מאמר ד"ה כי ישאלך בנך תשל"ח חלק ו', הרב אשר פרקש שנת תשפ"ו

כן אנחנו נמשיך פה בסע חס במים כישולכו אז כאן מגיע התשובה לשאלה רק לעשות סיכום קצר אז ה הסדר במים פה אז היה כמה דרגות כמה שלבים בשאלה של הבן חוכלוס היו שלושה שלבים בשלב ראשון הבן חוכ בכלל לא מבין מה קורה במטנט הרגש מי יכול להמשיך לכוס הוא יודע שאפשר להמשיך לכוס על ידי רוכניס זה כלי גשמ לא כלי אז אומרים לו עבוד היינו מתנטרה זה מה שהתחדש על ידי גולס מצרים ציס מצרים נהיה החיבור של גשמי ורוכני באופן שטנטרפל ש שממשיכים לא רק גילויים ממשיכים אפילו עצמוס דווקא לידי מיס עוד דוס גופ חידוש בט אז הוא כבר קיבל את זה עכשיו מגיע השאלה השנייה לידור גיסה מה העידוז וחוקים המשפוטים מה עושים כבונס אם זה המיסה אז לא צריכים כבוד בכלל אז מה עושים בו ידוז חוקים ומשפוטים ואז הרבי מגיע והיא מקה שאלה שבעצם העומק השאלה זה לא רק מה עושה פה גשפוטים זאת אומרת אם העיקר זה המיסב אז למה צריכים כבוד השאלה היא עומק השאלה שזה הרב הסביר בסעיף ז' זה לכי יראה איך אפשר בכלל לחבר בין עצמו וגילויים כן זאת אומרת זה לא רק א למה צריכים כראה איך שייך מכיוון שילוי אם זה בין הריך לעצמוס אז איך יכול להיות שעידו חוקים משפוטים ימשיכו את האצמוס אתה אומר שמה שיש פה עניין של המשכסתיר אז לא רק מה הקשר עם גילויים איך גילויים בכלל יכולים להתחבר כמו שאומר פה בסוף הסעיב כן המשכס העצ מטנטיר זה עניין של המשחס הליכוס והעניינים שלים קשורים גיל לכוס אז מה הקשר בין המשך לגילו זהחסוב בודנו לפר במצרים ציינו ממצרים זאת אומרת בסף חס אנחנו הולכים ללמוד על העומק הנפלא שהתחדש במתנטירה שהחידוש הוא חידוש של אישי זאת אומרת לא רק עד עכשיו אנחנו מבינים יש עניין של גילויים שזה עדוס חוק המשפטי שכבונס בגילויים שאיזה כבון מצבז שרוצים להמשיך מוסרסוף ורוצים להמשיך גם סיבה וגם ממלה עניין אחד שחת גיל הליכוז ויש עניין אחר שזה הכונת לא ממשיכים שוחסמוס שזה נמשך על עצם המצוו וזה שני עניינים שונים ושניהם התחדשו במטנטירה בש שני דברים שונים יבוא הרבי עכשיו לא זה המתנתיר התחדש החיבור של שני הדברים להמשיך את את האצמוס בהגילויים החיבור בין עצם וגילויים כן איך נעשה החיבור הזה בין עצם וגילויים כאשר עצם הגילויים הם לגמרי ונריך קודם כל מצד המטו גילויים לא תפסים את העצם דבר שני גם מצד הליכוס עצם בין הריכל לגילוי מה הקשר בין עצם לגילוי וזה בעצם העומק השאלה שעל זה הוא יסביר עכשיו בסך והתשוב עבודם היינו לפר במצרים היוציאנו הבמצרים מי שבמת שהוא הקדומה דגות מצרים צריים ניתן שעל ידי מציאס ימשיכו המשוכס הכי ניילס כנל סעיף א' חוזרים לתירוץ הראשון שמיצס מיסיאס פועלים את המשוכסחנילס הוא מתכוון לרמז פה סעיף א' שהכוונה היא לא רק גילויים אלא גם העצמוס כן זה בעצם החידוש צמיס האובס לא יכלו להמשיך עצמוס דווקא חמת אפשר להמשיך עצמו זה המשכנילס וגם שהמשוך תמיד יהיו בגילוי כמו שאמרנו לא שני דברים נבדלים אלא שהמשוך עשה צמוס יבוא בגילוי כן זה האופט של מטנטירה בתנטירה התחדש חידוש כפול באותו עניין לא שתי חידושים נפרדים כאילו נומר יש עניין בגילויים יש עניין בהמשוך העצמות וצריכים לעשות את שתיהם כאילו לפעמים אתהזה כאילו ש יש כבוןס שצ מה יש מצי עניונים שונים שכל אחד פועל עניין אחר אתה לומד תניה אתה יכול לחשוב ככה גם כן בתניה שלומדים בימים האלו כן יש מיסמיצ כבון שמיצ כגוב לנש זה שני עניינים כל אחד פועל עניין בפני עצמו אז כשאתה עובד עם השכל עם זה ביננוס אז אתה ממשיך גילויים ואם אתה עובד עם קבולסל אתה ממשיך עצמו וצריכים שתי אבל זה לא אבות אבות טושה בן תיר התחדש שיכולים להמשיך את האצמוס בהגילויים זאת אומרת שהמשוחס של המצווס שפועל המשוכס האצמוס הוא עצמו נמשך בעיפן של סב וממל הוא מגיע בפנימיוס בתוך גידרי הגילויים מה שדיברנו בשיעור הקודם שהגילויים זה פרט בכוונה זה אצמוס זה לא שני עניינים להפך הליכתי גדירה זאת אומרת בכבודס האצמוס נמצא שהוא רוצה לא רק בהמשוך הוא רוצה להיות בגיל וזה וזה חלק מההשלימוס של קולס עצמוז כמו שאמרנו כן הבורט הוא שעצם אני חוזר על הנקודה כבר דיברנו על זה עצם לאמיתוסי הוא לא מוגדר כמו שהוא לא מוגדר בזה שהוא חייב להיות בגילוי שלכן אני אומר שגילויים זה בינחלצמוס אז עליבדמס עצם גם כן לא מוגדר בזה שהוא צריך להיות בהלם כמו שהוא לא צריך להיות בגיל גם הוא צריך להיות בהלם אז להפך אז המיטיס העניין של עצם זה שהוא גם בגילוי אדר זה מבטא שזה עצם שלא מוקדע בשום גדר לכן הוא יכול לבוא בכל האופנים אז זה הוא בכל האופנים זה הבא שהגילויים זה ניתוק מעצמו עניין בפני עצמו זה העולם צריך גילויים אז מקבל גילויים איזה זורקים לו עצם למה בשל גילויים שמרגיש טוב מצד הגבר לא זה מצד כבוד העצמו זה ניגיע ועדר בזה מתבטא שמדובר על עצמו יש שזה אחוס אמיתיס ממילו כוללת את כל העניינים אז הוא בא גם בגילוי זה זה העומק העניין של של ארדוס שתגלה במתנטה שמשוךס עצמוס וזה עצמו בא בגילוי משוך זה בגילוי וזהו ויצבנוסס אתס כל החוקים האלה לירו אומר הרבי לפי זה איפה זה מרומז בפוסק התשובה הזאת שהכבוד לזה היה משוחס העצמוס ויחד עם זה שהמשוךס העצמוס גופה יבוא בגילוי זאת אומרת שהסיב הוא ממ מלה הוא לא עניין בפני עצמו להפך זה הביטוי של המשכס האצמוס שהוא העצמוס נמצא בסבמעלה נמצא בפנימיות איפה זה נמצא במילים של התשובה אז הרב אומר ויצבנו לסס את כל החוקים האלה לירו ירסר שכס במים כרבי אומר זה רק כאילו בסגימטריה במים קר בכלל לא מובן זה נכנע פסקות הפשטל הרמז דרוש אבל כאן זה תופס שזה בעצם זה במ אתה לא מפ אתה לא רואה שום דבר מזה זה פלא ורואה חבותגוסות שני גימטר אבות לא ויצבנו הב כל החוקים אלה ליר פה נמצא החיבור בין עצם וגילויים מצד אחד אומרים שמדובר פה על החידו של מתנטרה שזה עצם קיום המצרס חוקים פה הפירוש חוקים לא יהיה כמו שאמרנו קודם חוקים גידרי החוקים לכורשוז להר שלילה זהסיב זה לא עצמוס כאן הפשט חוקים זה מה שמדברים בכלולוס כבונקלוליס חוקים פה זה אחר זה הדרגה הרביעית זה לא אידו זה לא חוקים זה לא משפוטים זה מה שאמרנו כבוד קלוליס שבן אדם קצ רק בלשכח לא בצנרצמוס זה הפירוש חוקים פה אז מצד אחד ויצבנו מתנת התחדש העניין הזה של עצם קיום המצווץ בלי שום כבונה בלי שום טעם רק בגלל שככה לא בצנ ואבל מיחד עם זה ליירו ביטול אבל איסזר יהיה שהביטול הזה הביטול הזה לעצמוס יהיה גם בעיפן של גילוי שהבן אדם יוכל להביא את זה בתוך בתוך המציאות שלו באפן של גילויים שמשוך שדס מצולס איזה לא ממעלה זה לא סב עצמו יהיה בגילוי עד לאפן של ראיה שזה יבוא בגילוי באפן של ריסי ואקר גילו לובי שאוסתי ראיה ודגס אחי ניילס או גוף ראיה יכול להיות כמה אופנים של ראיה כאן מכיוון שמדברים על ראיה בעניין של עצמוס אז זה גוף אבות פה ראיה בהופן הכי נעלה שזה ראייה עצמוס רסריה אסליקנו ראוס ברוך הוא כאן אבות הביקנו זה לא שמס כאן הליכנו ככה אומר אפילק במימר זה מהוסב רוצה להגיד להוסיף פה ביור לכן מה הכוונה פה מה עומק אבות פה חר ראיה יפה הסתבות ראייה מצד מיל עשה גילוי מצד אחד יש פה יצבינו שוחס עצמוס צד שביני אומרים לירס רייה זה ביטל העצמוס אבל הביטל מגיע עם המילה של רייה שזה החיבור של עצם מגילוי איך זה יכול להיות זה גופט של מתנטרה זה מה פת זה לא חוק בוא טו מה אמרנו מה התחדש במתנטר מתנדר התחדש משהו חדש מתנדר התחדש שהמשכס הם לא לפי איף גדורים של סדרשטרשלוס אלא המשוכס זה מצד העצמוס שלכן מיסה יכול להמשיך את עצמוס זה לא מוגדר בגדורים לכן גם מיסה שהוא בין הריך אז הוא ממשיך את עצמוס כי ככה לא ברוסנצמוס זה ועוד אחד אז מגיע עכשיו חידוש ש גדול שמצד העצמוס עליבדמס אז גם גילוי מחלק בין העצמוס זה עצמו עוד עומק בחידוש ברגע שאתה מדבר מצד העצמוס ואתה יודע שמצד העצמוס אז הוא לא מוגדר בשום גדר או גם לא מוגדר בגדר זה שהוא צריך להיות דווקא באפן שלמה בגדר גילוי אז ממילא הגילוי מפרט במשוך עצמו בזה גוף מתבט אז בסדר אז בזה היוחנו שזה מגיע לראי מה הוא מוסיף אבל של ראייה ריסמס אני חושב שיש פה עוד איזה נקודה ד כי בכסידברים על ראיה יש שני פרטים מדברים על הות של ראיה אז יש ועוד שראיה מול הסוגיה שבעצם ההבדל בין ראיה והסוגיה זה סוג של הבדל על דרך בין ארבלי גבול גבוה בבנוכל כן מה ההבדל בין ראייה והסוג הסוג זה בדרך חידוש ראייה בדרך פשיטוס נכון דבר שהסוגי פירושו יש פה שקלות אתה אז אתה מבין זה חידוש דבר נסכו בזח ש בדרך כלל מדברים על רממה כל העומים זה עניין של הסוד מה שאין כן ראיה פירוש מצד האלגן האיר מתגלה ולכן ביסה מקדוש כן אומרים בסם מקדוש היה א לאירועיס היה מצגיל ירסוף הבלי גבול שיר בכל מקום אז ממילא יהודי נכנס הוא היה מתבטל במציא שתחבו כי אבותו מצבות של ריבות מצג צל אבל זה בעוד בבלי גבו מעיר העיר הבלי גבול הכל מתבטל אבל החידוש של סידלו אחיך הרבי מסביר גם בבנו נוכו חפי כן שהבוד של סידלו מה העבוד של ראיה שאומרים שלא סידלו ור כל בוסו מצד גדרי הבוס זה לא רק ראיה מצד שהבליגול מאיר הרב שמה מסביר כשביש מקדוש בגלל שהגילו היה מצד שירה בלי גבול הוא בלי גבול מאיר בכל מקום ממילא אבל זה רק במקום ששמה בליגבול מאיר זה צריך להיות בביסה מקדוש ברגע שיצאת בביס המקדוש לא היה לך את העניין הזה זאת אומרת היה כי את זה מצד למילו זה לא מצד למטה זה לא בפשיטס זה לא המיטס הפשיטס לפי ערך הדברים אחרים זה פשיטס אבל זה לא פשיט המיטס כי זה עדיין לא באפן טבעי ראייה אמיתיס אומרים לו סדל זה ראי ראי סבוס כמו שאצלילי שזה שולחן זה לא בגלל שמאיר משהו זה הטבעי זה העניין זה הגדר גידר מצ לאסיד זה מה שיהיה רוקב בוסר שהבוסר מצד עני אצלו אליכוזב כי אז מתגלה היה הליכוס כפי שזה בצד האצוס יש סגלצירה בלי גבול אז מלמלה למטה כשמדברים על הסגלוס האצמוס כמו שאמרנו זה אכדוס המיטיס גופציוס יש ישברו יש אמיתי אז הטבע עולם עכשיו אומרים שזה מביא שם את הלשונות כן ביז שלאסידוב הנוכב פשוטו יהיה הליכוז כמו שעכשיו הגשמי נמצא זה הנוכ פשוטו ככה יהיה אנוכשוטו זה וד של ראיס ריס מוס יס ברוך הוא שכל אין שום עניין חוץ מלקוס וממילא אז המציא גוף זה לכוס אז זה אומרים ויצבנו הבירו ירזה ראיה איזה ראיה ראיה כמו שיהיה לסיד לובי שאז הבור שמדובר פה על המשחס עץ מוסתקה לא האורז לא גילוי מדברים פה על אצמוס וזה גוף נמצא בעיפן של גילוי באפן של רי מצד המטו שחודר במציאות עד עד מטו מטו כן וזהו ויצבנו הבס כל החוקים חוקים דייקה אחד השאלות שהיה בהתחלת המימר הוא מתחיל עם אידוס חוקים ומשפטים ועכשיו הוא פתאום אומר רק חוקים מה קרה פה אז עכשיו חוקים זה משהו אחר זה לא אותם חוקים שדיברנו קודם כן כאן עבות חוקים זה הכבוד קלס אז מה עכשיו העבורות אז הרבי מסביר כי כשמקיים המצווז רק מצד הטתם מה זאת אומרת כמו שהסברנו אתה יכול להסתכל על זה כאילו שיש שתי הוידס כמו שאמרתי בהתחלה ישידה שקשור עם המשכס העצמוז ויש הוידה אחרת שקשור עם כבונס אז יש לך בן אדם שהוא במדרגה נמוכה הוא עכשיו במדרגה שהוא רוצה לזכך את עצמו אז הוא מתבונן מממה לו כל העולם מין והסכים המצווה שלו קשור במלעלמין משפטים אז הוא גם ממשיך עליכוז אבל מה הוא ממשיך ממלו כללמיד אחרי זה הוא יתעל דרגה יותר גבוהה ואז הוא יגיע לקורש שלכוס ולמילו מסלבשוס יה מיוון דוב בן תרך דובו יר אצלו רב ליגבול ואז אצלו יהיה באפן של אין לו חורש לערב ביטלס דרגה יותר גבוהה אבל זה לא שייך לעצמו זה תפיסה בגילויים לבד בלי קשר עם האצמוס. כשאתה תופס גילויים לבד אז אין פה אפשר לחזמוס. אז יש לך רק מה שאתה תופסנו ממלה. אתה לא לוקח את האצמוס בממלה. אתה לוקח את הממלה מנותק כביאכל מעצמוס. אה יש פה גם קיום המצווה. הרי הוא עושה מצווה. לא ב לא עושה. עושה מצווה עם הכבונה של משפטים. אז זה מה שהרב אומר. אבל העצמוס נשאר בהלם. אם אתה לא יהיה לך את העכבון קלוליס חוקים חוקים פה הפירוש הוא כמו שאמרנו הכבוד קלוליס אתה רק תרצה לעבוד עם טעם רק עם אשפוטים ורק עם אידוז רק עם חוקים כפי שכבון פרוטיס אז זה כאילו שלקחת חלק בלי לקחת את העצם למרות שהעצם נמצא פה כי קיימת מצווה אבל אז העצם נשאר בהלם אין חיבור בין המשכחס האסמוס של המצווה הכבוד שהבן אדם מכוון יש איזה יש איזהשהוא דילוג יש איזה שהוא ניתוקח זו סוזות יש איזה סיפרן אז יש איזשהו גפ כאילו הבן אדם חי בשתי עולמות יש עצם כי המציך את העצמו אבל זה כמו חס ושלום כשבן אדם מקיים מצד פניס גם כן אותו דבר בן אדם שיהיה לו הוא מקיים מצס עם פניס כמו שהרבי מביא באורך אתה מקיים מצס כדי כדי להתגע אותו כדי יודע מה כדי טיימים טיימים שלא שייכה שמה לא נמשך עצמוס גם נמשך עצמוס אבל אין לזה שום שייכס עם ה עם האדם זה נשאר בהלם אמשך כאן אנחנו רוצים אבל לחבר כדי שיהיה חיבו כלומר שהמשכס האסמוס יבוא לתוך הגילויים אז על זה אומרים ויצוונו הבי ואז כל החוקים כשמקצ רק מצד המשוכ של המצל תסתכלו באורי 49 היינו שגם באפן זה יש המשוכן לא שהמשכן לא נמצא זה מצווה כי כל מצווה נמשך משהו אפילו כמקע בו בשביל פני היצוב הזה אלא שעזוכי בהלם בעולם לא נמשך בתוך המציא בגידרי התחתינו לא נמשך שום דבר יש פה המשוכס העצמוס ויש פה גילויים אין להם קשר אנחנו רוצים שכן יהיה לזה קשר שהמשכס המצווס איזה המשוכס המשוכס האצמוס יהיה בגילוי החיבור של עצם עם הגילויים שבתוך הגילויים יורגש העניין של עצם הוא על ידי שהקיעים המצו מצדים משפוטים פני שמציב הביקים וחוקים חייבים את הכבוד קלוליס הכבוד קלוליס מביא את האצמוס ל לגן הגילוי כי זה גוף ונרגש אצלו או גופה חוקים חוקים עם הפירוש הפשוט של חוקים לא חוקים כמו שדיברנו קודם שליל אלא קונקלוליס כי זה רוצן צמוס ברגע שבן אדם אומר אני מקיים מצס כי כך או לא מציבונו אז בזה הוא פועל שהאצמו מגיע לשייכוס על הג האצוס מתחבר עם עניין של גילוי אחרי זה בזה גופ יש אחרי זה שלושה שלבים עד כמה הוא הגילוי באפן של עידוז באופן של חוקי באפן של משפוטים אז כל אחד מהם זה פרוטים בהגילוי אבל כאן כבר בהגילוי נמצא גם העצם זה החיבור של עצם וגילוי האורך 50 הוא אומר על פי זה הכוונה בחוקים בפסוק זה בתשובה כשאומרים החוקים שכאן הוא אומר רק חוקים הוא לא אומר חוק משפטים הוא לא יהיה כבונ פרוטיס בחוקים שהכבון זה שלילסכל אין לך ריש זה לא זה לא עבוד פה כי לזה שבחוקים מותגש הכוונה הקלוליז מצב זה הכבוד קלוליז וזה לא קשור הכבוד פרוטיס אוקיי אז כאן סיימנו את ההסבר שאל האופן השאלה הכי עמוקה בדקוס שיש לה בלחוכם שהוא התחיל שעכשיו הוא כבר קיבל תשובה מושלמת שהוא יודע איך כל העניין מה מה קורה איך ממשיכים את העצמוס בגילוי איך אפשר לעשות את זה ולמה צריכים את זה שזה בעצם הכל חלק מכבון מושלמת אחד שבשביל כבון הסעצמו דרבתחתינים חייבים גם משוחס עצמו זה גם שהמשוחת תהיה בגילוי ובגילוי גוף וגילוי בדרך סבבה וגם דרך וממלה שאז יש לך את החיבו של אכדוס הבימיטיס בתוך המציא ובתוך הביטל על העניים כל העניינים בתכלס השלמוס גיר תחתינו וגדר תחתינו זה עצום וזה נפלא יש נקודה אחת עדיין שפה חיר צריכים להבהיר שלא ברור פה אז האם הפשט הואשכופר אישינו שלומדים את הסעיף הזה ולומדים מאורך 50 נראה שכופר רישינו שמה שקוראים פה עכשיו חוקים זה מה שקראנו קודם אדוס ככה משמלסיברי כן אידוס מה זה שזה כן פוט >> זהו זה בדיוק מה שאני רוצה להסביר עכשיו בעבור כי במים הזה לא ברור אבל לשון מהשמע יש פה ככה יש אידו זה המשוכס העצמוז ככה אמרנו אידו זה שהמיצס אידוז לעצמו זה מיצס מצד מצד זה שזה רוצה לעצמו זאת אומרת הלשון של אומר ככה חוקים זה שלילסכל סיבב ומשפוטים זה אדרביספשו בסיכל ממל זה היה אידוס חוק משפוטים עכשיו כשמ לכן בשאלה שלו מה היד חוק המשפוטים הרי העיקר זה המשוח זה עצמו אז כל הפרוטים לא נגיעו עכשיו בתשובה אומרים צבאנו כל החוקים אומר הרבי חוקים כאן זה לא חוקים שאמרנו קודם זה לא מדרג רגע פרטי של חוקים אלא זה הכוונה קלוליס אז בשקוף רישינו ככה נראה על פניו כאילו מה שאמרנו קודם אידוס עכשיו נקרא חוקים זה רק שם שינו השם אבל אבל לחירה זה לא מדויק חיירה לפי מה שהסברנו למדנו פה עם כל השיעורים שהסברנו שאידוס סוף כל סוף זה לא הכוונה קלוליסו זה גם סוג של כבוד פרוטיס למרות שזה זה זהזה זה קשור עם הכוון הקלולי זאת אומרת יש משהו באמצע במילים אחרות כפי שמשמיימר כל מה שהסברנו כל אבות של שלילה אידוס זה אפלו סוס זאת אומרת בכבונה מה בן אדם רוצה להמשיך לגלות על ידי תירו מצוו האם הוא רוצה להמשיך במלכולי הליכוד שמתלבש בעולם ייחוד או הוא רוצה להמשיך סיב כל העומים ביטו דווקא שלילן כל כמורים או אפלוואה שהוא לא מוגדר לא בגול ולא בבליגול זה סוג של אפל ש קראנו לזה שלילה מוחלטס זה גם סוג של שלילה אלא שלילה עצמי שלילה כמו שכתוב בשחמונה הרבי הביא את זה קודם ש כל השם היה יצחק לא הקדוש ברוך הוא כל כך מופלא שלא רק שאי אפשר להגיד גיד עליו שהוא בגדרי הסיכל אי אפשר להגיד עליו שהוא למה בגדרי הסיכל אבל זה גם אפלוה וזה הפירוש לקיים מצס באפן של אידוס מה פירוש אידוס אידוס זה מילסדו דליגלויה זה אפלו אתה אומר יש איברשת כזה שאף אחד לא מכיר אותו לא יבי ליגלויה יש מדרגה בליכוס שהוא לא שייך לעולם הוא לא בגד גילוי לא באפ שמל לא באפ שסיב זה אפלוה והפלוואה הזאת יהודי על ידי מץ מגלה את יהודים אתם די יהודים מגלה את האיבשטר קיום יש את השיחה המפורסמת של הרבי דבירור דקיום שודי לא רק דבירו גם דקיום הואברד איזה איבשטר הזה שאף אחד לא מכיר אותו בכלל כי הוא מובדע לגמרי הוא בן הריך יהודי מספר עליו מגלה אותה על ידי המצווה שלו אבל זה גם הפלו כשמדברים על חוקים פה בסעיף הזה שזה הכוונה קלוליז שוב זה עצם קיום המצפס בלי שום לא מחפש להמשיך שום דבר זה מה שאומר במרגל בפומד רובי שיש עניין של קיום המצווץ הרבי שמה מדבר כן ישבד בב של רוסה דליבה יש כבולס הרבי ש מדבר כל מיני דרגות ציז ביטל יש עניין של מצפס מה זה מצווס צקדוש ברוך הוא אז זה שמה למה אין שום אפלו שום מניין וזה בעצם המשוחס העצמו שנמשך על ידי מצוס שזה הכוונקלוליס אז ממילא יוצא שבפרוטיוס יש גם ארבע דרגות במים כמלולי זה עצם קיום המצוותס המשוחס עצמו שזה מה שנקרא חוקים פה בסעיף הזה וזה ממשיכים עצמו וזה חייב להיות כי אם חסר לך את זה אז יוצא שיש ניתוק כןש חסצר בהלם ואנחנו רוצים שזה יהיה בגילוי כי זה חלק בשלי מוסג בגילוי אבל אז מגיע אחר כך מגילוי גופה אז יש שלבים גילוי גוף איסחוק משפוטים שזה באפרוט הגילויים שזה העניין של עצם אולי עצמו עיר אינסוף סחקמל כולם אה ששתמת >> במים חסר שיהיה כתוב את זה מפורש אז אני מקווה שלא שלא לא לא יצאתי מהעניין טוב אנחנו צריכים להתקדם חיר עד כאן המים הנפלא הכל טוב הכל יפה מה חסר עכשיו מגיע רבי עכשיו הסיף תסגיע >> סעיף ג התחלנו ש הפחידק בשואל שאסכם ולאיסנו שזה שהוא אומר זה יכול להתות שהוא הוא סובר רק מהכוונה קלוליס ווא אומר ש לא לא יתחמים מהכוון פרטיס אז יסד יסד על זה שכל הביו שהשאלה שלו זה על הכוונה פרטיס יכול לות שאקר בזה שזה עלול ליטות הוא לא הוא באמת הוא באמת שואל את זה >> אה >> זה משהו שמפחיד כרבי שזה רק עלוליות >> עלוליות כן >> זה לא שבאמת הוא שואל >> כן הרבי מסביר >> צד על זה שזה בעצם השאלה כן הרבי כאילו בונה על זה >> יותר בעומק כן בדיוק הנה אחרי כל הנעל צורביו סעיף בעצם מה שעכשיו הזכרת זה עכשיו סעיף טס גם כן השאלה הזאת עדיין לא מטורצת לגמרי. אז סוף כל סוף למה הוא צריך להשתמש עם מילה שעושה בלבול? מה בדיוק העניין שהוא אומר? הסברנו שמה שהוא אומר אלקינו שהוא מקבל את הכוונה קלוליס אבל מה הוא לא מקבל את הכבוד פרוטיס. לכן הוא אומר אסכם להדגיש את האסכום שבוטים זה לא בדיוק א לא בדיוק מתאים לנו כן משהו כזה אבל סוף כל סוף עדיין למה יגיד אסכם הוא יכול להגיד את זה בצורה אחרת שזה לא יגרום לנו אסכם סוף כלסוף משמ שהוא נמצא במקום אחר נראה לי שהביאור הזה סוף סוף רק בספטס אנחנו יכולים להבין את זה לעומק הנהח כל הנרצ ביור דכתסמס אוסו בשן בן חוכ מסתבר שהוא ידי שהוא ידי החידוש דבת הרבי בשבת בן חוכר הרבי בונה בן חוכ מי הבן חוכ של הרבי נקרא פעמיים הוא פה כל מי הוא לא חג בן חוכמה רגע אם הוא באמת בן חוכ הוא יודע גם את החידוש של דרשבי הוא כבר למד לקיס לגבול שמס כבר למד זה לא רק זה גם מכן שחקם שלס ושמש בגילו גם זה הוא יודע גם זה לא אם לא הוא חסר לו בן חוכ מה יש למודוס סוף כל סוף מה השאלה אז כאן הרבי יגיע למסקונה שבעצם אחרי כל הביורים הבן חכם לא ש של >> זה שאלה של הבי אז המסקיל פרטים צי מה התחדש הוא עבר גם את אלטרבי הוא עבר כבר גם את הפריז כרבי כבר עבר דרשבי עד שדור חסידס הוא יודע אלפסך לעל שתים מה מה אז מה מפריע לו אז רבי אומר בעיה שכוסמזה שמיסובס בטיר זה השיחה שהזכרנו אחד השיעורים פה חלק תסב אב שבידס רק הגדום למב צריך את כל הסיפור של מיסובס מכיוון שמנת התחדש זה מטרת צריכה להתחיל שזה לכם עומק השאלה של הרשי הראשון יש את השיחה הזאת שיחה נפלא הוא לפי שגם האחשוב חמת תאירת שיחס בשיחזבות שמה העבוד של השיח הזה שהסיבה למה התורה מספרת עלידסובס כדי להגיד לנו שצריכים גם פנימס אם תר מתחילה אחרי שזה היינו חושבים שדיר בתחתינים תעשה מקצועים זהו לא משנה איפה אתה אוכל תהיה גרוביום זה לא מעניין העיקר זה פל מעמש עיקר אז תרס סיפרה לנו על מה סובס להגיד לנו אדוני צריכים גם אבידו פנימס כן זה עבוד זאת אומרת צריך להיות גם עובד זה עבוד מקצה מה הרבי בונה עלי זה בוא עניינו כאן מגיע עומק אומר הרבי זה לא סתם צריך גם עוד פעם גם פה אתה יכול להגיד צריכים גם את זה וגם את זה גם את זה דף דף ס טום פנימי סד מבצוע צריכים את הכל לא כי יש פה יש פה יש פה מאוד חזק בעניין דזה שנצטוינו בכל ים ויאם יהיו בעיניך ככה חדושים כתוב יהודי צריך כל יום לקיים תר מיצפעם ראשונה קיבלנו את התר היום זה חדשים הוא לא רק בנגיע ליקר ויובו זה לא סתם דדיקבות שאומרים לבן אדם שאתה צריך לייקר את האידשק כמו פעם ראשונה ועוד בגברי לא זה וד בחפצה אלא גם בנגיע ללימוד הטרק מצו שבכל יין צריך להיות בד גנס זה עניין אמיתי יהודי כל יום מקבל תורה מחדש התר של אתמול זה לא התר של היום כל יום אתה נולד מחדש ואתה עושה את כל התהליך של מתנתר ממש כמו פעם הראשונה כיציב מיל וקידש והל יהיה בעין עליך עד שהטרמצה שיועץ אצלו קודם הם כלכשיו או לאכשיו יותר כאילו שלא היה לי תאיר אתמול היום מקבל את התיר חדש שחל התירמיצם זה הם כחדושים חדושים יש איזה דבר שהרבי מביא לו שם טוב תרסתמימו שיבסנופש שם טוב אמר תמימו שאף בן אדם עדיין לא התחיל אותם תמימו כאילו תמימו שהיא שלמה ש אף אחד לא נגע בזה יהודי כל יום צריך ללמוד תירא כאילו שהתורה היא עדיין עדיין לא עדיין כאילו שהיום היום התחילו אותה אף פעם לא למדו אותה מסביר את זה אחד מהשוב זקבה זהו שגם עכשיו לאחמן תר צריך לזבידש בדוגמה עובס אז זה מסביר לנו יותר בעומק מהבות שהתארה מספרת על העובס כי גם עכשיו צריכים כי בעצם כל יום אתה מתחיל את היום כמו בן אדם שנולד לפני מתנטירה ואתה הולך לעשות את המתנטירה מחדש אז כל יום יש לך שבדוגמה סובס קדמנת שזה עבודה פנימי זה עבד רוכני כלים וכולי ואז מגיע משה רבנו ואומר לך אדוני ירד לסיני בכל יה ובכל יה ולכן זאת אומרת גם מצד הקדוש ברוך הוא העניין שטר מתחדש זה לא רק עניין ברגש עוד ולכן צורך שהחקדומה לבתר עם זה אז ככה אז מובן מה מפריע לבן חוכז בזה יש דבר שילס הבן חוכ מועידס כנס כי התירומיצה של הבן חכם הם בכל יום חדש עםמש כל יום אצלו כאילו פעם ראשונה שחידשו לו את העוף של מטנט נמצא תומס במסכמת ושלמה זה עכשיו מטור אצלנו אומר ולא יסנו כדי לרמץ מה שמתחדש עכשיו כמו שאמרנו הוא יודע את כל התירוצים הוא כבר למד את כל המקסיד אבל מכיוון שנפשית זה שאלה נפשית זה לא שאלה שכלית נפשית אני עכשיו נמצא בשלב שלפני מתנטר כאילו אומרים יהודי צריך שיהיה לו קונפליקט כף הקלע וזה מחסידי שם כף הקלעיד רבי קשבור כזה מרבי הלל שחוסד חי בכף הקלע הכף הקל הזה בעצם דף ז א הזה דווקא פקר צריך להיות אצלך זה לא זהו ככה זה טוב זה כמו שמוזב אחד מהשיחס בחלק ד' שמה שהרבי מדבר על רוצה ושוב למה צריך להיות כל הזמן רוצה ושוב כי אם אתה אם אתה נהיה לך נוח עם השוב שוב אתה טוב לי עם השוב אז אז אתה אתה יכול להפוך לחומרי וגש צריך להיות לך כל הזמן שבעצם בליך נשדו ומילא בעצם אני צריך לברוח מ בעצם רוצא מה הכבוד עליני שוב אז הקונפליקט הזה זה יום יומי זה תמידי ולכן כל יום אני מתחיל את היום כמו יהודי של זמן האובס קומצן אברהם אבינו חבו אני מכיר את העולם באופן הזה והיום אני עכשיו הולך אז כאילו כל יום הוא מתפלל מחדש מה הולך איך פה איך מיץ ומה אני מתפלל מחדש כל השאלות מתחלה איך זה שמץ מיסיז יכולים להמשיך ואם כן למה צריכים כבונס ואיך יכולים לחבר את המיסים הכבונ כל שלושת השלבים שדיברנו במימר הכל חוזר לעצמו כל יום ויום כי צלק צריך בפשיט זה אצלו מצד עצמו הוא לפני מתירה והוא עכשיו הולך לקבל את התירה א זה כל יום אצלו חדשים הנא ירוף תנאי חידוש ולכן הוא שואל את השאלה כל יום אז זה לא בעצם שאלה פילוסופית זה יותר שאלה רגשית ככה משמקום הנפש וזה החדוש של שלל שמסופר פה בסיפור של של כיישולחנחו ויש לקאשר זה עם זה ששיל עשה בן חוכביל הפסח לפי זה אפשר להסביר מה הקשר של השאלה הזאת לפסערד כי הרי אמרנו ביימר הזה לא דיברנו על פסח בכלל אמרנו שזה כמו שאני בחומש בויסחנו לא מדובר על פסח באגודל מדברים על פסח אבל אבל הקישון לכך בחומש זה בכלל לא קשור עם פסח ולפי הביאור של הממר זה גם כן שאלה מיוחדת לפסח שאלה כללית על מתנטרה למה אומרים את זה דף כפסח אומר הרבי לפי הביאור של סעיף טס יש לזה קשר עם פסח לא מצד המצס אלא מה אף שפש תגל קלס כי בפסח הוא לידס עם ישראל. העניין הזה שבן אדם כאילו שהגיע עכשיו איך אומרים אף דלו הגיע מהאוויר הוא לא יודע כלום הוא פתאום כמו אח אומרים צכסים היה כזה ביטוי אודו מוריש אלטר brוד כזה ביטוי שרוצים להגיד אדם שמגיע הוא לא מכיר הוא אפילו לא היה בעולם כמו אח המבוגר של מרץ אז בן אדם גיע איפה זה קורה בעיקר בפסח כי בפסח זה י לידה זה קשור כמובן עם יניסן הרבי מדגיש את העניין של ליד וזהו שחג הפסח שאר במיוחד החינוך כי חינוך היה לא נמסכם יד כשאיל ולכן פסח זמן הליד זמן החינוך וזהו הקשר שהיה לצחם ליל פסח כי זה ששואל מידוס הוא כי מצד זה שתחר הוא נמצא במצב שלפני מתנטרה ובמדרגס הנפש עכשיו הוא כאילו שנולד עכשיו שאין שייך לשום נלד ולכן יש לו את כל השאלות כאילו פעם הראשונה שוב אנו אז יפה אז לפי זה השאלה היא שאלה נפשית זה לא שאלה שכלית אז איך ק התשובה הנפשית אז עכשיו גם התשובה צריכה כבר להיות יש כנס כל דיקרנטפ יר עצמו זהגם אין צריך להיות מתאים למהלך הנפש זקן תשובע בדם מצרים ויצא מצרים בך זוקי מה אומרים לאדם הזה שנהיה לו איזשהו את הדבר הזה ההתפעלות הנפשית מהגילוי של מטנטירה איך יכול להיות שמיסה ואיך יכול להיות גילוי כל העניין הזה מה עונים לו שגם מישהוא בדאג הסטינג ברגע שנל אין לו חנמ אתה רגע רגע נפלת למטנטר כלל זה שהוא גם בדגזו בפשטוס לפני זה דיברנו הבעל מדריגש שהוא עולה במדרגס ולכן הוא מרגיש את עצמו ככה יש את זה גם בפשטוס תנקשנל כן אני התחלתי עכשיו ללמוד חסיד עדיין לא מכיר את כל התשובות האלה אז הוא גם כן לכל כל השלבים כל המגורכם שהוא מדאגזו מצד הליה שלו ויסירו מזו גם מי שהוא במצב דעבד לפרי במצרים לפני יצא מצרים בכללנו נולד עדיין הוא עדיין תקוע במצרים מה אומרים לו ויציאנו לא שאלים אותך מה הבעיה שלך איך קורה כל הדברים האלה זה לא מצידך זה מצידו יש לך בעיה יש לי בעיה איך אפשר להמשיך עליכוזה מיסה איך אפשר שכשמשוךס יהיה גם גילויים איך מחברים כל השאלות שיש לך זה מגיע בצד אליכוס אותו אליכוס שאין לו שום עגבולת שהוא לכן הוא יכול להיות גם בעצם וגם בגילוי וגם במשוכ וגם בפנימיות כל מה שאמרנו אז הוא גם כן החליט שהיום ולילה היום הוא מתגלה אליך הוא נותן לך את כל זה ויציאנו זה גוף העניין גם הקדוש ברוך הוא בצ להיות חזוקו שתבות שותחזוקו זה לא סתם סיפור שקרה ביצרים המכות להיות חזוקו זה ביו שהענינים שהתחדשו במתנתרה והכל הענינים שודי פועל בעולם בתחתינו וזה זה בעצם ורציות חזקו אין חנד מצד העולם זה מופרח מצד לעולם כמו שאמרנו מצד המציא הכל מופרח מצד מציא מופרח איך גשמי ממשיך הליכוז מצד מציא מופרח איך גילויים ממשיכים עצם הכל מופרח מצד אבל מצד עשו שום דבר לא מופרח אז מה שאתה שואל זה מצד הגדולים שלך אבל מצד העצום זה ש מופרח אז אז הרגע הזה הקדוש ברוך הוא נותן את הכוח העצמו שלו והיות חזוקו וממילא הוא מוציא אותך מהמקום של של הלומדסטרים שלך מהקנו שלך ואתה נולד ואתה מקבל ואתה מקבל את כל המשוכס מן הקוצה לקוצה זה בדיוק יציאת מצרים בכל יודזו תקסגוס עד שנגלה הקדוש ברוך הוא בכו שהדילו מן הקוצמת ביסר אבל פצרים למסר הגיל בעצמי אחרות מה שהרבי אמר לנו פה זה שבעצם גם באוידה יש פה ממש מה שדיברנו קודם במים ובשכולה קורה גם בבידה מה אמרנו באשקולה באסקולה אמרנו יש גילוי מצד עצמו אז הם בכלל לא שייכים אלא עצמוס ולכן הוא שואל מה מה מה עושה פה גילויים אבל יש כשאתה תופס שלא מדובר פה על גילויים אצל עצמו אלא מדובר פה על עצמו שהוא לא מוגדר בשום גדר שלכן הוא יכול להיות גם בגילוי אז הכל מתהפך זה שני הקצוות מצד עצמו גילויים ממני הולך לעצמו אבל מצד העצמו הוא יכול להיות גם בגילוי אז אותו דבר קורה פה גם כן בוויכוח הנפשי התינוק הוא בתנועה כזאת שהוא מסתכל מצד המט אז אז אז ככה נרגש אצלו כל יום שבעצם אין שום ערך לא יכול להיות וזה גוף הביטול הזה הצייקה הזאת הביטול הזה השאלה הזאת הזאת זה בעצם עושה אותו כלילי זה זה פותח את ה את ה את ה את ה את הדלת שיוכל להיות העניין של המשוחס העצמוס ואחרי שמשוחס עצמוס אז זה כבר מצד גדורים של עצ אין בזה שום מקבולס חד לבודו קיצר צריכים להתועד על זה וכן תהיה לנו אשר כימי צחו מרץ מצרים הרדנופלס גאול בדרך דילוגש בפברנג של הרבי בלילות הראשונים של פיסח בשנים הראשונות זה חוזר על עצמו עוד הפעם ועוד הפעם רבי יורם שהרבי היה אומר בליל ביזה פסח היה מתוועד הרבי מבאר חלוקים בעגודל בוד שחוזר על עצמו הרבה זה זה איך זה לשון בהגודל שמה א אחשוב בתחיל אויבדבזורסינו ואחשוב קרבון עמוק לבי דוס פשוט אחשו זה קרה לפני 3000 שנה מסביר לא קורה היום הלילה זה בדיוק מה ש בן אדם נמצא במים מדומצב של אויבדזורה ואחשוב בשיט חודשם בריג חודם בדילו בין הקוצק כן קרבון לדוסה הרבי מסביר כל הגודם רבי יש לו כמה חלקים בגודל ויציאנו היום הם כאילו שכל הסיפור של פיסח זה לא זה לחיות את הדברים בהב של פסח זה הדילוק מן הקוץ לקוצץ זה משד הלבות של האריזל עכשיו האריזל אומר שליל פסח צריך להגיד הגודל בכולל רומו בשמחור רבו כי הגודל זה בדרך דילוג זהזה קפיצה מדילוג שיני רואה איך זה עו באותיות של קבולה שזה זה עניין דו למטו בלי שום זה בעצם פה של המגם כן בוא מיד להגב משיח צדקנו מי רבי מינו ממש המעניין פה אור 62 הוא מציין פה פוסק שזה היה קפיטול שהרבי התחיל להגיד בת שינו שהגולוס הוא כל כך גדול עד אשר חרפו חו חרפ שחר פרק פטס טוב שנ הרבי להגיד צריך להגיד פרק פטס מעניין שבטוב שלח כשהרבי אמר את המימר הוא לא דיבר פה על הפוסק של אותו קפיטל רבי אז התחיל לפרק ז כמובן אבל לא לא מזכיר בדרך כלל הרבי היה מזכיר פה שהוא מב פסוק מהכפיטל שלו אז בפיל בד לא נראה לי שבגס משהו כזה הרבי כן מבארסו בפרק אגופ Да.