מאמרי אדה"ז פורים, שלמות מעמד פנים בפנים דמתן תורה נשלם בתקופת שפל הגלות, הרב אברהם מרדכי אלטר תשפ"ו

מתחילים את השטיקל ניון זוכר זה הולך דמזכיר להשייה ש לעשות צריך לפני זה לדעת איך לעשות שיוצא למלחמה בלי תוכנית נמצא בסיכון הרים בסון לצאת מלחמה בד תוכנית הסיכון לנצח גרוע מאוד תיקד מזכיר להשייה צריך קודם כל לעשות תוכנית שמול חי שמו ואחרי זה לדעת איך לבצע חלק מהחונס לפירים זה לקלוט את ה המבנה מה מה הנשק שיש לנו מה הכוח של פירים ו מה אפשר לעשות עם מודחיוצ מדי פני המלך קימי וקבלייס אשר החיסס להובין מה שאומר רבי סיניזל גמור בשבס אומרת מכאן מידו לרבוריס מהדין הזה שקופ עליהם הרקיגיס מאותו מאמר של חז"ל שקוף עליהם הרגיגיס צמודו רב להוריסה ואחרי זה כתוב שמה שבפירים אז כבר יותר התבטלה מוידואל קיבלו באהבה הגיע פירים הגיע הזמן של הגדול שפירים קיבלו מה אז זה פלאצון היתו שבסב שמגד פנים פונים לא כך בגמרו שהיה מתן טוה בשלבים ה שלבי השיא של מתנטו היה כזה גיל שכי ויהשם על הר סיני פוני מפו דיבר השם מוחם שזה מדריגס שאי אפשר לתר בסך לנושי מדרגות גילוי שרק יהיה לוסדלובי המדרגה הזאתי של ויורדי רגלו ועומדי ביום מאי יהיה רק לוסדלובי שיהיה את התתשולם זה היה אחת מרגעי השיא זה היה ביטל של החטא כמעט לגמרי ביטל של חטא ודמריש הם היו אז במקום שנפתחו לתשורי והביטל של הרע היה בכזה מדריגה שממש נשאר איזשהו נקודונת קטנה והמה שהתחולל במתנוטריה שכל העולם כולו געש ורעש ושתק עוף לא ציץ וכולו וכולו כללסו נמצא אז ברגי השיא אומר חז"ל כן עומדו רב בלאסת א מגיע גוליס סוף גוליס בובל מבחינה היסטורית מבחינת המבנה של גוליס בובל נמצאים אז במצב שרואים אחרי זה כשעזרא היה צריך להפריש מינוש עם נוכריותס אז מדובר בשיפטיס כזאתי שכבר אחרי שהיה בסמי ראש הראשון נחרב בגלל שהוא חמירץ עוד יצאו לגולס והם כבר חשבו שהם נשארים בגולס יהודים היו אז בקצה המצב ואז יותר ממתורה זה מדרייקה של יותר ממטורה עד שזה נקרא שקיבליס שרחי לילה הזאת שהם התחילו במתירה והגמר של זה היה רק בפירים איך זה יכול להיות פרופורציונלי זה המרחק והקונטרסט ה אפשרי בכלל להבין את זה איך יכול להיות במת מטורה בשיא של ההב ובגיד לייש הכי גדול זה נקרא לא קלי גמר אתה יודע מתי הגמר כשמגיע פירים וכלל ישראל נמצאז בכזה מצב אז הזו איך שקוראים לזה הם נשארו אחרי כמה אחרי זה בגולי זה הסיפור שמכריס גם היה אז מדובר באחד הזמנים הקשים של כלל איסרורים אחד מהזמנים הקושים ובכל זאת זה נקרא קידלי אשר לאס זה הודו קידלי מההבה זה הגמר זה הנקודה של מדורסי מהוסטיץ מה הפשט בזה אז הפל נפלו כן אך עניין היא דבר ראשון זה להובין מה זה שהובסו מרכובה המציאות של מרכובה מה היא חז"ל אומרים הובס אין הן המרכובה מה זה נקרא מרכובה צנו לאמר ש בתם תומיד נגד השם מזבוח כמו מרקובה לירקב המאמר השני יש פה פעמיים את אותו נוס אותו מאמר בנוסח אחר בנוסח השני שמה הוא משתמש עם ההגדרה שמופיעה בתקינזור סיסטופל רוכב הביטל האמיתי של הובס היה מדרגס מרכובה שהם היו מרכוב הרבים שהם כל הזמן כמו שסיסטוף לורכב הרוכב אומר לו עכשיו ימינה עכשיו שמאלה עכשיו מהר עכשיו לאט עכשיו לקפוץ הוא לוקח אותה עכשיו לנוח עכשיו הכל זה ככה אז הם היו עם הדריגס מרכובה שהמרכובה היא שהם כל הזמן בתי לימוד טוב נגד השם יזבו מהכולים קראו לו אני חושב שצריך להדגיש פה נקידה מסוימת יש לפעמים כל אחד מאיתנו יכול להיות לפעמים מדרגת שהיא קשורה למרקובי גם יכול להיות במצב של רגע מסוים שהוא מתבטל על דברים שלו ובאותו זמן הוא בגדר סיסטוף לרוחב אבל זה לא אמיתי זה לא יכול להיות מרכובה כי מרכובה זה יכול להיות רק מי שכל המציז שלו ככה כל יום ובכל רגע ובכל שעה מי שזה לפי זמן אף אחד לא קונה סוס שמפעם לפעם פעם הוא עובד כמו שצריך מפעם לפעם קורה שהוא זה מפעם לפעם הוא מחליט על חלק כזה סוס שמים ב איך שקוראים לזה לשחיטה זה יש שור לרדיה ויש שור לשחיטה כמו אומרת שתי סוגי שברים שתי למה שור שהוא מחליט מפעם לפעם ללכת לכיוון אחר זה לא שור שאפשר באמת לעסוק איתו זה לא שור שאפשר לחרוש איתו סוס שפעם מספיק שפעם שלוש פעמים הוא לוקח שמאלה במגום ימינה ואין מה לעשות אז אי אפשר איתו לנסוע את תגיע בסוף לא מבלבל אי אפשר להגיע איתו שמדברים על מרכוב פירוש דבר שזה כל הזמן 20 היום קוראים לזה 247 הם רגע אחד שהוא מחוץ למציס הזאתי של מרכובה הוא כל הזמן בוט לרוכב מה שהבן שמוצא את זה כל הזמן זה היה הוא מסיים לנקובה כ כמו שכתוב בסמון שלא היה להם שום תנועה שתניה אחת לא הייתה שלא הייתה קשורה לרוץ מהשם זה נקרא עשטוף לא רואה אין מציאות אחרת זה נקרא המדרגה של מרכובה זה טומית שוא בתלם טומית נגד השם יתברך כמו המרכוב לירקבול וכל מעשי ועניונום אוו רק לבטלה כל נגדו יזבוח לא היה מציאות של משהו אחר כמאמר אני השם לא ישי ההסבר של כמאמר הוא הסבר איך בכל דבר בבריאה זה קצת פלא יש בבריאה המון דברים שלכאורה נראים שהם לא קשורים לרוץ נשה יש עולם שלם עם הרבה דברים אז יש מצוו זה מבינה עסק בחסב מובן אבל יש הרבה דברים שהם לכל לא קשורים המון פעולות ודברים מה צריך הסכם עם אבימלך נו מה זה קשור זה עניין טכני יש פה מלך מסוים והוא גר ליד צריך לעשות הסכם שלום צריך לעשות ועד בית אדם צריך לשלם ועד בית מה קשור פה עכשיו א עשו תשלים היחוב יכול להיות אבל לפעמים לא צריך לעשות תשלים החוב יש ספרתי צריך להחליט מה מה יודע כמה מנ מור צריך להיות בזה מה מה זה קשור איפה זה קשור צד שני יש לנו פוסק כתוב אני השם לא השיניסי זאת אומרת לא נוצר א שמשת רק בדבר השם שומעים נעס מילא אז הכל זה דבר השם אם הכל זה דבר השם פושו של דבר שכל נקיד ונקידביה זה חלק מדבר השם שהקדוש ברוך הוא מחיה את זה ואומר את זה הדבר הזה מתקיים אז לא שייך להגיד שיש משהו שהוא מחוץ אין איזשהו נקירה מסוימת שאפשר לומר שהדבר הזה הוא אומר קרה מה לעשות הסתבך מה לעשות את צריך לעשות עכשיו יש ספת דיירים אין כזה מציאס אין דברים שהם מחוץ לירוץ נשב וזה המרכוב של האובז שהם ידעו את הנקיד הזאת שעש משתם יצחק בדבר השם שמיים נעשי ורואי רק כדאי לבטל הכל כנגדו המילה ורואי צריכה ביאור בנוסח השני שם כתוב שהם היו עושים את הכל עם קבונוסה ומביט לאל אצל השורה שהכל בוטל כמו בריסו הלום הרעיון הוא כזה ברגע שאדם מרכב ואמיתי אז כל נקידה ונקידה שהוא עושה היא כל הזמן לקחת את הנקודה הזאתי ולהחזיר אותה למצב שלפני בריאה או כמו הממר של המגיד שהגויסמגיד אמר שהקדוש ברוך הוא עשה מעין יש והבדס הצדיקים זה לקחת את היש ולהחזיר אותו אל העין אז מילה כל פעם שאתה נפגש ביש יש פה איזה מציאות תחזיר אותו לעין זה קשור אובן שמ זה ציבי זה מצווה זהזה דבר ראש לא משנה למצוא את הקשר כל אחד לפי מדרגוס אז ברור שבפשטס אדם מתחיל מהמדרגה נמוכה הוא בסנן אמר קובלים היה את המדריגה כל דבר למצוא בזה את ערוץ נשם זה נהפך רואים שאומר מבני עושה הסכם עם אבימלך זה נהפך להיות פסיקים בתויר שהפסיקים בתויר עד היום אפשר לדרוש עליהם טיל הטילים זה אוס בתורה ואם חסר את השין של השבע כבוס שהמיד אבו מביני אז כבר עשה תויר פוסל זאת אומרת זה חלק מהמבנה של התור חלק מהמשוכה שזה המציאות אין אין משהו אחר זה זה הם היו מרכוב לשכינה וכל פרט ופרט וכל החיים שלהם היה כל הזמן לבטלה לא כנגד זה היה העבודה שלהם זה נקרא הוא הם עבדו בצורה שלבט להכל כנגדו כמו אחילה אדם אוכל נו מה מה הבוידס השם של אכילה אז בוא נגיד פה יש לנו קצת יותר תעבונה אחילה כוח בשביל אבל זה לא רק החילה זה לא רק כוח בשביל אלא יש הבית באכילה לעצמנו אם הקדוש ברוך הוא יצר יש לזה מטרה רוחנית בעצם הקדוש ברוך הוא יכל לעשות שלא יצטרכו שיהיה כוח מסתם אדם קם בבוקר יש לו כוח הוא לא צריך את האכילה לא יש פה עבוד של אכילה ושאר את דבורים וכל ודיברו שהם בטיילים נגד המחשובה מקודש וקחימר נגד השם מזבח כמו שכל אחד מבין שהמציז של דיבור מבטר נגד המחשובה בוא ניקח דוגמה פשוטה כשמישהו אומר רעיון אומר דיבורים. הדיבורים שאומרים אותם מה העיקר שלהם? זה המילים והאותיות או התוכן? הרי אף אחד לא יגיד שהמילים הם העיקר. אפשר להגיד את השיעור, אפשר להגיד אותו ביידיש, אפשר להגיד אותו בצרפתית, אפשר להגיד אותו באנגלית ואפשר להגיד אותו בכמה נוסחות באותו שפה. הרעיון הוא המרכז, הוא המחשוב ובמילים אחרות זה העיקר. המילים הם נקראים גם כן סיסים, אבל אתה בכמה מקומות מזכיר שהם נקראים האותיות נקראים סוסים. הם כילים איך להעביר דבר. אני יכול להגיד את אותו דבר בכמה שפות. אני יכול להגיד את אותו דבר בכמה גוונים, בכמה נוסחאות. זה נקרא שאני מעביר את אותו כלי עם סוסים אחרים. המחשוב בעצמה היא עמיקה. אז הסוס הוא תפל. אף אחד לא יקח את המילה ויהפוך אותה כמרכז. זה לא הנקידה. הדבר המרכזי הוא המחשוב של הדבר, הרעיון של הדברים. זה התוכן הפנימי של הדברים. המילים, האותיות הם הכלים. זה הכל והדיבר הם תפילים לעצם הרעיון. הרעיון הוא המרכז וכל שכן אומר ברווח אומר נגד השם יזבוח אבל הקדוש ברוך הוא המקור היותר פנימי ונעמיק בזה אולי עוד צד זה ייתן לנו יותר בהירות זה בעצם נותן לנו פתח להבין קצת יותר ברוכניס כי כשאנחנו מבינים שהשכל כשאנחנו מדברים על איזשהו שכל מסוים בוא ניקח אנחנו מדברים על ההובסלמקובה מה זה הרעיון בעצמו אם הוא לא האותיות אז מה הוא כן שכל או בוא נגיד את זה במשל נוסף שהרבה פעמים אני השתמשתי בזה בשביל לחדד את הנקידה. ילד קטן, תינוק שנולד ועדיין לא דיבר עם אף אחד, עוד לא שמעת דברים, הוא בוכה שהוא רואה. איזה אותיות הוא חושב במוח? מה הוא איך הוא חושב אני רעב? אין לזה אותיות. הוא עוד לא יודע אותיות, אבל הוא יודע שהוא רעב. זאת אומרת, יש דברים שהיום אנחנו לא יכולים. אדם כשהוא היום רעב אחרי שהוא כבר מכיר את האותיות הוא לא יכול להשתמש בלי אותיות זה המציז שלו המציז שלו זה שישר מורכב האותיות הוא ישר אומר לעצמו אני רעב הוא לא יכול לחשוב בלי זה תנסה לחשוב בלי אותיות אין לך מציאות כזאתי אבל השכל עצמו זה משהו שהוא יותר עמוק מהאותיות האותיות הם סך הכל הכלים איך להשתמש ואתה חייב את הכלים אין לך בלי כלים יכולת להשתמש בסכל יותר מזה זה המחשוב העצמה המחשוב העצמה מה המקור שלה מה היא בעצמה יותר רוחני ובסוף בסוף שאתה מגיע אתה מגיע לרבונן של זה בנוי על הילומוס עד שבסוף אתה מגיע לנקיד שמחייה את הכל שזה רבנו של זה המקור שעוד למעלה מהשוב מה שמחייה העולם הרוחני אוי למו עד שאתה מגיע לנקידה אז מגלה הכל בטל אליו אם לגבי האותיות מול המחשבה אז הם מתבטלים אין להם ערך אין להם חשיבות אין להם שום דבר מה זה מה זה מחשוב נגד אותיות תיקח תזרוק אותיות באוויר מה יש מזה מישהו יאסוף את זה בכלל אם היה אפשר לזרוק אותיות מישהו מדבר הוא זורק אותיות לאוויר בלי מילים בלי מחשובה השיקר פיר מדבר על ולטרן מדבר שום דבר מעניין מה שהוא אומר טוב בשביל ורקי אין פה שום הביטל אמיתי הוא לא נקידס המחשובה של הדברים ש מדבר בלי מחשבה כמה שהמחשובה יותר עמוקה כמה שהמחשוב יותר יסודית כמה שהמחשוב יותר פנימית הדיבר הזה נחשב יותר דיבר אז מה נחשב מה העיקר התוכן הסיכל העומק של הדברים אז במילה אחרות יוצא שהטוף של כל הגשמי יסתפל בעצם למקור וכך זה בכל דבר החיל ושתיה כשמבינים את זה מבינים שכל העולם הגשמי הוא כלום הוא הרי לא הנקודה יש מפנים משהו שמחייה את זה משהו נותן את הטעם חייב משהו יותר עמוק יותר עמוק יותר עמוק עד שמגיעים לנקידה הזאת שהכל בוטל לריבועים שלם אז אצלו וזה היה אבוד הם חיו כל הזמן כמרכוב ובכזה ביטל שלא היה מציא של אולי למה העולם מה זה היה טופלו הם כל הזמן חיו בשוילש איך שקוראים לזה במקור של הדברים בתוכן של הדברים לא בהלבשה של האותיות שנתפסים לאותיות זה בדרך כלל סימן של קטס עוד מוש אפשר לומר ילד קטן כשהוא מתחיל זה הוא מתחיל לקרוא אותיות פעם ראשונה שפותח סידר אז הוא קורא אם הוא ממש קטן שהוא יודע רק אותיות הוא אומר הנה מ הנה ו הנה ד הנה הי הוא מבסוט הוא יודעס זה לא הנקידה הוא יותר גדול הוא כבר מתחיל להגיד הוא מתחיל לקרוא את האוה הוא יודע לקרוא מוידה הוא לא מבין מה שזה הוא אומר כזה כזה מוידה ואז כשהוא מצרף את שתי המילים מוידה אני אה זה מוידי אני שהוא מכיר בבוקר הוא לא מבין את המשמעות של זה עדיין לא אדם מבוגר שמבין מה זה מוידני לא מסתכל על האותיות אומר הנה יש פה מ אתה תילד קטן אתה עכשיו בזה אתה לא אתה לא במקור כשאנחנו לא מצליחים להטפיל את האוילום הזה למקור אנחנו יודעים קטנים אנחנו מסתכלים בקטנס על העולם איזה יופי איזה אירוע יבק כמה אנשים היו איזה אוכל טעים איזה נקרא שאתה לא מצליח לקחת את העולם אתה עסוק עם האותיות מבחוץ אתה לא מצליח לתפוס את הרעיון מה זה זה נקרא שאתה לא מצליח לבטל את זה לשורש ההוא וסנן הם הרוכו והיה להם כל הזמן תבית למקור כל הזמן הם חיו ככה וזה היא ניקנס משלוש דרוכים הוא אישו זה נקרא בחינו שפולו שנשאל הוא על ידי ג בחינס של אובס המקבל כביכול זה הנקרא מדרגסו אישו בהמשך נראה קצת הלשון קצת יותר פה יש לשון קצת חריפה שהוא אישולו בנוסח השני שמה הוא כבר נכנס לנושא של המגילה שיש ביסנושים ויש בייסנושים שיימי יש גנדנ תחטואן וגנדננה אליו אז זה הנקיד שלושים אבל פה כתוב את הלשון הוא אישפולו שנסאלו על ידי בחינס של אובס אברו מרקס זה היה שלוש בחינס אחד זה אברוע מידס החסד למה יש שניקס בשלוש דבורים יש כסף מלו שנכספו כיסיפין ידוע שזה כסף היה להם כל אחד את העבודה שלוב יודע סברים זה עבודה של ההוה שהעבודה של ההבה מתבטא גם כן בכיסיפן חוץ ממיד עשה חסד שאבר מביני עשה חסד אבל אותם כיסיפן לרבואים שלום זה היה אצל אברהם מוביני שהיה כל כילוי בשביל לעשות את רוצה השם אז זה היה כסף זה איש שנקנס בכסף משטר זה הקניין השני של האי שניקנס זה מדסחוק היא גביר מדסד שטר כל כולו קצוב מה העטר אותיות זה דבר שבעצם צריך לקחת את הדבר ולהכניס אותו לתוך מסגרת שטר יש כללים יש שמה שיטים ויש לאלו שיט ראשונה ושיטה אחרוינה וצריך לשים את את האידים כאן והידים כאן יש גט כזה וגט מקיש וגן מקיש וסירטית ולא סירטית ואותיות כאלה ואסור למחוק ואסור שזה יהיהסדיף הכל זה הפירט פרוטין פרוט פרוט כל המציא של השטר הוא הכל כולו גבירסן נקרא גבויר גביר זה בעצם לתת לדבר קצווה וגבול לכל דבר וזה היהודוסוי של יצחוק לקחת את ה המקום ולתת לו את הגבירה עכשיו פה חשוב להדגיש יש פה איזשהו משהו מעניין מאוד בדרך כלל אנחנו רגילים להסביר את העבודה של האורס קצת הפוך אבל מוביני בדרך כלל זה עניין של נתינה שזה להביל את הרבה שם תוך העולם שזה קצת הפוך מהאנחסוף נחספתי זה בצורה של לגלות את הקודשי בעולם, לפרסם את שמו להגיד ויצחוק אנחנו דרך רגילים להגיד שזה יציאה מהעולם מה קבלי העולם שזה גבירס בתור אש והם טרו שזה שניהם ביחד כי בעצם צריך להבין החסד שזה אהב יש פה בעצם כבר ניגוד שאנחנו רואים שחסד זה אהב ויש פה כבר ניגוד אם חסד זה השפעה ונתינה אז מה זה האש של הכיסיפי רק א יש לזה אריכויות במקומות אחרים שבתני אני מעריך בזה אבל הרעיון הוא בקיצור שהכוח של השפעה הוא גם כוח מסוים של משהו שבוער בסופו של דבר הכוח של הנתינה זה מגיע מאותו כסיפין מהלתת רק יש בצורה של נתינה אצל יצחוק זה היה לחתוך את העולם לצאת מהעולם לצאת מהעולם זה סוג של גביר וזה בעצם כל המושג של קצווה שאדם עוצר את עצמו מעניין העולם הזה כל המציא של יצחק היה לקחת ולעצור את הכוח שלו ואז זה פורץ החוצה כלפ למעלה וזה הקצבה זה נקרא קצטר שאדם קוצב את עצמו ממילדעלמה עוצר הוא לוקח את עצמו בצורה של לא בתוך העולם הזה לצאת מהלמה הזה ואז זה פורץ כלבס אש כלפי מעלה אז לכן יצחוק יותר מצד אחד מבטא את האש אבל זה מתחיל מהמקום שלא לחיות בו למה זה אמרתי פעם רואים שהבידה של אבריני מתפרסת מפרשס לכלו עד כמעט טולדס המון המון סיפורים הבד שלי יעקב וביניכס נפלו מפרשס טובדס מתחיל עד סוף זה העבודה שלי יצחוק כל הסיפור עליו פרשסטולדס אילטולדס יצחוק אז בהתחלה שוב פעם מספרים על יעקב איסוף בסוף בברוכס גם מספרים את יעקב איסוף שהם משחקים עם ה כביכול מתווכחים על הברוכס סביב ליצחוק מה מסופר על לצחוק איזה שטיקל קטן באמצע ויזרא יצחוק בשונה מר שורים שהוא ירד לאבימלך וזהו זה כל מה שיש לנו בעצם צ כי כל המציז שלו היה היציאה מגדר הוא היה אוהלת מימה וממילה העבודה שלו הייתה הפוך אין פה מה פה לספר בבריאה בתור סיפור גבור מה שהוא התחולל פה בבריאה כל המציא שלו הייתה היציאה הכוח הגבירס לעצור את עצמו על הקצור זה העבודה הזאתי של בשטר הדבר השלישי היא בביז מידס יעקוב שהוא נקרא מבריח מן הקוצה לקוצה בריאיסה דליבה צדק נקרא מבריח מן הקוצה לקוצה זה הבוס של יעקב שאחרי שיש להבד של אבר רון כ יש את העבודה של יצחוק אז יש את העבודה של יעקב זה לחבר ליונים תחתונים זה בעצם לחבר את שתי עבודה ישראל מצד אחד להיות בשמיים ומצד שני להיות פה מבריח הוא כמו אותו הבריח הטיחון שעובר את כל המשקון מצד לצד זה הבידה של יעקב ולהיות מצד לצד להיות מהבוידה הזאתי עד הבידה הזאתי מי הבודה שלהמשיך את הרבן שם כלפי מטה בתוך העולם שזה עבודה של אברהם ומצד שני מתוך העולם עד הכי למעלה זה נקרא מבריח זה הכוח של לרדת ולעלות זה היה יעקב אבינים מצד אחד איש תם יושב ואולים ומצד שני לעסוק עם לובון ואייסוב ובבד בבד להיות יושב ואולים הניגוד הזה היכולת להכיל את ההפכים זה עבודס של יעקוב שזה השליימס זה שנקרא בחיר שבאו אסלכן וגם כל אחד בעבודה הפרטית יש לו את הנקידס האלה כסף שטר וב בעצם יש לנו את הכוחות אלקי אברוע לכי יצחק ולקי יעקב מודבע בנו בכל אחד כוח של חובס וזה נועד לשימוש זה נועד שאנחנו צריכים עם הכוחות האלה להשתמש מתחילים עם העבודו זו של אברום שאדם יודע שיש ריבוים שלנו הוא מתחיל לחפש ולעסוק ולפרסם ולהיות קשור זה כל הכניס של הויד השם בסנוב אבוני נקרא נודב תחיל לעשה אבויד נקרא נדבייס מה שאדם מתנדב ורוצה להיות שותף אחרי זה מגיע הרגע שהוא רוצה לעזוב את עניון הלזה זה הבודיוס של צחוק שהוא מוכן לעשות גבולות לכל מדובר שלמה זה לתת לזה קצוות לתת לזה גבולות מוגדרים זה אני קנה בשטר ואחרי זה מגיע הבודה שיוכל להיות מקשר בין שתי העולמות לקיות מחבר בין האלום של מטו ואלום של מטו הדברים האלה פעם הסברתי גם בעצם הדבר כתוב כסף שטר וביאה בעצם אם אנחנו מתבוננים בעצם הקניונים האלה אנחנו נראה שיש בכל אחד מהם התקרבות שלב אחרי שלב בכסף אין שום הכרה מי נותן למי רק מבחינה חיצונית בכסף עצמו אין שום קשר מה זה כסף אתה לוקח כסף אתה יכול לשלוח את זה עם שליח בכלל לא חייב להיות שם נפגשים אפילו שני אנשים הוא מקדש איישו בכסף הוא יכול לשלוח שליח הוא לא נפגש לא כתוב פה מי נותן למי זה ידיעה חיצונית זה משהו מבחוץ בשטר כבר מתחיל להדבר הרי את מקדי שיש לי יש פה את האת ויש לי השטר הזה מבטא סיפור של קידיש צריך לחתום לא צריך לחתום אבל זה כבר כבר נוגע למישהו יש פה מישהו שמדבר מול מישהוא אז יש פה את הרד נגיד שסלי וב זה כבר ממש השייכס הקשר שנוצר ממש קשר שידוע שני אנשים אותו דבר מול בן שיש שתחילוידה לא ברור אדם אתה נותן זה כזה בתחילה זה עדיין עוד לא מוגדר לאט לאט זה הולך ונהיה ברור מי האת ומי הלי והיא כחילי מתחיל להיות מוגדר שתי הנקודות האלה אחרי זה מגיע הבודה של מה שנקרא והובסכם כמו שבלתירים אומר שגם כלל ישראל במצרים הבלתם אומר בפרש סיסרו היה שלושת מדריגס האלה אומר כסף זה היה הבי זה שהיה ושטר זה התורה ואחרי זה יהיה סכם עליי זה בעצם שלושת הקניונים האלה שכלל זרו עובר זה בעצם עבודה של הורס שמובלט בתוכנו וזה הכול מדרגס דיס בעצם העבודה של הובס בשליימס נכון שלכל אחד יש מאיתנו מהעבודה של רובס אבל לקחת את עצמנו להגיד שאנחנו יכולים להיות שייכים למרקובה אז א או למדים מי שחושב שהוא יכול להפוך להיות מרכוב אחד מהובסובס היה השורשים אנחנו דורות של הקיים יש מנוידת זה לא פותר מלעבוד זה שתי דברים צריך לדעת לא לבלבל ב שתי הדברים להיות מרכוב זה דבר אחד יש את הלשון של המדרש המדרש שכתוב שמה שבכל דור יש כבר מצוות אז מה אז יש היום בס אין היום דורס ובכל דור יש כרגום מצוות לא מסתיר את שתי הדברים האלה יכול להיות מציאס מצד אחד של סוג הבויד שנמצא ושייך להיות איתו אבל השלים מסודי של ההובס שייך את ההובס לכן הם נבחרו להיות ההובס איך הסוסמס כותב כל המציאות שלהם הייתה רק הבוידה של המשוך הם הם נקראים אובס הם לא נקראים בונים כי כל העבודה שלהם הייתה בשבילנו אז כל עבודה מיועדת בשבילנו אז הם הכשירו אותנו לדברים האלה אבל הם היו מדרגס דיני גם בגניידן יש שתי גניידן התחתון והוא אליו ואל שם שנהנו מזיו השכינה הנו מזיב השכינה זה נקרא גןידן ש מה שקורה שמה למה זה נקרא ביסניקו ביסנושים העליון שייניס בחינס נושים על מנס לקבל פרס דין פרס וגנין בסופו של דבר אדם רוצה צא הוא עדיין הוא עושה את זה על מנס לקבל פרס בשביל גם רוכניס הוא רוצה מזיב השכינה לי מזיב השכינה כאלה דברים גדולים הוא רוצה את השייכות הזאתי הוא רוצה את הקשר הזה אז זה ה נקרא הגנגן שהוא נקרא ביסנושים נושים זה נקרא מי שעושה את זה לקבל נושים זה בחינה של מקבל אז אומר זה נקרא ביסנושי אבל ההובס אוי למעלו מזה ההובס לא היה במקום כזה שזה היה על מנס לקבל שוירוצים לבטל נגדו יסבוח הם לא עשו את זה בשביל לקבל העבודה שלהם לא הייתה בנויה שמבינים לא הסתובב פה וחשב אם אני כל היום מפרסם את הרב שם אז בסוף אני ישב למעלה ויהנן זיב השכינה לא הם לא היו מקבלים לא היה להם את הנקידה הזאתי שהם עשו את זה בשביל וזה הפירש מה אמר חז"ל שמכואל אומד עם מקריב נשמסיים של צדיקים לפוננוזבח מה זה נקרא אותו מקריב נשמושיים של צדיקים אחרי אחרי שיושיבי אחרי שהם חוזרים למעלה שהיא הקויל בוטל כנגדו הם לאטו נשמיים שצדיקים העומק של הדבר הוא שבעצם אין להם שום עצמיות הם רוצים להתקלל בשכינה לא להיות בכלל הלשון של במאמר השני בנוסח השני יש שמה שמיכואל מקר נשמסיים על מזבחיון שמזבטלים וכל וכל בלי שי הרגש וטני ונשנסו אחספו זה משהו הרבה יותר עליון מהרגשת התענוג. התענוג זה משהו נפרד. אני קיים, אני יש, אני נהנה מזיב השכינה. הם היו מעבר לזה, הם היו למעלה מזה. יותר אבואיד שליטל מוחלט בכלל לא שייכס. הוא מסביר שמה שזה נקרא איבוזי הנרגו על המלך. זה מדרגה זוכו שלא יהיה בכינס מקבלים. זה היה המדרגה שהם חיפשו להיות למעלה מביסנו שם שיניס. עוד יותר מזה. אבל שבלתי אוהב שהוא יומדרגסנל המדרגה של ההוב זה כזה מדרגה גבוהה שלא שייך להגיע לזה אומר לסינסטוירה עלר סיני הצורה של מתנטוירה בעצם היה פחות מאבודסובס אבודסובס היה גבוה יותר וכיוון שאי אפשר אז קיבלנו תו זה הצורה השנייה אם היינו אם כולם יכלו להיות ובס היה ממשיך אותו סוג הבוידה של מרכוב וכל הזמן ואמרנו כל הבריאה בתליל הבואר אבל אין את הבידה הזאתי זה לא שייך לעמוד בזה שייך לאץ אז נהיה המצב של מתוארת מה זה נקרא מצב של מתוארת שיורדו סינה לאמוסלו דין ליוסמוס רע ברע מעסיוס מהעולם המעשי הסינסלום זאת אומרת בעומק זה הרבה יותר עמוק אנחנו מתייחסים לסינסלום שירד איזשהו מרחק בין כלל יסר לגויים זה לא הנקודה זה הצורה החיצונית יש שתוך כל אדם יש את הנקודה של הרע שהיא שייכת לאסורלום החלק הגוי שבו מה שנקרא וכשהוא נלחם בזה וכשהוא שונא את זה זה בעצם המקום שיורדו סיין ירד בנו שנאה לרע והשם סיני רע זה הנקודה שירדה בתוך בתוכנו וזה אסר סדיברס השיניר והם קלולס כל התוירה אסר סדיברס כלול התורה ידוע שהרסג עשה ספר שכולל בתוך הספר סדיברס את כל הטו נתקו כל התו בלייבו בוזהסיק כי מצו אור שמנו המכנס לדגב קסם קינים בתחום ועל ידי שיור בעצמו אז הוא הולך ככה מכיוון שאין לנו את הכוח של הבודסובס אז הצורה של הבודס שלנו בנויה אנחנו עושים מצווס וזה נקרא נהר מצבו אני יודע מצוו נהיה כלי על ידי הטויר נמשך האור וזה דבר מולבש זה כוח רוחני שברגע שאני עושה מיץ אז נהיה כל מה שצריך להיות נפעל על ידי הדברים הרוחניים אנחנו לא יכולים לבד ליצור את זה אז זה נוצר קיילים בוא נשתמש עם משל שהוא קצת יותר יהיה קרוב לשכלינו יהיה קצת יותר קרוב להבין את זה גם כן פה ידוע שלפני שנמשכנסת בלת תגנו את סדר התפילה הזמן שבאזרישו לא היה סדר תפילה כל אחד התפלל לבד בגן שסדר כנסת גלם ויצרו סדר תפילה למה כי בזמן שלנו אנשים היו מאוד מרומים והם הבינו לבד את סיידר תפילה מה המבנה. כל אחד יוכל להגיד את המילים בשביל ליצור לעצמו את הסיידר, בשביל ליצור לעצמו איך שזה צריך לראות כי הוא ידע את הפנימי של התפילין. ברגע שנחלשו הדורות היה צריך ליצור לזה איזשהו ממסגרת כי אם אנחנו נתפלל מה אנחנו ניגש להתפלל? אני חושב שברוחה אחת של 18 לא היינו מתפללים אם היינו לבד מייצרים צרייד התפילה זה בן כל ברוך אולי אני מסודר יש ארוחת בוקר בישיבה יש בעיה של ארוחת בוקר לא זה אטו חווינ גם מסודר יש שכל א סלחלוני זה שייך לי יום קיפר השיבהני שי פעם אחרת רפואהני כרגע אני בריבו חושב אין בעיה א תקבל סווייפו בסדר זה יבוא תישיבו נדבר על זה כל מיני כאלה דברים מה היינו מתפללים בוא נשם תשלם לכבר ריסר בוא נשוא לם אין בעיות כל אחד לפי מה שזה 18 לא היה תקין כי אנחנו לא מבינים שיש תביאז שיעורים ויש תהליך ויש סדר זה הבעיות האמיתיות זה ה לא בעיות זה החיבורים ה-12 חיבורים שיש לפני זה ואחרי זה יש פה איזשהו סדר הרבה יותר פנימי הרבה יותר עמוק הרבה יותר יסודי אז אם לא היינו אנחנו קטנים מדי בשביל להכיל את זה אז נתנו לנו כבר את זה מוכן אותו דברעיון היותר גדול זה גם בחלק של התואבת ההוא בסדר מלכו והיה להם את העבודה הזאתי של להמשיך כי לשכינה בעולם הבו מביני גילה את שמו איך שכתוב שמה חז"ל אומרים לפני שהיה עבודה שבו מביני הקדוש ברוך הוא היה אלוקי היה שומעים ברגע שהגיע אור מביני הוא נהיה אלוקי אורץ הוא הביא רבנו שם לעולם הוא הבי גילה אותו גילה שיש בואר כל אחד מהובס הוסיף עוד חלק בזה ועוד חלק בזה הם הביאו את השכינה אחרי זה כבר זה לא עובד ככה אז יוצרו לנו תויר שהיא מלבישה על הכוח הרוחני הם במצו והם בתורה שזה מביא את הכלי ואת האור אור המצ נותן ככה כלי והמשוך הרוחני זה החלק של האור וזה קיילים מקילים שוינים כי כל איש ישראל יש לו קיילים מה זה יש לו קילים דני אוסיוסלי מוסבס שהיסה לקבל שיפה חיס זה כלים שונים שיש לכל אחד איך שהוא מקבל את החיס וזה לא שווה מאחד לשני זאת אומרת כל יהודי יש לו את הסורה איך שהוא עובד ואיך שהוא מקבל וזה שונה מאיש לאיש כי יין מלכיס רוב כיד המלך יד המלך זה נקרא שזה רוב זה בנו מוגבל מה שהקדוש ברוך הוא רוצה לתת את היין עם מלכיס שזה ההשפעה הרוחנית מה שמגיע מלמעלה אין לזה סוף זה לא מוגבע לין מלכיס רוב כי יד המלך הכי טוב של הקדוש ברוך כי זה אינסופית ממילא אי אפשר להתחבר אדם לא יכול להתחבר בדבר אינסופית כי הוא מוגבל הוא חייב ליצור כלי הוא חייב ליצור איזשהו כוח שיוכל לקבל במידה ומסורה אם זה דבר שהוא מעבר למידה שלו הוא לא יכול אתה לא יכול לקחת בחור ילד בן חמש ולהתחיל להסביר לו משהו שהוא גדול ממנו כי הוא מאבד את זה הוא לא שייך הוא מאבד ישר הכלי שלו לא יכול להרחיב זה כלי שמתאים אז מכיוון שיהיה עם מל תשרוף יד המלך צריך קיילים מקיילים שוינים שתוכל לקבל את האור הרוחני וזה נקרא שאתה מקבל את זה לפי ערך שאתה תוכל להיות שייך בלתי גביל יד המלך זה בלתי גביל אי אפשר להשיג כן דק וזהס קרצון איש ואיש דיני לפי הגודו לפי גוד והקוטון לפי קנוי כל אחד הקיידים שלו זה לאסזס קרצון איש ואיש בסוף המאמר השני בנוסח השני שם כתוב בלשון הזה הקימה שובים יש כליגודוי יכול לקרבה יש מחזיק מעט הקסד המלך לס איש ואיש כסן איך ואכ קבל מורה זאת אומרת מה בעצם מונח אתה רוצה ליצור כלים יותר גדולים זה תלוי ברוץ מאיש ואיש ככל שהמצום שלך יותר גדול אז הכלים שלך יתרחבו הכלים שלנו אמורים להתרחב ככל שאדם רוצה יותר זה ההרחבה של הכלי אמרתי לאחרונה שלך סוד מרבים בשמחה מה זה הבידה של מרבין איך מרבים בשמחה שם תהיה שמח מה זה מרבין מרבין זה נקרא להרכיב את הכלים הטבע הוא שאדם אדם לומד נכנס לכיתה א' באז ג ד גז הכלים שלו כל הזמן מתרחבים תלך משנה לשנה אתה תראה שפחות או יותר מתרחב בעוד איזשהו פרק מגיע איזשהו גיל מסוים זה יכול לקרוא בגיל 15 16 17 18 19 20 בטווח הזה יש כאלה שהם נשארים ככה כל החיים פחות או תראה עם אותו כללי חשיבה עם אותו התוכחבות אין מעבר לזה הם נשארים מאוד מצומצמים לא מתרחבים יותר יש את הסיידר הטבעי מה שיש רחבות אחרי זה אנחנו צריכים לעשות את זה לבד. יש הרחוב של הקילים. הרחוב של הקיילים צריך כל הזמן לעבוד על זה. זה לא דבר שקורה לבד. הרחוב של הקילים תויה ברצון איש. ובדיוק כמו שבגשמי בשביל ליצור כלי יותר רחב אז אתה לוקח חתיכת איך עושים למשל חרס. אתה לוקח התיכת אדמה אתה חופר. כמה יכנס פה? אם אתה רוצה לעשות קד חרס אתה צריך לשים הרבה אדמה ולחפור יותר עמוק. זאת אומרת במילים אחרות כמה שאתה חופר יותר עמוק. כמה שאתה מתייגע ובואזשהם וכמה שהרצון שלך יותר עמוק להגיע יותר עמוק זה יוצר כלי יותר גדול הכלי הוא לפי היגיעה ההפוכה אנחנו היינו חושבים שיגיעה היא כלפי מעלה אדם א מתחיל להתהלך באליונים זה לא עובד ככה הרחובה של הכלי עובדת כשאדם חופר כלפי מטה יותר רוצ יותר עמוק יותר במה שהוא מתייגע ב מה זה יוצר שיש לו קיילים יותר רחביים ואז סקרצון איש ואיש נראה קילים יותר עמוקים אולי אפשר להלביש את זה גם דיבו חז"ל סו שתרצון איש ואיש חז"ל אומרים הומון ומרדכי זה התוי והרע הבוד שלנו גם אם מול ההומון גם מול הקשיים מול כל הדברים וגם מול הטוייב ההתמודדות זה בעצם הרחובה של הקיילים סוסזס קרצון איש ואיש זה הדברים שיוצרים את הרחוב הסכלי אבוזי ירד השם על הר סיני זה היה כל היריד על הר סיני בשביל שיהיה לנו את האופציה לעשות קיילים כי אנחנו לא נניח לאלויס כמו יואוס המציאות הזאתי שלקחת את כל הבריאה ולעבוד בכזהויד שכל הזמן הם חזרו לשורש אנחנו לא יכולים לעשות את זה מה הדרך שאנחנו כן יכולים כי אם לשמור מלאס ליוס סיר מרע לשמור מה שאנחנו עושים לעשות את זה נכון להיות סיר מרע שי הקילים נקיב זה עיקר העבודה שלנו ליצור כלי נקי ככל שאדם יותר עושה את הדברים לשם שומיים ככל שהוא יותר ניזה מכל ראה והשם סיני נראה מכל דבר רע מתרחק מכל נידנידירה עוד ועוד ועוד זה גורם שיהיה לו יותר שייכס הוא נהיה יותר נקי ויותר נקי ממילא נכנס באוזיה ירד השם והיא עכשיו הוא נכנס ליסוד הידוע שבאתניה כסיידר סובב עליו והיא מבחינה סובב קוללמין כן ידוע שיש ממלא קוללמין וסובב קוללמין ממלא זה תמיד החלק היותר השגתי והסויב זה מה שבעיגול מה שסביב שזה דבר שאי אפשר לתפוס בו החלק הזה של הקייל שבחלק שהסוייב כולם בממלה שמה אדם מטפס הובס הם היו בהווידה הזאתי הם יכלו להגיע עד להיות ויקים כל הזמן במרכובה הוודה של הטויר זה בעצם בצורה של סובב כל העולמין שהיא למעלה מהכהן ולמטו מהכהן כמו איגיל עיגול זה יכול להיות כמו שגובה יוסף כמנוך יוסף כמה שעיגול מקיף דבר אז כמה שהוא יותר גבוה מהדבר באותו מידה הוא גם למטה יותר מרוחק מהדבר אם תשים משהו באמצע העיגול אז יש לו נקודה מסוימת שהיא יותר למטה מהכל יש נקיד שהיא למעלה יותר מהכל כי במידס התחתונים צורכי לעגולס בעד כמו ביציס מצרים בדיתחת שהוא אמר אני ולא מלך אני ולא סורף בעצמו זבוח אז זה היה צריך הכוח של סובלולמין שיש את הגילי שרבנו שם לא בצורה של גילי בשביל לרדת לכזה מקום נמוך זה בנוי דווקא שמתגלה המקור של הדברים הבסיס השייכס שהיא תלויה בסובב קולנו לא בחלק ההגיוני בחלק הממלה בחלק ששייכס זה המחיר ש בקבולסטורה מנטורה זה היה הצורה שיהיה שייכס בצורה שהיא לא תבונעה דרך ההיגיון והקשר שאדם מטפס רק בצורה שאדם יכול לעשות קיילים על פי תר ומצרס אז זה היסוד אז היסוד הדברים שקיבלו במתה זה אם אנחנו מפענכים עכשיו יותר נכון את מה שקרה במטנטוארה מטנטואר הם קיבלו בעצם אם אפשר לקרוא לזה שייכות לדבר שהוא לא תלוי בהיגיון ההו וישראל היה להם הוידה שהיא יותר תלויה עם סדר הם היו ביטלו את כל הבריאל רבו שם פתאום הקדוש ברוך הוא בא נתן את המצרס מצרס זה סדר פנימי רק ליצור שעכס לאשר השכינה וזה מגיע מכוח של משאכל העולמים אבל הדור המידבור שזוכי ביסי נביא פונים בפונים כמר אתם ריסם הם היו בכזה מדרגי שכן היה להם רוחנית הוי קבו לס שלו ברוץ רצון לא שלא יהיו צריכים לרוץ דוור קל בעיניים ליוס מוסבר בשט נגד מדרגוס מגיע במתנטו אתה אומר שמה את כל הדברים האלה או ניקח את זה קצת יותר מוקצב אדם נמצא במדרגה של פולי וולי אדם נמצא בכזה מין חיבור ממש זה דוייקס שהם לא היה מאז ש בתורה לא היה את הדבר הזה מעצב של פונים בפוניים דבר שם אומרים אי אפשר להבין את זה זה שיא של נביאה מדרגה של פונים בפונים אז אומרים לו לא הסיר צוך אם אולי אנחנו היינו אפילו נעלבים מה לא הסיר צוך איפה לא הסיר צוך מה אדם נמצא בכזה מין זה אתה מדבר איתו לסירצוף לסינוב לסיגנוב איפה על מה מדברים תחשוב שנייה שאתה נמצא בזה מגיע אליך מישהו אמר לו אתה יודע משמג שלך א אתה יודע שצריך להיזהר מאוד לא להרוג מישהו אל תחתוך לאף אחד את הראש אז זה נקרא שלא הירוצה מדריגה היה כאילו פוני פונים דיבר השם עםכם פשוט כל הכלים האלה שנותנים פה מתנטוארת אני מדבר אחרי זה בלילה לילה המשפוטים מה המשך של מתנטולת הסיקי קנב דיברי מה מדובר מישהו גנב ואין לו לשלם ומוכרים אותה בבדברי היום בבוקר דיברנו עומד ראשון זה היה באותו לילה פולים פול נמד השם ברוך הנביאים כולם כזה מדרי אתה מגיע אתה מתחיל לדבר זה הנקרא שלו ברוץ זה בעצם המקום שכביכול לא היה מקום להבידה הזאתי אני לא אומר שלא צריכים לרוץ דל בעניס ברב אולי היא באמז קיימ האמת הוא שאם דם שומר לויססה בעצם זה כלל עדיין נגד סטרסבו מה זה לשמור ליססה אדם צריך להמשיך שכינה לעולם צריך לעשות יחידקשו ריך שלמתי כל מצווה צריכה להפוך את העולם מצווה אחס צריך לעשות את זה אף כתוב בקדישן מכריע את כל אוהל קו זכיס זה העבוד של מצא רק על לשמור ולכן הם צדקו בהיגיון בשכל שלהם הם צדקו בשמרא שזה לא כזה שלי כביכול מה שמדברים איתם מדברים איתם לכאורה על דברים שהם יותר קטנים הם היו בכזה הסוג אתה אומר עכשיו תעשה את הדברים האלה אז לא יססן קלים על הדברים וחושי שלא הפלים דרגסה הם היו היו התורי הם חשבו שזהו פונים פונים כזה מדרגה אז הם הרגישו שהנתינה של התורה היא בעצם זה היה הכפי שעליה מדובר זה היה איזשהו כביכול צמצום במקום כזה של מה אתה אומר פה מה זה דברים שלא מספיק מובנים למה צריך את כל הקיילים האלה במאמר השני שמה הלשון זה של הסירצך לסיגנו ו דבורים גש שמים זה יריד גדולה כל כך שאין קבויד צמיס לבחינת זה נקרא בצורה של סויב כלמין שאין הבדל בין דבר קטן ולקטון וגדול במילים אחרות פה חשוב להדגיש את זה כשמתחילים לדבר איתנו על דברים קטנים זה נקרא שייח מדרגי של סבב קוללמ ששמה אין הבדל בין דבר קטן לדבר קטן ועיגול הלמטה ולמעלה שווים והכוח הזה של העיגול אין דבר זה שלמות אחת גדולה ממילא אין הבדל בין הדברים הקטנים לדברים גדולים בממלה יש סדר בסדר מה לזה כמו לתפוס דברים בהיגיון שמה יש בטח יש חשיבות עולה יש סדר זה כאן זה כאן כל דבר עומד במקום שלו ואז יש דברים שהם נראים לא במקום עכשיו שאתה מדבר על הסובל אתה מדבר על העיגול שמה אין הבדל בין דבר קטן ודבר גדול זה יותר מוסבר שם מהנקודה הזאתי יו אבל אחר כך בגולס גובה לימודי וחוישך וילו הרי חז"ל אומרים איזה חושך שזה היה הגול בולס הזאתי היה בעצם אחרי פעם ראשונה של כלל יסרול אחרי הבחירה הגדולה שהיה במצרים והם כבר זכו למטואר וזכו להיכנס לארץ פתאום הכרב הביס והם יוצאים לגולס וכל הסדר שעובר עליהם כזה חש וכבר עובר ה 70 שנה ולפי חשבון אחד כבר נגמר ועוד חשבון נגמר והם כבר מרגישים שכולי כל הקיצים איך שקוראים לזה בכלל סול חשב שהקדוש ברוך הוא עוזב אותם וזהו זה ואין שייכס אחת חש כזו עד הקצה פה אומרים תראנו שהביני שהוא היינו כן כר שניים שומים ואורץ וכל הגשמים צריךמוני להמין שיש בהם חיסקה בעצמו כנל וזה סוכל עלמים זה גרם שנעשו למרוצע שהם התבוננו שדווקא דווקא בדברים הנוכים זה שהקדושברכי מחייה שומים ואורץ לא מחייה רק מלוכים סופים דברים גדולים לא קודשי מחייה שומיים ואורץ את זה נקרא סובב קול דברים שאין להם היגיון מהחתול הזה צריך להסתובב מי צריך אותו אותו פה מה צריך כל מיני בעלי חיים מה צריך את כל הגשמיס מה צריך את כל הירידה הזאתי זה היה הנקידה שתפס אותם אז דווקא בירידה וזה יצר את הרוצן וזה הקלסחס בשז קבול הסת ואומר שגדינס לנשמה שלא שחושבי שמטו הם חשבו שהדברים האלה סירצח זה הכל דברים קטנים זה דברים יש מדרג פונים פונים הדברים האלה הם כמסי יבור שמו ישראל כללמין הם קיבלו דווקא בירידה אז הם קיבלו את השלימיס שלא כל פרט ופרט ותוירה זה חיבור על הרבנו שלום הדברים הכי קטנים כביכול הכי מה שנראה כביכול נמוך אין כזה דבר זה סובים קולמים ואין הבדל במט ולמעלה ולוחן לא הזו אל התורה כמר זל שהתואר למעלה מהמרכובה כי זה בסובב כללמין זה נמצא במקום שזה לא בסדר של מרכובה מחנס שהוא נלמטו אונצריכים לזה כנגל זאת אומרת הירידה שלנו לנו נותנת לנו את הדבר שהוא יותר גבוה ההובס בגלל שהיה להם את הדוייקס בצורה של מרכוב שהם היו כל הזמן דוויקים בכל פרט ובכל הסיסטוף לרוכב אז היה להם כזה חיבור שלא היה צריך לגלות להם את הנקידה הזאתי אבל אנחנו בגלל שאנחנו נמוכים יותר אז קיבלנו דבר שהוא יותר גבוה זה הסויב הדבר שהוא מלמעלה ועד למטה מקיף את הכל זה נקרא סובב קולונמין הכוח שבעצם לא ההיגיון הוא למעלה מהיגיון הוא למעלה מטעם ודס מה שזה נקרא הכוח שסובב את הכל הכוח שלמעלה מכל סיכל שמגיע עד הכי למטה גם כן זה אסתר מנת מיני חי סטרסטי פוני שקולי באסתר המצב של אז מן התוירה ברגע של מן התורה כשאתה מבין אתה רואה קבולסטורה שם מתבטא כמה המטרה שקבלסטור מתגלת באסטרהסטיר שזה האסתר האמיתי באמס מי שם מיבין הכל מה שהיא רואה הינו רקסלפשיס 10 ספירס כשאדם מתבונן הוא רואה שכל מה שיש פה בעולם הקדוש בורי ברא את העולם ב10 ספירס 10 מורס מילא הכל נברא מה10 ספירס בכל מטן שהיא באמת בלי שם שקר שהיא הקים לקיים יש שום אשר השכינה אדם עוסק בדור בעצם יש פה אשר השכינה הצורה שלנו לעשות זה על פי תוארת תתנהג על פי תוארת לכן אחת התשאלות הראשונות נוסות מנוסטו בינה כל אחד יש לו את הנוסות מנוסטה שלו הוא עוסק פה בעולם תעשה את זה כמו שצריך תעשה את זה על פי טוירה אז הכלים שלך נהפכים להיות במקום הכי גבוה כי על פי טויר אתה יכול להגיע אתה מתנהג על פי טויר שזה שייך לסב כלומר אתה מגיע למקומות הכי גבוהים אז גם אם אין לך תעשוגה ואתה לא יכול לעבוד עם צורה של מרכוב וכאלה דברים גבוהים אתה יכול לנהוג על פי טוירה תנהג על פי טובה אתה תגיע לנקידה הכי גבוהה זה הנקידה שפירים גילתה והגאילה על ידי מורדכי מורדכי מן התורה מני מור דרואר ככה חז"ל אומרים הם מתרגמים מינן מורדך יש זה אותיות של מרדכי כי כשיזבוננודם במסוב אך נסרחק מאיתו יזבוח על ידי לאססה ואפילו אם בלוזה אפילו אם הוא לא עשה דבר שלא צריך עדיין רוחק מאמס כי כשיחשוב באיך עוד להמליך עוד בד ריכזלו היינו קלים נגד אלומס מספו אדם חושב באמת אני ממליך את הרבשו לפי הסוגיה שלי מה זה נקרא בכלל שאנחנו ממליכים את הרבנשו בוא נגיד שאדם כבר כן מצליח לחשוב כמו שצריך בקרישמה ולהמליך את הרבון שם ממש על הזה יש הרי הולומס קרץ מי שפותח פעם זו מה שמתחול שמה אולומס וולומס וומס זה כזה כמו קליפסשים זה כמו שמישהו נאמד ואומר אני ממליך את הרבים שלם על הור על הפינה הקטנה הזה זה בכלל לא נתפס בשייכס מה מה הדברים האלה אז בכל שבוזיס יימר לא מויד זה המר המר של המור דרור זה המקום של ההתמרות של האדם כמה קטן האבוידה שלו הכי דרוד שמזה יובו שמחה כי גם שאם למטו יש חיי סוזבוח בעצמי סוי ולא יהיה בעצמי זאת אומר העבודה הזאתי של פירים בעצם שיייכת לאדם כל פעם במסגרת של החיים זה כל הזמן קורה הסדר הזה משסטוירה הרי היה כזה מעמד גדול כובשים את העולם מפונים מפונים דיבר השם מוכן דרייקס גולדיק ואז מגיע פירים בעצם זה היה מרירס הרגע של פיר כמה אני רחוק שום שום שיכל, שום דבר, שום קשר ואה מבין לא הקדוש ברוך הוא מחייה את העולם והוא אומר לך פה בתוך גולס בובל באסי הוא בא ואומר לך לא הסירצך כן לא הסינוך למסו שכ אומר כאלה דברים כן הוא מדבר על כאלה דברים אז פירוש דבר שהוא מחייה את העולם בצורה שסובב כולנו אם הוא נתן אישה לזה זה הדר זה משחרר את האדם כשאדם יורד למקום הכי נמוך ושם הוא מגלה את הרב שח ושמה הוא אומר אתה נמצא גם פה זה בעצם מעורר אצלו את הנקידה שבוערת שהוא אין דבר שחוץ לו ממילא אז הוא נמצא בכל מקום אז אני בכל מקום עובד אותו עם כל הקטנס זה המדרור האמיתי זה משחרר את הנפש מהמרירס הזאתי זה מר דרור חמישמרס מה רמוז בחמישמרס שאפילי אינו אובר לאיססה אידו ואורגו אדם רק לא עובר לויססה אז הוא חושב לעצמו סך הכל מה אני כבר עושה אני לא מדליק אור בשבס מי אני מה אני שווה זה כל מה שיש לי לעשות זה מה שאני אני שווה התשובה היא כן זה שווה חמש מיוס וזה חמש מיוס כ מה אמר חז"ל מן השומיים לאורץ חמיש מיוס זה כמו העיגול שמגיע מארץ מי מחייה את השמיים ומי מחייה את האורץ מי מחייה את הקרקע מי מחי זה אותו עיגול אותו כוח שמחייה מלמעלה ועד למטה זה אותו נקידת אז ממילא זה הנקודה שהופכת את האדם שה כן זה הבוד שלי עכשיו אני חייב להתמודד עם הלויס הזה בסדר גמור אז זה מה שרואים שנת נתן לי אז אותו כוח הכי כמו הכי גבוה שיש ועוד יותר גבוה מאפילו מבחינת מרקורים זה עם מרדכי שיוצרירס והסים חבולודם שמזבונן בלביש מלכיס שהוא מתונן שהכל זה לביש שהכל רק לישבוח ו10 ספירס כל העולם זה רק שם אין משהו אחר אין שום חיס למשהו אחר כמה שההתבוננות הזאתי אז מלא בכל מקום נמצא זה הנקודה שסובבת לא דווקא בדברים שחשובים בעיניי אין דבר שרבן שלא נמצא הוא נמצא בכל מקום ובכל מצייס ובכל פרט ובכל מקרה ובכל אירוע ובכל אופן ובכל צורה אין גוון ודבר דבר שהוא לא נמצא שם כי זה הכל מה שהוא יצר ומחייה אותו בכל רגע ממילא זה האווידה שלי מה זה משנה מה הגודל של הוודה אין בכלל מקום לגודל כל המושג של גודל הוא מדידה שאתה נמצא בחלק של הממלה ברגע שאתה מתחבר לנקיד הזה שדברים כל מיני זה בכלל גדול וקטן המושג של גדול וקטן לא תופס שמה אז אתה מפסיק למדוד את עצמך בערכים של גדול וקטן אתה מודד את זה משהו אחר זה היה המתורר של פירים של קיבלי איסשר חיילי לסס התחילו התחילו עם כזה מדריג שגשו תורר אתה מדבר איתי על כאלה דברים הכל לסס בפירין דווקא בשיפ בשפל בסיל של השפל לקבל את הפסט של הדבורים לקבל את זה במקום הזה זה המקום הכי גבוה ששייך וזה ירזוב להגיע עד הכי גבוה ואוז נעשה גילשלים כמסטר הימיד רחמים שהיו באסטר ותיג בראש השביץ שניסא לו טמד לפני המלך על הקדוש ברוך הוא יזבח שמים ברגע שאדם מגיע לשם אז בעצם יש כזה איסאליס כי הוא בעצם נמצא במקום שהוא הרבה הרבה יותר גבוה. זה אנחנו מציירים בגשמס אולי את העיגול אז אנחנו מציירים כשאנחנו מציירים למטה בעיגול. עדיין יש למטה בעיגול ויש למעלה בעיגול אבל זה הבנה גשמית כי זה הכל כביכול שיש מסגרת ואז יש למעלה ולמטה אבל ברגע שאין מסגרת זה לא למעלה ולמטה זה עיגול כדורי. זה עיגול כמו כדור הארץ שלא שייך להגיד למעלה ולמטה אתה למעלה בכדור או אתה למטה בכדור? כל מקום זה למעלה ולמטה. אין פה משהו שיש איזה נקודת למעלה אז אתה מצייר ככה אתה נמצא באמצע וסביבך יש כדור אז אתה נמצא למטה וזה נמצא למעלה אבל כשאתה מבין שזה הכלדיס אחת אז אין למעלה ולמטו מה שהרבן שמ נותן זה השליימיס ואין בכלל מקום שהוא מחוץ לשליימס אז זה האור הנפלואה שכל פירם אפשר להתחדש בזה וזה דברים שתמיד יש מה להתחדש כי כל המרירז שיש לאדם בסופו של דבר המרירס והלודס השם כל הניסיונס שיש אדם שנפל ואדם שלא נבל ואדם שכן מגיע למה שהוא רוצה ולא מגיע למה הוא רוצה הכל בסופו של דבר מה במקום הזה בסופו של דבר זה נע סביב הנקידה שיש לו איזשהו מבנה איך שהוא מצייר לעצמו את המרכובה ואת המהלך וכביכול יש דברים כן אתה שואל שמץ בסדר לכם שם ש אתה מדליק אור בשבץ לא מדליק אור בשמץ נו מה זה זה משמח אותי לא כשמבינים את הנקידה הזאתי שכן הכל לאיססה שאני לא עובר וכל שייכס שהיא והקדוש ברוך הוא מצבע אותי זה כבר זה נותן שמחה עצומה אפשר אולי לשייך לזה את הקוץ כמעשה ידוע שסידב אמר שמי שיש חסידים אמרו שיחס לשבס אז הוא אמר מי שיש שלושה יחס עם חללי אורי סימוס אז יש שלושה יחסים כל השבס הם רקדו כל הלילה בעומקס זה הנקידה הזאתי זה ממש הנקידה של המורדור ברגע שאדם מבין יש על אחד לא שייכ לאס אז נשיך להכי גבוה אז הולך ביחד זה עיגול אחד גדול אין פה דבר מופרט אז זה המאמר ואפשר לעשות להתחבר על זה ך גם א עניון לדיומה אנחנו מתכוננים לשבזוכר שזה תקדם זכירה להשייה כל ההכנות כל הדברים זה נועד בשביל זה אז אה יש כל תקופה מה שקודשי מאמית קודשבורכי היום מעמיד עולם שכל הזמן עסוקים אתם בוחרים בישיבה אתם זאת אומרת לא יודעים אבל כל הזמן עסוקים כן יתקוף לא יתקוף כן יתקוף לא יתקוף זה כל הזמן ה מה שמתחולל בעולם כל האלה שהולכים למגידי עתידות ולבז רוצים לשאול יתקוף או לא יתקוף זה נפק מיני יכול לנסוע לחוץ לא יכול לנסוע ירד המניות יעלו המניות עולם שלם שמתחולל מה זה צריך להתבונן כל דבר שקדושב נותן לנו מה הוא רוצה מאיתנו מה מתחולל כאן אז פה קודם כל אנחנו רואים כמו שנה שעברה דיברנו על זה בשיעור הורה מהר וזה חוזר על עצמו הקדוש ברוך הוא מיד מלך הפכפח יש בדיוק כמו שהיה בזמן החשביץ יש מלך הפכפח מלך הפכפח שיכול יום אחד ככה ויכול אף אחד לא יודע מה מחר זה כל רגע יכול להיות הפוך בקיצוניות יום אחד יכול פתאום להודיע שכל הספינות וכל המטוסים חוזרים הביתה אף אחד לא נשאר ותוך שעתיים חיל לתקוף ו מה יש כפשיטו מלך הפפרפה מה מה העומק של הנוגה הזאתי אפשר להתייחס בשני אופנים שלב ראשון קודם כל להבין שהקדוש ברוך הוא רוצה להנהיג לפעמים דברים יותר גדולים אז הוא לוקח בצורה של הלבשה טבעית כזה דבר עכשיו הכל טבעי נורמלי אם פתאום היה פתאום מלא ספינות סביב איראן אם מישהו אמר לפני כמה שנים שיעמדו ספינות ויצור עלי משגי בסוף זה נראה לא נורמלי אין סיכוי שיקח דבר מה זאת אומרת כזה מ עכשיו הכל נורמלי כל מה שיקרה זה נורמלי לא משנה מה הכל יכול להיות נורמלי אז זה כבר חלק אחד עכשיו שיש פה נקודה יותר עמוקה הקדוש ברוך הוא בא ואומר לנו ככה כל האופציות פתוחות תלוי בכם זה מה שהוא רוצה לומר לנו זה שיש שיש מלך הפך בדבר אין פה עכשיו יש דברים שיש כיוון של גזירה מגיע איזשהו תקופות של גזירס יש גזירה מלך הפך כבר אומר כמו בגזגוס של החשוירש אתה רוצה תצאה קימי וקיבלי תהפך ברגע ברגע המתאים יהלו אתמון כבר יהיה אחרי הכל זה ולא יכול להיות תלש מלה גלוות זה הגבול הזה זה בעצם מה שמעמידים השמיים את התמונה במלך הפחפך יש לנו שתי דברים ששם נאמר הכוח של ההפיכה יש לנו דבר שקוראים לזה תוירה שחז"ל אומרים זה הפוך בו והפוך בו. אתה רוצה להפוך מה שקורה בעולם? הפוך בו והפוך בו. יש לנו תפילה. חז"ל אומרים תפילה צדיקים מהפכס כעת. שתי דברים שהופכים שמעמידים מלך הפך פח אומרים בבקשה יש פה מה להפוך. רבסי תלוי בך תלוי בך תלוי בך תלוי בך תלוי בכל אחד יש מלך הפךפך. בבקשה זה הזדמנות. הזדמנות לעשות את האביכה הנכונה ההזדמנות ליצור עוד כבוד השם בעולם כול אחד בחלק שלו וזה העומק של הגוי שנמצא בנו בכל אחד מאיתנו כתוב שיש קליפס המולי קדיש סלייב מעריך בזה יש בכל אחד קדיש ויש בתוך בתוך כל אחד יש גם כן המולק ואתה רוצה לכבוש את המולק הכללי זה מתחיל פה איך עושים את זה ספסמס מגדיר את זה ככה כשאדם מבין מה שהמולק עושה לו מתעורר אצלו סינה יש לנו כוח סינה לכל אחד יש כוח סינה וכל אחד שונא דברים אז זה נמצא לא במקום הסינה שלנו נמצאת במקום שוענים את פלוויני כי הוא פעם אחת עשה לי אבל שונאים את אלמוני כי פעם אחת הוא עשה לי ככה ושונאים את זה זה נקרא סינה של המקום הסינה נועדה בשביל מקום אחד סינה נועדה שכל הסינה שנמצאת באדם כל כולו כל הסינ נועדה לתכלס אחת לשנוע את הרע יר השם סין נראה סין הסמוליק בשביל זה זה נועד וזה הולך ביחד כמה שאדם אוהב את הרבת של הלום אז הסתכבצת לשם הוא אוסף את כל האווה למקום הנכון ואוסף את כל הסינה למקום הנכון אז זה השליס ככל שאנחנו נשנע את הרע נסנע זה לא פלוויני יש כאלה ששונאים מישהו שעושה גם מישהו שעושה רע גודל מחתיא סונן זה דבר נוראי מי שמחתי הוא גודל מחתי סםוג זה דבר מחריד חשבו שמישהו מגיע אליו מחבל והרג את הבן שלו כמה הוא שונא אותו הרע שמחתיא זה יותר גרוע מזה הרע שמחתי זה יותר גודו למחתי יוס מהג זה יותר גרוע מזה אבל אנחנו לא שונאים את היהודי גם אם יש יהודי שהוא מכתי לא שונאים את היהודי שונאים את הרע שבו כמו את הרע שבי גם בי יש רע ואותו אני שונא את הרע הזאתי צריך לשנות הרע שבך גם כן בדיוק כמו את הרע שבשני הסינאה הזאתי צריכה לכבוש את האדם זה המחיר סמונק זה הצורה סוזנסק אומר שאי אפשר לכבוש את המולג לכן התורה דורשת בלב קודם כל תזכור בפה ובלב לאסכוח כי בלי זה אי אפשר בפועל אי אפשר להגיע להשיא לפני שיש לפני זה את הזכיר בלב השינה האמיתית חשבתי אולי להרגיש את זה על המילים והאף רכישלטי ידים היוב בסוניים שנשלוט בסינה שלנו נשלוט נשלוט במה האם הוא בזונאים הכוח הסנה שיתן לי לשלוט עליו שהוא ייה ליון שצריך לא לקחת לשנו את פלוואיני לסנו את אלמוני זה הסינה ברגע שנמצאת במקום אז האבסרו נהית יותר ככל שהאבסרון נהיית יותר אז יש יותר קובת שומיים יותר גילי שכינה יותר שייכס זה הצורה אז ממילא אנחנו צריכים ונהפו להפוך על ידי תויר על ידי תפילה על ידי אבסיסרול וזה בעצם ההזדנות שיש לנו הפךפך להפוך בו והפוך בו דנב בו אפשר להגיע וזה המתנה הגדולה מגיע לנו פירי מגיע יום גדול למעלו מכל הסוג יש אור הנפלו הארי הקודש כותב שיש בפירק שאפילו בשבוסס בן טוב עם המפתח זה כל הספור עם כל אחד מי שיפתח כל חסידי של סייפה בגוון שלו המפתח בסופו של יום זה הנקודה דה הזאתי זה מקום שהוא למעלה מכל הכללים זה חודר לטבע למקום הכי עמוקים חודר אפילו ל למקום של המולי חודר למקומות הכי למעוזים הכי רחוקים זה סיפו של היום הוא מתלבש בצורה כזאתי שאפשר לחדור ולהפוך אז היה ליקחת את זה לנצל את זה להתכונן לזה כמו שצריך להיות בתוך העין הטירה ואין התפילה ואין האב הסיסר כל החלקים שבנו שיהיו כולם מלאים ובוערים זה הויב על השם סיני נראה שככל שזה זה נדלק יותר אז אוהבים את הרבן שלם יותר ושונאים את הרע יותר זה גורם שככל שבנו תהיה הפיכה יהיה הפיכה בעולם גם כן זה יביא את השלי וצריך לנצל את זה אם הקדוש ברוך הוא מעמיד לנו את התמונה שזה מה שקורה זה מה שבעליונים ובכוונה זה בהמתנה זה נמצא בכוונה אתה רואה שזה בכוונה מחכים ומחכים ורוצים אולי עוד יהודי יעשה משהו אולי זה יהיה עוד יותר טוב אולי נכבוש עוד יותר רע אולי יהיה עוד יותר אז מחכים לנו ממתינים ממתינים פנים שזה יהיה עוד יותר מוצלח, בוא נצבור, בוא נעשה עוד יותר. אז במקום לעסוק בחלק הטכני, כך קורה או כך קורה, במקום לספור כמה אנשים יושבים על נושאת מטוסים, במקום לספור כמה טנקים וכמה מטוסים הגיעו, זה כמו חייל, כבר אמרתי את זה בעבר, זה בדיוק כמו חייל שבאמצע המלחמה במקום לעסוק והתפקיד שלו מתחיל להתעניין בחדשות. אם יושב חייל ובמקום עכשיו ללכת ולגשת ולהיות ממוקד מטרה איפה שהוא צריך להפציץ הוא עסוק עכשיו כמה חיילים יש בהם נושאת מטוסים הוא ישב על זה הוא הפסיד את המטרה לנו יש מטרה לנו יש את הרגעים האלה שאנחנו צריכים לכבוש פה נמצאת המלחמה האמיתית התוצאות בעולם הם תלויים בזה תלויים בכלל יסרול זה תלוי בנו אז נהיה שותפים בוא בוא לא נעזוב את התחזית אם אנחנו מקבלים את הידיעה שומעים ומגיע לכל אחד איךשהוא שקורה בעולם אז צריך להתגייס, צריך להיות בפנים, צריך להיות העולם התורני חי לכבוש, לכבוש, לכבוש, לכבוש עוד חלק של היצר ועוד נקידה של היצר, עוד לכבוש ועוד לכבוש. זה לכבוש כבוד השם בעולם ואז יראה גם בגילי עזור השם שיהיה ניסים, נפלס, כל הדברים הטובים ונוכל שיהיה את הגילי הגדול. אני לא יודע אם כבר אוסים בגילי או לא אוסים בגילי. אין לי מושג. מישהו אמר להם שהוא בטוח שזה גוי גמור הוא גויג. אמרתי לו שכבר מספיק פעמים עברתי את הגלגל הזה אבל זה לא משנה זה ברור שמתחול מה זה משנה זה התפקיד שלנו אנחנו צריכים לעשות בוא לא נעסוק בדברים משוליים לא אם זה גוי גימור גוי לא כמה מה קורה בשטח כל השטויות האלה זה לא הנקידת אין לנו תפקיד הקדוש ברוך הוא לא מינה אותנו לדעת אם זה מלחמת זורת גמור או לא אין לנו כזה תפקיד וכשאנחנו עוזבים את התפקיד שלנו מי שבאמצע שיעור ובאמצע דברי תורה עוזב את זה הוא ברור שמזיק בזה מפריע הוא מפריע למלחמה וזאת המלחמה האמיתית. המלחמה האמיתית זה לא עסקות שומיים עוד ועוד ועוד ועוד. וכשמראים לנו את המכונות מהשמיים הזדמנות אז בוא ננצל נהיה חכמים ואז לעמוד סורסמים לקור