Preparing video...
0:00 / 0:00
לקוטי לוי יצחק ביסודות מצוות סוכה , הרב ברוך לבנוני ירחי כלה כפר חב"ד שנת תשפ"ו
4 views
To donate or for dedications to continue the holy work לנדבות והקדשות להמשיך את עבודת הקודש https://secure.cardknox.com/chassidusonline
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
בר שר כוח על הזכות
לדבר כאן בכינוס של לכבוד הרבי ואבא של
הרבי זה לא כל כך על התוכן של הסוק המנחה
ש
זה לא כל כך על התוכן של הסוכה אבל זה
קשור
א יש משנה מעניינת ידועה
שיש איך שמבינים את זה בפשט על פי ניגלה
ורואים רואים איך שהרב לבי יצחוק
בשתי שורות מסביר גדר אחר בהבנה של
הסיפור.
המשנה בפרק שיני של סוקה.
היו שאין תחס אמיתו בסוכו לא יצא ידי
חובתו.
אם אדם ישן מתחת למיטה בתוך הסוכה אז כמו
שרשי כותב אוהל מפסיק בינו לבין הסוכה אז
הוא בעצם לא תחת הסוכה הוא לא בתוך הסוכה
אומר רבי יהודה נוהגים היינו שהיינו ישנים
תחת המיטה בפני הזקינים
ולא אמרו לנו דבר אנחנו כן ישנו מתחת
למיטה אבל לא אמרו כלום זאת אומרת עשינו
בסדר החשבנו בסוכה.
אומר רבי שמון מעשה בטובי אבדוש רבון
גמליאל
שהיה ישן תחת המיטה
ואמר להם רבון גמליאל זקינים ראיתם טובי
עבדי שהוא תמיד חוכם ויודע שעבדים פטורים
מן הסוכו לפיכך ישנו תחת המיטה ורבי שמעון
אומר טוב אבדושר בן גמליאל הוא היה עבד
קנעני עבד קנעני פטור ממצוות עשה שהזמן
גרומה אז הוא בעצם פטור מסוכה כמו נשים
ובכל זאת הוא ישב
והוא באמת בגלל שהוא היה פטור אז הוא הגיע
לסוכה והוא נכנס מתחת למיטה
למה כי הוא ידע איך שמבינים בפשטות כמו
שרבן גמליאל אומר
הוא תמיד חוכם והוא יודע שעבדים פטורים מן
הסוכה לכן הוא ישן מתחת
ולפי דרכינו לומדנו שהשן תחת המיטה לא יצא
חובתו ומזה לומדים באמת
שאם אדם אדם ישן מתחת למיטה בתוך הסוכה
הוא לא יצא ידי חובה כי יש אוהל שמפסיק
בין האדם לבין הסכך של הסוכה
עד כאן הפשט של הגמרא של המשנה
נשאלת שאלה פשוטה טוב אבדוש של רבן גמליאל
אתה הרי פטור מהסוכה אז מה אתה צריך
להיכנס מתחת למיטה תצא החוצה יש לך יש
הרבה חוץ כמו היו אומרים פה אתה יכול לצאת
החוץ
אתה בן קוה אתה לא יושב בסוכה
עוד יותר גם אם אתה פטור מהסוכה מה הבעיה
שתישב בתוך הסוכה
הרי ידוע שטובי טובי אבדוש רבן גמליאל היה
מניח תפילין למרות שהיה פטור מתפילין אז
למה בכלל לא היה צריך לעשות את הקונץ הזה
אני נמצא בסוכה נכנס מתחת למיטה
ממשלך או שאתה רוצה לקיים את המצווה אז
תשב בסוכה עצמה ואם אתה מבין שאתה לא יכול
לקיים את המצווה אז תצא
לבית שליד הסוכה ותישן שם. התוספות כאן על
המקום שואל את זה ותוספות אומר
שבאמת הוא רצה לישון בסוכה עצמה. הוא כן
רצה לקיים את המצווה של סוכה
אבל הוא לא רצה לדחוק את חכמים שהיו שנים
בסוכה. היו שמה הרבה יהודים וכנראה לא היה
מקום בשבילו לישון שם. ה היה עושה לחץ אז
הוא לא ישן בסוכה עצמה. לכן הוא נכנס מתחת
למיטה. מתחת למיטה אף אחד לא חשב לישון
אבל אם שלא לתרום את חומים תסה החוצה מחוץ
לסוכה למה אתה צריך להתכנס מתחת
ומשנדר רוצה היה לשמוע דברי חכמים אז מה
הסיבה שטובי אבדו שב גמליאל נכנס מתחת
למיטה הוא באמת רצה לצאת החוצה אבל למה
הוא נשאר כי הוא רצה לשמוע מה שמדברים
בתוך הסוכה עד כאן וככה זה נראה גם בשאר
הרישנים כל אחד בשפה שלו
שמסתכלים בלקות הלוי יצחוק על פסוקי תנך
ומאמור חז"ל אז כמובן הרב לי יצחוק הוא
מסביר את הכל על פי כבו לגם הכל בלול אז
הוא מדבר על המשנה הזאת והוא מביא את
התוספות הזה והוא מסביר על פי קבולה מה זה
טובי מה זה אבדוי מי זה ארבון גמליאל הכל
על פי קבולה מה זה מיטו
אבל פתאום באמצע נכנס
שלוש שורות שפתאום אותיות שניגלה ככה
שבלולות בתוך כל הקבולה.
אז הוא כותב ככה
ואם שהוא אני ממש אני לא אקרא את הקבול כי
אני לא מבין בזה אבל את המילים שאפשר קצת
להבין אני אקרא את זה בכל
ואם שהוא עבד ופטור מן הסוכה
הוא ישן תחת המיטה
שאמנם תחת המיטה היינו יוצים ידי חוייבו
ידי חוייבו דווקא אין יוצים אבל לא שאין
זה כלום כי הרי כל פנים הוא נמצא בסוכה
והוא לא היה צריך לצאת ידי חובה כי אינו
מחוייב בדבר.
פירוש המילס מה רב ליווי כותב כאן?
שבעצם לצאת ידי חובה הוא לא יצא. אז אין
לו עניין לישון בסוכה עצמה. אבל בגלל
שאם הוא יכנס מתחת למיטה
הוא על כל פנים נמצא בסוכה אז לכן הוא
נשאר מתחת למיטה.
צריך להבין מה מה הפשט בזה. אם אני לא אצא
ידי חובה כשאני נמצא מתחת למיטה בתוך
הסוכה אז זה לא נקרא סוכה בשבילי בשביל מה
אתה צריך להישאר אז רבי לויק אומר זה
הגדרה מעניינת מצד אחד הוא לא יצא ידי
חובה מצד שני אבל הוא נמצא עדיין בסוכה מה
הפירוש מה זה מה הפירוש שנמצא עדיין בסוכה
אם אתה לא חייב אתה לא יוצא ידי חובה למה
זה נקרא סוכה בשבילך
והוא מביא דוגמה
ועל דרך כמו מצו בז' ימים של פסח
שזה רשוס
ותפילס ארביס שזה רשוס
אז אותו דבר גם כאן זה עניין של רשות אז
הוא מיד ניגש שרשות זה למעלה מחוייבו
גם מה הוא מביא דוגמה ראיה זה שהוא נכנס
מתחת למיטו זה כאילו סוג של רשות הוא עושה
פה איזשהו מצווה שהוא לא חייב בה על דרך
כמו מצו על דרך כמו מייריב מה הפירוש
במייריב ואני מתפלל
במצו בשבעה ימים אני אוכל מצה מה פה אתה
עושה שאתה נמצא מתחת למיטה תרי לא עושה
כלום אז מה הדמיון שרב לייבק אומר הוא
נכנס מתחת למיטה הוא נמצא עדיין בסוכה
אמנם הוא לא יצא ידי חובה ועל דרך כמו
מיירי ומצא של בשבע היום יום של פסח
אולי בשביל להבין את זה נעשה איזה הקדמה
קצרה בתורה של הרבי
ידוע
בנוגע הרי העבד זה באותו רמה כמו אישה
עבד קנני ונושים הם א פטורים ממצוות הזה
שהזמן גרומה
ידוע מחלוקת מחלוקת הרישוינים
אם אישה שפטורה ממצוות עשה שהזמן גרמה
יכולה לברך על אותם מצוות או לא זה תוספות
מדבר על זה באריכות בברוכס
וזה מחלוקת שעת השולחן ערוך השולחן ערוך
כתוב מפורש בסימן יז שאישה לא יכולה לברך
על מצוות שהזמן גרומה
היא לא חייבת היא לא יכולה לברך לעומת זה
הרמו בדק כמוישה הוא כותב את זה לראשונה
אחרי זה זה גם מובא ברמו
שאישה
למרות שהיא פטורה ממצוות של הזמן גרומה
היא יכולה לברך היא יכולה לברך על אותם
מצוות שהיא פטורה בהם
וגם על תרבי בשולחן ערוך בהלכות ציצית בס
מיז גם כן כותב
ככה להלוכה שאישה למרות שהיא פטורה ממצוות
עשה שהזמן גרומה יכולה לברך ע עלעל על על
מצווה שהיא תעשה
עכשיו מקובל בהרבה ספרי החוינים בפרט של
היום שמנסים להסביר את המחלוקת הזאת מה
בדיוק חולקים אם אישה יכולה לברך על מצווה
שהיא פטורה בהז
הרבה מקשרים את זה כל מיני שוטים של הדור
האחרון
שמקשרים את זה א
שמחולקים בעצם מה מה הכוונה ברוך מה הבעיה
בברוח שנוצריכו האם ברוך השנוצריכו זה
בעיה מדאוריסה ואז ודאי שהיא לא יכולה
לברך סתם ברכה או ברוך שניצריך או זה
דרבונון ואז אם היא רוצה לקיים את המצווה
אז יתנו לה חכום אם יתנו לה לברך
או מקשרים את זה לעוד עניין האם אפשר
להגיד ברכה על מנהג על הלל הלל זה חצי חצי
הלל זה ודאי מנהג אם אפשר לברך על מנהג אי
אפשר לברך על מנהג
שמסתכלים יש שיחה של הרבי בחלק ל סיום על
מסכת קידושין בטולדס רואים הגדרה מאוד
מעניינת
שבעצם יוצא משם הסברה בהירה למה נשים
יכולות לברך על מצווה זה עשה שם פטורים
בהם
הרבי מקדים את המשנה בסוף קידושין
מצינו שעשה אברהם אבינו את כל הטירוקולו
עד שלא ניתנו שנאמר עקב אשר שום אברום
בכולילי
וישמור משמרתי מצבויסחוקוס ותורסוי אברהם
אבינו קיים את כל התורה עוד לפני שהוא
התחייב לפני מתן תירה
שואל המרשו ביומה
הגמרא ביומה מביאה אומר כי הם אברום אבינו
כל התרוכולו
שנאמר עקב ששום אברהם בכוילי שואל מרשום
מה אתה רב מחדש על מה שהמשנה אומרת המשנה
כבר אמרה מוציאנו שעשה אברהם אבינו כל
הטרקול שלא ניתנו מה אתה מוסיף שאתה אומר
כי הם אברהם אבינו כל הטרקול עד שלא ניתנו
אז המרשו מסביר שאוסו הכוונה שהמשנה כותבת
מצינו שעשה אברהם אבינוז כל הטרקולו שהוא
עשה רק מצוות עשה
אבל לא תעשה לא בטוח שהוא קיים ואז בא
א רב ואומר קיים אברם אבינו כל יותר כולו
הוא גם קיים מצוות לא תעשה אז רבי שואל
איך רואים את זה בלשון כתוב אוס אברינוס
כל הטר כולו איך מאוסה אתה אומר עשה אוסה
זה מילה כללית שהוא עשה את כל מה שהתורה
מחייבת את כל תריג מצוו שהוא עשה הרבי
מביא בהמשך השיחה עוד הסבר בסוף הרבי מביא
הרבי מסביר את זה בצורה חדשה
שבכלל אגב זה קצת א
הרבי מביחקש שהיא קצת מחודשת אחרי שאנחנו
יודעים תמיד את החידוש שמוזבר בחסידס
המתנטירה והשיחות של הרבי על זה
רבי מביא בכלל בנוגע לתורה מצוות בימי
האבות לפני שניתנה לפני מתנתר אפשר לבאר
את זה בשתי אופנים אופן ראשון
שיש את החפצה של טר ומצווה אני נקרא את זה
בפנים אני אקרא את הלשון
שהרי 2000 שו קוד מותויר לאילום אלא
שעדיין לא היה ציווי לאגברה
כיוון שעדיין לא ניתנה למטה זאת אומרת גם
לפני מתנטרה היה מושג שטרום מצווה השתחפץ
בעולם של מצוות
פשוט עדיין לא ציוו את האדם מתנתר האדם
האדם נצטווה על זה והתחייב על זה
אופן שני שזה אנחנו תמיד יודעים שלפני
מתנטר אין בכלל את החפצה של טרו מיצס
בעולם לא רק שלא היה ציווי לגברה אלא
שהחפצ החפץ התחדש בשעת מתן תורה זאת אומרת
מה החידוש של מתנר הכל התחדש אז לא היה
כלום לפני זה כמובן הרבי מציין פה בהרב
למטה לשיחה הידועה של כמה יוסף בשו שוקה
בחלק ט"ז שהחידוש הוא ש החפץ התחדש
במתנטירה אבל ככה רבי מלשת אופנים
האם החידוש מה היה לפני מתנטרה היה מושג
של מצוות בעולם של תורה ומצוות בעולם פשוט
עדיין לא ציוו אותנו את זה או שעדיין עוד
לא היה כלום
בהמשך לזה הרבי מסביר זה בעצם החידוש של
רב על דברי הגמרא על דברי המשנה במשנה
כתוב אוסו אברהם אבינו כל כולה עד שלא
ניתנו
מה זה אוסו? כי לפני מתנתר המעשים של
האבות של אברהם אבינו זה היה סתם בגדר
עשייה.
עדיין לא היה לזה שם של מצווה בכלל. זה
המיסה סתם.
למה? כי כל החפצה של אה של המצוות תתחדש
רק בזמן מתן תורה. ואז רב בא ואומר בגמור
ביומ כי הם אברהם אבינו כל הטר כולו.
נכון שהתורה עוד לא ניתנה, אבל כבר לפני
מתן תורה יש את החפץ שטרומטפס בעולם, אלא
מה שעדיין לא נצטווינו על זה. ולכן על
המיסה המצווה ש של אברהם אבינו אפשר לקרוא
לזה קיום מצווה. זאת אומרת שמה החידוש של
רב על דברי המשנה שלפני מתן תורה שאברהם
אבינו נכון הוא לא מחוייב
אבל ברגע שהוא כן עשה את המצווה אז הוא
עשה פה משהו עשה פה מעשה של מצווה הוא לא
התחייב על זה אבל כשהוא עשה הוא הצטרף
למיסא של המצווה
ואז בהמשך הרבי מביא ועל דרך זה
נושים בקי מצוות עשה שהזמן גרומה
כמובן לא צריך להדגיש את זה אבל ברור
שנשים שמקיימים את המצוות האסמן גרומה הם
מקיימים מצוות שכבר יש לזה תכף זה בעולם
דרכים מתנתר האנושים מקיימים את זה לא
אנשים אבל האנושים כן מקיימים אבל הרבי
אומר על דרך זה אפשר גם להגיד בנשים
בקיום מצוות עשה שהזמן גרומה שאפילו שהם
לא מצוות עליהם אם הם החליטו בכל זאת
לעשות על צד אחד לומר אם הם החליטו לעשות
אז פתאום הם עשו מיסה איך אומרים חכום
אפשרו
לנשים לעשות כל מיני מעשים. אין לזה אבל
הגדרה של מצווה. זה לא חלק מהר או מצווה
שכמו שהם מקיימים מצוות לא תעשה או מצוות
עושה שאין להזמן גרומה.
אבל יש אופן לומר שנכון שנשים פטורות
ממצאת הזה שהזמן גרומה אבל ברגע שהם
מקיימות את המצוות שהם פטורות עליהם זה
נחשב כבר לקיום מצווה. זה האופן השני.
וברגע הם יכולות לקיים וגם זה נחשב לקיום
מצווה. זאת אומרת שאישה היום שהיא מקיימת
מצווה שהיא פטורה עליה אז אומנם היא לא
מחוייבת אבל כשהיא עושה את זה אז היא עושה
במעשה של מצווה מצטרפת לעולם של טרו מצווס
ולא סתם מעשה בעל מה שחומים אפשרו לה
לעשות היא עשתה מצווה ועל דרך כמו שהאנשים
עושות עושים ומת שגם על תרבי שהוא מביא את
ה הדעה שאפשר לברך אז הוא אומר וגם מקבלים
זה קצת שכר זאת אומרת זה סוג של מצווה
וחלק מהעולם של של מיס מצוו
הרבי ממשיך וקיימולון
בהמשך לזה כי הדעות שנשים יכולות לברך על
קו מצווהזהס זה שהזמן גרומה אשר קידישנו
ממצבי סו וציוונו
אז פה אנחנו מבינים למה נשים יכולות לברך
על מצוו מצוו זה עשה זה שהזמן גורמה כי
אומנם הם פטורות אבל ברגע שהם כן החליטו
לעשות את מה שהם פטורות אז הם בעצם עשו פה
מצווה עשו פה מצווה אתם יכולות לברך סתם
זה פשט חדש למה אנשים יכולות לברך דברים
שהם פטורות כי הם לא סתם עושים מעשים
בעלמה הם בעצם מצטרפים כביכול למצוות של
האנשים אז נכנסו לתוך מיסה של מצוו ולכן
הם יכולות לברך השם גלישון מצו וציבונו
אז זאת אומרת אנחנו כבר רואים שמצוות של
נשים אגב בשולחן ערוך בסימן יז על תרבי
מביא וכן עבדים
אז גם עבד שהוא מחליט לקיים מצווה למרות
שהוא שהוא פטור עליה אז בפועל הוא עושה פה
מצווה הוא לא עושה פה סתם מהיסה הוא עושה
פה מצווה וכנראה הוא גם יכול לברך כמו
נשים שמברכות
אז כאן אם ננסה להבין רגע בדברי רבי לוי
רבי לוי יצחוק שאותו
טובי האבד של רבן גמליאל שהוא רצה לשבת
בסוכה הוא רצה לעשות מצווה של סוכה
נדלג רגע את הקטע העיקרי על דרך זה גם
רואים
שהוא ממשיך על דרך כמו מצו בז' יומים של
פסח
שזה רשוס
זה ידוע יש דיון שלם איך מתייחסים למצה בז
יומים של פסח הרי זה ברור שזה רשוס וגם לא
מברכים על זה ברוכה גם אם רוצים אי אפשר
לברך על זה ברוכה מישהו שאל את הרבי במלך
במסיבו יש על זה מה ההבדל בין לולוב במלך
המווי לבין מצו במלך עול המויד א בן סוקה
סליחה
בכל אופן אז בנוגע ל למצו בזה היום של פסח
יש זה חמד שזדחמד מעריך בזה מאוד האם זה
רשוס ממש או זה רשו שהיא מצווה והוא מביא
ראיה מעניינת שתוספות הראש כותב שבמי
חולמו פסח פטורים מתפילין
כי יש כבר אותווה אחרת מה האות של מצווה
אחרת אחילס מצו בשיבס היומים זאת אומרת יש
פה מושג של מיס מצווה אדם עם אוכל מצא
בשבעה ימים אני קורא לזה רשוס אבל זה נקרא
מיס מצווה זה נקרא אות פטור מתפילין על זה
אותו דבר גם תפילה סביס רשוס הדוגמה
השנייה שהרבי לויק מביא
תפילה סרבס אנחנו יודעים שזה מחלוקת עם
רשוס החובר ורובה אומר שזה רשוס אבל גם שם
רשוס מה הכוונה תוסות שם בברוכז
בדף חוב כותב מפורש
שאמנם קוראים לזה רשוס אבל זה ביחס למצוות
אחרות ודאי שאוסור לבט לו והמצווה. זאת
אומרת זה ודאי שגם הדוגמות שהרבי ליביק
מביא
הטובי יבדו אם הוא היה יושב בסוכה בצורה
רגילה אז הוא היה מקיים מצווה
כמו נושים שהם רוצות לקיים מצווה שהם
פטורות עליה יש פה מיסה של מצווה אותו דבר
גם המצו בשבעה היומים זה זה מיסה של מצווה
ואותו דבר גם תפילה סרביס רישוס
אבל הבעיה היא טוב עד כאן זה יודע איך
שהוא אפשר להבין את הרצף אבל הבעיה
העיקרית פה שלא מובן
טוב, אז אז רצית מאוד לשבת בסוכר, אבל
בפועל אתה לא ישבת בסוכר, אתה נכנסת מתחת
למיטה. מה עשית בזה? בעצם יצאת מהסוכה, אז
למה נשארת לשבת? אז אומר רב לייויק, לא,
אבל עדיין הוא נשאר בסוכה. מה הכוונה?
אז יש דבר מאוד מעניין וגם בחלק לדי בשיחה
של ויירו יש שמה שיחה שלמה על חינוך, מצפס
חינוך.
מצוו חינוך שאבא מחויב לחנך את הילדים שלו
ובפשטוס מצוו חינוך זה דרבונון
שמה הרבי מגיע במהלך
ככה מאמצע השיחה עם רבינו מונוח שמזווז
חינוך היא מהתורה שאדם מחוייב לחנך את
ילדיו מהתורה והרבי מסביר הרב ממש אותיות
של הסברה ככה ארוכות
הרבי מביא לי זה דוגמה פשוטה
כמו שהתורה מחייבת לקיים
מצוו סלולוב בסוכה או מצוות או שפר בראש
השונה אז מה תגיד שכל החיוב של שופר בראש
השונה מתחיל רק בראש השונה ואם אני עכשיו
מגיע לראש השונה אומרים לך אתה חייב לתקוע
בשופר אבל אין לי שופר חלק מהחיוב שהתורה
אמרה לך לתקוע בשב ראש השונה היא אמרה לך
בערב ראש השונה לדאוג שיהיה לך שופר זה
חלק מהחיוב של התורה כי התכוונה שהיא תתקע
בשופר בראש השונה איך תתקע בשופר בראש
השונה אם ערב ראש השונה אתה תדאג לשופר
בערב בערב סוכז תדאג לסוכה וללולב ואז
תוכל לקיים את המצווה. אז אומר הרבי, אותו
דבר מצוות חינוך. מגיל 13 שנים ליום אחד
הילד מחוייב בכל המצוות.
איך הוא ידע לקיים את המצוות? הוא לא
יודע. עכשיו הגיע בר מצווה. אז אתה מחוייב
לחנך אותו לפני כדי שתיכנס
לגשון אבי מאחד כבר תוכל לקיים את כל
המצוות.
אז הרבי בעצם במהלך הזה לומד שמצווה חינוך
זה בעצם מהתורה.
מהתורה אתה מחוייב ולהגיע מוכן לזמן החיוב
או בשיפור בראש השונה או יגש מך עוד לבר
מצווה תדע תפילין תידת כל המצוות
מעניין הרבי ממשיך כיוון שזה עדיין רק
בגדר של חינוך מהתורה אז עדיין אתה לא
מחוייב לחנך אותו במצלס עם כל הפרטים רק
באופן כללי בלי לרדת לפרטים כאילו
נראה לזה עוד רגע דוגמה.
באו חכומים ואמרו יש מצווה זכינוך
מדרבונון. מה המצווה זכינוך מדרבונון?
הרבי ממשיך ללמד אותו
את קיום המצווס בכל הפרוטים בהכך שרגומו.
צריך שהקות מצד חינוך דרבונון יקיים את
המצוות בכל הפרטים כגדול. זאת אומרת יש
מצווה שחינוך מדוריסה שזה לקיים בו שהוא
פשוט להרגיל אותו שידע את המצווה הזאת את
עצם המצווה של כל מצווה בלי לרדת לפרטים
מדי ומצווה זכינו דרבונו זה לרדת לפרטים
אתה איך אומרים אתה צריך באמת להכין אותו
ברחון ואמרו לו פרקטי אתה צריך שהוא יודע
איך להתנהג עם כל הפרטים
והרבי מביא בערה למטה כמו שמוכיח הריטבו
שאין לחנך קטן בסוכה פסולה
מהתורה אתה יכול לחנך את הילד שיכנס לסוכה
אפילו שהסוכה
יהיה לה איזה פסול זה לא נורא עצם זה שהוא
יתרגל ידע שיש מושג כזה של סוכה עצם
המצווה
באו חכמים ואמרו לו אתה צריך לחנך אותו
בסוכה כשרה בלולב כשר לכן אגב יש דיון
מעניין על האסרוויק של ביום הראשון
שנותנים לילד
יש עניין באמת לתת לו ולהיזהר אחרי זה מה
שצריך שיהיה משלוחם תגיד אז אני אביא לו
אתרוג אחר אתרוג פשוט
יש עניין מדרבון לתת לו את האתרוג המהודר
שאתה לוקח אותו רמה של קיום מצוות על כל
הפרטים ככה צריך שיהיה חינוך מדרבון אצל
הילד גם
עכשיו בשיחה שהזכרתי קודם על מצווזה שהזמן
לגרום אצל נשים
הרבי מביא בהר למטה
הוא רואה לאיל בסליחה שהזכרתי עכשיו על
חינוך שיש לו
ש שאפשר לקיים אמיתי מצווה
לאו דווקא בכל הפרוטים
ואין השיא צריך להיות בכל הפרוטים כמו
חינוך בגודים
רואים פה איזה הסתכלות מעניינת
שיש
בכלל בכל מצווה את המצווה עצמה ויש את
הפרטים של המצווה נקרא לזה ההגבלות של
המצווה
למשל מצוות סוכה הסוכה היא סוכה כשרה כשיש
ארבע דפנות סכך מישהו עכשיו הכניס מיטה
אז עכשיו מי שנמצא מתחת למיטה אז יש פה
פסול בעצם הסוכה אין פה פסול בעצם הסוכה
סך הכל יש פה איזה משהו שמפריע תוציא אותו
אין פה עכשיו תעשה ולא מנועסוי לפחק את כל
הסוכה הסוכה קיימת
כנראה גם המקיפים דמ ד דבינקיימים אותו
דבר אלא מה מישהו הכניס פה מיטה אז מתחת
למיטה יש פה בעיה אתה לא יוצא ידי חובה
לאדם גדול
אדם רגיל שמחייה במצוות פה רואים כיוון
מעניין כן, לפי הערה הזאת, אם זה נכון,
הרבי מקשר את זה ממש לחינוך,
שאם אישה מחליטה לקיים מצווה וקראנו לזה
שיש לזה חפצה של מצווה, אז לו דווקא חייב
להיות בכל הפרטים. זאת אומרת, ברור שהיא
מקיימת מצווה. יש איזה שם של מצווה, כמו
שאמרנו א כמו מצא בשבילו ימים של פסח, אבל
עצם המציאות של הסוכה היא צריכה לקיים.
היא עכשיו שהאישה או העבד יושבים בסוכה אז
אומנם הוא לא יכול לברך ברכה אם הוא נמצא
מתחת למיטה כי יש את הפרוטים המדויקים
בשביל להגיד ברכה ואדם שמחוייב בסוג כי
הוא לא יצא ידי חובה אבל הפסול הזה של
השבט תחת המיטו דבר ראשון לפי רוב הדעות
זה רק פסול מדרבונון כי זה סוג של אויל
שמסתיר מהסוכה עצמה וגם אם נגיד יש דעות
לומדים ככה בריף שזה פסול מהתורה כמו סוג
אתרצוגו אבל עדיין זה ההפראה שקיימת על
הסוכה הקיימת כבר. זאת אומרת, יש פה את
המציאות של סוקר.
גם אם הוא נמצא מתחת למיטה, הוא כנראה
מריח את המקיפים דביני גם. אלא מה? יש פה
איזה הפרעה. אז אותם מצוות שאנשים או
עבדים החליטו לקבל על עצמם והם הצטרפו שזה
יקרס של מצווה, לאו דווקא שזה חייב להיות
בכל הפרטים של המצווה, אלא בעצם המציאות
של המצווה. אם זה נכון זה מאוד מסביר את
הבורט של רב ליוביק למה טובי אב של רבי
גמליאל הוא לא רצה לצאת מחוץ לסוכה כי הוא
עדיין רצה לקיים את המצווה הוא רצה לקיים
את המצווה ובגלל שהוא פטור אז הוא בעצם
עשה פה חפצה של מצווה הוא ישב בסוכה אלא
מה בגלל שהוא לא חייב בזה אז הוא לא חייב
אז אז אז הוא מקיים את המצווה בלי לרדת
לפרטים בלי לרדת לפרטים אז הוא גם יכול
להיות מתחת למיטה להגיד ברכה הוא לא יכול
כי הוא באמת לא מקיים את המצווה בפועל
את החיוב ש של המצווה, אבל עצם המציאות
שלסוק כן קיימת כאן. ולכן מה שהוא עשה,
הוא נכנס מתחת למיטה.