מאמר ד"ה כי ישאלך בנך תשל"ח חלק ג', הרב אשר פרקש שנת תשפ"ו

כי אנחנו הורזים פה באמצע סעיף ד וזהו עניין הידוס שבמץ נכון אוקיי אז הרבי התחיל להסביר פה שכל המיצס יש בהם גם גדר אידוס גם בגדר חוקים גם גדר משפטים כל המצס יש להם את כל הג'ניונים הסביר על פחסידס מה גנינים שזה קשור עם ג מני המשכס עניין המצווה זה לפעול משכס הליכוס גיל הליכוס גיל הליכוס יש ג מיני המשחליקוס יש חלול ארמל כל העלמין ישר הסב כל העלמין וישר אינסוף המשוךסר הממל כל העלמין אז זה נמשך על ידי משפטים כי ממלזה ער ששייך בזה עניין של הסוגה ולכן על ידי משפוטים שעניין המסוגה ממשיכים את אר הממלה חוקים שעניונום שליל הססכל אז הם ממשיכים על ידי ביט סוגה שזה של סיבב קוללמין שסיבב כללמין פירושו שהוא למלמס אז לכן גם כן עלביד עניין שלס כוללמים זה עניין של ביטולסוג שלילה לכן היד של חוקים שחוקים עניון חוק חקקתי גזר גזרת רשוס לאחר על ידי זה ממשיכים את העניין של סיב קול והעניין של אידוס זה להמשיך את המדרגה של עץ מסוף שאי אפשר להגיד עליו אפילו הסוגס שלילה א חוקים שנינו ביטולסיכל זה ממשיכים עניין של סבעלמים שעניין שלילה אבל משמשיך אתסוף שבעצ אפשר להגיד אפילו שליל השכל על זהו מבין את התניה שתבי אומר אמא על הקדוש ברוך הוא שלמסיכל אז זה כמו שאחד אומר על חוכמה מרומקו אי אפשר למשהו בידיים שכל השם יצחק לא זה בכלל לא בגדר אז לכן זה נמשך על ידי אידוס שעכשיו אנחנו נלמד את הקטע של דוס עכשיו היה פה אותה כנקודה שאני אמרתי בשיעור והב שניזלמן שאל על זה ובאמת אני חושב שהוא צדק אז אני רוצה לתקן את הטעות טוס ליל חיזרס תקדברנו פה על הרבי פה מסביר ש ביטת תניה העניין של שלילה כן שמדברים על הקדוש ברוך הוא להגיד אפילו שלילה שכל זה אי אפשר להגיד זה זה הוא לא בגדו כמ שבן אדם אומר על חוכמה רומבו שאי אפשר למש שו בידיים בסוגריים הרבי מוסיף שהשלילה למילו זה הרבה יותר מהשלילה למטו ממו של סכל ומישהו בגלל שהם נברואים מוגבולים יש איזה יחס מה שאין כן בנים של אין שום יחס אז אני רציתי להסביר על פי מה שמוזבר בהמשך סמרבוב שיש מושג שנקרא שלילס השלילה שלילס כל התוויירים שמתי את הכל יחד זאת אומרת הנקודה היא שרוצים להגיד פה שאפילו אם אתה אומר שהקדוש ברוך הוא זה מה שאלת רבי אומר בתניה שאי אפשר להגיד על הקדוש ברוך הוא שלמילו מן הסכל ומי שיגיד על מלו מן הסכל השמ יצחק כי הוא בכלל לא באותו גדר כמו שמישוש וספורסכלס הם לא באותו גדר על דרך זה הקדוש ברוך הוא וסיכם לא באותו גדר אז זה אבל עניין של שלילה תקה זה זה שלילה ודקוס זאת אומרת זה עדיין לא אבות מה שמדברים בסמרב גם זה זה סוג של שלילה שאלת רב אומר בתעניה זה גם סוג של אפלוואה אתה רוצה להדגיש גיש הפלוה בליכוס אתה אומר הפלוה בליכוס הוא כל כך שלהגיד שהקדוש ברוך הוא למה למסכל אז אז אזזה צחוק כל שמ צחק לא זה גם כסוג של אפל יש אבל כשדברים על העצמוס אז אז לא שייך להגיד שום אפל שליל כל התיירים שליל כל התיירים בא לשלול כל סוג של שלילה אי אפשר להגיד בכלל שלילה גם שלילה באופן כזה שגם גם הפלויה הזאת שכל השם יצחק אי אפשר להגיד כי הקדוש ברוך הוא הולך לו בגדר כן נכון אז זה מה ש אבל זה לא הפשט פה בחלק הזה של המיימר חיר פה בחלק המיימר הוא באמת רוצה להגיד כן שזה אותו וט של התניה רק מוסיף עומק בזה גופה כלומר להדגיש עד כמה יהיה שלילה זאת אומרת הוא לוקח את אבות של אלטר מה שאלתרבי אומר אז אז אלא מה הוא אומר שלמילו זה הרבה יותר עמוק מאשר המשלרבי ומביא. זאת אומרת הוא מסביר את הדקוס בעניין של שליל המוחלטס. זאת אומרת במילים אחרות זה ככה. נסביר את זה קצת מה מה כאן עבות. מה מה הוא רוצה להדגיש? מה שהרבי רוצה להדגיש פה זה ככה יש מה שאתה אומר ש אומרים עוד הפעם יש את העיר הממל כל העלמין שזה הליכוס כפי שמתלבש בגדרי השכל. יש את המדרגה שלס כל העמ שומר דובו בתר דובו שהקדוש ברוך הוא למעלה מהסר את כל מה שאתה יודע הקדוש ברוך הוא למעלה מזה סב כל העומין מדרגה שלילה שלילה סוגה חיז אומרים יש מדרגה יותר גבוהה שהוא בכלל הוא בגדר גם להגיד שלמה לו מהשכל שזה שלילה מוחלטס ולא שנחסידס וזה על תרב אומר בתניה שהואמר על הקדוש ברוך קוראים להקדש ברוך הוא למה קוראים להקדש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא רוצים להגיד שהוא קודש הוא מובדל יש שהוא למשיכל באופן כזה שאפילו להגיד למלו מן הסיכל זה גם כן מדיד גבולת כי הוא לא הוא בכלל לא בגדר זה מה שאלת רבי אומר בתניה עכשיו בזה גופה מה הפשט אז אלתרבי אומר שכמו בן אדם שיגיד על סיכל שאי אפשר למשהו שבידיים מה אתה רבי רוצה להגיד עם הדוגמה הזאת אז זה הרבי מציין פה למטה למים השובל טוב שלז כמו שהזכרנו בשיעור הקודם זה יצא באותו שנה טוב של נמים יש בשובה שמה מה הרבי אומר הרבי אומר שמה גם כן מבטות גשמע כבוד הרבי אומר שכשאתה לומד את התניה אז יכולים לחשוב שאלת הרבי בא להגיד למה למה אי אפשר להגיד על סבורסכל שאי אפשר לומדים כאילו מה אבות אבות הוא בן אדם רוצה להדגיש את זה אפלוה יש שאתה רוצה להגיד על שיכל משהו עמוק, אתה רוצה להגיד איזה עומק בהשיכל, כן? זה כל כך עמוק שאי אפשר להבין את זה. כל כך עמוק שהסבורה הזאת לא תופסת את זה. זה בכלל לסיים של דס השלילי. אתה אומר איזה עומק ואז אתה אומר זה כל כך עמוק שאי אפשר. אז על זה לחייר הני אומר ש אם אתה רוצה לבטא אפלוה של סיכל אז להגיד שאי אפשר למה שש שווה יודע אם זה לא אפלוה. אתה לא מוסיף עומק בזה שאתה אומר שהשיכלו למילו ממישהו אתה לא מוסיף עומק לא הגעת לא לא אמרת שום עומק בהשיכל אז שמה הרבי באור בשובל הרבי אומר זה לא הפשט זה לא החידוש באות רבי רק להגיד שלי שלמ שדהים פירושו של מרומק תק זה תק נכון שלא אמר אותו שום עומק אבל זה עדיין לא הורוד של כל השומע יצחק מה כאן הצחוק הודעות שומע יצחק לא זה לא רק בגלל שזה לא מספיק כדי לבטא את העומק של שכל אלא זה בגלל שהם שני עניונים שהם בכלל לא שייכים אחד לשני זאת אומרת מהחפץ זה בעצם העניין במהות העניין העולם של מישהו זה לא רגבות של חיסרון באימק חיסרון בעוונה חיסרון בעמק לא הגעת לא לא עשית את הרוויזגברנק לא ביטת את העומק של הסיכל וזה שאמרת אי אפשר למשהו ש משל רב רוצה רוצה להגיד שאילו מה סיכל ואילו מה מישוש הם שתי עולמות שהם הם בכלל לא שייכים את זה לזה אין שום שייכס ביניהם בעולם של סיכל לא קיים בכלל מישהו לא שזה לא מספיק אוקיי מספיק בכלל לא קיים זה הב שהרב כותב שמה באורה הם הם הם הם לא קיימים באילו צריך מישהו שלא מציאז בכלל על דרך זה הפוך ואילמה מישהו שיכל לא מציז ולכן אין שום קשר שזה העבוד של הצחוק יצחק הם עולמות אחד לא קיים בעולם של השני וזה גוף מה שאלת רבי ורוצה להגיד בשערכונה אף לא באר אינסוף קודש הוא מובדל ש שסיכל לא קיים בכלל בליכו זה עניין שיל אז על זה הרבי מוסיף פה יש להיסף שהעניין הזה הפלואה שאומר שלילמוחלטס יש שהעניין של הליכוס שהוא מושל מסיכל זה הרבה יותר מאשר מה שאתה אומר שס צריך ומישהו שמושללים אחד מהשני למרות שאני אומר שאיזה שתי עולמות שהם לא קיימים אחד בשני ואלם הסכל לא קיים מישהו שלח זה אפלוה מוחלטת אבל סוף כל סוף בגלל שהוא נברוא מה זאת אומרת בגלל שהוא נברוא זאת אומרת יש איזה נקודה משותפת א נכון בעניין שזה מישהו וזה סיכל זה רוחני וזה גשמי אין להם קשר בעולם הזה הוא לא קיים זה לא בעולם השיכל לא קיים מישהו למי שלא קיים שיכל אבל יש אבל אחר שזה מה שמחבר אותם יש יחס שמדובר על גידר הנברואים נברואים יש נברואים רוח נברוא עם גשמי אז נכון שבעולם שרוחני לא קיים גשמי רוחני אבל סוף כל סוף בגלל שכולם מוגדרים בגדר של גדרי המציא מציא נמצא יש פה עניין של אז יש איזשהוא נקודה משותפת ביניהם נין מציא נמצא ולכן זה שאתה אומר שמציו ס נמצו זה לא קיים בגידרי המציא נמצו זה אתה סוף כלסוף בדקוס דדקוס כן אומר משהו נכון שאתה לא מבטא אף פלוה לא מבטה עומק זה לא קשור זה לא שייך אבל אי אפשר להגיד שבכלל אין פה שום יחס בשום עניין בליכוס אבל זה מה שהוא רוצה להגיד פה לחר באורי שבלייכוס בסוגריים זה שבלייכוס שאתה אומר שמה שהוא למלו מהסיכלו אז אז אז אז אז אז אז המושג אלכוס איסוף צמס י סוף הוא בכלל לא בגדר כל המושגים של מציאס נמצו איזה מציאוס נמצא שיהיה גש מרוך לא כל המושג הזה לא שייך ולכן האפלוואה זה אפלוה הרבה יותר גדולה אבל כפי שאתה אומר עדיין הדגושת פה זה אפלוה עדיין זה וד ב אז למרות שהרבי רוצה להדגיש פה הרבה יותר עמק העניין של אבל זה עדיין ותט מסוים של של הכלה של שלילא למה למה זה ניגע כי לחייר זה נגיע להמשך המיימר סוף כלסוף אידוס זה המשך זה מדריגים לפי מה שנראה בהמשך המיימר שלושת העניינים אידו זחוקים ומשפוטים גם העידו זה המשוכ של עצמוס איר אינסוף יש את העניין של עצם קיום הממיצ שהוא אפילו לא בגדריידוס שזה העניין הראשון שלפני הטיימים. זאת אומרת הרי אמרנו שיש עצם קיום המצווה שזה לא לא אין לזה שום שם עצם קיום המצווה שודים מקיים מצווה בגלל שככה הקדוש ברוך הוא רצה וזה זה הכבוד לכלולי זה לפני ידוס חוקי משפטים אחרי זה יש עידוז חוקים משפטים ושם אני אומר שאידו זה המשחת עצמו סיר אינסוף אבל העצמוסיר אינסוף זה כבר גם כן איזשהו מדרג אקופנים נראה בהמשך המים לחזור לזה אבל אה לכר יש פה איזה דיוק מעניין בוא נמשיך הלאה בפנים המים וזהו עניינו העידוש ומצוו אז אנחנו עוד פעם רוצים באמצע סעיף ד אז הרבי אומר ככה וזהו עניין הידוש מצווה זה זה שכל המצווז גם המצוו זה חוקים המשפטים קוראים שם דוס למה קוראים לכל המצווידוס לפי שהם ממשיכים ומגלים הלמועצמד מסיר אינסוף שלמילו גם מסיבב כן מצוס קוראים לזה בשם אידוס אידוס הכוונה שכל המצם אידוס הם ממשוך של עצמוסיר אינסוף שהוא למה לא מגד גילוי שלמה לו גם מס למה קוראים לזה אידוס אז זה הרב עכשיו יסביר אז הוא אומר וכמו שעניין בפשטוס הוא על דבר נלמד דובר גול אין צורך כשהוא גוי ואפילו על מדבגל אז גם כן אין צורך זה ברוך המלוס בסכל אז לא צריך על זה שלמס בלבס מדליגל אז גם בזה לא צריך דוסם ששיך לגלוי למה זה נקרא מסדב לגלויה כמו שאמרנו קודם כ על ידי סוגר ממלש מסלבש בלילמס שהוא האור בלבד זה גוף שסלבש בואים לידי ידיה שיש מופלמס שהוא המוקר שנים שחור שסלפש זאת אומרת בן אדם יכול להכריח את זה גוף על פיסכלו על ידי זה שאתה מתבונן באר הממלה אומר שיש אר שמתלבש בילומס מה פירוש איסלפשוס איסלפשוס פירושו שיש פה יחס אל הזולס זה הגד של אסלפשוס סלפשוס פירושו שיש משהו אחר והוא מתלבש בו זאת אומרת שהוא יוצא מהמקום האמיתי שלו מהמקום האורגינלי שלו והוא מתלבש במשהו אחר אז כל המושג של איסלאם שהוא שייך להריז רק בהעור הוא עצמו למעלה מזה אז הממגוף דורש שיש משהו שהוא לא מוגדר באיסלבשוס הוא למעלה באיסלפשוס אז הממלד עצמו מביא אותך לעסוק בעניין של סבב ולכן זה נקרא מיוסד דוד לגלויה זה בסידסד מטרדו זה אז ממילא בקול זה זה לא הגדר של אידוס עניינו אידוס הוא הוא בעצמוסוף שלמילוג מסיב שונה לם לגמרי מתי צריכים אידוס אידוז זה הדבר שלא בגד הגילוי מד מצד לא יבי לגלויה אז על זה אומרים כאן מגיע אידוז ומספרים על מי שדלהבי דלגלויה מה זה אומר הגיע לליכו זאת אומרת שנשומס ישראל על ידי תר מצווה הם פועלים שיומשך העניינים האלה בליכוז שלמה בגד הגילוי מה שאי אפשר להגיע לזה גם על ידי שלילה וזהו מה שכל המצוזים קוראים לפי שהם ממשיכים ומגלים אסיוס שלמס זאת אומרת העניין של מצווה זה שודי מקיים מצוו אז מה הכבוד בעניין המצוו שעל ידי המצווס הוא מעיד הוא מספר ומגלה דרך המצוו הוא מגלה את הקדוש ברוך הוא איזה עניין בקדוש ברוך הוא עניין בקדוש ברוך הוא שהוא למגס וגם ממלתר תרגם את צב אותויות שליד ככה משמע בממורם שמה בתופשין גם כן אז אז אבות הוא זאת אומרת יש עניין במצוו שהם מעידים על הקדוש ברוך הוא או מעידים גם כן על הקשר בין הקדוש ברוך הוא בבני ישראל יציאת מצרים כן אז הרבה מצווס שזה בעצם המצוו של אידוס כאן לבוא אותו שכל המיצס הם אידוס אבל במיצוב הם אומרים שיש חוק עם אידוס משפוטים אז בדרך כלל אידו זה המצלו שהם מסברים על הקדוש ברוך הוא, על היחס המיוחד שיש לנשום ישראל הקדוש ברוך הוא, שזה המצ שהם קשורים עם ה עם הניסים הנפלא שקדוש ברוך אמר עליו ישראל וכולי. אז אבות הוא שבמצוו האלו אתה מספר על על האיב שלת בעצמו. סתם מצוס האלה שהם מצוות מיוחדות שקשורים עם נשומס ישראל הם מצוות מיוחדות שקשורים עם הקשר של הקדוש ברוך הוא כנסת ישראל אז במצוות האלה היהודי מה הוא אומר הוא אומר שיש איבשטר בלי קשר לעולם כן שזה מדובר על משפוטים שזה בעיקר מצוס כאלה שהם קשורים אם לעשות שהעולם יהיה יותר מזוכך עולם יותר נקי לסיגנוב לסרצח צדוקי חסד אז זה נקרא מצוות שהם יש להם קשר עם העולם רממה לכל העומים יש יש עולם וצריכים שהעולם יהיה עולם יותר יפה מה שאין כן עבוד של אידו זה על על האשת כפי שהוא בעצמו על היהודי אם האי שתה כפי שהוא בעצמו עניינים כאלה שלמעלה מול כאן אנחנו אומרים שיש בכל המצווס כל המצוו נקראים אידוס היוק הם אידוס ביינקב זאת אומרת שקלולוס העניין של תרו מצווה זה שודי מקיים מצווה אז הוא מעיד על הקדוש ברוך הוא אתמיד יהודי מקיים מצווה אז הוא מעיד על הקדוש ברוך הוא ורו כל העם מאורץ כשם ניקרו לך ויור ממקו יהודי מסתכל אתה רואה יהודי מניח תפילין אתה רואה את האיבו יהודי מעיר על הקדוש ברוך הוא ואיזה עניין בהקדוש ברוך הוא על העצמיות של הקדוש ברוך הוא על העניין הזה בקדוש ברוך הוא שהוא לא בקשר לעולם לא ממעלה ולא סיב עכשיו הוא יסביר את זה יותר בפרודיוס אבל על קופונים זה נקודת העניין סתם יש פה האורה למטה באור 32 33 בעצם שהרבי מביא לא איפה אני אומר 34 יש פה באורה למטה כותתר פקודעניןסיב הוא מציין למלוקד א' כן להסתחר יש פה סתירה סתירה שאלה שבלקוטי תיראה המקור של כל הסוגיה הזאת שת מיצ נקרא משם זה בלקוטיר פרשת פיקודי יונד יומ ושמה יש את הממר הידועה שמדבר על ידיעס השסיח הסוקס החיוב הסוקס השלילה כן שמה אלטר מדבר על שלושה פירושים במילה עד עד ועד בכלל עד ולא יד בכלל עד מלושן איד עד מלושן אידוס שמיצ נקראם אידוס משכן אידוס זה הכל ביור על הפרש פקודי כן אה משקן ההפקודי המשכן משקן העידוס משקן הידוס אז שמה אל תתרב מסביר את העניין הזה ואומר שהעניין שמץ נקרא בשם אידוס כי אידוז זה על דובר הנע והוא מתרגם אה מה זה דובר הנלה מסי כל העמים ממה לא כל העמים דבר הגול כי זה אפשר סוור מניכם מברילה אתה יכול להבין לראות אבל סיבה זה הנלה משמה שי חידוש כן פה אנחנו אומרים לא שסיב גם לא צריך דוס זהבד לגלוי בלקותטת מחלק את זה לשתיים בממורם שלנו מחלקים את זה לשלוש ואומרים שגם סעיף לב זה מיסביד לגלוי גם צריכים אידו זה לעצמ סוף אז מציין פה למימר במלוקת זה המימר וקיבל היהוד עם טוב של המחס שם יש האורש של הרבי כנראה זה כסב יד זה הגוי שהרבי הוסיף אחר כך שמה הרבי אומר חיר מאוד פשוט כן הרב אומר שהרי ידוע שסיבב כללין יש בזה שני מדרגס חסידס מדברים סיבב כללמין וסיבב אמיתי ן זאת אומרת יש מדרגה בסיבב שנקרא סבב כל אלמי שהוא למעלה מעולם הוא שייך לעולם יש סבב האמיתי שהוא הוא לא בגדר הוא לא בגדר שייכס לילומס וגם קוראים לזה סיבב אז הרבי אומר ש אז משל תרבי התכוון וכותטירו התכוון סבב אמיתי שלגבי זה נקרא קיצור זה קוראים לזה סיבב לגבי לגבי המדרגה הזאת עליי בדמס זה אסור זאת אומרת הטיווך שהרבי רוצה לעשות פה זה שהסיבב שמדובר בלקותי תיר הוא מתכוון לעצמיר אינסוף רק שאסר אינסוף קוראים לו סיבב ביחס למדרגת זאת אומרת לפי מה שהסברנו פה שסיבב כל אלמין יש לו שייכוס לאילומס יש לו שיכוס לאלילומס אז מצד הפרט הזה אז גם סיבב הוא ממלא גם סיבב הוא הוא עיר כזה שהוא בגדר הסוג אז הסיבב האמיתי זה נקרא זה הכוונה צריך סוף עכשיו זה נראה חיר סתם אך אה מילים אבל יכול להיות בהמשך מה שאמרנו קודם גם זה הגיע לכלולוס העניין זה הסתבות שהרב רוצה להגיד שהמדרגה של אידוס זה לא העצמו שמדברים בכסידס עצמוס אינסוף ברוך הוא שהוא שליל את כל התיירים אלא הכוונה עצמוס איר אינסוף שלכן קוראים לזה סיבל גם כן כן ומילים אחרות השלושה עניינים שמדברים פה זה שלושה מדרגס בהמשוךס הליכוס כן על דרך מה שלומדים סיד שיש יש ספשטוס שיך לאילומספשתוסר ש לא ישייך לאלומס ויש עצם אויר זאת אומרת מדברים בעיר גוף שלוש דרגות עיר גוף שלוש דרגות אז המדרגה הזאת שאנחנו קוראים לזה לפעמים עצם אויר קוראים לזה גם כן עצמוס עיר אינסוף אז אז הוא נקרא בשם עצמוס כ כי הוא לא בגדר ממעלה ולא בגדר סיבב אז ולכן אני אומר ש שגם שליל אבל סוף כלסוף זה גם כן מדרגה זה המשוכת זה עניין ש יש זה שלוש דרגות בהמשוךסליקוס יש המשוחס מבחינת אצמוס שזה עניין האידוס שבכלול זה קוראים לזה זה הולך על צמוס אבל בדקוס דדקוס דדקוס זה גם כן מדרגה מסוימת כן ויש את המשוכ של סיבב כל העלמין שזה נמשך ידי חוקים שמה זה כבר שליל הססוק ויש שם שוכ שעל ידי משפוטים שזה יין הממלה שזה העניין של אז זה השלוש דגות בליכוז אוקיי בוא נמשיך הלאה עכשיו אנחנו באמצע העניין אז יש כמה דברים שאנחנו צריכים לבנות את כל איך אומרים התמונה כדי להבין מה הרבי רוצה להגיע פה אבל אנחנו באמצע העניין פה יש פה סעיף הסעיף הזה סעיף ה מחרת כסוג של ממר המוסגר שהרבי נכנס לעומק העוונה. מה באמת ההבדל בין אידוז וחוקים? זה מה שהרבי בעיקר רוצה להסביר בסעיף. כן. הגענו יש פה חידוש מסוים במפכה. כן. תמיד תמיד תמיד תמיד ידענו שחוקים זה המקסימום כל הממורים אפילו בממורים ש של פשוכ של רבי סינו נסנו מהשמק חוקים זה זה המדרגה של קבול הסיר חוקים זה לקיום המצווס לא מצד שום טעם רק נל שככה לא בצנ פתאום אתה אומר לי לא זה מדרגה חוקים זה זה לא זה לא זה לא זה לא העניין זה זה מדרגה זה מדרגה נמוכה אידוז יותר גבוה זה חידוש מאוד גדול בכלל יש פה שתי חידושים בכלל שאידוס יותר גבוה מחוקים זה הפך כל מה שכתוב תמיד זה בדרך כלל תמיד הסדר הוא משפטים אידוז וחוקים משפטים זה סיכל סיכל אנושי חוק אידו זה גם סיכל אבל זה סיכל תורני זה צריכים הקדוש ברוך הוא לא היה יומר לילדים הרב עצמו אמר קודם וחוק עם זה ביט לגמרי כבסל זה בכלל כן כאן אומרים שעידו זה למעלה מחוקים זה ועוד אחד אבל גם בבונס העניין רחוק עם פירושו קבלסל לקיים בגלל שהקדוש ברוך הוא רצה מה זה אידוס עכשיו אתה אומר גם כן רוצנצמוס אז מה ישנו מה הבדל סוף כוסו בשתי עניינים פה זה רוצה עצמו פה זה רוצה לעצמות אז בסעיף ה הרבי בא לבאר יותר בעמק את העניין הזה אז זה לא בא עם הרב מוסגר כי זה אפשר לוד את זה בנפרד זה זה אנחנו באמצע ביו פה אנחנו מנסים אנחנו באמצע ביו שזה הרבי ימשיך הלאה בסעיף אה ו סעיף ז' אז מה בדיוק השאלה של הבן חוכב אנחנו באמצע להבין מה מפריע לבן חוכב אבל הרבי פה נכנס לאימק העניין להסביר מה באמת מהות ההבדל בין מדרגס חוקים למדרגס אידוס ביור המלדידוס חוקים בפרוטיוס יסר אף שגם בחוקים נרגש בגילו שם רצה לסבור רוצה של המלתם אז חי הצד השובה שמדובר על רוצ מה ישנו בין הרוצנ שבחוקים להרוץ שידוס יובל על פי מה שקורסו במימר שחוקים ומלא שנחקים ממר של אפרידי כרבי מיוסד על המים של הטרס שם הוא מסביר שיש עוד פירוש במילה חוקים חוקים זה גם כן מילו של חקיקים או זה קשור גם כן ע עם חוקסמרוב הרבי פה מציין לזה גם כן למטה יש פה שיחס לסוגי שלנו אז הוא אומר חוקים לא של חקיקה מהם שלך ענימה מים המשמע זה שני עניינים בזה כן מה הסיבה למה חוקים קוראים לזה בשם חקיקה אז יש בזה שני שני עניונים עניין אחד בנפש עניין אחד בעולם סביר דבר אחד זה עניין החקיקה למילו שכסו במרדמילס החקיקה עלסיס הקסיב שאסיקה אינו דבניספל העצם הוא מבאר שזה כנס הכסף סליחה אני טעיתי בהתחלה הוא מסביר שזה הבדל בין חקיקה בליכוז חקיקה בעולם אחרי זה אומר בנפש אני לא אמרתי נכון השני עניונים בחקיקה מה למה ההורים חוקים לא של חקיקה אחד זה מצד איזה דרגה בליכו זה ממשיך ואחד זה מה הוא פועל בעולם אוקיי שני עניינים בזה דבר אחד זה עניין חקייק למילו במיל החקיקה היא שסחקיקה אינם דבס עלצוע כסיב זה דבר סב חקיקה זה לא דבר סו מבאר שזה בחינת הכסף איזה מדרגליכוס אז הוא לא דובר נשב זה כסר כסר הוא מדרגה כזאת בליכוז שהוא נקרא בשם איסיס החקיקה ויש להמה מה זה למה באמת כסף נקרא חקיקה וזה שהכסר סיבוד דוגמה שזה חקיקה שאין דו ישראל עצם יש פה עכשיו ביור מחודש לכן אבות הזה שקסר זה חקיקה זה דבר שכתוב בכל חסידס הכסידס חקיקה אבל תמיד בכסידס הביאור זה מצד הכילים הביאור הפשוט בכסידס למה כסף נקרא סס החקיקה בעתר גם כן לומדים פה לא שמה כל ההמשך של של של תשרי למה קסר נקרא חקיקה כי כי זה ההבדל בין כסר לצוצה לכלים הקילים צילוס הם מבחינת מציוס והעיר מתלבש אז אז יש פה דבר נסף מה שאין כן כסר הכלים הם חד עם כאילו ההישערדות מכיוון שהכלים הם עדיין לא מציא מבחינת רוצ וכולי אז הכלים הם מבחינת חקיקה ולכן רשימו כל הסוג יש שמה אז הסיבה שהכס נקרח כי כזה בצל הכלים הכלים הם לא דבר מעשיו אי אפשר להבדיל בין הר והכלים במדרגת הכסף כאן הרבי מחדש משהו חדש שהכסר נקרא חקי כהגם מצד העיר לא רק מצד הקים זה מה שהרבי אומר פה יש לו זה שהכסר דוגמה סר חקי כשם דבניס הוא למה וד בעיר שהגיל דר ממלה לסגנס גבול ולק כמיועץ בגלל שהעיר מגיע ב מדברים על העיר לא הכלים אבל העיר הממלה הוא עיר כזה שהוא בא בציון כן העיר הזה של הממלה העיר מגיע הוא בגדר גבול בגדר ממלה בגדר פנימיות בגדר ציור ולא כמעצם אז בזה גוף כמ דבר נסף על עצם הגילד הסב לי בלי גבול כמעצם אין דבר נעס על העצם כן פשטו זה אבות שאומרים וט כללי על ההבדל בין בין א שלפני הצמצום לא שאחרי הצמצום או או מקי ופנימי סומל זה ורט כללי שהרבי נותן פה בהוונה למה זה ורד נפלא מדברים על איר אר זה תמיד איר מן המורר אר דבוק במר אז איר תמיד הוא הוא מיוחד אבל מה ההבדל בין אר מקי וא פנימי מה ההבדל במהות בשורש אז אומרים שאיר הסיבב עיר עיר הבלי גבול עניין הגיל יועצם זאת אומרת אני לא מסתכל רק בפה אלא מסתכל על העניין על התכן מהוס מה עניי של מה עניי של ארסיב מה עני של אירמלה? עני של הממלה זה ש יש עולם וצריכים להאיר בעולם. הגדר של העיר ממעלה יש עולם צריכים להעיר בעולם נכון שהעיר הוא גילוי עניין האר זה הליכוס החסיד אבות של אר הקו אר הקו הוא גילוי הוא אירו הוא לא נברו בירא ולכן בירקו גם כן נרגשו לבד ואין זו אדוסייה אבל האחד ורקב בגלל שהוא אר שבא בסיסלפשוס אז אז אז אז אז אז בדקוס דדקו זה אומר שעולם לא מופרח יש מציא והליכוז בא להתלבש במציא הזה אז בגלל שאתה אומר בזה גופ אני קורא לו בשם כסיבה זה הפשט כמו דבר סו כן מה שאין כן הסיבב מכיוון שסיבב אין יחס לעולם אין שייכוס עניין הגילו היעצם כן זאת אומרת מה שנרגש בעיר הזה זה זה שחוץ מהעצם אין שום דבר זה עניין הוא מגלה שחוץ אז אז אז לכן קורא קוראים לזה בשם חקיקי זה חקיקה בקסי ובדקוס כאן הרבי אומר גם כן ועוד נוסף זה הכל אותו וודות במילים אחרות א ציו ופשיטוס עיר הממל זה עיר כזה שיש בו ציו אותו עניין מה זאת אומרת ציור צי הוא פירושו שיש יש עניין של חוכמה יש עניין של חסד אלא מה אתה אומר שכל עניין של החוכמה והחסד זה לבטות הליכוס אבל יש כבר יחס לעניין החוכמה והחסד אירס מצויורים יד אירס האירס יש בהם יחס יש בהם שייכוס לעניין הציו אפילו אומרים ארס פשוטים לפי השיטה שארס פשוטים אז כפי שלומדים בסמרוב גם השיטה הזאת לא שוללת לגמרי היא גם א זה פשיטוס ביחס אל הציו זאת אומרת יש כבר עניין של ציו והוא פשוט מה שאין כן הפשיטוס של סיב פשיטוס של בליגול זה פשיטוס כזה שאין נסין סמוקים למשהו אחר כן ולכן זה מה שהרבי אומר זה ההבדל בין חקיקה לכסיבה חקיקה פירושו מה הבחקיקה שאין פה דברס זה מה שנרגש בירב לגבו כל עניין זה לגלסליכוס אם נשתמש במילים של סמרבוב אז אבותו איר הקולמר כן שהאיר שלפני הצמצום קלולס לפני הצמצום נקרא עיר הקולמו בכאים חויה מה הוא אומר תק מה נרגש בהעיר אבל העיר נרגש שיש מוע שלא חוץ הביטוי של המוער זה הכל בעיר הפנימי עיר שאחרי הצמצום יש כבר עוד עניין למרות שהוא א גילוי והוא בא לשלולת אבל יש עניין שצריכים לעבוד איתו אז בזה גופ נהיה כסיבת יש פה שני עניינים שאחד פועל עלי השני מה שצניגש אין אין שום דבר חוץ ממנו אז זה הפירוש שהעיר הסיבב הוא נקרא בשם א חקיקה כסר יה כסר הוא ביטוי של הסיבב כסר הוא ביטוי של הבליגבול ולכן כסר זה חקיקה זה העומק האבוד פה של המימר באורס למטה הרבי מציין שלכן גם שם הו נקרא שמו עצם זה שם הוי זה שם אבל קוראים לזה שם עצם כי הבליגול של העצם נרגש בו זה עניין של איזה מדרגה בליכוס נמשך בחוקים והידניים בחוקים ולא של חקיקה שעל ידי החוקים נעשה בו אילו עניין החקיקה זה מבואר בחוקס סמבוב למה קוראים לזה בשם חקיקה שחוקים שבהם חוקקתי שמיים ואורץ כדי במדרש הלפוסקים לא בריסי יה לילה חוק שמיים לא שמתי חוקים שבוהם חוק קקטיס שמיים סורת שהגילוי של סבב קוללמין פועל חקיקה פועל ביטול בשמיים ואורץ מה במים אם חוקקתי שמיים ואורץ הוא הביטול שנעשה באילו דשחס על ידי שממשיכים מהמדרגה של חקיקה ממשיכים מהבלי גבול מהסבב כל העלמים על ידי זה פועלים בעולם מניין חקיקה מה הפירוש לפעול בעולם מניין של חקיקה חקיקה בעולם פירושו ביטול למה עולם למה חקיקה בעולם עניין של ביטול שאין כאן שום דבר נוסף על הליכו זה זאת אומרת שבעולם יהיה נרגש חקיקי מה זה אומר שבמציאות העולם יהיה נרגש שאין פה זה מחקיקה וכסיבה בעניין הביטול מה זה חקיקסן הביטול ביטול בפן של כסיב זה כשהביטול דבר נסב יש מציאות זמוב בטל הביטלו כמו דבר נסב חקי כפירושו שכל מציאות ביטל אין כאן שום דבר חוץ ממנו חוץ מהביטל כל המהות של כאן זה ביטול אז זה הרבי מקשר זה ההבדל בין סבב לממלה בעניין הביטול הממלה גם פועל ביטול בעולם אתה יכול להתבונן בממל כל העומים וגם מצד ממל כל העומן העולם אין לו מציאות נפרד כל מציאות שזה הדבר הביצים זבר הממלה מה זה הסבר הממלה חיסליק דבר הבי הקדוש ברוך הוא ממלא את העולם ומחייה את העולם ומבה את העולם ואתה תתבונן משכת ומונה שכל מציאות נבח זה דבר הבא הם פשוט חוץ ממנו אבל מה היסוד היסוד למה אני אקרא לזה כסיבה כי באר הממלה אתה אומר מציא שקשור עםוס מצד זה שרמל יש שבא באיסלפשוס אז יש עולם שבטלוס ולכן בדקו זה דבר סוף זה נקרא קסיב מה שאין כי סעי כתחילה אין שום מציבות זה הבלי גבו של הליכוס שם אוקי רוצן אין פה שום וממילא כל מציאות של העולם זה הביטוי של הבלי גבו שלו הרצון שלו ולכן לגבי ירסה וכולגם קלוחשים תכלס הביטול אז הביטול לא דבר חקיקה אין פה זה לא שיש מציא זבטול ככתחילה אין פה שום מציא ולכן הביטול בעולם שנעשה על ידי על ידי החוקים זה ביטול שנקרא ביטל בשם חקיקה זה שני הענינים שיש ב בחוקים אה אחד אז אז עוד פעם חקיקה מצד המדרגה בליכוז וחקיקה מצד הפעולה בעולם אומר הרבי והנה גם בחקיקה כן מוד גשמק עכשיו איך שהרבי מביא איך ששני העניינים האלה נמצאים במושל של חקיקה זה מאוד ריך זה ממש חידוש של המיימר הזה לא נראה לי שנמצא בעוד מיימר כזה כזה ריךקד כזה הגדרות מיוחדות בכל הסוגיה הזאת אומר ככה והנה גם בחקיקה על ידי חקיקה נעשהשינו בדוב אשר חקיקה עכשיו נגיע לצד השני בצד עד עכשיו דיברנו על המילה של חקיקה הביטול זה לא דבר נשב הן המדרגה זה מדרגה של בלי גבול אין חוץ מלק שום דבר ואין מצד העולם העולם הוא תכלס הביטול זה המילה של חקיקה לגבי כס עכשיו הרב הולך לדבר הצד השני מה החיסור למה חקיקי זה לאן לא תכלס הביטוי שלכן אידו זה יותר גבוה מחוקים רב והנה גם בחקיקה על ידי חקיקה נעשה שינוי בדור של חקיק אתה לא יכול להגיד שהחיקה חקיקה זה ממש אותו דבר כמו שהיה קודם חקיקה זה גם איזה סוג ירידו אבן פשוטו ואבן של חקוק אז האבן הוא הוא אבן אחר שהנה כמו שב בתחילה הוא כמובן חקיקס אסיס באבן תחילו אבן פשוט שהוא מצוי בסיס כן כן אז נכון היס לא לא מסתירים לא מלימים ולא דבר נפרט אבל זה אבן מסוג אחר זה אבן עם איסי זה אבן מצויר זה אבן שהוא בגד הציו ובפרט כשחקיקי באבן הבויר הוא מביק שחקיקי נעשה שינוי בהבהירוס והבוקר שלב שבוק חיקי אין מביק זה כתוב החסיד את זה בכמה מקומות כשמביאים את המשל מיסחקיקה המשל מאבן תעב אפילו כן כימחו מביא את המשל הזה ובעוד ממורים אז מוסיפים גם כן בכמה ממורים שלמרות שאתה רוצה להגיד שמהשה כשיש אבן טבע מאיר וCס חקיקה אז הם לא אז הם לא מסתירים על הבהירות הבהירות נמשכת גם דרך הCS זה המעלה אם יש לזה שי ואין לזה שיזה חקיקי אז אז הבהירות נמשכת גם דרך הCS ולכן הם הם הם הם הם לא דני עשיו הם לא מלימים אבל זה כבר לא באותו בהירות אין מעב כל כך למה זה ככה אני לא יודע כך כתוב במימר אני לא מומחה בחוכמס ה ה איך אומרים תכשיטים אבל בסתום אילו שעובדים בזה יכולים להגיד שאבן שעשו בזה איזה חקיקה מסוימת אז הוא מאבד מהבהירות שלו לגבי אבן שהשאיר אותה כמו שלא עשו בזה שום חקיקה של אפס היריד נעשה בזה זה ועוד אחד דני בזה סף לשינו ירידה שנעשה באבן על ידי החקיקה שהאבן ירד יש עוד עניין שהחקיקה קשורו בהחול של נכסו באבן לא רק שהאבן הוא לא באותו פשיטוס ירידה בהפשיטוס של האבן אלא יש פה משהו הרבה יותר עמוק אך הקיקה זהסתיר אל האבן היית צריך צריך להוציא מהאבן כדי לחקוק אותיות. אז יש פה איזה גם עניין הופכי מהאבן. זה שברו מהאבן הוציאו מהאבן ואז נהיה אותיות הינו שחקיקי עצמו היא כמו הפך מה זה אומר שתי הפרטים האלה בעניים שלו יש לימשני עניינים אלא אלה הם גם בעניים של דר הסבב שהיריד באיר הסיבב כן שהיריד באר הסיבב לי סיבב לעלמין סליחה שהיריד באר לי סיבב לעלמין שאומרים שעכשיו הוא בחינת סבב כל העלמין הוא דוגמס השינו והירידה שנסה ואוהבן שאין פשוט הנה מומח כמו שהתחילו יש פה ירידה שהוא כבר לא באתו פשיטו שהיה קודם עכשיו הוא סיבב כלל מינו הוא כבר שייך לא ילמז עצם השייכס לאילומס זה עצמו ירידה עכשיו הוא מוסיף העניין השני לא רק שנהיה בו ירידה על ידי זה נס ניסמוק לאילם שמסאב ומאיר הסבב כן אר הסבב אלא שמה סבב ומקר עשו שמציו לו מלושן הלם הוא הך גילויר דוגמה סחקי כשנחס וואו זה פצצה זה לא זה חידוש עוד צום פה וכל הסוג הזה זה לא כן במלוקת כמה מימורים הולכים בכיוון הזה שבשרי ב כן >> מדברים גם על חקיקה מעבר לעבר >> אה >> מדברים גם על חקיקה מעבר לעבר >> זה בעיה חקיקה מעבר לעבר זה לא ככה לחי כאן הוא לא מדבר חקיקה מעבר לעבר א א אתה שואל שאלה טובה הרבי פה לא מתייחס לחק מיבר לברמורי מהשמע שחקי לבר אין את החסרונות האלה צורך עיון צורך עיון >> החיסרון שלב >> צורך אני אולי זה כן זה לא יחר >> מצוי זה מצויסי >> אה כן >> הוא הפרט אולי לא >> כן כן כן כל קודם כל לא זה מים >> לבר כאילו הוא לא מביא את העניין הזה ש שזה לא שזה כן כאילו כשהוא מדבר את החילוק בין חקיקה נורמלית וחגיקה מבר שם מדבר על מליוסה >> כן >> לגמרי >> אבל הוא לא מביא את העניין הזה שזה מדביק לגמרי כאילו הוא מביא כמה חיסכונות בחקיקה נורמלית >> כן >> ואז הוא אומר בחקיקה מבר איך שאין את החיסונות האלו אבל את את החיסרון הזה של אבוקר יהיה אבוק באבן >> הוא לא מביא בכלל חושש שהוא >> נכון לכן זה קצת א בוא נראה קודם כל פשט פה לפני שמדברים על אבע לאב מה שסתו בעצם במלוקת הורט הזה נמצא אתה יודע איפה זה נמצא זה נמצא במלחום ליבי שמה יש את את זה במילים של סבב ציל יותר בעוון בנגלוסי שמה הרבי מביא ש נוסח התפילה שאומרים אתו עד שלא נברוא אתו מי שנברו שגם ניברו ולא בדרך ממילא שזה ישב וצלשי ו הקדוש ברוך הוא מושל מזה גם כן כי זה גם כן בדקוסטירדוס זה מתאים עם העבירות שהרבי אומר פה כלומר כלומר אתה אומר ככה ישבוס משם אליקים שם אלקים זה סבו זה חסלפשוס זה מיל עולם הוא מציא והביטל זה בתלה יש אז זהזה ודאי לא אכדוס בדיוק יש עשבו שמצא לסבל שם היו שמה אתה אומר שהוא יהיה ככול כן וזה שהוא וזה לא מצד סלפש להפך מצד שהוא בןריך מצד הבלי גבו שלו לא מהצד הריד הפך אין להגבול ובמילא לו ברצינה הציב ונברוא נברוא בדרך ממילא שזה מבטא שנברו תכלס הביטול זה אף מילה שישס ואף על פי כן בגלל שקוראים לרא שומח כן אז זאת אומרת שיש פה יחס יש פה כבר יריד שהקדוש ברוך הוא כביכול נכון שזה בדרך לא בדרך איסלבשו זה בדרך ממילא אבל עצם היחס שיחס כזה שהוא על ידי העיסבוס מתבטע בלי גבול שלו כן אז זה עצמו אומר שיש יחס לעולם לגבי אור הזה בזה מתבטא בלי גבו שלו אז גם זה תפיסוקים תפיסמוקים בדקוס אז שמה הרבי אומר במרב באמת של גבי הבחינה הזאת זה קודם כל זה יריד זה כבר לא איך שהקדוש ברוך הוא נמצא בעצמו זה לא שמה הוא זה מיוסד על על המים וסמרבו ושופסו כל הקטע שמה מיוסד על ושופסו סמב שופסו כן שמסביר את הדרגות באמסי לילון >> כן יש אליקים יש הו יש פנימס אמס הבי כל הדגות האלה אז יש את הבחינה של היו אז עצם היחס לעולם אומר שיש פה ירידה ובדקו זה לא רק ירידה אלא זה גם אלמסטר לכן הוא אומר שמה של שמזה יכול להשתלשל ודקוס דדקוס עד לדזור כפשוטה זה הלשון של המים לכן לכלים על פוני צריכים לשלול לגמרי גם שם הבי אמס מדרגה של ליקוז ששם שמה אין שום תפיסה כן גם לא בדרך שליל אז זה בעצם מה שהרב אומר פה גם כן שנ דבר ראשון היריד שיש לו שייכס לילמס דבר שני בדקוס דדקוס זה שנהיה פה אילמ זה גם דבר הופכי כי אילמל שני הלם אומרים גם לגבי הסבב למרות שאתה אומר שכל הגדר של העולם זה לבטא את הבליב שלו אבל זה שאתה אומר שיש פה מציאות של עולם שעל ידו זה עצמו האלטר על הליכוס איך לשים את זה במילים אני לא יודע בדיוק הכל פונים אז זה מה שרבי רוצה להגיד שאותו דבר זה גם כן בנגיע לחוקים כן טוב אנחנו כבר מאוחרים אז לסיים את הסעיף או לא סיים כבר לא יש לאמר שעל דרך זה גם חוקים זה שניקש חוקים לא שנחקה הוא מצד שני עניינים הוא עניירוש חוק חוק חוקק אז גם בחוקים יש שתי עניינים האלה שני עניינים בזה שרוצחים אין לו בדוגמה חק עצם זה שהוא יורד לשלול את השכל זה יריד זה דבר ראשון דבר שני שהסכל שהרוצ שב של הפך הרוצן אתה אומר שם מצרוצן סיכל צריך להיות הפוך וצריכים לשלול את זה זאת אומרת זה גוף ונותן מקום שיהיה ספור הפוכה גם כן שלכן צריך לשלח אזזה הסתירה זהסטר שיש על ידי החוקים פיזה בעזרת השם נחזור לזה קצת ‏PR