ויק"פ - החודש: כל מציאות העולם - פרט ממציאות ישראל | הרב זושא וולף שנת תשפ"ו

שלום רב בשעה טובה בסיעתא דשמיא אנחנו פותחים שיעור חדש שיעור נוסף במסגרת סדרת השיעורים חיים עם הרבי כאן בבית משפחת ריבקן במרכז כבר חבד השבוע שבוע פרשת ויקל פקודי שבוע פרשת סוחידש והשבוע בעזרת השם אנחנו נלמד שיחה מיוחדת שיחה מאוד אקטואלית בקשר עם כל הניסים והנפלאות שעם ישראל חווה בימים אל בעזרת השם בניצחון והניצחון השלם והמוחלט עליובי ישראל על המן הרשע המודרני, ממשיכי דרכו של המן הרשע בימים ההם בזמן הזה בניצחון על איראן בעזרת השם ואחד ההיבטים המרכזיים שאנחנו רואים במאוראות ימים אלה איך שהמעצמה הגדולה בעולם עם כלי הנשק משוכללים ועם כל הטכנולוגיה עם כל המדע וכל הכוחות מתגייסים למען עם ישראל או למען הצלת עם ישראל ואנחנו רואים איך שענייני העולם משרטים את עם ישראל. אז נקודת המוצא הזו מתבארת היטב בשיחה שלפנינו מלקוטי שיחות חלק לו. שיחה שמשלבת גם בין התוכן של הפרשה או יותר נכון בין התוכן של הפטרת ויקל פיקודי ובין התוכן של ו של פרשת החודש. איך שהרבי מקשר בתוכן המשותף ש שלהם איך שהעולם מושפע מעם ישראל ועם ישראל הוא המטרה והתכלית של העולם הזה. אז זה כמובן מבטא את מאוראות ימים אלה נראה כמה רעיונות מרכזיים מתוך השיחה שלפנינו לקוטי שיחות חלק לו נראה בפנים שיחה מאוד מעניינת בסיעתא דשמיא הנה פותח הרבה באות א' לאחרי השלמת בניין בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך מסופר בספר מלכים מלכים א' שאז בזמן חנוכת בית המקדש אמר שלמה המלך כך הוא הודה לקדוש ברוך הוא ואמר ברוך השם אשר דיבר בפיב לאמור מן היום אשר וצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל להיות לבנות בית להיות שמי שמה עד מלכותו של דוד הקדוש ברוך הוא לא בחר בעיר מסוימת שבה הוא יבנה את הבית לא בחרתי בעיר ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל כלומר הפסוק פותח בבחירה של הקדוש ברוך הוא בו ירושלים אבל הכתוב לא אומר זה במפורש ומשתמע מכך שרק כאשר אבחר בדוד להיות עלמי ישראל כאשר הקדוש ברוך הוא בחר בדוד להיות למלך אז בעקבות כך בחר הקדוש ברוך הוא בירושלים להיות העיר שבאו ישרה את שכינתו למרות שהדברים לא נאמרים במפורש ככה בפסוקים אבל זה מה שהמפרשים מבערים את הקשר בין הבחירה בדוד לבין הבחירה בירושלים ובכךכךכה הרבי מעמיק ומחדש בביאור העניין שפתח הכתוב בבחירה בירושלים לא בחרתי בעיר וגוימר והכתוב מסים בבחירה בדוד כלומר שהבחירה בירושלים תלויה ומותנת בבחירה בדוד מביא הרב את אחד מהמפרשים את הרדק ואבחר בדוד למה למה שהקדים לא בחרתי בעיר היה לו לומר ואבחר בירושלים הרי הכתוב אומר לא בחרתי בעיר והיה צריך לחתום נו אז בחרתי בירושל ירושלים אבל הכתוב לא אומר לא בחרתי בעיר בחרתי בירושלים פותח בבחירה שלא בחרתי בעיר וממשיך לבחירה בדוד אלא פירוש כי לא הודעתי בחירתי בירושלים עד שבחרתי בדוד להיות על עמי ישראל והראיתי לו הראיתי לדוד את המקום הנבחר בירושלים במאורה כאשר נאתרתי לו כפי שמפורש בספר שמואל כשהקדוש ברוך הוא התגלה אליו בגורן הרבנה באש מן השם שמיים. אם כן, הרדק מפרש את קשר המאוראות, את קשר העניינים בין הבחירה בירושלים לבין הבחירה בדוד, שכאשר הקדוש ברוך הוא בחר בדוד והתגלה אליו, אז גם כן בעקבות כך הייתה הבחירה בירושלים. אבל מהרדק, הדברים עדיין לא א לא מובהרים, הדברים די צורכמה על הקשר והתניה בין הבחירה בדוד לבחירה בירושלים. ובנושא זה הרבי הולך ומעמיק ובהמשך הרבי יקשר את הדברים עם פרשת החודש בין הבחירה בארץ הקודש בין הבחירה בעולם בארץ כאן לבין הבחירה בעם ישראל אבל לכאורה אומר מחדד הרבי אין פירושו של הרדק מספיק כפשטות לשון הכתוב ואבחר בדוד להיות עלמי ישראל משמע שאין הבחירה בדוד רק אמצעי שעל ידי דוד נתגלה ונודע המקום הנבחר בירושלים. כי מהפירוש של הרדק משתמע שזה רק היה עניין טכני. כאשר הקדוש ברוך הוא בחר בדוד אז גם כן נתגלתה הבחירה בירושלים אבל לא בהכרח שיש קשר תוכני בין הבחירה של הקדוש ברוך הוא בדוד לבין הבחירה בירושלים. והרבי מחדד שבלשון הכתוב משתמע שהקשר הוא לא רק טכני או יותר נכון קשר נסיבתי אלא קשר מהותי ש הבחירה בירושלים תלויה ונובעת מהבחירה בדוד אלא א כלומר שמפירושו של הרדק משתמע שבעקבות הבחירה בדוד רק נתגלה ונודע שהמקום הלבחר רבי ירושלים אבל האמת היא שמהפסוקים משתמע יותר מכך שהבחירה בדוד מלך ישראל כמלך ישראל קשורה עם הבחירה בירושלים. אז אנחנו צריכים להבין איפה את התניה ואת העומק שבין הבחירה בדוד המלך לבין הבחירה בירושלים כעיר שבה הקדוש ברוך הוא ישכון בה. והרבי מחדד ומביא מדברי הזוהר שמדברי הזוהר משתמע גם כן שזה לא רק הקשר נסיבתי אלא הקשר עמוק יותר. בזוהר על הפרשת השבוע מובא גם כן מובא בארמית ככה היקרא פסוק זה בספר מלכים לו רישי סיפי ולו סייפי רישי הראש לא מתאים לסוף הסוף לא מתחיל לא מתאים לראש להתחלה פתחו בבחירה בירושלים או מסיימים הבחירה בדוד דכתיב לא בחרתי בעיר כלומר הראש הפתיח מדבר על העיר והסוף מדבר ויבחר בדוד שואל הזוהר מה הי עם מה מה הקשר בין הבחירה בירושלים לבין הבחירה בדוד והבחר בירושלים היה מלי היה צריך לומר ובחר בירושלים אלא מבאר הזוהר קדקודשבריךו אתרבה קמי למבניקרת כאשר עולה ברצונו של הקדוש ברוך הוא עולה רעבה לפניו עולה רצון לבנות עיר הסתכל בקדמתיתא לכל ראש ומביט בהוא רשעניגע דקרתא באותו ראש ואותו מנהיג שינהיג את העיר ולבתר בניקרת והיתה לעמבי לאחר מכן הוא בונה את העיר ומביא את העם מביא את הציבור לתוך העיר הדהוד הכתיב לא בחרתי בעיר עד הסתכל בדוד למה ראיה על ישראל לא בחרתי בעיר עד שאני אסתכל עד שאני בחרתי בדוד והוא יהיה הרואה על על עם ישראל כך שמדברי הזוהר משתמע פה נקודה עמוקה יותר זה לא רק הקשר נסיבתי בעקבות הבחירה בדוד בחו בירוש ירושלים. אלא שיש פה התניה. דווקא על ידי הבחירה בדוד מתאפשרת הבחירה בירושלים. הרי לפי הזוהר הבחירה בירושלים תלויה בבחירה בדוד מלך ישראל. שקודם שנבחר דוד כראה כרואה על עם ישראל, אין הבחירה בירושלים בשלמות. כלומר, אנחנו רואים שדווקא אחרי הבחירה בדוד רק אב מתאפשרת הבחירה הבחירה בירושלים. וכאן הרבי רוצה לחדד למה ההתניה הזו, למה אי אפשר לקדוש ברוך הוא לבחור בירושלים כעיר בפני עצמה, כעיר שבו יאשרה את תחילותו. לולי הבחירה בדוד. למה הדברים מותנים זה בזו? מותנים זה בזה. שואל הרבי איפה? ויש לעיין בהסברת העניין שבחירת הקדוש ברוך הוא בירושלים תלויה בבחירתו בדוד. למה הדברים מחייבים אחד את השני ומוותנים זה בזה? ממשיך הרבי מביא את דברי הזוהר במשך בהמשך בהמשך העניין והנה בזוהר שם ממשיך בגין דמטא וכל בני מטא כיוון שהעיר וכל בני העיר כולו קיימן בריה דניג לאמה כולם מתקיימים כלומר הקיום שלהם המציאות שלהם תלויה ברואה שמנהיג את העם היא ראיה הוא טבה אם הרואה המנהיג המלך הוא מנהיג טוב ת לי ל תמטה תם למה טוב לו טוב לעירו טוב לעמו ואי ראה יאבישה ואם הרואה המנהיג המלך הוא רע הוא לא טוב וי לאמה וי למטה וכולי רע לכולם רע לאי רע לעם היינו עולה מדברי הזוהר שהבחירה בדוד פועלת שיהיה תו למטה בירושלים כאשר הרואה הוא רואה רואה הגון טוב לעמו טוב לעירו אז כך שדברי הזוהר משתמע אם אנחנו רוצים שיהיה שהעיר תתנהל ככדרוש צריך שהרואה יהיה רואה כדרוש וזה לכאורה ההסבר מדוע אכן הבחירה בירושלים כעיר שבא הקדוש ברוך הוא ישכון בה תלויה אכן בבחירה בדוד כאשר הרואה הוא טוב אז גם כן הבחירה בעיר מתאפשרת שיהיה העיר תתנהל כראוי אבל גם מכך מחדד הרבי אבל צריך עיון גם אם הבחירה בדוד תהיה אחרי הבחירה בירושלים יכולה זכותו להגן על ירושלים שיהיה תו למטה וכולי שהרבי מחדד למה אי אפשר לבחור בעיר לפני שבחור בדוד. הרי היה אפשר לבחור תחילה בעיר והעיר היה לו כבר אולי לא היה להם כל התוקף וכל העוצמה וכל האיכות שלה. לאחר מכן היה אפשר לבחור בדוד ודוד מנהיג את העיר. משתמע מכך שהתניה פה היא עמוקה יותר אי אפשר לבחור בירושלים לפני הבחירה בדוד. א כלומר שגם ההסבר של הזוהר עדיין לא ממצא את עומק העניין ואת ההתניה והתלות של הבחירה בירושלים. לפני הבחירה בדוד ועוד מחדד הרבי מזה שהכתוב מסיים רק אודות הבחירה בדוד ולא הזכיר כלל את הבחירה בירושלים הרי נדייק שוב נחזור מדברי הפסוק אומר שלמה שהקדוש ברוך הוא אמר לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שמה ואי במה כן הייתה הבחירה פסוק מתעלם כעת מירושלים ואומר רק ובחר בדוד להיות אלמי ישראל כלומר פתחו בבחירה ולא בחרתי בעיר ואבחר בדוד. כלומר, משתי הבחירות הללו, הבחירה בירושלים או הבחירה בדוד, משתמע מכך שהבחירה בדוד היא מהותית ומשמעותית יותר. מזה שהכתוב מסיים רק קודות הבחירה בדוד ולא הזכיר כלל את הבחירה בירושלים, משתמע שהבחירה בדוד אינה עניין צדדי ופרט בבחירה בירושלים. כפי שהיה אפשר להבין עד עכשיו שאילו לא אילולי היו בוחרים בדוד אז העיר לא הייתה מתנהלת כדרוש שאם לא יהיה לה מנהיג טוב וי למטה ויהיה רע לעיר אלא שזה נוגע לעצם הבחירה בירושלים כלומר אי אפשר למחור בירושלים לפני הבחירה בדוד שהבחירה בירושלים נפעלת על ידי הבחירה בדוד כלומר זה לא רק שבחירתו זה לא רק שהבחירה בדוד מועילה לירושלים אלא שהבחירה בירושלים מתאפשרת על ידי הבחירה בדוד וען שהעיקר הוא הבחירה בדוד עובדה היא שמסיימים בדוד ומתעלמים מהבחירה בירושלים כלומר אנחנו רואים פה א' עיקר הבחירה היא בדוד ב' על ידי הבחירה בדוד מתאפשרת הבחירה בירושלים ולי הבחירה בדוד לא היה אפשר לבחור בירושלים אם כן צריך להבין איפה מה עומק הבחירה בירושלים ולמה הבחירה בירושלים מתאפשרת דווקא על ידי הבחירה בדוד המלך לך אז אנחנו מדלגים לאות ג' וכאן הרבי מבאר מה המשמעות של בחירה שיש שני אופני בחירה שני משמעויות לבחירה ויש לומר הביאור בזה בחירת הקדוש ברוך הוא במקום מסוים יכולה להיות בשני אופנים שני משמעויות לבחירה א' הבחירה היא כדי לבוא ולהשיג ולהשלים מטרה מסוימת שבאופן זה מובן שאפשר שבהחירה היא לזמן מסוים וכאשר נשלמה המטרה שוב אין צורך בבחירת המקום כאשר בוחרים במקום מסוים אבל הבחירה היא כדי להשיג איזה עניין מסוים אז לא בהכרח שהבחירה היא בקיום נצחי וקבוע באותו מקום כי אם הבחירה היא לתועלת מסוימת כאשר התועלת והעניין שלשמו בחרו יורד מעל סדר היום אז גם הבחירה במקום גם מתבטלת. יש אבל באופן בחירה עמוק יותר. הבחירה במקום זה היא רצונו, בחירתו בעצם את מצד עצמו. לא רק כדי להשיג מטרה על ידי הבחירה, אלא הבחירה במקום היא עצמה המטרה. וההבדל בשני אופני הבחירה האלה הללו, רואים את זה גם כן בהבדל של הכתובים בין הבחירה במקום שבו היה משכן שלו לבין הבחירה בבית המקדש בירושלים. הרבי מדייק בלשונות הכתובים בין ההתייחסות לבחירה בשילו לבחירה בירושלים ויש פה שני הבדלים משמעותיים שעומדים על הבדלי הבחירה בין המקומות זהו החילוק בין הבחירה בשילו לבין הבחירה בירושלים כמודגש בחילוק הלשונות הכתובים ביחס לבחירה בשילו ולבחירה בירושלים לגבי הבחירה בשילו נאמר כך המקום אשר יבחר השם לשום את שמו שמה כלומר אנחנו נעשה עוד רגע את ההשוואה בין הפסוק הזה לבין הפסוק לגבי ירושלים. בירושלים נאמר הלשון אשר יבחר השם אלוקיך בו כלומר בירושלים ורק אחר כך ממשיך לשקן שמו שם. כלומר ההבדל הוא כפול לגבי ירושלים נאמר אשר המקום אשר יבחר בו ולגבי שילו לא נאמר המקום אשר יבחר בו. הבדל שני, לגבי ירושלים נאמר לשקן את שמו שם ולגבי את שילו, לגבי הבחירה בשילו נאמר לשום את שמו שם. מה פשר ההבדלים האלה? על פי האמור בהבדלי הבחירה בין שילו לירושלים, יש לבר טעם הדבר לגבי שילו. הבחירה באותו מקום הייתה בשביל המטרה לפום את שמו שמה. כלומר, הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה מקום למשכן. ואז הבחירה במקום למה הקדוש ברוך הוא בחר בשילו לא בגלל ששילו יהיה המטרה אלא אנחנו רוצים מקום שבו יהיה המשכן בירושלים זה הרבה יותר עמוק מכך מה שאין כן עניין הבחירה בירושלים הוא שהקדוש ברוך הוא בחר בו הקדוש ברוך הוא בחר במקום הזה בעיר ירושלים וכתוצאה מהבחירה בעיר בו בירושלים בהמשך לכך השכין את שמו שם שם הוא רצונו בחירתו הבחירה היא במקום הבחירה בירושלים ובדרך ממילא נמצאת שם שכינתו יתברך וזה גם כן מסביר את הדיוק ההבדל השני באופן קבוע לשקן שמו שם לשקן זה מלשון כביעות שוכן קביעות לא רק לשים שסימן זה גם כן יתכן במשמעתו הריי אני שם כעת ואחר כך אני לוקח את זה בחזרה כלומר בשילו הייתה המטרה צריך מקום למשכן אז הבחירה בשילו הייתה לצורך המשכן אבל בירושלים זה הלך הפוך הבחירה היא בירושלים כיוון שהקדוש ברוך הוא בחר בירושלים בדרך ממילא נקבה בית המקדש באותו מקום שבו הקדוש ברוך הוא בחר במקום עצמו הרבי מקשר את זה גם כן עם לשונו של הרמבם בהלכות בית הבחירה קדושת המשכן המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה איננה בטלה מה פשר הדבר הזה קדושת המשכן והמקדש היא מפני השכינה המקדש בירושלים מפני שכינה או שכינה הנבטלה מחדד הרבי שהרמב"ם לא בא פה רק להביא ראיה לנצחיות הקדושה כלומר בגלל שהשכינה היא ניצחית ולכן הקדושה בירושלים היא ניצחית אלא המשמעות היא עמוקה יותר לבאר כיוון שבחירת הקדוש ברוך הוא בירושלים ובמקדש היא באופן שיבחר השם אלוקיך בו הבחירה היא בירושלים בחירה בעצם במקום הזה הרי המקום הזה התקשר והתאחד עם השכינה עד שזו מקומה הקבוע של השכינה. ולכן כמו שהשכינה הינה בטלה, כך לא תבטל הקדושת המקום הזה. כלומר זה לא רק זה לא רק שהרמב"ם בא לזהר למה למה קדוש למה קדושתה של ירושלים אינה בטלה? כי השכינה אינה בטלה. לא, זה יותר מכך. הקדוש ברוך הוא בחר בירושלים עצמו וקדושת ירושלים היא דומה לקדוש לקדושת השכינה. כמו שהשכינה אינה בתלה. ככה גם כן הבחירה בירושלים איננה בתלה כי זה בחירה בעצם אם כן אחרי שהרבי יוכיח פה את ההבדל בין הבחירה בשילו לבין הבחירה בירושלים שהבחירה בירושלים היא בחירה נצחית כעת אנחנו צריכים לבאר איך מתאפשרת אכן בחירה ניצחית במקום גשמי כאשר הגשמי בעצם הוא לא שייך לקדושה ניצחית איך כן חלה הקדושה הנצחית על המקום הגשמי על פי האמור שהבחירה היא במקום בעצם שירושלים הוא קדוש. בעצם יש לבאר את דברי הזוהר שהבחירה בירושלים תלויה בהבחירה בדוד. כך אנחנו הבנו בדברי הזוהר שהבחירה בירושלים מתאפשרת רק בעקבת הבחירה בדוד. עכשיו לפי הרעיון הזה שהבחירה היא בירושלים בעצם אנחנו נבין למה הבחירה מותנת דווקא בהקדמת הבחירה בדוד. בחירה כזו. כיוון שהיא בחירה ניצחית ולא הראית, הרי מצד עצמה היא אפשר שתחול על מקום גשמי. שהרי דבר גשמי מצד טבעו, מצד מיעותו הוא הווה ונפסד אי פך הנצחיות. דבר גשמי, יום אחד הוא כאן, יום אחד הוא לא כאן הוא דבר הראי והוא דבר הנפסד. איך דבר הראי ונפסד ואפילו עיר גדולה שהיא גם כן בבסיסה באופן עקרוני העראית ונפסדת. איך אפשר להכיל עליה קדושה נצחית? ואם כן, אין המקום הגשמי מסוגל מצד עצמו להכיל את העניין הנצחי הזה, איך מקום גשמי יכול להיות קדוש בקדושה נצחית? כלומר, נכון שהבחירה היא מצד הקדוש ברוך הוא היא בחירה נצחית, ובמילא המשכת הקדושה שמצד הבחירה היא נצחית, אבל הנצחיות הזו מתאפשרת מצד הקדוש ברוך הוא שהוא ניצחי והקדושה שלו היא נצחית, אז הוא אכן יכול להכיל קדושה נצחית במקום הגשמי, אבל זה לא אומר שבהיח הגשמות הצד עצמה היא נהית קדושה מצד עצם מציאותה, אבל זה רק מצד הבוחר, כשם שלא לא שייך שינוי בו יתברך. כך אין שינוי בבחירתו. אבל מצד שני אין לי נצחיות זו למה למקום עצמו שקדושת המקום היא קדושה נצחית. נכון הקדוש ברוך הוא הכניס בו במקום קדושה אבל זה מתייחס מצד הכוח של הבורא. אנחנו רוצים יותר מכך לפעול במקום הגשמי שבמקום הגשמי מצד עצמו כדבר גשמי יכול קדושה ניצחית. איך אפשר לפעול את השרעת הקדושה בניצחיות לא מצד הבוחר אלא מצד הדבר הנבחר? אומר הרבי, זה מתאפשר על ידי הקדמת הבחירה בדוד המלך. וזהו טעם הדבר שבחירה בירושלים תלויה בבחירת הקדוש ברוך הוא בדוד המלך למי וראיה על ישראל שהוא יהיה רואה על עם ישראל. ריש דניגע עמה דקרתא הראש הזה הוא יכול להנהיג את העיר. כשנבין מה עניינו של דוד המלך. נבין למה הוא דזה שמאפשר הבחירה והקדושה בעיר מצד עצמה. הבחירה במלכות בית דוד הרי היא בחירה נצחית שמלכים לתמיד. כמו שכותב הרמב"ם, כיוון שנמשך דוד הרי המלכות לא לבניו הזכרים עד עולם שנאמר כיסאכה ייה נכון עד עולם ו כלומר המלכות היא מלכות נצחית ואף על פי הרמב"ם מחדד שלא זכה אלא להקשרים והמלכות רק תהיה מצד צאצאי צאצאי דוד המלך הקשרים עם זאת הקדוש ברוך הוא מבטיח לו שלא תיקר את המלוכה מזר דוד לעולם הקדוש ברוך הוא הבטיחו בכך שנאמר אם יעזבו בני בניו תורתי ובמשפטיי לא ילכון ופקדתי בשבט פשאם ובנגעים עוונם הוא בסופו של דבר חסדי לא אפיר מאמו כלומר שבסופו של דבר הבחירה בדוד היא אכן בחירה נצחית והמלכות שלו היא מלכות נצחית ונצחיות זו שייכת למציאותו ונשמתו של דוד לעצם עניינו של דוד דוד היה עבד להשם ובטה להשם בתכלית ולכן נמשך ונתגלה בו כוחו יתברך שלמעלה משינוי דוד המלך בטל הקדוש ברוך הוא בתכלית כיוון שהוא בטל בתכלית נמשך בדוד המלך נצחיות הקדושה ניצחיות השכינה של הבורא ובמילא כיוון שמקומה של מלכות בית דוד היא בירושלים מלכות דוד שהיא מלכות נצחית היא בירושלים בכוח זה נעשה גם המקום הגש רשמי של ירושלים מוכשר וראוי כלי לקבל את הבחירה הנצחית בירושלים וכולי. אם כן, הדרך להשקין את השכינה באופן קבוע בירושלים שהיא תהיה קדושה לא מצד הבוחר אלא מצד הנבחר היא תלויה בהקדמת הבחירה בדוד. כאשר דוד מלכותו בירושלים ודוד מלכותו היא מלכות נצחית והשכינה שורה בו באופן קבוע. ואז כיוון שמלכותו של דוד היא בירושלים אז מלכות דוד פועלת את השראת השכינה בעיר שבה הוא מלך כי הוא מנהיג את העיר הזו והוא מולך בעיר הזו אז מלכותו פועלת שהעיר מצד עצמה תהיה כלי לקבלת המלכות באופן ניצחי אם כן עד כאן הבאנו את החלק הראשון של השיחה בהקשר לפרשת ויקל פיקודי בהקשר להפטרה של פרשת השבוע מדברי שלמה המלך הללו רצינו להבין מה ההתניה של הבחירה בירושלים בבחירה בדוד. עכשיו אנחנו מבינים את זה באופן כללי. אנחנו רוצים שההשראת כיוון שההשראת השכינה, הבחירה בעיר היא בחירה בעצם בעיר הזו ושהשראת השכינה היא תהיה בעיר מצד עצמה ולא רק מצד הבחירה של הבורא בה. זה נפעל על ידי שדוד שבו יש קדושה נצחית, דוד מולך בעיר, אז הוא פועל את השראת השכינה בעיר מצד עצמה, מצד הדבר הגשמי. עד כאן אנחנו ראינו את הדברים ביחס לבחירה בירושלים ולבחירה בדוד המלך. את הרעיון הזה הרבי לוקח עכשיו השלב השני של השיחה, מרחיב אותו הרבה יותר ביחס לבחירה המקבילה של הקדוש ברוך הוא בעולמו, בעולם בכלל ובבחירה בעם ישראל. והבחירה בעם ישראל היא פועלת את הבחירה בעולם. בדוגמת הבחירה בדוד המלך שפועל את הבחירה שפועלת את הבחירה בירושלים שזה מפרשת החודש ויובן זה אומר הרבי באות ה בתוספת ביאור כל הרעיון הכללי של התניית הבחירה בירושלים בבחירה בדוד יובן בתוספת ביהור בהקדים דברי המדרש על הפסוק על הפרשה שנקרא בשבת זו על הפסוק החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה מביא על כך מדרש רבא את הרעיון הבא מי שבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו קבע בו ראשי חודשים ושנים וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראשי חודשים ראש חודש של גאולה בהתחלה הקדוש ברוך הוא בחר בעולם וקבע בעולם ראשי חודשים ושנים כאשר הקדוש ברוך הוא הוסיף ובחר ביעקב ובניו קבע הקדוש ברוך הוא בעולם ראש חודש של גאולה חודש ניסן והנה גם במאמר חז"ל זה מדובר רודות שתי בחירות הבחירה בחירה של הקדוש ברוך הוא בעולמו, שזה דומה לנאמר מקודם, הבחירה בירושלים מקום בעולם או במקביל בחירת הקדוש ברוך הוא ביעקב ובניו שזה מקביל לבחירת הקדוש ברוך הוא בדוד מלך ישראל. אז כמו שאמרנו מקודם שהבחירה בירושלים מתאפשרת רק בעקבות הבחירה בדוד שהיא מכילה את הקדושה הגשמית מצד הירושלים עצמה. וגם כן פה הרבי לוקח את זה משמעות רחבה יותר שהבחירה ביעקב ובניו מגלה את עומק הבחירה בעולם כולו ויש לדרך בדברי המדרש מה זה הביטוי דבר ראשון מי שבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו שואל הרבי לכאורה יותר מתאים הביטוי מי שברא הקדוש ברוך הוא את העולם למה אומר דווקא מי שבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו ומדיוק הלשון הזה משתמע מזה מובן שהעניין של ראשי חודשים ושנים אינו שייך לעולם כפי שהוא מצד בריאתו, אלא הרעיון של הראשי חודשים ושנים זה יותר נוגע לעולם הזה, לבחירה של הקדוש ברוך הוא בחר בעולמו. כלומר, יש א' בריאת העולם, רמה עמוקה יותר בחירה בעולם וראשי חודשים ושנים. זה לא דבר שמותנה, זה לא דבר שמשויך לבריאת העולם אלא לבחירה בעולם. זה דיוק ראשון. דיוק שני, המדרש אומר כך. כשבחר ביעקב ובניו קבע בו בעולם ראש חודש של גאולה שעל ידי הבחירה ביעקב ובניו נפעל חידוש בעולמו של הקדוש ברוך הוא שקבע בו ראש חודש של גאולה כלומר לא רק שיש גאולה בעולם אלא הגאולה הזוה היא חלה והיא חלק מגדר העולם מה שני הניות האלה מה המשמעות של הבחירה בעולם והבחירה של יעקב ובניו שפעל עניין של גאולה בעולם גופה ביאור העניין הכוונה ובחר הקדוש ברוך הוא בעולמו ולא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו משמעה שהקדוש ברוך הוא בחר שזה יהיה מקומם של בני ישראל ועבודתם בקיום התורה והמצוות או כמאמר רזל שהעולם נברא בשביל התורה ובשביל ישראל כלומר יש את בריאת העולם כאילו כאילו מצד עצמה בריאה ניטרלית. בשלב פנימי יותר אומר הקדוש ברוך הוא, העולם הזה שבראתי, אני כעת בוחר שהעולם הזה יהיה המקום הראוי בשביל עם ישראל, עולם שבו הם לימדו תורה ויקימו את המצוות. וזו מי שבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, קבע בו ראשי חודשים ושנים, שזה נוגע להכשרת העולם, לקיום התורה והמצות על ידי עם ישראל. דבר ראשון, הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. אחר כך הוא בחר שהעולם הזה יהיה עולם מוטאם לעבודה של עם ישראל. או עכשיו צריך שיהיה ראשי חודשים ושנים שבתוך מעגל השנה וכל מה שמרכיב את מעגל השנה עם ישראל יוכלו לעבוד את העבודה שלהם. אז זה הדיוק הראשון. מי שבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו כמקום מתאים לעבודת ישראל. קבע בעולם ראשי חודשים ושנים. אבל ראשי חודשים ושנים במשמעות ראשונה מאפשרים את העבודה הכללית של עם ישראל. לימוד תורה וקיום מצוות שמותנה כמובן במעגל השנה היהודי אבל מכל מקום גם אחרי שהעולם נעשה מוכשר לעבודתם של ישראל בקיום התורה והמצוות אין זה מצב של גאולה נכון שהעולם הוא מצב אידאלי ומוכשר לתורה ולמצוות עדיין לא במצב גאולתי כי גאולה מורה על היציאה מכל דבר של מצר וגבול וכיוון שהעולם בעצם הוא נברא מוגבל הרי זה גם כפי שנרגש שהוא עולמו של הקדוש ברוך הוא ועוד אף שהוא עולם שהקדוש ברוך הוא בחר בו והעולם הזה נעשה מוכשר לתורה וישראל אז עדיין אומר אוקיי א' זה עולם שהקדוש ברוך הוא ברא אפשר לקבל זאת אפשר להוסיף על זה רובד נוסף זה עולם שמוכשר ללמוד בו תורה ללמוד בו מצוות ולקיים במצוות אבל עדיין העולם הוא עולם מוגבל והוא לא למ הוא לא יוצא אין לו את היכולת לקבל כוח שלמעלה מההגבלות האלה מכל מקום להיותו עולם שמעלים על גילוי האלוקים הרי הוא במצב מדוד ומגבל ולא גאולה כלומר גם כאשר יש מצב של תורה ומצוות ובחירה בעולם עדיין עולם מוגבל וזהו החידוש לשלב השלב המתקדם יותר בחר ביעקב ובניו בני ישראל הם למעלה מהעולם נשמתם היא חלק אלוקם ממעל ממש ולכן נמצא בהם הכוח של הגאולה להתעלות למעלה מגדרי העולם. וכאשר הוא בוחר ביעקב ובניו אז על ידי הבחירה בהם שהם פועלים בעולם אז נפעל בעולם לא רק שזה מקום ראוי ומוכשר לתורה ובמצוות נפעל בעולם ראש חודש של גאולה שהעולם עצמו יכול להתרומם ולהתעלות למעלה למעלה מהמגבלות שלו. הרבי מביא בסוגריים וזה מתאים עם דברי בעל העקדה שמביא בספרו בביאור ההבדל בין בחר הקדוש ברוך הוא בעולמו לבחר ביעקב ובניו מה הם שני הבחירות האלה מחדד בעל העקידה בחר בעולמו זה מתייחס על ההנהגה הטבעית בחר ביעקב ובניו זה מתייחס להנהגה ניסית שידוד הטבע שהקדוש ברוך הוא עושה בשביל עמו ישראל יעקב ובניו כלומר בחר הקדוש ברוך הוא בעולמו מום זה מקביל לסדרי הטבע בעולם בחר ביעקב ובניו זהזה זה בחירה ברמה עמוקה יותר של ניסים ולמעלה מגמולות הטבע ועל ידי הבחירה ביעקב ובניו אכן מתאפשר מצב של גאולה גם בתוך גדרי העולם ממשיך הרבי באות ו' על זה מדייק במדרש כשבחר ביעקב ובניו קבע בו בעולם ראש חודש של גאולה כלומר החידוש כאן הגאולה איננה רק בבני ישראל לצום שהגאולה היא עניין שלהם אלא זה נקבע בו בעולם גופה הבחירה בבני ישראלת שהם מצד עצמם למעלה מהעולם הבחירה בהם פעלה בעולם שיהיה לו את היכולת להתעלות ממעמדו ומצבו הטבעי בנוסף על העולם כפי שהוא מוכשר ללימוד תורה ולקיים מצוות כלומר בחר ביעקב ובניו מתייחס לא רק על עצם מציאותם של ישראל כפי שלמעלה מן העולם בשורשם מצד הנשמה שלהם אלא בזה שהקדוש ברוך הוא בחר בהם שהם ישלימו את הכוונה האלוקית בבריאת העולם על ידי קיום התורה על ידי על ידי קיום המצוות שבשביל זה יורדות נשמות ישראל לעולם הזה או מתלבשות בגופים כלומר היהודי גם כפי שהוא חלק אלוקם ממעל ממש עם אותו קדושה עם אותו עוצמה הוא יורד ופועל כאן בעולם וכיוון שגם כשנש נשמה יורדת לתוך הגבלות העולם הרי גם כאן חלק אלוקי ממעל ממש לכן לא זו בלבד שולדה הירידה לעולם לא נגרח חלילה כלום ממעלתה העצמית שחלק השם וגם כפי שנשמה שנתת בי טהורה היא עם כל העוצמה עם כל הקדושה כפי שהייתה תרם ירידתה ולא נגרם לה ירידה חלילה אלא אדרבה על ידי עבודתה למטה היא פועלת עילוי שנקבע בעולם גוף העניין הגאולה שלמעלה מן העולם ואם כן היהודי לוקח את החלק שלו את המצב האמיתי שלו שהוא למעלה מהעולם ואת המצב הזה כאשר הוא פועל בעולם הוא לא רק פועל רק מצב שהעולם מאפשר תורה ומצוות אלא לפעול בעולם את היכולת להיות כלי לגילוי שלמעלה מהעולם גילוי גאולתי מחדד הרבי אין זו סתירה למה שאמרנו קודם שהעולם להיותו נברא מוגבל אין שייך שיהיה בו גדר של גאולה בלי גבול והתעלות למעלה מגדרי העולם. הרי לפני רגע אמרנו שעולם מצד עצמו הוא מוגבל. איך העולם המוגבל אכן יכול להתעלות לבעל ממגבלותיו? אומר הרבי, זה שהעולם הוא מוגבל זה מצד גדרי העולם עצמו. נכון? העולם כפי שהוא עולם הוא מוגבל זה הטבע שלו. זה ה זה ההגבלה שלו. אבל על ידי שעם ישראל נמצאים בעולם ועובדים את עבודתם בהיותם בו. ועוד זאת שעבודתם היא עם העולם ובהעולם עצמו את העבודה הזאת הם עושים בתוך גדרי הטבע ולוקחים את ייני העולם ומעלים אותם ועובדים איתם את הקדוש ברוך הוא לעשותו דירה לבורא יתברך ועל ידי שממשיכים קדושה בדברים גשמיים בעולם נקבע גם בעולם גדר של גאולה שלמעלה מן העולם כלומר בני ישראל שהם בעצם למעלה מהעולם הם פועלים את העבודה שלהם בעולם, בגדרי הטבע, בענייני העולם, במציאות הטבע ועם כל עניינים הגשמיים. על ידי זה הם לוקחים מהמציאות האלוקית שלהם שלמעלה מגדרי העולם או מכילים את הגדר הזה, את המהות האמיתית הזו גם בתוך טבע העולם. וזה העומק מי שבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, בחר, קבע בו ראש חודש של גאולה. ופה הרבי אומר פה דבר נפלא, שזה למעשה מבטא את התקופה שלנו עכשיו, את מה שאנחנו רואים שהעולם כולו הוא למען עם ישראל. כי כאשר מגלים בכל פרט ופרט שבעולם שכל מציאותו היא רק בשביל ישראל, כלומר כאשר יהודי עובד את העבודה שלו עם ענייני העולם ואז היהודי מבטא בזה אתה העולם כל עניינך היא למען עם ישראל היינו שכל מציאות העולם היא רק פרט ממציאותם של עם ישראל כדי להשלים את הכוונה הזו שהקדוש ברוך הוא בחר שבני ישראל יהיו נמצאים למטה ועבודתם תהיה בעולם הזה. אז כאשר יהודי מגלה ומביא לידי ביטוי את התכלית של העולם שעניינו להיות כלי לעבודה של היהודי אז היהודי מגלה את האמת של העולם שכל ענייני העולם הם למען עם ישראל. כאשר היהודי מגלה את האמת ואת התכלית של העולם אז היהודי נותן מהכוח שלו למציאות העולם. אז כשם שישראל עצמם הם מבחינת גאולה כי זה מה שודי הוא בעצם למעלה מגדרי העולם כך נפעל בעולם שבו ובענייניו עובדים ישראל את הקדוש ברוך הוא גדר של גאולה כלומר היהודי לוקח את המצב הרוחני הנעלה שלו את המצב האלוקי שלו ומכיל אותו בתוך טבע וגדר העולם עצמו ואז העולם מתרומם למצב גאולתים והרבי חותם שזה ממש ממש אותו רעיון עם מה שראינו מקודם עם הבחירה בירושלים שמתאפשרת בעקבות הבחירה בדוד על דרך זו בעניינינו בחירת הקדוש ברוך הוא בירושלים שאף שבירושלים מצד עצמה לא שייך גדול של נצחיות אבל אחרי הבחירה בדוד שהיא בחירה נצחית נמשך בדרך ממילא עניין הנצחיות גם בירושלים עיר דוד כך שיש פה ציר משותף מחנה משותף בולט ומובהק בין תוכן ה בין תוכן ההפטרה של ויקל פקודה לבין התוכן של לבין התוכן של פרשתס החודש בשני אנחנו ורים אותו עניין הבחירה של הקדוש ברוך הוא בעם ישראל מחילה קדושה וגאולה ורומממות בעולם בעולם שמצתטב העולם זה לא היה אפשרי כפי שאנחנו רואים את זה גם כן על ידי על ידי הבחירה בדוד המלך הנצחיות של דוד פועלת את הבחירה את הנצחיות של הבחירה בירושלים מצד עצמה אבל בשבילנו המסר כפי שראינו שהעולם כולו משרט את עם ישראל, אשר נזכה באמת לניסים ונפלאות בימים ההם בזמן הזה, לבשורות טובות ובהצלחה רבה בשבת שלום בשורות טובות