Preparing video...
0:00 / 0:00
ונתרוממתי מהותו של תמים | עם משפיעים של תומכי תמימים בארץ הקודש , שנת תשפ"ד
335 views
To donate or for dedications to continue the holy work לנדבות והקדשות להמשיך את עבודת הקודש https://secure.cardknox.com/chassidusonline
Categories:Torah/Chassidus
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
אני זכיתי ללמוד מכפר
חבד
בשנות חוף חס חוף טס
ל קבוצה של תש ל ול ק כוון שזה קבוצה אז
כל אחד יש לו זכות
להיכנס פעם אחת ביום הולדת שלו להכנס לרבי
בחיס
[מוזיקה]
וזה ברור זה לא משנה כמה למדת איך למדת
מגיע חודש חודשיים לפני היחיד רואים עליך
שאתה עומד להיכנס ליחיד תמיד תחזק
לימוד יש רצינות מיוחדת י את ההזדמנות
להיכנס לקדש הקדוש רבי
ליחיד יחידות ראשונה שזה מעמיד את האדם על
רגליו כמה שכתוב
והמים ידעתי
ש זה אז התחלתי לכתוב אני חושב שכתבתי ח
חמישה עמודים על כל מה שאני עושה בדיוק את
הסדר יום שלי מה עשיתי ומה אני מתכונן
לעשות וכולו וכולו ואני כותב הרבה על
הערום הזה שאני ואני כותב רב כ שמכיוון
שאני רואה את עצמי שאני לא שייך כל כך
ללימוד אז ממילא אני מתעסק בדברים סביב
הלימוד לא לא בלימוד עצמי חליק דשנ לא זה
לא זה לא הקטע שלי למה שאני אני מרגיש
שאני לא שייך לזה אני שייך יותר ל דברים
מסביב טוב סק ל הדלת מגיע התוב שלך אתה
בכלל מחכה אלה שנכנסים כל אחד עם הטילים
שלו ועם ה כל אחד עם ההכנעה ושפלות שלו
שעומד שומר תור בפרת בחורים בכלל שזה משהו
אחר לגמרי ופק דול נכנס נעמד מול לרבי
מגיש לו את
ה הפתקים רבי עם הכובה שלו שזה ייה ככה
נקבעת עד
לעיניים כזה שיעול הלביש את
המשקפיים והוא ככה לוקח את הדפים את הממש
מולו והוא ככה קורא ו מסמן מה העיפרון
העיפרון קטן כזה רציני
ביותר ממש
הוא ככה הוא מתחיל
להגיד מכיוון שפי כשאתה כותב
פה שאתה
החלטת שאתה לא שייך ללימוד ו מכיוון שאתה
החלטת זאת אומרת שאתה לא
מתכונן לשנות את ההחלטה שלך למה שברגע שזה
מוחלט אצלך אז זה ברור שככה זה מה שאתה
מתכונן לעשות אז
ממילא אז אז נראה לי שלא אין שום
עניין שתחזור לישיבה מכיוון שהחלטת שאתה
לא שייך ללימוד אז אתה לא תלמד אם לא תלמד
אז אי נניה שתהיה
בישיבה כדאי שתחזור
לארץ
ותיכנס לקיבוץ קיבוץ דתי קיבוץ לא דתי
ושוב בכוון שאתה החלטת אז אין שום עניין
שת
לישיבה תיכנס יבוץ לחפש לך עבודה מה
שמתאים
לך קיצר שוא אמר את זה חשבתי שצריך איזה
בור בשביל
להיכנס מה מה הפירוש של הדבר מה הפירוש
הדבר הזה מה הרב רוצה פ מה הולך להיות חרב
עלמ
קר פורש ניש ניש ג נשיבה מפורש בלתוס מחג
דף ש גן נ קיבוץ וככה לקראת הסוף ככה
הוא הוא מזול פדיר סור סטיבס ואני יוצא לא
פחות או יותר מסתובב
בפרוזדור 20 דקות הלו חזור הלוך חזור מה
מה אני הולך לשה בוס ובבוקר אמרתי
לעצמי הרב אמר הרי שהתחלתי לדייק שאתה
החלטת אמרתי רבי אני מחליט שאני שייך
בעזרת השם אני אשב ולמד זה כתבתי פתק ואני
מסר את זה אלי ביום מקלי אחרי איזה שעה
יודע הוא קורא לי
חזרה אומר ההחלטה היא לא החלטה הו מילה חל
עליו האיסור אליש בחוץ לארץ כיוון שאיסור
של הרמבם התמקדתי
אמרתי שהרבי הדגיש שלוש או ארבע פעמים
מכיוון שאתה
החלטת אתה החלטת שזה ככה אז אף אחד לא
ישנה לך את הבע זאת אומרת שיש לי כוח של
החלטה אז אני לוקח על
עצמי החלטה הפוך לבו אני כן שייך איך אני
אדע אני כר בבוקר קמתי אחרי כמה ימים
התישבתי לקחתי חבוס לנגלה לסדס בבוקר
אמרתי אצלי הכל פתוח אם הרבה אומר שההחלטה
שלי זה מה שקובע אז אני עכשיו אני אחליט
אני אחליט שאני הגאון הכי הגדול עכשיו הכל
אני מבין הכל אני יודע אין דבר אין דבר נ
מקר וככה אני מתחיל את הסדר יום שלי סדר
סידס סדר ג תפיל הכל לפי הסדר ככה איזה
שבוע או שבועיים נכנסתי לסדר והתחלתי
ללמוד וכתבתי לרבי שאני מכיוון שהרבי אמר
שזה תלוי בהחלטה שלי אני החלטתי שאני שייך
לאכל אין דבר שאני לא מסוגל ואיך אני
מיישם אני התחלתי ליישם את זה בלתי לחסיד
זה יש לחברות את זה ואני לומד את זה ואני
לומד פה וא הגנס פתק שלם שכתבתי לרבי
בדיוק מה אני עושה אז אחרי שבועיים הרבי
ענה לי אסקר על
[מוזיקה]
הציון התבקשתי לדבר על החשיבות של לימוד
גירסה ואני רק מדמיין לעצמי
שאם בשעתו כאשר רב שלום ל הספרן הראשי של
הרבי נכנס לרבי חיד וסיפר לרבי שהוא למד
גנ בבסר אז הרבי נאמד במלא קומה טוב הרבי
אמר
גג אז אני מתאר לעצמי מה הייתה תגובתו של
הרבי אם היו נכנסים לרבי ומספרים ש עשרות
תלמידים יושבים ולומדים גנץ בו בבסר פה
הרב סיפר שבחדר היו מספרים על ראש
61 שדרכו היה לפלפל ברמבם והוא הצליח לבאר
כל דבר ברמבם ב10 אופנים כאשר הגיע לגיל
120 ועלה למיילו אז שאלו אותו ב כוחך גדול
אז הוא אמר שאני שקדתי ולמדתי רמבם
והסברתי את הרמבם ולא סתם הסברתי את הרמבם
אלא ל הכל כושיה אבל כל דבר שלא מובן
ברמבם יש לי 10 אופנים איך להסביר אותם אז
שאלו אותו ומי אומר לך
שההסברים שלך הם
אמיתיים אז הוא אמר אדרב בוא נקרא לרמבם
ונשאל אותו קראו לרמבם הרמבם הגיע והוא
נעמד והוא הרצה אחד הקושיות ואחד הביאורים
שהוא אמר ועוד ביאור ועוד ביאור וככה הוא
אמר 10 ביאורים ש שסיים פנו לרמבם אמרו לו
נו אמר להם הרמבם אני לא יודע אני
התכוונתי
בפשטות זאת אומרת לפעמים אתה לומד לומד
לומד ואתה נכנס בעיון בעיון בעיון מאוד
מאוד מאוד מאוד גדול ואתה שוכח על הפשטות
של הדברים וזה הרעיון של גירסה הריון של
גרס זה לא להתעמק זה להתעלם רגע מכל הרשים
כל החרים מסוג לרוחב להבין את הגמרא
רש
בפשט
הם הב
כד כמה פמ מה זה לימוד גירסה פעם אמרו
שההבדל בין כמות ואיכות הוא ההבדל בין למה
ומה כשמישהו לומד באיכות אז הוא שואל כל
דבר למה למה הגמור אמרה ככה ולמה רשי אומר
ככה ולמה תס אומר ככה תה עומד כמות זה מה
מה אומר הג מה אומר רשי מה אומר זה הבד
צריך להות הבדל כבר 19 שנה זה היה בת ש
חפט מטו שי כבר 19 שנה מהסתלקות של הרבי
דר שוור ועוד לא קיבלתי שום מכתב על
בחורים שבאו לדווח שלמדו מאות דפים גמור
בפה ככה רבי מתבטא מאות תפי גבור והרבי
אמר ככה בחיוך קצת אני לא חושד שאין פה
בחורים כאלו שהם לא מכירים מאוד דפי גמור
בעל פה אבל הבחורים שמכירים שיודעים מאוד
דפי בעל פה למה לא
אולי הייתי מדבר על זה וגורם להם נחת רוח
ומכניס חיות בעניין ע זה לא מדברים רואים
מכאן ור שרצונו של הרבי שומים יהיה בקי
מעבר לחומר אלמד ביונ שעזה אין מה לדבר
אבל בגיר ש יה ב ב דגמ
הני רוצה לספר שיש בח
בישיבה ן
בשיבה של ימים א
נופש ושמה זה היה מקום שהיו הרבה ליטאים
והיה להם כביס והם היו מתיישבים ולומדים
גמורה ואז הוא התקרב
ווא סתכל מה הם לומדים אז הם בטח בראש
שלהם חשבו חבדניק מגיע פה כאילו מה הוא
רוצה פה מה זה ואז הוא אמר להם ש שהוא גם
למד את החומר הזה אז אמרו לו איפה למדת אז
הוא אומר שאני אני למדתי אני יודע את
המסכת אני יודע כי הואה אחד מאלו שלומדים
את המסכת והם לא האמינו לו והתחילו לשאול
התחילו לשאל שאלות שאלה מפה שאלה משם שאלה
מפה עוד שאלה ועוד שאלה ועוד שאלה ואיפה
שהם שואלים אותותו מסובבים כמה דפים
שואלים עוד שאלה עוד הפד כמה שאלה שאלה
הבחור פשוט שלט בחומר ה היה קידוש שם גדול
מאוד שהם עצו בהתפעלות וואו גם בחבד
יודעים לללמוד אבל רואים התעלת של לימוד
גירס שכשאתה יודע הף של סוגיות היקף של
דפים אז הקידוש השם קידוש שם חבד אין לטר
ואין
[מוזיקה]
לשער רבותינו נשיאינו הרבי מביא הקפידו
מאוד שתייגו בנגלה זה הלשון שהרבי מביא
כמה
פעמים יגיעה בנגלה
ד ג
‏und
gemacht die sachen wel wel
כ מפ
ד בוד
בפוס
מהפכי אחר ר מדבר על ללמוד ניגלה
בעיון רבי מדבר מה זה עיון בנגלה
בעצם היה ברור
מהרבי הענין הזה של נגלה הרבי
העמיד את הנושא של פלפולים
בנגלה
קופצים
קנים היה ברור מהרבי
ש
הוא מבקש מהבחורים שתייגו בנגל פשוט החלק
מה שכל החלק העיוני החלק
המחשבתי זה אדם משאיר כאילו מחוץ לעניין
זה הוא לא מכניס לתוך העניין אז החלק הזה
התורה שם לא נכנסת כשלומדים דבר והוא לא
בהיר הוא לא ברור זה נשאר מופשט זה נשאר
מחוץ לאדם זה לא נעשה כל כך שלו זה לא
נעשה הוא כאשר אדם תופס את הדבר בהבנה זה
נעשה שלו יונה הפשט ללמוד
בעיון זה חוץ
מזה שהרבי דיבר על זה שזה ביטל טרה פשוט
אם לא לומדים בעיון
אז יש חלק במוח החלק של
ההבנה של של היצירה החלק הזה כאילו נשאר
מחוץ לעולם של תרה זה הוא משאיר בעולמות
אחרים זה הוא לא מכניס בתרה הוא רק לומד
פקיעות הרב אומר לא החלק הזה אז תכניס את
זה גם
בת אז מי שמסתכל על השיחות ועל הרצון של
הרבי ברור לו שהוא צריך להשקיע את עצמו
בנגלה אז מה הפירוש לעיון עיון הפשט שבן
אדם נכנס
לנושא עד הסוף מה פה נכנס לנושא עד
הסוף יכול אדם לחיות
ולהישאר מחוץ לעניין הוא לומד הוא אבל הוא
לא בתוך עניין הוא לא חי את זה הוא לא
נכנס בזה כשהוא לומד את זה באיון ויון
בניגה הל תרה מבואר
שכש שגלה הדבר אפשר לתפוס אותו יותר אז
הוא יכול להתאחד עם האדם יותר אז ממילא
כשאדם חי ניגלה כלומר הוא בשכלו נתפס הדבר
בצורה כמו שבנג נתפס הדברים בצורה יותר
מוחשית והוא חי את זה מה זה הלט הזה בגלל
שיש בגלל שנגלה לעצמו עומד כזה אפשר זה
מוחשי כמו שאמרנו ק זה הופך להיות יותר
חלק מהאדם כוא תופס את זה יותר במוחש אז
החלק הזה שלבר את החל המוחשי שוקוס יכנס
בחלק המוחשי שלנו אז זה איך רך אם הכל
מובן לפעמים אז הרבה מאוד פעמים מפספסים
את אומק הענין שהכל מובן הכל בהיר קושיה
שכר כמו כמו סכר מים מייצר התעמקות יותר
מייצר
להגיע להבנה של הסוגיה שלא רואים אותה
בחלק החיצוני שלה הקושיה גורמת לך להתבונן
יותר להתעמק יותר לצאת מעצמך קצת יותר בן
אדם הרבה פעמים כתוב רגע לפני שמבינים טוב
כתוב לא מבינים כלום דווקא הרגע כמו סוף
הלילה הוא חשוך ואז מעיר אור היום אז גם
בסוגיה רבי רשב אומר רגע לפני שתופסים
אותה לא מבינים כלום רגע קודם לכן הוא קצת
הבין אם היא קצת הבין אף פעם אי אפשר
להגיע להבנה האמיתית צריך לא להבין כלום
שהקושי ממלאים אותך יש מעצור חושך ואז
מגיעים לאור של הסוגיה אז מה הרבי רוצה אז
כל אדם מסתכל בשיחות של הרבי במאמרים
באגרות כל מקום אז ניכר בצורה מאוד בהירה
שהרבי רוצה שילמדו ניגלה לא רק שהרבי רוצה
שילמדו ניגלה בכלל אלא שתייגו בנגלה ולא
רק שהרבי רוצה שתייגו בנגלה הרבי רוצה
שתייגו בנגלה בעיון תמכו
בזה שאנחנו מדברים על החונה לג תמוס היום
של
א אצל תלמיד התמימים ו הייתי אומר ל דווקא
אצל תלמיד התמימים אצל כל חסיד עיקר
העניין של האחרון לעיקר הנקודה שצריכים
להכין את עצמנו זה לימוד טר ידוע שלגבי
יהוד לפ ניסנו שזה היה זמן מסוגל שהרבי
ידע שהוא מקבל מתנות הרבי ביקש ממש בצורה
ברורה שהעניינים יהיו לימו ירה לימו ירה
זה אפשר להגיד הזוהר תפי של הרבי רואים
בחוש שעם כל הרבי שאנחנו מכירים ואנחנו
חושבים לפעמים בחור יכול לחשוב לעצמו
שהרבי היה כל היום עסוק בפו היד הפוטר
שליח ארגון של לובביץ כל מי שיודע וקצת
חושב וקצת חכר את הסוגיה הרבי מתוך 24
שעות השקיע את מרבית היממה בלי מותרת הרבי
פשוט ישב למד תר כי אם חיינו וערך יומינו
פשוטי כ משמו הרבי רוצה מתלמיד התמימים נש
פשוט להשקיע את היום בתורה ויש בזה כמה
סוגיות בתר בכלל יש כמה פרטים יש מצוות
ידיע סתר יש איון תר ידיע סתרת זה ידי
סתרת וללמוד אתה לומד ללוכה אתה לומד
ניגלה אתה לומד סידס אתה לומד גירסה אתה
לומד איון אתה משקיע יותר משקיע פחות מקבל
מידע זה חשוב צ מדרס דסר אנחנו גם יש לנו
את לימוד הרמבם שהרבי רוצה שנלמד את הרמבם
וגם עניין של ידי הסתה אבל שמדברים על
תלמיד התמימים המיוחדות של תלמיד באש ישי
ובוחר תלמיד הרבי קרא להם התלמידים
התלמידים תלמידים פירושו אדם שלומד תלמיד
זה אדם שלומד ולומד פירושו לומד את התאר
מה הפשט לומד את
התאר מה בכלל המילה בעיון התירה שם בחור
ישיבה או אברך יכול לשבת יש לו שעה לללמוד
הוא יכול לשבת ולקרוא ב
מקופה בגירסה ב בלי איון והוא יכול ללמוד
בעיון והוא מעדיף את ליד הל מ הלימ היני
יש בזה ש ילת ללמד תורה בצ
‏zijn
המצפ יש מצוה תלמוד תורה שגם זה תל
גד מצות לימוד תירונ המילה בתיר הי שאו
יסי אתם לא קחי התיר אלוקות שיהודי יושב
ולומד סוגיה בשכ ום יהודי יושב ולומד
סוגיה בחסד סבטי הוא לומד צברה הוא לומד
היגיון הוא לומד סוגיה בירושה הוא לומד
סוגיה בחז קס קרקע הוא ומר רוצה להבין מה
ההגדרה של חסקס קרקע מה ההגדרה של ירושה
מה ההגדרה של משמוש מה ההגדרה של ירוש אח
מה הגדרות הלכתיות והוא יושב ולומד הוא
שומע שיעור בישיבה או מעיין בית ספר
והוא רואה שני הבנות שני הבנות שכליות שני
הבננות הגיוניות מצד אחד הפשט הוא כך מצד
שני הפשט הוא כך וזה מחלק רישים ומחלק
אחרנים וזה קצו וזה נסיס הוא יכול להיכנס
לאיזשהו מה שנקרא היום להיכנס לאיזשהו
בואה שכאילו הוא מתעסק בשכל הגיוני מתעסק
בשכל הגיוני ובאמת באותיות שלנו שכל
הגיוני כי אם הוא לא יבין את זה בהיגיון
שלו אם זה לא יהיה עניין שלו שיש לו קושטו
סות ש קושיה הבחו ש מוטרד אני לא יכול
לישון כי יש פה קושיה מטריד אותו משהו
תצות מתרץ פירושו נהיה לו נוח נהיה לו
מיושב זה לא נקרא ללמוד ללמוד פירושו שכל
להבין בהיגיון שלי את השכל שב הדבר בעל
תרב ומחדש שהשכל הזה שאתה לומד ההיגיון
הזה שאתה לומד זה אלוקות אין דוגמה בעולם
אפילו לא מצווה שיהודי מקיים מצווה הוא לא
מתחבר עם הקדוש ברוך הוא בעצמו המצווה
האתרוג הוא לא הקדוש ברוך הוא על ידי
האתרוג אתה מקיים רצון של הקדוש ברוך הוא
שאתה לוקח דף גמרא או או שיחה בליקו סיכס
או מימר בספר מימר ממר סידס ואתה מבין
אותו יש לך את הקדוש ברוך הוא במוח זה
המיל בעיון התרב והרבי רוצה שאנחנו נתעסק
בעיון התרב בעוון והסוג שבחור ייבין כי
אין חיינו ערך יומינו החיים של בחור זה
תרב הרבי רוצה מפצועי והרבי
רוצה דוות רבי רוצה פינות אבל מה הוא
הבחור מי אתה מהוא תלמיד פוש המילה תלמיד
תלמיד פירושו אדם שלומד מהת הוא תר מציאות
אחת שורים בת
ו ש
‏mit
noch
was
gan in
‏noch
die
gan
ח
פ גצ בט
דרמים ם
מחים יש
במ המצי ש
המצי זה הדרישה של הרבי ממנו כידוע פ אחד
הרשב בשה בב היה ביחיד אצל הרבי רבי אמר
לו שאתי ושלי שבחורים יהיו פקעים בנגלה
בספרים הרבי נתן רשימה של ספרים לרבי יש
עניין שאנחנו
נהייה לומדים שה הבחור שק שלנו יהיה מונח
בלימוד וברוך השם יש המון בחורים שעושים
את זה בכיוס נפלא בהבנה בהיגיון צריך לנצל
את החונה לגמל תמוס בלי
מוטר בקשו שאני אדבר על אה
לימוד חסיד
לגירסה אבל בשביל
זה צריך להקדים דבר ראשון אפילו בלימוד
הטרה בכלל אמית לימוד הטרה זה זה לא
לגירסה לימוד התירה זה אומר שהמוח שלי
מבין והמוח מבין אז זה המוח שלי זה לא
שאני יודע מה הספר כותב ז אומר שההבנה שלי
מתאחדת בצורה טובה עם נושא שכתוב ם הנושא
שלמדתי זה נקרא הבנה טובה וזה נעשה דווקא
על ידי איון זה ככה זה בלימוד התרה בכלל
וככ סדר שמית לימוד התרה זה לימוד התר
לאיון ודאי שזה ככה
בחסיד כמו שהרבי כותב במכתבים בעניין הזה
שבכלל לימוד חסיד צריך להיות ליון כי חבד
מונט
פניס זאת אומרת חבד טובת שאדם יהיה לגמרי
מונח בעניין שהוא עוסק בו בודאי כשמדובר
על עניין לימודי אז צריך להיות לגמרי מונח
בו ולגמרי מונח אלא עם כל ככזה הנפש חבד
מון פנימי ס זה אומר שכוחות הפנימיים שלי
צריכים להיות לגמרי מונחים בעניין שאותו
אני לומד ודווקא לכן
אז מעניין
וחשוב הדגש שהרבי נותן והדחיפה
שהרבי מעורר עעל לימוד סידס לגירסה
ובמכתבים מפורשים גם בנוגע לתמימים גם
בנוגע לסדר הלימוד בישיבות יש מכתבים של
הרבי ואחד הדברים שהרבי
כותב זה שצריך שיהיה לימוד לגירסה ולמה כל
כך חשוב שיהיה לימוד
לגירסה אז הרבי אומר שהוא
ראה בחורים אפילו בחורים שיודעים טוב
ללמוד
ולמדו לאיון למדו חסיד יש סוגיות שהם
יודעים טוב אבל מספר הסוגיות ש יודעים
מאוד מצומצמות יש דברים שהם בכלל לא
יודעים לכן חשוב
שיהיה שיהיה גם סדר לימוד בישיבות לחסיד
לגירסה לדעת עניינים יש מכתב אחר שהרבי
כותב על זה לשון שזה שזה עיקר גדול העניין
הזה יש שיחה של הרבי הקודם שמספר שלרבי
רשב היה כל יום היה לו סדר כזה
והוא אומר הלשון של הרבי רשב שהוא כינה את
הסדר הזה הה בלטרן לדפדף לדפדף
בספרים זה
אפילו פחות לכאורה סידר לימוד לגירסה זה
לדפדף לדעת על מה מדובר על מה מדובר
בספרים לעצמך לחורה מה אפשר כבר שיצא מכזה
לימוד מכזה דבדוב אז הרבי הקודם משתמש שם
בביטויים שהוא אומר שרביב היה לו כזה סדר
ומזה הוא קנה את העשירו המטיס בידיעה של
תרה את העשירו המטיס יש יש עשירות שכתוב
בגמרא שדברי
תירה אני אגיד את זה בלשון שרבי אמר פעם
הם עשירים במום זה ומוקם אחר דברי תי הם
עשירים השאלה באיזה מקום אני תופס את זה
לא תמיד אני מגיע לשירו בתירה לפעמים אני
נמצא במיר ודברים לא ברורים לי ואני לא
מצליח להבין מה מה כתוב כאן פשוט מאוד כי
במקום הזה אין את השירות בסוגיה הזאת כילו
הייתי יודע שיש מ מר אחר והייתי יודע שם
על כל מיני מילים שכתובות שם אז יש שם
עשירות שם מוסבר העניין טוב אבל אני לא
הכרתי את היימר השני למדתי לאיון מימר אחד
אבל חסי לי את העשירות כי אין לי את
המילים של היימר
השני העשיר הוא זה המטיס להגי על הבנה
עמוקה בעיון בעומק שיהיה טוב אני חייב
לדעת מהרבה ממורים אני חייב לדעת מה שכתוב
בכל מקום כי מה שפה קשה לי השם יעזור לי
אז זה בחור צריך
לדעת שכשהוא לומד
בהתחלה בודאי בשבס טנס וגם בחורים בשבס
דלס לא את כל הסוגיות יודעים מיד בכלל לא
יודעים שום דבר מיד צריך וד ולהשקיע גם
בנגלה זה ככה לא מיד לומדים גמרא לומדים
חומש לומדים אלבז לפני כן ולאט לאט
מתקדמים לא לרמות את עצמנו שהבנתי טוב וזה
יפעל על הלימוד שאני אשתדל
לנצל את הלימוד למה שאני כן יכול לנצל
אותו זה לא בשבילו עמק הידה אבל אני כן
אשתמש איתו בשביל סידר בראש מה כתוב כאן
לסכם טוב מה כתוב ביימר הזה להכניס לראש
במיר הזה זה מדובר על עניינים א' בס ג ד
מה מהמהלך הממל מה העניינים שיוצאים
מהמאמר וכתוצאה מזה שיש הרבה מאוד עניינים
מסודרים טוב לאט לאט אז מתחילים לקשר
דברים ולאט לאט נקנה הכוח שאם בהתחלה אני
לומד מימר ואין לי מושג במה לדייק איך
לדייק מה המשמעות של כל מילה ברור שכל
מילה יש לה משמעות אבל לא יודע מה מה מה
הפירוש ל זה לאט לאט כשיש לי הרבה מושגים
ואני מתרגל לאן ממורים מוליכים איזה סגנון
ממורים מדברים מה רוצים מכל מושג איך
מדברים כל מושג אז לאט לאט אז אני יודע
לנצל את המושגים למקום האמיתי שלהם זה
רצון של הרבי שבחורים ישקיעו גם בלימוד
סידס טוב אומנם העיקר חבד מון פנימ ועיקר
הלימוד הוא לימוד חסיד לאיון אבל צריך
צריכים להשקיע גם
לדעת טוב לדעת הרבה מאוד עניינים לא להיות
מצומצמים
בדברים ולסדר אתזה טוב בראש ולאט לאט נקנה
ידיה טובה
[מוזיקה]
‏bewi deben
[מוזיקה]
חדחד
זה פ
[מוזיקה]
כדי להבין את העניין הזה י ביון צריך
להקדים בכלל את הנושא של לימוד בעיון צרנו
הרב נחלש העניין של לימוד ביון בזמנינו
הקו הוא השיטה ה שמה שאפשר להשיג בפשטות
אז אין צורך להתאמץ בשביל זה אז אני כל
ללמוד לא בעיון אז למה לי לעיין זה מתבטא
בכל נושא ועניין הין בנושא של לימוד זה
ליו דווקא בחסיד אל גם
בנגל
שלומדים מספקים בזה שקוראים את
המילים בסיס כתוב שיש עניין של חוכמה
שבאסיה לא הייתי אומר שכאשר קוראים את
המילים אז חוכמה שבאסיה אבל מסתפקים
במינימום של ה של הידיעה בעניין ולמה
קורים כשר מוסיפים עוד
מפרש בנוסף לרש תפ ומדים עוד כמה נשנים עם
עוד כמה חנים זה כבר יכל הלימוד ליון
לימוד ליון פירושו שת מה שאני לומד אני
מעיין בזה אני לא לומד את זה ואני מתייחס
לזה בשטחיות מה שנראה על פני השטח ני
מעיין בעניין כדי להבין מה שאני קורה כן
ספה שעומדת מאחרי מאחרי הדברים פרק השורי
על בורי וכול הלכת כמה וכמה כי שמדובר
בחסיד שצריך להבין שהלימוד החסיד הוא
מלכתחילה לימוד קשה יותר כי מדובר בנושאים
מופשטים בנושאים רוחניים שאם הרבים לא היו
באים ומזכים אותנו בהם אז יד עודם ושכל
עודם לא היה מגיע לזה סכל ודם יכול להגיע
למה ש להבין עניינים מופשטים כל המושג של
פנימי שתר
וחסיד זה שהגילוי של חוכמ של הקדוש ברוך
הוא מתגלה כאן למעטה אומנם בסכ נושי אבל
זה זה גילה כאן לסכל לנושי מושגים חדשים
שגם בצריך לנושי גוף הזה מרומם צריך לנושי
לרמה חדשה שצריך לנושי מצד עצמי לא יכול
להגיע לשם מצד ה גם מבחינה שכלית מצד
ההפשטה של הדברים מצד הרוחניות של של
העניינים לכן יכול להיות מי שלומד חסיד
מדקלם את המשפטים של הרבים ולא מתחיל
להבין שום דבר מה הרבים אומרים כאן כדי
להבין מה שכתוב במיר אז גם מי שיש לו ראש
טוב והקדוש ברוך הוא כנן אותו בקשות טובים
וקלים אז הוא לא יוכל להבין את
ה כב יכל החוכמה של הרבים התורה של הרבים
בלי להתייגע כי בעניין שבין הרך גם מי שיש
לו ראש טוב אז יש לו ראש טוב דברים שבכינו
אז שאף אחד לא יחשוב שהיות שרבי נולד
מאוד מיוחד אז לכן הוא הבין את המושגים של
חסיס בקלס ובל התייגע על חסיס ורואים במו
שאלו שמתייגים בחסיד לפעמים גם כאלו שמצד
הכישלונות שלהם הם לא דווקא הכי הכי משנים
אבל על ידי הגיעה הם מגיעים
להשגים והם מגיעים לתוצאות כאלו שדווקא
מצד הגיע ניתן להגיע לזה או כמים נ
גמ שבנוסף לכך שהרבי רוצה שבחורים
חתמים הם ילמדו ילמדו הרבה וילמדו הרבה
במוס הרב רוצא שילמדו הרבה באחוס והרבה
באחוס שוב אין פירושו רק לדעת עוד ידע אלא
ללמוד כמו שצריך ללמוד ללמוד בעיון שצריך
להבין שהתכלת של תמכ תמימים למרות שבק מוס
בשעות היום לומדים יותר שעות נגלה אבל מצד
הפנימיות ומצד המות של תמכ תמימים זקר
העניין הוא זה שתמי לומדים סידס וזה עיקר
התכלס והחידוש של תמימים
רבב גרונר פעם דיבר עם הרבי לגבי האור
שהרבי כתב
במכתב ורב בלמן שלא בדיוק מבינים את הכוונ
של הרבי באור זו ו כמה שאני זוכר הביטוי
של הרבי היה אז חסיד
מורבן אפש רב שחסידים מותר להם להתייגע
כדי להבין מילה של הרבי
הדו שמירב כותב שמי שמסוגל להבין את הענין
של אחדו הבים ואינו מתעסק להבין אותה
ואינו מבין אותה אז הוא פשע בן שמוס אולי
אפשר לומר על רק זה שמי שמסוגל ללמוד חסיד
בייון ואינו לומד חסיד בייון אז הוא ממש
מזרז והוא נותן בייטה בזה שהרבים הורידו
את העניין של חסיד בשכל ורצו שיתעסקו ב
בחסיד בשכל ואתה מסוגל לעשות את
זה ואם אתה מרזר בזה אז אתה ממש מרזר
בעניין ועוד יותר שאתה מזרז בעצמך שבמקום
שיש לך כזאת מלאה גדולה ונפלאה נתנו לך
אוצר כזה חשוב ואף ע פי כן אתה אומר מכל
תבס אני אספק בלימוד חסיד לגירסה שהמילה
של לימוד חסיד בייון זה לא רק מצד הלימוד
עצמו זה נוגע גם פעולה של חסיד לינו כי
כאשר מבינים יותר את מה שלומדים אז העניין
מתקרב יותר אלינו וזה יותר פועל מאשר אם
קוראים את המילים וזה נשאר בבחינת קבול
בבחינת
מקב בקשר לשמירת הזמנים אז קודם כל נתחיל
מהרבי
בעצמו הרבי בת שד
התפלל בפני עמוד בשביל אבא שלו הגוי חוסי
רבי רבי יצחק הוא היה מתפלל בישי קטנה ישי
קטנה מתחילים להתפלל ב-85 דקות ורבי דאג
שיהיה תשע בחורים שתמיד יתפללו איתו
יחד זאת אומרת שלא רק שש רק תשע שיהיו
איתו במניין אבל בחורים בישיבה זה בחורים
אז עד שמניחים תפילין ועד שזה מתפתות שזה
צריכים לזכור שזה היה לפני הנסיס אז הרבי
רד שלח מסר למטה שאצל הרבי דקה זה שעה שעה
זה יום יום זה שבוע ואם אתם לא נאמדים
להתפלל איתו בזמן שלו אתם גוזלים ממנו
אפילו חמש דקות זה חמש שעות היה פ פעם אחת
שאבא שלי נכנס לחדר של הרבי והרבי היה
נוהג
שהוא קורא מכתבים הוא לא היה פותח את
החשמל לא מדליק את החשמל רבי חסה ממנים של
ישראל ולא רוצה לבזבז את החשמל היה עומד
ליד
ה ליד החלון וקורא מכתבים עם אור של היום
אז סיד התחיל בשל וחצי ברבע לבע בערך משהו
כזה אז אבא שלי נכנס אז הרבי קורא לו
לחלון המראה לו יש פה שתי בחורים מדברים
הסדר כבר התחיל מה הם עושים בחוץ מדברים
אז אבא שלי סיים מה שהוא צריך לעשות בחדר
של הרבי יצא ואמר אתם לא יודעים מה זה
פירוש עין רויה ואוזה שמס אם התם יודעים
שרבי מסתכל עליכם הוא מתפלא על זה שאתם לא
בסדר עכשיו הם מיד רצו פנימה אז אנחנו
יודעים שהרבי הקפיד מאוד מאוד על עניין של
שמיס הסדורים ואפילו יש מכתב של הרבי
לבחור שהיה לו בעיות בכבוד הס אול בכלל
במשמעת כבוד הסול בודס השם זאת אומרת איך
איך להתנהג צוס ליסס מיצוס אסי הוא כתב
לרבי מכתב שהוא לא ידע איך להתגבר אז רבי
אמר ששר השער של קבלת עול אצל בחור ישיבה
זה שמירת הסדרים ולכן בחבד הקפידו מאוד
מאוד על עניין של שמי סדורים צל במיוחד
‏in alle
‏wie
wie er
‏die
שמעתי את זה מרב נחמן סוד שהיה אחד
העובדים אצלו שהיה צריך
לעבוד בקמפוסים אז הרבי אמר תביא לו קודם
כל עבודה שהוא צריך לבוא בשעה מסוימת
למשרד ולתת לו איזה עבודה כ שאם לא יהיה
לו את העול הזה את ההתחייבות הזה לבוא
בשעה מסוימת אז הוא יכול לבזבז את כל היום
ולכן אצלנו זאת אומרת בחבל לא יראה בשאר
הישיבות יכול להיות דבר כזה יכול להיות
שבחור ילמוד בלילה או ביום הישן אבל בסד
כמות השעות שהוא לומד זה אותם שעות זאת
אומרת הוא לומד אותו דבר אפילו יותר ולא
מפסיד אצל הרבי זה היה מדויק ואני זוכר
ש שהיה דידה נוצח כשחזרו את הספרים 770 אז
רקדו אז הרבי דיבר שיחה שנימה על זה
לגבי הריקודים שחזיר את הספרים אז יש
סיפור ארוך מאחורי זה לא קרה מקום להיכנס
לזה אבל בעתודות הרבע אמר ככה אתה רוצה
לרקוד ולחגוג את העניין של דיר נוצח תוריד
זמני אכילה זמן זמני שתייה אבל הסדורים אל
תיגעו בזה ככה רבא אמר והיה בחור בישיבה
שלנו שהוא אני יהיה מאוד מאוד חסידי והגיע
לקבוצ
770 והיה לומד כל הלילה כל הלילה למד היה
שקט ב7 הוא הספיק המון חסיס ונגלה והוא
הרגיש שפשוט מתעלה אז הוא כתב לרבי את
הסדר יים שלי ואחר כך הוא כתב לרבי שהוא
מרגיש שזה הדרך שלבי קל אז הרבי כתב לו זה
הדרך שירד לשואל תחתי למה לכאורה הוא לומד
אותם דברים ואפילו הרבה יותר וזה שקט ואף
אחד לא מפריע לו כי מ שזה רבי מסגרת רי
הישיבה שרבי סינו
נשאנו הדוה לנו ולכן עניין של ש סדורים זה
לא רק בשביל המשגיח זה לא בשביל בשיל
מישהו אחר זה חלק מתחת מימ וזה חלק מנחת
רוח לרבי ואני רוצה להגיד לכם דבר שקצת
מצער היה בסס לפני יהודה לניסן אחד שרצו
לתת לב המתנה הבחורים
סי בבוקר היה מאוד חלש זה בוקר ה חלש חברה
עמדו מאוחר התוועדו אז קיבלו החלטה שלפחות
שלוש סדנים
בשבוע ייקבלו וזה המתנה לרב ככה כמעט לא
שומרים א
לפחות שלוש פעמים בשבוע ישמרו וכתבו את זה
לרבי אז רבי אמר שעשיר שמביא קורבן עוני
לא יצא ידי חובה למה ת אומר השיר יש לכם
חמש ימים בשבוע שאתם צריכים לשמור סדרים ו
מה אתם מביאים לי מתנה רק שלוש לא חמש אז
רבי כתב שהשיר שמביא קורבן עוני לא יצא
ידי חובה אם אנחנו
כתמים רוצים לגרום נחת רוח לרבי אחד
מהדברים הכי חשובים לרבי היה שמיס הסדורים
אף על פי שזה נראה זה רק דבר טכני אבל לא
שמיס הסדורים זה יסוד בקבל סל ועל זה הרבי
יש לו נחת אז אני רוצה לאחל לקראת גי
מטמון שאנחנו רוצים לגרום כבר נ רוח לרבי
שכל אחד ידע את מותה לפניו תחיל לשמו
סדנים אולי בהתחלה יש כאלה שזה יהלם קשה
יש הרבה בחורים ששמים סדנים כמ שצריך
אבל התרגלו לזה ראו את הנחת שנותנים לרבי
וזה יתן
כוח סבא שלי רב זנן בוטמן היה יהודי מאוד
מאוד חסידי בעיקר בנושא אתם חתמים ם
ויוקר ויוקר
של של לימודי קודש אז כשסבא שלי רב זרמן
בוטמן בא לרב ניסן פעם ואמר לו אני צריך
את הבן שלי הוא היה צריך את אבא שלי לקחת
אותו מהישיבה ה ידידות בין רב ניסן לסבא
שלי
היה משהו ממש מיוחד מיוחד מיוחד אז כשסבא
שלי ניגש אז הוא אומר לי ככה יוסי תאמין
לי אני מעולם לא ביקשתי רשות
להוציא את אבא שלך מהישיבה אבל אם הפעם
בכל זאת ניגשתי וביקשתי להוציא אותו הסימן
שבאמת הייתי צריך ואז ניגשתי לרב ניסן ורב
ניסן אומר לי ככה רב זלמן אם אתה צריך אני
אפילו לא שואל אותך למה אני נותן לך רשות
אני רק שואל אותך איך
מוציאים תומים מתים חת
מינים אז אבא שלי פונה אליי ואומר לי יוסי
מה אתה חושב הייתי צריך את אבא שלך הייתי
צריך אותו מה אתה חושב הוצאתי אותו אני לא
הוצאתי אותו אחרי ששמעתי מרב ניסן כאלה
מילים אני כבר לא הוצאתי אותו והסדר הוא
שצריך לעשות שבע ברכות בתם חתמים בחודש אב
תם חתמים סגורה אז מה עושים אז שאלתי את
הרב גורביץ' תגיד לי מה לעשות אז הוא אומר
לי מה אתה חושב שאתם חתמים אם זה רק כשהוא
התלמידים ימצא שם אתם חתמים זה ם חמימים
גם הקירות שלם חתמים זה תם חתמים זה לא
משנה אם התלמידים נמצאים או לא נמצאים אתה
עושה שבע ברכות בתוך תמכי תמימים כן אתם
נמצאים אוו לא אתם נמצאים זה לא קשור מה
שאני רוצה לבטא מכל
העניין כל המושג של שמירת
זמן זה לא רק ה לקום בבוקר
בזמן או ללכת לישון בזמן או להתחל ל תפילה
בזמן אלא זה
בעצם יותר דגש על
היוקר של
הקדושה של הזמן כלומר זה לא הפרינציפ
כן באת בזמן לא באת בזמן השאלה היא כאן אם
זה אם אתה לוקח את המושג תמכת מימים כדבר
קדוש הרבי כותב בשיחה של אחן של פסח תשלו
רבי כותב
שם שה שרבי סינו
נשיאינו עשו את הסדרים הגבלה עצמית כלומר
זה כמו
שבת שבת נכנסת מרגע
מסוים עד רגע
מסוים אז אין כאן עניין לשמור את הזמן של
השבת כאילו אני אבל מאוד מאוד ברור ששבת
נכנסת משעה מסויימת וצריך לשמור על
שזה מב בש של ז
ש של הדקה ברור שיש כאן נקודה
כזאת אבל הנקודה היקרה יותר זה שהזמן הוא
זמן עצמי זה כמו שהתפילין ה מרובעות וכש
יחסר בריבוע זה פסול כשחסר במילוי של הזמן
אז חיללתי את הסדר כשבאתי מאוחר מהבית אז
לא החרת בדקה או שתיים אתה בעצם
אתה
חיללתי של הסדר אי אני אסביר מה אני
מתכוון לקבול
לעצמי אנחנו שמים לב שהקדוש ברוך הוא
הטביע את חותמו כאן
בעולם דווקא במדידה והגבלה אם אנחנו
מדברים על מקום הארון שחייב להיות ה2 וחי
עורכו אני לא יכול לעשות שכהן יהיה לבי
אני לא יכול לעשות שישראל יהיה כהן כי זה
קדושה עצמית זאת אומרת
שבעצם גם בסדרים של חתמים עם הקדושה שבהם
היא קדושה עצמית אז אם הנלה של הישיבה
קבעה על סדר מסוים שוא מתחיל מדקה מסוימת
עד הדקה המסויימת הזאת אז בעצם יש כאן
חלות של קדושה עצמית במילא אני צריך לנצל
את הסדר מתחילתו ועד סופו אז כדי שאני
אהיה תומים אז תומים לא רק
במושג של ללמוד אלא תומים זה במושג שאני
טומי מהרגע הראשון עד הרגע
האחרון היה משגיח בישיבה
לובביץ' יכול להיות שקראו לו ישע אייזיק
ברוך שהוא שאל פעם
בחור למה הכרת אז הבחור תירץ לו למה הוא
הכר הוא נתן לו
אומר לו אני שואל אותך למה הכרת את מתרץ
לי
תירוצים ושלם
‏zijn
verloren verl
‏m שיכה כי מדובר כמה פעמים תקף ומיד ממש
Up next
24 recommendations shown
Stray Kids
3 years ago
TOOL
8 years ago
The Alan Parsons Project
9 years ago
Ol' Dirty Bastard - Topic
12 years ago
Berel Solomon
3 years ago
Matisyahu
17 years ago