Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
אז אנחנו מציינים בימים האלו א יובל 85
שנים להגעת הרבי לחצי כדור התחתון להצלת
הרבי מהשואה יש ביטוי מהרבי מנוגע לרבי
רייץ ויבי בסטמוז שיש כמה דרגות ארבע
דרגות מכתב ידוע בנוגע להצלת אביו הצלת
רבו זה הדרגה הכי גדולה לא נפרץ את המכתב
כי זה יכול להיות שיעור בפני עצמו אבל
בתוך כל האירוע הזה שבין חופכי סיבן לג
תמוז א ננסה לגעת קצת
במה שה
מה שהרבי עשה באותם שנים דווקא בתחום
הפחות ידוע בהוצאה לאור בשפה האנגלית. אז
התמונה הזאת שאנחנו רואים היא תמונה מיום
קבלת האזרחות של הרביע הקודם.
הסמל הלוגו מצד שמאל שאנחנו רואים, הסמל
המפורסם של המרכז, זה לקוח מתוך אחד
הפרסומים שיצאו בעשור ההוא, בעסור הראשון
א ציור מקורי, הצבע המקורי, גם על צבע
נדבר בהמשך שצייר הצייר מיכל שוורץ, שידוע
שצייר הרבה הרבה דברים עבור המרכז, החל
בלוגו המעניין הזה שיש לו הרבה משמעויות,
אבל גם בו לא נעסוק בעיון ב בהרצאה הזאת.
אז באמצע מלחמת העולם השנייה
בין תשג לתה
הרבי יוזם ומפיק סדרה של חוברות שלא מוכרת
לרוב הציבור היום כי מאז ועד היום דיבר
איתי לפני ההרצאה אחד הנוכחים ושאל איך לא
מכירים את החומרים הללו אז החומרים הללו
בעצם היו חומרים ראשוניים אם אפשר להגדיר
אותם בכל אופן זו הפרשנות שלי ועם השנים א
דבר ראשון לובביץ' חבד גדלה ויצאו עם
השנים פרסומים הרבה יותר גדולים רכבים
מפורטים מוטאמים לכל אסור לעסור שלו
מבחינת צבע מבחינת שפה ועוד אבל החובות
הללו יש להם חביבות דבר ראשון הם הראשונות
שיוצאות באמריקה הם הראשונות שיוצאות על
ידי הרבי ואנחנו נראה עד כמה מידת
המעורבות של הרבי בחוברות הללו
א היא מדהימה ולא ידועה. אז המטרה של
החוברות הללו היא בעצם להנגיש חומר יהודי.
אם דיברנו על אמריקה אינה שונה אז את אותו
חומר יהודי של היהדות האותנטית שמגיעה
מהבית הישן כמו שזה היה נקרא מ מרוסיה
מפולין מכל אותם מקומות שהמהגרים הגיעו
דור אחד לפני כן או יותר מדור אחד לפני כן
וניסו
להיות אמריקאים כדי להיות אמריקאים בראש
ובראשונה פשוט היה צריך אה לא רוצה להגדיר
את זה בצורה הזאת כי זה לא שיעור היסטוריה
אבל בראש בראשונה פשוט אי אפשר היה לשמור
שבת וזה אחד הדברים הראשונים שהרבי עסק
בהם כפי שנראה וכל זה א לפנינו אז הרקע
כמו שהזכרנו היה ההכרזה הידועה של הרביע
הקודם אמריקה אינה שונה אמריקה זנית אנדרש
עם כל העצות הטובות שניסו
לייעץ לו אבל הרבר היהץ שידע
לעמוד על שלו באירועים הרבה יותר גדולים
כן מתכוון כמובן לסובייטים אז כשהגיע
לאמריקה הוא ראה באמת מטרה והיה חדור מטרה
והתוצאות מדברות א בעד עצמם. אז אם הגעת
הרבי, הרבי הקודם ממנה אותו למנהל כאוס,
מנהל המרכז ומנהל מחנה ישראל. מפני ישראל
בשונה ממרכז היה מופקד על
פעילות למבוגרים. מבוגרים הכוונה חיילים.
אנחנו באמצע המלחמה, צריך לפנות אל
החיילים בכל מיני דרכים א עם עזר רוחני.
אז נכון שיש את הרבנים הצבאים בצבא, אבל
מסתבר שגם ללובביץ' יש מה לעזור מכל מיני
היבטים יש מה לדבר על זה כמובן
וגם לפי מה שמופיע ב
מידע אודות המחני ישראל גם עזרו ליהודים
שגרו בכפרים מוגדרים שמה עיקרים זאת אומרת
אנשים שגרו דבר ראשון רחוק מהעיר הגדולה א
לא היה להם כל כך חיי קהילה ודים גם לא
היה נגיש להם חומר יהודי כמה שהיה אז בכלל
והמטרה הייתה לפנות לאותם מבוגרים אז
החלוקה בעצם המרכז פונה ל ילדים ונוער
המחנה ישראל פונה למבוגרים
אז אחד הדברים הראשונים שיוצאים
לאור על ידי הרבי ממש אפשר לראות את
התוכנית עוד מעט נראה את זה מול העיניים א
זה נקרא בתרגום לעברית א על ידי הרבי ככה
זה מופיע בקטלוגים הספריה לחגים ומועדים.
ספריה לחגים ומועדים הכוונה סדרה. סדרה של
חוברות.
כבר עכשיו אפשר להוציא אחת מהדוגמאות
ולהראות גודל וצבע. אנחנו נראה בהמשך את
הדברים. אנחנו מדברים על דברים בגודל של
חוברת כיס שיכולה להיכנס לכל כיס. גם
מבחינת הנפח שלה היא
16 עד 32 עמודים. זה הסדר גולד של החוברות
הללו. והחוברות האלו יש בהם תוכן ממוקד על
החג באנגלית בשפה מאוד מאוד ברורה
ומונגשת. אפשר לומר גם שיש שמה הימנאות
מהצגת הדברים בשפה או בצורה או כמנהגי
חבד. הפוך. זה נועד לקהל הרחב. מגולת
הכותרת של כל החוברות הללו, של כל החגים
הללו,
זה מכתב מיוחד של הרבי שמופנה אל הילדים.
דיברנו על מכתבים באנגלית קודם אז במכתבים
הללו דבר ראשון הרבי פונה לילדים בצורה
אישית א במילים dear friend חבר יקר והמסר
הוא מסר מאוד מאוד מובן מאוד ישיר וממוקד
לאותו חג או לאותו מועד אנחנו מדברים על
חגי טישריי חוברת שראינו קודם זה אחת
מהחוברות של תישריי חנוכה פורים פסח
שבועות ובין המצר
הסדר כאן זה הסדר שאנחנו
רואים לפי מעגל השנה היהודי כאשר בפועל זה
מתחיל דווקא לצאת מפסח א כרונולוגית ככה
זה קרה עכשיו לכל חוברת יש גם את הקריכה
הצבעונית שלה אנחנו מדברים לפני מעל 80
שנה אין צבע כדי לייצר חוברת בצבע צריך
לקנות דף צבעוני יש פה אנשים שכ כנראה
מבינים יותר ממני בדפוס צריך לקנות דף
צבעוני נניח שהוא בצבע צהוב. במקרה הזה יש
כאן שלושה צבעים. יש את הדף הצהוב, יש את
הכותרת האדומה וכותרת כחולה. זאת אומרת
צריך להכניס את זה פעמיים למכונה. אי אפשר
א משנים את ה את הפלטות ומשאירים ריק. מי
שמכיר את כל התהליך אני מסוף התקופה אה
עכשיו נדמיין לרגע שחל איזשהו קלקול אז כל
זה נזרקע כלפך וצריך לייצר מחדש. זאת
אומרת העלויות הרבה יותר גבוהות ואין כסף
באותה תקופה אין כסף בכלל אין זה זה לא
לובביץ שאנחנו מתארים הרבי רייץ מגיע
בחוסר קול לארצות הברית ולוקח הלוואות כדי
להתחיל להפיץ ולממש את אותו רעיון ראשוני
של אמריקה אינה שונה
>> זה יוצא לאורך שנתיים
אחר כך אחר כך אחר כך זה מתחיל לעבור
תרגומים אם כבר שאלת אז זה מתורגם לצרפתית
עם סיום מלחמת העולם השנייה. אז יש לנו
קהילות בצרפת שחוזרות חזרה לחיות ושולחים
גם לשם. לא ידוע לי. עד היום ניסיתי לברר
מי המתרגם. דווקא דיברתי עם אחד א מחסידי
חבד שבתחום. אמר לי שלהבנתו הרבי לא תרגם
את זה. זה ההבנה שלו. אבל באגרות קודש
אנחנו רואים שהרבי כותב תש תשוב. הוא כותב
לאחד החסידים ששואל למה הוא לא קיבל
תשובה. אנחנו מדברים שהרבי עוד חתן של
הרבי הקודם, כן? עוד לפני הנסיעות. הוא
שאל שאלה, לא קיבל תשובה. אז הרבי כותב לו
רשימה ארוכה של דברים שהוא עכשיו נמצאים
על השולחן שלו, שולחן עבודה שהוא עורך או
מגיע. אחד מהם זה אחת החוברות הללו של אה
חנוכה פורים שמתורגמת לצרפתית. זאת אומרת
היא הייתה כתובה באנגלית, עברה תרגום
לצרפתית והרבי צריך להיות זה שמגיע כי מן
הסתם לא היו דוברי צרפתית באותה תקופה ש
שהיו בתוך לובביץ' וככה מתרגם אחר זה יעלה
כסף אז א כן יש גם תרגום לצרפתית יש אחר
כך תרגום לרוסית בשנים מאוחרות יותר ועוד
מילה אחת על החוברות הללו הסדרה הזאת
יוצאת בשני פורמטים פורמט כיס כמו שראינו
ויש פורמט ממש בצורה
של ספר. זה נקרא The Compete Story of
הסיפור השלם של חנוכה, פסח, פורים. שם כבר
יש סיפורים מורחבים יותר, שם יש הרבה יותר
ציורים. אז זה ממש כבר ספר שלם לחג. על
טשרי למשל, יוצא ממש ספר אב קרס של קרוב
ל-200 עמודים. את הקפטete סטורי, שזה
המורחב יותר, ערך ניסן מנדל. כתוב שמה את
השם שלו במבוא
למהדורה המורחבת הוא כותב תודה לרבי שעזר
באריכה הגהר ממש כותב את זה בצורה מאוד
ברורה א יש לפנינו לפחות כתב יד קודש אחד
של הרבי שנותן הערות והגעות על החוברת
המלאה של טישרי ברמה של בחירת שם השער
ברמה של א א א
עדכון של סיפור של רבי ימנון מנגנצה ידוע
א ועוד ועוד יש שמה קטע שלם של מנהג א
שמופיע שם ולא מופיע במקום אחר. זאת אומרת
זה מופיע בשולחן ערוך אבל אין במקומות
אחרים בספרות חבד שזה מופיע כי אם שם כתב
יד של הרבי זה עובר תרגום. אז אם נדבר על
החוברות הללו
א הם נכתבו
קשה להגיד ב-100% איך איך התהליך היה כי
אנחנו לא יכולים לדעת אבל אנחנו יכולים
לדעת לגבי המכתב של הרבי שזה מה שמעניין
אותנו אולי יותר מכל המכתב מופיע עם חתימה
של הרבי מודפס
המכתב הוא באנגלית הדעת נותנת להניח שהרבי
כתב אותו בלשון הקודש ומנדל תרגם אותו
למה אני אומר את זה? כי יש לנו מכתב אחד
של חג השבועות שיש לנו את המקור בלשון
הקודש והרבי כותב למעלה רק את הכותרת
באנגלית, את הכותרת הראשית וזה עובר תרגום
על ידי מנדל ואפשר לראות ממש שהתרגום זהה.
המכתב נשמר בספריה עותק יחיד זאת אומרת של
מכתב יחיד ונתפס ברבות השנים ברשימס אבל
הוא לא מעוקדן הרשימות שהיה בחדר של הרבי
זה מתוך הספריה פשוט באותה הזדמנות כבר
הכניסו עוד מכתב שהיה אז אנחנו דיברנו על
המכתבים של הרבי נעשה את זה קצת יותר קצר
מהמתוכנן מעבר לזה יש עוד כמה וכמה הסדרות
סדרה אחת סדרה שנקראת סדרת מצוות ומנהגים
מיד נראה לפחות את הקריחות שלהם
עוד סדרה, עוד ספר שנקרא לוח כיס באנגלית.
זה מיני סדרה כאילו שני א לוחות תשג ותף
שד.
יש ירחון מפורסם שנקרא שמוסן מטקינדר. זה
הירחון ביידיש. ובאנגלית באותו חודש
יוצאים שני ירחונים אידיש ואנגלית.
באנגלית נקראטקס אטילס. התכנים הם תכנים
שונים. ברבות הימים הדברים תורגמו
לעברית אחל משנות החוף
בשם שיחות לנוער. אז החומר הזה מוכר ונגיש
לכולנו מתורגם מהשפות הללו. גם בכל הדברים
הללו הרבי היה מעורב אם בצורה מלאה ואם
בצורה חלקית. ונדגים לפחות דוגמה אחת
שתיים כי על הירחון השמוסל מטקינדר אפשר
לדבר באריכות.
אפשר לראות שהרבי כתב שמה לפחות כמה וכמה
דברים בצורה מלאה א שחור על גבי לבן אפשר
לראות את זה א סדרת מצוות ומנהגים סדרת
מצוות ומנהגים זה השם שלה זה יוצא לאורך
תקופה ארוכה מתשג זה מתחיל והאחרון יוצא
בתשח זה שבע חוברות שעוסקות בנושאים שונים
וניגש ונראה מה מדובר אז מצד ימין יש לנו
חוברת על שבת הלוגו הזה זה הלוגו של
מסיבות שבת, הארגון שמוקם על ידי א על ידי
האדמור הקודם. לאורך השנים, רק שנייה אחת,
לאורך השנים, כל התהליכות של לגבו שמתחיל
מתס
עד
סוף הלמדים, זה הלוגו שנמצא, זה הלוגו
שנמצא בסטנדר
שהרבי עומד בפני 770 בתהלוכה. הלוגו זה
הלוגו רק במא אני לא זוכר ברגע זה ב-100%
בטוח אפשר לבדוק היום באתר של ג'ם ולראות
את התמונות זה משתנה ללוחות א א כמנהג חבד
או או כמו שזה באמת צריך להיות א עד אז זה
הלוגו הזה וזה אולי חוזר גם למה שאמרתי
קודם שהרצון הוא באמת לפנות לקהלים רכבים
א אנחנו מדברים כמובן בתחילת א תוף שג אז
החוברת הזו נעבור לחוברת הבאה חוברת
תפילין שנכתבה כתוב כאן על ידי יהודי בשם
אלכסנדר קון. קון זה הצורה
האמריקאית למילה כהן. א היה יהודי לא
חבדניק, שומר מצוות כמובן היה רואה חשבון
א עזר הרבה לכל העניינים מבחינה כספית של
מרכז. יש הרבה מכתבים של הרבי הקודם אליו,
הרבה מכתבים של הרבי אליו. א כתב חוברת
שלמה על תפילין. החוברת הבאה זה חוברת
שעוסקת בכיסוי הראש וכיסוי הראש זה לא פאה
אלא כיפה מבוסס על מכתב של הרבי הקודם
שמישהו שאל אותו הרבי הקודם כתב מכתב מנדל
לקח ותרגם את זה א לא כתוב כן מתי זה יוצא
אבל זה יוצא קצת אחרי הסתלקות האדמור
הקודם זאת אומרת זה מכתב ממש מסוף תקופת
הרבי הקודם
>> כל החברות כל החברות כהוס
>> כל החוברות האלו מטעם מרכז כהוס כן א פה
ופה אין עדיין א את הלוגו, אבל הלוגו אתה
תוכל לראות אותו בפנים. א החוברת הבאה
חוברת על מזוזה אפשר לראות מי כתב אותה.
אוריאל צימר א חסיד מפורסם שלא נעסוק בו
כרגע שלט בלא מעט שפות אז זה אחת החוברות
שנכתבו על ידו. חוברת על ציצית צד שמאל יש
לנו חוברת על גמילות חסדים וחוברת על
כיבוד אב והם כמו שזה מחולק שם. אלו עוד
חברות שעל כל אחת מהם נוכל לדבר, אבל
רציתי רק לתת איזשהו טעימה לפני שניגש
לעניין המרכזי. א איזה עושר גדול יוצא
באותם שנים ואיזה חשיבה א
לרחוק איך להנגיש ולהנחיל לדור שלא יודע
כמעט שום דבר בשפה המקומית עם תכנים
שמותאמים. מעבר לזה יש לנו לוח כיס. לוח
כיס זה
זהה בצורה החיצונית שלו וגם במבנה הפנימי
ללוח היום יום אנחנו נוכל מיד לראות מה
מדובר אז זה יוצא אחד בתף שג ואחד בת שד
לוח עם פתגם יומי לכל יום
יש לנו כאן בצד ימין את הלוח שיצא בתף שג
בצד שמאל את הלוח שיצא בתף שד יש להם קצת
שינוי בשם פה זה נקרא from day toay אבל
שניהם זה זה לוח זה ילקות יומי
א זה תורגם בשנים האחרונות על ידי נראה לי
הרב מוישה מרינובסקי אם אני זוכר נכון א
הפקה של חתנו של הרב מינדל שנבר שפירו
מקראונייט א אבל וכאן יש משהו באמת מעניין
בשנים האחרונות נחסף והתגלה שהרבי כתב את
כל הלוחות הללו בכתב ידו בעצמו יש לנו כאן
בצד שמאל אפשר לראות את הימים כתובים
באיידיש זונטיג מונטיג דינסטיג מטבוך
וכדומה כן, ראשון, שני וכולי. אה, בואו
נראה דוגמה מתחילת תשד. אז כאן אני קצת
מגדיל את זה.
שבוע העבר, כן, זה שבוע של פרשת סנוח, מיד
אחרי שמעת בראשית. שבוע עבר שמחת בתורה.
אתה מזמן הלימודים היכולה התורה לשמוח בך?
זה משפט
חד ומאוד ברור לילדים. הייתה שמחת תורה,
זה גם פונה אלינו. לא רק לילדים אמריקאים,
כן? א לפחות אליי. אבל רואים איך הרבי ככה
יורד לרזולוציות מאוד מאוד ברורות איך
לגרום לילדים ללכת ללמוד תורה. וכאן רואים
את המקור שנכתב במקרה הזה ולשן הקודש. יש
גם מנהגים, יש הוראות. אנחנו מיד נראה
דברים שאקטואליים לנו. בחרתי בכל אופן
איזשהיא טעימה כי זה לא כזה נגיש. אז הנה
הצורה הפנימית איך שזה נראה. נראה בדיוק
כמו היומיום, אלא שזה באנגלית. הימים
נשארו כמו שאתם רואים ביידיש זה דו לשוני
נכון כתוב זנטיק בצד שמאל כתוב סנדי
התאריך הלועזי באותו שבוע באותה שנה בשבוע
הזה של א ערב ראש חודש וראש חודש תמוז קבו
פרשת קורח ויש לנו כאן את שני הפתגמים
המתורגמים נעבור עליהם ממש בקצרה פתגם של
אתמול ושל מחר א מת שד לפני 82 שנה אז גם
עוסק בעניין של תורה חודש סיבן בוא ניתנה
תורה עומד להסתיים אבל כל יום צריך לחשב
כיום קבלת התורה כאשר כולנו הצהרנו נעשה
ונשמע יש להתחרט בחינות על מה שהיה חסר
בעבר ולעשות את המיתב שבכוחינו כדי להשלים
את העתיד זה הפתגם האחרון א לחודש סיון
והיות שזה שבוע של פרשת קורח אז יש כאן גם
איזשהו ידע היסטורי כולנו מכירים את
הסיפור של קוירח השבוע קראנו אותו בבית
הכנסת והרבי כותב פה תקציר כזה מעניין
ניסיון דומה של מחלוקת על הכהונה הגדולה
כפי שעשה קור קורח הראה שנים רבות אחר כך
על ידי המלך חוזיה אשר העז להיכנס למקדש
ולהקטיר קטורת על המזבח לאחר מכן השם הכה
אותו בצרת על מצחו הוא נותר מצורע יומותו
ויש כאן גם הפניה איפה זה מופיע בספר דברי
הימים זאת אומרת ידע כללי בכלל בהיסטוריה
או בתורה לא רק עניינים של לעורר ללימוד
התורה וככה נראית כל ה ככה נראה כל הלוח
הזה עם פתגמים עם חשבון נפש בסוף כל חודש
זה איזשהו משהו שחוזר על עצמו
א מאוד מעניין, מאוד מיוחד. גם פה רואים
שיש לרבי תוכנית להוציא, אבל ככל שהשנים
עוברות יוצאים יותר ויותר ספרים.
א למה הם לא קיימים היום?
שאלה טובה. א אין לי תשובה לזה. אה
יש א לדעתי בהיברובוקס, מי שמכיר את האתר,
להוריד את הקבצים המקוריים הללו סרוקים א
באנגלית. אבל כמו שאמרתי יצא גם מתורגם
לעברית א
וכמו שציינתי יש גם את המקור שהרבי כתב זה
לא יצא לאור עדיין מה יהיה עם זה לי אין
מושג
א בתוך כל הסיפור הזה אי אפשר כמובן
להתעלם מלוח היומיום
>> זה תג תד לא זה רק הצורה הגרפית שאני מציג
את זה לא יותר לא שניהם שניהם ספרים
באנגלית שנפתחים משמאל לימין כן כן כן
נפתחים משמאל לימין א יש לנו את לוח
היומיום וכאן רק אם כבר נכנסנו לתוך כל מה
שהרבי מוציא באותם שנים שאינו בתוך המסגרת
של ספרי חסידס רגילים אם כי היום יום זה
ספר יסודי לכל אחד ואחד מאיתנו אבל רק
הזדמנות גם לראות את השער של אותה שנה
כאשר האדמור שליטה זה האדמור הקודם והרבי
הוא רק המוציא לאור העורך
בין ה
>> יש א מישהו שעשה משהו דומה לזה, קוראים לו
הרב אספר רומר, מזמנו הוא כתב בעיתון בית
משיח א אריכות של הקבלות כאלו ועוד חזון
למועד. כן, יש אבל רעיון בהחלט נכון. א בן
נוסף יש עוד ספר שבוודאי לא נעסוק בו כרגע
כי ממש
עסקתי בו לא מעט ואפשר לדבר עליו בפני
עצמו באריכות א זה סוג של ברכון באגרות
קודש רואים גם אצל הרבי ריץ גם אצל הרבי
זה נקרא ביידיש בנצ'רל א זה גם ספרון
בגודל של ספרון כיס הוא בן 128 עמודים כי
הוא דו לשוני לשון הקודש תפילות ומתורגם
לאנגלית
יש שמה הרבה הרבה תוכן מאוד מעניין מבחינה
של מנהגים, מבחינה של הלכה וגם יש
התייחסויות של הרבי באופן ישיר, מכתב
שנכתב אל הרבי ולא פורסם א כיצד הרבי בחר
את הדברים ולמה הוא בחר את הדברים א ככה
זה נראה אנחנו רואים את החוברת משני
הצדדים שלה סדר ברכות ותפילות זה יוצא בתף
שג לראשונה פעם האחרונה שזה יוצא לאור זה
יוצא בתף ש מאה בארץ
מאז זה הפסיק לצאת. יש לנו את השמוסן
מדקינדר הטקסטס התרגום שאמרנו שיחות
לנוער. זה ירחון חודשי שיוצא פותח תמיד
בציורים שצייר מיכל שוורץ. ויש בזה כמובן
מנהגים, הלכות, סיפורי מדרשי חז"ל,
היסטוריה של גדולי ישראל, חידונים ועוד.
כל זה יוצא כל חודש. במהלך תקופה של תשג,
תשד, הייתה תקופה שממש הרבי ענה לשאלות
הקוראים וחודש אחרי זה יש תשובות
וממש אפשר להוכיח שהרבי עונה את זה ואין
כאן מקומו על זה מאוד מאוד ברור. אז גם פה
אנחנו יכולים לראות את האושר גם מבחינת
כמות, גם מבחינת צבע. אם דיברנו על צבעים
אז אפשר לראות כאן מגוון של צבעים. זה
באידיש מוסמת kindנדר ובאנגלית talks and
tailס זה עד טוף ש לטס אומ עד אז זה יוצא
זאת אומרת סדר גודל של קרוב ל-40 שנה הדבר
הזה מחזיק זה לא בדקתי מבחינת
מקבילים אחרים בעולם היהודי ואולי לא
ביהודי אבל זה בהחלט שיא גדול מתחשב בכך
שזה קהל יעד אחרי הכל מאוד מאוד מצומצם א
בטח עם השנים שזה יוצא ממש ברור שזה חבד,
לא כמו בשנים הראשונות, שאולי זה על ידי
חבד לעולם. א
נתמקד ונחזור לעניין המרכזי, הספריה לחגים
ומועדים.
אם יש שאלות א זה הזדמנות לפני שאני
אמשיך.
לא משהו.
>> אז הזכרתי קודם שזה תורגם. החוברות הללו
תורגמו לצרפתית.
החוברות הגדולות הקפטete סטורי תורגמו
לרוסית על ידי מינדל שדיבר גם רוסית כמובן
כשפתם ככל הנראה א
וזה יוצא דווקא במהלך השנים בשנות הל
כשמתחילה
העלייה אז זה יוצא פה בארץ מצלמים מחדש את
ה את החוברות הללו
על פסח ושאר החגים אז כן יש גם תרגום
לאיטלקית
אבל אנחנו נתמקד כרגע בבסיס מה שלפנינו
ונתחיל
>> בבקשה
לספור לנו
שהתור היה מוצר אבל שום דבר לא יצא
לנו זה היה חוזרת שכולם אותה
>> אני מדבר אני לא מדבר סיכות הנור מדבר מה
שיוצא בארצות הברית שמן הסתם כבר מתחיל
איזשהו תהליך של חומרים יהודים בכלל לא
היה חומר יהודי טוב שמתס שנות הלדים אני
לא בדקתי את זה לא בדקתי רק אני מציין שזה
בהחלט השג מדהים שמת שג עד תש לט זה יוצא
ברצף מדובר באירוע שאפשר לדבר עליו בפני
עצמו איזה עוצמה יש לזה איזה ביקוש וגם מה
קרה שזה מפסיק כי מתחילים לצאת א מתחיל
כנראה ציוויס השם אז מתחילים לצאת דברים
אחרים אני לא נכנס לזה כרגע אבל זה זה
בהחלט עומד בפני עצמו כ כאירוע מאוד חשובה
שצריךות הזה
>> אני ישבתי לפני שנתיים או שלוש עם שנן בר
שפירה בעצמו הוא מגיע לארץ מדי פעם ומפורש
הוא אמר לי שזה לא מה שכולם טוענים
וחושבים שמדובר ברבנית חימושקה מדובר
ברבנית קרי אשתו של ניסן מינדל יש כנראה
איזשהו שיבוש סביב זה ו
לא ידוע לנו אחרת
אם מישהו מ יבוא ויספר שהוא יודע
נתחיל עכשיו לעבור על החוברות רק לראות
אותם א להבין מה מה יש לפנינו א ואז ניכנס
קצת יותר לעומק לראות איך בחוברת אחת אפשר
להיכנס ככה לפרטים בהחלט מעניינים ואז
אפשר לראות גם שיש איזה יד מכוונת מאחורה
ונחתום במכתב של הרבי לשלושת השבועות
אז החוברת הראשונה היא חוברת לחג הפסח יש
לנו כאן את שנת את ההוצאה אפשר לראות את ה
צבעוניות שוב אנחנו רואים תוף שד 82 שנה
מי מוציא חוברת צבעונית אבל מגיע לובביץ'
רבי האדמור הקודם בעצה אחת עם הרבי מי
החליט בדיוק מה היה שמה בשיחה ביניהם אין
לי מושג לא אין לנו משהו שכתוב אבל א
אנחנו יכולים לראות ש
כבר באירופה כשהדפיסו ספרים לפני 150 שנה
אפשר לראות שאת השער של הספר הכניסו
פעמיים למכונה. חלק גדול מהספרים,
סלבטא ועוד, האותיות היו בצבע אדום. אפשר
לראות א מי שראה פעם הגדה של פסח של הרבי
מהדורה ראשונה טוב שנובוב המילים גדה של
פסח בצבע אדום כמו שהיה מקובל. א הדבר הזה
עלה כסף. זאת אומרת דבר ראשון הייתה
מודעות לזה שזה קילי ונויוו. ברור מושך
יותר את העין. אם אני רוצה לפנות לילדים
אז צריך שתהיה חוברת שתמשוך את עין
הילדים. אז בחרו כאן שער. השער הזה לא
מציג עכשיו דוגמאות אבל אמר זאת בעל פה.
השער הזה זה שער שהיה כמו שהיום נכנסים
לתוכנת ע אימוד ויש שערים מוכנים, מסגרות
ומוכנות
בתוך התוכנה. בדפוס של שולזינגר היו
שערים. השער הזה צויר על ידי איזשהו צייר
יהודי בשם נטא קוזלובסקי. שהוא זה שצייר
גם את השער של שיחות לנוער. אפשר לראות את
זה ממש למטה. ואם תשימו לב, בבאות אולי
פחות חתכתי את זה. הלוחות כאן הם לוחות
מרובעות. אם קודם הזכרנו לוחות עגולות, אז
הלוחות בציור המקורי של השער הזה הם גם כן
עגולות. וכאן א הייתה דרישה לרבע אותם. א
זו החוברת הראשונה. היא חוברת בצבע חלחל
והשער עצמו הוא כחול. נעבור לחוברת של חג
השבועות. הדף עצמו הוא צהוב, מסגרת ירוקה.
השם שלה הוא שבועות, זמן מתן תורתנו.
באנגלית שבועות.
החוברת שאנחנו נעסוק בהמשך זה חוברת
שנקראת בין המצרים בלשון הקודש. שוב,
החוברת היא בצבע ורוד, ככה עדין עם אותיות
בצבע ירוק ובאנגלית נקראת שלושת השבועות,
the three weeks. עדיין כל זה יוצא בטוף
שד. לחודש טשרי יוצא כבר חוברת אבה של 32
עמודים.
זה על כל טשרי מערב מערב ראש השנה הסליחות
עד איסרו חג מה אתה שואלכים
>> א כל חוברת יוצאת בפעם הראשונה בסדר גודל
של 10,000 מותקים כן כן סדרי גודל כאלו
שנייה אחת ובטישרי אותה שנה יוצאת עוד
חוברת הצגתי אותה קודם זה הברכון הזה
הברכון הזה הוא דווקא כן ברכון חבדי זאת
אומרת יש שמה
א קידוש לראש השנה יש את הברכה על התפוח
בדבש כמנהג חבד שאומרים את הירוצן בין
הברכה לאכילת התפוח מכתב הידוע לרב זווין
א יש שמה סדר תשליך יש סדר כפרות
ברכת לולב וסדר הקפות
שמעתי בעצמי גם קראתי את זה וגם שמעתי
לפחות מעדות אחת אחד יהודי שחי עד היום
בקראון היית שהוא זוכר שהרבי היה הולך עם
החוברת הזאת
לתשליך בראש השנה. הסיבה שהוא אמר לי מה
שהיה ידוע אז שחד השנים הראשונות ירד גשם
חזק. הרבי היה הולך עם הסידור הסידור
כנראה קצת נפגם נרטב. הרבי חס עליו. זה
מתנה שקיבל מהאדמור הקודם. אז הרבי הפסיק
ללכת עם הסידור והלך עם הדבר הזה. אומר לי
שהוא זוכר שהרבי הוציא את זה מהכיס. ואמר
מתוך זה תשליך. אז זה החוברת הזאת שנקראת
קידוש ותפילות. אנחנו רואים גם את הכותרת
ראש השנה עד שמחת תורה.
החוברת הבאה זה חוברת לחג החנוכה,
יצא כבר בת ש וחוברת האחרונה היא חוברת
לפורים תוף ש. אז בעצם בתוך כל התקופה
הזאת יוצאת הסדרה שנקראת ספריה לחגים
ומועדים ו
אנחנו ניגע עכשיו בחוברת סליחה שכחתי את
האחרון שאולי מיוחד א אפשר גם לדבר עליו
זה עוד ברכון ברכון לפורים זה יוצא כבר
אחרי מלחמת העולם השנייה זאת אומרת טוב
שנבוב כבר אחרי השואה יש התייחסות שלמה של
הרבי לפורים אולי בהזדמנות אחרת נעסוק ממש
רואים איך הרבה מתייחס לשואה
בעיצומה של השואה ואחרי השואה א בהקשרים
של פורים והמן הרשע. אה פה אפשר לראות
אולי משהו באמת ייחודי שגם היום זה אפשר
לומר שהוא נחשב אה א מיוחד ומפתיע.
מייצרים ברכון שנראה בצורה של רעשן. אין
לי מושג בעלויות אבל מן הסתם שגם היום כזה
דבר יעלה לא מעט כסף. גזירות וחיתוכים וכל
מה שדפוס דורש. ויש שמה פשוט א נוסח ברכות
המגילה.
ועוד ועוד עוד חוברת מיוחדת לפורים. במקרה
הזה זה בשיתוף פעולה עם ארגון שיוצא לאור
שמוקם באותה תקופה שנקרא שלוש שיעורי
לימודי התורה של הרב אכט. אנחנו לא ניכנס
לזה כרגע כי כמו שאתם רואים על כל אחד מהם
יש ממש המון המון
סיפור מאחורי הקלים מה קורה כמו גם מה יש
בתוך החוברת עצמה ומה התכנים שנבחרו
כדי לגרום שאמריקה לא תהיה שונה אז
ניגע בחוברת שלפנינו אנחנו רק מתחיל
>> לא שומע
>> כן הילדה וילד האלו זה הלו לוגו של
השיעורי לימודי הדת. זה ה זה הלוגו שלהם.
זה נמצא להרבה חוברות. יש שני ספרונים
קטנים של חוברת
חודשית שיצאה בשם שלו. זה השם שלה וזה
הלוגו למעלה. הילד והילדה. אם כבר הערת על
זה צלליות. בכלל הסיפור של צלליות הוא גם
מאוד מעניין למשל בחוברת של פורים. כל
הדמויות של מרדכי ושל המן הרשע ושל
אחשוורוש אין פנים. אנחנו מכירים שבכל
מיני ספרים היום כותבים שהציור של הצדיק
הוא רק להמחשה אבל זה לא הפנים של השפולר
זידה או מיי שזה היה. אז פה כנראה הייתה
מחשבה סתם של הרבי. הוא ראה לצייר ליצור
צלליות. אז מרדכי לא נראה מרדכי. רק יש
איזשהו דמות. אז גם פה כנראה יש איזשהו
ליצור איזה ניטרליות מסוימת.
לא שומע
>> אין את נוסח המגילה לא לא יש רק את יש
הלכות ויש ברכות שלפניה אחריה שישנסיה
כואב הלכות מתוך סידור אדמור הזקן א
ואיזשהו מסר בלילדים
אז זה יוצא בטוב שנבו ואפשר לדמיין גם
שילד מקבל כזה דבר זה זה מושך אותו מיד
לקחת כזה דבר זה צורה של רעשן אז החוברת
של אה
על הלוחות
>> הלוחות ב
חובה כמו שאמרתי השער הזה זה לא שער של
לובביץ' זה שער של המדפיסים שולזינגר אצלם
הרבי הדפיס את כל הדברים וגם עליהם כמו
שאמרתי אפשר יש ספר שלם אוטוב ביוגרפיה
שהם כותבים מזכירים גם את הרבי שמה אז א
אנחנו יודעים שיש קשר רב שנים א יש מכתב
אם כבר הזכרנו אותם יש מכתב סוף שנות החוף
תחילת שנות הלמדים שהם
אחד מהם או שניהם נוסעים לארץ לביקור, הם
היו ירושלמים במקור. אה הרבי כותב עליהם
שבחים א יוצאי דופן על ה על הדפוס, על
האיכות, על ה
הדפיסו בצורה באמת שעשתה כבוד גם למילה
המודפסת. אז זה השער שלהם.
ראיתי את השער הזה בפרסומים אחרים שיצאו
באמריקה באותם שנים. הלוחות הם לא לוחות
מרובעות. אז ברור שכאן זה עבר ריבוע. עד
אז אף אחד לא חשב על זה וזה הרבה לפני
שהרבי מדבר על זה בכלל אבל כבר אז אפשר
לראות ש הוא בוחר לשנות את זה.
>> העותקים האלו נמצאים היום בספריות. ספריה
פה בירושלים. ספריה לאומית מה שנקרא. א
לא אין פdים של הדברים האלו. אין פdים.
ובספריה של הרבי ויש אספנים פה ושמה
שמחזיקים עם הזמן קצת התחלתי גם כן מקורח
הנסימות א לאסוף מפה ושם אבל זה לא זה לא
נגיש היום
>> בראש ובראשונה כשאני ניגש לחפש מה
ההיסטוריה של החוברת אז אני אחפש בעיתוני
התקופה עיתוני התקופה יש לנו את העיתון
החבדי שלנו מה שנקרא קובץ לובביץ' אז שמה
מפרסמים בתוך חבד
כן, היום יש כפר חבד אז מפרסמים לחסידים
שתדעו שיצא חוברת
מפרטים כאן כמו שאתם יכולים לקרוא על המסך
מה התכנים העיקריים שיש בחוברת מה זה
החוברת הזאת זה משהו חדש לא היה לפני כן
את הדברים האלו גם לנו לכאורה זה חדש
וכתוב בסוף הפסקה האחרונה כש כמו שאתם
רואים אל הטקסט מצורף מסage זה השם של
המכתב של הרבי באופן קבוע
של יושב ראש ועד הפועל מרכז ליון חינוך
חתנה דבי נסיע הרב שני אורסון השם של הרבי
אז זה באופן קבוע פחות או יותר מה שנקרא
הודעה לעיתונות על זה הודעה לעיתנות
החבדית במקביל אנחנו קוראים את העיתוני
התקופה היהודיים שיוצאים באותה תקופה יש
לנו במקרה הזה את הטוגמורגן ג'ורנל ויש
עוד עיתונים אחרים אז במקרה הזה זה כבר
מטוף שנובוב שנה אחר כך א אז אז תסתכלו
בסעיף ב' וסעיף ג'. בסעיף ב' מסופר שיצאה
המהדורה הצרפתית של בין המצרים. כן
ברושורן פרנצויזיש בצרפתית אודות שלושת
השבועות עם ציורים ויש גם את המחיר. למטה
יש הערה עדיין נשארו עוד מספר
חוברות בין המצרים באנגלית עוד נשארו מי
שרוצה אה
>> זה חוברת זה חוברת זה כן במקרה הזה זה
חוברת אה את התרגום של המילה א זה איזה
איזשהו חוברת קטנה כן
>> זה ידיש א של עיתונים זה יידיש שאנחנו
רואים במכתובים קלולים כן ידיש ספרותית
גבוהה נכון נכון א מי כתב את ההודעה כמו
שאתם רואים למטה חתום כ
>> זה לא מכתב זה זה אמרתי זה ידיעה בתוך
כובץ לובביץ' קובץ לובביץ' מי ערך אותו
אני לא יודע חוץ מהמדור א שהרבי ענ תשובות
לשאלות בהלכה א תשוב זוביורי מה שנקרא אז
זה הרבי כתב בלשון הקודש אבל היה עורך
ובתוך החוברת לילדים ילדים השמוסן מטקנדר
יש גם פרסום פרסום על החוברת בתוך שמוסן
מטקינדר של אותו חודש תמוס טוב שד כאשר פה
בחרו לשים את הציור שנמצא בתוך החוברת בית
המקדש השני המחיר כאן הוא ש סנט ויש פה
ממש שיווק כל הקודם זוכה אה
מה אתה אומר שפרסומת
>> אה בפרסומת הקודמת כתוב שה נכון ירד בסנט
אחד אה זה שנה זה שנתיים אחרי זה טוב שנד
זה טוב שבוב אה
אז בואו נראה בואו נראה איך נראית החוברת
בפנים ונתחיל לפסוע לתוכה א זה העמוד
הראשון העמוד הראשון מספר לנו על שבת חזון
למה היא נקראת חזון כמו שמופיע פה בגלל
התחילית של ההפטרה כמו שמורגם נתרגם את זה
מאנגלית הנושא הבא מדבר על תשעה באב על
החמישה דברים ושבת נחמו וככה החוברת הולכת
ונוסעת. אנחנו לא נקרא את כל כולה כי יש
לנו עוד כמה נקודות שהייתי רוצה להתמקד
אבל זה גם המבנה. ואתם רואים גם פה את
הצבעוניות שהיא לא רק בקריחה אלא לאורך כל
החוברת יש דאגה שזה יראה עד כמה שניתן
ביכולות הטכנולוגיות
אם אפשר להגיד שהיו אז להפוך את זה למשהו
מושך עין.
יש שמה ציור של הכותל המערבי.
יכול להיות שיש הרבה אנשים או ילדים שלא
ראו בכלל איך זה נראה. מאוד מעניין השם.
בעברית הוא כמובן הכותל המערבי ובאנגלית
זה נקרא the wing wall. כותל הדמאות שזה
שם שניתן דווקא על ידי אינם יהודים. אנחנו
קוראים לו כותל המערבי
אבל שכינה לא זזה אבל כותל הדמאות זה השם
היום שהולכים בירושלים לא כתוב את זה
בשלטים יהיה כתוב באנגלית the westן world
אותו דבר כמו בלשון
הקודש אבל זה השם הלועזי המקובל על שם
שיהיהודים עמדו ובכו שם אז ככה כינו בקרב
הגויים את השם וגם פה אה נותנים את השם
הזה אה זה לא ברכון אבל מספרים לילדים, יש
פה כותרת באנגלית שמסבירה בדיוק שחוץ מיום
כיפור אז בשאר הצומות אומרים ענינו יש פה
את נוסחנינו דו לשוני אם דיברנו על הסדר
ברכות ותפילות קודם אז בערך ככה הדברים
נראים יש את התפילה או את הברכה בצד ימין
בלשון הקודש ובצד שמאל מתורגם לאנגלית
התרגום גם כאן לאנגלית הוא תרגום של סידור
זה לא כתוב באנגלית מדוברת אלא כמו
שדיברנו על הידיש זה כתוב ברמה ספרותית
גבוהה כתפילה
ואחרי ענינו אז מגיע הקטע העיקרי ששייך
לשלושת השבועות א תפילת נחם וכשאני מקבל
כזאת חוברת מה זה
>> כשאני מקבל חוברת ולומד אותה אני פשוט
אומר את כל המילים ממש ככה כדי לראות אם
אני פספסתי משהו פשוט קורה בפה זה מה שאני
מתכוון וכשפתחתי את זה אז ראיתי את תפילת
נחם עברתי עליה וכמו שהארת מיד אה
שמתי לב שכתוב כאן נוסח שאני פחות מכיר
כתוב וירושוע עובדי פסילים
התחלתי מיד לחפש לראות מה מה הסיפור של
הדבר הזה אז גיליתי שיש כאן באמת אה
אירוע מעניין וכמו שאמרתי יש כאן יד
מכוונת לא סתם לקחו מאיזשהו מקום והדפיסו
אלא היה מאוד ברור א שיש כאן א יד מכוונת
ובואו נראה למה
הכוונה אז בשנים האחרונות א
ה שלטונות הרוסים
שמחזיקים עדיין בחלק לא מבוטל של ספריית
לובביוביץ' ספריית הרבי הקודם ואין כאן
מקום להעריך בזה בכלל כי זה סיפור גדול
מאוד בפני עצמו כל מה שיש שם א אבל הם
התחילו להעלות כמה אלפי כרחים סרוקים דרך
אגב או לא כזה דרך אגב יצא בימים האחרונים
ספר חדש מתורת הרבי רשב שלא היה ידוע
מעולם על הדבר הזה הגאות של הרבי רשב על
ספר כף החיים
בחור א מארצות הברית ישב כמו עוד הרבה
חסידי חבד על האתר הזה ופשוט עוברים ספר
ספר אני מדי פעם גם עושה את זה אבל הוא
זכה והוא גילה את הכף החיים הזה עם הרבה
הגעות שהוא ראה וכשעשו בירור עם כמה
מומחים גילו שזה זה כתב ידו של הרברשא
בגאות. לקחו את הקוב את הספר, הורידו אותו
למחשב פינחו א בן של הרב בום פרידל דבד
הזה מצרפת
ויצא בכאוס ממש לפני שבועיים שלושה חושב
שכבר הגיע לארץ או שבדרך להגיע לארץ א זה
רק דוגמה לעוד אוצרות שנמצאים שמה אז אחד
האוצרות הראשונים שמיד היחסידי חבת גילו א
זה הסידור שככל הנראה הסידור הראשון של
אדמור הזקן
א למה אני אומר ככל הנראה כי חסר דף השער
אז ברגע שאין דף השער אי אפשר לדעת, אנחנו
רואים בצד שמאל מה מופיע עליו בכתב ידו של
האדמור הקודם סידור אדמור שהכוונה על
אדמור האיץ כנראה דפוס שקלוב שזה הדפוס
הראשון אפשר דבר ראשון להוריד את הקובץ
למחשב כמו שאתם רואים זה נראה ככה ובשנים
האחרונות חזק הוציאו את זה יש עדיין להשיג
את זה אז באותה תקופה גם קניתי כדי שיהיה
איך אמר לי מישהו אחרי שקניתי את זה וגם
עוד סידור אחר אמר לי זה פעם ראשונה שאני
רואה אותך מתפלל את כל התפילה מהתחלה עד
הסוף מתוך הסידור כי פה יש לך עניין
להסתכל לראות אם יש שינויים ויש שינויים
עשיתם שמה טבלה גדולה מאוד של א של
שינויים אז בואו נראה מה יש בסידור הזה
בראש בראשונה הולכים אם כבר זכינו שיש את
הסידור הזה בעולם ואפשר לראות אותו אז
בואו נראה מה יש בסידור הזה אז אכן בסידור
הזה מופיע וירשוע עובדי פסילים
זה הנוסח אם אם ככה לכאורה זה צריך להיות
ות הנוסח
נתקדם עליו ונראה שזה גם נמצא בטוירו אויר
רק שנייה אחת בתוירוער מהדורת תרמז
וגם בתוירוער טוב ש א שעליו הרבי עבד אם
נחזור לתחילת הדיבור שהרבי מגיע לארצות
הברית הדבר הראשון שהוא עובד עליו זה
הסידור הוא מגיע בחופכי סיבן מתי יוצא
הסידור
יש לכם תאריך מישהו יודע את התאריך מתי
יוצא הסידור הוא נקרא סידור טוב ש אז ככל
הנראה הוא יוצא באותה שנה, הוא יוצא בערב
ראש השנה טוב ש א המטרה הייתה להוציא אותו
לימים נוראים אז אם ניקח את הלוח ונסתכל
כמה ימי עבודה יש ואין א שבתות ואין ימי
ראשון כל כך כי באמריקה לא עובדים יום
ראשון וגם יום שישי זה יום שהוא צריך בסוף
להתארגן לשבת והרבי עבד על זה לבד יצא
בשנים האחרונות קונטרסט שנקרא הגעות
לסידור אדמור הזקן גם את זה אפשר להוריד
בהברובוקס מי שרוצה גם אפשר לקנות את זה
בקאוס מן הסתם א שמה רואים את כל ההתכתבות
של הרבי עם האדמור הקודם לגבי שאלות שהוא
שאל יש שמה עולם שלם של הגאות אז ודאי
שעובדי פסילים הוא מאוד מדויק אין שום ספק
ולטעמי ודעתי העתקה שראינו מקודם בחוברת
של שלושת השבועות מגיעה מסידור טרו לא
מסידור א שקלוב כמובן אלא מסידור טוי רואר
א וכאן נשאלת את השאלה אם יש לכם סידור
לפניכם אז א אתם יכולים לפתוח אני מדבר על
סידור תהילת השם אה
הרגיל, לא, גם החדש, גם החדש אז סידור
תהילת השם החדש וגם הישן כתוב
כתוב וירשוע עובדי עובדי זרים אז א הלכתי
וחיפשתי באמת מה קורה פה, מאיפה זה מתחיל
אז יש לנו את הסידור הזה ראיתם פעם כזה
סידור כתוב עליו טילת השם בעובי יחסית דק
תוכלו אחר כך לראות אותו זה סידור שיצא על
ידי אדמור הרשב ברוסטוב
אה א בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה
ונספר בקצרה על הסידור הזה הרבי רשב דואג
בעצם כנשיא ישראל כנשיא הדור שיש סידורים
ליהודים יוצא סידור בנוסח הארי נוסח הבד
במקביל יוצא סידור בנוסח אשכנז
כאשר בעצם אין הבדלים גדולים ההבדלים זה
אם הבורךם אם הבורך שומר נמצא אחרי או
לפני ההוידו ההבדלים בקדיש הבדלים אז ותכף
נדבר על זה גם בסידור הבא שנראה אה זה לא
גם לא היה חידוש שלו אבל שמה החידוש דבר
ראשון הרבי רשב קונה ומקים דפוס שנקרא
עזרא אין כסף אז בטח בתקופה כל כך קשה גם
מלחמה גם הוא בורח גם כבר יש את ה א
קומוניסטים והוא
מוציא את הסידור הזה והמעלה בסידור הזה
שאין אף תפילה שחוזרת על עצמה אם בתורי
רוער זה לא מתקרב לזה אף תפילה ניתן רק
דוגמה שממש א נהניתי ממנה כשהתפללתי
מהסידור הזה זה בליל שבת מסיימים את ה זאת
אומרת יש את את כל הכבול השבס מזמיר שירים
השבוס מופיע פעמיים בשבת אז אני לא זוכר
אם זה מופיע שמה או רק בבוקר וצריכים לדלג
לבוקר לא משנה כרגע אחרי זה יש כגבנו
ואחרי זה אין תפילת ערבית כי תפילת ערבעית
נמצאה כבר לפני כן תפילת ערבית רגילה אז
מדפדפים חזרה למייריב של יום חול זה אותו
מייריב ורק בהשקיבנו של יום חול יש כזה פס
שמחלק בין השקבינו הארוך להשכבינו הקצר
ואז מסתיימת א תפילת מסתיימת אה
בברכות קריאת שמ שאחריה בליל שבת אז
מתחילים להתפלל שלוש ברכות ראשונות משחר
ואז מדלגים לעמוד שבו נמצא לב ליבו של
תפילת הלחש בליל שבת שיש לנו את הברכה יש
לנו אחר כך את א ישמחו אלוקינו מקדש ומקדש
השבוס ואחרי זה שוב רצה ומי דים נמצא תמצא
לאיל ומה יש אחר כך
ויכולו זה לא נדפס זה נמצא באותו עמוד
אותו עמוד שאמרת לפני כן בלחץ אתה אומר
אותו בקול אז תבינו החסכנות שמה ה היא
ברמה מקסימלית אין מילה מיותרת
>> היה את זה סידורים מחזור נכון
>> נכון נכון כן אני קצת יותר צעיר מכם אז
אני אני עוד מתרגש מזה
יש יש לי גם את המחזור הזה בדיוק שהחזיקו
מחזור וסידור ביחד. אז פה יש לנו את צילום
של הסידור רוסטוב מהדורה שנייה. אמנם כתוב
על רוס טוב עזרא אבל אם תסתכלו טוב למטה
כתוב מי שקורא רוסית אז כתוב כאן לנינגרד
1926 זה כבר תופש פיבוב אז א יוצא שמונה
שנים אחרי המהדורה ההיא אה
ושוב זה חוזר ונדפס בניו יורק זה הסידור
שיש לפניי תשז אז נקרא תהילת השם זה תהילת
השם המקורי של ההיסטוריה אבל בואו נראה
אז גם שמה דבר ראשון כתוב כתוב וירושו
אויב דזורים
>> אה כן כן כן תכף תכף נדבר על תהילת השם
עוד שנייה נפתח גם סוגריים על תהילת השם
מה זה זה סידור חבדי זה סידור חבד
>> תהילת השם הנוסח אשכנז מה שהוא מוציא אז
כן כן כן גם את זה אפשר לראות בספריה
בספריה בירושלים ולדעתי אפשר לראות את זה
גם באתר שלהם בצפייה ישירה לא צריך לנסוע
לשם אז שמה הנוסח הוא עובדי זרים
לא כתוב עובדי פסילים כבר כבר אפשר מיד א
לטעון ולהבין או לשאר שיש כאן יד צנזורה
באיזשהו מקום וכנראה פה העתיקו או שאפילו
אני לא חושב שכאן היה צנזור בפועל בשנים
הם זה דפוס חצי פירטי אבל אה
זו המשמעות
במקביל לא במקביל אה כמה שנים לפני כן
יוצא בוילנה על ידי האלמנה והאחים הום
המפורסמים הידועים סידור שנקרא סידור סדר
העבודה אם דיברנו מקודם על צבע אפשר לראות
פה את הצבע האדום כמקובל. א הסידור הזה
הוא הסידור תהילת השם הרגיל הישן, לא
המהדורה החדשה שיש לפנינו. מיד תראו כי
אין אין לי כל כך מה להציג. זה פשוט אחד
לאחד. מה שהם עשו הם עשו את אותו דבר
עסקי. הוציאו את אותו שטנט והוציאו נוסח
הארי, נוסח ספרד, נוסח אשכנז. הכל נראה
בפנים אותו דבר. מי שזוכר את הסידורים
שהייתי ילד, אני זוכר סידורים שהוצאת
אשקול. זה נראה כמעט כמו תהילת השם כי זה
בעצם צילום של סדר העבודה סדר האבוידו הזה
וזה נראה בדיוק כמו שזה נמצא אצלנו ושמה
גם וירשוע עובדי זרים אז א הנוסח אם ככה
בטוריר זו הבדי פסילים בחוברת הזאת שככל
הנראה הייתה יד מכוונת והריאה למדפיס
להעתיק מתוך הסידור וכדומה אה זה הנוסח
הנכון אני יכול לומר שבזמנו שכבר גיליתי
את זה ופרסמתי את זה בכפר חבדברתי עם הרב
מאיר מרק
ובעזרת השם הבנתי שבאהוצרות הבאות של
תהילת השם זה גם יהיה תוקן ולכאורה זה
הנוסח שצריך להגיד על כיווןסים
>> פסילים דאי כן
>> כן אני רק מציג פה איך נראה בסידורים
הרגילים המקובלים שלכאורה א יותר יותר
נפרוצים
גם בנוסח שאמרנו היו עוד הרבה הרבה מילים
מחוץ מאוד סי שם ההרמנה וזה
הנוסח אני אני לא בודקתי עכשיו אתה מוזמן
הרבה
>> אתה מוזמן לבדוק אחר כך אני אעלה גם את
המצגת ואשלח אותה אבל לטעמי הנוסח הוא
אותה מילה במילה
>> את זה
>> מה זה הציורים
>> זה ציורים שאלמנה ואחים רצו שהסידור יראה
יפה כמו האלה אתה יודע מה זה אומר
>> אז כאן אמר וכן כן
כן
>> יש סידור השם אחד
>> איזה סידור סידור ביד השם אחד כן החליטו
>> אוקיי אוקיי את הדבר עוד שניה
>> יש למעלה נשר כן היה לי כזה סיפור
>> וילנה טוב רישנה ע
הנוסח הזה בעצם כשאנחנו מסתכלים עכשיו איך
הנוסח כתוב בסידורים ואפשר להתחיל לדון
ולהתפלפל האם יש כאן
צנזורה וככל הנראה יש צנזורה כי אנחנו
מכירים את הדברים הללו אז פשוט בואו נסתכל
במקורות א המקורות הללו הם א הרבה יותר
קדומים אבל לפני כן רק מילה אחת על תהילת
השם כמו שהזכרנו
אז התהילת השם הנפוץ שלפנינו זה דרך אגב
סידור שיצא על ידי כהוס אבל מי שמוציא
אותו לאור זה המרכז ליני חינוך ומי שזוכר
את הסידורים היישנים זה היה ממוספר עם
מספרים בפנים היה שורות למספרים למה כי
כשהמורה יושב עם התלמידים יותר קל להפנות
את הילד לשורה 15 וכדומה אז זה יצא ל ידי
המרכז כ
ספר עזר חינוכי ולא סתם עוד סידור אז לכן
זה נשאר השם טילס השם כנראה בגלל הרבי רשב
אבל הוא נראה וכאן יש ציטות ממכתב של הרבי
סידור תהילת השם פוטוגרפיה צילום מסידור
שקדמו הכוונה לסדר האבוידו שראינו ולא
הספיק הזמן להגיעו כדי מכתב מפורש של רבי
בחלק ג' אז ככה שאם השנים היו תלונות על
כל מיני נוסחים אני זוכר שבתור ילד בי שמה
ב מבו ומז תתקנו אותי הזה לגבי שני רואים
אמו בדיוק אז א וכדומה זאת אומרת הסידור
באמת לא עבר הגעה ורק פתאום שמה הרבי דיבר
על זה בהתוועדות ואז הוסיפו את את השורה
ועוד ועוד אז הסידור באמת
>> ניקוד כן הרב טוב זילבושרטרום בדיוק כתב
ועסק בזה לא מעטומ
>> עוד פעם לא שומע
אוקיי לא זוכר עכשיו בעל פה איך הניקוד
אוקיי
>> אז אז זהו במקרים האלו מה שהייתי עושה
הייתי פותח גם את הסידור של האלטר שלפנינו
שלכאורה הסידור הראשון וגם את הטוריר
ולכאורה לא רק לכאורה אפשר לראות כמו
שאמרתי יש כל כך הרבה תיקונים והגעות של
הרבי על התויר האור מהדורה של טוב ש א
שמסתם יש מצב שגם מה שאתה שאלת עכשיו
מופיע שם זה לא מני עניינינו לעסוק עכשיו
בכל הדקדוקים של הסידור נוצה לחזור בחזרה
ל לנוסח עובדי פסילים אז בואו נראה בעצם
מה המקורות ואגב כך נראה עוד כמה דברים
באמת מעניינים מבחינה היסטורית אבל שנייה
אחת רצית לשאול עוד משהו אוקיי
אז זה צילום של סידור תהילת השם טוף ש
א אתם רואים למטה אתה גם למעלה הוצאת
המרכז מיון החינוך זה כהוס המרכז אז זה
הצילום שהוא פשוט צילום של הסידור יש בו
כמה שינויים ב אני לא אציג את זה עכשיו
אבל אני עכשיו זוכר שבעמוד הראשון לפני
מוידאני יש שביס השם לנגדי טומיד מה שאינו
מופיע בסידורי חבד המדפיסים על מנחמרום
השאירו את זה אז במהדורת תופשיני הרבי
הוריד את זה ואז יש עוד כמה דברים קטנים
שעברו עריכה אבל לא הספיק הזמן להגיעו כמו
שראינו
הנוסח של התפילה הזו מופיע בתלמוד ירושלמי
בתשעה באב צריך להזכיר מאין המאורה מה הוא
אומר הנוסח רחם ותכף נראה שזה נוסח שהולך
קדימה בדורות לא נחם כמו אצלנו אלא רחם
רחם השם עלינו ועל העיר העבלה וירשו על
לגיונות ויחללוה עובדי פסילים אז הנוסח
שככל הנראה זה המקור התלמודי ירושלמי גם
בברוכס גם במסכת תענית המנוסח הוא עובדי
פסילים אז אם אנחנו מחפשים באמת את המקור,
המקור הראשון, הגמרא במסכת ברכות תלמוד
ירושלמי. ומתלמוד ירושלמי נעבור לספר
ההלכתי
הבא אם אפשר להגדיר את זה ככה.
משנה תורה לרמב"ם בסדר התפילה פרק ב' הלכה
יט הרמב"ם כותב גם כן מקווה שרואים מספיק
ברור עובדי פסילים.
בחרתי את הכתב יד הזה גם בגלל חביבות
הדמילטא אפשר להציג את הטקסט המיוחד בכתב
יד אוקספורד יש כאן את הקישור אפשר להיכנס
לראות בעצמכם
>> זה כתב יד מעתיק עם הגרות הרמב"ם אתה רואה
מה כתוב כאן ממש לפני החלק הזה בסוף ספר
שני לפני כל הסדר תפילה הוא גם מספרי אני
משה ברבי מאימון נעזל א כתב יד הרמבם נגיש
לכל אחד היום באתר של א ספריית אוקספורד
אפשר לראות את זה אז מפורש ברמבם עובדי
פסילים ומרמב"ם ניסע קצת בזמן קדימה אחד
הסידורים הכי קדומים ואפשר גם
>> או יש פה יש פה המון שינויים ודאי אני לא
מדבר אבל אני מדבר עכשיו על המילה עובדי
פסילים כשכבר דנים באמת מה המשמעות האם הם
עובדי פסילים או שהם הכניסו את הפסלים
לתוך בית המקדש יש כבר ביאורים בזה אנחנו
לא עוסקים בפירוש המילות ממש א יותר גם
להבין מה מה הרקע? אז
>> זה כל זה כל זה זה כתב יד. כתב יד רמבם יש
ב
הרמב"ם הגיע את הספר הזה מעותק מאותק
שנמצא אצלו. לא הכל כאן כתב ידו. לא הכל
כאן כתב ידו. אתה יכול לראות מיד את
ההבדלים בין ה
>> הגה הוא עשה יש מחזור כן זה נקרא מחזור
בגלל שיש שמה מחזור של תפילות כל השנה.
מחזור בני רומא. זה סידור אפשר לומר מאוד
מעניין מבחינה היסטורית וגם מבחינת חקר
עולם התפילה בראש ובראשונה
זה נוסח ארץ ישראל הקדום ומי שמתעניין
בתוך הנושא הזה אז נוסח ארץ ישראל זה זה
עניין בפני עצמו כי אנחנו מתפללים בעצם א
שנקרא
הנוסח הבלי השיטה הבבלבית היא זו שהשתלתה
כן אנחנו לומדים תלמוד בבלי ופחות ירושלמי
אבל לא רק המנהגים אה הנוסח הזה רואים
רואים בו באמת שרידים של מנהגי ארץ ישראל
והתפללו בו ברומא עד היום כמו שאתם רואים
מתפללים ברומא בית כנסת הגדול א הוא מוכר
אחר כך בהמשך בשם מנהג איטליאני לנו
כחסידי חבד בהפטרה של קדוישים אם אני זוכר
נכון יש שמה כמנהג איטליה אנחנו עושים אז
זה מנהגים קדומים מאוד אנחנו מדברים על אה
דברים שגם נמצאים אצלנו בסידור כמו למשל
למשל כל התוספת של שני וחמישי והוא רחום
זה חכמי איטליה שמוסיפים
והתקבל בכל תפוצות ישראל אז בנוסח הזה יש
עשרות ומאות כתבי יד בסוף יצא מחקר מקיף
מאוד על הנושא הזה בחרתי באמת גם שניים גם
בשביל היופי וגם לראות חלקים ואזורים
שונים היינו מקודם ב
ארץ ישראל תלמוד מאבלי היינו עם הרמב"ם
במצרים אנחנו נוסאים עכשיו לאיטליה למאה
מה ה-15 ובכל המקומות הללו אנחנו רואים
כאן שורה שלישית בצד שמאל עובדי פסילים יש
לנו פה עוד כתב יד א גם בשני המקומות האלו
זה רחם השם אלוקינו גם בקודם זה רחם כמו
הנוסח
בב בירושלמי כמו הנוסח ברמבם וגם כאן שורה
שלישית מילה שנייה עובדי פסילים הנוסח
הנוסח של הזה הוא שונה או באמת יותר דומה
למה שיש לנו בנוסחים הקודמים הנוסח
שלפנינו עבר שינוי אבל אם נסים את זה
>> אם נסכם אם נסכם את ה את המחקר הקטן הזה
ונניח שאפשר עוד לעבור עליו לא מעט אז
ברור מעל לכל ספק שהנוסח המקורי ראינו
מבבלי רמבם וסידורים קדומים יותר בני 500
שנה אה
שזה שזה הנוסח עובדי פסילים שמתחז
>> כן
ביד זידים הרימוסה בכף אריצים
ויבלו על הגיונות
נחזור בחזרה אל החוברת
אדברים
המיוחדים שאפשר לראות א עוד כמה זמן יש
לנו הרב לויב א אחד הדברים המיוחדים שאפשר
לראות זה מה שאני מנסה לטעון כשאני מחזיק
חוברת כזאת מה מידת המעורבות של הרבי
בתכנים של החוברת אוקיי אז יש מכתב
מכתב חתום על ידי הרביע אז זה מכתב מה
לגבי החוברת עצמה אז
בהשערה
הטענה היא כזו אם יש מנהל של הוצאת ספרים
ויש אותו כעורך ראשי אז מן הסתם שהתכנים
הם ברוחו או או נתן פה איזשהו כיוון אבל
אפשר לראות למשל במקרה הזה א איפה שאני
מציין פה את החץ ש הרבי כתב לפחות את הקט
קטע הזה. בואו נראה למה אני מתכוון. אז
החוברת הזאת כזכור יוצאת בעיצומה של מלחמת
העולם השנייה.
כשהרבי בעצמו הזכרנו בתחילת
הדיבור שניצל מהשואה והחדשות זורמות
לארצות הברית ויודעים היטב מה קורה. דרך
אגב הבאנו מקודם עיתוני התקופה. כשפותחים
את עיתוני התקופה אז
סדנה דר דער אחד הוא טבע האדם אחד הוא.
אפשר לראות שיש שמה ידיעות נוראיות מה
שקורה באירופה בעמוד הראשון והשני ומעמוד
השלישי ורביעי יש פרסומות וחדשות מקומיות
והחיים ממשיכים אנחנו מכירים את זה
לצערינו מתקופתנו אנו אבל ממש אפשר לראות
את ה פער הגדול הזה בכל אופן אצל הרבי זה
קצת שונה כנראה וגם כשהוא כותב לילדים
הטקסט שכתוב כאן אה
הוא כזה הרבי מדבר בונה את זה נדבח על גבי
נדבח מדבר דבר ראשון על חורבן הבית ו
הגורמים לחורבן הבית. הרבי מביא פה את
דברי הגמרא, מסכת סוכה. אם אתה לא תבוא אל
ביתי, אני לא אבוא אל ביתך. ובעקבות כך
קרא חורבן הבית. וכאן הרבי החטא שראיתם
קודם, זה השורה המתורגמת. עם ישראל נמצאת
בעיצומו של סבלו הגדול ביותר. הרבי ממש
מחבר את חורבן הבית ומה שקרה אז הטוח
הגדול שקרה לפני 2000 שנה מזמן חורבן בית
שני היא מה שקורה בימים אילו באירופה אבל
זה לא נשאר רק שמה א שאוקיי אנחנו נמצאים
בתקופה של סבל ואז מה כמובן שיש פה מיד
קריאה לחזרה בתשובה למיסה בפועיל כן המיסה
הוא עיקר כמו שאנחנו יודעים עלינו לשוב אל
השם בכל ליבנו ונפשינו והרבי מדבר פה
באריכות וכמו שאתם רואים על הנקודה שלגדול
יהיה הבית הזה האחרון מן הראשון זה הנקודה
שכתובה שמה וכשקוראים את החוברת בסדר אפשר
עדיין להגיד שיש כאן איזשהו משהו א שנכתב
ביחד או שהרבי אמר איזה משהו למנדל וזה
נכתב
במהלך אה
חודש אחרי שיוצא החוברת חודש וחצי אחרי
שיוצא את החוברת תוב שד אבא של הרבי רב
ליוביק נפטר טר בגלות
בימים הראשונים אפילו לא ידעו את היום
המדויק אפשר לראות בפרסומים של חבד אותה
תקופה רבי רייץ חשבו בהתחלה שזה חוף ד'
דוב אם אני זוכר נכון או לא לפניי חומר
אבל לא ידוע על חוף עוב בהתחלה
ועובדה מעניינת מי שפותח את אגרות קודש של
סוף שנת תשד אין מכתבים המכתבים מסתיימים
אי שמה בימים סמוכים לכף אולי
יומיים שלוש אחרי זה יש עוד מכתבים
ואחר כך עד תשרי ת אין מכתבים. ובמכתבים
שהרבי מתחיל לענות בטוף ש הוא ממש מתייחס
לזה שהוא לא היה פנוי א
מסיבותיו שלו כן עקב האבלות לענות. יש
ביטוי אחד שרבי כותב מפני האסון שקרני או
משהו בסגנון הזה לא מצטט מדויק. והרבי
מתחיל להשיב תשובות למכתבים ששלחו לו
ניחומי אבלים. אחד המכתבים זה מכתב לרב א
לרב גרינגלס שהיה אז במונטריואול הרבי
כותב לו א
תשובה על הניחום הוילים והרבי מדבר
אוטומטית מכתב כזה זה יהיה מכתב עם תורה
אצל הרבי הכל זה תורה אז הרבי מדבר שיש
ארבע דרגות של ניחום אבלים ממש ניגע בזה
בקצרה
דלאילה כמו שאנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא
ניחם את יצחק זה הניחום הבלים הראשון
בעולם אז זה מגיע מלמעלה התרותה דלטטה זה
הניחום אבלים שאנשים מנחמים פה את האבל
אחר כך יש לנו דרגה שלישית כאשר אנחנו
אומרים המקום ינחם אז מעוררים דרגה נעלת
יותר מקודמותיה כי אנחנו מורידים את הדרגה
הזאת הקדוש ברוך הוא ינחם אותך אישית
ספציפית נקודתית בשונה ממה שהיה ביצחק
אבינו והדרגה הרביעית היא תרותה דלא
שלמעלה משתי הדרגות הקודמות דרגה הראשונה
והשלישית כאן הקדוש ברוך הוא מנחם את בני
ישראל בנחמה כפולה נחמם נחמועמי מי שירצה
המכתב נתפס באגירות קודש בחלק ב יראה אותו
באריכות אבל מה יש בסוף המכתב הרבי יש שמה
מתפלפל באריכות וחותם את המכתב במילים
הבאות וזהו יסוד למה שפירשתי
פירשתי כך בחוברת בין המצרים כל מה שראינו
קודם לכן בחוברת לילדים באנגלית ברמה מאוד
מותאמת שפה ורמה פירשתי שום ספק שלפחות
בנקודה הזאת זה א עניין שהרבי כתב שוב אם
נשאר איך זה היה אז הרבי כתב את זה ככל
הנראה בלשון הקודש ואו אולי אפילו נסע
דברים בפני הרב מינדל ותרגם את זה לאנגלית
אבל כמובן שאלו דברים א מהר בבעצמו
הנה הצילום של המכתב אה א כאן אנחנו
יכולים לראות ממש את השורה שנייה וזהו
יסוד למה שפירשתי כך בחוברת בין המצרים
אפשר לראות שהרבי הוסיף את המרכאות על
המילים בין המצרים בכתב ידו במכתב שכבר
נחתם ונשלח לרב גרינגלאס
מבחינתי גולנת הכותרת של החוברות הללו
מעבר למה שעכשיו הצגתי שגם אני משאר יש
עוד נקודות כאלו בהכשר החוברות שהרבי היה
מעורב וכתב גם אם אין לנו אסמכת לזה אה זה
המכתב שהרבי בחר אה כתב לילדים ואיזה איזה
רעיונות הוא בחר אה להנחיל לילדים א למשל
מכתב שנמצא בחובר של א טישרי קידוש
בתפילות זה כבר מכתב מורכב יותר כי אפשר
לראות כבר יסודות של מכתב קלולי לפחות
בפרשנות שלי כי הרבי עובר לאורך כל החגים
של תשרי זה ממש מתאים לסגנון של מכתב קל
כלולי בכלל זה מכתב קלולי כי זה פונה
לכולם זה לא מכתב אישי לבן אדם מכתב טול
גם המובן שהוא כולל את כל החג אז גם פה יש
לנו מכתב המכתב הוא באנגלית התרגום הוא
הרי הטקסט המקורי באנגלית הכותרת היא מרכז
לינון חינוך dear friendנד חתימה של הרבי
למטה א והטקסט המתורגם לעברית א אם שגיתי
איתי תלין משוגעתי בתרגום אבל רוח הדברים
בוודאי נמצאת כאן אז נקרא את זה ביחד זה
לא מכתב ארוך כמו שאתם רואים
ו
הכותרת היא מרכז לי לחינוך. את התאריך
הוספתי כמובן מטבע הדברים. ברוך השם תמוז
תשד. חבר יקר דרנד ימי הצום והחגים שלנו
אינם רק תזכורת לאירועים היסטוריים שחלפו
מזמן אלא כל אחד מהם נושא מסר שאינו
מתאמאם לעולם עם השנים. יז בתמוז ותשעה
באב שזה נושא נושאי החוברת הם מ100 שנה
לאים טראגים מאוד בתולדותינו ביום יז
בתמוז ירושלים נכבשה בידי אויבנו ובתשעה
באב נחרב בית מקדשנו ועמינו הוגלה לגלות
שזה בעצם סיכום של התכנים שהיו לפני כן
מבחינה היסטורית אחר כך יש שם גם הלכות
אבל יש כאן תמצית אבל ימים אלו גופה גם
מזכירים לנו את הסיבות שמביאים לאסונות
שכאלו שכן ביז ותמוז בני ישראל חטו בחטא
החמור של עבודת אלילים הגד אל הזהב דבר
שגרם למשה לשבור את הלוחות שהכילו את עשרת
הדיברות ותשעה באב היה היום שבו בני אמינו
הפגינו חוסר אמון מוחלט בהשם אני כן רוצה
לעצור אפילו לביטוי הזה איך שהרבי מתאר את
ה את חטא המרגלים בצורה כל כך א עדינה ממש
כמעט אין פה עניין שלילי הפגנו חוסר אמון
מוחלט בהשם זה עדיין משהו שלילי אבל זה זה
כתוב בצורה שאנחנו את הבהמה אשר איננה
טהורה
על דרך כאשר קיבלו דיווח מאוות ולא חיובי
על הארץ המובטחת הם נכשלו להכיר באותו רגע
מכריע שהקדוש ברוך הוא בורא עולם יכול
לבצע את רצונו תמיד
עלינו להבין שרווחתנו תלויה בדבקותינו
בתורה בדיברות אנוכי השם אלוקיך לא יהיה
לך אלוקים אחרים שזה חוזר לחטא העגל כל
אחד צריך לזכור באופן תמידי שהשם הוא
השליט היחיד בשמיים ובארץ והוא זה שיכול
לתת לנו חיים של אושר
אם הוא הקדוש ברוך הוא מוצא אותנו ראויים
לחסדו מה הרבי מסיים אם כל אחד מאיתנו
ינהל את חייו בהתאם לעקרונות אלו אנו
יכולים לצפות בביטחון להתגשמותה המהירה של
הבטחת הנביא זכריה צום הרביעי תמוז לצום
החמישי אוב יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה
ולמועדים טובים וכבוד רב החתימה של הרבי
והחוברת מסתיימת בפסוק
מתוך מגילת היכה זה העמוד האחרון של
החוברת. השיבנו השם אליך ונשובה חדש ימינו
כקדם.