שיעור הכנה לפסח בנושא עניין אכילת בפנימיות עניינים , הרב זלמן גופין שנת תשפ"ו

אנחנו נדבר עניין ש כמובן עניין שנגיע לפסח עניין של פסח קר זה עניין של מצה ומצה נקרא מכלים חמנוסה משום שזה מחזק את האמונה כמו ש כמו שהרב עצמם הצדק מסביר דרך מצו מצחו מצו מצו של פניגלה מפרשים את זה מה הקשר של של מצה לאמונה חילס מצה מחזק את האמונה פיפשטו כך אומ זה בדרך מצח ממ שידי אוכל מצא ליל פסח אז הוא מורר מתוררת שאלה מה פתאום אוכלים מצה מזכירים שהיה עניין של צס מצרים מתחילים לדבר לדבר עלספר על צרים מספרים ל כל חייפסים שהיו אז ממילא מתחזק את האמונה בקדוש ברוך הוא זה הטעם על פי נגלה אומר מחצרת כל דבר דבר יש כל עניין בתורה יש לנו כמו שהוא בגולוי וכמו שהואלפנים כמו שהואפנים שבפנים יש הרבה הרבה של הרבה שכבות הרבה הרבה רמות לכור אותו עניין אבל כמו שו בגולל בשכבה החיצונית השטחית כמו שהוא בשכבה יותר פנימית יותר פנימי אז לפנים מסנינים אז העניין של הקשר של מצ לאמונה זה לא קשר נסיבתי כזה חיצוני בגלל שאוכלים מצה מיל מתעוררת שאלה מה פתאום אני אוכל מצה מסכים יציאת מצרים יציאת מצרים מחזקת אמונה אלא יש קשר ישיר של הכי סמט זה זה עניין של אמונה ו ומה הקשר של מצה השורש של מצה זה ממצא זה חיטו וחיטה שורשל פיקבול וסבירס חוכמה חוכמה לכיס ולכן עניין של חיטים לחם הוא בשורשו מחוכמי של המילה אז זה מחזק את החוכמה שבאדם שאומרים חיטה חיטה זה חוכמה אתה אוכל חוכמה החי של החיטה זה מחוכמת דצילסנו אז אתה מחזק את החוכמה שבאדם אז גם במצ רגיל באכילה בלחם רגיל, לא במצום. אז גם כן שכל לשון כולו שאדם אוכל לחם לחם זה חיטה חיטה זה מחוכמה אז זה מחזק את החוכמה שבתינוק כמו שאומרים חז"ל אין התינוק יודע לי כריסה בו עד שהמתם דוגם למה הכל שתיק יודק מרח חלב אז אין לו את החוכמה מה וכשאכל שוקחל חיטו שת דוגון דוגון זה מחוק משלום לו אז זה מעורר זה מגלה או פועל ממשיך ממשיך את החוכמה מבת תינוק ומה זה מתבותר שהוא מכיר את אבא שלו קורא לו אבא זה החוכמה של התינוק שלב מהחיטה אותו דבר גם כן כשאוכלים מץ ופסח זה גם כמחיטה מחיטו זה גם כמשיך מחוכ משלומר אבל היות וה מצו היחיטו לחם החיטו של מצוו אז החוכמה שבא לאדם אם שנמשכת לאדם על ידי החילס חיטו חילס מצו אז זה פועל בו שיכיר את האבא הרוך נתאב האלוקי כי זה לחם של מצווה כל השן אתה אוכל לחם חיטה רגילה לחם רגיל אז זה מחזק את החוכמה האנושית מ אתה מכיר את האבא הגשמי שלך אבא אתה קורא לו כשאוכלים לחם של מצה שמצה זה לחם של מצווה אז גם כן נמשך מחוכמה של המלו חוכמה באדם האוכל את המצה עד ש יודע כלומר יודע להיכרס אבא מי זה אבא אבא שבשמיים הקדוש ברוך הוא זאת אומרת מתחזקת על ידי מצא האמונה בקדוש ברוך אז זה לא ב דרך על פיניגול בגלל שאתה אכל מצה זה דבר צדדי אלא המצה עצמה היא ממשיכה מעורר ממשיכה לאדם חוכמה דעס שיכיר את האבא שבשמיים זה ענו שלמונה כמו ש ל כותתר היהודים על פסח אז זה גם כן מדבר בריכוס על העניין הזה שאין התינוק יד לקריסה שית עם תם דוגון ומה מה מה המשמעות של התנג שיודע להקריס אבא הוא לא מבין לא מבין כלום הטנק לא יודע מה זה אבא לא יודע הקשר של אבא הוליד אותו לא אין לו שום יודע שזה אבא ומה זה מתבטא שהוא מתקשר אליו קשרוסמס התינוק הזה שהוא מכיר אבא צק אבא תביא לו מישהו אחר הוא לא יסתכל עליו אבא הוא קשור לאבא בקשר עצמי לא מבין כלום מה זה אבא אין פה טעם ודס אין פה שכל נמצא הקשר העצמי של בן ואבא וזה וזה מתבטא הקריסאבו שזה זה מבטא את העסקה של סעצמס ככה גם כן בחיטו הרוכניס ש של מצווה זה חילס מצו אז המצו מחזקת ממשיכה לאדם אוכלת המצה את הקורב אבא שלו אב אב של הקדוש ברוך הוא זה גם כן מתבטא עכשיו אז הוא יודע לא יודע כמו בתינוק וגשמ הוא יודע יקרס משמעות שהוא קרא אבא פשוט שזה דווקא אח הדבר לא נהיה חייצ שקורה לזה הדבר הכי הכי עמוק בנפש שלו מתקשר עם אבא שלו סקשרוסט שלא החליף אותו בשום אחד אחר זה סקשר שלמעלה מטם ודס למעלה מהגבולס ככה גם כן בחילס מצו מתחזקת מתחזקת האמונה בכל שאוכל את המצב האמונה בקדוש ברוך הוא עם נקודס הסקשרוס הסקשרוס עצמי של הנשום עם הקדוש ברוך הוא שמענו מטם ודעס שזה מונה פשוט זה עניין של הכי סמט כל זה מה שדיברנו עד עכשיו זה אמנם הקורא באבו וזה נקרא קטנוס אבו קטנוס אבו אבו זה חוכמה זה קטנוס חוכמה קטנוס אב מה קרה הכוונה קטנוס כמו התינוק התינוק יודע שזה אבא שלו לא מבין כלום זה הוא קטן תינוק הוא קטן אין בו דעת אין בו בנוש זה נקרא קטוס אחרי זה לפי עלפי קבולה אחרי זה שותים שותים יין הרבה כס יין זה עניין של יין זה של בינו זה מרמז כבר על שלב שלב נוסף מתקדם יותר בידיע בשייכוס ללוקוס שייכוס לאדם שלא ידיע לקדוש ברוך שזה כבר בינו כבר מבין כמו כמו בגב עוד בפשטוס בתינוק הגשמי של שכשהוא תינוק זה קורא אבא בלי שום עוון בסוגמה זה אבו שהתינוק הזה גדל אז הוא כבר מבין מה זה אבו אבא מוליד אותו אבא זה קשר שלו עם אבא והוא יודע את המעלות של אבא שלו כבר גם באופן כבר גם כי מכיר את הגדולה של אבא שהוא את החוכמה שלו את המידות שלו הוא מכיר את אבא כבר מבין מבין מבין את הקשר שלו עם אבא מבין גם כן יותר את האבא עצמו כל המעלות שיש לו אדם זה כבר נקרא גדלוס גדלוס וזה גוף יש כמה דרגות בגדלוס אבל זה זה השלב השני זה בא אחרי עצם הסמצה זה כך תנסה ואחרי זה מה שבסדר בלילה הראשון אז יש גדל סבא כמו עוון הבסוגי בלוקוז וכאן כאן לכאור אנחנו יכולים להתעורר פה איזשהו קושי התינוק שהוא קטן אמם לא מבין אב אבל יש לו דווקא את המלה שלזכשר עצמד הנשום מצד עצם הקשר של בן לאבא >> זה חוכמה שזה שצוכ חוכמה זה היינו החוכמה לא הכוונה בור קמור חוכמה הכוונה פה דס שכל לא כ דוקא חוכמה ולא ולא בורקמ בלי בינ חוכ חוכמה של פרק יח בתניה בסדר לא >> שזה נקרא סת שספס >> כןס נפש מונ פשוט זה חוכמה שבנים יש חוכ של פרגים אנחנו חוכמה פרק י אז א ממילא אז לכור הבן הקטן התינוק שהוא גדל והוא כבר מתחיל להבין מה זה אבא והוא כבר מבין גם כן את המעלות של האבא שלו השכל שלו את המידסטיב שיש לו יש לו אבתם ודס דרך ארץ חול כיבוד כל העניינים אבל לכאורה בשמתגלה שבן גדל הוא מגיע לגדלוסבר א זה הקטנוס קצת נעלמת קטנוס כשהמשמות שלו הייתה שזה זה קטנו זה נקודס הסקשרוס זה בלי פרטים בלי עוונה וסוג זה נקודס קשורס אבל ברגע שהילד גדל והוא כבר מתחיל להבין מה זה אבא מבין את המעלות של אבא יכול להיות ות לחור זה כך מה שידו בכיס הגילויים מסתירים על העצם זה שאתה יודע אתה כבר מכיר את אבא שלך מכל המעלות שיש לו את הגדלות שלו זה הדרך ארץ שלך אליו אז לכור הזה כבר הזכשו של פיסכו ופה יכול להיות מצב ש שהבן א יראה גם כי איזה חיסרון שלו ו קודש העסקה שהוא קצת תיעלם כמו שוארים בחוש התינוק שהוא תינוק אז הוא תינוק אז מכיר את אבא שלו בלי שום קשרות אבל כשהוא גדול לפעמים יש בעיות שהסכל מסתיר על העצם שאתה שם לב לפרטים אז אתה אז הנקודה הפנימית מתנהל למת אז חורה כשמגיעים ל ככה גם מגיעים לגדלוס אבו אז הקטנוס כבר נעלמת כבר הבן הזה כבר לא אומר אבא אבא זה או זה אבא הוא כבר א יודע מה זה אבא זה אבא הוא חכם הוא ירא שמיים הוא חסיד הוא כולו וכול הרבה מעלות גדולות מאוד יש לאבא כבר לוקח את אבא ברחבו זה באמק כל ה המעלות הפלאות אבל הנקודה כבר אני קצת נזכר סיפור של ככה נכנס על הלשון א סיפור מ על רפרצין פרץ חין חסיד של אדמור הזקן באישו בית כנסת הוא הגיע לאישו ישוב נסע נסע שהיירה לי שישוב היה צריך להיות שם נכנס לבית הכנסת הוא רואה בחור צעיר נהר צעיר יושב בית הכנסת יושב אומר תהילים והוא אומר את זה ברגש יל ילד פורצ גיל הפסוק הילוסי לזרו לזרוס חושו בפרק לז חוש שמתחס אילוסי לזרוסי חוש מי שיודע את הפירוש יודעים האלה פירש הזה בידש ברידש הילד הזה יוסי זה הכלוסי mein starker mein mein starker heil sich zu helfen ‏J die starken starke sich zu helfen שמעת את הפסוק הזה של הילד הוא מאוד התרגש יותר מעבר מהרגל של הילד פי רש את המילים כך בידיש בשפת האם שלו שמכל מילה תים תדבר אליו ללב שלו הוא אז הוא מאוד התרגש אל פרץ חין הגודל כדי להסין שחמור הזקן שנפצד דק אחרי זה אז א אז הוא ניגש לילד אומר לו למה אתה לא הולך ללמוד בישיבה מה מה הוא פירש >> ילוסי מנשטרכת לזרוס לזרוח למה אתה לא הולך לחילו ישיבה האמא שלי לבד בבית הוא מפרנס את היחידה אין והיא אין כסף אז אני צריך לעזור לה אז אני עובד לו לא לכמיד טיפה זוך לעבוד קצת לעזור לאמא שלי פרץ אמר לו אתה תלך לחדר ללמוד אני כבר אני אתן לאמא שלך את הכסף שהיא צריכה אני אדג לה וככה זה היה ילד הלך ללמוד והילד ורב פרץ החזיק את את האמא שלו אחרי עברו שנים סקם 10 שנים ר פרץ עוד פעם הזדמן לו להיות בתו עיירה גם כן נכנס לבתו בית הכנסת ו אחרי התפילה מתפסים שמה כמה וכמה יהודים ולומדים גמרא יושב מגיד שיר שומר את השיעור מתחייס פלפול וכ בפרץ התיישב גם כן לשמוע את השיעור מסגן זה ער גשמק אז אחרי השיעור פרץ ניגש למגד שיעור הזה ושואל אותו מי אתה ומי אז התברר לו שותו ילד שמה שהוא לא מתיר זה עכשיו כבר שגשיר וזה כבר מרש אותו ילד אמר הפרס מגשיר זה זה גוצר מגשיר לוסיגן הלוסי הלך הפשיטוס הזו של הפשיטוספזוגן נזכרת עכשיו תנק שמקרא אבו שקצת גדל אז מבין ככה מה זה אבא כל השגות וכל כל הכיבודים וכל הדרך ארץ זהביטל אפילו תקרא לזה אבלוסי דפשיטס לכור הקטנוסא והפשיט של התינוק נלמה אז לכור אז זה הפך הכבוד אי אפשר להגיד שזה הפשט שמגיעים לגדלס על חשבון כתב מגיעים לכל ההפלאות וה ו האמונה הפשוט הזו התמימה של אבו עצם העסקה של אבו נעלמת אז מה מה כל העניין הזה ממילא >> מה השאלה השאלה למה זה נעלם או שאלה ש >> לא זה נעלם לא זה נעלם >> זה נעלם זה באופן טבעי סיכל השאלה היא אז הפך כבונ אז מה מה כן המלה אז אתה בא ואומר בסדר זה המציאות בסדר זה המציאות וכאן אנחנו עושים המציאות הזו עניין קוראים לזה בהתחלה במצבה אחרי זה עולים דרגה גדלוס גדלס זהכר הדרגיה לכור מגיעים לגדלס וזה על חשבון קטנוסב חשבון הילוס של הגרמג שיר שזה גן טוב אז ממילא מה זה אומר הולכים אנחנו לומר ש שגדלס גדלס אבא זה אבא אחר זה אותו אבא שהיה בקטנוס הוא עכשיו בגדלוס מה הכוונה שהנקודס העסקה קשורס מה שהבד של הטינקס קשרוס נשארת לא הולכת לא נעילוס לא נעלם זה לא תקין זה שהאילוס נעלם זה לא תקין לא צריך להיות ככה זה בעיה אז מה רגע אתה רצה שנשאר כל הזמן עםוסי לא תן לך ישיבה ותלמד ותהיה מגיד שיר אבל תדאג ש תגדל עם האילוסי אל אל תשאיר את האילוסי בחוץ ואתה כבר פותח לך כיוון דרך אחרת רת תגדל עם היולוס נו ו אז זה קל מאוד לדבר ולהגיד זה ברור שזה הכבוד הגדלוסה אתה גודל זה לא לא במקום הקטנס אבל איך זה עובד לזור באטליה טוב, אז העניין הזה שדיברנו על הטינג אז אנחנו מוצאים את העניין של הטינק בעוד איזשהו עניין בסידת אנחנו מוצאים את הניה של התינוק ועוד איזה שנייה בחסיד אנחנו מוצאים את זה בדרך זה ידוע ב שרש מצוס תפילו דרך מצביסח זה מחצד שמה הוא מדבר על כבוןס התפילה מה צריכים לכוון לכוון בתפילה עניין של שימס מה זה שימס לדעת את השמס ו שם כל ב שם כל בחסד שמלקים בגבורה צריך לכוון את השמות כל זה שחשם כל וזה שך לשם אלוקים וזה שם הוואה ומה זה מה זה השם השם הזה שהארץ כפי שם לובשים בכל יש כבוד כוונס פי קבסוף הוא בסוף הוא מביא את הדעה ש שהיא מנוגדת לכל לקבולת והוא אומר אני מספל לדס זה התנק אני מספל לדע זה התנק כל הכבונס שכתוב בזר ביצחים כבול לכוון כל מיני כבונס ולוקוס שם סבבה שם שם איזה צירופים אני מספר לדע זה הטנק זה על זה הכי בטוח מה זה דעת הטינק זה שהטינק מתפלל שהטינק מתפלל הקדוש ברוך הוא מה הקדוש ברוך של התנקשטר קודש ברוך איפש דת לאפרשטרש ציפש >> איפה זה כתוב סיד כתוב שפלים את דרך לאזת >> דרך מצליסמרסלוקוס אז הוא מביא בשם אחד מגדי לישראל שהוא היה נגד כוונס נגד הכוונה של המקובלים הוא אמר אני מספר זה התינת זה הלשון שם זה זה הלשון של אותו אותו גודל איזה >> טברנו קודם הטנק הזה שהוא יודע מה הוא מת הקדוש ברוך הוא למי מתפל כן אז מספד זהת הקדוש ברוך הוא בעצם לא ידע שמש לא יודע ספיר נו אז בסדר אולי אולי זה אולי זה נכון גם לגבינו אנחנו גם כן לא ידעו כל כך לחש אבל אז מהצמד כל כך מעריך בכוונה שתפילו תתחיל מיד תגיד שאנחנו לא מתפללים לפי סריזל אנחנו צדת זה זאת אומרת לכורה ד זה התנק הדעה של זה לא על פי קבולה וזה גם לא על פי חסידסידס כן צריכים לחבר יש כבונסת תפילה מי שש לא כולם יודעים שייכים אבל אבל זה בקסידה זה כן כן יש עניין בכוונה תפילה אז לכורה אפשר לומר שבדרך מצך הוא מביא את אותו גודל שהוא יונג את זה הוא מביא את הדעה שלו אבל זה לא דרך של סידס נגיד ככה דרך של סיכן כבונס אבל מה אנחנו מוציאים בשיחה של הרבי טושן ביס טילדס טופינן ביס ששם הרבי א עוסק בגדל של הקדוש ברוך הוא בדרגות שונות של הסבון הקדוש ברוך הוא ובסוף הוא אומר אני מספר כבר אחרי כל הכוונת וכל המדרגבונס וגדול השם בסוף הוא אומר הכי עמוק מהכל טיפסרפון אסטף פעץ זה אני מספ לדעת זה התקורה כבול יש כן תבוננות יש כבונס וכאן הרבי נותן אז מה אז מה מה הרבי רוצה לומר מספל הדע זה תק צריכים לעזוב את כל ההסבוננו את כל בורס מהמל וסב כדי זמר מתבנים בגדול השם בבחזק מתבוננים בעזבון של המלוכים שמתבונ בגדול השם וכרישמ זהמה ישראל זהבון של של נשמ ישראל שמתבונים בגדול השם אדוס השם אז אנחנו כן בתפילה עוסקים בעניין של שלבוננוס ודרגס גדולס השם אנחנו לא מסתבקים עם דעזעתי הוא דיבר על השימס על הקרב לא יודע מה על ההסבולנוס לעורר ההבעיר >> בסדר וגם הזבונו בשמס זה לא רק הכוונה שמס לכוון את הציור של השמש גם כן להתבונן לכן הוא מסביר את כל העניין של מה זה שסבשים בכלים דכוס אז מסבשים בכלים שסוף מתלבש מתלבש באילומס אז כל הכבוד בשם זה רק לכוון לכוון י כיבובקי ולכוון את לכוון גם כן את התוכן הפנימי של מה אני רוצה לומר מהשיחה הזו זה שיחה קצת יש בזה חידוש בשיחה הזאת זה דבר חדש ישן עומק עומק מיוחד אבל ונגיע לעניינינו מהעומר מהשיחה זו אנחנו מבינים שיש דרגה של טינק אחרי כל ההסבונות לא רק לפני כל היסבון אחרי כל היסבון שיש דרגה של טינק זה יענה לתשובה שלנו ונגיע לגדלס קטנס שמגיעים לגדלוס לא מפסידים את הקטנוס הקטנוס עצמו מביא אותנו לקטנוס האמיתי וזה מה שצ עכשיו בשיעור שלנו אה להסביר לדבר על כמה דרגות שאנחנו דרגות בדס לקוס תמציע לעניין הזה של דסת אנחנו נתחיל בעניין ש זה קשור גם השיחה בתלס כו בעניין של דרך בדרך מצכו מונס אלוקוס שהוא מדבר על עניין של המוןס אלוקוס ידיעס אלוקוס ידיעס השם אז הוא מביא את הרמב"ם את המרל מפרוג הרמב"ם אומר על הקדוש ברוך הוא את התואר של הוא עמד והוא היודע והוא הידוע זאת אומרת שהרמבם מדבר על הקדוש ברוך הוא בתואר של סיכלו סיכל לפי הרמבם זה הדבר הכי הלב הכי שלם שיש אז נדר הקדוש ברוך הוא בתור של סכל ושכל זה לא אפשר סכל ולא מידס אלא שכל מרמז על שלמוס אפילו שיש מידס מידס כמיות על פי הסכל ואז המדסים גם כן בשלמס הרב אז מדבר על הקדוש ברוך בתואר שלסיכו והכוונה היא שלימוס זאת אומרת רוצה לחשוב על הקודשי רוצה להתבונן בגדול השם מה אתה צריך לחשוב שהקדוש ברוך הוא הכי שלם יש לו כל השלמוס זה יש שלימוס של מיד שלמוס של סיכל אז זה סיכל וזה יש לומד זה גם השכל בשלימוס הקדוש ברוך הוא יש לו את כל את השלמשל שלמוס כל הדברים כל הכס אתה רוצה להתמד בגדול השם צריך להתלמד בקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא הוא הכי שלם בא המרן מפרוג והוא שואל מקשה לא מסכים עם הרמבם לפי הרמבם אומר היה צריך להגיר את הקדוש לקרוא לקדוש ברוך הוא שם השכל ברוך לא הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא אומר שהקדוש קודש הוא מובד ואנחנו לא יכולים לדעת להגדיר אותו מה הוא פשיטוס הקדוש ברוך הוא לא צריך את השלמוס השלמוס שלנו לקדוש ברוך הוא זה לא שלימוס הקדוש ברוך הוא מבחינת פשיטות לכן נקרא בשם הויה הו זה שם העצם לא כמו שער השמש הבדל בין שם אבל לשער השמש שר השמש כל שם יש לו תוכן שם כל וחסד כל בלא שן הקידש כמו שהזכרנו קודם קיל בלא ש הקידש אלה האורץ אלו בעלי השפועה יש לנו אה ספש אלה האורז הגדולים שבארץ הגדולים העשירים הגדולים שבדם שבעולם אלה אורץ השם כתר לנו גדולה זה חסד שם אלוקים זה גם יש לו תוכן אלוקים זה לא שם של ד דיין דין קים שם אלוקים אז דיין זה גבורה השם אלוקים אתה אומר לקדוש ברוך הוא שם כל אז אתה מצייר אומר מתר את הקדוש ברוך הוא בזמנו שלך הקדוש ברוך הוא בחסד הוא הספשת אם אתה קורא לשם אלוקים אתה מתר את הקדוש ברוך הוא בזה שהוא דיין דין זה גבור וכן הלו כל שאר השמות צבוי צבוי זה זה נצח כל א אדני אדני זה עוד מלכוס כל שם מזן שמש יש לו תוך מסוים והוא מותר משהו מסוים שם הויה אין לו שום טיזה מה זה שם הו יקובק איזה מילה זה יגבק איזה תיבה זו אז ה הי הה אומר המרב יובובקי אומר שהוא הוא ה והוא נמצא הוא ישנו זהו שם הו אומר אומר הקדוש ברוך הוא הוא הוה הוא קיים הוא ישנו זה הכל לא אומרים מה הוא אומרים לך שהוא יש לו מה הוא לא יודע מה הוא בכי הנפש שבקיר מוך אתה יודע מה הוא של המרה גם נפש לא יודע מה אז זה שיטה של המר שהוא חלק על הרמבם שהוא מדבר לקדוש ברוך הוא בתור של פשיטוס אל אל תיתן לקדוש ברוך הוא תור מסוים נו אז כמובן בדרך מציסכו הוא הולך עם השיטה של המהרל הוא אומר שהרמב"ם גם כן נכון אחרי הצמצום כמה שאמר בגללזמז המרב מדבר על הקדוש ברוך הוא בתור שופשית אחרי זה הולכים יותר עמוק בכסידס בהדרונים שהרב מדבר על העניין של אלוקוס אז הוא אומר גם פשיט זה גם כן ציור גם כן תואר מסוים זה לא תואר מפ פורה פרטי אבל פשיטו זה ניגוד של ציור אתה אומר פשוט זה מנגד ציור כמו צבע לבן יש צבעים צבעים פרטים יש כחול וירוק ואדום הם מצוירים כל ציור כל צבע יש את הציור שלו הוא מוגדר הציור שלו צבע לבן הוא פשוט הוא לא מוגדר לכן לכן הצבע לבן אפשר אפשר לכתוב בכל הצבעים לשים על צבע לבן צבע לבן הוא פשוט אז א אז לפי ה אז לפי המרל מרל הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא בבחינת פשיטוס אין לו שום ציור אבל גם פשיטוס זה מנגד לציור אז זה גם כן ציור זה ציור יותר דק לא לא מוגדר אבל זה הגבלה זה הגדרה כאילו לא גדר זה גם כן גדר זה שאתה לא בגדר אתה פשוט אתה מנגד ל את הצבע לבן אתה מנגד לאדום וירוק וכחול הם מצים מוגדרים ואה אתה לא מוגדר אתה פשוט אז גם שיטס אומר לנו איזשהוא איזשהו תואר מסוים אז הרבי אומר הקדוש ברוך הוא פה שהוא בתכלס הפשיטוס הוא הוא לא מוגדר בשום גדר כמו שהוא לא מצויר כך הוא לא פשוט אצלו פשיטוס וציור זה אותו הדבר אצלו גבול ובלי גבול זה אותו הדבר לא יכול לומר לו שום ציור מ כי מאור אינ מנמיד הקדוש ברוך הוא בלי גבול וגבול ביחד באותו באותו באותו זמן באותו מקום אז הקדוש ברוך הוא פושג גם בפשיטס פוש בתכלס הפשיטס זה כבר הבנה יותר עמוקה ש כשזה כשזה אנחנו הקדוש ברוך הוא אתה לא יכול להתבם לקדוש ברוך הוא בשום בשום תואר תהרוצה להבין שהוא שהוא פושט שהוא גבול או בלי גבול זה בלי גבול וג זה בשובה. עכשיו אני רוצה לומר כזה דבר. >> חידוש של הרב זה חידוש של הרבי בהדרן. כן. כי דרך מסך הוא הולך הוא הולך עם ה אפשר אפשר להכניס את זה גם כן לא במפורש גם שיש פה בוחרים שירג הישיבה שירג בסמחבוב יש אפשר להכניס את זה אפשר להכניס את המילים בסמחוב שם במילים בכמה מילים לא אפשר להסביר סמב לפי הביאורים שה לפי הביורות בוד אני לא מומחה גדול אבל כך לא לא משנה לנו גם כן >> כן סתם בשביל ה >> בשביל מה >> ההיסטורי >> בשמ אתה צריך היסטוריה הקדוש ברוך הוא לא ש לא נמצא בהיסטוריה הקדוש ברוך הוא תופסים היסטוריה כן, אני רוצה לשאול כזו שאלה אנחנו נברכנו עכשיו פשיט זה הציר זה בשובה גבול ובלי גבול בשובה לא תפס בשום דבר שום לא יכול לקדוש ברוך הוא שהוא כזה או כזה אבל שאנחנו למשל מדברים על א עניין כזה שהקדוש ברוך הוא נס הופכים סוףכים מה שהרמ הקדוש הוא יושב והוא עומד באותו באותו רגע שהוא יושב הוא גם עומד זה סהוב המחליקת של הרשב עם הרשב של צ'ובס הרשב הוא אומר שהקדוש ברוך הוא נמנס הקדוש ברוך הוא נס הופכים היו כאלה מבין החוקרים שהם שהקדוש ברוך הוא הוא יש הוא יכול הכל לעשות אבל יש משהו שולעונים יש משהו שהוא לא יכול לעשות הובכים הוא לא יכול להיות את הולך לקדוש ברוך הוא רכב ואין רכב ושוב ושס מיס או שאתה רוכב אתה לא רוכב אין זה שום הבנה ורש אומר כן הקדוש ברוך הוא נמנ הנמנועס הדבר היחידי שהוא נמנע ממנו זה נמנועס שהוא אין אצלו לא יכול הוא נמנם מלא יכול הקדוש ברו ברוך הוא גם כל שת הוא הולך שהוא יושב זה נסוב זה כבר הגדרה זה כבר הלא הגדרה זה לא הגדרה זה ניגוד של כל הגדרות הוא עומד הוא גבול וברלי גבול ביחד בשעת מעשה באותו מקום הוא גם גבול וגם ברי גבול הוא גם רוכב וגם אינו רכב בשעת מעשה ברור שהוא לא מוגבל בשום לא נתפס בשום גדר בשום ציור לא שהוא אומר עומד הוא לא שהוא עומד הוא לא נתפס בעומד שהוא יושב הוא לא נתפס ביושב אם הקדוש ברוך הוא אתה עכשיו יושב אתה נתפסת בישיבה אתה לא יכול עכשיו להיות במידה לא אני יושב אבל לא נתפסתי בישיבה אני לא מוגדר בישיבה גם שאני יושב אני יכול גם כן לעמוד זה דבר שאין לו אין אין לזה שום היגיון שום הבנה וזה וחיד שם הרשבו שהרשו הוא אומר שהקדוש ברוך הופס אחס נמננוס רכב ואין רכב בשוע אחס הלכורה >> זה לא הגדרה >> מה >> זה לא הגדרה סוף >> לא זה ה בכל הגדרות איזה הגדרה יש פה >> שהוא לא מוגבל בהגדרה מסוימת >> שהוא יכול את כל ההגדרות ביחד אחי >> אז זאת אומרת שאיך איךיך איך אפשר להיות >> אתה אתה הוא יכול כל הגדרות ביחד זאת אומר הוא הכי הכי מוגדר הוא גם הגדרה של ריחב וגם הגדרה של אין לריב מוגדר הוא הכי מוגבל הפך לא מקבל שום דבר שלא גם כמו שהבנו שלבן זה בעצם בא לנגד את הצבעים אחרים אז המציאות הזאתי שהוא נוסע את כל ההופכים אז זה מנגד את המציאות שלא נוסעים את כל ההופכים מישהו שכן שיכול רק לעמוד או רק לשבת הוא מנגן את זה על יהיה שיכול גם וגם אז מי מנגת למי? >> המציאות הזאתי שמוסת ההופכים זה לא נגד מה שלא מוסר את ההופכים. תגיד הכי פשוט שהקדוש ברוך הוא הוא הכי גדול אז הוא מנגד לכולנו אבל אולי זאת אומרת זה זה שיש אצלנו מחשבה נטייה והשכל להגיד שהקדוש הוא הכי גדול מכולם זה בסדר נכון זה אנחנו מקובל להגיד הקדוש ברוך הוא הכי גדול מכולם להגיד שהקדוש ברוך הוא הכי קטן מכולם אפשר להגיד חזו הכי גדול כן זאת אומרת יש דר של הקדוש בין גדול לבין קטן אז הוא באמת מוגבל באמת שאנחנו אנחנו שו נמ נס חוכ הקדוש ברוך הוא הכי הכי גדול והוא הכי הכי קטן בשעת מעשה באותו באותו זמן רגע תחליט הכי גדול הכי קצר זה הפשטו שהוא לא מנגד לו שום דבר הפך הוא יכול הוא נגד קטן הוא לא מגד קטן הוא יכול גם קטן לא כתוב >> מה >> הוא לא כתוב לא כתוב ש לא באמת זה לא זה לא הטרמינולוגיה שלו >> לא בסדר הוא גם כד >> ההפך הוא גם גדול הוא נסוף הוא רכב סליחה אומר שהקדוש ברוך הוא ריך ואיןך ואתה רוצה לומר שהוא לא ריך ולאריך הוא בכלל לאלא לא בעולם הזה אז אז הוא בטח מוגבל אז הוא בטח מוגבל שהוא יש איך אמר הטרמינולוגיה של הקדוש ברוך הוא נגד לתרמינולוגיה שלנו אז מה שהוא מוגבל אתה אמרת שהוא מוגבל אנחנו שהוא גודל הכי גדול בשט מסג הכי קטן למה אם אגיד שהכי גדול אז הכי גדול אז לא בסדר אי אפשר להגיע אבל לא תזדעזע אפילו שאתה חושב שאי אפשר להגיד הקדוש ברוך הוא הכי גדול למה הוא למד מגדל לספיר אבל אתה לא תזזה שהקדוש הכי קטן חס ושלום והכי גדול לא חץ ושלום מה ההבדל >> הכי קטן זהזה זה הגדרה של מוגבל מה זה אומר קטן זה מי קדוש ברוך הוא גבול ובלי גבול בשעת מסו גם גבול וגם בלי גבול ממנמד משקידוש הקדוש גילוש ברוך הוא היה שם למעלה מהמוק שד ויה לו גבול ממוקדוש ברוך הוא הוא גם גבול הוא גם מוגבל וגם בלתי מוגבל יכול ל עוד מילה אחת יש שאלה ידועה אב ש מביא זה דבר זה דבר שאפשר לחקור אותו כל אפשר להתפלפל אבל השאלה ידועה אם האבן הקדוש יכול לעשות אבן שהוא לא יכול להרים אותו זהיש כאילו שומרים הוא לא יכול למה אבל אחריך הקדוש ברוך הוא הוא שלם בשלימוס הוא לא שלם בחסרונות הוא שלם בשלמות וחסר חסרונות הוא יכול הכל אבל אתה רוצה שיעשה אבן שהוא לא יכול הקדוש ברוך הוא לא שלם בחסרונות זה תשובה לא נכונה זה נכון לגבי אורינסוף לא לגבי אסוף תעושה הבחנה בין בין א ב בין מעלות וחסרונות הקדוש ברוך הוא למעלה הוא לא מחסרונות ולא מעלות מעלות וחסרונות הכל בשווה זה הרמבם אומר שקדוש ברוך הוא שלם זה מעלות אז מ התשובה האמיתית אני חוזר על השאלה הקדוש ברוך הוא האם הוא יכול לעשות אבן שלא יכול להרים אותו אז אני אגיד לכם תשובה שרב מנטלפוטפ שהוא שמ ככה ככה למדו פעם בנב לא יודע מאיפה הוא למד את זה הקדוש ברוך הוא יכול לעשות יכול לעשות אבן שלא יכול להרים אותה הוא יכול לעשות אבן ש יכול לעשות אבן שהוא לא יכול להרים אותה ובשעת מעשה הוא יכול להרים אותה הוא גם יעשה אבן שהוא לא יכול להרים ובפ הוא גם יכול להרים אז הוא לא עשה אבן שהוא לא יכול להרים. >> זה אבן שיכול איזה אבן שאי אפשר לא יכול להרים אותה. אבן אבן כזו שלא יכול להרים אותה. מצד שני הוא יכול להרים אותה. >> זה לא בהגדרות שלנו בכלל. >> נכון. >> איך הוא סוגד או קטן? אם הוא לא בהגדרות שלנו בכלל הוא יכול להתגלות. הוא יכול כמו שכמו שמ אנה מנמידות כן אז התגלה שם כבלי גבול והתגלה שם כגבול צד אחד זה בלי גבול >> כן היה 20 אמו מקיר באמצע היה אורן קיז יש שם 2 וחצי אז נשאר מהדפנות של האורן עד הקיר היה בכל צד היה 10 פחות רביע פחות עמו ורבע בפממש כשמדד את ה בין הדופן של האורן עד הקיר זה 10 אמס לא לא פחות לא לא 8 ו13 אל 10 אמס אומרת ש כאילו האורן האורן אורן קידש שבו הילוכיס הבריס הוא לא יד תפס מקום אבל כשמדדת את האורן היה וחצי אור אז האורון כן תופס מקום לא תופס מקום שהאורן עיר ועצינסוף ברוך הוא כמו שאנחנו שנו בבחינה הזאתי אז הוא גם גבול וגם בלי גבולה אור אתה יכול למדוד אותו והוא תופס מקום והוא בפל ממש לא תופס פסוק אפילו ממש שכן תפסוק אז מה אני רוצה לשאול כאן נו לכאורה את זה את זה אפשר להגיד ל הקדוש ברוך הוא את זה הופכים שאני רוצה להתנן בגדול השם אז זה כבר בסדר יצאתי מכל הגדרים מגדר של גבול וגדר של בלי לגבול מגדר של יכול ולא יכול צל מכל הגדירים כן ש גדר פשיטו זה ציור וכל ביחד גול ובלי גבול ביחד אז כאן אמרנו לכאורה משפט כזה שהוא הוא מבטא את הגדולה של הקדוש ברוך הוא >> את האי הגדרה >> אה >> את האי הגדרה >> איך >> את האי הגדרה >> את האי הגדרה נכון אתי הגדרה כן כן, נכון. אבל שאנחנו קצת נחשוב ונתבונן בהפלאה מה זה מוקמורני מנמיתו שבול גבול ובלי גבול בשובה ממש אתה תתבונן בזה בריבו סבוננוס לך לפי הסדר של הרמב"ם ומהרל ותגיע עד לדרגה הזו ואתה מאוד מאוד תתפעל ותתלהב מהאיסבונוס הזה ממה ממה התפעלת ממה התפעלת אתה התפלת מהרעיון של גבול וביגבול ביחד והרעיון של הובחי ומה מי הוא זה שאפשר לומר עליו את הדברים האלו זה הקדוש ברוך הוא אבל אתה ספיילוס מה הוציא אותך מהשמה מה הוציא אותך מהשלווה מוציא אותך מהכלים מה שגע אותך משוגע משוגע מי שמתבנן חזק בדברים כאלו בסוף הוא יצא משק משבר משוי ככה >> שלא מבינים כלום >> אה >> שלא מבינים כלום >> אבל אתה יוצא מהפלה >> זה שמה שצריך שתיים >> בסדר אז אז ממי אתה מתפל ממי התלהבת אני לא מבין אבל זה האמס אז ממה התפעלתי >> למשל את על אדם שהוא חכם גדול מאוד הוא מתאים הוא המציא המצאות גדולות הוא חיבר חיבור על כל השסה מתפלל מגדולתו מה אתה מתפעל מהאדם או מהגדולה שהוא בקס בשעס או חיבר על השוציא אותך מהכילים אתה אתה התפלת מהריון הזה התפלתו מהריון רעיון של זה הובח >> פל מהתכונות האלה בסדר? מהתכונות האלה לא מהקדוש ברוך הוא. נכון הדבר שרעיון כזה, רעיון כזה של סוף אפשר יכול להיות רק בקדוש ברוך הוא יש את זה, נכון? רק הקדוש ברוך הוא יש לו את זה. אבל את ההתפלות מה שתפס אותך זה התכונה הזאתי הרעיון הזה. הרעיון הזה יכול להיות רק אצל הקדוש ברוך הוא. אז אומר לו אני עליך אני אתבטל לקדוש ברוך הוא אני אעשה את רצונו הוא כזה גדול אבל מה שתפס אותך כמו שיבוא הבן ויגיד אבא שלי הוא החכם הכי גדול הגיבור הכי גדול בכל הכפר כל היל אז מה תפס אותך מה מה הריש אותך ככה זה הגדל של האב, השירות שלו. יש זה בעיה. ואני הולך עוד צעד אחד. >> אצל הקדוש ברוך הוא זה לא שתי דברים, >> לא שתי דברים, נכון? >> אז אם אני מתחל מהתכונה זה מעצמו סוי. >> אבל אצלך זה נהיה שתי דברים. זה לא שתי דברים באמת אתה מתבונן בתכונה אתה מתבן בתכונה בהפלאה הפלאה בתכונה ברעיון לא חשוב לא חשוב לא חשוב אצל מי זה נמצא >> חתך אתה לא צריך אותו >> לא חשוב נכון פעל ממש יש רק אצל הקדוש ברוך הוא נכוןלא >> אבל אבל אני יכול אני יכול אני יכול לבודד >> נכון לבודד בין הרעיון בין בין הבעל הרעיון הייתה את התכונה הזאתי אצל האדם הייתי מתפלל באותו מידה >> ברור ומזה היית >> אז זה קצת בעיה לך עוד שלב האם הבנו שגם אני לא יכול להגיד על הקדוש יותר את הקדוש ברוך הוא ויזבון שלי לי לטאר שהקדוש ברוך הוא ניסי הופכים ואני מתפל מהניסי הופכים אבל אניבונן הקדוש ברוך הוא כל הנברים כולם אנחנו פעם לא היינו ונבראנו קודמם ההדר אנחנו פעם לא היינו פעם לא היינו ואולי פעם לא נהיה גם כן כל העולם יכול יבוא זמן אה אחד חרו העולם יכול גם כן לו להיות מחר שיהיה עולם לא מוכר ש עשו את העולם אז הוא קיים אם לא היו עושים עולם לא יהיה קיים ה עולם מצד עצמו הוא עדר לא קיים הקדוש ברוך הוא הוא קד תמיד היה לא ייתכן חזון מה שהקדוש ברוך הוא לא היה אז אנחנו זה נקודת העניין אז אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא בגלל זה יש כל מיני שמות וכס מחוייב מציא בטיס סמצוס עם עצמו הרבה תרבה ועניינים אבל זו הנקודה הנקודה שאני רוצה לומר שהקדוש ברוך הוא מציאוס אמית מחשי כנך כל הנבראים כולם אינם מציוס אמית למה כי אתה יכול כן להיות יכול לא להיות הקדוש ברוך הוא מציא שמיתי כאן אני לא אמרתי הקדוש ברוך הוא לכור שום תכונה לא אמרתי שום תכונה. קודם דיברנו על תכונות. תכונות אז הבנו בסופו של דבר אתה יכול להפריד בין בין ה בין האיש בין עצם לבין התכונה זה כבר בעיה. אבל שאני אומר שהוא מציאס אמיתי פה אני כבר לא לא אומר פה שום דבר. מה לא אומר לא אומר לך אפילו שני זה הובחי לא אומר לך שהובגול ביחד הוא מצירמית נו אז זה כבר לכור בסדר להתבונן בכך שהקדוש ברוך הוא אנחנו לא מציאות שמיתי קדוש מציא מיטי אז אה אני רוצה לשאול >> גם לא תכונה >> אה >> לא תכונה >> לא זה מצ לא תכונה שאתה אומר לו מה הוא תכונה >> הוא משהו שהיה ויהיה תמיד יהיה זה לא תכונה זה מצי זה נמצא לא מעבר לעובדה שהוא נמצא >> גידם אני נמצא כונה הפשט שהדבר ואומר יש מציא המציא הזאת יש לה משהו אבל אם אני אומר שמציו אמיתיס אני לא אומר יש משהו מעבר לעובדה שהוא נמצא רק שהוא נמצא המציאות שלו היא אמיתית אני לא מוסיף עוד פרט מסוים מה המציאות שלו אבל פה אני רוצה לשאול שאלה כזוה אתה בא מתבנן שהקדוש ברוך הוא מציא סמיתי כל הנברים הוא לא מציא סמיתי קודם החדר כל נברא אם יעשו אותו או לא איך איך רב הוא אפשר להמציא אומר הרמבם כל כן להיות יכול לא להיות הקדוש ברוך הוא מוציא אמיתי אז א מה קודם למה המציאות של הקדוש ברוך הוא או הרעיון של אמס שאתה בא ואומר ואתה בא ושוקל אנחנו נברואים מציאל לאמיתי הקדוש ברוך הוא הוא מציא זכן אמיתי תגיד תסלח תגיד לי תגיד לי כמה תגיד לי מילה אחת מהמה מה מה זה מה זה אמיתי תגיד לי אתה אומר הקדוש ברוך תגיד מה זה אמיתי אז אה אז מה תגיד תגיד כ מה שכתוב חסיד דבר שהוא יש לו כים מצחי הוא אמיתי וגם מיונס מחזבים כתוב הדבר שהוא נפסד באיזשהו שלב שהוא לא אמיתי דבר שיש אלוקים ניצחי בחסיד גם גב מיונס מחזבים גבי מי חרטוס פורדומו צריכים מים חיים אז מה מעיון מעין שמתייבש פעם לשבע שנים או ל70 שנה אתה יודח ייסור לאיש שק >> או כן אז אז א אז המעיין הזה לא נקרא מים חיים לא ממילא ממילא לא אמיתי אבל כי הם עשו אלוקים חם מ מעניין שלא מחזב אז הוא נצחיק כאילו אז הוא נקרא אמס אבל כם אמס כם חיים יש לו חי כי הוא אמס שם כיווןס מחז שהם לא ניצחים אז הם לא אז הם לא אמיתיים אז אז קודם אתה אתה הגדרת מה זה אמס עכשיו אתה בא ושוקל מי עומד בקריטריו של אמס אנחנו אנחנו נברואים אנחנו לא עומדים בקריטריון של אמס אנחנו לא ניצחים הקדוש ברוך הוא הוא עומד בקריטריון של אמס אז מי קודם למי הקדוש ברוך הוא או הרעיון של אמס >> ברגע שיש שני אוטומטית צריך איזשהו לצועק שיש משהו שהוא ביחסית לא >> אתה לא ניתשאלה שלי אתה כל אתה דן מאמס אז אני שואל אותך מה זה אמס בלי קשר לנברורים בלי קשר לקדוש ברוך הוא תסביר לי מה מה הרעיון של אמס אז תגיד תגיד משהו ניצחי אמס או משהו קד ממנו אמס אני לא יודע תמצא כל מיני כל מיני הגדרות מה זה נקרא אמס כל עוד שלא היה משהו שהוא לא ניצחי לא היה כזה מושג שושה כי הוא לא אז זה מגיע ביחד בסדר אז לכן לכן בגלל העניין ה זאת אומרת שאנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא הוא אמס זה גם כן בעיה. אתה כאילו קובע מה זה אמס הקדוש ברוך הוא הוא עומד בקריטריון של אמס אז הריון של אמס קודם לקדוש ברוך הוא מסמסמר שאין שום דבר לפני הקודש הקדוש ברוך הוא אחרי זה אז באמת לפעמים כתוב יש דגות בכסיד שספסמס אמסמית שווה דרגות חסיד באמס אז הדרגה הכי באמס למית כתוב זה נקרא כביר הכל בעצמוס חלה שבעצמוס שמכיר את המושגים על עצמו סמ שאפילו את המילה אמס אתה לא יכול אשת אמס האמס הוא קודם לקדוש ברוך הוא כאילו הרעיון של אמס הוא רעיון מצד עצמו לא צריכים ליצור אותו אמס הוא דבר קיים 1 ועוד א שתיים זה אמס מישהו צריך להחליט א אחד ואחד זה שתיים זה אמס מצד עצמו זה נראה לנו לא אין כזה דבר אמס אז אז מה נשאר לנו אז מה אז אם אני יכול אז אפילו שנדבר שמציא שמיתי ואתה צריך להתגונם בזה ש אחרי שהתבוננתי בכל ההתבוננות שהקדוש ברוך הוא שול וגם הרמבם צודק וגם המהרל צודק וגם בכסידס צודק וגם מה שנכשיו מדברים הכל זה נכון אתה אתה צריך הכל להתעורר בסבור שלך תעבור את כל המדרגת הקדוש ברוך הוא גם השולם לבל למה הקדוש ברוך הוא שולם בגלל שהקדוש בסis und sich מה שתושלם הקדוש ברוך הוא הציל עניין כזה של שול של שלימוס חרי הקדוש ברוך הוא הוא פושני הופכים במציא אמית תתבן בכל הדרגות האלו ובסוף אתה תשאל את עצמך את השאלה שאנחנו שואלים אני אגיד שהקדוש ברוך הוא אמס גם איך אני יכול להגיד את זה נחזור על נסג שהקדוש ברוך סובכים ואני וזה הקדוש ברוך הוא זה ההפעה שלו זה העניין שלו לכן אני קשור אליו לכן אני מאמין בו אבל זה תיוני סהובכם זה הקדוש ברוך הוא אפילו אמס אמ זה כבר הכי דק כי זה מה ש זה הכל תכונה אבל גם אמס מה זה אני אומר הקדוש ברוך הוא אמס ואני עושה את האמס כרעיון בפני עצמו אמס זה רעיון שעומד בפני עצמו פה אז מה אז אז מה אני כן להגיד אז מה אני צריך להתבונן ולהגשב של איזו מסקנה צריך להגיד לחשוב לחקוק בראשי רבשל דרבשל נו רבש ‏und er ist alt שהוא הכל דרבש נכון גבול אז הוא יצא הוא ברא עניין של אמס הוא ברא עניין של סוף או ברגול וגבול למה כי הוא אז יכול לעשות משהו אז הוא עשה את כל הדברים אברש נוגל מה שהתחלנו לדבר מה זה נקרא המסקנה הזאת א שזה דל אברשת >> אה א >> אני מספל לדעת זה התיקתי אני מספר לד זה התבש נכון צי את כל הכבונס כל הזבוננות את כל המדרגה סיבנתי בכל ובסוף בסוף תכלסה התכלסה >> גדלוס מה זה גדלוס >> או אז זה קנוסה וזה זה גדלוס עכשיו אני שנשאר את השאלה >> זה הגדל זה קטנוס זה בלי בלי פרטים לא לא הפרטים עושים את הקדוש ברוך הוא לקדוש ברוך הוא כי הוא בלי גבול נסה הופכים הוא אמס בגלל זה הקדוש ברוך הוא זה יש לו זריבר שטר אבל ממילא יש לו כל הדברים האלו שנכון הוא עושה את כל הדברים האלו רצה הוא רצה שניסוף ניסו הוא רצה שבליק הוא יבליג אז זה הקטנוס זה הקטנוס זה דעס זה וזה הנקודה של השיחה של טיל לסטושן בז שבסופו של דבר אנחנו מגיעים לדע זה התנק אבל מגיעים לדע זה התנקומדים את הרמבם ואת המהרל ואת כל הדרגות האלו ושוללים אותם מה פשט שוללים אותם לא אומרים שזה לא נכון אלא אתה מגיע מדרגה מסוימת ואתה אומר לא זה העניין הקדוש ברוך הוא שלמס כן ות שלמס אבל לא קדוש אולי זה יקר הקדוש בבר ש זה משלמס פשיט מתבונן יותר פשיטס גם פשיט זה אישו ציור אתה עולה בדרגה בעזבונו שלך אתה מבין קודם הבנת ששלימו זה הדבר הכי נעלה אתה התקדמת קצת עלית במדרגות האסבונות הבנת ששלימו זה גם הגבלה זה גדר ציר זה גדר מסוים אתה אז לפשיטס כפש אתה עולה בשכל שלך מין יותר בפשות יותר בדקת גם פשיט זה יגב לזה ציון אתה הולך מזה הופכים וכן הלאה והלאה אתה שולל עד שת מגיע מצמית עד שאתה באם אמס זה גם כן עניין שהקדוש ברוך הוא ברא את העניין הזה רוצה אבש אבש זה הגיע מישהו יגיד אוקיי >> אז רגע רגע אז נקרא אז זה נקרא לדע לדע זה הטינק שהתינק נהיה גדול גדלוס אבו שהגדלוס אבו אבל הפשט שהוא שהוא עזב את הוא עזב את את הקטנוס שלו את העסקה של עצמיס הפך באיזה שסידס אנחנו נגיד מה ההבדל שהנק אומנם יש לו עסקה שהוא עצמ אבל בטנק בטנק זה גדלוס אמיתי אתה מגיע לדעת זה הטינק זה הקטנוס זה אטמוס כמו שבגילויים בפעם פנימי זאת אומרת אתה תופס עכשיו תנק תפזמנה פשוט המקיף מקיף דמקיף כאן אחרי כל הזבוננותנוס אתה מגיע להכרה של סדר אבשטר אז זה העניין הכי פנימי שלך זה דרדורגנו כל שלב האזבון זה אתה חרשת את האסבון שלך את הלב שלך חרשת ופלת בעצמך הכרה חדשה הכרה במוח הכרה בלב הכרה במיסר ים פנימי >> ח שגיע בסוף אז תגיע לאמס אמיתי של דתים וזה זה יהיה הפנימי של כל הפנימי שלך האשר הזה אבל זה נשאר מה כי זה אף פעם לא הבנתי זה בדיוק הענימי אני לא צריך להבין את זה אני לא צריך להבין אני לא אפשר פשוט >> אם כי אם אני הגעתי לכל זה על ידי זה שני ידעתי את כל המדרגות ואני שללתי את הכל השללתי את כל הדמות בשלילה של כל הדברים זה עשה אותי פנימי לעניין הזה של אצלוס ופנימי זאת אומרת לא דווקא עונה וסוגר אלא השליל עונה וסוגה זה עושה לך כלי לקבל את העניין >> אה >> היכולת לקלוט את העניין הזה >> כן נכון >> ואני רק אוסיף פה מילה אחת חזק את המסקנה הזו ביטול מסקנה הזו זה עמר בסמחבוב לך לכו סמחבוב סודליב רצון של הנשמה ללוקוס למשל מ מא מ מא מ מא מ מאב מבן ואבא יש שבן היה קצת רחוק מאבא ואז סיבה עסוק היה עסק בני שלו ופתאום הוא תפס את עצמו שיש אבא הוא שכח לא שיש לו אבא משה שלו אז מתי הגרגיש גישה תן צעקה תת אב אבא תן צקב תרצו הרגש האבא שבו וגע צגת מה מה אתה רוצה אבא נזכרתי אבא אבא אני רוצה להתקרב אליך אני רוצה לחזור רוצה שתעזור שתחבוק לא הוא לא מבקש כלום לא אז מה מה צעקת אין בקשה צקת נזכרתי התעוררצ האמש שלי שהאמש שלי זה האבא אז זה המשמעות של הצעקר אז הזוה שפתאום ככה אני אני כל הזמן אני אני פתאום תפסתי שאני שלי אמיתי זה אבא אז ממילא ג אז עכשיו הבן הזה שהוצק עכשיו אבא גשר אבא הוא גם כן כמו התינוק הוא לא מכיר כמו התינוק זה עצם העסקה שרוסלב גם פה עצם העזק שלא לא בגדל שלה לא במעלות לא בקשר שלה ויזור לו אלא עצם המציא ש שהאמצא שלי זה האבא אז מצד אחד יכול לקרוא לזה קטנוס זה קטנוס נקודס העסקה שהוא של בן עם אבא אבל תגיד זה מקיב זה לא פנימי אומרת שלך התינוק זה הפנים הכי גדול כי זה כי העצם שלי זה עצם של אבא בגלל שזה הגיע אחרי אחרי כל הדברים שהבן הוא בן גדול והוא יודע מה זה אבא ויש לו בונבסוג אז אז אצלו מתעורר עניין האבא זה הקטנוס זה כמו הקטנוס התינוק שנותן צעקה טה אבל אצל הבן הגדול זה כבר אחרי כל כל הכרה ובמעלות שלו בהפלות שלה בביטל של אז כאן ה הכי פנימי זה ההתעצמות הכי גדולה לא זהו אז זה הביאור אנחנו נחזור נו של פסח מת זה קטבו זה גטלוס אבל לא אפשר מה ששאלנו בהתחלה כ שבן יה גדול אז הוא מאבד את הקטנוס זה דיברנו לא יכול להיות מצב כזה אבל מצדר התקינו שאתה לא התינוק הזה שגדל הוא אמר מתחיל להבין מה זה אבא אבל הוא א זוכר בעצמו נו איך עושים את זה זה שיך עושים את זה גם בגשמי בבין לאבא אז סתום צריך חינוך אמיתי איך איך שבן התינוק הזה יגדל עם הכרה הראשונה קודש העסקה שמכתב ויגדל זה אם זה יגדל כל מה שהתבונן יותר להכיר את האבא אני אומר ש אפילו המשל אבא ובן אז א שאלו את רב לייויק אבא של הרב ככה אני שמעתי שאלו את אבא של הרבי רב לויסידס מובים נפלאים על אבא ובן בגשמ שקדשקשר קרה ביטל של בן כברודשתדל כל דברים דברים מופלאים כאלו של בן א אנחנו אנחנו לא רואים את זה שאלות יותר אנחנו רואים ככה שבן כל כך מכיר את מקושר בעצמותו לאבא שלו מכבות שטר למסור לאבית משעצמו יש לו אב ועצמי לא זה ככה אז רבי קמר אומר לו בידש אומר דגרת גבול אזת שאין כן אזתשמט אז עובדת אחרת מה זה השמטה זה יש הרבה פירושים וזה נשאיר לו כל אחד להבין מה זה נתי את זה צת נתתי זה שמעת זה לכם אבל אם אתתה שאנחנו מכירים עכשיו מה שאנחנו בעסקה שלו של הרבי הרשב עם הרבי הקודם העסקה של הרבי הקודם עם הרבי שלנו או ברבי עם אבא של רב לוי כל מיני סיפורים איך ש איך ששמעו שרבי קודם שמע ממר איך שמע אה איך שם רב קודם שרב רשב היה אומר מה רב קודם עמד מולו ורבי רשב מרמים מיניים פתוחות הוא הסתכל על הרב הקודם המר יכול לקחת שעה שעה וחצי שעה וחצי ככה היה אפשר לומר שאפילו ניד אפף לא היה אפילו נסבר עין לא יצרה ברשיו לא יצר בקודם אומר מולו סתכלו עין ועין קשו עץ מסכו שאי אפשר העיניים לאפים לא נזכרו עכשיו אפשר לראות דוגמה אמיתית של אבא ובן וזה אפשר שנקודס הקטל הקטנוס אבה קודס העסקה שהוא שלא מתעלמת אל ההפך היא היא מתרחבת הכריש את כל הטעם ודס משל כל הדרגות והשלילה של כל הדרגות סותח כלי שבפן פני פניבי שהקטנוס הזוה וזה וזה באמת חידוש נפלא בשיחה של טלדסנוביז שהרב כך מגיע למסקנה כזו שח כל הדברים אני מספל זה התינוק הכושר פרח פסח בקשמי בפשטוספסניים צס מצרים מה זה קשור לפסח בעניין של גדסקנה זה המצ נותנת כוח לזה >> יין יין זה يا بين يا بين يا טוב