שיעור הכנה לג' תמוז: שלהבת העולה מאליה גם כשהענן נעלה | חלק א', הרב זושא וולף שנת תשפ"ו

שלום רב. בשעה טובה בסיעתא דשמיא אנחנו פותחים שיעור חדש, שיעור נוסף במסגרת סדרת השיעורים חיים עם הרבי כאן בבית משפחת ריבקן בברכז כפר חבד. היום יום שני ט בסיבן תשפו שבוע פרשת בעלותך והאמת היא ששבוע שעבר היה לנו ציון דרך מאוד מרכזי שבשיעור שעבר שכחנו לציין זאת. שבוע שעבר ערב חג השבוע לנו שיעור ככה בלפני החג למדנו סיימנו את פרק ו' מפרקי אבות ואנחנו יודעים הרי שהחג השבועות מסמל לאיזה מספר ברוך הקדוש ברוך הוא שנתן לנו את התורה תורה משולשת לא משולש בחודש משולש על ידי השלישי כן אז כל ה כל הנושא של חג השבועות זה מספר שלוש בהשגחה פרטית השיעור שעבר איזה מספר מספר רציף המספר השיעורים שלנו זה היה 301 פתחנו את כבר את המאה הרביעי של השיעור שלנו אמרנו לפני שנתיים שלוש מי שיש לו מנה רוצה 200 והגענו ל-200 אז הכנו לעצמנו מי שיש לו 200 כבר רוצה >> ד 100 אז אנחנו כבר מתקרבים ל-400 כי אנחנו כבר בשבוע ה-302 ברציפות של השיעורים האלה ציון דרך מאוד משמעותי אז באמת נאחל לבעלי הבית ליוז חוזמים של השיעור למשתתפים למשתתפות לכל מי שצופה בנו באמת שהברכה הזו תלך ותוביל אותנו כאן כולם יחד בריאות נכונה ונאורה מעליה עם הרבי איתנו ביחד >> מחיל חיל >> אני הייתי בחובת החומש בארד >> כן >> של הבן דוד שלכם >> של פייקי >> קורץ >> שני קורס היה להם חבות חומש >> וזה היה משהו מיוחד >> כן מןפת ישר כוח >> באמת זה באמת סול קדושים >> כן אז אנחנו עכשיו אני חושב אנחנו כל פעם מחפשים ככה לגוון ולרענן ושיהיה כל פעם שיהיה עניין מיוחד בשיעורים שלנו אז א אני חשבתי לעצמי שמהשבוע עד ג' תעמוז ארבע שבועות שזה ימי ההכנה כבר תקופת ההכנה ליום ההילולה כבר ג' תמוז מתקרב כבר מריחים 32 שנה תשנד תשפו מי היה מאמין והחסידים צריכים עידוד ונתינת כוח ותקווה וביטחון וכולי. אז אמרתי לעצמי שאנחנו נלמד בתקופה הזו שיחות מהנונים שמתורת מנחם בדרך כלל אנחנו לומדים עלוטי שיחות. אלוקי שיחות זה עולם שלם אבל כשאנחנו שמים את הדגש של אלוקותי שיחות אנחנו מפסידים במרכאות את העולם השלם והנפלא והעשיר של התורת מנחם התוועדויות. זה סגנון אחר כמובן וגם שמה יש עולם עשיר שאנחנו כמעט ולא נגענו בזה. אני חשב השבועות האלה היום בוודאי גם שבוע הבא אנחנו נלמד את מתורת מנחם פה זה שיחה של פרשת השבוע בעלותך תשמט אבל שיחות שיש שמה מסר ואפשר לקחת רעיונות לחיי היום יום בתקופה הזו כשלא רואים את הרבי בגוף גשמי ולהתחזק ולהתרענן לחזק את בני הבית יודע את כל המאות יותר מכך שצופים בנו אז דבר מאוד מעניין השבוע נלמד השיחה על פרשת בעלותך לא נלמד את הכל שיחה מאוד יפה עם מסר ממש ממש ממש גם מעודד בלי קשר לג תעמוב על אחת כמה וכמה כאשר התוכן כבר אפשר לראות לבד בעלותך את הנרות אנחנו מכירים שתהש שלאבת עולה מאליה מה המשמעות מאליה גם כשהמדליק לא נמצא איתך ואתה לא האש ככה לא שמים לך את האש כל הזמן אבל מה נדרש מאהרון הכהן להדליק את המנורה באופן שהלהבה והאש תבער לבד בכוח עצמנו אז כאן בשיחה הזו רבי מקשר גם את הרעיון של שלאבת עולם מאיליה אם הם המשך התוכן של הפרשה על המסעות של בני ישראל במדבר ורבי מקשר את המסאות לה עניין של שלאבת עולם מאלה מוצאת על קשר התוכני בין הדברים יש פה מסר גדול אישי לחיים וגם מסר לתקופה ולזמן ופה ושמה ככה מפוזר לאורך השיחה גם כמה רעיונות מאוד ייחודיים וגם רעיונות בכלל לחלוטין בלתי שגרתיים שבוודאי יעוררו עניין רב נראה בפנים אז רבי פותח קודם כל ומספר לנו באות א' את התוכן של הפרשה מה הסדר של הפרשה אחר כך נראה את התוכן נראה אחרי שהתורה מסיימת את סיפור המאוראות שראו בראש חודש ניסן בשנה השנית יום הקמת המשכן למעשה אנחנו כבר באמצע החומש במדבר בבעלות חת אבל עדיין באמצע החומש הזה איפה אנחנו עדיין נוחזים לפי סדר הזמנים מיציאת מצרים עדיין בשנה תחילת השנה השנייה כיצאו בפסח יציאת מצרים והכל מדבר אדן על חנוכת המשכן וכל התיאור של פרשת ויק נקרא ודינה הקורבנות. אה כן אבל בגדול הפרשה עדיין עוסקת בהשלמה של חנוכת המשכן פסח שני. אחרי שנגמר הנושא של פסח שני והשנה הראשונה תחילת השנה השנייה או אז מתחיל המסאות. אז אנחנו פה מתחברים בין בעלותך הנרות שזה למעשה חותם את הציוועים על חנוכת המשכן ל למסאות. אז הפרשה שלנו היא למעשה משלימה את סוף פרשת פקודי וכל ספר ויקרא ולאחרי זה בתחילת ספר במדבר פרשת נשוא ובהמשך לזה בהתחלת פרשתנו פרשת בעלוצחת הנרות ועבודת הלביאים פרשת פסח שני זה עדיין הכל ההשלמה של היציאה ממצרים אחר כך מתחילה התורה לדבר עוד סדר המסעות של בני ישראל במדבר והמאוראות שראו אז מבעלותך המשאות מתחילים מהפרשה שלנו ואלך בלשון הרמב הרמבן עכשיו יחזור הכתוב לספר את הנסיעה בהמשך למה שכתוב בפרשת בקודי עוד לפני חומש וחצי ויכסע ענן את עול מועדת אז מודיעים לנו כשענן מכסה עומדים כשענן מתרומם נוסעים אבל אנחנו עכשיו מתחילים את המסאות וההמשך מהקמת המשכן בראש חודש ניסן בסדר המסאות מובן בפשטות ההקשר הפסוק אומר את זה במפורש ביום הקים את המש משכן כיסה ענן את המשכן אז עומדים ולפי ההלות הענן כשענן מתרומם מעל האוהל נוסעים בני ישראל כאשר ענן שוכן ישכון הענן יחנו על פי השם יסאו על פי השם יחנו אז על פניו פשוט הפרשה הזה מתאר תיאורים טכניים בחלק הראשון מדברים על בעלותך את הנרות אחר כך נגמר הציועים אז מתחילים לדבר על המסאות זה הקשר טכני אצל הרבי שום דבר הוא לא טכני הכל הוא תוכני כן אמנם מכיוון שכל דבר בתורה בתכלית הדיוק מובן שהיות שהתחלת סדר המסות על פי השם זה מופיע בפרשת בעלותך ובעלותך מתחיל אז א' עם התוכן של בעלותך עם המילה בעלותך ועם התוכן של התחלת הפרשה שם הפרשה מורה לתוכן של הפרשה בהעלותך את הנרות אז אנחנו מבינים שהמשאות הם לא עניין בפני עצמו אלא הם המשך להדלקת המנורה והם המשך לרעיון של בעלותך ואנחנו אנחנו צריכים להעלות את הנרות ולהעלות את מה? את המסעות שלנו. אז מה הקשר בין המסאות לבין הדלקת הנרות? אז קודם הרבי יבהיר חצי הראשון של השיחה מה התוכן של הנרות הדלקת הנרות. שנבין מה זה הדלקת הנרות, הנרות האישיים שלנו, הנרות של כללות בני ישראל, נבין גם כן איך זה משליך על המסעות. נראה באות ב'. אז הרבי מנתח מה זה בעלותך הנרות. בואו נבין יובן זאת בהקדים הביאור ברעיון בעניין של בעלותך את הנרות שזה לא רק ציווי פרטית של אף במשכן אלא מבטא את התוכן של כללות עבודת האדם לשם יש את כונו והרבי מוצא כאן שמכל העבודות שישנם במשכן מה יש קורבנות ויש ארון ויש קטורת ויש קיור ומנורה ושולחן איזה עבודה היא באמת משתכפת בצורה ניצחית מכל העבודות האלה מה יש ב מה יש במשכן שאנחנו עושים כל הזמן קרבנרות >> הנרות הנרות עושים בפועל מדליקים נרות חנוכה שזה זכר שזה כתוצאה מהנרות של המשכן קורבנות אנחנו לא עושים קורבנות בפועל יש התפילות זה מעין אבל אין קורבנות אין קטורת אין לחם הפנים מה יש כן נרות יש זאת אומרת שהבעלותכת הנרות זה העבודה המרכזית שלנו כמובן גם מזה שהתורה מדגישה כאן במיוחד את פרשת המנורה משאר העבודות במשכן. למה אנחנו מתחילים דווקא עם המנורה? כי הדלקת המנורה היא חלק עיקרי וכללי בעבודת המשכן. למה זה עיקרית? כי זה לא רק מדבר על המנורה, זה מייצג ומורה את כללות העבודה של בני ישראל ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, לא רק בתוך המשכן הפיזי, אלא בתוך כל אחד ואחד מישראל. עד כדי כך שרשי עצמו מדגיש ששלך כלומר העבודה של אהרון היא גדולה מהעבודה של הכהנים הדלקת המנורת שלך של אהרון זה עבודה חשובה משמעותית יותר מהעבודה של החנוכת המזבח על ידי קורבנות הנשיאים שגם המזבח זה גם דבר חשוב זה גם דבר עיקרי אבל המנורת יותר נעלת מכך והוכחה לכך שבעלותך את הנרות זה כזה דבר מרכזי בעלותך את הנרות עוין עיקרי וכללי שהעבודה קיימת באופן ניצחי גם בגשמיות בכל זמן בכל שנה מדליקים בכל מקום בעולם מדליקים נרות חנוכה כמו שמבאר הרמבן הקורבנות כל זמן שבית המקדש קיים הם נוהגים בית המקדש נחרב אין קורבנות יש זכר תפילה אבל קורבנות אין הנרות אבל אינן בטלים לעולם אפילו לאחר חורבן בית המקדש כפי שמוכח מהנרות של חנוכה היא נוהגת גם לאחר אחר החורבן בגלותנו כלומר מכל עבודות המשכן מה העבודה הכי מרכזית והכי ניצחית הנרות זה מה שבעצם הרב הרמבן אומר שכשמ השם אמר לו שבח גדולה משלה >> כן >> כי החשונאים הם מזר הארון בזכותם >> ממשך גם העדקת מרות חנוכה אחרי חו >> כן כן אבל למה דווקא חנוכה ולא קורבנות אחרים ולא פעולות אחרות הם לא ממשיכים לנצח למה לא הקורבנות פה אנחנו מבינים לפי כהר הרעיון של של המנורה זה רעיון מרכזי יותר פה הרבי אומר כי זה עבודה ש יותר מייצגת את עבודת עם ישראל זה יותר משתקף במנורה מאשר בקורבנות ויותר מאשר במזבח ובקטורת אומר שזה המחמה שנכבת אהרון שהיא חלשה את דעתו שהיא גדולה בכך שהיא תמשיך >> שהיא תמשיך או אני מבין בסדר אז פה הרבי יוצר את הקשר התוכני למה זה ממשיך כי זה מרכזי יותר זה מה שכאן זה חלק מהמ >> כן אבל שמה זה רק בנוגע לחנוכה א אוקיי בסדר אני מבין אני מבין אוקיי >> היא שומח כלומר אף על פי שכל ענייני התורה הם ניצחים בוודאי הכל זה הוראות ניצחיות לכל הדורות גם המזבח זה ניצחי גם הקיור גם הקטורת ושולחן ולחם הפנים זה הכל נצחי אבל בגלוי איפה רואים את הנצחיות בהעבודה של הדלקת הנרות היא קיימת בגשמיות בכל זמן גם בזמן הגלות ובכל מקום מחוץ לבית המקדש בחוץ לארץ כי זה ארי חנוכה על פתח ביתו מבחוץ מי עושה את זה כל יהודי לא רק כהן מדליק את הנרות של חנוכה אם כן אנחנו מבינים שהניין של בעלותך את הנרות או העבודה אומר הרבי הכי עיקרית הכי כללית ממש כל זמן כל מקום בכל מעמד ומצב תמיד יהודי צריך להדליק את המנורה אז אחרי שהבנו שזה רעיון כללי צריך להבין את הפרטים של העבודה כמה מדליקים מי מדליק איך איך מדליקים ומה התוצאה של ההדלקה? אם זה עבודה כללית צריך להתמקד בה כי זה מדבר אלינו איך אנחנו איך אנחנו מדליקים את המנורה שלנו אומר הרבי הביאור בזה אנחנו רוצים להבין מה הרעיון של ההדלקת המנורה בעלותך את הנרות הוא התכלית והכוונה בעבודת כל יהודי בבועסו לי מקדש ושכנתי בתוכם כל יהודי יש לו נשמה שהיא אור אלוקי נר השם נשמת אדם כל יהודי צריך להדליק את המנורה האישית שלנו את הנשמה שלנו באור של נר מצווה וור האור ועל ידי זה תאיר באורה אמיתית שמאירה את עצמה שהיהודי יאיר בעצמו הנשמה תאיר את כל המציאות הגוף וכל כוחות הנפש וחלקו בעולם פה הרבי עושה מזה עניין אחד אומרת הרבי יפרט יש את הגוף את הנשמה את החלק בעולם העבודה שלנו דברי הרשות כל מעשיך לשם שמיים בכל דרכיך דאהו העסק הבית החשבון בנק הכל גם כצריך להעיר ולא רק את עצמנו, אלא גם להעיר את האנשים מסביב עד להאיר את העולמו של הקדוש ברוך הוא, עולם שבעצם ההוא מייצגם ואסתר. וממנה, מהמנורה האישית, אורה יוצאת לכל העולם כולו. בנר מצווה ותורה אור. מה זה אומר נר? מצווה. מצווה מלשון צבתא. נר כלומר אור אישי שלך שאתה עושה מצווה ולדה המצווה אתה מקשר סבתא וחיבור את כל העולם הגשמי עם הקדוש ברוך הוא עד שכל העולם כולו נהיה בלשון הידוע דירה בתחתונים אז המטרה היא להיות מנורה להעיר את עצמנו להעיר את הנשמה להעיר את הגוף להעיר את האנשים סביבי ועד להעיר את כל העולם כולו עד שכל העולם יהיה מנורה לקדוש ברוך הוא >> זה משהו שיכול להתקשר שלא שצ >> בוודאי בוודאי נכון נכון נכון בוודאי לבד יוצא בסתם עוד לפני שנה שנתיים על הפנסי כן והכוח לזה מאיפה מגיע מגיע הכוח להעיר את כל העולם על ידי אהרון הכהן הגדול שמדליק את המנורה ככה זה אהרון הגהן בשעתו על דרך זה הדרגה של אהרון הכהן הגדול שבכל יהודי ממלכת כהנים פה הרבי לא מעריך אבל זה נקודת היהדות עצם הנשמה להדליק את נר השם שם שהאיר בנר מצווה בתור האור. אז הארון הפנימי שלך, החלק הכהן שבך, החלק הנעלה שבך, מאירה א' את נר השם שלו. שהאדם בעצמו יהיה נר מאיר. ואין בנוגע להעיר את הנר, את הנשמה של יהודי אחר, להדליק. ואם הוא כבר בוער, מה צריך לעשות? להוסיף. כל נר השם נשמת אדם איתו מגיע במגעת. עד שכל היהודים שבאופן כללי נחלקים לשבעה סוגים, חסד, גבורה, שבעה מידות, שבעה סוגים כלליים בעם ישראל, כנגד שבעת קני המנורה. יש יהודי של חסד, עובד מאהבה, משוך כמים, יש יהודי שמייצג גבורה, התלהבות, כרשפאש. כולם ביחד, כל עם ישראל יהל מול פני המנורה, יאירו שבעת הנרות, שכל יהודי יאיר באור המיוחד שלו. ועל ידי האור המיוחד שלו, כולם ביחד נעשה מנורת זהב, כולה אחת. אם כן זה העבודה הכללית של בעלותך הנרות אגב כמובן שקוראים פה ולומדים פה כאן על להעיר את הנשמה ולהדליק אתור הנשמה זה כמובן לוקח אותי מיד אחד הסיפורים הכי מפורסמים ש שעשינו במסגרת ה רעיונות של ג'ם על השגריר יהודה אבנר מסתום שמעתם עליו יהודה אבנר היה שגריר היה ככה פוליטיקאי בכיר שהיה שגריר בכמה מדינות הוא היה ממש מעריץ מספר דבר אחד אחת של הרבי עשינו איתו פעמיים רעיון כל פעם בהשלמות עשינו אותו רעיון והוא סיפר את הה אחל חמש ששת הימים שהוא הגיע לרבי סיפר בהרחבה סיפור אחד מהאבודים הכים מפורסמים שמדבר הרבי על רבין ועל פה ועל שמה וכל מיני דברים ואחר כך אומר לרבי >> היה מזכיר שקמר >> הוא היה שגריר הוא היה שגריר הוא היה פוליטיקאי היה שגיר באנגליה שגיר בארצות הברית וודי מאוד מאוד מלומד הוא כתב ספר יש שם פרק שניהם על הרבי אז הוא גם מתואר את זה בספר אבל גם בוידאו אומר לנו שאחרי ש שוא אומר שמה מתאר בסוף הסיפור שלו שהוא אומר שהרבי שאל אותו רבי יהודה למה אתה לא משתוויך אלינו ככה הרבי שאל אותו אתה כל כך הרבי ראה אותו יהודי כזה מלומד כזה משכיל כזה מבין את הגדלות של הרבי לא אמרתי לו משתוויח אלינו אז אומר לרבי כי יש במשפחתי אנשים אומר ככה הוא אומר לרבי כאילו ביטוי חריף כזה שרואים ברבי כוחות שהוא אינו רואה בעצמו ככה הוא אומר כאילו אנשים כאילו אולי חסידים אנשים כאלה שמתייחסים על הרבי בגדלות שכאילו הרבי בעצמו לא כאילו הם כאילו חושבים על הרבי יותר ממה שזה באמת זה למעשה הביטוי אז לא ברור שמה ההקשר אבל הרבי אומר לו מה העבודה שלי מה התפקיד שלי והרבי אומר לו חלת את ביטוי את המשל הידוע אתה פותח ארון ואתה רואה שמה נר אבל זה לא נר אומר הרבי זה שעווה וזה חוט מתי מה עושה יש ובחוט נר הפכים לנר כך הוא מתאר כשאתה לוקח להבת ומצמיד אל אל הנרל אל החוט אישב והנר נהפכים אבישבה והחוט נהופכים לנר לי או שהתפקיד שלי אומר הרבי להיר את כל יהודי וכולי מה שרבי אומר פה אהרון הכהן מאיר את כל יהודי דבר זה מתאר ככה 2 וחצי לפנות בוקר והבעייפות אומר לרבי רבי האם הרבי האיר את הנר שלי אז מה הרבי אומר לו נוסעתי לכו את הגפרור רק אתו יכול להדליק את הנר שלו ממש שלבת עולה מאליה זה אחד לאחד רק אתה יכול להדליק את הנר שלך אני נותן להם את הגפרור אבל המטרה היא שיהיה אבנר והוידיה הזה כבר האיר הרבה נרות לעיר הרבה נשמות העיר הקטע הזה אוקיי נראה אז מה המשמעות המעשית של הדבר הזה באות ד' נראה כשם שכללות העניין של בעלותך את הנרות מבטא את התכלית הכללית של עבודת האדם לשמש את קונוב כלומר הרעיון הכללי אבל הרעיון הכללי משתקף גם כן בפרטים הנקודתיים של הדלקת המנורה פרטי הציווי מתבטים גם בפרטים רואים את הנקודות העיקריות האלה אלה א' בנוגע למדליק את הנר אתה חסיד אתה יוצא למבצועים מה אמור להיות נקודת המוצרה שלנו כשאתה בא להדליק נרות אחרים יהודים אחרים דבר אל אהרון ואמרת אליו בעלותך צריך להיות בדוגמה את אהרון הכהן איש החסד שיעשה את העבודה בדרכי נום ובדרכי שלום בלשון המשנה הב מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודב שלום אוהב את הבריות מקרובן לתורה צריך לאהוב כל יהודי אפילו כזה שמעלותו היחידה היות אותו בריות בעלמה אוהב את הבריות. מה הדיוק בריות? חוץ מזה שהוא נברא והקדוש ברוך הוא יצר אותו, אתה לא יכול למצוא בו עוד שום עוד שום מעלה. זה זה הרבי למעשה הנחיה שהיא נוגעת ממש כל פעם שיוצאים למבצועים בפרד בשנים האחרונות מאז כל המה שנקרא הרפורמה המשפטית או שלשיטתם מה שנקרא המהפכה המשפטית וכולי וכולי. אין שבוע שלא עוצר יהודי איש או אישה כאלה שאתה כצתפים אומרים לך צבא הנה הלכת לצבא הילדים שלך בצבא וכולי וכולי ומקניטים לפעמים רואים מילים חריפות וכולי וכולי מה שנקרא ויש מה לענות להם יש מה לענות להם מי כן לו דעה חדשה אבל אני יודע ברגע שאני יוצא עובר על הגשר של הכפר ככה בצפריה אני יודע אני זורק את כל אני לא נוסע בתור אדם פרטי את כל העצבים מה שנקרא ואת כל הזה זה לא נוגעת פה אנחנו צריכים במצואים לשקף את אלוקותי שיחות ולש שקף את מה שנופיע פה. אתה יוצא למבצועים, אתה לא יוצא בתור אדם פרטי, אתה יוצא בתור תלמיד של אהרון הכהן. ואם אתה לא יכול לפעול רק בדרכי נועם או בדרכי שלום, אתה לא מייצג אותו. אתה יוצא מזה, תשכח מכל הה לא נוגע כל הסיפורים. וכד יש מאמץ, אני עושה מעץ הכי גדול, אפילו שהוא יצק עלי הכי הרבה ללחוץ לו את היד, לחייך, לומר איזה מילה טובה אוהבים אותך, דרכינו בדרכי שלום. אחרת אתה מייצג את עצמך, אתה לא יוצא ב אתה לא תלמיד של אהרון הכהן חלילה. זה לא רק למצאים זה זה לכל מקום שנחנו הולכים >> מוצ מקום כן כ שאתה מציע לו משהו אז שמה אינטראקציה ככה נוצר אינטראקציה אז הם כבר מגיבים לכשהו >> כל מפגש כל מפגש >> נכון כל מפגש נכון נכון >> אני לא אומר את הרב זור הדור כולם יערו אני אז מישהו שיגיד אחרי >> נכון נכון חד משמע אבל פה כשאתה יוצא אבל בשליחות אתה יוצא במשימה חבדית על אחת עד כמה וכמה כי ברמזור אתה לא בהכרח נכון שיש שמה רמזור אבל אתה לא ביח מדליק נר שמה אבל כשאתה יוצא למבצם אתה יוצא לעלות נרות כן אוקיי אז צריך לדעת שכל יהודי אפילו שהם בריות להעיר בנר מצוו תור האור נוסף לזה שיאיר אצלו ויה נראה בגלוי איכשהו בריאה של הקדוש ברוך הוא שהוא ישכף שהוא בריאה של הקדוש ברוך הוא שיהיה יותר מזה נר מצווה בתור האור אז שלב ראשון דבר ראשון שיהיה בדרכינום בדרכי שלום אין בנוגע לנרות שכל יהודי תה צריך לדעת שהוא אחד משבעת הנרות יש לו נר השם יש לו נשמה אז הוא יכול להיות נר ממילא מובן שהיות שנצטו בעלותך את הנרות יש לך את הכוח להדליק את הנר השם שבכל יהודי כידוע שלכל אדם יש כוח להשפיע על הזולת מד על כל האנשים על אחת כמה זה כמה שאתה מייצג את הרב אם יש לך את בחינת הארון שבו נותנת לו את הכוח שההשפעה תהיה באופן של בעלותך את הנרות אז א' נקודת המוצא היא דרכי נועם בדרכי שלום ב כל יהודי שאתה פוגש אתה יכול להפוך אותו ולעשות ממנו נר שיעלה מעיליו אפילו כשהחסיד חושב שביכולתו רק להשפיע על מניין מצומצם של האנשים ואתה לא ככה יכול להשפיע על כל הסוגים הרי נוסף על זה שבשר ודם יכול לטעות בחשבונו הפרטי הרי גם אם החשבון שלך הוא האמיתי ואתם לא מוכשר לדבר בפניהם ואני לא יכול לדבר לכאלה אנשים משכילים או מה שלא יהיה עצם העניין שהוא מתעסק בהשפעה בחינוך מוסי הוסיף אצלו ידיעות וניסיון שהוא יוכל אחר כך להיות מסוגל להשפיע לאנשים נוספים. עצם הפעילות במבצועים היא עצמה כבר משדרגת אותך לא רק ברוכניות אלא נותנת לך יותר ניסיון, יותר כוח, יותר ידע, יותר ככה אתה פחות אה ניסיון. במילא אתה יותר ככה סובר יותר יכולות בגשמיות להשפיע על אנשים. אולי בהתחלה בשלב לפענראה לך שאי אפשר אבל ככל שאתה נמצא יותר ממצרים אתה מגלה שאתה יכול יותר ממה שחשבת. וכן גם לאידח גיסה. כלומר הרבי התחיל פה מאחוצה והוא עובר לפנימה. בכל אדם יכולה להיות תמיד הוספה באור של נר השם בין בגדול שבגדולים בין בקטן שבקטנים. הרבי אומר פה בסוגריים דבר חביב. רואים בסדר החינוך אפילו בסדר העולם גם אצל גויים שמתחילים לחנך ילד תכף מי שנולד עוד לפני שיש לו הבנה כלשהיא מראים לו תנועות ידיים מלמדים אותו לחכות את את האמא. כלומר מכתנות כבר מגיל מאוד קטן. תיד מה עושים לילד? מגדלים אותו, מעצמים אותו. כלומר, הגדול שבגדולים, הקטן שבקטנים תמיד בכיוון של עלייה. עוד מעט הרבי קח את זה לכיוון מאוד מפתיע את הרעיון הזה. ועוד ועיקר התורה מדגישה את אופן ההדלקה. כמו שרשי אומר בבעלותך צריך להיות ההדלקה באופן שצריך להדליק עד שתה שלאבת עולם מעיליה ולא צריך שכל הזמן ימדו עם הנר לידך. לדאוג שתדלק. שלמות ואמיתית העבודה היא כאשר הניר נדלק באופן כזה שאחר כך מאירו ודולק מעצמו השלבת עולם מאיליה זאת אומרת שעבודת הנברא היא לא בכוח מי שמאיר אותי כל הזמן אני כבר לבד דולק מצד עצמי ולאחר מכן לא יהיה זקוק לשני שידליק אותו וגם הרעיון הזה שלדלוק לבד זה גם בעבודת האדם בינו לבין עצמו וגם בנוגע לזולת בין בנוגע לעבודה הפרטית הדלקת הנשמה של יהודי נר מצב ובתור האור צריכה להיות באופן כזה שזה לא רק שהנשמה שלך דולקת אבל הגוף נשאר חשוך זה לא דבר נוסף על הגוף הגשמי והכוחות אלא שהיא חודרת לכל מציאותו שהיא נעשת חלק מהטבע והמרגילות הוא מעצמו מעיליו נעשה לומד תורה מקיים מצוות כמו שמנ שכאילו שאדם לבד קורע לבד קורע בכף כן הוא מתכפף לבד כל אמר הגוף שלך רוצה את מה שהנשמה רוצה זה לא רק שבהתוודות המש משפיע אומר לך משהו שמשפיע מישהו בישיבה אומר לך אלא כל הזמן אתה צריך שהגוף שלך זה כבר נהיה הטבע שלך שהגוף רוצה את מה שהנשמה רוצה ככה זה ביחס לאדם בינו לבין עצמו בין בנוגע לעבודה עם אחרים ההשפעה האמיתית והמושלמת על הזולת להדליק את נר השם שלו שתאיר בנר מצד בתור האור מי זה מקורב אמיתי מי זה מושפע אמיתי של שליח כן דווקא בשעה שהזולת נעשה של אב עולם מאליה זה תמיד קורה הרבה פעמים שלוחים מקרבים ואחר כך המקורבים עוברים למקום אחר תלמידים שעוברים למקומות אחרים שגם כאשר המשפיע המדליק הולך ממנו הרי הוא המציאות שלו כולל הגוף ממשיך להעיר מעצמו כלומר האש וההתלהבות החסידית כל כך בוערת במקורב עד שהוא כבר בוער לבד יכלתי לחשוב אולי שהשליח או גם החסיד יכול להסתפק מספיק הוצאתי את הזולת מדרגת בריות בעלמה לפני שהכרתי אותו הוא לא היה שייך לכלום הוא היה רק בריאה עכשיו אני גם כן קרבתי אותו לתורה אולי זה מספיק אומרים לך לא מלמדת אותו אותנו הפרשה שבכך עדיין לא יצא ידי חובותו בעלותך את הנרות מתי המצווה ההוראה בשלמותה מתי מקמם את זה בשלמות דווקא בשעה שאינו זז מהמושפע עד שרואה שהמושפע מקורב רכש מספיק כידיעות ביהדות ובתורה עד שהשלעבד של נר מצב תורה הוא עולה מאליה כשאפ אפילו הוא השליח, החסיד נמצא במקום רחוק בקצבי טבל, אז המקורב מאיר בעצמו בנר מצוות תור האור ומה שנקרא מעשים שבכל יום. והרעיון הזה, כן? והרעיון הזה שמעמידים את האדם, מה שנקרא על רגליו, שלא יצטרך כל הזמן את המי שיקה בו ואומר לו גדל. אומר הרבי, רואים את זה בסדר החינוך באופן כללי, לא רק בחינוך לאידישקיט, אלא בחינוך בכלל, לא רק אצל יהודים, אלא גם אצל אינם יהודים. ונראה הערה 30. הערה מפתיעה לגמרי. בואו נראה הערה 30 למטה. אף שיש לומר שהרעיון בעצם שייך דווקא לבני ישראל. מי באמת אמור לגדול כל הזמן הזאת? בעצם זה עם ישראל. למה? גם כן אצל הגויים רואים את זה בחירה חופשית. אומר רבי לו דווקא אף שיש לומר שזה בעצם זה שייך לבני ישראל וזה הגיע לאומות העולם כדי שיהיה בחירה חופשית כמו שזה לכמה עניינים הרי אין הכריח לומר כן שזה דווקא לבני ישראל ואולי באמת זה טבע העולם עד הרב מסתבר לומר שזהו חלק וסדר טבע הבריאה גם אצל בעלי חיים כנראה מזה שכן הוא גם הסדר בטבע בעלי חיים שהבעלי חיים החתולים וכל כל כל בעלי החיים מחנכים את ילדיהם הכוונה ילדיהם הגורים את ה את האפרוחים צאצאים עד שמגיעים לגיל שאינו זקוק לשמירת האם ובכוחו של הצאצה האפרוח להגן על עצמו להעמיד משפחה ועד שבכמה מיני בעלי חיים לאחרי גמר החינוך יש עבודה של מבצע החינוך כן לא נשכוח מגרשת האם מחנכת את ילדה מתחת אחריותה אפל ופל אותי כי מעניין לראות אם יש בעוד מקומות אחרים רבי מדבר על זה אבל אני ככה שרבי מכניס את כל העולם כולו תחת אותו רעיון של בעלותך את הנרות כל העולם גם הבלי חיים צריכים לעמוד בכוח עצמם אוקיי מאוד מעניין נראה בהמשך עוד דבר מעניין בהקשר זה אוקיי נחזור פה בפנים כוונת שלמות החינוך הילד היא להנהיג אותו להדריך אותו במידות והנהגות ישרות שאלה יהיו הנהגתו הרגילה והטבעית באופן שבכוחות עצמו מתעי גנפיס עם הרגליים שלו יוכל להיות עולה מעיליה לא שיזדק לאוריו ומחנכיו אלא יוכל לפעול בעצמו עצמו בכוחותיו הפרטיים לדאוג לפרנסתו הפרטית להקים בית פרטי ומשפחה ככה זה בחינוך ילדים כיפשוטו עלחת כמה וכמה שזה גם בנוגע לעיניים של אידשקיט כך שמכונך נעשה לנר להיר שיש לו כוח להדליק נרות נוספים ונר מנר בהמשך בלתי פוסק אז אם כן התחלנו מדרכי נוע ודרכי שלום המשכנו לכך שכל יהודי נר ועלינו יותר מזה שלא רק שתאמור להיות נר אל תאמור כל הזמן שהשלבת תעלה מיליה פה הרבי לוקח את זה עוד שלב לא רק שאתה אמור להיות עצמאי הרבי לוקח את הרעיון עולה מאליה שכל הזמן היא אמורה לעלות עולה מאליה שאתה עצמאי ולא רק שאתה עצמאי שאתה בוער לבד אלא אתה עצמאי ואתה כל הזמן ממשיך לעלות להוסיף בדיוק הלשון עולה מאליה אף על פי שפשטות למרנו את הלשון עולה כי טבע האש הוא לעלות למעלה למה עולה כי נר עולה למעלה אומר רבי זה בפשט שטות אבל כיוון שבתורה כל דבר בדיוק יש לומר שגם בזה בביטוי עולה מעילה יש עוד לימוד אפילו לאחרי שאותו מקורב מאיר בנר מצוות האור באופן של מעילה מעצמו והוא כבר לבד שליח מה שנקרא שליח עושה שליח אין לו להישאר ולעמוד בדרגה זו אלא עליו להיות תמיד עולה תמיד יותר גבוה ויותר גבוה ילכו מחיל אל חויל וזה גופה שהוא הולך מחיל אל חיל זה גם מעליה מעצמו מצד טבעור גילו טובו לא מצד השפעת אתה מדליק. כלומר זה ההשפעה הכי גדולה. גם המקורב עומד בכוחות עצמו וגם הוא כל הזמן עולה מילה עולה ועולה. בסוגריים הרבי מביא פה עוד רעיון שבמקומות אחרים הרבי מרחיב בזה פה אבל בקיצור אבל הרבי מביא פה עוד רעיון נפלא. לפי הפירוש השני ברשי למה בעלותך את הנרות בעלותך כי באמת טכנית אהרון הקני היה צריך לעלות על המדרגה מעלה איתה מדרגה הייתה לפני המנורה שעליה הכהן עומד ומיטיב המסר הוא שאתה בא להאיר מישהו מה קורה לך אתה בעצמך כבר נפעל בך עלייה על ידי עבודת הכהן בעלותך תנרות וכמובן שלבות עולם מאליה נשת עלייה גם במשפיע ולא רק זה קודם כל עוד לפני שהוא הדליק הוא כבר עלה ואני המתחיל עולה במעלה אז אתה כבר התרוממת אתה באת להדליק אתה כבר כבר לבד התרוממת אוקיי אז עד כאן באופן כללי אמרנו מה עבודת ההדלקה ועכשיו הרבי חוזר ומפרט את ההדלקה האישית ואת ההדלקה הסביבתית נראה באות ה העבודה הכללית של בעלותך הנרות כללות עבודת האדם יש למעשה שני עבודים שני זוויות כלליות שני שני פנים א' עבודת האדם הנר השם ונשמת אדם באמצעות נר מצד תורה אור העבודה של היהודים ביני לבין עצמי ענייני קדושה תורה ומצוות ובחלית העבודה בתוך המשכן והמקדש בכל אחד ואחד אני לומד תורה אני מקיים מצוות ביני לבין עצמי שלב ב' עבודה להעיר את העולם שמכל אדם מכל משכן פרטי יצא אורה להעיר את כל העולם כולו חוץ מהמשכן והמקדש הפרטי שזה למעשה האישיות שלך הגוף הנפש הכוחות שלך בחלות העבודה של בירור הגוף נפש שבעמית בירור העולם דברי הרשות כל מעשיך לשם שמיים כל דרכיך דאות כל מה שודי מתעסק איתו צריך לקחת את הכל איך הכל הופך להיות ברשות של הקדוש ברוך הוא ברשות של הרבי ברשות של החסידות כל ענייני החולין גם כן הם למעשה חלק מעבודת השם שלך הסדר כמובן קשות עצמך תחילה קודם להדליק אצלו את הנר השם של היהודי באמצעות נר מצוות תור האור עיקר העבודה ולעשות לו דירה בתחתונים ונים כלומר לכל ראש הדירה בתוך היהודי שנמצא בעולם הזה התחתון אחרי זה מההערה הפרטית שלי אני בא להעיר את העבודה בתוך העולם דירה בתחתונים אם כן אנחנו כבר יכולים להתחיל להביא לבד את שני החלקים של השיחה של הפרשה התחלנו עם בעלותך את הנרות וממשיכים לאיפה מה אמרנו מהחלק השני זה החלק של המסעות עוד לא הזכרנו את זה בכלל עכשיו אנחנו מבינים מתחילים מהבעלתך את הנרות מהנר הפרטי וצריך להעיר גם כן את המסעות של החיים, את כל נייני החיים שלנו צריך להעיר ויש לומר שזהו הסדר והמשך של שני בפרשה בעלותך את הנרות במשכן ואחר כך בהמשך סדר המסות במדבר כאשר הענן נעלה מעל האוהל שאז יסאו וארזו את המשכן ועוד מעט הרבי אומר פה דבר מאוד מפתיע איפה מגלים בעיקר את הרעיון שהשלאבת עולם מעיליה שהיהודי בוער בכוח עצמו והמשאות שלו מוערים בזמן הגלות או בזמן הבית. מתי מגלים את זה? בעיקר? בזמן הגלות. כי כשיש זמן הבית ויש גילוי אלוקי כל הזמן, אתה לא מרגיש שהשלבת עולם מעליה, כי האור האלוקי נמצא. אבל בזמן הגלות או כאשר גלות, בתוך גלות, מה שנקרא, כשלא רואים את הרבי בגוף גשמי, אז ובכל זאת היהודי והחסיד ממשיך את העבודה שלו ועושה ממנו ומהסביבה שלו הכל בית חבד, אז השלאבת עולם מאיליה. אתם רואים את זה באופן על יותר אצל הרבי תמיד מה שנקרא כלכלתנו זוהיא תקנתנו קודם באה העבודה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם על ידי נר מצווה ותורה אור בעלותך הנרות העבודה הפרטית שזה החלק הראשון של הפרשה אחר כך בהמשך לזה באה העבודה שגם בשעת תעלות תענן מעל האוהל גם את זה אפשר לקחת את זה במשמעות גם כן שהענן כאילו כבוד השם והשכינה והרבי לא נמצא איתונה בגלוי או בני ישראל הולכים בדרך דרך ארוכה דרכי חת דרכים שמצד עצמם עניים של חולין אלא הם צעים להגיע לארץ ישראל במדבר גם במדבר ובדרך האישית גם שמה תהי אורה יוצאה לכל העולם כולו שיראו שגם הנסיאות בדרך משאות החיים הרבי ירחיב את זה על פי השם יסאו על פי השם יחנות עד שבני ישראל ראו במוחש אה בעיני בשר בענן השם שהדריך אותם כלומר המשמעות היא שגם המסעות החיים גם הם יראו בגלוי שזה לא מסע אישי אלא המסע של קדושה ורוכניות ויתרה מזו שימו לב היות שתכלית העבודה של בעלותך את הנרות ששתיה של אבת עולםיה שזה יחדור למציאות שלך איפה זה ניכר יותר כאשר האדם עוסק בינו לבין עצמו או כשהוא עוסק ביני החולין מתי אתה רואה באמת שיש פה בעירה אמיתית ביני החולין מובן שהשלמות בזה והבחינה האמיתית שזה לא הערה נוספת אלא ההערה הזו הפכה להיות המציאות שלנו בשעה שהדבר חודר גם אל תוך חלק הרשות של האדם. לא רק שאתה עוסק בעיני קדושה, בנרך מצו בתור האור, אלא שגם הבית שלך, גם הדרכים, דרכי הרשות, הולכו מעצמו, לא איפה שנראה לך, אלא על פי השם. כלומר, אתה יודע שהכל זה שליחות, הכל זה תכלית, לאן שהקדוש ברוך הוא מוליך אותך, וגם שמה נרגש שמי הולך, לא האדם הפשוט, לא האדם הפרטי, אלא איפה אני הולך? בנסוא האהרון, ארון ברית השם והולך אחריו. וגם בחיי היומיום האלה צריך להיות עולה מאיליה כפשוט הנסיעות אינו נשאר במקום אחד אלא ממשיכים כל הזמן ללכת הלאה יותר גבוה עד פרבי מחבר אצל הרעיונות שכבר ראינו בשנים קודמות מקום חנייתן אפו קראוי מסע כי במקום החניה חזרו ונסו לכן זה נקרא מסעות הרי למעשה זה היה 42 חניות לא 42 משעות אבל גם החניה תמיד יהודי תמיד עולה בכל מקום כך שהעלייה נעשת מעיליה ויש לומר הטעם לזה מכיוון שהמעילה הטבע של האדם הוא לגמרי על פי השם לכן אתה אף פעם לא מתעסק בסטנדר בבסיס תמיד הוא עולה כי תמיד הקדוש ברוך הוא איתך אז אם אתה מגלה שהקדוש ברוך הוא איתך תמיד אתה יכול בכל מצב להתעלות ופה באותו ורבי לוקח את זה ממש במילים הכי פשוטות לחיי היום יום שלנו בעבודת האדם בזמן הזה חייו של יהודי נחלקים לשניים א' הזמן זמן של הצעיר, זמן הלימוד, זמן שבו האדם עושה את עבודה בנר מצד בתור האור, בישיבה או גם אחר כך בבית כנסת, בהתוועדויות, בהדלקת נר, השם שבו בודים אחרים, באופן שהשלב אותו לא מעילה, אבל בגדול אתה מתעסק בתקופה בעניינים של קדושה ברורה וגלויה. אבל יש דברים נוספים ב משאות ממקום למקום משך ימי חייו כידוע שכל יהודי עובר את בין בית המסאות הרבה המסאות משך ימי חייו לא דווקא ביניים של שליחות כפשוטה לא דווקא ביניים של תורה בעיני הרשות לצורך פרנסה וכדומה או טלטולי האדם מצד שינוי מצב המדינה מלחמות וכ יוצא בזה ולצערינו בשנים האחרונות רואים את זה ממקום למקום ושלוח מפה ושמה עוברים כפי שהוא במיוחד בדורנו זה הנסיעות השנות ממדינה למדינה ריבוי גדול של יהודים עברו הרבי מדבר כמובן עוד בתקופת המלחמה אחרי המלחמה שעברו מרוסיה לאירופה וכולי וכשם שםבת המסאות במדבר היו שינויים בזמן החניה יש חניה ימים ארוכים לפעמים היו חי 18 שנה במקום אחד או ימים בודדים בערב ועוד בוקר יומם ולילה אז יש חניות ארוכות יותר חניות קצרות יותר גם אצל האדם יש כל מיני תקופות וסיטואציות שונות כל תקופה הקצרה הארוכה היא חניה היא מסע וגם במסאות האלה של היהודי כל ימי חייו תקופות שנות מקומות כאלה פעולות לפעמים פעולות ארוכות או פעולות קצרות לפעמים אתה מזמנים אותך לכאן לעבוד פה לנסוע לשמה לבקר כאן על היהודי לדעת כל המסעות האלה נוסף על כך שתמיד אז באופן אישי בעלותך תנראות בנר מצווה צריך להתבונן בנסיעות האלה במאוראות של הרשות למה זה הגיע אליי מה רוצים ממני עכשיו ולדעת שכל מספ זה מבוא לעלייה ולגלות שגם בדרכיך במעשיך אז על כל על כל על פי השם יסאו ועל פי השם יחנו ותמיד יש שליחות יש תפקיד ותמיד תוכל לעלות מאיזה מסע שלא נהיה רבי לוקח פה לוקח עוד רעיון אחד כאן יש את הביטוי נראה תכף מהשם מצעדי גבר כוננות ודרכו יחפץ מאשר מצעדי גבר כוננות אתה מבין שהצעדים דים שלי הם מגיעים מהקדוש ברוך הוא. מה זה דרכו יחפץ? דרך של מי ומי חפץ בדרך הזו? דרכו אכפת אפשר לומר במובן אחד >> שמהשם מצד ודרכו של הקדוש ברוך הוא היהודי חפץ בדרך של הקדוש ברוך הוא אפשר לומר הפוך בדרכו של היהודי אז הקדוש ברוך הוא חפץ אז הרבי מחבר את שני הרות האלה ביחד שהיהודי אמור לראות בתוך המסע הפרטי שלו את המסע הרוחני ושני הדברים מתחברים רק עד אות ז ככתוב כתוב מהשם מצדי גבר כוננו ודרכו יחפץ יהודי צריך לדעת שכאשר הוא הולך במקום אחד למשניו אינו הולך בעצמו מוליכים אותו מלמעלה והכוונה היא לשקן שמושם לפרסם אלוקות בכל מקום שהוא נמצא או בפרטיות יותר רבי מצטט באריכות את האמרה של הרבי אריית מופיע בהיומיום לכל אחד מישראל יש לו תעודה רוחנית בחיים והוא להתעסק בעבודת הבניין לעשות דירה לא יתברך כל אחד באשרות בכל מקום שהוא צריך צריך להתעניין בכל מאמצי כוחו למצוא איזה פרנסה רוחנית כמו שהוא מחפש פרנסה גשמית למה זה ככה לפי שדרכו של הקדוש ברוך הוא יחפץ אז פה הביטוי דרכו יחפץ דרכו זה של הקדוש ברוך הוא והאדם חופץ בדרך של הקדוש ברוך הוא כי ידעתי ושמרו דרך השם יש שני דרכים יש דרך הטבע האישית ויש למעלה מהטבע העולם בראו הקדוש ברוך הוא שיראה כמו שהוא בדרך הטבע בעיני בשר עם כיסוי זה נראה דרך אלוקים כי אתה לא רואה את הגילוי האלוקים אבל תורה והמצות הם דרך חוויה המשכה שלמעלה מהטבע בתוך הטבע ובגלל זאת הקדוש ברוך הוא משפיע לישראל למעלה מן הטבע בטבע כלומר בתוך הדרך הטבעית שלנו רואים את הכוח האלוקי וכאן בארבע בחמשורות האלה הבאות הרבי אומר פה חידוש נפלא שרק בשביל זה כבר היה שווה כל השיחה הזו זאת אומרת אומר הרבי בדיוק כמו שבמדבר היו המסאות על פי השם כך גם המסאות במשך כל הדורות כולל גם בזמן הגלות עד דורינו זה דרה דעה כביטה דמשיכה כל המסעות האישיים שלנו בכל המשאות איננו הולך בעצמו אלא הקדוש ברוך הוא מוליך אותו הף לבפל הדברים האלה שרבי אומר כאן בהמשך הרבי מביא שדווקא בגלות רואים יותר כמו שאמרנו מקודם את ה את השלבת העולם מעיליה כי הכל נעשה בכוח שלך בלי הגילוי האלוקים רק נראה ממש את העמוד האחרון אי אפשר לוותר על זה נראה בעמוד האחרון ממש אחרי כל הברכות שרבי מביא פה באותה האחרונה כאשר היהודי מתנהג באופן של בעלותך תנרות וכולי מקבל את כל הברכות והיהודים מהקדוש ברוך הוא וכל הברכות להצליח בנחיו מזונה בבריאות הגוף ובריאות הנשמה אריכות ימים ושנים טובות ימי שנותינו בהם 70 שנה אם בגבורות 80 שנה עד והיו ימיו 120 שנה נראה הרס 69 זה לא סתירה לטבע העולם לחיות 120 שנה כבר היה לה עולמים לפני המבול שהריחו ימים כמה וכמה מאות שנים הרבה יותר מ-120 כמפורש בקרא שככה היה הטבע אז מה מה פלא אם מישהו יחיה 120 שנה גם בזמן הזה נמצא מעין זה שדברים בטבע קיימים יותר מ-120 שנה כנראה בכמה אילנות שקיימים כמה אלפי שנים יש אומרים גם בעלי חיים יש שני מינים שחיים יותר קכשנה אז אם העיצים יכולים והבעלי חיים יכולים אז גם אנחנו יכולים על אחת כם וכמה בינה מדבר בני בישראל בשבילם נברא העולם נוסף על זה יש כימי העצמי עמי בקיצור הרב נותן לו את כל הברכות אנחנו צריכים רק שיהיה בעלותך את הנרות בשורות טובות ובהצלחה רבה ‏N