סקירה היסטורית: חוברות החגים שהרבי הפיק לילדים במסגרת 'המרכז לעניני חנוך'., הרב מנחם מענדל גרינפלד

[מוזיקה] בהרצאה שלנו היום נפתח בסקירה היסטורית כמו שהכותרת מרמזת אומרת בפירוש ומשם נעבור לעניינים שקשורים לחודש טישרי בעצמו ואפשר לומר גם כמה חידושים וגילויים אז א תמונה מוכרת של הרבי הקודם והרבי בעצם איך שהדמור הקודם מגיע לארצות הברית אפשר לומר ממש בתחילתה של מלחמת העולם השנייה כולנו מכירים את המשפט שאפשר לומר משפט המכונן משפט מפתח של חמד בארצות הברית אמריקה זנית אנדר שאמריקה אינה שונה ועם הגעתו של הרבי בקיץ תשא א' כמו שכתוב במקורות הרשמיים מתחילה תנופה גדולה וחדשה בכל הנושא של הפצת היהדות בעצם האדמור הקודם אפשר לומר מניח את היסודות אבל הוא צריך מישהו שגם יבצע את זה בפועל הסמל מצד שמאל גם כן מוכר לכולם סמל מקורי הצורה שבה אתם רואים את האותיות שימו לב לאותיות א'בס זה כתב יד א הצייר המפורסם היד ידוע מיכל שוורץ הכין את הלוגו הזה. אז כמו שמופיע פה למסך, הרעיון המרכזי היה בעצם להנגיש ערכי יהדות אותנטית ואפילו חסידית, אם אפשר לומר, לילדים יהודים כאן בארצות הברית שכבר היו דור שני או דור שלישי והתחילו, או אפילו לא רק התחילו, היו בעיצומה של אה א התרחקות והתנתקות מיהדות. וכאמור, האדמור הקודם ראה בזה מטרה עליונה להחזיר אותם או לפחות להפיץ בקרבם א חים יהודיים. אחד הדברים הראשונים שהרבי עושה עם הגעתו לארצות הברית זה הכנה של חוברות הוצאה לאור הפקה של חוברות עם תכנים יהודיים לפי חגי ישראל החוברות עצמם נכתבו באנגלית מקום לומר שלפחות חלקם נכתב על ידי הרבי בלשון הקודש בכל מקרה מי שערך אותם וכתב אותם באנגלית היה הרב ניסן מינדל שהיה המזכיר המפורסם של הרבי אחד המזכירים א מי שנהל אז את המרכז לענייני חינוך היה הרבי היה המנהל ואיתו ביחד עבדו הרב מנדל והמזכיר באמת הגדול והמפורסם מכולם הרב חודקוב כולם עליהם השלום התכנים הללו הופיעו בשני פורמטים. פורמט אחד זה פורמט כיס, בערך בגודל של א סידור מנחה מייריב, מה שנקרא, ממש נכנס לכיס, נציג בהמשך אולי גם איך זה נראה בפועל. ובמקביל יצא גם מהדורה מרוכבת יותר בפורמט של ספר. א הפורמט הגדול ניתן להשיג אותו עד היום בכהוס. ממשיכים להדפיס אותו. נקרא באנגלית Complete Story of Tישר במקרה הזה. זה ספר שלם הסיפור המלא של טישריי. וכן על שאר החגים זה מקומץ בספר אחד בנפרד כלומר קרך נוסף ששמה הכניסו את החוברות של החגים. ההבדל בין הפורמט כיס לפורמט המורחב הוא אפשר לומר הנפח של התכנים. בפורמט כיס התכנים הם מאוד מינימלים א נקודתיים ובפורמט המורחב יש הרבה יותר מידע. יש גם סיפורים ארוכים וגולת הכותרת של מבחינתנו כחסידי חבד א בתוך כל החוברות הללו יש מכתב אישי של הרבי. כאן אפשר לומר בצורה מפורשת, כפי שגם נראה בהמשך, את המכתבים הרבי כתב בעצמו, כתב ידו בלשון הקודש וזה תורגם על ידי המזכיר הרב ניסן מינדל. יש לנו מכתב אחד שבו נשמר העותק המקורי של הכתב יד של הרבי ונדפס בבשימס בשנים האם מכתב לחג השבועות. יש את הכתב יד המקורי נדפס הלשון המקורית של הרבי בלשון הקודש בשנים האחרונות אבל זה נמצא כר בחוברת של חג השבועות אז כאן אנחנו יכולים לראות גם את הצורה של החוברות אפשר לראות שיש כאן גם איזשהיא מחשבה א מאורגנת ומסודרת איך הדברים צריכים לראות אז כל החוברות חוברות כיס נראות באותה צורה ובאותו פורמט אה במקרה הזה אנחנו רואים את החוברת של א פסח נקראת סימני סדר סדר של פסח יש בה את כל הסימנים קדש ורחץ וכולי ובסופה מופיע איגרת של הרבי חוברת של חג השבועות שימו לב גם שאנחנו מדברים לפני כ-80 שנה שהדברים האלה יוצאים הטכנולוגיה מבחינת צפעים לא דומה למה שאנחנו מכירים ורואים היום ועדיין אפשר לראות השקעה א ומחשבה לעשות את זה בצורה מושכת את העין החוברת עצמה היא צהובה, כלומר נייר צהוב. הדפוס עצמו, הצבע הוא צבע ירוק. נעבור לחוברת הבאה. גם יש לנו חוברת שהיא גלגלה כזאת. הצבע פה לא משקף ב-100% ושוב אנחנו רואים את הצבע א של השם של החוברת בין המצרים. בצילום הזה אפשר לראות את זה ברור. המסגרת עצמה, נגיד גם מילה היסטורית על המסגרת, המסגרת היא לא מסגרת של כהוס, היא מסגרת של ה מדפיסים שולזינגר. שמה הדפיסו את רוב הדברים בשנים הראשונות וגם אחר כך א של כהוס. אה היה להם כל מיני תבניות מוכנות, כמו שהיו פותחים את המחשב ויש בתוכנות מסגרות מוכנות. אז פעם זה עבד ככה בצורה פיזית. היה צייר שצייר את זה וזה עדיין עבר התאמה. ראיתי את הציורים, את המסגרת המקורית של שולזינגר על לוחות הברית שמיים הם עגולות. כאן אנחנו רואים שלוחות הברית הם מרובעות, מלבניות לפי שיטת הרבש שנודעה בשנים המאוחרות יותר. כבר כאן אפשר לשים לב לפרט הזה. החוברת הבאה שוב, חוברת של חנוכה, אנחנו רואים את הצבע, א חוברת של פורים ולפורים, חוץ מהחוברת הזאת, יצא גם חוברת ממש מעניינת בצורה שלה. אה חוברת בצורה של רעשן ממש אפשר לומר הכי צבעוני שיכולה להיות. יש כאן שני צבעים לא בקי כזה גדול בדפוס אבל אפשר להבין שזה נכנס פעמיים למכונה כדי שיהיה עוד שכבת צבע. החוברת הזאת בתוכה יש את נוסח הברכות של המגילה א א שושנת יעקב ועוד כמה הלכות ומנהגים של פורים זה חולק השני צלליות שיש בצד ימין ובצד שמאל של הילד וילדה זה חלק מתוך ארגון שנקרא שלו שבעצם שיעורי לימודי התורה שניהל אותו הרב הט עליו השלום זה יוצא בשיתוף ביחד עם מרכז ליני חינוך וזה נושא בפני עצמו. מעבר לסדרה הזו שעל כל חג אפשר לדבר באריכות ותכף אנחנו נגיע כמובן לחודש טישריי. מעבר לזה יש עוד סדרות נוספות שיצאו בשנים הם ורובם לא מוכרים. דבר ראשון לא מוכרים לקהל הישראלי כיוון שהם באנגלית. ושנית החובות הללו שעכשיו הראנו לא יצאו לאור אחרי אולי בעשור הראשון יצאו עוד כמה פעמים א ואחר כך זה הפסיק לצאת גם כי יצאו החוברות הגדולות וגם שאם הזמן א אפשר לומר הגיעו כותבים יותר מוכשרים נהיה לדוביץ' הרבה יותר א יכולות מימון ויצאו פשוט חוברות הרבה יותר גדולות איכותיות משמעותיות ורק רק עוד מילה אחת על החוברות הראשונות שראינו. החובות הללו יצאו באנגלית, אבל אחר כך תורגמו גם לצרפתית, ספרדית, א רוסית ואיטלקית, עד כמה שאני זוכר כרגע בעל פה. במקביל ובנוסף יוצאים עוד סדרה נוספת של א חוברות באנגלית שהכותרת שלה זה מצוות ומנהגים. מצוות זה שמירת שבת, תפילין, זה יוצא כבר בת שג, כיסוי הראש ולא לא הכוונה לפאה, אלא הכוונה לכיפה א כיבוד אבהם, אהבת ישראל וזה לוקח לזה זמן, זה לא יוצא באותו עשור, זה יוצא לאורך שנים א יש את הלוח כיס באנגלית שיוצא יוצאים בעצם שני הפורמ שני מהדורות שלו, שני לוחות שונים תשג ותשד. בשנים האחרונות זה זכה לאיזשהו תרגום הייתי אומר בעדינות לא הכי מוצלח בעברית יש שם קצת טעויות אבל התגלה בשנים האחרונות ויצא על ידי התמימים בלפני מעל הסור א צילום של א עמוד או שניים של כתב יד של הרבי שבעצם הוא כתב שוב את כל הלוח הזה בעצמו וידיש אבל לשון הקודש וזה תורגם לאנגלית על ידי מינדל כמו יש לנו את היירחון לילדים ונוער בידיש באנגלית אנחנו מדברים על שמוסן מדקינדרטקסטס מה שתורגם אחר כך לשיחות לנוער אז זה רק אפשר לומר זה לא טעימה זה המון המון המון חומר א שיצא לאור בשנים ההם הנושא האחרון שהזכרנו היחון לילדים יוצא מט מסוף טוף שביס עד תחילת שנות הממים או סוף לט זאת אומרת זה יוצא ממש במשך א תקופה ארוכה בשנים הראשונות בוודאי שהרבי היה מעורב בזה. אולי נגיד על זה עוד מילה אחת קטנה ככה ספונטני שלא תכננתי. וגם בשנים האחרונות ממש א אפשר לראות והתפרסמו הגאות של הרבי. יש מכתב של הרבי באגרות קודש, ממש לא קשור, אבל אני חושב שזה יכול לעניין אתכם. זה התפרסם כבר בכמה מקומות, אבל שוב, זה לא דבר כזה ידוע ומוכר. יש מכתב לאחד מהחסידים הגדולים בתקופה היא הרב מוישה פנחס קץ שהיה הגבאי אצל הרבי הבן שלו גם כן גבאי ב77 שנים שלח לו השם רפואה שלמה א הוא כותב לרבי איזשהו מכתב בעניין של א פרשת תצווה והנושא ששמו של משה רבינו לא נזכר שם אז במכתב שנדפס באגרת קודש הרבי כותב בהמשך למיני הנדפס וכותב לו תשובה ארוכה ביותר והמוציא לאור למטה כתב בערות מה הנה הנדפס לא הגיע לידינו טוף שג כשפותחים את השמוזן מטקינדר המהדורה באיידיש היה שמה תקופה בערך שנה שנה וחצי הייתה תקופה שהיה מדור מכתבים למערכת אז מכתבים למערכת כתוב את השם של השואל בראשי תיבות ואת העיר שבה הוא גר ואז יש את התשובה אז כתוב שמה א הרב מפ נוג' ג'רזי שמה או נוארק שם הוא היה גר ויש תמצית של השאלה שלו ותשובה וזה המענה הנדפס של הרבי בהמשך למענה הנדפס ששאלת אז הדפסנו בשמוס נתקינדר תשובה אבל זה תשובה תמציתית והרבי כותב לו תשובה אבוקה ביותר ב במכתב מפורט נעבור לחוברות של חודש תשרי אז בעצם בכל החוברות שראינו לא הצגנו חוברת של חודש תישרי הצבע שלה גם בהחלט מושך מאוד את העין צבע כתום א עז אותיות חומות החוברת הזאת היא חוברת יחסית אבה וגדולה ביחס לחוברות של החגים האחרים מטבע הדברים חודש עמוס ומשופע בחגים א יוצאת לקראת ראש שנה טוף ש זאת אומרת אנחנו כבר 81 שנה מאז צתה של החוברת זה צילום מתוך הספריה של הרבי חלק מהצילומים פה גם כן מאותה מאותו מקור ובנוסף זה הספר עליו דיברנו הסיפור המלא compleטete story ofרי כפי שזה נקרא באנגלית מי שקורא רואה שזה נכתב על ידי ניסן מינדל יוצא לאור על ידי כהוס ולמטה המרכז לראשונה יוצא בשנת תשזאת אומרת כעסור אחרי שיוצר את יוצאת החוברת הקטנה ורק קצת להתרשם אז אז שער פנימי אנחנו עוד נעסוק בשערים הפנימיים ובמידת מעורבותו של הרבי גם במהדורה הגדולה הזו אז איך השער הפנימי נראה כן כתוב השנה החדשה מגיעה א יש שמה ברקע גם שופר כמו שרואים גם כרטיס ברכה כפי שהיה נהוג לשלוח בעבר קצת מהתכנים שבחוברת מופיעים כאן על המסך אה שוב אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שכל מילה שכתובה שמה נכתבה על ידי הרבי הדריך את מנדל מה לכתוב אבל ללא ספק אנחנו נראה בהמשך אני כבר אקדים את המאוחר נראה צילום לא מוכר של הגהות של הרבי על החוברת הזאת של טישריי אז ללא ספק זה היה למראה עיניו של הרבי והוא היה מעורב בתכנים הפנימיים אפילו ירידה לרמה של ציורים ודברים מהסוג הזה א למשל פה אפשר באמת לראות דברים מעניינים א המנהגים של שבחוברת אמנם יוצ החוברת יוצאת על ידי חבד על ידי כהוס מצד שני אפשר לזהות שיש שמה מנהגים שלא נהוגים א בחבד השם של א הסליחות יום הסליחות בערב ראש השנה נקרא זכור ברית א ככה זה נקרא בעולם גם במאמרים של אדמורי חבד זה נקרא כך אבל זה לא שגור אצלנו. בקהילות אחרות זה נקרא בשם הזה וכך זה מופיע בחוברת. אפשר לומר שאחד המנהגים הבולטים בחבד והרב זווין עליו השלום שאל את הרבי על המנהג המחודש הזה שאנחנו בליל ראש השנה אחרי שמברכים ברכת בורא פרי העץ על התפוח וטובלים בדבש לא אוכלים אותו מיד אלא קודם אומרים את היהירי רצון ואחר כך אוכלים ולכאורה זה הפסק והרבי מסביר לרב זבין באריכות דיוק בשולחן ערוך אדמור הזקן למה צריך לעשות את זה ובחוברת אנחנו רואים שמופיע מנהג כפי שהוא נהוג בעולם ולא כפי שהוא נהוג בחבד א עוד מנהג בולט מאוד בחבד שלא לובשים כיטל ב החזן לא לובש כיטל בראש השנה שמה מופיע המנהג הזה אז זה אחד ה זה דברים שמעניין להצביע עליהם א נראה גם איך מתואר פה שוב ככל הנראה על ידי רבי המנהג של התשליך אז הנקודה היא כמו שמופיע בתחתית המסך שטלטו לטלית קטן לכן לכאורה גם אמירת הפסוקים עצמם לא מסלקים את החטאים זה רק שמזכיר לנו לטהר את עצמנו ולחזור בתשובה אז גם רואים כאן את הנקודות אותם הרבי בחר להדגיש בפני הילדים ואיך הדברים מונגשים בפני הילדים ומתשליך נעבור לחג הסוכות יש באמת ריבוי עצום של תכנים שלא נספיק לעבור במסגרת הזו על כל מה שיש בחוברת. אז שוב, החוברת מתארת בנקודה של חג הסוכות איך נראית תפילת א ההושענות הישיינס בחג הסוכות. ואז יש פה איזשהו משהו שתפס גם את העיניים שלי והתמונה אולי קצת מנסה להמחיש את זה. אז אפשר רק לדמיין כיצד נראתה התהלוכה העצומה של עולי הרגל לירושלים כאשר אלפי עולי רגל צעדו לבית המקדש עם לולביהם המתנופפים ברוח זה גם טירור ציורי אבל גם לא רק מדברים כאן ועכשיו שנמצאים בבית הכנסת א אנחנו תחזנה עינינו בשולחן לציון ברחמים מדברים כל הזמן ציפייה לגאולה אז כשמתארים איך זה היה נראה כן כמו שהמשנה מתארת על דרך את א התהלוכה אה לחג השבועות עם הביכורים אז משהו בדומה לזה ומחג הסוכות נעבור ל שמיני צרס ושמחה סטירה אז דבר ראשון זה שער פנימי נוסף שמיני צר שמחת תורה א כמו שניתן לראות ואולי לא הצבעתי על זה קודם גם כאן הכל זה ציור זה לא איזשהו גרפיקה ממוחשבת שלא הייתה קיימת כמובן אה ככל הנראה רוב כל הציורים צעירו שוב כפי שהזכרתי קודם את מיכל שוורץ, הצייר האמריקאי היהודי המפורסם שעבד עם הרבי ו דבר ראשון את השם הזה תזכרו אנחנו נחזור אליו בהמשך זה שער זאת אומרת לכל חג יש שער דף חלק וזה הציור שלו כמו שראיתם על הפתיחה של שנת של שנה חדשה ואני לא יודע כמה מכם מכירים את ה מה שיש ברקע יש כאן דגל אם תשימו לב של הדגל. יש על הדגל בצד שמאל העיגול הזה זה תפוח. אה ומעל התפוח זה ודאי רואים יש נר. אז נחזור לכל הדבר הזה כי יש לזה משמעות. אז א הכותרת שמופיעה שם בחוברת וגם את זה אני מבקש שתשימו לב ותזכרו היום השמח מכולם שמחת תורה. אז המעבר הוא באמת לחג הבא. שמחת תורה וכמו שאתם קוראים ההקפות הם סיאו של החג אומרים אתה אוריסו מוצאים בהדרת כבוד ספרי התורה ויש כאן דגש שלם על המהות של חג א שמחת תורה הריקודים והשמחה הגדולה אני בכוונה מדגיש את השמחה כי אני רוצה לגעת בזה אחר כך בצורה נוספת וזה עובר מכאן לחלקם של הילדים בהקפות לא רק המבוגרים שעד עכשיו עכשיו לכאורה עסקנו באיך המצוות א מתקיימות על ידי המבוגרים אבל פה יש באמת כמו שכולנו יודעים חלק גדול ביותר לילדים הציור של הדגל כבר מרמז ומתכתב עם ה א עולם של הילדים איך שהם חוגגים את את החג ויש כאן תיאור שלם של הדגלים א שזה מנהג יהודי די ותיק תכף א נציג קצת א מה קורה ושימו לב גם איך מתוארים הדגלים פה. אז חלקם אוחזים בידם נרות דולקים על על מקלות הדגלים כמו שראינו בציור. חלק מהדגלים משוכללים כוללים ארונות מיניאטורים קטנים שנפתחים ונסגרים אחרים מאותרים באיורים של משה רבינו אהרון הכהן ודוד המלך. כמובן שהכוונה לדמויות שהם מתארות אותם. כן. והילדים מנופים בהם בהתלהבות כשהם שרים ורוקדים יחד אם הם מבוגרים. אולי לא אמרתי קודם, אבל הכל זה תרגום מאנגלית. זוהי חגיגה סוחפת של אהבת התורה המחברת בין כל סדרות העם. הבוקר חוזרים על הקפות וכולי וכולי. אז באמת כשפותחים כל מיני ארכיונים ומוזאנים של ג'ודאיקה, יהדות, אז זה עולם שלם ביותר הנושא של דגלים. יש את הספר הזה של אחד מגדולי החוקרים היהודים בדור הקודם אברהם יערי שכתב ספר שלם שנקרא תולדות חג שמחת תורה. החג מהתורה זה שמניצרת. כן, זה ברור לכולנו. שמחת תורה זה החג שאנחנו חוגגים בחוץ לארץ כיש לנו יומיים. ויש בלי סוף מנהגים, כן? כמו שאדמור זקן כותב כבר על שמיני סרס, מנהג וסיקין, אז יש בזה בלי סוף מנהגים, בוודאי שלא ניכנס לזה. אבל הנה חיפשתי דגל שגם יש לו איזשהו כתר או משהו מעל כמו שראינו. ויש כאן ארון קודש. לא החזקתי את הדגל זה. אני לא יודע אם הוא נפתח או שזה רק ציור תלת מימד, אבל ראיתי גם דגלים אחרים עם משה ועם אהרון והדברים האלה באמת אה אה מעניינים בפני עצמם. זה יחסית חדש הדגל הזה כמו שהוא א כמו שמצוין למטה. ה אחרי כל הפרק של שמחת תורה הכותרת היא כותרת שלי כמובן אבל כותרת הכי חבדית אולי הכי ממצא את כל חודש החגים א במהות החבדית ויקוב הולך לדרקוי אז הפרק הזה נחתם ברעיון שקריאת התורה נמשכת ברצף לאורך כל השנה בכל הדורות במחזוריות ניצחית כידוע שיש ששיטות בעבר הרמב"ם מזכיר את זה שהיו מסמים פעם שלוש וחצי שנים אנחנו היום מסיימים את זה פעם בשנה שמחת תורה מסמלת את סיום המחזור אך מיד לאחריה מתחילים שוב מההתחלה העובדה הזו מדגישה כי התורה היא אינסופית ויש ללמוד אותה שוב ללא הרף כיוון שהתורה והקדוש ברוך הוא ועם ישראל ניצחיים ומחוברים ביחד החוליה השלישית שכנראה זה מבוסס על רעיון הזוהר המפורסם כל תלט קשרים מתקשרים דעבדה. עד כאן החוברת של טישרי. במקביל יוצאת חוברת נוספת באותה שנה שנקראת קידוש ותפילות. אפשר לראות כאן את המסגרת עליה דיברנו כבר. זה ממש באותה סדרה, באותה סריה. א השם של החוברת הזאת זה קידוש ותפילות. מתחת אנחנו רואים שזה מראש השנה. עד שמחת תורה כאשר המהות של החוברת הזאת היא ברכון שיש בתוכו קידוש לליל ראש השנה את כל הנוסח את כל האירוע של אכילת תפוח ודבש לפי מנהג חבד כמו שהזכרנו קודם שבחוברת הרגילה של תשרי מופיע המנהג המקובל הרווח בעולם כאן מופיע הסדר כמו שנהוג בחבד אחרי אחרי הברכה על התפוח אומרים את היי רצון ורק אז אוכלים את התפוח לאחר מכן יש אה סדר תשליך את כל הנוסח של תשליך נוסח של כפרות ברכת לולב וסדר הקפות ונעבור קצת לזכור את החוברת הזאת כי על פניו זה נראה בסדר עוד איזשהו ברכון אני אסתבר שיש בו כמה דברים מעניינים וכמובן מכתבו של הרבי נגיע אליו בסוף כפי שמונח לפניכם כן ביומנים של התקופה מיד אחרי קבלת הנשיאות של הרבי לפני כן תדו כמובן דברים שהרבי עשה אבל אנחנו מדברים מיד אחרי קבלת הנשיאות וגם עדויות ששמעתי מחסידים שגרים כאן בקאונייט הרבי הלך בשנים ההם עם ה ברכון הזה או איך שנחנה אותו להגיד תשליך אמר לי מישהו סברה שהייתה תה שנה שהרבי הלך עם הסידור, כמו שאנחנו יודעים שהרבי אמר את כל דבר מתוך הסידור ובסידור הזה א שהוא התפלל בו, אבל א שנה אחת ירד גשם וזה פגם בסידור, זאת אומרת קצת נרתב או שהרבי לא רצה שזה יירתב ואז הרבי הלך עם הסידור, עם הברכון הזה הגודל שלו אתם יכולים לראות זה כל הגודל זה קצת יותר גדול מהגודל המקורי. זה לא מקורי. א זה צילום מהמקורי. אז לא חתכו אותו בדיוק מהגודל. אבל זה ממש משהו שנכנס בכיס. א ממש לפני כמה ימים שעבדתי על סיומה של המצגת. מישהו עשה את תשומת ליבי. למידה שלא ידעתי. אולי חלקכם יודעים, אבל באחת השנים שהרבי הלך ל אמירת תשליך בגן הבוטני, אז צילמו אותו ויש צילום שצום על ידי גוי א מאמירת תשליך. כן. אפשר לראות פה את הרב חודקוב בצד שמאל. אתה מזכיר מצד ימין הרב גרונר. מתשליך אנחנו נעבור לכפרות שזה סיפור קצת מעניין גם מבחינה הלכתית אז הנוסח הרגיל של הכפרות שמופיע בסידור ובסידור אדמור זקן עוסק אך ורק בזה התרנגול וכולי יש מקורות הלכתיים החל מספר שנקרא חיי אדם ובעקבותיו באו אחרים שאם אין לאדם תרנגול או כל סיבה אחרת אפשר לעשות על כסף כמו שאנחנו יודעים שעושים עד היום יום כל מיני מקומות אה הרבי הוסיף פה שוב הדת נותנת להניח שהוא עשה את זה ולא מישהו אחר כן אז הוסיף כאן א בנוסף לנוסח המקובל לתרנגול על ממון כאשר הנוסח הוא אלו המאות תלחנה לצדקה בעיון במקורות קדומים יותר ששמה כבר הביאו את הנוסח את הרעיון הזה שאפשר לעשות א כפרות על ממון אז הנוסח הוא זה הכסף, לא אלו המאות. דבר ראשון זה לא איזשהו נוסח מקודש באיזשהו מקום. ואם מישהו אומר מילה טיפה שונה, יצא ידי חובה, כי המשמעות היא באמת שהוא נותן זה לצדקה. אבל אם הנוסח שונה צריך לעיין ואפשר להציע שהמשמעות היא באמת ברמה של דיוק לשוני ומשמעות. כאשר אנחנו אומרים כסף יכול להתפרש כמטבע כחומר המתכת כסף ולא במשמעות של ממון ולכן הכותרת היא ממון ומאות מאות זה מטבעות ששימושיות ביום יום הזכרתי שיש מכתב אחד שהרבי כתב לחג השבועות וכתב ידו וזה נדפס ברשימס הצילום כתר יד לא נדפס. פרסמתי אותו בשנים האחרונות אחרי שזכיתי לקבל להעתק ממנו. אה באחד החיפושים אחרי חומרים שקשורים לנושאים האלו הגעתי לאיזשהיא חוברת שהוציא החתן של ניסן מינדל. הרב שולנןבר שפיר גר כאן בקאונייט. א בשלישים של השור שלו הוא הוציא חוברת כל מיני מכתבים באנגלית ועוד דברים מהסוג הזה ובסופה הוא שם כמה כתבי יד כנהוג א לפרסם כתבי יד כיד השם הטובה על כל מי שמחזיק את זה ואחד כתבי יד שהוא שם שמה חוברת נמצאת בועצר החוכמה בוודאי אפשר למצוא אותה א זה נקרא ניצוצות תחפשו את הדבר הזה תמצאו יש שמה את הכתב יד הבא שתראו לא מתואר מה הכתב היד הזה הוא כתב יד קטוע אז לכן שמתי את מה שנוגע אלינו וכשהסתכלתי וקראתי אז הבנתי לראשונה מה אני רואה בעצם זה הגאות של הרבי על החוברת הגדולה הסיפור המלא הקפeteט סטורי אפילו א טישריי ואנחנו ניגע בשניים שלוש א הגעות אז דבר ראשון אפשר לקרוא את זה אני חושב שזה די קרי ציורים לא פחות מאשר שבסריה בסדרה הזו מה טוב יותר כלומר להוסיף כמה שיותר ציורים בסוגריים מרובעות האלה הרבי כותב אפשר להשתמש גם באותם שהיו בעמוד מיוחד לציורים שבשמוסן וכאן באמת אפשר להיכנס לזה לא ניכנס במסגרת הזו אבל אפשר לראות שהתכנים שנמצאים גם התכנים ההלכתיים שנמצאים שמוסן זה השמוסן מתקינדר השיחות לנוער בעברית, אבל בשנים האם זה עוד לא תורגם. אז הציורים הם אותם ציורים. ההלכות ממש נמצאות בחוברות האלו ונמצאות גם ב א ירחון החודשי כפי שנקרא לו. א נעבור להגעה הבאה. חלק ו' החוברת מחולקת לחלקים. כל חלק זה בעצם חג. ראש השנה עסרת מייתי תשובה, יום כיפור וכולי וכולי. אז חלק ו' השם מה השם של הח של השער טוב יותר שיהיה שמיניצרת שמחת תורה אז אתם זוכרים שראיתם מקודם עם הדגל ועם התפוח ועם הנר אז את השם הזה לא רק את התכנים לכאורה כמו שאני מנסה לטעון גם את השם של השער א היה לרבי מה להגיד והוא בחר את השם הזה כמו שראינו קודם לכן ונעבור להגעה האחרונה אה א מי שירצה אני יכול לשלוח את זה לא מסתיר שום דבר להוסיף מכתב המסage ה המכתב ה של הרבי לילדים נקרא באנגלית מסage מסר כמו שנמצא בשאר החוברות המשמעות היא כזו המכתב של הרבי במקרה הזה בחודש הזה נתפס בחוברת הזו בסופה מכתב באנגלית כפי שנראה אותו עוד שנייה אחת ונלמד אותו יחד כאן הרבי מורה להעתיק את המכתב מהחוברת הקטנה הזו לתוך הספר הגדול הCLET story of Tay וזה רק בהשרה שלי דוגמית או חלק מכלל ההגאות של הרבי ככל הנראה אחרי שכבר חוברת הייתה מסודרת כי יש כאן דיון שלם למשל על סיפור רבי ימנון ממגנצה וכל ה מה שנוגע לזה יש פה עוד תיקונים. זאת אומרת זה לא הנחיות איך החוברת תראה. זה כבר אחרי שהחוברת כמעט גמורה ומוכנה לדפוס לכאורה. אז תיקונים ושינויים אחרונים. עד כאן בעצם הסקירה מקיפה אבל עדיין יש המון מה לדבר על התכנים שבחוברת. יש לפניכם א את המכתב תרגום שלו מאנגלית. המכתב נכתב מאנגלית. אני מכנה אותו פרשנות שלי. אתם יכולים לתת פרשנות משלכם. אני אכנה אותו מכתב קלולי, כמו שאנחנו מכירים את המבנה ואת ה צורה. בגלל שמה שקורה כאן הרבי לוקח את כל החגים של כל החודש ולא רק שמדבר עליהם אלא פשוט מחבר אותם. כל אחד מוביל אל החג הבא. ויש כאן אמנם מסר לכאורה לילדים, אבל אני חושב שגם אנחנו כבוגרים יכולים ללמוד מזה לא מעט. אז דבר ראשון א מעניין, הפנייה של הרבי. היא תמיד בצורה הזאת, זה באנגלית dear friendנד, חבר יקר א פנייה מאוד מאוד אישית ולהאיר החתימה כמו שנראה בסוף א במכתבים א שאינם בלשון הקודש. שהרבי היה חותם את שמו השני. אמסתם יש לזה איזשהיא גישה קצת יותר אישית אל הילדים. חודש תשרי הוא חודש רבגוני מאוד. כל אווירה האפשרית בחיים היהודים באה על ידי ביטוי בחודש זה. בו יש לנו ימים קדושים ורציניים. אנחנו מדברים על ראש השנה. ימי צום. אם זה לשון רבים אז זה צום גדליה ויום הכיפורים ואם הי שמחה זמן שמחתינו אין זה מקרה שבחודש הראשון בשנה יש דגימות מכל גוון וצבע של החיים היהודיים שכן דגימות אלו נועדו לתת לנו מבוא והדרכה מעשית להמשך השנה על ידי שמירת ימי תשרי המיוחדים ברוחם הנכונה נכנסים אנו לחיים יהודיים אמיתיים בהתאם לרוח התורה במשך כל השנה שלאחר מכן כן והוא ממשיך מה אפשר ללמוד מהימים המיוחדים של תשרי א' ראשית יש לנו את ראש השנה תחילת השנה החדשה היום בו האדם הראשון שנברא הכריז על ריבונותו של הקדוש ברוך הוא על היקום כולם יקום כולו כמו שאנחנו אומרים בכולל שבת את פרק צדיקי לכו נרננה שנאמר על ידי אדם הראשון מה לומדים מזה אומר הרבי כאשר אשר הנו עומדים להתחיל מאשרו, עלינו לזכור תמיד שהקדוש ברוך הוא בורא השמיים והארץ והשליט היחיד של היקום כמו שהכיר אדם הראשון ושהפעולה או המיזם שלנו חייבים לקבל אישור אלוקי אז זה מה שהרבי לומד בנקודה הזו מראש השנה זאת אומרת להכניס את הקדוש ברוך הוא לכל דבר גשמי או רוחני לא מפורט אבל זה ברור הדבר מודגש עוד יותר וכאן אנחנו רואים את את המבנה ואת המעבר ואת החיבור בין חג לחג. ככה זה במקור. על ידי עשרת ימי תשובה. המזכירים לנו שמכיוון שאנו עבדיו של מלך העולם עלינו להשגיח על מעשינו כדי לוודא שמלאים אחר רצונו של אדון הכל. אז אם קודם לכן אנחנו צריכים להכיר ולהכניס את הקדוש ברוך הוא בתוך המעשים שלנו, עכשיו אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו אכן ממלאים אחר רצונו של הקדוש ברוך הוא. עם זאת, מכיוון שאנחנו רק בני אדם, אנו עלולים להיקשל לעתים. לכן ושוב אנחנו רואים את המעבר, הקדוש ברוך הוא נותן לנו את יום הכיפורים כדי להטביע בנו את ההבנה שאף פעם לא מאוחר מדי לחזור לדרך הנכונה. בתנאי שנעשה זאת בחינות, בתשובה מוחלטת ובאזיבה, תרגלינו הרעים מן העבר, שזה בעצם מילים יפות וקצת יותר מודרניות אם אפשר לומר למהות של תשובה, כן? כמו שכתוב ברמב"ם ובשולחן ערוך ונתחייב בחובד ראש לתקן את דרכנו דרכינו בעתיד. אם נקבל החלטה נחרצת זו, אלוקים יסלח לנו ויתהר אותנו לחלוטין מחטאינו. ושוב יש לנו את המעבר קשה ככל שהדרך הזאתה עשויה להראות דרך התשובה חג הסוכות עוזר לנו לא להתייאש בימי מבחנינו זה מאוד מעניין לראות את הנושא המרכזי שהרבי לקח ואיתו הוא עובר לאורך כל החגים גם אם אנו מוצאים את עצמנו במיעט אפשר לומר לכאורה שזה מתכתב ורואים את זה בחלק אחר של החוברות בבין המצרים ובעוד מקומות שהרבה ממש מתייחס באופן ישיר אל השואה שהתחוללה אז באירופה. ממנה הוא בורח וניצל. אז ייתכן שהמיעוט פה לא רק כי אתם המעט כמו שאנחנו יודעים אלא בכלל א התחושה של היהודים באותה תקופה. אז גם אם אנו מוצאים את עצמנו במיעוט, כי הקדוש ברוך הוא המגן שלנו הוא כפי שהראה לנו בבירור באמצעות ענני הכבוד בהם הקיף אותנו במשך 40 שנות הנדודים במדבר לאחר היציאה ממצרים. שזה כפי שכתוב שולחן ערוך הסיבה והטעם לכך שאנחנו יושבים בסוכה הם ענני הכבוד א שהקיף את בני ישראל וכמו שאדמור זקן דרך אגב כותב שבמקרה הזה זו הכוונה שמעכבת את קיום מצוות סוכה סימן אחד אז סעיף שהוא סימן אז ככל הנראה זו גם הסיבה שרבי בוחר להכניס את הרעיון הזה לבסוף כדי לדעת כיצד לנהל את חיינו כך שיענו לרצונו של הקדוש ברוך ושוב יש לנו את המעבר ואת החיבור. יש לנו את שמיני הצרת ושמחת תורה. שכן בתורה נתן לנו הקדוש ברוך הוא חוקים אלוקיים של משפט וצדקה והדרכה האמיתית בחיים. בכך שנעצב את חיינו בהתאם מובטח לנו אושר אמיתי. הן בעולם הזה והן בחיים שבעולם הבא. שכן התורה היא עץ חיים למחזיקים בה ותומכיה מאושר. זה הנקודה של שמיני צרס ושמחת תורה ואם אתם זוכרים כשהיה את השקף על שמחה ועל ריקודים ועל דגלים ועל ילדים זה המהות זה השם של החג שמחת תורה הרבי לא מזכיר פה מילה אחת על שמחה מדבר אך ורק על הנושא של התורה עצמה כספר להדרכה כמקור שאיתו אנחנו נקבל אושר אמיתי אבל השמחה לא מוזכרת פה וזה מאוד מעניין איזה דבר דברים הרבי בוחר בחר במכתב הזה להציג וללכת לאורך כל המכתב. אני בטוח שאפשר עוד ללמוד ולעיין ולהאיר. א נעבור לסיום וחותם את החתימת המכתב. אלא בקצרה חלק מהמסרים העיקרים של תשרי. ואין ספק שאם נלך אחריהם נאמנה השנה החדשה תהיה שנה שמחה הן מבחינה רוחנית בין מבחינה גשמית. והברכה זה חוזר חזרה לראש השנה שאנו מאכלים איש לראהו לשנה טובה תיכתב ותיחתם תתגשם בוודאי וכאן יש חתימה אישית פנייה אישית אלה הם יחולי לכל אחד מכם החתימה של הרבי תודה רבה אפשר לסגור ‏Ja.