עיונים בפרשה | הסעיף ששונה ב'חוק - הגיוס'... פרשת דברים - חזון, הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ו

שלום לכל מאזינינו וצופינו המתמידים. היום כ"ט בתמוז יום הילול הקדישה של רש"י הקדוש ואנחנו מקדישים היום את השיעור לעילוי נשמתו הקדושה ונלמד היום רש"י מבואר על ידי רש"י של דורינו הרבי שלנו שיצר את הביאורים על פירוש רש"י הכלולים הנפלאים שמאפשרים ללמוד ולהבין את הרש"י. אנחנו נתייחס היום לחוזה שנארך בין מושה רבנו לבין בני גד ובני ראובן. שבוע שעבר קראנו משהו מאוד אקטואלי שבני גד ובני ראובן ניסו לא לעבור למלחמה בארץ קנן ו משה רבנו מוכיח אותם אחריכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה וא את הפסוק הזה מדגישים בפנינו היום כל אלה שמתנקלים לבחורי הישיבות מה אתם עושים עם הפסוק הזה ומתעלמים מכך שמשה רבנו לא אמר את זה לשבט לוי שהם השבט שיורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל מהם הוא לא דרש לתם לא יצאו למלחמה בני גד ובני ראובן היו חרדים דים אבל חרדים עובדים יש להם צונו בקרר איך באמת הם העיזו לעלות על דעתם רעיון כזה אומר האור החיים הקדוש במצווה לפרסם את זה שהם אמרו כשהם הגישו את הבקשה למשה הם אמרו ככה הארץ אשר יקה השם לפני בני ישראל כולו אז אנחנו רוצים להישאר פה אומר אומר האור החיים, הם רצו לרמוז פה, זה לא משנה אם יהיה עוד כמה חיילים, פחות כמה חיילים, הרי במילא הקדוש ברוך הוא הנלחם לנו. בעוני האור החיים זה לא נכון. ולכן משה אומר להם, אחיכם יבואו למלחמה. הוא לא אומר האחכם ילחמו. השם ילחם לכם. אבל צריך שמישהו יבוא למלחמה. ואתם תשבו פה. קיצור, בסוף הוא סיכם איתם חוזה שהם לא התכוונו שהם לא יעברו את הירדן, רק התכוונו להתנחל שם אחרי שהם יהיו חלוצים ויברו לפני כל עם ישראל ויזרו להם לכבוש. ואחרי שיגברו את הגיבוש אז הם יחזרו לשכון מעבר הירדן המזרחי. עכשיו זה הכל היה בפרשת מטות. עכשיו בפרשת דברים משה רבנו משחזר להם לפני הכניסה לארץ את כל החוזה והתנאים שהם עשו איתו. והוא דורש מהם, מזכיר להם שהם נכנסים עכשיו לארץ, הם צריכים לקיים את החוזה. אבל נראה מה אומר הפסוק בספר דברים פרק ג פסוק יח. אומר משה רבנו לבני גד ובני ראובן ועצב אתכם בעת ההי לאמור השם אלוקיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחריכם בני ישראל כל בני חיל מה שהוא סיכם איתם בואו נראה את רש"י על הפסוק אומר רש"י לפני אחריכם מה הכוונה לפני אחיכם? מסביר רש"י, הם היו הולכים לפני ישראל למלחמה לפי שהיו גיבורים ואויבים נופלים לפניהם. שנאמר: "ותרף זרוע אף קודקוד." ממבט ראשון, מה הקושי שבא רש"י לתרץ? הוא בא לתרץ למה הם צריכים ללכת ראשונים בסדר הוא נזבזה שהם לא רוצים ללכת למלחמה הם גורמים לפחד למה תניעון את לב אחיכם אתם גורמים לדמוליזציה חשבו שאתם פוחדים אז לכן אתם לא יכולים להישאר שם שואל את השאלה עכשיו הם הסכימו לעבור ביחד עם כולם להילחם. אני שואל את השאלה, האם בגלל שהם הסכימו לבוא למלחמה בשווה בשווה עם אחריכם, למה נדרש מהם דווקא להיות בשר תותחים בקדמת החזית? בסדר, אני אלך כמו כל ישראל, אבל למה זה מחייב אותי ללכת לפני בני ישראל? אז על זה רש"י מפרש זה לא חלק מהעונש, זה לא חלק מהתנאי, הם צריכים לעבור ולהילחם. למה הוא שם אותם בחזית לפני בני ישראל? מסביר רש"י, זה עקב גבורתם. לכן הוא אמר לפי שהיו גיבורים. טוב, אז אני מבין למה רש"י הוסיף את הנימוק הזה. שואל הרבי על פי זה יוקשה מרשי קודם בפרשה הקודמת. שעה הקודמת פרק לב פסוק יז כתוב שם אתם תעברו חלוצים לפני בני ישראל אומר שם רש"י מה הכוונה לפני בני ישראל בראשי גיסות זאת אומרת בראש כל חטיבה הרגילה של השבטים יהיו כמה גדים וראובנים שהם יהיו הסיירת שמובילה את כל חטיבה וחטיבה היו בראשי הגיסות ישימו גדים וראובנים אומר שם רש"י למה מתוך שגיבורים היו שכן נאמר וגד וטרף זרוע אף קודקוד רש"י לא מסתפק שמה בזה והוא מודיע לך שם בפרשת מטות הוא מתייחס לפרשתנו והוא אומר ואף משה חזר וירש להם בעילה הדברים מה אומר להם אתם תעברו חלצים לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל שאלת השאלה אם כן אז רש"י כבר הודיע לנו בפרשת מטות מה הטעם שהציבו אותם ראשונים בחזית בני גבורתם למה הוא צריך לחזור על זה עכשיו עוד פעם עוד יותר גסה כבר שמה במטות הוא מתיח חס למה שיכתוב בדברים. הוא אומר שמה שאני אומר לך פה גם בדברים משה רבנו יגיד להם. אז הוא כבר צפה מראש את העניין של מה שיהיה בספר דברים. אז למה הוא צריך עוד פעם לחזור על אותו טעם של הגיבורים היום? שאלה נוספת של הרבי בפרשתנו שאומר לפי שהיו גיבורים והוא מוסיף רש"י ואיבים נופלים לפניהם שואל הרבי כל המשפט הזה לכאורה מיותר הם מספיק שיגיד הם היו הולכים לזריא ישראל למלחמה למה מה? לפי שגיבורים היו. נו אני מבין לבד שעוסקים בענייני מלחמה. מה הכוונה גיבורים היו? שואבים לפניהם. מה מה חשבת שהכוונה היא שהם מרימי משקלות? הם היו הולכים למלחמה ראשונים כי אם היו גיבורים אז מה צריך להוסיף? אויבים נופלים לפניהם. בשביל מה צריכים גיבורים במלחמה? כדי להפיל את אויבים זה מובן מאליו. ואם מישהו יגיד בכל זאת שעדיף להזכיר את זה במפורש, שואל הרבי, אז למה בפעם הראשונה, פרשת מטות שמה כתוב מתוך שגיבורים היו והוא לא מוסיף ואויבים נופלים לפניהם, סימן שלא צריך. אז למה כן כן צריך? הרבי מנסה להעלות תירוץ ניסיוני על הקושיה הזאת. אומר שעצם הצורך להוסיף את המשפט ויבים נופלים לפניהם אפשר היה להסביר את זה איך בהקדים התמיהה. אם אתה רוצה שבראש הצבא יעמדו מי? הגיבורים. שאלת שאלה, מדוע לא הטיל משה רבנו את תפקיד החלוצים בראשי גיסות על שבט יהודה? שבד יהודה עליו כתוב ידך באורף אויבך השם ינוסו כולם מפניך גור אריה יהודה אז הם הגיבורים האמיתיים למה הוא תם הוא לא שם עוד דבר אם זה רק בגלל הקיום של התנאי אז זה קשור לבני גד ובני רובה אבל אמרנו שרק בשביל לקיים את התנאי הם לא חייבים להיות א בשר תותחים. אז ענינו שמה לא הוא שם אותם שם בגלל גבורתם. אתה מחפש גבורה יש לך את יהודה. למה הוא לא שם את יהודה בגלל גבורתו שלו? אלא מה טוען הרבי? יכול מישהו לחשוב אולי מה שכתוב על יהודה בפרשת ויחי בברכותיו של יעקב אומר ידך באורף אויבך גור אריה יהודה אולי הגבורה של שבט יהודה התפתחה רק בימי דוד אבל בזמן משה יכול להיות שאז ראובם וגד הם היו הגיבורים ואז ירדה השאלה אומר הרבי אי אפשר להגיד ככה אני הנימוק של הרבי למה אי אפשר להגיד ככה א' הוא אומר זה מנוגד לכל האגדות וסיפורי המלמדים בחדר יש כל מיני סיפורים על המלחמות שבני יהודה עשו עוד בזמן יוסף אפילו אחר כך בזמן הכניסה לארץ כל מיני סיפורי גבורה של יהודה ומה שמלמד מלמדים בחדר זה תורה. דבר שני אומר מוכיח מרשי פרשת ויגש שמה פסוק שיוסף הציב לפני פרעה. מקצה אחיו לקח חמישה אנשים וישיגיהם לפני פרעה. מה זה מקצה אחו? אומר שם רש"י בברישית פרק מז פסוק ג פסוק ב סליחה אומר רש"י מה זה מקצה אחו מן הפחוטים שבהם לגבורה שאין נראים גיבורים הוא פחד שאם יהיו גיבורים הוא ירצה אותם לשרי מלחמה בצבא שלו אז הביא את החלשים שבהם איזהם מי הם אומר רש"י אותם שלא לא כפל משה שמותם כשברחם אבל שמות הגיבורים כפל כמו וזאת ליהודה ויאמר שמע השם את כל יהודה אז איפה שהוא חזר בברכה על השם של יהודה אז זה סימן שהוא מהחזקים מעניין יש שמה ברשי עוד נוסחה הפוכה רש"י אומר אבל בגמרא בבלי שלנו מצינו שאותם שכפל משה שמותם הם החלשים ואותם מביא לפני פרעה. אז רגע, אז יהודה הוכפל שמוזמן שהוא חלש אז אומר רש"י גם לפי הגרסה הזאת יהודה שהוקפל שמו לא בגלל חלשות אלא טעם יש בדבר הגמרא אומרת שם שעצמותיו של יהודה היו מגולגלות בארון בגלל ה נידוי שיעקב עשה עליו שהוא שתתף והוא חירת יוסף עכשיו הוא ביקש עליו רחמים ויבר השלד שלו תחברו מחדש לכן הוא כפל את שמו לא בגלל שהוא חלש אומר הרבי אז יוצא מזה שלפי רש"י פשוטו שמקרא לשני הפירושים יהודה כבר אז היה מהגיבורים שואל את השאלה אז אם אתה מחפש מתוך שגיבורים היו לשים אותם בראשי הצבא בראשי הגדודים אז למה לא לקחת את יהודה? רבי עכשיו אנחנו נבין למה רש"י הוסיף שאלנו בשביל מה רש"י הוסיף את המילים ואויבים נופלים לפניהם אלא מה אם אויבים לא נופלים לפניהם אז הם לא גיבורים ורשי אונה הרבי לכן רש"י הוסיף את זה כי שבט יהודה הם היו יותר גיבורים באמת אבל הגבורה שלהם הפילה אימה ופחד על האויבים עוד לפני שהגיעו ללחם איתם. אויבים בורחים מפניהם, לא נופלים. זה מרומז גם הפסוק. ידך באורף אויבך. הם נשים מפחד גבורתם של יהודה וברורים. יוצאים מחוץ מארץ ישראל, בורחים מכאן. אז מה רע? מצוין. העיקר שם לא פה. רבי לו לגבי כיבוש שבע אומות חשוב מאוד שיהיה וידוי הריגה שהם לא יקרה מקרה שהם יחזרו אחר כך כמו הגיועונים והם יגידו א מגיע לנו גם חלק הארץ שלנו פה וכדי שיהיה לא בורחים מפניהם אלא מכסלים אותם זה הגדים עשו את זה יותר טוב מיהודה כי בגד לא כתוב בעורף אויבך שהם בורחים אלא כתוב טרף זרוע אף קודקוד אחרי שטורפים לו את הזרוע והקודקוד הוא כבר נקרא קנעני טוב שקנעני שמת נהרג ואז כיבוש הארץ יש לו ביטוח אז אם כן הצלחנו להבין למה רש"י הוסיף את המילים ואויבים נופלים לפניהם כדי לתרץ מדוע לא שלחו כקומנדו חלוצים לפני הצבא את שבט יהודה כי הוא לא מפיל את האויבים הוא מבריח אותם ואחר כך לך תדע מה הם יחזרו ויהיה לנו בעיות איתם יפה עכשיו נוצרת שאלה חדשה. אם כל כך חשוב להגיד אויבים נופלים לפניהם, אז למה רש"י אומר את זה רק בפרשת דברים? בפעם השנייה. בפעם הראשונה כשהוא מדבר בפרשת מטות אומר מתוך שגיבורים היו והוא לא אומר נופלים לפניהם. למה? מלבד זאת הרבי מצביע על כמה שינוי לשון ברשי ממה שהוא אמר בפרשת מטות מה שאומר פה בפרשת דברים ומי שיעיין בדף המקורות שמצורף לסרטון אז יראה את זה בפנים עשינו טבלה בפרשת מטות רש"י גורס שהם הלכו בראשי גייסות. פרשת דברים אומר הם הולכים הם היו הולכים לפני בני ישראל. מה ההבדל? בראשי גיסות הפירוש שבראש כל שבט, בראש כל חטיבה רגילה של עם ישראל, תהיה סיירת של גדים וראובינים בשפיץ של הגייסות. אבל כל הגיס כולו יהיה בני ישראל רגילים. פרשת דברים אומר הם היו הולכים לפני בני ישראל. מדובר על שני שבטים שלמים גד וראובן שהם יהיו החטיבה הקדומנית. רק אחרי זה יבואו שער השבטים. הבדל. עוד הבדל בלשון של רש"י. פרשת מטות הוא אומר מתוך שגיבורים היו מתוך זה תיאור של הסיבה מה הסיבה בגלל שגיבורים היו פרשת דברים ופרשתנו אומר למה ילכו לפני בני ישראל לפי שהיו גיבורים לפי זה תיאור של התכלית לא של הסיבה מה ההבדל בין שני המקומות האלה דרך אגב, לפי זה יהיה גם מובן למה רש"י פותח בפרשתנו את הפירוש במשפט הם היו הולכים לפני ישראל למלחמה. זה כתוב בפסוק. אני לא צריך להגיד שהם היו הולכים לפני. כתוב מפורש חלוצים תעברו לפני אחריכם. כי בזה רש"י רצה להראות שאני בא לפרש לך לא רק את טעם ההקדמה שלהם מתוך שהיו גיבורים אלא גם את משמעות אופן הקדמתם לא באופן של ראשי גייסות אלא באופן שכל ה חיילים הראשונים היו שני חטיבות שלמות של גד וראובן לפני שישראלים אחרים עברו נשאל את השאלה מה הטעם של השינוי בחוזה שמו משה עשה איתם חוזה והוא סיכם בהתחלה שילכו בראשי גיסות עכשיו פתאום הוא אומר שאתם צריכים ללכת לפני כל ישראל איזה הבדל ככה כל השבט כולו צריך צריך למסור נפשו ראשונים ככה בכל חטיבה היו כמה ראשונים משבט גדורן איך למה הוא שנה את החוזה רבי מסביר פה ביאור נפלא ופשוטו של מקרא כשכתוב בפסוק המילה לפני זה סובל שני פירושים יש מקרים שלפני הכוונה קבוצה נפרדת שקודמת לאחרות שבאים בעקבותיה ויש לפעמים שהפירוש לפני הם הפני הם בקדמת הקבוצה ובראשה תן דוגמה פרקטית נגיד שיוצאים לטיול שנתי כיתה בבית ספר יוצאת אז אם ה צוות הוא רציני אז הם מוציאים קודם קבוצה של מורים שבוע לפני זה שהם יעברו במסלול ויראו מה הקשיים ואיך לנוות שמה הם יעשו סיור מוקדם ואז הוא אומר אה הטיול יהיה ביום חמישי וצוות המורים יצא לפני כל ה תלמידים ביום שני אז הם לא בפני של התלמידים הם קודמים להם לפעמים אומרים שכל כיתה תלך בטיול ולפני הכיתה אלך המורה שלה מה פירוש לפני הכיתה בפני בקדמת הקבוצה אלך המורה שלה. בוא נראה דוגמאות מהמקרא. כשיעקב היה אמור לרדת למצרים כתוב ואת יהודה שלח לפניו להורות גושנה. מה כתבו לפניו? הוא הלך עם כל המשפחה ויהודה היה בראש. לא. אומר רש"י שם בראשית מוכ"ח לפניו הפירוש קודם שיגיע לשער זאת אומרת הוא שליח נפרד והוא קודם לשאר האחים והמשפחה צד שני בספר יהושע כתוב וישקים יהושע בבוקר ויבקוד את העם ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם האי שמה לא הפירוש שהוא וזקני ישראל הלכו יום קודם ואחר כך באו בני ישראל כל הצבא הלך והוא וזקני ישראל היו בקדמת הצבא בפני שלהם עכשיו אם אני רואה בפסוק כתוב לפני איך אני אדע להחליט אם הכוונה היא לפני קודם להם או שהכוונה היא לפני בקדמת הקבוצה הרבי הסבר פשוט הבנת הנקרא צריכים להסתכל מה כתוב אחרי הביטוי לפני לפני מה לפני מי אם זה שלפני הוא חלק מהקבוצה שאחר כך אם הזה שלפני הוא חלק מהקבוצה שבאה אחריו אז הכוונה לפני בקדמת הוא חלק מהקבוצה והוא בראש אבל אם הלפני הזה הוא לא חלק מהקבוצה שאחר כך אז יהיה הפירוש לפני קודם להם עכשיו נבין מה ההבדל בין הנוסח של הסעיף שמשה אמר בפרשת מטות ומה השתנה בפרשת דברים פרשת מטות וכאוורו מנסח את זה ככה חלוצים תעברו מבני גד ובני ראובן לפני בני ישראל הפוש לפני בני ישראל הם החלוצים בני גד ובני רובן הם לא בני ישראל הם הרי גם כלולים בשם בני ישראל. אז אם היות והם כלולים בשם הזה, אז מה הפירוש לפני בני ישראל? בראשי גייסות. בני ישראל לכו כולם ביחד ואתם תהיו בקדמת כל חטיבה סיירת של גד ראובן בראשי גיסות. אני חייב להגיד ככה כי מי בני גד ובני רובד הם גם בני ישראל אז מה זה לפני בני ישראל קודם ילכו בני גד ואחרי זה בני ישראל וכי הם לא בני ישראל אז שמה אני חייב להגיד שהכוונה היא בראש ובקדמת הקבוצה של בני ישראל פרשתינו בדברים איך הניסוח חלוצים תעברו לפני בני אחיכם. בני גד ובני ראובן הם לא אחיכם. אחיכם זה אלה שלא בני גד ובני ראובן. אז לכן כאן רש"י פירש את הכוונה. הם היו הולכים כחיבות עצמאיות ונפרדות לפני בני ישראל. קודם נשאר השבטים קודם לאחיכם. אתם כקבוצה שלא נכללת במושג אחריכם, כי אחריכם זה אלה שחוץ מקרה אתם תלכו לפני אחיכם, כלומר אתם תהיו הגדודים הראשונים שיכנסו למלחמה בחזית, רק אחר כך יבואו שאר בני ישראל. אז הבנו קודם איך רש"י הגיע למסקנה ששם זה בראשי גיסות וכאן פתאום הכוונה היא שהם קודמים לכל הגיסות. על פי זה מסביר הרבי יובן גם השינוי השני בנוסח של רש"י. למה הוא אומר בפרשת מטות הוא אומר מתוך שגיבורים היו וכאן הוא אומר פרשת דברים הוא אומר לפי שגיבורים היו מסביר את זה הרבי בצורה מדהימה פרשת מטות אין צורך להסביר את המניע להצעתם ההתנדבותית של בני גד ובני ראובן לעבור חלוצים לפני לפני כל המחנה. לא צריך להסביר את התכלית בשביל מה הם אמרו את זה. זה ברור. הם רצו לתקן את הרושם של הדמורליזציה ההפחדה של העם שרואים פתאום שני שבטים שלא רוצים לעבור. עכשיו אם הם היו רק מסכימים אוקיי אחריךם יבואו מחלחמה גם אנחנו נבוא למלחמה ביחד עם כולם והם לא היו אומרים שהם מציעים את עצמם ללכת חלוצים זה לא היה מתקן את הרושם של ההפחדה למה שאר השבטים היו אומרים תשמע בני גד ובני ראובן מגלים פה פחד הם לא רצו לבוא א בסוף הם כן אומרים אתנו שכויח יש להם ברירה אחרי כזה מוסר ממש רבינו שירד עליהם כועסו אבותיכם אתם רוצים גם להיות כאלה אין להם ברירה הם חייבים להיקנה ל לשת בנטל עם כולם אבל זה לא אומר שאין להם פחד בלב ואם יש להם פחד בלב זה מטיל מורך גם בשער הצבא. אז לכן לא הייתה להם בריכה. הם לא יכולים רק להסתפק טוב, גם אנחנו נעבור למלחמה. הם רצו להגיד אדרבה. זה שלא רצינו לעבור חלוצים לא מפחד. להפך. אנחנו נהיה הקומנדו, אנחנו נעבור ראשונים. זה יכול להוריד את הפחד, להראות להם שזה שהם לא רצו לעבור רק בגלל שהם רצו להתנחל שם במקום מראה, לא בגלל פחד מהמלחמה. אדרבה, אנחנו נהיה ראשונים. זה מתקנים. אז אם ככה, מה צריכים רש"י להגיד מתוך? זה מובן מאליו שהם רצו לתקן את הראשם, אז הם הולכו ראשונים. רש"י היה קשה. מה זה יעזור שהם התנדבו ללכת ראשונים? איך משה קיבל את ההצעה שלהם? הרי בחזית המלחמה חייבים לשים את אלה שראויים לכך, אלה שהכי קרבים, הכי גיבורים. הצבא של להציב בראש המחנה חלשים. אפילו אם הם התנדבו זה רעיון גרוע. זאת אומרת אפילו אם הם מצידם רוצים לתקן את הדמורליזציה להראות שהם לא פוחדים אחנה חישונים שקוע יבואו קבוצה של אישי ובוחרים שאף פעם לא נגעו בנשק והם יגידו אנחנו רוצים להראות לכם שאנחנו לא פוחדים אנחנו נתנדב להיות טייסים לאיראן הוא לא יודע להחזיק נשק אז איך זה שהם רצו לתקן את הראש מובן אבל איך איך משה קיבל את ההצעה שלהם אם הם לא ראויים לעמוד בתור קומנדו לכן רש"י מוסיף שם למה הם הציאו את זה באיזה חוצפה הם הציאו את זה מתוך שגיבורים היו זו הסיבה שהם העיזו להציע את עצמם וזאת הסיבה גם שההצעה שלהם התקבלה כי זה היה רעיון טוב לשים אותם בראש. אז גם הם מתקנים את המורך שהעם חשב שהם פוחדים, מראים שהם לא פוחדים וגם הם ראויים לכך תוך שגיבורים היו אז הם יכלו להציע הצעה כזאת. אבל מה קורה בספר דברים בפרשתנו? הרבי פרשתנו מצינו שינוי בסעיף של החוזה. משה לא מסתפק במה שסוכם תחילה שהם הלכו רק בראשי הגיסות. הוא דורש עכשיו שכל השבט כולו, גם גד וראובן, כל השבט כולו ילכו כחיל חלוץ קדומני. והם יהיו הראשונים שיכנסו לקו האש לפני כל שר השבטים. אז כאן השאלה היא אחרת. כאן השאלה היא לא איך הם מעיזו להציע. פה לא הם מציעים. הם לא הציאו שהם ילכו כ שבטים שלמים ראשונים. הם מציאו שהם יהיו בשפיץ של כל חטיבה. משה דורש מהם את זה. זה שינוי בחוזה. מה למה הוא שינה את החוזה? והגיע הם דרישה חדשה שלא סוכה. כן רש"י כאן צריך לענות. אתה יודע למה הוא שינה את החוזה? לפי שהם היו גיבורים אבל זה לא די ואויבים נופלים לפניהם. זאת אומרת זה לא נובע מההתחייבות שלהם הראשונה מרצונם לתקן. אם היה רק בשביל זה מספיק שילכו בראשי גייסות. זה מראה שאין להם פחד. איך קיבלתי אותם גיסות? מתוך שגיבורים היו. אבל הדרישה החדשה הזאת שהם כולם בני גד ובני ראובן כשבט שלם ילכו ראשונים לקו האש זה מסיבה אחרת אומר רש"י מה התכלית של שינוי הצעיף למה משה שינה את הזעיף לאן הוא חטר אז הוא אמר על זה הוא עונה לפי שגיבורים היו זה תיור של התכלית אז מה שם גיבורים גם יהודה גיבורים לא אבל הם אויבים נופלים לפניהם ובשביל כיבוש הארץ אני צריך לא כאלה שמבריחים את האויבים ואחר כך נסבול מהם עוד הפעם אלא אנחנו צריכים אחד שטרף זרוע אף קודקוד אז הבנו את כל השינויים ברשי שלא לא מובן הוא. הרי בפרשת מטות כשהם הציעו ללכת רק בראשי גייסות שהסכים איתם. גם אז הרי הייתה את הבעיה שאני רוצה כאלה שאיב נופלים לפניהם. בכל זאת משה הסכים ברגע שהם אמרו בראשי גיסות ה קבוצה הקטנה בראש כל חטיבה של גדים ורובנים מספיקים להוריד את המורך של העם והם הרי גיבורים אז הם יהיו ראשונים סיירת עכשיו הוא מוסיף תנאי חדש ההסכמת קודם לתנאי שרק ראשי גיסוד למה עכשיו אתה משנה את החוזה ותובע מהם שכל השבט גדורה יכו כולם ראשונים במילים אחרות מה התרחש בין פרשת מטות שזה היה אחרי מלחמת מדיין ובין פרשת דברים שזה כבר ממש ממש ב-40 יום לפני הסתלקותו של משה, יותר קרוב לכניסה לארץ אומר הרבי תשובה נפלאה. פרשת מטות אחרי שכבשו את סיכון ועוג רש"י אמר שם סיכון ועוג זה כמו האקסדרה לפני הבית של המלך. המלך גזר על משה, אתה לא תיכנס לבית שלי. אבל הוא ראה שהוא כן נכנס לאקסדר. אז משה חשב שנמחל לו התפילה שלו תבטל את הנדר של הקדוש ברוך הוא והותרע הגזרה ומשה יכניס אותם לארץ. אם משה היה אמור להכניס אותם לארץ אז הכניסה שלהם הייתה באופן אל טבעי באופן ניסי באופן ניסי אז די רק בראשי גיסות בראש העם כדי לתקן את הרושם שהם לא מפחדים מה יקרה אם אויבים נופלים לפניהם אל תדאג ועוד איך הם יפלו על ידי נס משה רבנו הנהגה נסית לכן היה די לו אז בראשי הגיסות, אבל בספר דברים אחר שנאמר לו במפורש, אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה, אין סגור, אני לא אחזור בי. אז הוא ידע בטוח סופית שיהיה מכניס את העם ואז זה יהיה בדרך הטבע. הטבע לא מספיק רק שהראשי גיסות ינטרלו את המורך שהיו מטילים על העם להראות שהם לא מפרדים אלא צריך חבר'ה שיכריאו בקרב ויביאו לחיסולים הממוקדים רב זרוע אף קודקוד לא להפחיד את האויבים שיברחו לסוריה ולתור ורגיה ואחרי זה הם יחזרו כאן כפליטים אלא לחסל אותם את הרב זרוע אף קודקוד לכן היה נאלץ להוסיף שינוי בחוזה עד כאן בדרך הפשט בסיום השיחה הרבי מביא יינה של תורה אומר שההבדל בין שאר השבטים לבני גד ובני רובנו שאר השבטים העבודה שלהם את השם היא עבודה על פי טעם ודעת עבודה סטנדרטית אדם מתבונן אוהב את השם מקיים תורה ומצוות בלי הקרבה יוצאת דופן בני גד ובני ראובן בזה שמלכו חלוצים לפני כולם כולם זה גילוי של מסירות נפש. עבדה שלהם את השם זה גילוי של החיה היחידה שיש בנשמה. כוח המסירות נפש. מה קשור לעניין של שינוי הסעיף מפרשת מטות לפרשת דברים? אומר הרבי דבר יפה שקשור לתניה. תני הוא מדבר שבכל יהודי יש את העבודה הרגילה על פי טעם ודעת שמדבר בתחילת התניה שלכל נפש מישראל יש 10 כוחות שהוא מתבונן ומעמיק מאוד בדולת השם נולדה אהבה וירה בליבו זה עבודה סטנדרטית בפרק יח בתני שמה הוא מדבר על עבודת השם מתוך מסירות נפש. כלומר, אם יהודי התבונן שלו היו עכשיו מבקשים ממנו לעבוד עבודה זרה, הוא היה הרי מוסר את נפשו. אז את העוצמה הזאת של מסירות נפש, בוא תנצל אותה. בכל מצווה ומצווה בתוך הנחה שכל עבירה שאתה עושה בחיי יום יום זה כמו עבודה זרה אז עצם הזיכרון שיש לי כוח של יחידשב נפש יתן לו כוח להילחם עם כל התאוות העולם אבל זה נקרא בראשי גייסות כלומר זה לא עבודה שכל כולם מסירות נפש. זה עבודה רגילה של קיום תורה ומצוות. רק בשיא המיני הראשי של הקיום תורה ומצוות, מי הולך בקדמת האידיש כעת שלי? הכוח שאני אני מוכן. הנה אני רואה לי סניפרד מהקדוש ברוך הוא ואני רוצה להיות קשור איתו. זה מביא אותי לנצח את כל המאבקים של חיי היום יום. אבל העבודה היא עבודה של תורה ומצוות. רק מה? בראש העבודה אני שם נקודה של מסירות נפש שזכור את מסירות נפשו להשם. אבל יש סוג אחר של מסירות נפש. מסירות נפש בטהרתה. זה כמו שודי לא רק מדמיין אילו היו אומרים לי לעבוד עבודה זרה. איך שודי עומד באמת בפני חשש של המרת דת אז היו ציע מסירות נפש שלו לא כראש הגייס של תורה המצוות אלא זה המסירוש נפש עצמה או ביום כיפור כשמתגלה הכוח המסכות השמ ישראל לא כהקדמה וכמוטיבציה לקיום תורה ומצוות כדבר בפני עצמו שהם הולכים לפני כל השבטים. ומה התבטא ההבדל? אומר הרבי, אם עושים את זה כמו שעבודה של טעם ודעת, אז אין כאן בתחף זרוע אף קודקוד. למה? כי ברוכניות מה זה הרב זרוע? אף קודקוד? זרוע זה התנהגות המעשית, השלילה של עבירות, מעשים רעים, לחתוך אותם, לשלול אותם. קודקוד זה התודעה השלילית, הדעות השליליות. בעבודה מסודרת על פי טעם ודעת גם אם אני מצליח לנטרל את הקודקוד וגם לנטרל את הזרוע אבל הדרך היא קודם אני מנטרל את הקודקוד שאני שנה את התפיסה השכלית שלי שלא יהיה לי מחשבות הפך היהדות ממילא אחר כך שאני מתבונן בשכלי בגדולת השם שם אז טורף גם את הזרוע שלא יעשה עבירות אבל אם יהודי נכנס לזה לא רק בראשי גיסות אלא הם היו הולכים לפני ישראל למלחמה בסירוס נפש בטהרתה אז זה גורם שהוא נותן מכה ראשונה לזרוע וממילא זה משפיע אוטומטית על הקודקות בדרך ממילא זה העניין של ה בזמן שנכנסים לארץ ורוצים לכבוש את ארץ ישראל צריכים כוח כזה שלא די שהוא בראשי גיסות יש לו מסירות נפש אלא שלקחת את המסירוס נפש לחיות עם זה לחיות את המסירוס נפש כמו שהיה בחודש יש תמוז במאבקים של הרבי הקודם שיצא ב יג תבוז ממעשרו וללכת בדרכו של רש"י שנפטר עכשיו בכ"ט בתמוז יום ההילולה של רש"י ובעזרת השם היום אני מבשר לקהל השומים שאני אני ישיק ספר חדש הקרח השלישי של מעיני רש"י ביאורים בכל מיני פירושי רש"י תמוהים על פי הכללים של הרבי ולפי הסגנון שהוא לימד אותו ללמוד רש"י אני קורא לכולם להצטרף ללימוד ועיון בשיחות של הרבי על רש"י ובניסיון ליישם את זה בלימוד העצמי של החיטס. חודש טוב ושיהיה בקרוב מנחם אב.