מאמר ד"ה כי ישאלך בנך תשל"ח חלק ד', הרב אשר פרקש שנת תשפ"ו

אז אנחנו פה בסוף סעיף ה במימר של כיולכו. אז הרבי פה בסעיף הזה מסביר בעמק מה בדיוק ההבדל בין אידוס וחוקים. גם אידוס גם חוקים אומרים שהכל זה עניינים של המלמדס. א שניהם זה עניין של של קיום המצווה מצד רוצנלין. אז מה בדיוק ההבדל ביניהם? אז ה זה הרבי הסביר שזה סוג אחר של רוצ זאת אומרת הסביר את זה קודם כל בעניין החקיקה שמוסבר שחוקים זה מלא של חקיקה שמסבירים לנו בחסיד שחקיקה מצד אחד רוצים להדגיש שחקיקה זה לא מצייס כן כל הות של חקיקה שזה לא מציא עניין הביטול שזה המילה של מצווה של חוקים שזה מגיע אצל החקיקה שבנפש עניין הביטול כן ואף על פי כן אנחנו רואים בחקיקה שיש כן איזהשהוא שייכס שזה מה שאומרים שבסיסס החקוקים על האבן אז יש פה שתי דברים דבר ראשון זה ירידה באבן האבן הוא כבר לא כל כך בפשיטות יש בסיס דבר שני עצם החקיקה זה סתיר אל האבן החקיקה זה לחתוך מהאבן זאת אומרת נחסר מהאבן זהפך עניין האבן דרך זה גם בנים של אומרים בנגיע לסב כלל מין כסף שזה המשוכ שנעשה על ידי החוקים העניין של סבב קולעלמין ארסב כל העלמין צד אחד סבב כל מן תקלול אומרים שסבב גילוי עצם כמו יועצם עם כל המעלות אף על פי כן סוף כל סוף סבב כל עלמין יש פה ירידה סבב כל עלמין מתייחס לילמסי לא שמבה יש פה יחס אלא מה היחס זה בדרך שלילה ולא רק שיש פה ירידה זה שעצמו זה גוף שנהיה מוקר לילה ירידה אלא גם כן זה הפך מצד זה שמה סבבוס מפלש מציאס אילומסם לא שני הלם דקה זה אילם של ביטול אבל עצם עניין של אילומס הלם בדקו זה גם כן סתירה לאחד אמיתיס ולכן סבב כללמין זה לגבי אמיתיס עצמו זה עניין של ירידה עד לעניין הפחי לגמרי אז זה הרבי מסיים פה אני אקרא את זה עוד הפעם יש לו מרשע דרך זה גם בחוקים זה אנחנו לומדים גם בניגע לעניין החוקים ולמה חוקים זה יותר נמוך מאשר אידוס זה שנקראים בשם חוקים מלא שן חקיקה ומצנת שני עניינים שני הפרטים שאמרנו עכשיו שחקיקה זה ירידה באבן וגם גם כן שזה הופכי מאבן שתי הפרטים האלה מוצאים את זה גם בעניין החוקים שבמצוו עניינו פירוש חוקו הוא כמים רזל חוקו קרקקתי גזרו גזרתי ואין לו רישוס לרחרו זאת אומרת בעניין החוקו מה שמודגש זה ש התאיר אומרת בנגיע לחוקו שבן אדם צריך שיקיים את החוקו באופן שכך הקדוש ברוך הוא אמר ואין לו רישוס לארץ זאת אומרת יש פה דיוק שאומרים לך שקדוש הקדוש ברוך הוא יודע שהשכל שלך לא מקבל את זה. ציך למערר בטבע ואומרים לך תדע לך קנה צריך להיות שאין לך רשות אתה צריך לבטל שז אתיכול ולעשות כי ככה הקדוש ברוך הוא רצה למרות שהסיכר אומר הרב שני עניונים בזה שהרוץ דחוקים הוא לא יקשוב מוסי אלא כנס ירידה כביוס אז הבט הראשון שאמרנו הירידה בארוץ גם פה הירידה עצם העניין שהקדוש ברוך הוא כאילו יורד לשלול את הסיכ היריד לולם השך מנת לשלול אותו אז זה ירידה בעניין של של הרוצן גרוצן שמתייחס לסרות אין לכור רשוס לאר בדוגמהשינו וירידה שנעס חקיקה כמו שאמרנו בס שעצם העניין שיש acs באבן למרות שcs הם חקוקים עניין של ביטול אבל אף על פי כן עצם העניין של זה ירידה באבן גם פה עצם העניין שמתייחסים אל הסכר שלילה זה היחס הזה גם ירידה בנגע לעצמ זה ותט אחד הוט השני שאמרנו שהcsס הפכו גם פה לא הסכל שהרוץ של הוא בעפן שהעוון הסוג שלו יהפך הרוץ מצד הש צריך להיות להפך והוא צריך לשלול את הרוץ אז ממילא יוצא שבהביטל נרגש שיש גם עניין הופכי לא רק שיש פה יריד ברוצן אלא גם גם כן עניין הובכי שצריכים זאת אומרת שמצד השכל היה אמור להיות להפך ואף על פי כן עשה את הרצון אז זאת אומרת שזה עצמו אומר שיש איזה עניין ששם הליכוס לא נמשך כאילו הסיכו שהוא לא מתאים עם הרוצן ושצריכים לשלול אותו אז אז זה עצמו אומר שיש עניין ולא שלוכן צריכים לשלול ולא אין לו רשות לארב ועל פי זה טוב המילה דוס לגבי חוקים זה המלה שיש ב חוקים החוקים יריד השם חוקים זהכוז בא בפ של יריד מתלבש בעניינים כאלה צריכים לשלול אותם עניינוס הוא הרוצה בעצמו אז אם אנחנו נדבר על זה בסגנון שלמדנו עכשיו ההבדל בין אידוס חוק המשפטים אם נדבר על זה בסגנון של אדוס הביאים מאוד גשמ כן זה הולך מאוד טוב עם הכל יסידס אחסידס סגנו בסגנון של אדוס הבי אדוסי מצד ממלה אדוסי מצד צבא אכדוס הבי מצד אצדוסי מצד ממל פירוש שור אה שכמו שאמרנו סלפשוס ארצ ממל לזה שהאיר הליקי יורד ומתלבש והעולם הוא אז גם בממלה אומרים אחדוסי גם ברממלה אתה אומר שהבות הוא שניברו לא מציאות נפ נפרדת המציאות שלו זה הדבר הביבה מציאות כך הליקי חיסליקי כל מציאות הנבי זה הירקי שמה אותו שהם אלקים אבל אף על פי כן זה שאתה אומר שאר אלקים מתלבש אמיר דיבור יחס תפיסה סמוקים אז אניברו הוא מציאס זה ביטול היש זה לא ביטל מציס יש לו ערך יש לו שיבש למרות שהערך שלו זה מצד הדיבור אין לו ערך מצד עצמי זה אומרים בחסיד ממל זה גם כל המילה של העולם שאתה אומר שמציית לא מצד עצמו מצד עצמו ע ואפס מציאות שלו זה הדבר הביאי אבל עצם זה שהד מתייחס אליו ותופס מקום הוא רוצה שיהיה עולם זה עצמו נותן לו חשיב ערך זה אחדוס עם צדע אחדוס מצבא ואומר לא אתה שולל אותו אז הציבא ואומר שהקדוש ברוך הוא בלי גבול הוא אינסוף כן וזה שהוא מהווה זה לא בגלל שזה תופס מקום להפך לא תופס מקום אוי אוי ויה ככול אין שום תפיסת סמוק אין שום הגבולת או לא ברציני אז שמה נרגש רוצן עכשיו רוצן המילה שברצן לגבי הסך לגבי ממלה שרוצן זה ביטול שלילה רוצן אומר שאתה אין לךשיבס אין לך ערך כן אז אז אז מצד אחד זה ביטל יותר עמוק ביטל במציא ביטל של קלוחשי אתה לא מצי אתה לא שזה בתכנן של המא שלנו זה המל שחקיקה לגבי כסיבה כן גם כסיב מאוחד עם הדף גם בכסיב הם מדגישים שהאותיות צריכים להיות מאוחדים עם הדף ואין הם לא מציאות בנפרד אבל אף על פי כן יש פה עניין יש פה עניין של איסי אסחקיקי אתה אומר לא כל המציאות זה רק האבן מילשחקיקה לגבי כסיבה ביטו דרך זה אחקיק אומרים בן טב שלא נרגשים תכלס הביטול מה זה אומר למילו עניין הרוץ סיב סיב רוצ עניון הוא ששכל לא מצפך מה הבלי של הליכוס אף על פי כן אומרים גם פה יש איזה עניין של פסמקם בדקוס ובזה גוף זה מה שהרבי מחדש פה במים השני עניינים אז עניין של התפיסמוקים ודקוס שיש מצד זה עצם עצם העניין שאתה צריך לשלול עצם העניין שאתה צריך אתה אומר יש אתה אומר רוצן אומר אין דובר הרוצן כלומר יש איזה דובו והרוצן שולל אותו כל המושג ש הרוצן אתה בטלב בטא את הבלי גבול של הרוצן אבל ארבי בזה גוף מתבטא הבלי גבול של הרוצ שלגבי הרוצן שום דבר לא תפס מקום אז היחס הזה שאתה שולל זה עצמו ירידת בהתייחסות למשהו אחר כם זה מה שהם בממורם שהחורים לומדים פה ושם רבוב זה הבעיה עם הרמה כן החסיד זה הרי שהוא אומר שעשו זה בדרך סיבה עצם העניין שאתה אומר סיבה אתה אומר שצריכים לשלול זה עצמו זה עצמו יחס מסוים זה שינו ודקוס וכולי כל העניין ירידה אז יש פה עניין אחד שזה הירידה שהוא צריך בכלל לרדת להתייחס למשהו לשלול אותו אחרי זה יש פה עוד דבר יותר בעומק שהדבר ששוללים אותו הוא הפכ זאת אומרת זה שאתה אומר שהשיך הוא לא כלי אז אתה גם כן אומר שיש גם מציר חוץ מליכוס במילים אחרות זה שאתה אומר שכדי שיוכל להיותוסילומס אז צריכים שהעולם הוא לא יהיה מציאס כי אם הוא יהיה מציא יהיה סתירדוסי זה מה שסיבב אומר כדי שיוכל להיות יש מעין זה רק באופן כזה בתנאי שהניברו הוא בדרך הוא לא ה הוא כלכוךשיב ואז הבלי גבו שלקוס יכול להתגלות בו אבל אם הוא יחשיב זה יסתיר לך צריכים לכן צריכים לשלול אותו נשק מציא נשקרך ורק אז זה יכול להיות אז זה עצמו אומר שיש משהו חוץ מהקדוש ברוך הוא יש פה עניין שהוא לא יכול להסתדר צריכים לשלוט אותו רק כשהבלי גולמיר אז העולם הוא בטל אבל אם לא אז עולם לא בטל זאת אומרת הביטול של העולם זה באופן שעניין הגבול הוא לא כלי לליכוס עניין המציאות הוא לא לגבול לליכוס שזה גם כן כן אחד מהביאורים שמה רבי קוחצך שמה בסמרבובבוב שזה הבעיה עם הרמק בסוג של ארדוס הבי שמציא אם הלקוס לא עובד ביחד ייחוד כן הרמק טוב בעניין הביטול אבל בעניין הייחוד שבל גופה המציא גופ זה לכוס זה מובן רק על ידי הביאור האריזל שאומרים טוב לא נגיע לענייננו סוד מהר המוזג על קופונים אז זה מה שהרבי אומר פה על דרך זה גם כן עניין החוקים מה החיסרון בחוקים החיסרון בחוקים אתה אומר אי אפשר להבין זה שאתה אומר אי אפשר להבין אתה אומר סיכלסתיר לליכוס בזה שאתה אומר שכדי לקיים חוקים אתה צריך להיות דווקא בתנועה של ביטל שלילסיכל אתה אומר סיכלוסתיר לליכוס כמו בן אדם שהוא מקיים היום טירומ מצוו יש יהודים היום מקיימים טירו מצווז מצד אמונה אמונה פשוטה הם טוענים שסיכל עם סיכל אתה אתה לא סיכל זה זה סתיר לליכוז אז צריך לשלול את הסיכל ורק אז אני יכול להיות יהודי טוב אם הוא רוצה להיות יהודי טוב אני צריך ללכת להתנתק מהשיכל אמונה מספש ביטול אבל סיכל גוף לא סיכל סת אז זה אומר שיש מקום איפה שליכוס לא מגיע זה מה שהרבי אומר פה שזה כמו בניגע לחקיקה שאתה אומר האותיות באים על ידי זה שאתה מוציא מהעבן המציל של האבן לא יכול להיות עם אותיות צריך להוציא מהאבן רק אז יש אותיות בדקוס עניין זה עבות שחוקים צריכים לשבור את זה סכל הסתיר ללקו אז אז אז אז אז אז בהביטול גופן נמצא איזה סוג של הלסטר על הליכוז זה זה מה שרבי זה מה שאנחנו אומרים פה מה שאין כן אידוס הדרגה השלישית שם אני אומר לא צריך לשלוט שום דבר אתה אומר במצווה שמבחינת אידוז זה לא חוקים זה לא משפטים זה לא שהסיך לא מציז וגם זה לא זה השכל הוא לא מציז אתה לא בכלל לא מתייחסים לשכל זה לא חיוב זה לא שלילה כן זה זה זה רוצמוס כמישו מצלי עצמוס זה לא רוצ שאומר שצריכים לבטל לא רוצה שאומר אין לך רשוס לאר כתחילה אין התייחסות לכל העניין של של רוצן ולא סיכל וממילא אין פה לא יחס חיוב ולא יחס שלילי זה העניין של עצם ולכן שמה מאיר האחדסה ויה אמיתיס שיש רק אבשתה ונלבדו לא איבשת ששולל עולמות זה גם אבשתה שומש לא זה ולא זה שני התנועות לא שלילס כל התיימים או שליל מה אמרנו שלילה שלילה טוב לא להסתבך בעצם >> אה >> מושל >> מושל בעצם בדיוק זה לא רוצה לאכוס >> אה מושלו בעצם זה עדיין לאוס אמיתיס אה אני מנסה כל הזמן אוקיי בוא אנחנו עדיין לא צריכים לא צריכים להסביר על הכל עד הסוף יש עוד דברים באמצע אנחנו באמצע סוג יה פה יש פה הורה 42 לא מספר המצלצמך צדק שמבי שוממש הרמב"ם שבדבורים שסתו מדרחק כבוס בכול בשטנס צורך אפשי ואובי שבשמיים גוזר עליי כן יש מים חז"ל ידוע שמים חז"ל אומר שבן אדם צריך להגיד אפשי שבן אדם כשמגיע לבידס השם כמהמצז אז אומרים שבן אדם צריך לא להגיד את זה כי אני לא עושה את זה בגלל שאני לגנוב למה אני לא גונב בגלל שלגנוב זה לא יפה אלא כך משמגמור כן כל מצוויר מצוו יהודי צריך לעשות את זה לא בגלל שהדבר מצד עצמו מור לא יפה אלא בגלל ש או מישהו בשמיים שי אני בעצם הייתי גנב אבל בגלל שקדוש ברוך הוא עוסר עליי אני לא גנב אני בעצם הייתי אוכל כל דבר עושה אבל הקדוש ברוך הוא לא אוהב אני לא אוכל אז הרמבם אומר זה לא ככה אתה לא יכול להגיד את זה על כל דבר דברים מאוסים דברים שבן אדם צריך להיות מנש זה רמבם רמבם עיקרי כשיט עשה רמבם זנמן שנופר תרומצה זאת אומרת יש עניינים ששמה בן אדם צריך להגיד אי אף שיגע אצל הטבע כי התיר לא בא להגיד לבן אדם שאתה בעצם אמור להיות גרויונג ואתה צריך להיות בהימ גסה ורק בגלל האדש שקעת את הבן אדם טוב זה לא זה לא נכון עניינים שהם מאוסים מצד עצמם אז צריכים להגיד אי אפשר גם מצד הטבע על מה נאמר מים חז"ל שבן אדם צריך להגיד אף זה על חוקים זה זה הרמב"ם זה זה מה שהוא מביא פה כן דבר שתדר חויקס חולו שטנס שמה זה המקום שאתה אומר מצידי הייתי אוכל את זה הייתי עושה את זה כי אין לזה אלא אמר רבי שזר לי זה כתוב ברמבם אז זהו מביא הצמח צדק סיפר הרמץ הצמח צדק אומר על זה בזיס שאומר אפשי הרי הוא רוחק מים מליקוס מדברים על חוקים כן לא מדברים על כמו שאמרנו שיטס ר מדברים על חוקים פה אבל האמירה הזאת בחוקים שאתה אומר מצידי הייתי עושה את זה עצם התנועה שלא מופרח אצלך בעצם לא מופרח אצלי אלא מה רק בגלל רוצין זה נהיה מופרח אז יש פה עניין של ריחוק מליכוס הוא רוחיק מעיד מליכוס צדיק רוצה להגיד שמה מדבר שם אבות שגם בצדיקים גם בדרגות בות יכול להיות מצב של סקחייה שם מדבר על אבות כמדומני שזה צמח צדק הזה שמדבר אה >> אמא של בית קנני >> בליברי בית קנני כל העניין הזה שיש בזה הרבה דרגות כן, יש קנני בפועיל שהוא לא רוצה בשום אופן ומכריח את עצמו עם השבת. ויש גם בדקוס שזה הבן אדם הזה שנגיע לחוקים הוא אומר אפשי אני מצידי הייתי אוכל בוס בחולוב תירסרת לכן אני לא סבכל חולוב אומר הצמח צדק התנועה הזאת של אבשהי זה תנועה של סתיר אל הליכוז הוא רוחק מליכוז אף על פי ש ככה דורשים ממנו שלזכה הקופר פוני מה הרבי רוצה להביא פה הרבי רוצה להביא פה שמכאן אנחנו רואים זה מוקר כאילו שבעניין של חוקים יש כן הדגושת שיש מציאות של רוחגליכוס האדם בעצם ואף על פי כן וזה גוף הגדר של חוקים שמצד מצד עצמי אני רוח ואף על פי כן מצד רוצה אני הולך נגד המציאות ואני עושה מה ש נגד הטבע נגד ואני עושה מה שהוא רוצה ממשיך הרביע עליו בסיבו והנה עד כאן דיברנו בניגיה למה ההבדל בין אידוס חוקים ומשפוטים מצד הטכנן של אידוס חוק חוקים משפטים זה עצמם גדר העידות גדר חוקי המשפחטים והמשוךס ריכוס שנמשך על יו עכשיו בסיבוב הרבי הלך לדבר בנפש זאת אומרת יש שלוש עניינים יש פועיל פעולה וניפעל יש האדם הגברה יש החפצה המצווה ויש המשחז הליכוד שנמשך על ידי זה כן אז הבוד של המים זה שיש את שלושת העניינים בכל הדברים כן במצוו שלוש דרגות איזה זכו משפטים שלוש סוגים של מצווז והמשוךס הליכוז שדום זה שלוש דרגות בהמשך לכוז עכשיו הרבי יוסיף גם כן שבהנפש גם כן זה שלוש דרגות בהנפש והנה שלמה לא החילוק שמן אדוס חוקים משפחות דחוק משפטים ביר השיך לילומס כמו שאמרנו צב וממלה אלו המשפוטים הם זאת אומרת החלוקה של שלוש באוכלול זה חלוקה של שתיים כן כאן המר רוצה להדגיש את המילה של אידוז אז בעצם החלוקה הכללית זה שני דרגות בפרטי זה שלוש דרגות כל זה שתי דרגות גילויים בעצם כן אז זה מה ש ארשיך לאלומס אלו וזה גופה משפט המסלב בשביל לומס ממ חוקי מר שלמל מסלב שסבל זאת אומרת הצד השוב הוא שגם בעיד גם בחוקים האילון תופס מקום כמו שאמרנו אךוסי יש מציאות אלא מה שאלה מציא בין חיוב ובין כליל באיזה אופן אבל אבל יש יחס לאלמס אידו בעץ מסו של זה ההבדל הכללי זה על דרך זהו גם בידסודו אדם שהוא מקיים את את התרומץ גם בו יש את את שלושת עניינים האלה שבכלול זה שני דרגות מה הוא אומר וחוקים ומשפטים איזה דרגה בהנפש מתאחד עםעם איזה עם איזה דרגה בליכוס אז על זה אומרים החוק קים ומשפוטים הם בהשכל שלו זאת במקום שאדם מקום עולם באדם זה עניין הכס פנימי נקרא בנפש יש עצם הנפש ויש ככס הנפש כן סיכו שלום סך הנפש מתכוון ככס פנימי זאת אומרת איפה שאדם הוא מצב או יעקב פונים בדגס הנשמה ששייכס לשכל א חוקים זה שלילס אז כמו שאמרנו קודם שלילסיכל אומר גם כן ששיך לא מציא שצריכים לשלול אותו זאת אומרת זה זה דרגה כזאת שלגבי הדרגה הזאת סיכ סיכלו דבר וצריכים לבטל אותו אז אז העבודה היא גם כסוף סוף קשור עם השכל או חיוב השכל או שלילס השכל איך קוראים לזה בעביד האופן הידה הזאת הן חיון שלילה הביידה היא בעשלבנוס חיושיל כן פקוד יש שתי דרגות סוג סוגי השלילה ידי אחי שלילה זה דרגות בסך בהסוג ישנוס ממלסבינוס בסבלנוס במדרגה של סיכל שזה נקרא ידי אחי וסביבנו שלס השלילי זה מה שמסביר עכשיו אלו שבמשפטים ביננוסנסו המצ מהנוס בדגס המשפוטים אתה מתבונן זאת אומרת בעניין הזה שבמצ מץ שהם תופסים מקום שהם מציאס טימים כילל גם הזביד בזה שגם המצוקים יש להם תם כמו שאמרנו קודם כן אמרנו קודם שבכל המצים הרבי אמר בהתחלה צעיף ד כן שבכל הדרגות של המצרגות יש בחוקים יש גם משפוטים גם חוקים הכל נמצא בהכל איזה חוקים מה אתה מתבונן אומר שזה דג האיסבונס אבל מה היא הזבז לא אתה לא מדבר על אזבונס בשלילה בשלילה זה כבר חוקים חוקים מצד עצמ כאן אומרים לא משפטים שבחוקים אתה אומר שבכל המצפטים גם בחוקים יש משפטים מה מה היא ההזבניס פה הרי זה חוקים מה זאת אומרת שם משפטים אז הרבי אומר פה מאוד מעניין שממשפטים ההסבוננוס הוא בתים מה המצווז כילל גם הזבוננוס בזה שגם המצווז דחוק חוקים יש לו טם זה גופי הזבנינוס אני מתבונן שיש פה טעם חוק אם יש להם טם אלו שהטעם דמצווה ובחוכמוסבור זה נשאר בחוכמד ציל נשאר למלו ולא אם נמשיך נברא זה גוף ההזבנות זה מצוות מעניין זה לא צבעות רגיל שזה צריך להיות ההזבנות בחוקים אבל זה נקרא משפטים שבחוקים אל תרבי הרי אומר גרזקידש סים יוטס שמה רבי אומר שכל המצים למילו כן כל המצם טעים למילו ואילו מציד שתיים לכל המצ כמו שהרבי אומר את זה במר של חוקס חוקס חוף טס שמה הרבי אומר כל המצע הם רוצן וכל המצלשו בחוכמים זאת אומרת אם אתה מדבר על השירש המצ למילו שירש המצוו זה ברוצנו אליין והמיצ יעורדו לחוכמה אז כל המצו וגם בחוכמה ולכן לכן כל העניונים הם גם חוקים וגם משפוטים בגלל שכולם הם רוצים אז הם חוקים בגלל שהם ירדו גם בחוכ הם משפוטים מה ההבדל בין חוקים למשפוטים לפעמים כתוב חסידס שההבדל הוא שחוקים נשאר ברוץ לא ירד בחוכ פה פה ובמים הראו לא כתוב ככה גם חוקים ירד בחוכמים הכל נמצא בחוכמים ההבדל הוא שיש כאלו חוקים שנשארו בחוכמי הצילת ולא ירדו עד זהו משפוטים זה שזה לא נשאר רק בהציל זה גם מתלבש בביה ולכן גם בסכלנושי אתה יכול להבין מה לא טוב בזה חוק אם זה המצס האלה שהחוכמה שבהם טעם זה רק טעם בילו מצילוס באמצעי אתה לא יודע אתם פשטו זה רואים בכסידס כן משל חסידס מסביר לנו בוס וחולות יש מים מורים שמסבירים מה העניין של בוס וחולות יש בסמבוב ביסופס יה היום זה כבר נתפס בחדש בסמבוב סז שמה מיימר יה שמסביר את העניין של בוס בחולוב מה זה אומר למה לא בליקוס למה מה איסור מה שרש האיסור תסי חסר זה גם אבל מה זה ביוור של אצילות זה מדבר על חי חסד וגבורה בוסר וכל תעריבס עניונים למלה שמערבבים רשויז וכולי רבי חיזה גם צריך אז הרב יש את זה כמה סיגדל כיליים וכול וכולי אז יש אלא מה זה טעם אלוקי בגידרי הנברוא אם אתה לא מבין מה הבעיה כן זה נשאר אז אז אומר הרבי זה גוף נקרא סבנינוס זה הפשט משפטים שבחוקים האסבנינוסי שני שיכול להבין אני מבין או שלא מבין אז אני מתבונן שזה גופה יש זה טעם רק שאני לא יודע מזה כן יש פה הורה למטה גם כמעניינת שר משלים אתן אבל קודם כל נקרא בפנים זבנו זה חוקימו שכל המצ גם המצווץ זה משפטים רצי מזבות מה היא הזבלת בחוקים גם חוקים אמרנו שכל המצו חוקים גם משפטים הם חוקים מה זביננוס פה אמרנו זה גם כן בגדר השכל למרות שאתה שולל את השכל אבל גם יש פה הזבנות ההסביבנות בדרך שלילה מה היא ההזביננות שכל המצב הם רציין לסבורך רוצה שלמלו מטם למלו גם שחמ גוף זהבנוס הזביןנוס הוא שבעצם מצס מתחילים בהרוצן שרוצ למסך ולכן הוא שולל את הסיד משפט חוקים ומשפטים שזה בדגס הנפש שהוא בגדר גדר מצית ולכן ה שמה זה בעניין ההסבננות וזה גוף חיו שלידס עניין אידוס הוא באודומצ הדג של אידוס במצוו זה במקום של האדם בעצם אדם עצמו לא במציאות שלו לאלא לא בשכל שלו בכיחס פנימי בציו שלו אלא בעוד מעצמ בעצם שלו מה זאת אומרת באודום העצמר מסביר את אודום העצמ הוא מתכוון להשתמש במילים ביחד נראה לי כמו שהוא דיבר ונגיע לקדוש ברוך הוא כביכו אז הביטוי היה שזה כביך לקדוש ברוך הוא בעצמו לא כמו שהוא ביחד לא חיובי לא שלילי אלא מדברים כמו אידוז זה בעצמו סב אז גם פה בנפש איפה זה מיצ של אידוז זה במקום של האדם שאדם עם עצמו עצמו העצם של אדם לא הגילויים שלו ככה אסור אתם עדי פירוש אתם הוא אתם בעצמכם כשומרים על יהודי שודי עידוס על הקדוש ברוך הוא זה לא השכל שלי אומר זה שודי עידוס על הקדוש ברוך הוא גוי רואה יהודי אבל יהודי הוא עידוס על הקדוש ברוך הוא במה יהודי הוא עידוס על הקדוש ברוך הוא לא בהשכל שלו אומרים אתה אידישק כן נכון העולם מתפעל מהשכל של יהודי עוד פעם יותר אבל זה לא מה שעושה את היהודי כן בגלל שיש לו יודיש קוק עוד יהודש ארץ ריס נר לגויים יש הרבה דברים יפים שיש אצל יהודי אבל זה לא מה שעושה את היהודי אידוס שאומרים אתם אידי עצם המציאות של יהודי הרבי דיבר על זה הרבה פעמים בקשר להומון וגם נגיע להומן האחרון גם עכשיו רואים את זה במוכש ביןסו מאובתחקמין ורואים את זה מהקליפה של המוליק והומון שהם הם רצו להשמיר לגלב את כל היהודים הם לא חיפשו את היהודי הדתי הם לא חיפשו את היהודי שיש לו פיס או זקן או כיפה או זה ציצ הם לא חיפשו את את היהודי המיוחד הם חיפשו את היהודי יהודי עצם זה עצם יהודי זה מה שהפריע לו זה להשמיד להגבץ כל היהודי דרך זה ראו אצל עם אח שמו אצל היטלר וזה רואים את זה עכשיו עם אח שמו של יומינו הוא לא מחפש אפס כן מחפש יהודים זה מה שהיה עכשיו במלחמה שהיה גם בשמחה סטירה חפשו יהודים לא אכפת להם הם לא חפשו סוג סוג מיוחד זה ככ כי כאן אתה רואה שמה שמבטא את האיברשטר זה עצם העניין של יהודי לא הסכ של המציאות שלו אז כשאתה אומר אידוס מצרס מבחינת אידוס כלומר כן שהקיום המצווס זה מספר שיש איבר איזה מה היא מה המדרגה בנפש שמתחבר למדרגה הזאת בק מצדרגה שבין נפש שהוא לא סיכל וגם לא שולל שכל לא סכל ולא רוצה מלחות לא מעקי ולא פנימי העצם עצם המציאות של יהודי אתם אתם בעצמכם וכ שכל אחד מישראל לשמור שיהיה חלק אלוקים על ממש ושיר שנשמסו בעצמוס למה לו עצם מציוס דישראל מעידו על עצמ אלו שהקילו לשארש הנשון על ידי עידוז מצוז איך זה מתגלה על ידי עידו זה ומצוץ אבל יהודי בעצם בלי קשר שתומצוץ עצם מציאות של ידי צלצ עכשיו מעניין פה שהרבי סתם מעניין שתי לשונות אומר למה עצם מציאות של יהודי זהצל עצמו זה אומר בגלל שכל אחד משר נשמוסו יהיה חלק אלוקם ימש חז מוסיף ושירש הנשמה מסובר עצמו מה מה מה זה שתי העניינים האלה מה מוציא חרה וחירה כשאתה אומר חלק אלוקה ממל ממש אתה עדיין לא אומר איזה מקום בליכוס חלק קם על ממש מבטא רק המיל של יהודי ש שהוא נפש השני שהוא חלק אלוקים על ממש לא אומר אבל עדיין אבות מז כן אנחנו רוצים להדגיש ש שזה מגיע מהמקום של המלו מכל סל שטרס זאת אומרת זה עצמוס כן אז זה הוא מוסיף שירש הנשון סוץמוס נראה לי שיש פורות ככה מה הרב רוצה למה למה מה שנייה לשנות אבותו ככה נראה לי שעבור ככה תניה אל תראה מה מה אנחנו לומדים בתניה תניה אנחנו לומדים מילה של יהודי מה אבל החידוש של אלטרה בתניה חלק אלוקה ממל ממש שאלתר מסביר שנשומק וכמבות הידוע כן שהממש יש לזה שני פירושים ממש מלא שמוס וממש מלו שמישוש אה סליחה ממש ממש חלק אלו כאילו שתי הקצובת שהוא לא הוא לא רק ההורה הוא ממש חלק אלוקי זה חלק אלוקי ממש כן זה לא דמין זה לא דמו זה לא ממש הממש למר יוסף והגופה זה ממש ממושוס פה למטה זה לא רק שכשהוא היה למעלה חלק אלוקה כשהוא ירד אז איבד את זה לא גם פה למטה ממושו איך שאתה מסתכל על יהודי בגוף היגשמי פה ב אז אז הוא מר משחק אלוק זה הבוד שלב שזה קשור לעניינינו שהיהודי כמו שהוא מספר לנו לאשתו אבל מה רבי רוצה להוסיף סתו שבו קשור עם זה ששירש הנשום דאצמוס שירש בתניה לא מדבר על אצמוס תניה לא לא זה לא תניה לא לא כתוב מפר אתה לומד בתניה תניה תראה וכותב ששם איזה חוכמוס תניה לא מודגש עבוד שאני שום משחש בעצמו עכשיו פה במר הזה נגיע לכל העניין פה כאן המים הזה ניגיע להגיד המילה של עידוש שזה עצמוס כי אנחנו רוצים דווקא לשלול את כל הגילויים רוצים להגיד שה שודי יש לו את היחילס על ידי אביס השם שם יהודי פועל משחס אצמוס העניין הזה בליכוס שהוא לא חיוב ולא שליל זאת אומרת גם עצם ליכוז אז לכן הוא מוסיף אומר כל יהודי אז הוא חלק אלוקם ממל ממש וזה גוף אומרים שירש הנשומש איפה זה זה בהצמוס שהוא למלה מסב וממלה ולכן עצם מציאור של יהודי לא סתם הוא הידוס על האיבשטר הוא הידוס על העניין הזה שיבשת של עצמוס שלא מלו מקוד בדר משהו כזה בס לשונות פה סתם מעניין יונת בגלל שזכיתי להיות בזמן ההוא אז אני רוצה יש דברים שמבינים את זה יותר טוב זוכרים את התקופה פתן כשהרבי חילק את המיימר זה היה כמה ימים אחרי הפנגן המפורסם שהרבי דיבר על אה על אה ויקרו שבת קודם ויקרו ויקרו טוב שינון היהברנגן של עם זו יוצרתי לי תלוסית הפו שמעתם פעם על הפברנגן הזאת היה זה איזשהו פלוני הידוע א בארץ ישראל ש כל פעם שהוא פתח את הפה הוא דיבר עניונים יהיה שלא היה צריך לדבר והרבי היה נלחם כן כידוע טוב שינון היה דרשה מפוזמת שהוא דיבר נגד החילונים נגד היהודים בארץ ישראל דברים קשים ובשם היה פברגן אני זכיתי להיות אז בפברנגן היה פברגן אש תקופה היא לשמוע את הרבי ככה זה כלל היה אחרי ממחס הרבי חלש בקול הגשמית זה היה קשה לשמוע תו שבס הרבי דיבר ממש כמו שנים הקודמות צעק מה היה זה גישריה עם זו יוצא אותי לי תלו יספר שודי עצם המכות של יהודי זה זה טילוספ הואעה מלא שני איממוס זו לא שני קיוצרתי כל מילה הרבי הסביר מדברים על יהודי שתכלס השיפלוס הרבי דיבר על ניצולי ישועה עוד מוצא יהודי היום אפילו שלא עצם מציאות של יהודי היום צועק בשתו שקיים היום אחרי כל מה שעברנו בדור האחרון וזה שודי עדיין נמצא במציוס היום זה זה כלל זה זה זה עידוש על עצמו זה היה ממש שבת קוד סתם הסגנון הזה זה צריכים להבין כ שזה מאיפה זה מגיע זה להדגיש זה לא קשור עם של המינר זה קשור זה להדגיש את המלוסם של ישראל להוסיף כ זה זה בכלל זוכר שהחבר חילק את המים באותו לילה ידע לפניסן אז היה ידע לפני ניסן היה היה איך היה הסדר זיל ניסן היה היה היניסן היה ויקרו ילכניס היה יום שישי א זה היה ליל שישי יל ניסן זה היה ליל שישי אז הרבי חילק את הכיישורפו את המר הזה זה היה בהניסן במוצאי ש בליל באותו אחרי מאוחר אז התחיל עד שהרבי גמר לחלק הפברינגן התחיל אחרי איזה סיס היה אחרי סיס אחרי שהתחילו את ההתועדויות אז ביאל התויד זה היה היה זמן שבגלל הזכות הזאת שהרב החילק את המים המרוגש הוא אז דיבר על זה ש שצריכים ללמוד את המים ולחזור על זה ולחיות עם זה ולהיות צריכים מדף פזנד הרבי זה זוגמורים בסדר היה לו אצלו פיצוץ אז שפתאום הרבי חילק מהאמא שלו איך זה שהרבי לא אומר מהמור איך זה שחסידים קלד בלוטי ולא אכפת לנו שהרבי לא אומר מהמורגן צנחת את הגר הופונים סתם נזכרים בעניין מה מה כאן אז מה כאן הנקודה העניין אז עד עכשיו מה אנחנו למדנו למדנו ששלוש עניינים בשכס הליכוז יש שלוש סוגים של מצוו שקיימים בכל המצווס הסברנו באריכוס ההבדל הדק שיש יש בין אידוז וחוקים שלמרות ששניהם זה למעלה מסכל אבל זה גדר לגמרי עד כדי כך שבכלוס כשאתה מחלק את זה אז אידוז ומשפטים זה בדרגה אחת כי הם כולם בגדרי הסיפור גדרי בגדרי ילו כמו שרב הסביר ברשן כן זה עצר זה בנפש יה אז אז חוק המשפטים קשור עם דגס המצמה שאם כן עניין של קשור עם עצ כל ה מה איפה אנחנו הולכים עם כל זה סעיף ז סעיף ז זהזה זה זהזה זה ה זה הניקודס הטמצ מה שנקרא זה הסוף של המים אבל אנחנו יש לנו פה ההורה 43 אז כבר נקרא קודם את האור קשר למה שהרבי אמר בפנים שההסבוננוס בחוקים יש גם הסבנינוס טעם משפטים זאת אומרת חוקים שבמשפט משפטים שבחוקים איך אמרנו שהמדרגה שגם שמה יש הזביננותנוסנותנוס סכלית וזה הגופה אומר שני עניונים זה א' שיש להם טעם בחדמילו כ בפנים במהילא יש לזה חוק רי הרמב"ם ספח מילה החוקים הם המצווה שאין טעיםם ידוע לא אומר שאין לזה טעם אין טעיםם ידוע הינו שגם החוקים יש להם טעם אלא שאין טעים ידוע לפי שלא נמשיך לנברואים זה נשאר למילו וזה לא ירד למטה זה ורט אחד זה אמרנו בפנים גם כן עכשיו מסוד ביז שיש לו מנינים במצוות וחוקים שאפשר להבין הם גם בשכלים זה עוד ב גם למטה אפילו שאתה קורא לזה חוקים אבל תמיד יש איזה פרט שאפשר גם להביןס הרמב"ם ספרמור וכל מה שכתן לתם תן לתם ברוצה שם חסד אז שמה השיחה נפלאה אני מציע שמדו את השיחה בפנים כי זה מגיע למר חלק לג בחוקסי שמה בסיכה גשמיכה נראה לי שזה בחוקיס ג אם אני לא טועה היום בלקות סיכס אם אני לא טועה א ושמה זה לא על המילה וחוקי זה על הסוף של הפרשי כן תמור זה הרמב"ם זה סיים הרמב"ם סיים ספר קורבונ כמדומני כמדומני אז אז אז אז שמה הרבי מאוד גשמק בונה את כל הרמב"ם מה שיטס הרמב"ם כיסטירס בשיט הרמב"ם מצד אחד מרמבם משמ שצריך להיות כמו שהביא קודם באור 42 אפשי ומהס שורשמים גוזר לי זה גם רמבם אז הרמבם פוסק שצריך להיות בחוקים שלי לעשותס ואותו רמבם פוסק בהלכיסתמורה שכן צריכים לחפש טעם אז כן או לא שם הרבי מסביר שזה שני עניים ש שזה לא סתיר אדר זה בדיוק הבד בחוקים יש באיזה צד של סעיר צד שני הדברים צריכים להיות כי בכלכ יש פרוטים ש הרבי מזמריך נגיע למים שלנו כל ה שדיברנו פה הזביננות וזה גוף יש שתי סוגים של הזבינות הסבינוסנות חיובי זבינו שלילית א סתם דרך אגב שלי העניין אז יש א יש איזה וידאו שרואים בג'ם מאוד מעניין לא זוכר עכשיו את הפרטים אבל מישהו מדבר מישהו מספר שהוא דיבר ביחיד עם הרבי על הסתירה הידועה ברמבם שב שהרמב"ם אומר שקורבון זה חוקים ומהיר הנבוכים הרמב"ם אומר טעם למה הקדוש ברוך הוא אמר קובונס כי היהודים היו שטופים בבדזור גם רמבם מאוד משונה שהוא מסביר את הטעם שבקובונס טעם שכלי שהרבי אומר לו יש שתי רמבם יש רמבם של מר נבוכים יש רמבם של א של ספר היד כן מר נבוכים הרמב"ם כתב את זה בשביל הנבוכים אז הוא כתב דברים שהיה צריך להסביר על פי סיכר באותו תקופה היה הפילוסופיה המוסלמנית היא קיבלה הרבה כוח א והרמב"ם היה צריך להילחם בזה אז היה צריך להסביר דברים בצורה אבל ספר היעד הוא כתב בלי בלי כמו שזה זה שתי רמבם זה הרב שואל אותך אתה מתאר לעצמך את הציור פנים של הרמבם איך אתה איך הרמבם חי וחי ים שאתה תנסה לצייר את הרמבם איך אתה רואה אותו רמבם שומר נבוכים או רמבם שספר הין איזה סוג מי זה היה הרמבם בתור אישיות? מאוד מעניין לכם ודאי שהרמב"ם עצמו היה ספר היד אם לא אולי יכל לכתוב כזה ספר הוא עשה מסורס נפש הוא כתב יש אתם מעניין זאת אומרת העניין הזה של טיימים זה צריך סלפשוט בעולם צריכים גם כמובן שלפי מה שאנחנו לומדים פה בהסיך אדרב יש בזה מילה זאת אומרת השם צריך להיות גם זה כבר אבות עמוק של חסידס כן ביטל ויחוד עבד זה השם צריך להיות כמו שנלמד בעזרת השם בסעיף ז שמצ תכלס הכבוד תחתינים צריך גם גילוי וכולי זה בעזרת השם נשאיר כבר לשור