מאמר ד"ה כי ישאלך בנך תשל"ח חלק ב', הרב אשר פרקש שנת תשפ"ו

אנחנו נמשיך כאן בסעיף ביס במיימר כי שולחו תשח אז לסיכום בקיצור איפה הורחזים פה במייברימר עד עכשיו היה שתי שאלות כלליות על הפוסק שאלה הראשונה זה איך אתה קורא לו בן חוכ אם הוא לא יודע מהעידוש זכו עם המשפוטים ולשני הביאורים גם אם אנחנו מפרשים מאידוס שהוא רוצה לדעת את הפרטים כמו שמובן מהגודל או אם מפרשים מועידוס מה המטרה כמו שמשמ מהחומש התשובה שכתוב בחומש אז אז ממון אפשר איך הוא יכול להיקרב בין חוכ אם הוא לא יודע תכלס המצוו לא יודע א כבלסל אפילו וכולי וכולי זה שאלה אחת שאלה שנייה אסכם המילה אסכם זה מילה שהבן ראשי אומר נכון הוא אומר עליכינו נו אז הוא מרכך את זה אבל סוף כל סוף למה הוא צריך להגיד אסכם אפשר לא יגיד בכלל שלא יגיד כלום אפשר להגיד יסנו מה מה זה ההסכם הזה אז נקודסיו שמובא בכל המימורים זה שהשאלה של הבן חוכ בעיקר על החידו של מטנטירה הוא לא מצליח להתחבר למצבס מיסיאס מתנטרה היה מהפכה בקלורס העניין של תירו מצוס גם לפני מתנטרה היה תרו מצבס אבל אז העיקר היה רוכני הגשמי זה רק היה תצו הרוחני פיסחוזה זה מובן כן העיקר זה התיכון זה האיחוס זה זה החיבור הרוחני של הנפש ועושים גם כן דברים גשמיים כדי לעזור כדי לבטא כדי להוריד את זה כדי להמשיך את זה איך שתקרא לזה איזה סיבה שתהיה אבל גמט נתיר נהיה מהפך אומרים לא המיסו יקרה גשמי גשמי אין לזה שום תיכם איך הגשמי יהיה ימשיך את העצמו אז זה מתוצאים לו שעבודם היינו התירוצו שבזכות יציץ מצרים נשבר בר המחיצה בין ליניותם כנעשה המפכה הזאת שדווקא למה זה הגשמים ומיסה הוא הכלי לעצמוס לפי זה מטורץ שתי השאלות למה הוא אומר מטורץ בכללס כן למה הוא מה השאלה של הבן חוכן זה השאלה שלו זה שאלה עם תוכן זה שאלה עמוקה וגם למה הוא אומר אסכם אומר אסכם לא בגלל שהוא מיצל הרי אומר עליכינו העסכם הוא רוצה להתכוון אחרי מתנתר כאילו שהוא הוא לא בפועיל אבל בראש במתמטיקה בחשבון הוא נמצא לפני מתנטרה ואז אחרי מט כאילו אחרי מטרי לא מבין מה קרה פה בדוגמה מרגלים נגיד כן המרגלים היו אחרי מטיר הם לא הצליחו להתחבר מה הסיפור של ארץ ישראל אלא כאילו למה עושים את זה עיקר טוב זה סלה עד כאן זה ניקוד סביבו בדרושים כאן סעיף ביז הרבי יתחיל עוד רשימה של שאלות שנעשה אחרי הביאור מאוד מעניין המבנה של המקרא דלכה ביורנ שסן חכם אלאמצירה דוק וביו רק על זה שלך שמציב לכנויב אסכם שאלה שנייה למה הוא אומר אסכם להדגיש שלא עשה לא על המצוו עובס כי אם על המציא כסכם מתירה זה מה שאתה רוצה לתרץ לכן אומר אסכם כי הוא כאילו נמצא בראש שלפני מתנתא והוא לא מצליח להבין מה הסיפור של מתנת לכן הוא אומר שואל הרבי אבל זהו ימובנכי גם כשמלא שם כדסר שצנו סו לא בשביל זה אתה צריך לעשות להגיד מילה שיכניס אותך לבלאגן אתה יכול להגיד גם איסון וגם אז אנחנו נפרש שהבן הזה נמצא אחרי מתרת שבפשטוס הוא נמצא אחרי מתנת כן יותר קל להבין שהוא אחרי מדתר והוא כולל את עצמו ואומרסונו אנחנו שאנחנו אחרי מתנתרת לגבי העובד שהיו לפני זה אז המילה אויסונו יכול לו להיות איסונו בלי להשנות וגם אז לא יהיה לך את הבעיה שהוא דומה לבן רושם סתם קלוץ קשה גם צולך לאבין אומר אידוזחוק המשפטים עכשיו עכשיו מתחיל רשימה של שאלה שאלות חדשה שהרבי לפני זה לא דיבר שזה על הלשונות על הלשון איך שהוא מפרט כשהוא שואל את השאלה הוא מפרט כמה פרוטים אומר מה הו אידוז והחוקים משפוטים מה הוא רוצה עם המילים האלה מהם רואים מהמשפטים מה מה הבעיה אחר ששילוס כל מצלמה מצוו היצר הזה ולא ממפרד הייתי זכו משפטי זאת אומרת השאלה הזאת זה לא סתם שהרבי חיכה עד סעיף בס השאלה הזאת נשאלת אחרי הביאור של סעיף א' זה מאוד מדויק פעשה סיני במיימר הרבה ממורים יש הרבה שאלות ביחד ואז פה הרי בדווקא לא חילק את זה כי רק אחרי הביור מתעורר השאלה הזאת ביסוס וישרוס דבר ראשון הרי יש לו שאלה כללית אז אם יש לו שאלה כללית אז למה הוא מפרט כמו שאמרנו השאלה שלו היא שאלה כללית מה החידוש של מתנטירה אז למה הוא מפרט איזה זכות המשפטים תגיד כלולי מהמצווה זה וכולי ובפרט שאלה נהיית יותר עמוקה לפי הביאור שהחילוק דסוג עם אידוס ומשפטים הוא בכבוד המצווה מה המחלק בין מצווה שאומרים שיש מצווה שקוראים להם אידוז ויש חוקים שמשפטים זה חילוק בכוונה שהמצוו חוקים צריך לקימו מפני שהמצק הקדוש ברוך הוא גזר גזרתי המי צ זהידוס המשפוטים צריך לקימו גם מצד טעם שום מסבר הטעם של אידו זה שהם אידוס הדברים שקרו בעבר כמו תפילין כמו יוםטה וכולי זה לצאת מצרים חצב וזה ומשפוטים זה טימים עלפיס והשאיל לו מה העידוס היא על שכש מצוז אז בכלל השאלה לפי הביאורסיד זה לא ממין לא שנה לא שנה שידוס חוק משפחתיים קשור עם תימצ אם אתה מקיים את זה מצל הטעם שלידו זאת אומרת מצ הטעם של משפחתי הטעם של חוקים והביאו החסיד את זה להפך לא על הטיימים אלא להפך על החלק העשייה שלא קשור עם טיימים מהיסו עיקר שבן אדם גם אם הוא לא כיוון שום טעם שום משפטים שום עידו שום חוקים הוא רק יהם את מיץ ויבש הוא גם כן עשה זה העיקר אז אז זה השאלה אז ממילא זה הפוך הוא רק מקלקל בלשון אז זה שאלה כ לכן הרבי שואל את זה עכשיו כי זה שאלה שמתעורר אחרי הבירור של סעיף א' שבירנו שעיקר השאלה שלו החידוש של מתנת מתנטירה עיקר החידוש זה בעניין המיסה ובעניין המיסה אין הבדל בין סחוקים וממשפטים גם צורך להובין עכשיו כבר עוד שאלה שיותר בדיוק לא שש בני כל הג סוגי מצוו חוקי משפטים ובשובה ויצבנו לס כל החוקים מזכיר רק חוקים מה עם זה ומשפטים למה מזכירים רק חוקים דרך דרך אגב סתם האור קטנה פה וכיראה הרב אמר בסעיף א' ש אומרים לו שני דברים ויצבנו הביסס את כל החוקים ואחרי זה כתוב לטובלנו חר לטובלנו זה העניין של משפטים אז כן רק שבגול מזכירים חוקים אז השאלה היא כנראה הלשון ויצנו לסיס כל החוק אלה משמע שהוא כולל גם את הלטו לונו הוא קורא לזה חוקים אז כאילו יש פה כזה סתירה מניובי בתשובה אתה מזכיר רק חוקים כל החוקים האלה כאילו שלא קיים יותר משפטים וגם על החוקים אומרים שזה לטובלנו שלטובלנו זה לחיירי ביאור ששייך למשפוטים זה עוד בלאגן שלכאורה לפי הביאור של המימר זה גם יתורת בדרך ממילא יתר גם צורך לאבין חילוג בגמ סוג אלו זחוקים משפטים הוא בכלל שמוזבסידס גם הממר שלנו אבל מה מוזבר בדרך כלל סידס מה ההבדל בין זחוקים משפוטים מציים פה לרמבן גם שהמשפוטים הם המצווה שמחויבים אצל השכל כמו גזל גניבו כיבודים אידוס הם ממצווה שהם אוץ וזיכור זה פשט אידוס הם מעידים על דברים שחסד שהשם עשה לנו כמו גזל דני וכיבודים ואידו א סליחה סליחה סליחה דו מצקור כמו שבס פסח סוק בתפילין מצוו הגם שהשיכל מצד עצמול לציב לא י לבד לא היינו אף פעם חושבים שצריכים להניח תפילין דלא מיץ משפטים שגם מול נתנטרלמד צניס מחטול וגזל מנמלו כמו שהגמרא אומרת אז זה היינו לומדים גם בלי מתנתרת אבל העידוש צריכים טירה בשביל זה אבל מכל שהתר סבסה עליהם השכל מסכים לזה זה לקצח כן לבד לא הייתי מניח תפילין אבל אחרי שהתר אומרת לי שיש עניין להניח תפילין כדי לזכור את הניסה ונפל שעשה לו ניס מצרים שזה ימתנו איסוף אז זה דבר שמובן לא תס שיש עניין כזה של לזכור כל מיני דברים טובים שהשם עשה איתנו זה עוזר לבן אדם להיות יותר עדין י ולכן זה השלב השני חוקים ממיצד שגם לאח אחי שתי רצבסלם אמו כבס רק בדרך חוקו חוקקתי גזר גזרתי זה גזירה לגמרי למלית מדסי זה יוצר לכיר משפטים וחוקים בסדר מלמטו למילו אוי חוק ומשפוטים בסדר מלמטו הסדר בכוס חוק משפטים אז הבעיה ש אפשר לרב את זה שהפוסק לא כתוב לפי הסדר העניינים נשתאר ושתעין או תלך מלמטה למילו קודם משפוטים אחרי זה אידוס אחרי זה חוקים או תלך מןמילו למטו קודם חוקים אחרי זה אידוס אחרי זה משפוטים ולא שנה פוסק אידוס חוקים משפטים שתאר נשתד לא מובן י זהגדים קדושך דמו במורמ זה שאומר בחג הפסחבר אז על כן הרב עכשיו יביא נקודה מהמי שלחידי כרבי שדרך אגב רואים פה דבר נפלא שבעצם דברנו בשיעור הקודם המיימר של הרבי עושה מהפיכה בכל הביאור ש את הסוגיה הזאת זהש מכל הרבים כי זה דיברנו זה לא סוגיה חדשה זה סוגיה שכל הרבים דיברו על זה אבל התשובה בכל הממורים זה התשובה שהרבי כתב בסעיף א' שהשאלה של אבן חורכם זה על מצמי עכשיו א זה התשובה בדרך כלל הרבי מביא את זה מהתחלת המיימר ואז הוא שואל על זה שאלות כל סעיף ב זה שאלות על הביאור הזה כן והרבי הביאור של הרבי זה יהיה ביאור אחר לגמרי לא כמו המים זה בסוף המים וההמשךמים אנחנו נראה שהרבי עושה מהפיכם הוא לא מסביר כמו שמוסבר במים הוא מסביר להפך שהשאלה זה לא על הגשמי של המצו השאלה הזה על התיימציה החידוש של הרבי בהמר כן אז חייר זה חידוש של הרבי בעוון ובכל העניין אבל אף על פי כן כאן רואים סתכל נזכה שזה מיוסל על המר של אפרידי קרבי יהיו את זה בהגדה הוא מביא נקודה מהמר של אפרידי כרבי שאפרידי כרבי מוסיף לגבי הרבים הקודמים שלחיירה לא מובנת ובגלל הנקודה קודה הזאת הבעיה הזאת אנחנו נגיע לבי אתם מבינים איך זה איך הוא נכנס לזהבן זה בהקדם יש וט במים שלידי כרבי שהוט הזה יצטרך ביו והבי ומשם אנחנו נוכל להגיע למהפכה של המר שלנו להבין שהשאלה של הבן חורכם זה הפוך ממה שחשבנו זה המבנה העניינים של המים אז הפכירי כרבי בממורים שהוא אמר שהגיע לאמריקה שמה יש לך שתי שתי זה שתי מאמורים כיישון בינכו ויוקמידוס שמה זה המשך ן מיוסד על כיישונכו כיישונך טרס בטרס זה ממר אחד צפי קר שני מאמורים לפחות שתי מאמורים כן כמנו אז הוא אומר נראה לי שיש אפילו יותר משתי מאמורים כי יש א כיולך בנך זה בפסח אחרי זה יש ויקם אידוס שרח למד פסח ואחרי פסח יש אם בחוקיסא או אחד מהממורים שמה חוביבודו יש איזה מימור שבא לתקופה של הגבו שהוא ממשיך את הסוגיה יש ליטוס חוקים משפט רק כאילו שזה הסיום יש כמה דברים שכתוב שמה שזה נגיע לעבוד הקופים יובן זה משקפי שמה הוא מוסיף עוד פרט ונגיע למה שאמרנו קודם למה בן חוכם אומר דב זה שמרסכם ולא ישנו דלח בן ראש ששאלנו בסעיף א' מסיב ממר פריד כרב שמה מוסיף גם שהבן חוכמה אלוקינו שומכניס עצמי בכלל ישראל ומקבל לוב אל מלכו שמיים הוא אומר אלכינו זאת אומרת שהוא חלק מכלל ישראל לכן הוא לא כמהשם הוא כן מקבל מלך שמיים זה הפשט אלקינו אלקינו פירושו לא כבולסמ שמיים תרבי אומר בפרק מו ותניה שכשיהודי אומר אלקנו אז אז אז אז זה כמו יובס שכאילו מקבל על עצמו את הקדוש ברוך הוא נהיה מרקוב הרי זהו בנגיע להעיקר זה איסופה של הפריד כרב כן אבור הזה שזה שהבן חורכם כן מכניס את עצמו בכלל ישראל הוא כן מקבל על עצמך שמיים זה רק בנגיע להעיקר כן לא שם מהמים אבל בניגע לפרוטיק ענישפטס יש פה איזה וט הוא מחלק בין הקבלסל הקלולי לבין הפרוטים הבן אדם הזה הבן אדם הזה הוא כן מקבל עליו את העיקר אבל הוא לא מקבל את הפרטים איזחוק משפטים שנמ שהדיוק בזה שמסכם הוא לא ירק שיצור ביומרסכם יה סתם למה לשון לא יסונו אלא כי גם בזה זה שהוא אומר עסכם גם כי בזה שהוארסכם ולא יסנו ידי זה יש מוקים לטוז דזהו שאומר לכינו מכניס עצמי בכלל הוא רק נגיע ליקר כבול שמיים אבל נגיע לפרוטניון נמיד זחוק משפט אם הוא מיצה עצמ אז הוולט הזה של הפריד כרבי זה הולך להיות היסוד של המר שלנו אז הפריד קרבי מגלה לנו פה יסוד שיש מושג שנקרא נקרא עיקר יש מושג שנקרא פרוט בקיום המצווז כן מדברים פה על הבידס השם קיום המצווס אבל יש בזה עניין אחד שזה נקרא עיקר הקבולס אל שיש במצוו על זה אני מוכן זה הוא מבין זה הבן חוכ מקבל אבל יש את הפרוטים שזה הטעות שיכולים מזה שאומר אסכם משמע שהוא מוציא את עצמו מן הכלל ונגיע לזכוק משפוטים מה בדיוק העניין הזה עוד פעם הדגוש שפה החידוש אח פה זה הוא בפרוטים נכנל גם חוקים זאת אומרת הבעיה שלו זה לא רק עם משפוטים הבעיה שלו זה גם עם חוקים אז זה כאילו סתיר מן איובי הוא כן מוכן לקבל היום מרכמיים אבל הוא לא מוכן לקבל את החוקים אחרי חוקים זה קבלת סיל מה מה ההבדל בין חוקים לקבלת סל חוקים כן פירושו חוקחקתיגזר גזרתי זה כל אבות אז מכאן אנחנו יכולים לראות את הבסיס שיש עניין אחד שנקרא אלקינו קיום המצד העניין של היו אלקנו ויש עניין אחר שזה אידו זחוקים ומשפוטים מה ההבדל זה בעצם היסוד שמכאן הרבי נכנס לאביו יש להם הרב יובל זה דבמיץ שני עניים כלומר במילים אחרות אנחנו פה במיימר אנחנו נראה שהרבי מחדש פה חידוש זה חידוש החידוש בגלל שזה אם אתה לא תופס אתה יכול להתבלבל עם סיכס ממורים זה בלאגן כןזה סוגיה רחבה בתר של הרבי ומשתמשים עם אותם מילים זה מאוד מבלבל אם אתה לא מתמקד מה אנחנו לומדים פה פה הרבי יתרגם חוקים שונה ממה שמתורגם תמיד זה ביאור אחר כן וזה יהיה ההבדל בין זה אתה רציתי להסביר לנו את כל הנקודה פה במים בוא נראה בפנים של הרבי יובו זה דבמצוו שני עניים זה שהמצוו המציב השם דעניין זהו בכל המצווץ בשובל זה לא קשור לא עם אידוס לא עם חוקים לא עם משפטים יש עניין במצווז שזה ציווי השם אין לזה שם אחר אל תקרא לזה לא אידוס לא חוקים לא משפוטים מצפס הב ציבוי בשתות גיס וזה בשובה בכל המצוו אחרי זה יש עוד עניין האם אני קיים מצווה מצד שזה אידוס מצד שזה חוקי מצד במשבטים ושני עניונים אלה הם גם בקיום המצוו כלומר יש בהחפצה ויש בהגברה זאת אומרת הציוויים מצד הקדוש ברוך הוא יש עניין אחד של ציווי השם שהקדוש ברוך הוא כל המצווה זה רוצלים ציווי השם ויש איך שהמצוו התלבשו בלבושים שהם שלושה סוגים מצוות שנתלבשו בלבוש של אידוס לבוש של חוקים ולבוש של משפוטים ככה זה מצד הליכוס ובמילא גם בקיום המצווז מצד האודום צריך להיות שתי כבונס יש את הנקודה של קיום המצווז בגלל שזה ציבוי השם ויש לקיים את המצל הלבוש לכוון אידוס או חוקים ומשבטים מסביר כבון הסמיץ יש שני עניינים כבונקוליס לקיים ציווי השם דכבון זוי בכל המצוות בשובה זה לא חוקים לכן בממום אחרים זה נקרא חוקים פה זה לא חוקים כמה ממר הזה בסוף הרי כן אשתמש מילה חו זה נראה בסוף לא להתבלבל בינתיים זה עבוד כבוד קלולי זה לא חוקים זה לא עידו זה לא משפטים כן קלולי זה לקיים את המצוות כי ככה לאצ אמרנו אין לזה שום שם אחר כבונזו בכל המצווץ בשובה וכב פרוטיס קיומה מצוס מפני שהיא אידוס אוז וזיקור עליזה עניין אוי מפני שהיא חוקו וגזירו אוי מפני שמחוייבת גם אצל הספר זה כבר טיימים אחד מהטיימים זה נקרא חוקו זה טעם הטעם של המצווה הזאתי חוקו חוקקתי מה הפשט נסתכל באור 25 מאוד חשוב לודאור 25 פה עכשיו סעיף הרמור מלוקת שום המימר הזה הוא המשך לעוד מימר במלוקת המשך לא מתכוון שהרב אמר זה המשך אבל במלוקת זה המשך למימר א של יבי סטמוז א הבילי באויזרוי תודה הבי לי באויזרוי אה טוב של יזן הרבי הגיע את זה בתובן מז אסטמוס זה ממורים הראשונים שהתחילו בתקופה של המוגה אז שמה זה הסוגיה מיוסד על הממורם של הגאולה של מסתמוס וגם על ממורים של פסח תופשין שמה כבר יש את כל הבלאגן הזה איזה זכוק עם שפוטים מה כל אחד אומר כל ה מיוסד על המלא הפחיד כרב המיימר הזה זה סוג של המשך זאת אומרת אם רוצים באמת ללמוד טוב את המים כדאי ללמוד שתי הממורים כי הם משלימים אחד את השני יש בזה מה שהם בזה עכשיו הקופנים אז מה כתוב שמה דבחוקים מודגשס כבונקלול לקיים רוצים שמה הוא מפרש חוקים בתור כבנקלוליס כם רוצה השם זה הפשט חוקים אבל ראי ספר המון תופשיים סתכל טוב המר שלנו של אפרידי כרבי בפיס שמה הוא אומר דעניין החוקים הוא שעל יות דומשך הביטול אחר לגמרי הוא לא אומר שחוקים זה לקיים רוצן השם אומר וחוקים זה כי יש עניין יש כבונה לפעול ביטול בעולם או בנפש וזה גוף העניין של חוקים זה כבר לא זה כבר לא רצון השם זה כבר כבוד זה כבר טעם יש פה עניין פה תכי גם ספר המון צמח צדק זה שהחוקים צריכים לעשות כמק גזירה בלי טעם ובכדי להיקף זה כבוד כדי לשבור את הקליפה לכן אומרים תקיים גם אם אתה לא מבין כי על ידי זה אתה שובר את היש שוז רוצה להבין הוא רוצה להרגיש הוא שואל למה אתה אומר לו עושים ככה התנועה הזאת זה תנועה שלקפיה וזה עצמו המטורה הכוונה זה הטעם ונמצוא שגם בחוקים יש כבונה מיוחדס נסבל על הכבונה כלולקים רוצה שם מה יהיה הכוונה ביטל וסקפיה אבורט הזה זה היסוד של יסוד חזק מאוד במר שלנו לא יכול להגיד שזה יסוד של המר אבל זה יסוד עיקרי במר שלנו שהרבי מפרש יש חוקים לא כמו שמפרשים רגיל. זאת אומרת חוקים זה לא וד של קבלת איל רגיל כונקלוליס מצוו אלא חוקים פה הפשט הוא כבונ פרוטיס כמו שיש עניין שיהיה לך גשמק שזה נקרא המשפוטים יש גם עניין שיהיה לך ביטול וזה פועלים על ידי חוק מסכף זה עצמו הכבוד זה רבי ידייק בהמשך גם כשזה הדיוק שאומרים חוק חוקקתי וגזר גזרתי ואין לך רישוס להר אחריו זה גופי הכבוד ואין לך רישו שוזיד על לא להר זה זה ביטול של הנפשבמסבמ בטבע מהר זה הטבע שלו רוצה להבין רוצה לשאול ואם לא מפריע לו אז אין לך רישוס לאר זה גופי הביד של חוקים אז במילא יוצא שיש פה שני עניינים שלושנים לגמרי יש את המיצס בתו ציבוי ויש את המיצס בתו טיימן והטימ גופ יש שלוש עניינים חיד חוקים משפטים אז זה הקדומה להבין מה שפריד כרבי אומר שמדברים פה על הבן חוכב שהוא מצד אחד שמצם ציווי לא חסר לו כבולסל זה הפשט עיקר זאת אומרת העניינים של מצוו בתור עיקר זאת אומרת בתור ציבוי רוצה את זה הוא מקבל עליכנו אבל זה שבכל מצה יש עניין מיוחד היית זכו משפוטים עם זה יש לו בעיה כן יובן זה בהגד יובן זה על פי המבואה במרנל אז להבין מה הם בדיוק הכל העניינים האלה זאת אומרת שיש פה יש פה את העניין של עצם ציווי הויש שזה לא קשור עם זכוג המשפוטים ואחרי זה יש איזה זכוג המשפוטים השאלה היא מה בדיוק כל כל אחד מהשלוש מדרגות האלה ביחס ל העניין העיקרי שבמצוו יובן זה על פי המבוא במים הרנל שגיעים על עניין דידוס חוקים המשפטים הם בכל המצוו גם המצוו חוק משפטים נקראים בשם אידוס עוד עניין שאפי כרבי אומר שבעצם כל העניינים נמצאים בכל המצווז בנוסף לזה שאומרים שיש בכל המצווז שני עניונים כלולים כבוד קלולי זה כבוני פרוטיס אז יש פה עוד חידוש שהכבונ פרוטיס הזאת נמצא בכל המצווז כל המצוו יש להם צד של עידו, צד של חוקים, צד של משפטים. לפי זה יוצא ש שבכל מצוי יש ארבע כוונות כן יש את הכבוד קלוליס לקיים רוצבה ואחרי זה יש את הכבוד של אידוז של חוקים ושל משפוטים ויש את זה בכל מצומצם הם צדחו משפט קור בשם דוסקסידוס בינקב זה הדיברס של המים בתו שני הוא קורא לכל המציד ועל דר זהג לחוקים שגם במצ שעל פיטם אידוז אפילו משפוטים הטם הוא רק על קלולס המצווה ולא יהיה על הפרוטים הפרוטים הביפוקקתי גזר גזרתי בכל מצווה ומצווה יש תמיד דברים מסוימים שזה בגדר חוקו זה הרבי מביא פה באור למטה הוא מציין ללקוטי סיכס איפה זה באיזשהו מקום פה הוא מציין ללקוטי סיכס לא כאן הוא מציין למר הנבוכים זכו לי שהיה פה ציון ללקותסיך בבראש אה כן באורי 43 זה היה כותסיר בחוקו יסאי לא שמחס היום זה נמצא בחלק לב כן אז זה שמה שמה זה השיחה שהרבי מסביר את השיט עשה רמבם במר נבוכים שבכל מצווה יש את ה המשפוטים זה רק לאוס המצווה פרוטי המצוו בכל מצה תמצא חוקים הדוגמה הכי פשוטה שמובא גם במימורים זה הסוג שלומדים עכשיו בישיבס בערך כן שר וליון חמול כלים מדברים זה זיקין זה משפטים ואף על פי כן שרוד מחמי זה חוקים זאת אומרת אין לזה רוצה להיכנס פה בלינגלה סתם יש גם ספורס אני לא יודע אבל בכלל יש ספורס אה שבודה מחבל לקילים זה גזרס כוסופ זה ספורת הקובנים הרבי רשע מביא את זה בתו דוגמה שגם בחוקים יש שגם במשפוטים יש חוקים זה הדוגמה שהוא מביא שיודם מחמליקים כאילו אין לזה שום הסבר מה פתאום על זה אתה משלם על זה לא אבל כל פעם זה אז זהו מה שאומר פה שבכל המצס יש גם כן גם המצמגד המשפחטים אז הפרוטים הם הם חוקים כן ועל זה נגל המשפוטים שגם במצד דוסוקים יש או עניין דמשפוטים גם בהם יש משפוטים יש להם טעם לפעמים הטעם נשאר למילו לא ירד או איך שיהיה ביאור אבל כל מצוות יש להם לכל המצות יש את כל הדגות הרבי מציין תמיד לתניה גרס הקידש סימן סימן יט שמה אלטרב אומר את הלשון שתיים מהמי צסם באצילוס ויש מצוות שירדו עד לביהז אנחנו יודעים את הטעם יש מצוות שטעם נשאר בצילוס הרבי מביא את זה גם בחוקס במלוקת אז זה אומר כל המצוות בעצם יש להם את הצד של משפטים השאלה אם המשפטים האלו הגיע עד לשכל לנוש העניין הוא בגיל אליקוש לפחות נתחיל את הסוג ניכנס קצת לעני עניין גיל הליקוס שידי אמית סגים למדרגת בכללוס יש שלוש דרגות בגיל הליכוס כל מצוו פועלים גיל ליכוז גוף יש שלוש דרגות ארמסלב אר שלמסלב שמסב שך לאילמסבסוף שלמל משיכס לאמס כן זה שלוש דוגות איר הממלה מוסגם בשכל ולכן עם שחוסי היא על ידי הנמשפטו מכיוון שאר הממל זה ער כזה שיש בזה הסוג הסכל סידס הרי מסבירים שהמצווה הצמח צדק הידוע בדרך מצוו שכל שהמצווה של ידיעס השם זה על סבב כל הע כי במל צריך מצווה כי זה מובן על פיסכו כן זה השיטה של הצמח צדיק שחולק על על הברנל כן סליחה הדרון כן שמה בדיוק מצוו מצווה סידי ס השם להבין את העניין ולכוד שאפשר להבין על פיסיכל או שאחרי כל מה שאתה מבין על פי סיכל המצווה היא להבין שהקדוש ברוך הוא רום בניסו למה לא מסכל אז ממלא זה עניין שגם הסכל מה הנפש ממלסגוף ככה יש בלסילו ולכן להמשיך את אר הממידה זה על ידי של פיסכל שבמצווה זה עניין של משפוטים כן זה מדרגה אחת ארסי אין שר בסוג הסכי חיוב רק ידיעס השלילה וסיבב אין לנו הסוגס החיוב אבל יש כן ידי השלילה זה שהוא יודע הוא מבין שבעיר זה אי אפשר להסוג הסיכל נכון אבל זה לא בעוד שאי אפשר לכתחילה לא מבין זה שהסיכל מכריח אותו שאי אפשר זה גם כן מיוסד על כלולי הסיכל ולכן זה נקרא ביטולת סוגים לך לראות אם נשתמש במונחים של האדרון מי שזוכר האדרון הידוע שדיברנו עכשיו ממבוב יש למילו מן הסיכל ויש שהוא אכלהלו בגדרי שיכל עכשיו הרבי מדבר מאוד גשמק באדרון כן כשאתה אומר יש דברים שאתה אומר הקדוש ברוך הוא למלה מן השכל זה גם חלק מהשכל השכל שלך מוגבל וכמה שאתה יכול להבין אתה לא תגיע ליוכוס גוס הרבה יותר הוא לא מוגבל בכללים שלך הוא לא מוגבל בהגבלות שלנו אז במילא אז אז אז אז אז כן זה נקרא בלאש נרסידס מתוך דובו מתרך דובו במר של בסטמו שמה גם כ מביא מחסיד את זה מובא הרבה פעמים שסריב וזה מי בן דוב מטדוב ממלא עצמו מביא אותנו למסקונה שלא יכול להיות שמל לבד זה הכל כי ברגע שאתה רואה ההורה ההורה עצמו אומר לך שלא יכול להיות שההורה זה לא מתחיל מההורה זה יכול להיות עצם שהוא למה מגיע מאיזה מקום במקום הזה לא לא יכול להיות מוגבל בהור הזו יש הוכחות על פי סיכל שמכריח אותך שיש עניין של מלמגבול ומשמה מגבע כל העניינים האלה אז זה מה שהוא אומר אז נכון שבפיל אני לא מבין את הבלי גבול אין לנו הבנה בבלי גול בגלל אנחנו מאבדים את הראש אבל זה שזה הסכל לעצמו מביא את זה זה נקרא ביטול הסוג שלילם ולכן שוחסר הסבד קיום החוקים שעניונומם הוא שמבטל לשכלו אין לו חרשוס להר זה מה שאמרנו קודם חוקים זה גם כן טעם טעם שלילי אתה אומר מה העניין פה עניין פה זה שאתה שולל את הסכל ביטל סקפי כמו שביא קודם הצמח צדק סוף שגד שמז שהוא מושג כמבט שמל הקדוש ברוך הוא שאי אפשר להשיגזכרו מוק שאי אפשר למשה שידיים שכל השומר יצחק לא כי עניין השלילה שזה דבר שמושל מדובר שישאר דווקא בדור שיש יחס ביניהם מישהו שני נין גדול גם יש יחס ביניהם תניה מפורסם שחמונה שאלתר אומר לנו משחת ומונה שיש באליכוז המהות של הליכוז הוא בכלל לו גם לא בגדר שלילי אחד שיגיד על הקדוש ברוך הוא שלמילו מהסיכל אז זה צחוק כמו שאתה לא תגיד על סבורסכלס שהוא למעלה למחוש המישוש כי לא אמרת שום דבר. אתה רוצה להגיד אפלואה אפלוה סיכל אפל וסיכל זה עמוק אי אפשר להבין את זה אבל להגיד אפלוה שאי אפשר לתפוס בידיים זה לא אף פלא זה צחוק זה בדיחה כי הם בכלל לא קיימים זאת אומרת זה לא רו ששליל כי בעולם של שכל לא קיים בכלל עניין של מישהו כדי לשלול לא קיים בעולם אומר אל תראה באותו דבר גם כן סיכל הקדוש ברוך הוא בעולם של הקדוש ברוך הוא סיכל בכלל לא קיים כדי לשלול אז שליל לא אומר שום דבר אז זה מה שהרב אומר זה גם לא ידי השלילי אבל כאן הוא מוסיף עוד נקודה זה כתוב בתניה כאן הרבי מוסיף חידוש יותר גדול אולי יש לו היסיף שבהמושל דסכלו מישוש יש פה חידוש עצום שהרבי מוסיף על התניה שבמו של דסכל ומישוש כיוון ששניהם הם נברואים מוגבולים יש יחס ביניהם יש יחס ביניה מה שאין כן בענים שלי ולא כן זה שאין שייכיך לאמר על הקדוש ברוך הוא שאי אפשר להשיג הוא יויסר מזה שאין שייכיך לאמר על סבורסכלי שאי אפשר למשו ידיים ווא הבנתם מה שהוא אומר פה יש פה אפילו לא יותר גדולה למרות שאלתרבי מביא את המשל הזה אבל מיתי שענינים מה מה הסבר נגיד קצת מיל מה מה הסברה פה? הבחורים שלומדים סמרבוב מסתמק פה מכירים את הורט הזה כי בסמרבוב זה הגיע גם שמה לכל העוון בעירינסוף מדברים שמה את הסוגיה הזאת שלילס שלילה יש רבי יאל שמה מסביר את זה מאוד מאוד גשמק ויוך שלילס חיו שלילס השלילה הוא לומד את זה ממש עבות זה פחות או יותר מביא את זה שמה כשאלתרבי אומר שהואמר על הקדוש ברוך הוא שלמה לו מהשכל אז זה כמו שבן אדם יגיד על אבן שיהיה אפשר להנישי משהו בידיים על סיכל יצחק לא לפייל יש פה אפלואה זה אפלוה בליכוז זה עומק בשלילה כן כזה שלילה שאין שום יחס זה עוד דרה עוד ריךקיט עוד אפלו בעניין השלילה מתי שייך להגיד את זה? כשיש יחס. אז יש ב אז אתה יכול להגיד היחס הזה או יחס שלילי. עד כדי כך יש דרגות כמה אתה שולל. זה גם סוג של אף. כשאנחנו אומרים נגיע לעצמנו שלילס השלילס זה לשלול כל סוג של שלילה. גם להגיד שלילה של גם זה יהיה אפשר להגיד זה עדיין פה במר אומר אחר פה במימר אומר לא נגיד את זה יותר פשוט כשאנחנו מדברים על היחס בין סיכל לבין דמם מדברים על עניינים שהם מוגדרים בגדר של מייס מילה בעצמיח ויש מילה בדיימם יש מילה בדם יש מילה ב כל דבר יש לו את המילה שלו אם יוצא מחדבר איש רוח מים אופו כן אז בכל ד יש מילס אז אתה אומר שהמילה הזאת היא בעין הרכז בזה יש עד כמה המעלה הזאת מושלת מהמעלה הזאת אבל הצד השובש שבוהם שמדוברים הכל על מיילס מסוג מסוים מוגדרים בגדר של מיילס חשיבוס ובזה אתה אומר שהחשיבוס הזאת כי הזאת שלגבי החשיבוס הזאת לא קיימת אבל סוף כל סוף יש איזשהו צד השובה שהנקודה הזאת גורמת שתוכל לדבר גם זה כסף סרוזברינגר אז לכן כשאני אומר ש ה אי אפשר להגיד על סבורסיכלי שאי אפשר משהו בידיים אתה יכול שזה בדיחה שכל השם היה יצחק לא כי הם לא מאותו לא הטו גדורים אבל לא ש אתה לא יכול להגיד שלא אמרת שום דבר בכלל כלומר לא אמרת שום דבר בהשלילה של סיכל לא אמרת שום דבר בעומק של הסיכל אז לכן זה הבדיחה זה שלא לא לא ביטת שום דבר באמק של הסיכל אבל כן דיברתי על דברים שהמצאים באותו עולם אתה יכול להגיד שלא לא דיברתי על דברים של מה שאין כן כשאני אומר על הקדוש ברוך הוא שהוא מושל מגדרי אילום או מגדרי סיכל שמה עצם העניין עצם העניין של לדבר על מיילס לא שייך לדבר על הקדוש ברוך הוא כי הוא לא בגדר כל המושג של מילס וחסרינס כדי שנוכל להגיד כל העניין ולא שנחסידס מציוס בלתי מציוס נמצא שתה מדבר על מציא נמצא נמצא זה לגבי נמצא הזה זה אז למרות שאין להם שייכס לא אמרת שום עומק אבל אתה לא יכול להגיד שאין פה שום יחס לא הסברתי את העומק בגלל זה אבל לא שאין יחס יש יחס כי זה הכל מהסוג מציאות נמצא רק מןגע ביר ונברואים בלתי מציאות נמצא שמה לא שייך בך >> אז אולי יש סיב זה להגיד שמדבר על שתי סקלטרים >> שמה >> שמביאים גם את גם שתי סקלטרים >> משהו כזה ככה אהרה אתה אומר אומר >> שם בשיע הוא מזיד לחילוק >> לא רוצה להגיד שזה החילוק פה זה אולי יש >> מי זה שמה >> פהשכב >> אה בסמחבוב >> מה ששליס שלילושל קטו דבר >> שכמי שלס השלילי שם זה לא זה לא השלילה של שזה ש >> של כוח כן שרוצה להגיד >> זה מה שאני אומר אז אני אומר שזה מה שהוא מוסיף פה ב שלא בסוגריים סיפלו מדברים רק על השר של על השר של ס >> לא שם אומר עוד שיכול לבחור גם לא ש לא מנדל נמי >> א בהורש 31 הוא מציין לשוב ישראל באותו שנה זה יצא מוגם תשנן שמה יש איזה אור גדולה על זה מהפשט כל השומע יצחק לאי ונגיע למ אני לא זוכר עכשיו כדאי לעיין שמה פודם בוא נסיים את העניין ולכן אינו גם ידחים ביטול כגסוף אין שגםסוף רוצים וציב עצמוס זה הולך להיות אידוס כן וזה לא העניין של חוץ מזה יש את העניין של לקיים מצד שציבו הקדוש ברוך הוא אמרנו שיש ארבע עניינים לקיים מצוס ציו הקדוש ברוך הוא ואחרי זה יש לקיים מצס מצד אידוס חוקים משפטים ושמה יש שלוש דרגות >> אז גם העניין של >> ממלה סיבב גם זה כפרסו פרטיס טוב המשך נדבר על זה בשיעור הבא