שיעור לפסח בנושא אראנו נפלאות - למי? סיפורי-סבא... \ הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ו

ערב פסח כושר וסומח לכל צופינו ומאזינינו וכנראה שהגברים שביעיניכם עסוקים עכשיו בלעזור לאישה כידוע שהברדיצ'בר אמר שעל ידי ההכנות לפסח שעושים זה כמו כשרק תקיש בראש השונה כשרק זה ראשי תיבות קשרן שירן רבקרצם וילדי זה עושים ייחודים כמו כשרק שאלו אברך אחד איך אתה עם הקשרק אז הוא אומר אני בבית או המקרי אני אומר לאישה מה לעשות אז מילא אין להם זמן עכשיו לגברים שעוזרים לראות את השיעור, אבל בכל המועד תוכלו ללמוד משהו לקראת שביעי של פסח קריאס יםסו ונלמד היום על פסוק שחוזר הרבה מאוד בתורת החסידות במיוחד בנושא של פסח פסוק שאומר הנביא מיכה בפרק ז' פסוק טו אומר הנביא מך כי מיצתך מארץ מצרים הראנו נפלאות בפסוק הזה כמה שאם חוזרים עליו והוא נדוש לא שמים לב שיש פה בעיה תחבירית בפסוק הוא מתחיל ברישע כי ימי ציתך ציתך של מי של הנביא מיכה לא כי מייצך של כלל ישראל. כלל ישראל הוא אומר אתה יצאת ממצרים אתה העם היהודי יצאת ממצרים ואז כך כמו שימציתך מארץ מצרים כך הראנו נפלאות בלאשן ניסטר היה צריך לסיים אראה כה אתה עם ישראל כמו שהראתי לך נפלאות אז כשיצאת ממצרים ככה אני אראה כך לעם ישראל לעתיד לבוא ואם הוא רוצה להגיד הראנו אז היה צריך גם להתחיל ככה כי מייציתו של העם היהודי מארץ מצרים כך לעתיד לבוא אראנו לעם היהודי אבל אתה מתחיל כימי צדך זה כלל ישראל הראנו למי מי הוא אותו נסתר שלא אראה את הנפלאות. מעניין. הסתכלתי בתרגום יונסן. הוא כנראה הבחין בבעיה ואז הוא קצת משנה את התרגום שלו שלא תהיה בעיה תחבירית. איך הוא מתרגם? כי מי מפק הון מערדמצרים אזינון פרישן. תרגום לעברית כמו כימי ציתם מארץ מצחיים ככה אראהם נפלאות אז זה אותו משקל צייתם והראם אבל הפסוק כפי שהוא מופיע וכפי שכל הזמן אומרים אותו יוצר בעיה מי זה הראנו הזה מעניין השאלה הזאת מצאתי במימר של הרבי תוף שיב מיימר שמתחיל כימי צדך מארץ מצרים ושמה הרבי שואל את השאלה הזאת והוא עונה בתשובה מאוד מקצרוא מסכם שזה הולך הראנו הולך על מי על משה רבנו שלעתיד לבוא השם יראה לו את הנפלאות זה מסתמך על הזוהר הוא אומר במפורש כתוב בזוהר אני אקריב את הזוהר בתרגום ללאשון קידש אומר הזוהר הקדוש ועל זה שנינו משה עתיד לומר שירה לעולם הבא מה הייתמה וכתוב כי מי צדך מארץ מצרים הרפלאות אומר הזוהר הראנו הראקה היה צריך לומר מה ששאלנו אלא ראינו ממש ממש למי? למי שראה אז בראשונה מתכוון למשה אז הוא יראה גם בפעם השנייה לעתיד לבוא. זה הפירוש הראנו בפשוטו של מקרא זה לא פותר כל כך את הבעיה. מצאת מישהו שעליו נאמר הראנו אבל רגע בפשוטו של מקרא הרי משה גם הוא נכלל בציתך מארץ מצרים ציתך של העם היהודי משה הוא לא אחד מאלה שיצאו הוא לא בכלל אז מלא מה הפירוש אראנו הראקה משמע מזה שבפשוטו של מקרא חייבים לומר שהכוונה היא כשם שבעבר בימי צדך של העם היהודי הראטיב מישהו נסתר שאנחנו לא יודעים עדיין מי זה מישהו שלא נכלל ביוצאי מצרים כמו משה הראתי לו נפלאות כך לעתיד לבוא מבטיח הנביא הראנו לאותו נסתר שגם לעתיד לבוא לא יהיה בכלל אלו שנגאלים במות המשיח אז אם כך הדרקושיה לדוכתא מי אותו נעלם שלא לא היה בכלל יוצא מצרים והשם הראה לו ולעתיד לבוא לא יהיה בכלל הנגלים בימות המשיח והשם יראה לו שוב אז נראה לומר שעל פי דרך הפשט כוונת הפסוק היא על יעקב אבינו עליו השלום ואז יהיה פירוש ככה כשם שביציאת מצרים יעקב אבינו לא נכלל בין אלה שיצאו ממצרים. הוא לא היה במצרים ולא יצא משם. הראתי לו נפלאות בקריאת ים סוף. תכף נראה אפרו. כך לעתיד לבוא שגם אז הוא לא יהיה בין אלה שנגעים מהגולה. אני אראה לו נפלאות כמו שהוא ראה בקריאת ים סוף. איפה הרעיון הזה? זה מבוסס על רש"י במסכת תענית דף ה עמוד ב'. זה רש"י ידוע שהרבי מפנה אליו בשיחה שמדובר על יעקב אבינו לא מת. ומצטטת שם הגמרא שרב נחמן ורבי יצחק ישבו בסעודה ואחד ביקש מהשני תגיד איזה וורט בסוף הוא אומר לו אחי אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת סתם ולא פירשוא אותו חברו מה סתם סבדו הסובדים וחנתו החונתים וקברו הכוברים זה הכל היה דמיון. מה הוא עונה לו? מי קרו? אני דוירש. כאילו מה אתה רוצה ממני? אני הבאתי לך פסוק. איזה פסוק? מעניין. מי שלא ראה את הרשי הזה בגמרא תשאל אותו איזה פסוק יודעים שיעקב אבינו לא מת? הוא צטט לך מפרשת ויחי. שמה כתוב ויקבע וסוף רגליו אל המיטה ויקבע אל אבותיו ולא כתוב מיסא לא נאמרה בו אומר שם רש"י יקב אבינו לא מת אבל הוא מפנה אותנו לגמרא בתענית מה מסביר רש"י בתענית איזה מיקרו אני דורש לא המיקרו של פרשות ויחי אומר שנאמר הוא מביא פסוק והנביא הנביא אומר ואתה אל תירבדי יעקב נאום השם ואל תיחת ישראל כי אנני מושיעך מרחוק ואת זרך מארץ שווים אז לפני שנראה מה ההוכחה של הגמרא הבאה נפרש את הפסוק בפשטות תשאל מישהו מה זה אל תיריה יעקב למי הוא מדבר? ליעקב אישית הבן של יצחק או שהוא מדבר לכלל ישראל? כולם יגידו כלל ישראל נקרא יעקב ואל תחת ישראל אל תרא ישראל אל תרא עם ישראל אבל ההמשך של הפסוק לא נותן לי להגיד ככה כי הוא אומר כי הנני מושיחה את מי את יעקב מרחוק ואת זרך מארץ סבי רגע אם מושיחה הכוונה כל כלל ישראל. אז מה הכוונה? ואת זרחה. זרך הם לא כלל ישראל. הם כבר כלולים במושיחה את כל עם ישראל לכל הדורות. מזה שכתוב מושיחה ואת זרכה, סימן שמושיחה זה לא זרכה, זה האבא שלנו יעקב. זאת אומרת הפסוק מדבר על יעקב אישית. אני הושיע אותך מרחוק. ולא רק אותך, גם את זרך. ועל זה באה הגמרא ואומרת מקיש הוא לזרעו. הקש. מה זערו בחיים? אפו בחיים. זה מעניין. כולם לומדים פשט. כמו שזר בחיים אז גם הוא בחיים. כל אדם שנפטר זרו בחיים. מה? מה כאן העגש? בוא נראה את רש"י שם. רש"י במסכת תענית אומר מה זרו בחיים הוא מפרש את ההקש. כשהוא מקבץ את ישראל מארץ שים החיים הוא מקבץ. כשהוא אומר שאני מושיע את זרכה מארץ שווים, את זרכה של העתיד, אני הושיע אותם בזמן הגאולה מארץ שווים. איזה זרחה הוא יושיע? אומר רש"י, את החיים, אלה שיהיו חיים אז למה? שהם בשבי. ואמיתים אינם בשבי. אני לא צריך להושיע אותם. רגע, אבל כתוב ביחד עם זה שגם מושיעה את יעקב אישית. אז זהו בא ההיקש להגיד מה זרעו בחיים. מה פירוש בחיים? כשהם חיים בנשמה בגוף הוא יושיע אותם את זרעו. אף הוא בחיים. אומר רש"י, לא מדהים. תשימו לב טוב. אומר רש"י, מה זה אף הוא בחיים? לא הכוונה שהוא נשאר חי ממות מערת המכפלה. עד היום הוא יושב חי בקברו. כוונה רש"י אומר שהביאנו בגולה את מי? את נשמת יעקב אבינו שהייתה כבר בגן עדן. הוא יוריד אותה לתוך גוף כדי לגעול את בניו לעיניו שהוא יראה את זה בעני בוס. מעניין לפי זה גם מובן הפסוק עניינים משך מרחוק מאיפה מרחוק מונלולו מרחוק מאום העליון אני אביא אותך מרחוק יוריד אותך פה למטה נשומגוף כדי שתראה את הגאולה העתידית במיניך כאן צריך בסוגריים לומר מה עם האבות האחרים ומשה רבינו וכל הצדיקים גם הם יראו את הגאולה, אבל הם יראו אותה בעיני הנשמה, מגן עדן הם יצפו על הגאולה. אבל יעקב אבינו חריג בנושא הזה. הקדוש ברוך הוא יביא אותו בחיים פה למטה בנשומ בגוף והוא יראה את הגאולה בעיניו. רגע, זה נשמע קצת לא יאומן כזה. אז מעניין שרשי הוא פשט. אומר רש"י שמצינו כבר היה דבר כזה. מתי? מצינו במצרים ויר ישראל את היד הגדולה ודרשינן המדרש אומר ישראל סבא. ויר ישראל את היד הגדולה. המדרש אומר זה לא עם ישראל רעה אלא ישראל סבא. פשי יש פה חידוש עצום בזמן קריאת ים סוף עמד שמה יהודי בין כל היוצאי מצרים. לא הכירו אותו. זקן אחד עמד שם וזה היה יאנקב אבינו שהתלבש בצורת גוף ועמד שם וראה את קריאת ימים סו במעניו הגשמיר רגע שרשי אומר ודרשינן מעניין אותה לדעת איכן דרשינן איפה נמצא הראש הזה אז מצאנו את זה בקטע אחר בזוהר לא הקטע שהבאנו קודם שמדבר על משה רבנו ראינו יש קטע אחר בזוהר שמתאים יותר לפשוטו של מקרא של רש"י ואני אתרגם גם שם הזוהר שואל את השאלה לו רישע סיפא ולו סיפא רשע בהתחלה אתה אומר אז הוא שואל את זה גם על הפסוק בשירת הים כתוב ויר ישראל את היד הגדולה ואחרי זה מה כתוב ויראו העם את השם. רגע אז תחליט. אם אמרת ויר ישראל אתה לא צריך להגיד להיות מה וירוע העם. זה עם ישראל. לא. אז מי זה הישראל הזה? אמר רב יהודה אתם יודעים מי זה הישראל? ההוא סבא שירד עם בניו לגלות וסבל על עצמו גלות. והביל את בניו בגלות. הוא ממש יראה את כל הנקמות האלה של הקדוש ברוך הוא במצרים וכל הגבורות שעשה הקדוש ברוך הוא במצרים. הדהוד הכתיב ויר ישראל ישראל ממש. וממשיך רבי יהודה ואומר שהקדוש ברוך הוא יעלה את הסבא הזה ויגיד לו קוב בוא תראה את בניך איך שהם יוצאים מהעם התקיף ביותר בוא תראה את הגבורות שאני עושה לבניך במצרים ויעקב היה שם וראה את הכל זה הפירוש ויר ישראל סבא את היד הגדולה. אז הזוהר אומר את זה על הפסוק ימי צדך אראנו נפלאות. למי הר? לסבא יעקב סבא ישראל. עכשיו מעניין עשיתי חישוב מצאתי דבר מעניין. סבא יעקב הזה נפטר בשנת ב1000נה. יציאת מצרים הייתה בשנת תפ"ח. הפער ביניהם זה 233 שנים. כשיעקב אבינו נפטר הוא היה בן 147. אז אם אני אומר שבקריעת ים סוף הוא המשיך להיות חי בעולם הזה אז אני עושה חישוב 147 ועוד הוא המשיך עוד 233 שנים עד שהוא ירד שמה בקריאת יםסוף ביחד יוצא 380 שנה גימטריה מצרים מדהים אז מה רואים שכמו שעכשיו זה יהיה הפירוש כמי צדך מארץ מצרים הר נפלאות כמי צדך הכוונה עם ישראל כמו שבמי צדך היה שמה איזה מישהו נסתר שהקדוש ברוך הוא הביא אותו בגולה נשמה בגוף והוא מדובר במישהו שלא נכלל במושג ציתך כי הוא לא יצר ממצרים הוא לא היה שם בשיעבוד וגם לעתיד לבוא הוא לא יהיה בין הנגאלים כי רש"י אומר את מי הוא גואל את אלה שבשבי יעקב אבינו לא בשבי אז אותו אחד שאז הראתי לו נפלאות על שפת ים סוף לעתיד לבוא אני אראה לאותו אחד ליעקב אבינו שיוריד אותו בגולה כאן למטה והוא ירד בניו נגלים לעיניו וזה הפירוש שרשי מסביר בגמרא זה הכוונה יעקב אבינו לא מת פירוש לא מת שהוא מוריד אותו חי שאר המיתים עלו למעלה נשארו שם מפה הוא הקדוש ברוך הוא מוריד אותו חי למטה כאן צריך להוסיף כדי להסביר את העניין מה פירוש הדבר הזה. מה הוא קם לית המתים ואחר כך הוא פתאום עוד פעם נפטר? מה הכוונה בדברים האלה? פה יעזור לנו פירוש של רבינו בחיי שהוא אומר את זה על פרשת ויחי. ששמה כתוב ויגב ויעס אלמיו ולא כתוב מיטה אומר שם רבנו בחיה אני מקריא לפי כך יעקב אבינו לא מת אך נשאר קיים בגוף ובנפש זאת אומרת גם בגוף רגע שמע אז מה תחי מיסים היה שם אז אומר רבנו חיא ככה הגוף הזה הוא הגוף השני הדק הדק הוא מתכוון ה על שפת הרוחני שבו הנפש מתלבשת בצורת גוף ויש לו ממש מה פירוש שיש לו ממש אם תיתן לו יעד אתה מרגיש שאתה לוחץ עצמות אבל הוא דק עד מאוד זה גוף לא ממש פיזי מתלבשת בו עתים מזומנות אצל צדיקים גדולים זוכים לפעמים לרדת למטה ולהיראות בצורת גוף והוא משוטט בעולם בשליחותו של הקדוש ברוך הוא מתראה למישהוא חפץ בו זאת אומרת אם מישהו ישאל איך אני אדע אם אני רואה את יעקב אבינו בגוף גשמי איך אני אדע אם זה חיים כיפשוטו או שזה הגוף השני הדק. שני סימנים. א' בגוף השני הדק. הוא לא מתראה כל יום. לפעמים מפעם לפעם כמו אליהו הנביא שלפעמים מופיע בגוף. דבר שני, הוא מתראה רק למי שחפץ בו. מי שלא ראוי אז הוא רואה ואינו נראה. ומסיים רבנו בחיי מה פירוש הגוף השני הדק ומי זה הראשון? אז הוא אומר כי הגוף הראשון, הגס הוא מתכוון הגוף הפיזי שהוא היה חי בו, נחנת ונקבר כפשוטו של מקרא. אז זאת אומרת זה שהקדוש ברוך הוא מוריד אותו נשמה בגוף זה גוף וירטואלי שנראה כמו גוף אבל התעיף עיניך בו ואיננו. אז ממילא יהיה מובן עכשיו המשמעות של כמי ציתך מארץ מצרים הראתי ליעקב נפלאות על שפת ים זו כך לעתיד לבוא הראנו לאותו נסתר גם כן אני אוריד אותו בגולה לפני הגאולה שהוא יראה במיניו את גאולת משיח רגע הוא נשארה לנו בעיה אבל קודם קראנו קטע בזוהר שאמר שזה זה הולך על משה רבנו ושאלנו משה רבנו הרי בכלל ציתך מארץ מצרים הוא גם יצא מארץ מצרים אפשר אולי להבין את הזוהר את הגרסה של הזוהר שאומר ש הולך על משה רבנו שבעצם גם הוא לא נכלל בציתך מארץ מצרים הרי הוא לא היה משועבד במצרים הוא בא בסוף השיבות וישר הלך לגר כל את ישראל הוא מדבר על פרעה. הוא לא היה בכלל בשיבוד. הוא שולט על פרעה. הוא בא למשוט משה. הוא מושה אותנו מהגלות. אז ממילא שייך גם להגיד עליו שהוא לא היה בכלל צידך והראתי לו נפלאות. אבל היותר פשט זה כמו יעקב אבינו. עכשיו לסיום צריך להבין מאחר ויש שני מקורות בזוהר אחד אומר משה רבנו והמקור השני אומר שזה יעקב אבינו מה הייתם מה שרשי פשוטו של מקרא בחר דווקא לבאר שזה הולך על יעקב אבינו לפי הגמרא בתענית שרשי מסביר שם למה הוא לא בחר בגרסת הזוהר שזה הולך על משה רבנו. אז אפשר לומר שהסיבה היא בגלל של ה גרסה שזה הולך על יעקב אבינו, הגרסה הזאת יש גם מקור בפשוטו של מקרא. לא רק בזוהר, לא רק במדרשים. בואו נראה איפה ספר דברים פרשת ביתחנן. כתוב ותחת כיאהב את אבותיך ויבחר בזרו אחריו ויוציחה בפניו בכוחו הגדול ממצרים משה רבנו אומר לבני ישראל שהשם אהב את אבותייך והוא בחר בזרעו אחריו והוציא אותך בפניו מה זה אומר רשי ויציאך בפניו כי אדם המנהיג בינו לפניו. אז לפי הפירוש הזה פניו של הקדוש ברוך הוא שנאמר וישאם מלאך האלוקים ההולך לפניהם וילך מאחיהם. הקדוש ברוך הוא הלך לפניהם. זה פירוש אחד. מוסיף רש"י דבר אחר. ויוציחה בפניו. אתה יודע בפניו של מי? בפני אבותיו. של עם ישראל. כמו שנאמר מביא פסוק מתהילים. מה כתוב הפסוק בתהילים? נגד אבותם עשה פלא. הסתכלתי שם בפסוק בתהילים שם רש"י מסביר משהו מעניין מאוד. נגד אבותם עשה פלא. אומר רש"י, אברהם, יצחק וינקב באו על הים. וראם הקדוש ברוך הוא איך הוא גואל את בניהם. מעניין. פתאום התפספו פה גם אברהם ויצחוק. אבל זה רש"י אומר שם בתהילים. אני ממשיך את רש"י ב ספר דברים ואז רש"י אומר אם אתה אומר ש הכוונה בפני אבותיו אז למה כתוב פה ויציאך בפניו? והיה צריך לכתוב בפניהם. רש"י ממשיך, "ואל תמע זה שהזכירם בלשון יחיד." איך הוא מזכיר את הכל אבותיו בלשון יחיד? בפניו. אומר רש"י, אל תתמלא על זה. שהרי כתבם בלשון יחיד, הרי הוא גם כתב ככה בלשון יחיד, "ויבחר בזרעו אחריו". לא כתוב בזרעם. אז ממילא אל תתפל שהוא הפך את העבות הרבים ללשון יחיד כי גם הזכיר זעו בלשון יחיד נו מה ענית פה מרשי לא מובן הגוף הקשיה אם הוא מתכוון על כל האבות למה הוא הזכירם באמת בלשון יחיד אבל על פי השיטה של רשי בתענית יהיה מובן באמת במיניו רק יעקב אבינו ראה את קריאת ים סוף. רק ליעקב אבינו לעתיד לבוא יוריד השם את נשמתו אראנו נפלאות לפני הגאולה. איך רואים? פורש הביא את הפסוק הזה שהנביא אומר ואתה אל תירבדי יעקב ואל תיחת ישראל יעקב אבינו כנני מושיחה מרחוק אז זאת אומרת רק יעקב ורק עליו נאמר ויבחר בזרעו אחריו בלשון יחיד כי מדובר באב יחיד רק יעקב למה באמת כתוב ויבחר בזרעו אחריו? כי יעקב, המפרשים אומרים את זה, הייתה מיטתו שלמה. מדבר על זרעו, על אברהם ויצחק, אני לא יכול להגיד ויבחר בזרעו, בחלק מזרעו יצא ממנו ישמעאל, יצא מיצחק עשו אז זרעו לא היה כולו נבחר. אצל מי הוא בחר בזרו? אחריו אחרי יעקב. מעניין. תחילת הפסוק כתוב תחת אשר אב כי אהב את אבותיך. פה כתוב לשון רבים זה פשוט מובן. אהב את כולם כל האבות כולם אהובים כולם ברורים ברור. אבל ויבחר בזרו אחריו זה רק יעקב. לכן הוא כתב את זה בלשון יחיד. אז רגע, בכל זאת רש"י אומר שאברהם ויצחק גם היו שם. אפשר להגיד היות ביעקב אבינו ידוע בספירות אברהם הוא חסד, יצחק הוא גבורה. יעקב הוא תפארת שמאחדת חסד וגבורה ביחד. יעקב כולל בתוכו את אברהם ויצחק וזה מתאים מאוד עם הדיוק של הפסוק שרשי הביא נגד אבותם עשה פלא מי שאומר תהילים אומר את זה תמיד נגד אבותם מה זה אבותם תבדקו בעברית תקנית בלשון הקודש אויהם אם זה יחיד או אבותיהם אם זה רבים מה זה אבותם אין אין כזה מילה בלשון הקודש א כשכל שלושת אבותיהם מתמזגים באב אחד זה מתבטא במילה שהיא חיבור של יחיד ורבים אבותם זה אב אחד ושהוא כולל אותם גם כן אז מילא זה הסוד שלמדנו מהפסוק הזה שלעתיד לבוא יעקב אבינו הקדוש ברוך הוא יוריד אותו עוד בטרם הגאולה בגאולה הוא יביא אותו נשמה בגוף והוא יראה את הגאולה לעיניו כמו שהוא ראה אז ישב שמה איזה סבא שאף אחד לא הכיר אותו היה רואה ואינו נראה ככה לעתיד לבוא גם יהיה מעניין הרמז לזה גם בקריאת ים סוף כתוב ויבקעו המים וגם לעתיד לבוא כתוב אז יבקע וזה משורש המילה יעקב היא בקה זה אותיות יעקב ומעניין שבמצות שנאכל בליל הסדר אז יש מצה אמצעית נקראת יחץ ומי ששם לב זה הסימן היחידי באגדה שיש בו שכר לא רק ליציאת מצרים, לקריאת ים סוף שהוא חצה את הים לשניים ויחץ. אז ויחס באמת מיוחס, המצא של ויחס מיוחס ליצחק, אבל לידו על שפת המצע של היחץ עומדת המצה של אפיקון, שזה צופון לעתיד לבוא, שזה יאנקב אביובנו עומד על שפת היחץ לראות היחץ אומר חצי מהגאולה הולך לשעבר כי מי ציתך מארץ מצרים והחצי השני הולך על ארנו נפלאות לעתיד לבוא בקרוב ממש בתשפו תה שנת פלאות וניסים הכושר פריס רך