שיעור עיוני בלקוטי שיחות חלק כ"ט שבת חזון חלק ב', הרב אשר פרקש שנת תשפ"ו

‏der ist kanני אולי יש לו החידוש מאוד מעניין הלשון של הרבי למרות שזה היה בכלכל בכל העניים גם בבזרישן גם בישני גם במישקון כל אחד היה שמה עניין כזה של קדוש פרוטיס היה חילוקים בקדוש היה מידות מדויקות כל הדברים היו בכל הבקדוש אומר הרבי חידוש als von deswegen kennen der und in איפה יש הכי יותר חידוש בעניין הלבוש דב שלישי זה את הוט הזה המילה שאנחנו אומרים שזה ועוד של לבוש שהפרטים לפי איפן המלביש כל העניין הזה שזה מדלובש לפי אינן הפרטים בבית שלישי זה יהיה עוד יותר מביש מביש משק דווקא בבי שלישי למה ביו למה בית שלישי שמה עוד יותר עניין של לבוש מהבתים הקודמים אז תשמע bei seine gewas als jeder hel gewessen דגס הקדוש שבוי או שבבני ישראל כנל זנית מפורש בכסובים זה לא מפורש לפסוקים וכולי גול וניקר אם זה פרוטיוס ממילא לא היה באיפ היית יכול לראות באיפן גלוי איך שכל פרט מגלה זאת אומרת בפיל כתוב ברמבם שצריך להיות מידות כאלה מילות כאלה שזה השטח ככה וכאן צריך לבנות את זה ככה כתוב הרמבם כתוב בגימורה כתוב בשולחן עוררוך כתוב בתנך איפה שזה כתוב אבל כשבן אדם מסתכל על בית המקדש הוא ראה בכל פרט הוא יכל לראות בפרטים את הקשר לא הוא ידע שיש פרטים וזה מדויק והוא ידע שהפרטים האלה מדויקים מקצב מיד השם על העסקי דוד המלך קיבל והקדושברך צריך לנות אבל לפק שאני הסתכלתי על ביסדש מה ראיתי? ראיתי בית מאוד יפה, מאוד מדויק, מאוד נחמד אבל לא יכלנו לראות איך שכל פרט בבית המקדוש מגלה עניין מיוחד בליכוס. זה לא ראינו כי עדיין לא היה כלי, לא היה באופן שליכוס, היה בגילוי שבת בגולי גבן מקר אז הבז לשם פנגן למקלולים. הדבר היחיד שהיינו רואים זה בית שכל כולו לשמקדוש והיית רואה שבעם כלולי זה קידש קדושים אבל אף אחד לא יכל להסתכל עליו סמגד ולהגיד אה אתה יודע למה זה מיוע אמו כי מיועמו זה זה ספיר לא יודע מה כן וזה ככה בגלל שזה מסמל עניין מסוים וזה בנוי דווקא ככה כי זה מסמל היינו רואים בית כן היינו מבינים שזה בית להשם בית קדוש וידענו שיש בזה קדושה הזאת קדושה הז קדושה הזאת אז זה הכלס חלקוס כלוליס אבל נגיד שראינו בכל פרס ופרט איך הוא קשור עם שלמילו איך הוא קשור עם הליכוז זה לא ראינו אבל מקדושה שלישי וצריך אז אוך לא בוס וזה וגולי מילה מיוחד בדוגמ יוכלו לראות את העניין ‏Prat als jeder von במילים אחרות נגיד ככה דוגמה פשוטה כן אתה לומד עניין עמוק ומביאים לך משל כן מושל ונימשל כן כל מושל ונימשל אתה לומד החסיד איזה עניין ומביאים לך משל משל מיר אינסוף מהשמש משל מבצור זהקה על על הליכוז הספירס מסכרס הנפש אז אנחנו לומדים בסידס משלים אז אתה מצייר לעצמך את המשל ועם המשל אתה מביא את הנמשל אז בדרך כלל מה אנחנו רואים אנחנו רואים עניינים כלליים אני אומר שכ שמש משל על על עיר אינסוף כמו שהשמש הוא הוא מעיר בדרך ממילא אז מה גם כן אבל אני יכול להגיד שכל פרט בהשמש אני מבין בדיוק איך הוא משל על הירסו ודאי שלו יש כמה נקודת כלולי שזה אני אומר כמובן כל מה שאתה לומד יותר סידז אתה יותר מתעמק אז אתה יכול לראות יותר פרטים איך שגם עוד פרטים ועוד פרטים ועוד פרטים לפי האם וכעניין אבל אילו יצו שהיינו יכולים לראות דרך המשל השמש לראות איך שכל פרט של השמש הוא מסמל על עניין בירסוף זאת אומרת איך ש אין שום פרט בהשם בשולו זה ורות אחר לגמרי זה גד אחר לגמרי זאת אומרת יש אופן בדרך כלל אתה יכול בדרך כלל בעיפון כלולי זה קשור עם זה באיפן כלולי מבסורי איך זהיקה אדם הוא משל לליכוז מה הנפש ממלס הגוף ככה הקדוש ברוך הוא ממעלס האילון אז זה משל כללי זה נפש וגדוש ברוך הוא בעולם יש קשר אבל אתה לא רואה את הפרוטים אז זה מה שאנחנו אומרים ההבדל החידוש שלוסד לובי לאוסד לובי הרי יהיה גיל הליכוס יהיה בביסמקדוש יהיה בגולוי שיראו את השכינה כן בעיתגלה בביס המקדוש בכל פרט ובסמקדוש בפן גולוי זה יהיה מושל שלא מעלים על ענימשל מושל שמגלה את הנימשל זאת אומרת שאתה מסתכל על המושל ואתה רואה כל פרט ופרט והמושל איזה עניין וליכוס מתגלה על יודם וזה יהיה החידוש שלסלוב >> ובמילא עיקר העניין של לבוש מה אמרנו מה המילה של לבוש המילה של לבוש זה שכל פרט שבו מתאים עם המידה של האדם זה המילה של לבוש על ביס איפה זה עיקר לא כל בבזריש בישכים זה היה בפן כלולי זה לא היה בפן פרטי לא ראו איך שכל פרט מגלה ליקוס לא יראו איך שכל פרט בבס מקדש מכוון מה הכוונה מה העניין אלוקי שבו אנחנו נראה איך שכל פרט וביסמידש מגל לעניין בליקו >> או גופל למה זה ככה אחרי זה אוס עכשיו נמשיך הלאה אתה שואל טוב הוא שואל חירק ש בקמוס לא באיכוס זאת אומרת זה כמה בן אדם יודע יודע יותר יודע פחות הוא רואה יותר פרטים פחות פרטים לא יש פה זהות הרבה יותר עמוק זה מה שהרבי ממשיך הלאה והטעם הו זה מה באמת הסיבה שלוסוב אומרים שכל פרט יהיה בעיפן שיראו על ידי הפרט הזה איך הוא מתאים עם העניינים של המילו מאוד es in alle se gewen הזו אומר שמה ההבדל בזריש שני לב שלישי בי שיני זה בניברנש זה בניין שנבנה על ידי בן אדם זויר אומר למה בזריש נחרב בישני נכביש שלישי בישניצ צחים זרישני זה בניון דברנש מבנה על ידי בני אדם אז אז אז לכן אין לזה קיום השלי שיהיה בן קדושבריך הוא או במילה יהיה לזה קיום יפה סי זה כתוב זה כתוב בזויה מה אבל אבות מה נגיע לעניינים בסמקדוש והבי אף על פיז חלק בסד מיד מדקדוש זה נכון שגם בעזר ושני היה מדויק פרט ובטו אז בניחנש מי בנה את זה בן אדם בנה את זה חס מיד הקדוש ברוך אמר איך לעשות את זה אבל בנה את זה בן אדם בגילוי חלק שלו בספר פרות חלקי הקדוש בן קדוש בריך וואו מה הרבי אומר הרב אומר כזה דבר אתה יודע למה מה הפשט למה להוציא לא אנחנו נראה בביס המקדוש איך שכל פרט הוא מגלה עניין בביסמד שלמיד וובעזרישן לא ראינו את זה בפשטוס אני אומר כי משיח ענין לא הגיע זה היה בהלם משיח יבוא יהיה בגילוי כן זה עניין של גילם בעזרישן והישיני עדיין העולם לא היה כל כך מזוכך אז הדברים היו בא של בסמית לא ראית את זה משיח יבוא יהיה גיל לליכוס אז נראה זה אבות אחר מה אבות של הרבי פה אבות של הרבי פה אולי זאת טובות אבל בעומק זה בעומק הבוד של הרבי זה ש בזמן הזה בזמן הזה יש הבס המקדוש מורכב משני חלקים יש חלק שבן אדם עושה ויש חלק שבא מלמעלה שתס זה פשט ברניון לבנש בונים בית ובבית הזה מתגלה מכוב כנגד הקדוש ברוך הוא אומר לדוד המלך יש בסיס המקדש שלמילות בסיס המקדש שלמילות מדויק באופן מאוד מאוד מיוחד ואני הולך לגלות לך איך לעשות את הבית המקדוש שיהיה זה מתאים צ למים אז יש פה שתי דברים יש מה שדוד המלך בונה בן אדם באוסדם בניין של ברנש ויש מה שהקדוש ברוך הוא אומר לו ואתה עושה שזה יהיה מתאים עם זה אז יש פה יש פה הרכבה של שני דברים כמו חו צורה יש את החימר של הבית המקדוש שזה לא אליכוס ויש את הצורה שזה הפרטים אז תמיד יש חלק שהוא לא ליקוס אז אתה אתה יכול לראות אחד בלי השני, אתה יכול לראות רק את החלק החומר מאו אתה לא רואה את הצורה, אתה רואה רק את הגשמי, אתה לא רואה את הרוכני, אז אתה לא רואה איך שכל פרט מבטא ליקוז כי זה שני עניינים, זה שתי עולמות אבל ברגע שאומרים לא עשיד לא ומשיח יבוא אומרים בנידקשה בריך זאת אומרת שאין שום פרט בביס המקדש שזה לא הקדוש ברוך הוא לא סיד לא ויאמרים שגם הביס הגשמי זה בניין לקדוש בריך הוא זאת אומרת כל המציאות זה לכוס. אין פה מציאות שזה לאכוס. אז אם אין פה מציאות שזה לא ליקוס, אז ממילא כשאתה מסתכל על ביסה מקדש, מה אתה רואה? אתה רואה ליקוס. אז כל פרט שאתה רואה, מה אתה רואה בו, רואה בעניין אלוקים. אין פה זה לאכו זה לא דבור ניסיו. זה כל מציוסף. ההבדל בין בעזרישן שיני שלישי בעזרישן שיני יש מציאות חלק שהוא לא ליקוס. זה גופי הסיבה. למה אני יכול להסתכל על הבסיד ואני לא רואה איך שכל פרט מגל הליכוז זה דבר עשיו זה מתאים זה בשביל זה אתה צריך להיות דוד המלך אבל אדם רגיל מה הוא רואה רואה בית מה הוא רואה קדוש קלוליס הוא לא רואה גדוש פרוטיס אבל עושה בנידקודשבריך הוא זאת אומרת שהקדושבריך הוא הליכוס זה כל העניין אין שום פרט שהוא לא אליכוס אז אם אין שום פרט שהוא לא ליכוס אז אין מצאתה תראה את העניין בלי בלי לראות את הליכוס שאתה תראה איזה פרט שלא יהו מה שאין כן עצם הבניין wenn sich abspil die ‏von Gasm ist behessen das me [כחכוח] >> אורןס ש >> איך >> אורןס שהביאו את זה לפני שנחנו בית המקדש לא יש א כמה משהו גשמי זה היה משהו גשמי לא משהו שמי בא את זה >> אוקיי >> אז זה יהיה משהו גשמיך זה ידעו >> טוב זה לא משנה גם לא גם רבי סם קידוש בכלל בני משיחס לא כתוב ש >> אה דיוך שית >> כן כן זה לא זה לא עבוד מנה זאת אומרת השאלה היא מה י נרגש במניין כן וות זה וט אחר וט זה וט הרבה יותר עמוק הוטו בוא נגיד את זה בסגנון של טרסידס להבין מה שאנחנו אומרים פה אולטו יש מדברים ניקח מושל ונימשל כן מושל ונימשל מושל ונימשל אנחנו לומדים משלים יש שמש הוהיה ויש שמש גשמי כן יש דבר הו דיבור גשמי כל משל וכל נמשל שאנחנו לומדים חסיד מלך בוס ודם מלך הקדוש ברוך הוא אז בכלל מושל ונימשל זה שני עולמות שאחד משל על השנים יש שמש גשמי ויש שמש רוחני וזה משל על זה יש 10 הקסנפש 10 ככס שלמילו וזה משל על זה אבל יש אופן הרבה יותר נעלה הרי הליבדמס אנחנו יודעים שהליבדמס הרי ה המשל הרי משתלשל מהנמשל נכון או לא מה כתוב בתניה העסק ככס הנפש נשתלשלו מעספיר של המילו שמש הנברון משתלשל מהשמש הזו יצויר שאתה יכול להסתכל לראות את זה בעיניים האלה כי אילו יצויר שהשם יפתח לנו את העיניים ואנחנו לא שמענו משה להפך אנחנו רואים איך משמש ההוא נמשך שמש למטה איך מ ספיר שלמטה שכס לספירה שלמד אז יש פה שתי דברים או אין פה שתי דברים אין פה שתי דברים אז זה כבר לא שתי דברים זה בעצם אותו עניין בעולם יותר נמוך אז אתה מסתכל על העסק כחס הנפתור בזה עסק הספירס כשהבן אדם נמצא מבחוץ אנחנו בני אדם בשר אדם אנחנו לא רואים איך העסק הנפש מגיעים מעספירס אנחנו רואים עסק הנפש כי אנחנו מכירים את זה ומזה אנחנו מנסים להבין נספירה שלמילה אנחנו הבני אדם לומדים משלים מלמטה למה אנחנו רואים משל פה למטה ומהמש מנסים להבין את הנמשל אז אצלנו תמיד זה שתי עולמות ומכיוון שזה שתי עולמות תמיד יש חלק מהמשל שזה לא זה קלפנישט תמיד יש איזה חלק זה לא הולך כי זה חלק הגשמי חלק זה החלק הזה לא קשור לכן אני אומר זה אני צריך לשלול כל מיני חלקים אבל הלימז מצד הקדוש ברוך הוא מצד למילו שזה הפשט הוא שהשמש הביה הוא עצמו הופך להיות לשמש הגשמי בציון באופן מסוים אני אומר אותו דוגמה להבין אז אין שום חלק מהדבר שהוא לא זה כל עניין אין פה שום עניין חוץ מזה על דרך זה אני אומר ונגיע לבס מקדש למשה למטו כן אבל טור באיזה אופן אתה מסתכל אתה אומר יש אורן הקדוש ולא שיש אורן הקידש אבל איך מה הגדר של אורן הקידש? מה הגדר של ה של כל פרט ובית המקדש? האם הפשט הוא שיש פה ניברו מקום בסמקדוש אבנים שהביאו מכל מיני מקומות ובנו ואחרי שבנו את הבסמגדול ועשו את זה במידות המדויקות אז תגלה בזהר לקי אבל יש יש את הצד שהוא ביס הצד הגשמי שלו החלק הזה הוא לא קשור ולכן אני יכול להסתכל עליו ולא לראות בוא ארליקית אבל ברגע שאתה אומר לו סילו ושיתגלה שכל פרט וה ביסמגד קדוש מלכתחילה אין פה שום עניין חוץ מזה שהוא ביטוי של בית שלמילו אז ברגע שאתה מסתכל על זה אתה לא רואה שתי דברים אתה רואה בכל פרט ופרט איך הוא מגלה את הבמיד של המילוס אז כשמשיח יבוא מה אתה שאלת על אורן הקידש כשמשיח יבוא אנחנו נזכה לראות את האורן הקידש מה אנחנו לא נראה אורן הקידש של זה ואתה למד סידס לכתחילה תראה את האורן הקידש איך שהוא מבטא את האורן הקדש למה היא לו ואז אתה תראה שכל פרט כל נקודה כל כל עניין זה זה מגלה עניין ולכוז >> אז מה זה ההבדל בין שמקש >> זה ההבדל >> שאנחנו נהיה כאילו משפיעים >> כן כן ניון לקודשבר בריך הוא לראות את הדברים בעיניים של הקדוש ברוך הוא >> זה לא שונים מהמניות זה שני ב >> א כן לא יודע לא באותליה מה מה זאת אומרת שינוי בין שבנו לא יודע אם זה שינוי בחפצה והגברה ביחד או זה זה אותו דבר >> החצי ירד >> אה כי זה יהיה האמת של המציאות זה יהיה זה האמת של העולם ממילא זה היה אמת שלנו גם לעצמי זה גם מעלה את זה בגל שציבה >> מה אתה אומר >> לא גם מנה את זה בלי שקדוש ברוך הוא מציבה >> כן >> אז זהג למה לא היה חי שלום כמו סוג סוף כל סוף עדיין לא היה כמו לוסדל עדיין עדיין העולם היה מציאס מה אתה רוצה >> עדיין לא בניון זה שהיה חום כזה בעצם מהשני אז יש שינוי וכל הכל החרץ וכל העניין כל העולם כולם שתנה מתהפך >> עוד מעט נראה אנחנו באמצע העניין פה עדיין לא הגענו לארדוסי הכל הקדומת אני זוכר פעם רבי אמר בדק של עניין אחר אבל זה קשור מסתמ גם לפה הוא אמר ש הוא אמר איזה כלל שכלי אומר שאם אתה יכול לראות משהו אם אתה יכול לראות משהו ואתה לא 100% בטוח ש זה שהדבר זה זה זאת אומרת שזה לא 100 זאת אומרת שזה דבר נוסף כלומר אם אני יכול לראות אם אני יכול לראות דבר מסוים ואני לא אראה בו את המהות שלו לא אראה בו את המהות שלו אפילו כדי שכל אחד יודע את זה אבל יכול להיות טיפש הכי טיפש בעולם והוא לא יודע מזה הוא הסתכל על הדבר והוא לא רואה את זה זאת אומרת שמדובר פה על שני דברים >> אבצית ש מדבר על זה מבין את המשל שכיסא אפשר לשבור אם זה ראש של בן אדם שאפשר לקחת כיסא גשמים ולשבור אם זה ראש של בן אדם בעצם יש בו טיכן אבל מי יכול להיות מישהו שלא יראה את התכף שוא רק היר את הרבה יש את הדבר אם קצת שני איך תקו את הרבה >> כן או >> שהוא נפלא מהכב לכן אפשר או אז שמעתם את זה מרב ריצ'י אוקיי יפה אז כנראה זאת טובות כן שמעתם אתה אומר שולחן זה בשביל שאנחנו נשתמש עם זה כדי ללמוד בשביל זה יש שולחן כדי שוכל ללמוד עליו אבל זה 100% ככה לגמרי? לא. למה לא? כי יש אנשים כאלה שמסתכלים על שולחן ורואים ששולחן זה מקום כדי לעשות [כחכוח] על זה כולה. אתה יודע מה? או זה לא זאת אומרת לא כל אחד רואה בשולחן שזה המטרה. זה אומר שיש פה עוד עניינים. יש אחד שהוא לא אף פעם לא ראה שולחנות בחיים שלו. הוא מגיע מהסלבע, מגיע מהזה, הוא לא יודע מה שולחן הוא יגיע לבית עם שולחן יגיד אה זה עצים שמאוד יפה אבל זה זה חתיכת עץ אין לו מושג של שולחן מתי זאת אומרת מתי הדבר כשהדבר הוא כזה שאי אפשר לראות את זה באופן אחר זה האופן היחיד לראות את זה אז זה אומר שזה כל ענינו אם לא זה לא כל עניין יש לו עוד עניינים על דרך זה זה שבן אדם מסתכל עליו ביסמקדוש בזמן מן בזרישני הוא לא ראה איך שכל פרט מגלה עניין ולכוז כי באמת עדיין הליכוס לא חדר בכל המציאות שלו נשאר מציאות בחוץ ולכן יכלת לראות בסמגדות בלי לראות באיזה עניין אלוקי לא יכולה פחות פרט הזה חלק הזה זה מיותר יכולים להיות גם בלי זה לאסיד לא והיה הדוס המקדוש כל כך מניין בנשין שום מניין שזה לא ממילא כל פרט מגלה ליכוז זה טוב אז זה מסביר לנו בצורה מאוד מאוד גשמק למה לבוש יותר מבית בפרט הזה מובן למה מביאים דווקא משל מלבוש כי בלבוש מתבטא האיס אכדוס וזה עניין מאוד נפלא שיהיה דווקא ב זה המקדוש השלישי יותר וזה קשור אם עוד מעט עדיין לא הגענו לסוף אבות אבל זה בכל מסביר לנו למה יש מעלה במשל בגד