מאמר ד"ה כי ישאלך בנך תשל"ח חלק ה', הרב אשר פרקש שנת תשפ"ו

אז אנחנו אורזים פה בסעיף ז' במר של כיולכו בסעיף הזה בעצם הרבי מסיים את הביאור הביאור הפנימי יותר עמוק יותר שזה החידוש של המיימר הזה בביאור של של השילה של הבן חוכם והתשובה שבעצם זה התחיל בסעיף ג' וכאן בסעיף ז' הוא מסיים את הביוור כן כפי שאמר אמרנו קצת להסביר המשך עניונים להסביר מה היה פה הביאור הרגיל הביאור הרגילור בכסידס אבל הביאור של רבי סנו נסינו שמה בדיוק השאלה של הבן חוכמת איך הוא נקרא בן חוכ מה בדיוק מפריע לו א מדברים על בן חוכמה על פי טירת אז השאלה כפי שהסבירו תמיד זה שהבן חוכ מצליח להתחבר לאופטו של מטנטרת הוא לא יכול להבין מה יש במצוו גשמיס מצוות רוחניים הוא מבין לפני מתנת עובס דרוכני זה כלי לליכוס גשמיס מה מה הקשר איך זה ממשיך לכוס זה היה השאלה וסביר עבודים מוינו שבזכות מציאות מצרים נשבר המחיצה ינ בתחתינים זה המיור הקלאסי שיש בס תמיד אבל הרבי ממשיך הלאה ולא מקבל את הביאור הזה בתו כי במילים של הבן חוכ מונח שאלה אחרת או דווקא אם זה היה שאלה שלא היה צריך להגיד מה מצוו לאידו זכים ומשפוטים ועוד כמה וכמה שאלות השאלה היא שבנוסח השי מובן שהבן חוכ יש לו שאלה אחרת אז אז אז אז מה באמת העומק השאלה של הבן חוכב אז קודם כל הוא הביא מה המר של הפריד כרבי ששמה מרומז שבתושין אפריד קרבי אומר משהו שנותן לנו כיוון להגיע להבנה יותר עמוקה בשילת המחב שהפריד קרב אומר שמכיוון שהבן חוכ מצד אחד הוא אומר אסכם מצד שני אומר לכינו אז הוא כאילו סותר את עצמו הוא לא כמו הראש הוא אומר לכינו הוא גם כן אבל מצד שני משתמש עם ביטוי שמבלכם לא יסונו אז הפיק רבי אומר בואות שהפשט הוא שהוא מקבל את הכלל ולא את הפרטים זאת אומרת שמצד אחד יש לו קבלת סיל והוא מוכן לקבל את העניינים של הביתס השם מצד הליקנו שזה קרסיל קלוליס אבל הבעיה שלו זה עם הפרטים מהק הרבי הסביר שבידס השם בכלל בקיום המיציה שני עניונים כלולים כי המיצרים שמה לא קיים עידוס לא חוקים לא משפוטים שמה יש רק נקודה אחת שזה רוצמוס גמרנו כבוד כלול אחרי זה יש אבל גם כן כי הוא ממיץ מיטה הכבוד לפרוטיס איזה זכות לשפט וממילא זה מה שאומרים הוא מוכן לעבוד את השם ולקיים טרו מצס מצד הליקודקוליס צד קב לס אבל להגיד שטירו מצריכים לעבוד אצל הכבוד פרוטיס אז זה יש לו בעיה וכאן נכנס כל הביאור שהרבי עשה כאן הקדום שלמה שהידו זחוקים ומשפוטים זה שלוש דרגות יש את זה בכל תירו מצוס כל המיצות כל המצוות חוקים כל המצו משפטים ומה הם מגיעים לניונים זה שלוש דרגות בעבידס השם שזה קשור עם השלוש דרגות בליכוס במלסי ובעצמוס כן שמזה נעשה שלוש אפנים ולבוד את השם מצד ממר להבידס השם זה באפן של טעם ידע סוגי בפנימיס באפ שהבן אדם צריך להשיג משפוטים לקיים מצץ מתוך עוון וסוגי מצד סבב כל העמים אז כל האריך סביר שסבב כל העמים זה מצד אחד הוא זה ביטול שלילה אבל יחד עם זה יש פה יחד אז יחס שלילי יש פה יש פה יש ה גוףזה תפיסמוקים שצריכים לשלול אותו על דרך ניין חקיקה כל הריכס הביו שבידס השם זה היד שחוק חוקקתי גזר גזרתי ואין לךש יש פה תנועה של ביטול חוק חוקים שלילה לעבוד את השם לא מצד הטם אבל או גוף הדגושי שיש טעם שצריכים לשלול בזה גוף יש פרטים שאתה יש פה ירידה לעולם השיחול וגם כן שהשאיכל הוא סתיר אל הליכוז צריכים לכן צריכ לבטל אותו געה השלישית זה אידוז שזה אידוז זה על עצמו זה אידוז זה זה למסד לא יבי לגלויה שזה הבחינה של עצמו שלמה מסב שלכן נעשה מזה עניין של א כי הממצ כי כי ככה לא ברצי שה בנפש זה גם כשלוש דרגות ככס פנימיים ככס מקיפים ועצם הנפש שהוא אידוס אתם אידי שיהיהודי הוא אידוס על הליכוס מצד עצם מציוס עד כאן זה מה שלמדנו עכשיו מגיע סעיף ז' אז הרבי עכשיו בא לתפור את כל העניין פה זה כאילו הסעיף הזה על פי כל הקדומה הזאת אנחנו באים לתרץ את השאלה מה יהיה עומק השאלה של הבן חוכ ואז נמשיך הלאה שלא מה די הכל נקרא קצת בפנים ואחרי זה ננסה להסביר אז הרבי אומר ככה שלמה די כרניון שלמצו שהם אדוס המשורחס עץ מסרסוף העיקר העניין שודים מקיים מצווז מה הכוונה העיקרית העניין העיקרי שבמצווז זה אידוס כמו שאמרנו אתמידה כלומר שודי על ידי מצווז הוא ממשיך את האצמוס בעולם אין ינ החוקים והמשפטים דמצוו המשוךסרס ממלה אז אם ככה למה צריך שיהיה גם חוקים וגם משפטים חר העיקרשמוס מה בדיוק העניין של אבל זאת אומרת השאלה היא בעומק העניין הרי הרי לגבי עצמו אז גילויים אין להם שום תפיסה סמוקים כן אז אז מה העניין שיש עניין לעבוד את השם ולקיים מצווה באפן של חוקים ומשפוטים כאשר שית חוק משפוטים זה חיר סב ומל שיש לטעצ אתה צריך את הגילויים אז מהות הוא כי הכבוד בהמשוךס העצמו שעל ידי המצוו היא שההמשוכת שתהיה בגילו אין חנם יש עיקר המטרה במצווה זה להמשיך את העצמוס בעולם פשטו זה מה שקוראים בחסינ דיר בתחתינים המשחס העצמוס דירצמוס שעל ידי המצווה שזה רוצן העצמוס אז ממשיכים את העצמוס פה למטה של תראה מ לומד אותנו בתנג אז כעיקר הכבוד זה משוךס העצמוס אבל חלק מהכבון זה שהמשכת העצמו יהיה בעיפן של גילוי שהמשכת תהיה בגילוי כן זה גוף ניגע בהכוונה של המשחת העצמוס וכיוון שהעצמוס הוא למה מגילוי עצמוס לא בגדר גילוי כמו שאמרנו קודם שעצמוס אי אפשר להגיד לא ממעלה ולא סיבב זאת אומרת מה לא מגד גילוי לא כן הגילוי משוךס העצמוס כדי שהמשוךס עצמו יבוא בגילוי כי אומרים שחלק מהכבוד זה שזה יהיה גם בגילוי לכן הגילוי משוךסמוס הידוס הוא על ידי הר הסומלה אז זה מה שצריכים את ער הסב ואר הממלה לא בתור עני עניין לעצמם זה לא שסמל תופס מקום מצד עצמם מצד שבכבון האצמוס נמצא שהוא רוצה שהוא יהיה גם בגילוי שגילוי פירושו סב ממל ומכיוון שהעצמוס רוצה שיהיה בגילוי גילוי זה על ידי שהעצמו בא בסבמלה לכן צריכים גם סב ממלה שזה העניין של חוקים ומשפוטים עניין הגילויים זה הגילויים פועלים שהמשחסוס יהיה בגילוי במילים אחרות זה ככה אני אסביר את זה תברך קודם כל טיץ' מה כתוב פה? כן במילות ככה אם אתה לוקח גילוי מצד עצמו אתה תופס בגילוי מצד עצמו אז אתה לא תופס עצמו אה עצמו זה אין בשביל גילויים גילוי ועצמו זה בין הריזל הזה גילוי זה מציא גילוי זה תפיסה סמוקינג גילוי זה יחס עדוס לאלא לאלא שום דבר לא תופס מקום אפילו להשליל זה כמו שדיברנו ובמילא אם אתה לוקח ממלא אז אתה לקחת לא לקח אז אז אז לא לקחת את האיבר שלו, לקחת מדרגה אם לקחת סיבר אותו דבר כן אז אם אתה תופס גילוי מצד עצמם זה בין הריך אלא עצמוס אבל זה הפוך אחרי שמדברים על האצמוס שכחס האצמוס אתה אומר הפוך עצמו רוצה שיהיה גילויים זה גדר אחר לגמרי זה לא שהגילויים מצד עצמם תופסים מקום כן אלא שאולו ברציני של העצמו שהוא רצה שהמשכ שלו תהיה בגילוי כן אז זה חלק בכבון העצמו ואז הגילויים זה סוג אחר של גילויים זה לא גילויים כפי שמצד עצמו זה גילויים מצד כבונסא עצמוס אז הם הופכים להיות לחלק מכבוןסעצמוס ואז זה כפי הכוונה והכבונסמוס הוא ש רצה להיות בגילוי שגילוי פירושמ אז ממילא אזהנן דגר אוקיי זה סתם ט של המילים פה ולפי זה מובן הסדר העניים אחד מהקושיות שהרבי שאל בסעיף ג' וזהו שהסיד דג עניינים אלה הוא אידוס חוקים ומשפוטים תחילו עניין אידוס המשוחס עצמוס זה הסדר עכשיו מובן 100% לפי מה שהסברנו פה במים אידו זה מידוס זה לא יודגלויה כלומר אצמוס אז דבר ראשון זה אידוס שהכבון הראשונה בקיב מיציה המשוחסמוס וזה נפל על ידי זה שאתם מידי ויהודי על ידי מצ הוא אידוס על העצמו ממשיך את העצמו בעולם משוחס העצמוס ואחר כך כדי שהמשכת יהיה בגילוי ועל ידי גילו הסיבב שנמשך דין החוקים שבמצב פה שהאספוס יבוא בגילוי בגילוי אבל בעפר של סיבב ואחר כך בכדי שהגילוי יהיה בפנימיוס זה עוד עניין הוא על ידי הגיל דר ממלה שמזר משפט מיצוס טוב עכשיו בוא נעשה טוב זה יפה זה התרגום של המים פה כן אז אז אז לכן צריכים את שלושת הדברים הפשוכס עצמוס שזה יבוא בגילוי ובפנימיות אז הפשוכס יד אידוס גילוי עצמו זה ידי חוקים ופנימיוס שזה יבוא פנימי זה במשפוטים וכל זה חלק מכון הסמוס אז לכן צריכים את שלושת הדברים ואז הרבי ימשיך בסעיף הבא שלכן זה השאלה של הבן חוכ יובן באם כעניין של השאלה של הבן חוכ שלכייר הוא לא מצליח להבין איך על ידי קיום המצס פועלים גם גילויים זה מה קשר של גילויים כיש לך את המשוחץ בשמה אתה צריך גילויים מה העניין של הגילויים אוקיי זה נראה עוד מעט מה בדיוק השאלה שלו קודם כל פשוט לתרגם מה שכתוב פה אז הסעיף הזה הקטע הזה כמובן כמו שהרבי בעצמו מציין פה פעמיים ללקוט סיח ישראל גבו שמויס זה ממש כן אותם עניינים רק ששמה מדברים את זה בטיימי הבריאה וכאן מדברים את זה באותיות של מצווץ כן מעבוד א זה ועוד יסודי שמיוסד על זה אחד מה אפשר להגיד המפכס של הלקטיסיכסר תר אבות הוא ככה כן כל היסוד הוא יש את זה תחיל השיחות הראשונות א השאלה מפורסמת שזה פשוט בתניה מצד אחד אומרים נישא והקדוש ברוך הוא דיר בתחתי כן זאת אומרת מסבירים לנו מה פשט ניסא תחתינים שזה עניין של דירלצמוס זה מתדזה בעצמוסיר בתחתינים נעשה על ידי מה על ידי קמצ אומר לנו בתניה שמהסה לעשו ישראל למה תכלס יריד את הנשוםזה בשביל הסיה כי בהשיא נמצא נמצא כנס ואף על פי כן אומרים אבל שצריך גם כוונת בתניה אנחנו רואים שאחרי פרק לד בבז שאל תרבי מסביר שהמיסה הוא העיקר מגיע פרק לח ו13 פרוקים שאלתר מדבר על על דף כלפך על אבירה על כבונה על הרגשים מה מה הסיפור תרבי אומר מצו לכבון גול נשומ זה אומר מה נמשך אם היה עצמו רוצה מיסה אז תעשה מהיסה אתה היהודי הכי טוב ואתה מקיים מצ גמרנו מה עם כל הביורים שמה מפרק לחק נה אל תראה ומדבר הכל על כבודונס ורגשים וירהוס מה זה נכנס אז כאן מגיע אבות שבעצם זה היסוד בלקות סייח שהרבי מביא זה מתחיל פעם ראשונה שהרבי כותב את זה זה בשיחה חלק גלי ששמה זה פעם ראשונה שהעניין מופיע בשבס הגודל יש שמה שיחה שהרבי מסביר את האלטר שאלתר ביוחס פיסח מתחיל שבס גודל שהיום שיש לנו את השולחן ערוך ו לא צריכים לתת רושס כי המצם יודעים והלוכס אז צריכים בשעה בסגות לדבר על דר כי הבי הרבי מסביר מה זה דרכי הבייה דרכי הבי זה אביר אז שמה מגיע אבות הבי שמה זה המקום הראשון נראה לטסיכיך שמופיע החידוש הזה א למרות שהמיסה אוקר א אבל כדי שבהמייסה יהיה אור זה פשט דרכי כמו דרך שמביא ממקום אחד למקום שני על דרך זה אבא ואירא תכי הם לא הכוונה אבל הם הדרכים לחבר בינם שורכ אלא המיסה ואז שמה הרבי מביא את אבות שכמדומני שזה היה קצב יד של הרבי בשנים הראשונות וזה הפך להיות למקום בלקוטי סיכס שנמצא בכל מיני סיכס שבכבון סאס ביזנינים שיהיה דירה ושיהיה לכתיגדיר זה הביטוי ביטוי הזה שהקדוש ברוך הוא בדירה בתחתינים יש בו שני עניונים יש בעניין של תחתינים זה שיהיה דירה עצם המציאות של הדירה אבל גם בהכוונה הזאת בתוך הכב מצדירה לא סתם שיהיה דירה אלא שיהיה לכתגדירה שהדירה תהיה דירה של אר במשך השנים אז אז העניין הזה בלקוטי סיחס מתפתח עם הסברים מה זה מה זאת אומרת יש פה שתי כבונס חס ושלום שיך לחלק שתי כבוד אז זה הרבי מסביר את השיחה קודם כל קורח חלק ד' שמה יש את השיחה מפורסמת על משה רבינו בקוירח שזה היה טעות של קורח שהוא שהוא הלך לקצה השני כן הפוך מהמרגלים הוא הבין שמיסו עיקר אז אם ככה כולוידו כולם קדיישים הטעות שלו היה שהוא לא הבין שצריכים גם איר שצריכים הליכתיגדיר שזה העניין של מיסים טוים טובים מירים שיחה מפורסמת של קוררח חלק ד אבל הבייו בעוונ זה ויגש חלק ליקי שמה הרבי מסביר את הבוד של יופי שחשוב למזחי לומבה שזה לא סתם עוד עניין הוא רוצה דירה בתחתינים ועכשיו אנחנו גילנו עוד עניין הוא רוצה גם לכתגדיר לאחטה אלא הליכתיגדיר זה ניגיה להמשוךסמוס אם המשוכי נשאר בעפן של הלב לא בא בגילוי אז זה לא עצמוס מכיוון שאצמוס הוא הכל אז אז הוא לא מוגדר אם הוא נשאר בתנועה מסוימת אז זה לא עצמוס אצמו שאצנו לא מוגדר בגדר רגיל הוא גם לא מוגדר בגדר האלם אז כל גדר זה לא יהיה אצלנו אז לכן כדי שיהיה אפשר לעצמו בשלימוס אז זה דווקא כשיש גם את הזה ההלם גם גילו שניהם זה השיחה בחלק ה והיגש ששם הרבי מסביר את הסוגיה הזאת באריכוס עכשיו כשמגיע שיחה חייל לגבוב שעל זה הרבי מציין פה במימר שמה הרבי בונה את זה בצורה נפלאה בעתיים מהבריאה כן בשיחה של שמויס שמה הרבי בונה את העניין בניג לתימי הבריאה שאנחנו מוצאים שלושה ביורים שיש בתיימי הבריאה יש את הניקודה שמדגישים שתכלס כבוד למה הקדוש ברוך מה הכבוד בבריא לומד זה שעל ידי זה מתגלה הבלי גבו של הליכוס זה ביור אחד גחזקחסך קוראים לזה לשנס הקבול מצד שני יש תימיה שזה בגשת דומבי זה שני סוגים של טיימים יש כל הטיימים שכתובים בספורים בכל זה בשני בשני בשני הסוגים האלה ש בביאור של הרב זה צד האיר וצד האמסאת אומרת מה בדיוק פיר צרדוך מה נשלם מה מתגלה על ידי על ידי העולם ועל ידי היד בעולם על ידי זה מתבטא הבלי גבו של הליכוז ועוד באיר אה כמו שהרב מביא שם הסיכ אברהם אבינו חסד הבליגור של האיר שיכול להגיע למטו מטו דר זה זה שליכו יכול להתגלות גם בתחתינים אבל מצד האר מצד האליה מצד הבליקבול ועוד יותר עמוק זה שהניבר הוא קלין לזה אמס ששתמידון לא מצד שהוא מגיע לשמה בלי גבו שלו ישבות יותר עמוק שהתח מקבל אותו שהתחת מסכים אליו עכשיו בכל זה ההבדל בין אירס וכלים כן מה לעשות איר מהלסה קילים איר מבטא את הבליגור של הליכוז כלי מבטא את האמ של הליכוז שסגול גולס אמסים מכל צד שגם ניברוש הוא לא המשך שלו גם גם הוא מרגיש מבין מקבל שתמד יש לוזה זה מתאים של קוז צד השוב בשתי העניינים האלה שזה ור של טעם הסבר טעם האמיתי ניסאו ניסוה זה לא בות של בליגבו לא של אמס אלא להפך אבות קפה מצד הכבונמית תראה בפרק לו שולברצדקסדר אח כפי זה שבירה לא מבטא שום דבר לא מתגלה פה לא עיר ולא כלים אין פה שום מילה יש גשמי תחש תח למטנו קליפה וסתרח ואבותו השבירה ובשבירה הזאת זה התכלס עצמו לשבור את היש לשבור את החמה נעשה על ידי ככה לא מוצא ניסה וכ זה העניין של ניסה ושלמלנו מתם כן רבי שמה בסיכ מדבר שמה אבות שלסחצוס כן על דרך כמו שיש מעין על איזה טעם זה חידוש עצמי בקחצנו שהוא לבדך על דרך זה גם כן נדיר בתחתני נדיר בעצמו דברים ש אלטר בוכים כבר מכירים את זה בעל פה אז תמיד זה טוב אם בחזניים לכת אז אז אז זה מגיע הרבי שמה בהמשך של הסיכם וזה מה שרבי מציין פה למטה להעורה ששמה הרבי ממשיך הלאה ואומר אז מה זה אומר שתיים הזו ויצח חיים הם לא נכונים חס ושלום אז הרבי מסביר לא זה חלק מהכבוד לא אחרי שאנחנו יודעים שנשאב נסעב לסלת תחתינים וזה הטעם הוא אמיתי כמו שאלת רבי אומר בהתחלה כל אבות ששיר העניין זה בעצמו שעולת תחתינים אבל בהכבונה של דיר בתחתינים נמצא גם כן שזה יהיה בגדרי התחתינים עכשיו גידרי התחתינים זה גילויים מה ועוד גילויים גדרי התחתינים גידרי התחתינים פירושו שזה יעבוד לתוך הגדרים של מציאס עכשיו מציאס יש בו שני עניונים במציא יש עניין של עיר ועניין של כלי מציאס מורכב משני עניינים כלולים עניין של עיר ועניין של כלי זה זה גידרי התחתיני זה גדרי המציא ומכיוון שהטיב של הקדוש ברוך הוא היה שהמשכס האצמוס יהיה לא רק מצד עצמוס ולישאר בהלם אלא שזה יבוא בגילוי אז לרדת לעולם של גילויים ולכן יש תים מהזויר ויצאים א גילויים אז אז יש את האבות שלמוסקחסוב הבלי גבול שלו ות בעיר כן ואחרי זה יש שזה יבוא מצד הכילים שזה שזה שזה שזה שזה גדרי זה שני העניונים גדרי אז ממילא יוצא אותו ווד אם אתה לוקח תי מהבריאור מצד עצמו כמו שאמרנו פה עכשיו אם אתה אומר שכל הטעם של הבריא הזה רק מצד שתמדום בחס ושלום זה מדזה עניין של טעם כלומר טעם פירושו שיש תפיס הסמוקים לעולם יש מציוס יש תפיס הסמוקים צריכים אותו כביכול להמשיב שצריך את העולם הקדוש ברוך הוא כאילו חס ושלום גם הקדוש ברוך הוא אין שום ביטל בתכל אין שום תפיסמוק אין שום יחס לגבי המיתס הקדוש ברוך לא העולם אין לו שום יחס לא חיובי לא שליל אין לו שום יחס שליל כל התי אבל אחרי שאומרים ניסו ואחרי שיש את האול ברציני על זה אומרים עכשיו אתה יכול לקחת טבריאה הטבריה לא בגלל שמצד עצמו תופס מקום אלא בגלל שאולציני שאדירה יהיה לכתי גדיר זאת אומרת שזה יהיה ירדור בתוך המציאות של של העולם אז לכן יש גם טיימים והטיימים הם שתי רפנים ארץ וכלים זה לחייר הניקודס העניין בשיחה שמה אותו דבר הרבי לוקח אותו עניין גם גל עניינינו איזה חוק משפטים קצת אולי בסגנון אחר אבל אבות הוא הטובות כאן הרבי מדבר על מקי ופנימי שמה זה ער וכלי ער ואמס כל מקום זה ביטויים אחרים עניינים אחרים מה בדיוק השלמות כ פה מדברים הרי חוקים ומשפוטים חוקים ומשפוטים זה בווד של רוצם וסיכל אז ב באותיות שחסידי זה נקרא מקבל פנימי אז גם אז אבל גם זאת אומר יש למשל של הנפש כן דיברנו פה קודם במים מה ההבדל בין ככס מקיפים וכס פנימיים זאת אומרת גילוי הנפש הנפש ישנם שני סוגים שלכס הנפש ישכס הנפש שהם מקי ויש ככס הנפש שהם פנימי מה ההבדל ביניהם יש מילה בזה יש מילה בזה לדבר את זה בסגנון כן של ככ של מקי ופנימי יש ככ ככס מקיפים יש ככס פנימיים מה בדיוק ההבדל ביניהם ככס מקיפים המילה שבזה שכאן הנפש נמצא בתקף הנפש נמצא בגילוי הלייך זה הבלי כבוד של הנפש רוצן מבטא את הבליב של אין דברים בפני הרוץ זה תינוק ככס מקיפים מבטים את הבליב של הנפש אז המילה היא שכאן הנפש מוכל התקף שלגבי הנפש הכל מתבטל זה אף לא שיש במקיפים אין דרוץ הכל בטל עליו ולכן גם אם לא תופס מקום בצנה גמרנו אז זה גופם האלה של הבליג החיסון אבל הוא שזה שהוא שולל או גוף זה החיסרון שלו שהוא שולל את הפרוטים הוא לא מתאחד איתם הוא לא לא מתאחד עם התכנן הוא לא חודר בו אין מפקר אותו שולל אותו זאת אומר אתה לא מצייס כמו שאמרנו קודם וניגיע למצוו שמבחינת חוקים יה אין רשות להר שולל את השכל אז זה החיסון לאידור גיסה ככס פנימים המילי הפוך שזה חודר בתוך גידרי המציא מצד התחתן מקבל מילה של שפע לגבי עיר ן שיש פה מקבל והוא כלי והוא תופס את זה חודר בו זה המאלה של צריך משפוטים במילים של קוטי סיכס אנחנו נגיד שההבדל בין חוקים למשפוטים זה על דרך ההבדל בין ביטל וייחוד. כן. בחוקים יש התיבות של ביטול במשפוטים יש אתות של ייחוד. שהמציאות שלי נתאחד עם לכוס או שהמציאות שלי מתבטלת בשביל הליכוס. אז המילה בזה, מילה בזה, חיסרון בזה, חיסר בזה, זה שני עניונים אבל זה גידרי הבן אדם. הבן אדם מורכב משני החלקים האלה. זה ההבדל בין כרס מקים ככס פנימי. ומילא גם באוידה זה ההבדל בחוק משפטים מה ממשכים סיב וממלה. המילה בסיב זה ביטול זה כמו שהרבי מסביר בשיחה של נס וטבע גם כן עניון דיומ כן ההבדל בין ניסן ותישרי מה ההבדל בין נס וטבע בנס מתבטא הבלי גבו של הליכוז ביטול הכל בטל שידוד המערוכס זה מעלה בנס החיסורן אבל הוא שהמציאס הוא לא כלי לזה לידור גיסטבע זה להפך ייחוד תק המשוכ מצומצמת אבל יחד עם זה המילה שבזה אישעולם גוף ליקוס המציא הגדורים הטבע הגופ מספר על הקדוש ברוך הוא שמיים מסבת אז זה היסוד צבמר בהוידש זה העניין של חוקים ומשפטים אז גם כאן אומרים אותו דבר אם אתה עובד את השם רק מצד הטעם אז זה לא יבשת אז אתה נשארת במציא זה סתיר אלכוז גם אם אתה עובד השם באפ שחוקים ויטו אז זה גם גדול כמו שאמרנו אבל כשיש לך את היסוד שזה העניין העצמי ש מי זה בעצם זה המשכס עצמוס כן זה הכוונה זה התכלית אלא מה חלק מכבון עצמו זה שהמשכת יהיה בגילוי מה הפירוש בגילוי אז אמרנו כמו שאמרנו יש מילה בעצם עניין הגילוי שזה המילה שבסיבב בבלי גבול של הגילוי זה מתבטא על ידי חוקים ויש מילה בפנימיוס שזה יבוא בתוך המקב שזה המילה של משפטים אז זה פשוט לת תרגם מה כתוב פה במה עכשיו לפי זה מה בדיוק עומק השאלה של הזה לפי זה יש לו מה זה שמשמ בתחילה ממר שש בן חכם מזכמשפטים דקיב שכל המצוו ציווי השם לא מן מכלס בדוס חוק המשפטים כנ סעיף גסע סעיף ג הרבי הביא שעל פי המלפרדי כרבי מובן שהשילה של הבן חורכם זה למה ישסחלקוס לפי מה שאמרנו ש המצווה עניון ציווי השם אז כל המצווה צריך להדגיש את את השבוע לא את הכל מה נכנס פה יסחל אומר הרבי שהעומק השאלה לפי מה שלמדנו עוד עכשיו יהיה גם על פי הביור על פי חסידס או גם להביא שבהמשך משלסה בן חורכם נמשך גילכוס על ידי המצחמת שיקרמו עשי בפה גם אחרי הביאור של חסידס שכסידס מסביר שהעומק הש של הבן חורכם זהעל המשוכשכם אתיר שבחים תאיר התחדש משהו חדש הסיה הגשמיז בזה ממשיכים את העצמוס אז העומק של השאלה שהוא דווקא לא שואל בשם בוא קלולי מור האידוס זאת אומרת יש פה שאלה פרטית על אידוס חוקים ומשפוטים השאלה הזאת מגיעה אחרי הביכסידס שמסבירים את החידוש של מתרת וזה הרב עכשיו הולך להסביר לא עניינו לזה שדימה מה יש המצווז נם שהמשוךסליכוז אין זה פלא סעיף א' זה היה פלא עכשיו זה כבר לא פלא כן לפני זה זה היה פלא כן ביוור אמרנו קודם שהוא לא מבין איך גשמי ממשיך עצמוס רוחני צריך להמשיך הליכוס גשמי לא משי עכשיו הוא אומר לא זה שמיץ אפשר ליקוס אין זה פלא זה כבר לא פלא למה מכיוון שהמיץ רוצן הקדוש ברוך הוא. מה השתנה פה מלפני זה? סתם מעניין. כן. סעיף א' הרבי אמר שבן אדם יכול להבין איך עובס המשיך לליכוס. איך מיסי המץ לא יכול להבין את זה. זה היה השאלה שלו. איך על ידי גשמי בפש מה הסברנו? כי הרי באמת גשמי זה בן הריך. לא כלי דרוכניס הוא כלי גשמי הוא לא כלי זה היה שאלה קודם מה אמרנו שעל ידי יציאת מצרים מתחדש שגם משהו שלא כלי זה זה בדיוק המהפך ש פתאום עכשיו לא זה לא זה לא בעיה למה זאת אומרת לכייר מה שהשתנה בסעיף ז' לגבי סעיף א' שאנחנו מסתכלים עליו הבן חוכם בעיניים אחרות לפני לפני זה הסתכלנו שהבן חורכם הוא סוג של בן חורכם שהואזקמן זה הוא משובד לגדרי הסכל חכם כפשוט בן אדם חכם חכם סיכל סיכל סיכל לנושי אומר שאם אתה רוצה להתקרב למשהו נעלה אתה צריך להזדכך יותר דברים גשמיים הם לא כלים רוחניות הוא יותר כלים צריך לנושי לקצר בו שהאוב שהיה אנשים זוכחים אנשים עליונים ואחרים כמו שאלת בפרק מז כש מדבר על ניצ מצרים שאברום המשיך על ידי אבידוס הילוכו בקודש הולך ונוסויה היה וידרוכרו הוא כלי אם לעשות משהו שגש מין שום ערך לא כלי זה סכל עכשיו אנחנו מדברים כבר זה החכר על השכל אנחנו כבר מסתכלים על בן חכם שאצלו מאיר סכלת סוג מאיר אצלו חוכמה שמובן אצלו שהמשכס זה תלוי ברצל זה לא בגלל שהמט הוא כלי להפך המשוכס מגיעים ממקום ש בין הריך וזה לא ברצנה הקדוש ברוך הוא רצה אז הקדוש ברוך הוא רצה מה שאמרנו כגשמים מי קבקנו מגביל לרוס המשפיל לרוס שמיים בארץ כמו שהרבי מסביר הגויים חושבים שרוחניס יותר גבוה גשמס פחות אבל ודי יודע את האמת שהקדוש ברוך הוא רוכני גשמובים לפנות אז מהשוב צנו רצה גשמזה מה שממשיך אז עכשיו זה סוג אחר של חלק בדניפשיט זה שמש אין זה פלא כן הקדוש ברוך הוא אז ממשיכים שסבן חוכ זה שדמ נמשך גילוס של המים הומס חוך שני כשוכם מטחוך חוכמה מסתיר >> כ אמר את זה בהתחלה >> כן >> מה שמע שגם בחס תיר יש אה מה אתה אומר שגם בחוכ מסתיר יש צריך חוכ מסתיר יותר איך נגדיר את זה ש משפוטים טעם ודש ויש חוכמסטר של חידס מי מסטר >> שמה אומר למטה חוכמה סמונה סמר >> או אז זהו אז הוא מדבר על חוכמהסתירה בעניעמים זה שיכל של תירה אבל עם הגדורים של סיכל סיכל לנושי איך שתיר לנעמים איך שמתלבשת >> כן איך שהיא באה בסלפש שעלי בדמ זה הגדרה של משפוטים אבל כשלוקחים משפוטים לבד זליקציחופ שרבי דרוכניס יותר קרוב מאשר לליכוז הדברים שהם מיסר לא י איך זה נהיה כלי לליכוז עכשיו מדברים מהפס איך עשות ציכל איך עשות חוכ ככה ככה לחיר משהו אז ממילא מה הבעיה עכשיו הבעיה עכשיו זה שהוא מבין את המיל שמיס או אולרצאין אז נמשך אבל זה עניין שלשוכ לא גילוי גילויים לא שייך פה א שאל בן חכמי אז זה שמסמ צריך גילוי לכוס גילוי ומיס לא עובד ביחד הנה גילוי שייך לחיר אל דרוכנס ולאסיגשס אז הוא כבר מוכן לקבל שעניין שבאין הריך יכול להימשך על ידי שבעין הריך מכיוון שאסוס הוא בעין הריך אז הוא נמשך על ידי שבעין הריך אז מה יש ספואל את זה אבל כשאתה אומר שצריכים גם גילוי אתה רוצה גם שלכוס יבוא בגילוי גילוי צריך כלים אז גילוי צריך קילים אז אם ככה אז כאן כבר הגיע דווקא דרוכניס כן שני גילו שלכי אבירוכ לא ישגש לכן עם המדמשפטים ולא עם המצוו כיצב הזה כי זה שידי המצווץ נעשה המשחס ליכוז הוא מצד הנקודה המשותפת שבכל המצו שהם ציווי ורוצן הקדוש ברוך הוא וזה שהמצלוקים בסוגים אידוס חוקים ומשפוטים הוא בניגיה לגילויים שוכן החילוקים שיש במצוו זה קשור עם הגילויים לא עם עניין של המשכסמוס זה כבר קשור עם גיל המשוכ שבידוס המשוכי בהלם ובחוקים המשוכי בגילוי בפק הגילוי דשפטים הוא גילוי בפנימיות אז כאן צורך פתאום אדוס שוכחי בהלם זה גם איזה גבר כן פתאום אידוס גם מקבל איזה זה כבר כן זה עוד מעט נחזור לזה שידסו זה גם כן >> א זהו בדיוק לזה אני רציתי אבל קודם כל נסיים שאלה עשה בן חוכמו אידוז והחוקים והמשפטים ציב אלוקינוסמי דמסנו תרה שיקורמוכם כן אחרי מה עיקר העניין אסיה בפיל ענינו המשוך הליכוס מה תחדש אחי אחי התחדש שיהיה המשחס ליקוס ואם כן מיד החוקים המשפטים מה עושה אחרי העניין שליד חוק משפוטים שהחילוק דס חוק משפטים הוא בעניין הגילוי חריל גילויים נשאר לפני מתנת אם הכבוד זה המשוךס עצמו בשביל זה צריכים תק מיסה אז אבל אם אתה אומר שידו זכוק משפטים יש גם כ בגילוי אז מה זה שייך לחמתיר יש פה איזה בעיה של סתירה שחמת מצד אחד אתה אומר לי שעיקר שמתנטירה זה שימשוךסע עצמו ביחד עם זה מדברים על גילויים אז מה אבות צריכים אני לא יודע בדיוק מה מה סתם עוונה אידוס יש פה יש פה כוונקלוליס שזה שמיץ זה רוצה נעלין אחרי זה יש כבונ פרוטיס הכוונה פרוטיס יש איידוס חוק משפוטים הבעיה שלנו זה שאידוס למה אידוס נקרא כוונה פרוטיס הרי אמרנו שבאידוס זה המשוכס צנוס וזה וזה קשור לכבוד קלוליס איך פתאום אידוס נהיה כבונ פרוטיס אומר שבאידוס ההמשוך היא בהלם בחוקים זה בגילוי בפני של בליגבול במשפוטים זה בגילוי בפנימיות מה הפשט אז כאן חיי אל חוזרים למה שבשיעורים הסברנו כמה פעמים ש הודוס איך שהוא מדבר פה במיימר זה העניין איך שמדברים פה על צמוס אתה אומר אידו זה המשכס עצמו עיר אינסוף שלילמוחלטס לא אבות זאת אומרת יש פה גם בדקוס דדקוס איזהשהוא גדר שמצד אידוס אז יש שם שכס העצמוס דווקא בעיפן שהוא לא בגד הגילוי במילים אחרות, מה שדיברנו בסעיף הזה שהוא דיבר על שלילה, אז הסברנו שיש יש חיוב, יש שלילה ויש שלילס השלילה ויש שלילס כל התיירים. זה שאלת רבי אומר בתניה שהואמר על הקדוש ברוך הוא שלמלו מן הסכל אז אז אז אז אז כל השמי יצחק לוי זה גבוות של שלילס השלילה אבל זה לא אבות שלילס כל התיירים זאת אומרת את אומר שהאצמוס הוא כל כך למלו מגידרי סיכל שאי אפשר גם לשלול סיכל סיכלו זה לא שלילה אבל גם זה סוג של שלילה זה ועוד בביטול וזה עבוד של אידוס זאת אומרת אז אידוס חוקים ומשפוטים זה שלוש דרגות איך האיב שלה נמשך בעולם באופן ש שלילה מוחלטת כאילו שזה נקרא שהוא בהלם זה לא הלם שלילה מוחלטת עצם משוכת זה ממשיכים על ידי אידוס אחרי זה יש חוקים שזה שלילה בציור של שלילה בלי גבול שלכן זה מגיע באופן של אין לו חרשות להר יש משפוטים שזה שזה הסוגיה שזה שזה שזה באפן של סלפשוס טעם בדס מה שאין כן הכבוד לקול שהרבי מדבר פה שלפני ידעו זחוקים ומשפוטים שמה אין שום תנוה אין שום שום שום שום תנועה. זאת אומרת זה דרגה רביעית. אה זה נכון מה שאני אומר? אה זה הפשט במיימר שהעניין הזה של של קיום המצווס קיום המצווס כי כך או ברצינה הכבוד לקלול של המצווז לא שום על דרך לחייר את זה על דרך כמו שהרבי אומר ב >> בת שמן במר של א אומרוב מהגלב בפומדרוב שיש יש איפן הבד של קיום המצוו לא קבלסל לא ביטל לא זה שום תנועה שום ציור כן שיש לא ראוסדליבה וגם לא קבולסיל שום תנועה שום תנועה לא ביטל ולא מציאס קוממצ מצוו קצונו במצווה וציבונו וזה עצמוס כאן נמצא שוחסמוס אלא מה כדי שזה יבוא זה ממש הטובות שמה כן הקדוש ברוך הוא כדי שיבוא בגילוי אז ממילא יש גם קבלסיל כן וכדי שזה בתוך המציא יש גם תיר יש גם סיכל גם ראוסדליבי על דרך זה הרבי בונה פה זאת אומרת אידו זחוקים ומשפוטים זה שלוש דרגות שכבר מדובר על איזשהו תנועה יש שלוש סוגים של תנועה שלוש שטוגים של ריכוז בדרך המשוכן אז יש פנימיוס ממלא יש גילוי בפ של בליגול שסיבה ואז זה בלי ששולל ויש עצם אויר איך נקרא לזה שזה למה לא מגד גילוי ואלה ביחד אבל זה גם כן תנועה מסוימת או גופי התנועה שהוא לא בגדר גילוי גם זה עניין זה אופן מסוים בקיום המצווס זה הפשט אידוס זה מילסד לא יבי דלגלויהודי ממשיך את זה גם כן אחרי זה יש מצ ככה לא מצ עצם כמ מצוס זה זה אז זה מה שאנחנו אומרים פה שהשאלה של הבן חכם זה מה עושה אידו זחוקים ומשפוטים שלכם מתנתר אצלו ליקצחוב שהחידו של מתנת זה התחדש פה שיתגלה או לאצ לקיים מצגש כך הקדוש ברוך הוא רצה לא לחשוב על שום תנוה לא רק לא משפוטים גם לא חוקים ולא רק לא גם לא עידו שום תנוה אחרה זה זה זה העניין פה. יש בהלקוטיסיכס אחד מהשיחות שהרבי מדבר שמה שבכלולוס למה היה מסתכלים על קלולוס דירס כן אז זה שהתירה מספרת לנו על על כל מה שקרה לפני מתנת כי לקלולוס כבונסברין הגיע שיהיה שתי תקופס תקופה שעבדו על העולם בדרך זיכוך כאילו זה לא סתם שהאובס היו בתקופה לפני מתנת וו אחר אם אם אם אם כן ברית דיר בתחתינים והעובס לא אז למה למה מה מה יש מה קיבלנו מהעובז מה הסיפור של העובס למה התיר מספרת על העובז שמה הרב הרי מסביר א שחלק משלים מסבר זאת אומרת היה צריך להיות תקופה של זכרוך פנימי גם כן זה חלק מהשלמה סכבונת אחרי זה הגיע מתנטר זאת אומרת כל התהליך הכל היה חונש היה צריך לג אז כאילו שהבן חוכ שואל שכל העניינים של אידוס חוק משפטים הכל מה ששיך לגילויים היה צריך להיות לפני מתנטירה ומתנטירה היה צריך להיות רק העניין של המשכחס האצמוס מצד העצמי שזה נעשה על ידי כבוד קלולס מה עושים איזה זכוקיםמשפטים שעניון הם גילויים אחרי מתנת בקיצור אז מה עונים לו רבנים מה זה אומר לא. אה מה בדיוק התשובה?