה שהוא בקשר איתם עד היום ומה שקורה ככה שבוע שבוע היה מרים טלפון לפני שבת ובחודש אלו לז הוא אמר לגברת לאלמנה הזאת שיש לה ארבעה ילדים בחודש שבה אני לא יהיה לי קשר איתך אז הוא שאלה מה מה קרה מה יהיה בפרט זה בחודש החגים אומר לה אני נוסע לרבי הוא שלאח מה אתה עושה שם, מה עושים שמה, הרבי עושה. הוא סיפר לה שהרבי הולך לאוהל וכולי. אז היא אמרה לו ככה, מרדכי, תבוא מחר, אני רוצה גם לכתוב לרבי. אוחטי, הוא הגיע אז היא נתנה לו חמישה מכתבים, מכתב שהיא כתבה ועוד שלושה מכתבים, עוד ארבעה מכתבים. כל ילד ישב וכתב לרבי, כמו ילד בתלמודי של כבר חבד. כתב לרבי בצורה מיוחדת מהלב אחד צייר ציור אחד שלח לרבי מתנה והיא האלמנה הזאת לקחה אמרתי שהוא היה חובב צ תמונות צילומים אז היא לקחה הוא השאיר חדר מלא תמונות אחרי אחרי שהוא נפטר נשאר חדר עם תמונות שהוא צילם היא בחה תמונה הכניסה את זה למעטפה והוא לקח את זה לרבי מי שהיה בתיש אצל הרבי יודע שהרבי כבר בתופש חובז הוא מודיע שחוץ מדברים דחופים אין לו זמן בתשרי לענות ולכתוב זהו במוותל גרליק נכנס כמה פעמים במשך תישאל את המסתירים יש סיכוי למשהו אז הם רו אתה רואה מה קורה פה תראה כמה חבילות כמה מכתבים ומה קורה תישרה ובסוף תשרי קרע מה שקרה שהרבי בשמיני הצרס היה התקף לב של הרבי בקיצור הוא הבין שאין אין שום סיכוי לשום מכתב ושום דבר. מנ בסוף חודש תשרי הרבי קיבל את ארוחים ליחידס אבל הוא הבין שאם מכתב הוא לא חוזר וכשהוא חוזר לארץ האלמנה הזאת כל כמה ימים הרימה לו טלפון שואלת מה עם המכתבים שלחתי לרבי מתנה מה הוא יענה לה אני לא יודע מה הוא ענה לה איך הוא התחמק אחרי איזה חודש יום אחד היא מתקשרת מרדכי תבוא דחוף כשהוא מגיע עם הרן לו חמישה מכתבים של הרבי לכל ילד הרבי כתב מכתב אישי עם התייחסות אישית לילדה שהיא בת מצווה הרבי כתב לה א מזל טוב לבת מצווה שתשפיע גם על החברות שלך כמעט נוסח כמו שהרבי כותב לבת של בת חבדית ולכל ילד תודה לציור ששלחת לי אבל הכי מרגש ועל זה אני הולך לדבר הכי מרגש זה עוד פעם האפיז זודה זה התמונה היא בחרה צילום של הר סיני והרבי כתב על זה מאחורה הרבי כתב שהצילום צולם לפני מלחמת לפני מלחמת ששת הימים תוך שירחוב תוך שחובוב זה לפני מלחמת ששת הימים כנראה שהיה תרגילים או כל מיני גיחות והוא מצלם את תר סיני והיא לקחה את התמונה הזאת אז אני קודם זה זה אמנם סוף המכתב אז הרבי כותב נכתב בצילו שהוא שמח לקבל את המתנה, את התמונה של הר סיני, שזה מראה לא רק שהבעל היה לו חוש בצילום, אלא שיש לו רגש לאידשקיט. מה? מי הולך לצלם את הר סיני? אז א זה אז הרבי כותב שכדאי מאוד שתבוא בדברים משרד הביטחון שהם אולי יעשו תערוכה מכל הצילומים שהוא השאיר. אבל העיקר זה אני בכוונה הזכרתי את התפל הרבי כותב לאלמנה מכתב בין שלוש עמודים הוא מתנצל קודם שהוא מתערב בעניין שלא שאלו אותו הוא כותב לה שהיא צריכה לפתוח פרק ב' צריכה להתחתן והרבי אומר שלא לא כדעת הטועים שזה פוגע ברגשות של הבעל והקשר עם הבעל אלא אדרבה הבעל איפה איפה שהוא נמצא הוא ישמח מאוד. הרבי לא כותב בדיוק מה שכתוב עוד מעט נראה אדרבה כשהוא מסתכל במשקפיים במשקפיים באיפה שהוא נמצא אז הוא מסתכל על עניין באמס אז הוא רוצה וזה נחס רוח בשבילו שהיא תחייה חיים נורמלים על ידי הרבי כותב גם לילדים וכולי הרבי מי שזוכר הרבי כותב את המדבר מרקמס פה אין לו מוקם לא פסוק לא מאמר חז"ל שום דבר מכתב מהלב. הרבי פשוט מנסה לרומם את האישה הזאת. אבל אם נתבונן טוב, קראתי שורה אחרי שורת המכתב, כל שורה שם מתייחסת, מרמזת לאיזה מדרש או לאיזה פסק. אני אני אציג את זה עד שהרב הראשי יבוא זוה. אני לא אקרא את המכתב. כולם יכולים לקרוא את זה. המכתב עצמו נדפס כבר באלקוטסיכס, אבל אחר כך באיגרוסקידש עם כל המכתבים של הילדים, השמות שלהם. עכשיו תראו דבר מעניין יש בזויר פרשה סיסרוי הזוהר אומר שצריכים לדבר לכל אחד בשפה שלו. הזוהר מצטט את הפסוק צמר לבסיעקב וסתג את בני ישראל לנשים לנשים צריכים לדבר בשפה שלהם. לילדים וכולי. יש שיחות של הרבי בפסח שהוא מסביר כנגד הרב בוני דיברוטרו הרבי לומד את ההורה מזה. הרבי לא מציין את הזוהר אבל זה זוהר מפורש. חיים אני לא לומד זוהר כמוך כל שבת אבל לפעמים. עכשיו בואו נראה דבר מה הרבי רוצה לשלול. הרבי לא רוצה לשלול סתם דעה של הרחוב. הרבי רוצה להתאמד גם או להתייחס למה שמוצאים בחז"ל. לכאורה מוצאים בחז"ל גישה אחרת שבטח שבעצם לא צריך צריך לשמור אמונים איפה זה מופיע בשולחן ערוך מצאתי את זה בשולחן ערוך בגיליון מרשו על שולחן עורך באלכוס הילוס אז מרשו זה לא המרשו אז הוא מביא ככה גמול טוי ולאירו כל ימי חיהו וכי אפשר לאישה לגמול טוב כל ימי חליהו ואלוהים ומיס אינה גומלת אותו כל ימי חיה לזאת האישה שמת בעלה והיאנה רוצה להתחתן עם אחר אבל נראה כאילו היא נשואה לעולם אמו נו זה יהיה מקור לאלה שלא ירצו לפתוח פרק ב' לא אבל הרבי יכול להיות שהרבי לומד כמו שיש מרדכי שהבסיוסף מביא בשק בז אני לא רוצה להגיד אותו פה שאישה אחרי פטירת בעלה שוכחת תוך זמן קצר היא שוכחת את הבעל אז המדרש הזה אומר לא יש נשים שהם שומרות אמונים אחרי הרבה שנים עכשיו יש בעיה מסוימת מי שיודע בפוסקים בזוהר כתוב שכוח מסוים מן הבעל הראשון נותר באישה שלו לכן יש כאלה שמאוד נזהרו ויש תיקון של הרשש והאריזל מסביר בשאר הפסוקים שהמאמר לו תיבה של בגדיירו זה הולך על אלמנה שלא להתחתן עם אלמנה ויש א אחי דו בחיים של בעוד מקומות אבל בוא נראה איך זה ממש לא זה הכל דברים רוחניים אתם יודעים כשהרבי דיבר על א על אה על מפצת תפילין ויצאו נגד אז יש שיחה הרבי היה תשרי טוב שנקרופחס אני לא הייתי הייתי ילד קטן אבל אומרים שהרבי כל הטישטוב של גופרס היות ואז יצאו נגד מבט פילין אז הרבי ראו היה איזה שערת רגשות ובשבס ברשטוף שנקופס הרבי דיבר שיחה ואחר כך הרבי בעצמו כתב אותה יש צילום של השיחה הזאת איך שהרבי כותב את השיחה מלא הגאות מלא תיקונים שיחה מרתקת ושם הרבי מצטט מ מצטט מ מאדמור אמצעי ששם כתוב ש שמישהו שטבל במקווה ולא כיוון לא עלתה לו טבילה אז הרבי אומר זה רוכנס זה עניינים רוח חניים זה לא בפשטוס משנה מפורשת שאישה שהכיחו אותה לטבול אז היא יכולה לאכול בטרומה הטבילה על טלה נופל הגל טואירו וכולי עכשיו מאיפה אנחנו יודעים שזה לא להלוך את כל הדברים האלה הפתז תז אתם יודעים הטז היה מקובל ככה הרבי מביא תמיד הרבי כותב בלוח יום יום שהתז חיבר את החיבור שלו ברוח הקודש רואה הרבי אמר פעם במלך במסיבוי שהוא היה הוא היה מקובל אז הוא ידע מה שכתוב בכיס ואריזל ובזויה ובכל זאת מה הוא פוסק הוא פוסק במפורש שאישה מה הוא פוסק כל אישה שנתגרשה ונתלמנה הרי זו לא תנסא עד שתמתין תשמיהם חוץ מם שנשגרשו בקיצור רואים שמן הדין והאנשים תראו מה הוא כותב את הז אנשים שנוהגות שמתאבלות שנתמ על בעליהן איני יודע להם שמח ורעיה ומה הוא מלמד עליהם זכות אולי שנשארו ילדים גדולים אז כדי להזדהות איתם שלא יפגעו שהאישה פותחת פה פרק ב' הגבלה נפטר אולי סוסס בשביל בניהם שמסבליין יס חודש אז הוא היה מקובל והוא ידע כל מה שכתוב בזוהר ובכיס ארגיזל בכל זאת הוא פסק להלכה שאישה מתחתנת עכשיו הרבי כותב לאישה הזאת חיים נורמלים מה זה חיים נורמלים בשולחן ערוך כתוב שלגבי בעל הבעל אם יש לו בנים קטנים יכול מיד להתחתן. לא צריך לחכות. למה? כי אם לא זה לא חיים נורמליים. זה פשוט הרבי מזגיש כל הזמן את טובת הילדים במכתב. עכשיו אנחנו כולנו יודעים מה חז"ל אומרים ת למיטב תנדו מלמי תב ארמלו. למה היא התורה עוסרת שאלמנה לא ת אלמונה לקהן גודל? אז מה לא לכהן גודל? בטח אפשר להתחתן. זה פשוט זה נורמלי. הגמרא מספרת בבובבסנה הגמרא מספרת כזה דבר לא מפורסם. יש פסוק באיוב לב אלמנה ארמנין. כשהיו הרבה אלמנות מה היה הולך עושה איוב מי רוצה להתחתן עם אלמנה? זה קשה. איוב היה הולך למשרד הפנים והיה אומר אני הם קרובות שלי וישה להם שב שהם קרובות שלי. יוביב היה יהודי מכובד עשיר אז כולם הלכו להתחתן איתם אז וזה מובא הפסוק לב אלמונורנין יש עוד גמרא שלא רציתי להגיד הגמרא מביאה בבו סיא גמרא שכולם לומדים אותה ווינשייכם והורקתי בחרב והיו נשיך עלמונס אז שואל רב ליזר אם הרגתי אתכם אז בטח יהיו אלמנות מה הסיפור אז הוא אומר ש הוא אומר שה מי שנפטר ואשתו לא יכולה להתחתן כי יש חוסר וודאות זה צר בשבילו עכשיו תראו את כל הדברים האלה המגיד ממזריץ' אין לנו את זה בספר מפורש של המגיד ממזריץ' אבל יש לנו ספר שנקרא אגב אני חושב שפה אמרתי את זה פה ש כולם יודעים שאישה נקראת הקרת הבית, נכון? אבל ה הספר החינוך כותב במפורש שהגבר נקרא עיקר הבייס. ואמרתי על זה פעם סברה. פשוט מאוד שכתוב שאפילו אלמנה של מלך צריך להיזהר לא לפגוע בה. לא כתוב שום מקום שבאלמן אסור לפגוע. זאת אומרת שכשאישה אין לה בעל אז היא אז חסר העיקר. מה אתה אומר הרב פרוס בספרה הזאת? טוב מה שאמרתי ארי זל וכיס וארי זל והזויר הכל זה הרבי מצטט באיזה מקום בשם הרב המגיד אדרבה יש תיקון לנשמה סניפטור אם ניסלמונה לתלמיד חוכם אבל זה פה רק תלמיד חוכם בסדר אני אסיים באמת הזכרנו פה את המקווה אז א ראיתי בך בך מדהים, בך מאוד מעניין בסוף סימן רז הבך כותב משהו מי שנדר ללך לבית הקברות או למקווה והראה לו שהלך על ידי עסק שום יוצר ידי נדר הוא הלך לסיבה אחרת יצא לו הוא לא הלך בשביל לקיים את הנדר אז הוא יצא ידי חובה מאיפה הבח לוקח את זה מתשובסמריל אבל המריל לא מזכיר את המושג של מקווה בכלל. המאריל מזכיר באישה שנדרה ללך לקברות ויקבוא יום עם רבים והרה למעשה שהייתה צריכה ללכת שם נישה למרין עם יוסי דנידרווי וישבתי לו די באלי חזור בקיצור אז המאר מדבר על דברי צדיקים הבח בא והוסיף פה את המקרה שאף אחד לא דיבר עליו של מקווה למה אני עכשיו יכול לשאר לעצמי כי מקווה לא צריך באמת כבונה מקווה בכלל התבילה בעצמה לא צריכה כבונה. אם אישה ש שקפרו אותה לטבול אז היא נתרה ואוכל בתרומה לא צריך. הלילה וקיץ ובפרט בתורה של הרבי שהרוך אומר אתמידו בחוב מיני אפשר עוד להעריך אני אביא את החלק השני שהכנתי אז לא נגמור אז אשאיר את זה לפעם הבאה בעזרת השם והיה רצון ש שבינתיים יהיה קיצו ורנו שכנאפור ונזכה לראות ולהיראות עם הרבי ורבי ליוביק שמגופים וכל מה שנ אנחנו לא יודעים מתורתם ישמיעו לנו בתורתם הנה המדחי עכשיו ספר לכם כל מה שאני החסרתי יש לו מה לספר