כינוס תורה בנושא ביאורים בהגדה של פסח של הרבי , הרב עזרא שוחט שנת תשפ"ו

ידוע שהחיבור הראשון שהרבי פרסם זה היה גודש או פסח זה לפני שמונה שנה התפיס את זה ו בהגדה של פסח רבי גילה טפח והכיסה תפחיים כל דבר שהוא כותב זה נראה כאילו רק לכוטים זה נראה כאילו רק א דעות שינות ולא רואים את הגאונות ולא רואים את העמקות של רבי כדי לראות את זה צריך להתעמק מאוד כדי להבין אפס קצה יטיר ואת כול לא סירה אני אתן דוגמה אחת אפשר לתת דוגמה הרבה דוגמאות אבל תן דוגמה אחת זה מה הכי פשוטים. השער זה יותר עמוקים. ומיד בהתחלת ההגדה בסידור הקרע הרבי כותב שבקרה מסדרים שלושה מצות. אז אז כתוב אז הרבי מביא שם בגימום מצס למה שמים בקרה גימום מצס שאלו אנשי מביא מהמיסר הקיח ששאלו אנשי קרוין מ רב שיר גן למה לא קחים גמ מצס ולפס לאיפוכס ולא יסר למה לוקחים שלושה מצות ליל פסח לא פחות ולא יותר והשיב להם רמז מן התורה הוא לגמין שמ אברהם לשרה לעשות בהם אוגס שזה רמז מן התורה שאברהם אבינו ושרה של עשות עוגות אז יש שם גימור סו אז כנגד הגימ סוין יש הגמו מצס גמי רואה שזמן פסח היה כשאברהם אבינו אמר את זה לסר זה היה פסח לזה חלזה אז גימום מצס ויש שאומרים זכר לגמל הורי אומם אברהם יצחק ויעקב ויש אומרים שיש עוד סיבה לגמול מצס כי זכר לשלושה הרי עולם אברהם יצחק יעקב המקור של זה מסקח טח זה מה שכותב אז כולם שואלים שאלה פשוטה בשולכנוך מוזכר גם כן בטור בשולכנו ערוך מוזכר שיש קירה עם שלושה מצות אז רביס יוסף מיד מסביר מה העניין של קרה עם שלושה מצות הוא מסביר ש יש מחלוקת ראש וריף שהראש הריף אומר שיש דרשה אחת המצא [כחכוח] נקרא לחם אוני וכתוב שם עני מהדקה של עוני בפרוסו אבקן בפרוסו אז הריף והרמבם סובר ככה הגונים סוברים ככה שזה הדרשה הזאת מהדק שעומי בפרוס אף כאן בפרוס זה בא למעט שכל יונטף בשבת צריך לחם משנה אבל פסח לא צריך לחם משנה ומה התים מה דקשוני בפוסו אז פסח לוקחים רק מצב וחצי זה השיטה של הרמבם והריף בעוד ראשונים והראש חולק על זה הראש אומר מה העניין של לחם עוני ללחם משנה זה שני חיובים שונים אז בליל פסח צריך לחם משנה כמו בחול יונטף וצריך גם כן מצפוסה בשביל מצוות מצה הדרשה [כחכוח] של לחם זה הדרשה על מצוות מצה שהמצע שיוצאים בו ידי חבתו צריך להיות פרוסה אז הראש חולק יחד עם יש עוד ראשונים המרדכי גם כן סובר כמו הראש וכולי יש איזה מחלוקת ראשונים גדולה אז הבית יוסף כותב בתורה פשוטה בסימן תעג הסיבה שהתור כותב בסימן תעג שלוקחים קירה עם שלושה מצות זה בגלל אנו אנו סוברים נוהגים כמו הראש שצריך לחם משנה ומצ פרוסה מצה פרוסה בא להוסיף על על הלחם משנה לא לגרוע מהלחם משנה אלא להוסיף על הלחם משנה אז כך כותב ביס יוסף על הטור וכך כותב ה הגרו על המחבר שכותב גם כמסוף עג קרא עם גמיס למה כי אנו פוסקים כמו הראש המדחי וכך כותב המשנה ברורה כולם כותבים אותו דבר זה הסיבה תם פשוט על פי הלכה בלי דרושים בלי דרשות בלי רמזים אז למה הרבי מעלים ממן מביא מיס רקח תמים בדרוש רמז לג סוין או רמז לגולם אברהם יצחק ויעקב אפשר לכתוב תם פשוט על פי הלכה מה רבי ובאמת כשמעינים בהגדה אחר כך בלחם משנה כשבא אחרי כל אמיר את האגדה כשבא לסעודה כשבא ללחם משנה שם הרבי מביא שלוקחים שתי מעצות פרוסו כ פוסקים כמו הראש מביא שם את שיטת הראש אז למה כאן הוא לא מזכיר את שיטה לראש למה למה הוא מחכה עד הסודה כשלוקחים לחמשנה ומצפוס בין שני השלמים שם הוא מביא את שיטת הראש אנו פוסקים אבל כאן הוא משפיט את זה מביא מה רב שכיר גן מה יש סיבה פשוטה למה צריך את התמימים מרחו כבי לחמ כמו שושן הרגיל בעצם זה לא משנה על הרבי אם אם זה שאלה זה שאלה על המיסרקח לרב שחיר גהן מה מה רב שחיר גהן כותב את הימים אלו התדרוש במסרכך מביא רק את הטמים האלה למה הוא לומד תם פשוט הפילך אתה רוצה להוסיף תמים תדרוש יש בזה עוד רמזים יפה מה אתה רוצה למה אתה לא כותב טם הפשוט אתה חולק על ה על ה על ה סובר שצריך גימון מצס וחולק על הריף הרם הרמב"ם תכו תכתוב גם בגלל שה ספרים כמו הראש. מה? א יש עוד קושיה על השיטה הזאת של הראש שכשתמסתכלים במשנה בפסוכן קיד שם כתוב א מביאים לפניו שולחן עםמצה מוריסס כל הדברים שיש בקרה כזה במשנה בק ד אז הראש עצמו כותב שיש מביאים ראיה לשיטת הריף מלושון המשנה א כשכתוב מצא בלושן יוחית אז לפי שיטת הריף זה מובן למה כתוב מצא ולא שן יוחיד ולא מצות ולא שן רבים כי יש רק מצה אחת שלמה והשנייה זה פרוסה כי המצה פרוסה בא למעט מלך המשנה אז בגלל זה כתוב מצה בלושני אז הראש מביא את הרעיה הזאת. אחר כך, אחרי שהראש מביא את הראיה הזאת מהמשנה א לשיטת הריף, הוא חולק על הריף ואומר מה שייך לחם עוני ללחם משנה? זה שני חיובים זה מצווה במצווה זה חיוב יונטף זה לא שייך אחד לשני. אתה בעצמך הבאתי מלא שנמשנה ואתה לא תורח לנות מה תעשה את הראיה ביא את הראיה ללא שנמשנה כתוב מצבל בלוש יוחי ואתה לא מתרץ ואתה חולק הבת הראיה מהלושמישה למה אתה לא מתרץ קודם כל את הראה מלא שנמשנה זה בראש קושיה בתוך הראש עצמו שלישית מסתכלים ברמב"ם שהוא גם כן סובר כמו הריף יש ברמבם שיטה פלאית לא כמו המנהג של היום שעושים יחץ מיד בהתחלה בהתחלת הסדר והאדמור הזה כן מסביר את זה למה עושים יחס ואת המצה הפוסה החלק השני מחזירים לקרה כי כי אחד מהדרשות כמו שיש יש דרשה מהד כשרוני בפוסה אף כאן בפוסה אז יש עוד דרשה שנקרא לחם אויני לחם שאינו עליו דברים הרבי אז המצב שיוצאים בו ידי חבותו צריך להיות מצב פרוסה ככה כך אדמור הזקן כותב בסימן תעג סעיף לוב אז הוא כותב ש שהמצא שאומרים עליו ההגדה צריך להיות מצה שרוואים לצאת פה ידי חבותו זה צריך להיות מצב פוסה ובגל זה עושים יחץ לבני אמירת האגדה א כדי שיהיה מצב פרוסה בזמן אמיר את האגדה שזה המצע שרועי לצאת יחבתו כך מסתכלים ברמבם יש עוד שני ראשונים שראיתי את זה בוא נגיע עכשיו את כל הפיאות כאן הרמבם כתב בפרש שביעי כל סדר מה שעושים במשך האגדה מצל בבנים צריך לעשות שינו בלילה זה כשבנים ישלאלו אחר כך הוא כתב אה פרק ז' בסדר את מצת אלו שאחרי אמיר מחזירו מחזיר השולחן כותב בהלוךב אחרי שאומר את הגדה ושתה את הקודש שני כותב כל הסדר של ההגדה אחר כך בלוחב פרק חרס אלו חבוב אחר כך מבעל נטילסידיים תו ביות שני נוט יותב שני הוא צריך לטול ידיו פעם שני שהרסי דתו בשעת הגמרת הגדה כמו שזה הכל כמו שאנח כותב תשמעו לא שון לוקח שני רקיקים חולק אחד מהם ומניח פורוס בתשולחמוצלך מן אורץ מתי עושים מתי עושים את ה יחץ הרמבם סובר שעושים יחץ בין נטילת ידיים לאמיר שמו את זה יש גם בעליית שיטה כזאת יש יש כמה ראשונים שצופרים שלא עושים יחץ כמו שאונ נוהגים בהתחלת ההגדה אלא בין בין ידיים בכסמי שמה יחד אז אם זה אם יש דיוק לשיטת התאריך ברמבם מלושון המשנה מביאים פנשו מצו מצו לא שנייוכית וזה ראיה לשיטת הריף וקושיה על שיטת הראש שיש יותר ממצלימה אחת זה קושיה גם על הרמבם שסובע כמו הריף ולא אין אין לי בירור מה סובר הריף בקשר ליחד אבל בפשטות אפשר להגיד שהוא גם כן כמו שנברר שגם כן סובר כמו הרמבם שיחד זה בין המועצי ובין נטיל הצידיים להמוצי ולא בתחילת הסדר כמו שאנו נוגים אז אז הדיוק הזאת מהצל שני יוחיד זה קשה לא רק על הראש זה קשה על הריף הרמבם גם כן כי המשנה בדף קיד מדברת על תחילת הסדר מביאים לפני השולחן עם כל הדברים ואחר כך מדובר בשני על מידת הגודל רישן קשני וכולי ואחר כך מדברת על מה שמברכים בתחילת הסדר לפי הרמבם בעריב גם כן היה שתי מצות [כחכוח] אז הגרור שואל עוד קושיה על שיתרוש כוש שכלית שזה אנו פוסקים כמו שיט הראש סיבה שיש לנו פרוסה אם הפרוסה באה להוסיף עליך משנה איזה דרקלי של עוני זה למה זה דרקלי של אוני יש לו יותר מאשר כל השנה כל השנה יש לו רק שתיים והשנה יש לו שים וחצי זה קושה שכלית זה לא מצאתי בראשונים זה הגרוש על השיטס הראש כל הסיבה שיש לנו פרוסה זה בגלל מה שדקשר בפרוס אף כאן בפרוס לפי שיטת הראש יש יותר מאשר כל השנה כל השנה יש רק שתיים וכאן יש 2 וחצי אז הקושה השנייה הזאת יש כמר בסכים Да. >> [כחכוח] >> ‏No. צורך קיז ק יש כמה דרש דרשות על הפסוק לחם עוני א לחם אוני לחם שאין לו תורם הרבי טוב אחר לחם אוני אוני כסיב כתוב בלי ו כתוב אוני אז מה עוני דק בפרוס אף כאן בפרוס דרשה שלישית אחר מהדק השוני הוא מסיק דאופ אף כאן הוא מסיקשת שימרו באפיית המצות אז כאן יש שלושה דרשות בדיו דף לז יש עוד דרשות לפי רבי סגללי ממדים מצשני שצריך להיות לחם אויני אוני עם א' ו שאין כן במיסני שלא נחרנות ורבי עקיבא הוא דרש לחם עוני למעט מץ עשירה שאסור לערב זה יין ושמן וכולי במה שעושים אסור שיהיה מצה שירה לא צריך להי לחם עוני יש עוד דרשות דומים לזה השיש חלוטו וכולי אז נחשוב כאן יש כאן כמה דרשות יש דרשה אחת הוא אופ הוא מסיק ואשתפק אז רשי מסביר הוא מסיק ואיש תאפק זה למהר בעשיותו שלא יח שלא תחמיץ אז מה הדרשה כאן צריך דרשה שמצל לא תהיה חמץ חמץ זה לא מצה מטה זה לא חמץ למה צריך דושה הזאת אלא כי יש כאן חיוב על הגבר כ שהוא צריך לדאוג שלא יהיה אפשרות לבוא לידי חמוץ שלמהר חיוב על הגב זה לא שייך לחפץ של המצל כשממתמעתים יסליל למשל ממעד את מטר שני או רבי עקיבא מאצירה מדובר על חפס זה לא חפץ מאפשר שאפשר לצאת בו זה דין בחפץ זה דין בחפץ של המצה שאי אפשר לצאת במצ שנאכל בעני אי אפשר לאכול בענינות ואי אפשר לצאת במצה שחפץ מצה שירה הדרשה לחם שינינו לו דברים הרבה יש מחלוקת ראשונים הרבי מביא את זה בשיחות אם זה דין בהגודל שצריך להיות מצה לפניו או זה דין או בהמצא שהמצא שיוצאים מדי חבתו זה צריך לומר את הגודל בכל מה שקרה ביציאת מצרים זה מה המדרשה הזאת לחם אוני מה הדק של אוני בפוס אף כאן בפוס אם זה דין בהתנהגות הגבראדם שהוא צריך להתנהג בדרך עניות לזכר לעניות שהיה במצרים או זה דין כן בחפצה שהמצא צריך להיות להסכיר את הניות כמו שאסור שיהיה מצה עשירה צריך להיות גם כן ש אסור שיהיה שלמה צריך להיות פוסה דווקא זה אז בפשטות בלי להיכנס לכל האריכות הדברים בפשטות זה המחלוקת של הריף והרמבם מצד אחד הראש והמותכם מצד שני אם זה דין ב בהתנהגות האדם שהאדם צריך צריך להיות זיכורון עניות של קולוס מצרים וצריך להיות זכר עניות אז זה בא למעד מלחמ פחות משכ כל שנה אם זה דין בחפצה של המצה שהמצא זה זה צריך להיות לחם עוני ש חפס המצה שאני יוצא כמו שזה סושליות מעשה עשירה צריך להיות חפץ של לחם עוני דרכ של עוני זה פרוסה אין לו לחם שלם אז זה לא שייך ללחם משא צדק בטנותו מה שייך הדרשה לחם אוני פרוס ללחם יש לחם משנה זה חיר על הגברה חיר בכל יונתף אז לחם משנה צריך דרך למות זרך למצ פוסה זה דין בחפץ של המצב לא שלמזקים בסימ תעג אז אז כשהגר גבוע ושאל קושיה על הראש איך אפשר להגיד שזה 2 וחצי זה יותר מאשר כל השנה זה איזה דק שלא מזה הוא לקח את הספור של הריף ועל זה גופו הראש חולק הראש חולק על זה שהדין שמה דקה של עוני בפוסה זה לא דין בהתנהגות הגברי שצריך לעשות איזה דבר שיזכיר לו את הניות של קורץ מצרים יש דין מצה שצריך להיות זכל עניות אגב אדרב צריך קילמנועים זכל עשירס לא שנה הגמורה עוד מדבר יוב לקספו בזהב או נותן לו כסף וזהבחוש גדול עד יש עניין של עשירות מה שאין אז זה גוף המחלוקת הראש זה הראשון זה דין בחפץ של המצ כמו שראים דרושות אחרות שדין בחפץ של המצלשני השיש וכולי מה שאין כן נריף הרמב"ם הם סוברים שהדין של מהדקשוני בפוסו זה דין בהתנהגות הגבר וכ שזה דין בהתנהגות הגבר הגבר צריך להראות שבלילה הזה עניות זכר לעניות של שיבוד מצרים אז ממילא הוא צריך זה בא למט מלך משנה שגם שכל יום זה שיש לו שיש ימים כאן יש לו פחות לפי זה יוצא המלך פשוט פשוט מחלך מאוד פשוט כש כשמביאים לפניו ש אם זה דן שאל שאלו שאלה ש בירס הגודל ובתחילת הגודל כתוב בלשון המשנה כתוב מביאים פנשים מצה לא שן יוחז מהשמע שיש רק שלמה אחת על מה מדובר במשנה שם על על שם מדובר במשנה על סדר הגוד ובסדר הגודל מה הסיבה שצריך להיות מצה על לפניו על השולחן אדמור הזקן כותב החתי להגיד לכם סליחה הדמ הזקן שים את עוף עגו סעיף אך ששכס צריך להבני כל אחד ואחד לא הלכה סליחה אח שאוכל ירוקת הביא לפני מי ש אומר הגודל הלוךחוף ג מצווה כדי לאמר לב הגודל צריך להביא קרה אם מצווה כדי לומר עליה מהגודל שניהם לחם איני ודחל לחם שאין לו עם הרבה נימיר גודל והגת לבן הוא יבור זהבור זה אמרתי לבשו שיש מצמור מנוחם לפניך אז הגד צריך להיות כשיש מצמור לפח צריך להיות גם המור לפז אני גודל ויך לא עליו מור זה באמצע הגל אומרים מר צריך להיות המור לפיקנו תקשיבו עד כאן יש דרשות דרשות מפורשות הראשונים מביאים את דרשות וכולי עכשיו יש אין על זה מקור מפורש רק תוכן הדברים שלומדים את הגמרא כמו שצריך אז רואים את זה אבל שזה יהיה ביטוי מפורש כזה כמו זה רק אצל אדמור הזקן ותיקנו שיהיה לפונ חרוס בשעס מרס הגודל בדק משתמים בראש תקנו זה תקנס חכמים שהחוס צריך להיות פשעת המתודל שהוא שכל תית שנפסנו שכל לתפוח אז בגלל זה בזמן שבסמגש כיום היה צריך להביא את את הפסח בשעת המרצגות ואח שחור בסמק תיקנו עוד פעם תיקנו חכומים שיהיו על השולחן בשמיר גודל שני מיני תבשילים איך צריך לפסח ואיך צריך לחג מה יוצא כאן מהאדמר הזקים בסף חוף לא כמו אנשים אנשים חושבים ברבעתם חושבים אולי אנשים סתם לא חושבים אני לא יודע אבל זה ככה מינה אפשר לחשוב מה קרה שבקרה מסדרים כל הדברים שצריך צריך במשך הלילה זה מקום של סידור לנוכיות מסדרים בקירה הכל אדמור הזקן אומר שהקירה וכל מה שיש בקירה זה או חיוב דריסה או חיוב דרבון אין דבר אין דבר כאן אקסטר בכל דבר זה מהזה או דרץ או דרבונן תקנו מציב אז יש כאן שאלתם אם הקרה זה לא סתם דברים שנתחים ומשתמשים במסך הצד זה לא הפירוש של הקרה הקרה זה דבר הלכתי או מדרייסה או מדרבונן אז למה צריך גימומצת בפרט לפי מה שאדמור הזקן כותב אחר כך למה עושים יחץ לפני אמירת האגודה שאמירת האגודה שיש שני דרשים לך שאין לו דורם הרבה ומה דק של עוני בפוס הלחם שרוש לא תסב זה הפרוס דווקא אז צריך להיות הפרוס בזמן אמיר את הגודל וצריך להגיד הגוד דווקא לפרוסה אז אם צריך להגיד הגוד דווקא לפרוסה אז למה צריך גימצ תשים מצה אחת זה מצד עקר הדין וגם זה כשכתוב במשנה ביו לפני אומר הגודל מצרקר הדין לא צריך יותר ממצא אחד למה למה יש לנו שלושה מצס אפשר לעשות פורפל לפי מחלוקת רשנו מתי יוצאים את מצמץ אם באפקן אני רוצה דרך פשוט כאן אפשר להגיד איזה פלפול אבל הדרך הפשוט כתוב שו אנקרין מה אז מה רב שיר הגויים שואלו מה ש למה לוקחים לסדר גימטרית פוחס מה שפכס מה מה מהמק הם שאלו ממון נושך אם בקרה שמים כל מה שצריך משך הסדר אז אם אחד עושה סדר ויש לו 20 אנשי בית צריך הרבה יותר משלושה מצות אז צריך יותר אם הוא עושה סדר לבד וצריך במשך הסדר מצה מצה אחד שתי מצות יספיקו לו לכל המצוות אז לא צריך שלוש מה העניין של שלוש שלוש מצפת ולא יס אז הוא אומר שעניין שלוש מצאירה זה הפידרוש זה רמז לגמור סוין זכר אברהם יצחק ויעקב זה הסיבה ש בעיקר הדין מפצת הלכה מצא אחד מספיק אז מילא כשכתוב במשנה שהראש מביא רע לשית צריך שיש רק מצא שלמה אחת בי ביקל שכתוב מצל שנייוחד ואחר כך כשהראש חולק ע על הריף הוא לא תורח אפילו לענות על עצ כי התירוץ הוא מאוד פשוט המשנה מדברת על סידור הקרע מה יש על השולחן לפניפ לפני אמ בזמן אמירת הגדה בזמן אמירת הגדה אני לא צריך יותר במצה אחד תדייקו בלושן הרמבם כשבא לסידור הקירה לא כותב כמה מצות כשבא ללחמ משנה הוא כותב לוקח שני יריקיטים שמה כותב מספר כבר בהתחלה הוא כותב שלוש מי של מציק הדין בזמן סידר הקירה לא צריך למה לוקחים שלוש מצות זה אומר הרב שכיר גון כותב שלוש מצות בקיירו לוקחים מדובר שם על הקיירה למה לוקחים שלוש מצוות בקיירה ממון או פחות או יותר או או רק אחת מספיק בשביל להמיר את הגודל מספיק מצה אחת או זה צריך להיות מצה פרוסה או אם אתה לוקח ושם בקרה כל מה שתש ש במשך הלילה אז תיקח 20 מעצות תיקח כמה כמה שאתה רוצה אז אומר יש דיוק דווקא שלושה מצות זה במחיל המקוות תורתו זה הלך לגמרי נגד הגרור כי הגרור כיוון שהוא פוסק כמו שיטת הריב הרמב"ם כי כל הגאונים סוברים כמושיב הרמב"ם שמפרוס בא למד למשנה אז הוא לכתחיל שם בקרירה רק שתי מצות מסתכלים בראשונים האבודריה הקולבוי הסדר היום זה לא רישן תלמיד אריזה ויש גם כן מהתלמיד של הראש בסידורקירו כותבים שלוש מצות כשבא ללכ משנה כותבים מצוח חצי כשית סריף אפילו לפי שיט אפילו הם פוסקים כשיטת הגן שבלח מש רק מצ וחצי כשבא לסידקירו צריך שלוש מצס למה צריך שלוש מעצ בסידור הקירו שואלו מהרב זה בדיוק התשובה של הרב שריר הגן זה בדיוק מה שהרבי מציין כאן וזה החידוש שהרבי כותב כאן בסידור הקרוא לא מביא את התלכתה כמו כמו כולם ובגל זה אדמור הזקן בסימן תעג הוא סותם גול מצדמור הזקן הטו והמחבר טוב עגן גצוף ע מביא את המחלוקת הרמבם והראש מצד שני אם למישה צריך שלוש מצות 2 וחצי או אחצי הוא שם הוא מביא כסידוך הקיר לא שייך למחלוקת הזאת וזה בדיוק מה שרבי כותב כאן ובגלל זה לא מביא את שיט את הראש השיט את הראש לא שייך לכאן אנחנו מדברים כאן על סידור הקר שוב מצאתי אחרי שחשבתי על כל זה יש ספר של תשובת הגויים שנקרא שר תשובה ושם יש תשובה של רב שריר הגן הלוח בישראל נדמה שם מרשג לא בישראל שבכל שבס ויונטף צריך לחם משנה שתי שתי שלמות ול פסח 1 וחצי מה סיפרו שבה זאת אומרת שהגרף ששריר הגן בעצמו סובר כמו הריף הרמבם לא כמו הראש מרדכי אףכן הוא כתב שואלו אותו למה לוקחים גמס בקרל היה מנהג פשוט שלושה מעצות לכולם וזה מוכרח גם כן בדברי הראש אוקיי כן זה דבר פשוט אפשר להזה עוד כוח >> כוח >> רק ש הרצ חיים