וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ סכנת `קרינה`, פרשת אחרי קדושים הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ו

ערב טוב לכל צופינו מאזינינו והשבוע בערב זה שעם ישראל מתייחד עם הקדושים שנפלו על קידוש השם בהגנת העם והארץ אז א אנחנו נקדיש היום את השיעור לעילוי נשמתם של כל אלה קדושי העליון שמסרו את נפשם על על הגנת ארץ הקודש ועם ישראל. והגורם המזמן מפרשת השבוע שאחרי מות קדושים ובפרשה מדובר על הוראה שהקדוש ברוך הוא נתן לאב השקול ששיקל שניים מבניו נדב ואביהו שהם נכנסו לאזור שהיה אסור להם להיכנס והקדוש ברוך הוא נותן לו הוראות לגבי העתיד איך להיזהר לא להיכנס למקונות כאלה. אז בואו נראה מה הם ההוראות שקיבל אהרון הכהן לו ולדורותיו. אה תחילת הפרשה כתוב ויאמר השם אל משה. דבר אל אהרון אחיך ואל יבוא בכל אל הקודש מבית לפרוכת אל פני הכפורת אשר על הארון ולא ימות אומר רש"י כדרך שמתו בניו כי בענן אראה על הכפורת פסוק אחרי זה כתוב פסוק ג' בזאת יבוא אהרון אל הקוד קודש בפרק לחטת ואייל לעולה. הבאה את פירוש רש"י על הפסוק הזה. ונסה לפענח את ההוראות האלה לפרטיה. בפסוק הזה, בפירוש של רש"י, יש לעיין כמה דברים. לכאורה רש"י בא לבאר שני פירושים. בואו נראה. כתוב כי בענן אראה זה דיבור המתחיל של רש"י הוא מעתיק את שלושת המילים כי בענן אראה והוא מפרש מה זה אראה פירוש ראשון אומר כי תמיד אני נראה שם עם עמוד ענני עמוד ענן ששכרן על המשכן ולפי שגילוי שכינתי שם יזהר שלא ירגיל לבוא זה לא מכובד להיכנס כל רגע לארמון המלך, לחדר הפנימי. אז א צריך להיזהר עם זה. זהו פשוט אומר רש"י. זה הפירוש הפשוט. איראה כי בענן איראה. היות ואני תמיד נראה שם עם עמוד ענני אז שלא יתרגל להיכנס שם באופן תמידי. ומדרשו מביא רש"י פירוש שני מדרש מה פירוש לא יבוא כי זה אם כי אם רק בענן הקטורת שביום הכיפורים זאת אומרת בעצם שני הפירושים עוסקים בפירוש המילה בענן לאיזה ענן הכוונה האם הכוונה לענן ששוכן באופן תמידי על המשכן או שמה הכוונה היא לענן הקטורת שביום הכיפורים אז אפשר לעיין בפסוק הזה כמה שאלות לכאורה ממבט ראשון ההבדל בין שני הפירושים ברשי הוא רק במשמעות התיבת בענן לאיזה ענן הכוונה אז למה רש"י בדיבור המתחיל מעתיק גם את המילים כי ואראה? אותם הרי הוא לא מפרש. היה צריך להתיקה בענן ולהגיד פירוש אחד זה ענן השכינה, פירוש שני ענן הקטורת. זהו. שאלה שנייה, למה רש"י מגדיר את הפירוש הראשון? כפשוטו והפירוש השני הוא מדרשו. למה הוא מדרשו? ענן הקטורת יכול להיות שזה הפירוש הפשט. למה זה יותר דרוש מהפירוש הקודם? ובכלל כידוע הרבי לימד אותנו אם יש שני פירושים ברשי צריכים לבדוק מה יצריך אותה. מדוע הוא צרכו שני הפירושים כנראה שיש קושי בפירוש הראשון. והפירוש השני בא להשלים אותו וכן להפך אז צריך לעשות את המאזן בין שני הפירושים אז עבר נראה מה הביאור של הרשי הזה רש"י בעצם רוצה לבאר מה הקשר בין הענן ובין הסיבה של אסור להיכנס ביאה ריקנית סתם לקודש הקודשים ורשי מתלבד בין שני הפירושים מהיא המעלה בפירוש הראשון על פי הפירוש הראשון מובן בפשטות טעם האיסור זה מפני כבוד המלך שהענן של השכינה שוכן תמיד על המשכן שוכן מעל הקודש הקודשים אז זה לא נהל להיכנס שם בצורה תדירה אבל מה הקושי בפירוש הראשון מה המינוס אמנם מצינו בפסוק נימוק למה אסור להיכנס לקודשי קודשים בכל עת אבל משמע מזה שישנם זמנים מיוחדים שבהם כן יכול הכהן הגדול להיכנס לקודש הקודשים והפסוק לא פירט מתי כן אם הוא היה אומר אל יבוא בכלל הבנתי אבל הוא אומר אל יבוא בכל עת אז מתי פעם בחודש כן פעם בשבוע צריך להגיד מה אתה כן לא כתוב קושי נוסף יש בפירוש הזה אם הכוונה היא לענן השכינה ששוכן ענן הכבוד ששוכן על המשכן. אז יוצא שכל האיסור הזה שלא לבוא אל הקודש מדובר רק בתקופת המדב. הרי אחר כך לא היו הענן לא היה על הבית המקדש. ובאמת הכלי יקר מאיר על הפסוק שכתוב ואל יבוא בכל אל הקודש. אז הוא אומר לא מדוקדק הלשון. הוא שואל כאילו זה לשון לא מדוקדק. למה? כי משמע בכל עת לא יבוא אבל לפרקים יבוא והאמת אינו כן הוא אומר שהרי אינו בא כייים פעם אחת בשנה אז מה פירוש בכל עת? משמ שמעת לעת כן אפשר לבוא אז זה המינוס בפירוש הראשון עכשיו בא הפירוש השני מה המעלה של הפירוש השני שמדובר בענן הקטורת של יום כיפור לפי הפירוש הזה מסתבר שהתורה כן הגדירה באיזה זמן יכול הכהן גדול להיכנס אחרי שהיא אמרה שלא יבוא בכל עת אז היא גילתה לנו באיזה עת הוא כן יבוא כי היא בענן בענן הקטורת של יום הכיפורים אז עם הענן הזה של הקטורת הוא יכול להיכנס כם למה עם הענן כי זה ישמש לו כמיגון מהקרינה של הקדושה שעלולה להמית כמו שקרה לבני אהרון אז אם הוא נכנס עם מסך מגן של ענן הקטורת זה יגן עליו שלא ימות. אז מה לא טוב? הפירוש הזה היה אומר רק את הפירוש הזה ושאלנו קודם למה הוא אומר שזה לא פשט חורה זה פשט? זה פירוש שונה מהענן השכינה אבל זה לא פירוש מדרשי משהו מיסטי זה פירוש פשוט. אז הסיבה שזה לא פשוט או היא מאוד מעניינת. זה משהו דקדוקי. אם תסתכלו בטקסט של התורה שכתוב לכם בדף או בחומש, אז תראו שהתיבה בענן הבת מנוקדת בסגול. למרות שעל פי רוב ב בתחילת המילה בתחילת התיבה היא מנוקדת בשו ולמה היא מנוקדת בסגול אז ידוע בדקדוק כשיש הידיעה או ב הידיעה בענן זה כאילו היה כתוב בהענן גם אם אומרים ה ענן, לא אומרים הענן אלא ה ענן. כי אותיות עח וא' וה שלפניהם יש הידיעה. ההוד והדר. לא ההדר. אלא אם כן זה ענן לא ידוע. אז אומרים בענן עם שוה. אבל היות וכאן המילה בענן מנוקדת בסגול, הפירוש הפשט הוא שמדובר על הענן הידוע מכ. איזה ענן זה? איזה ענן חמש למקרא מכיר כבר מכנן של השכינה שכבר בספר שמות הוא למד שבנו את המשכן וענן השם על המשכן יומם ולילה כן מה שאין כן ענן הקטורת שרשי מדבר בפירוש השני עדיין הוא לא למד על זה אמנם בפרשתנו אבל זה כתוב יותר מאוחר הרבה פסוקים אחר אחר כך אז אם כתוב בענן הידוע הבן חמש למקרא לא יודע על ענן הקטורת אז לכן זה לא פשוט מה יותר פשוט להגיד ענן השכינה שאותו הוא כבר מכיר בענן כשמאחר וענן השכינה שוכן תמיד על המשכן לכן לא נהל להיכנס שם בתמידות אתן לכם דוגמה נוש תוספת שלא כולם בעלי דקדוק אנחנו אומרים בתפילה המכסה שמיים בעב בעבים גם ע לפני זה יש ב היה צריך להיות כתוב בעבים כמו בענן בסגול תסתכלו כתוב שם בשו מדוע כי שם אין הכוונה בפסוק שהוא מכסה את השמיים בעבים הידועים מאז ומקדם. מדבר מכסה שמיים במה? בעננים לא ידועים. אז לכן כתוב בסגול. אבל אם כאן כתוב א בשמע. אבל אם כן כתוב בסגול הכוונה בענן הידוע המפורסם. אז על פי הנל עכשיו אחרי שהבנו את זה את ה את המאזן בין שני הפירושים אז נבין עכשיו גם כן מדוע רש"י העתיק מהפסוק לא רק את המילה בענן שעליה הוויכוח איזה ענן הוא אלא גם את המילים כי והמילים אראה כי כל שלושת שאת המילים מקבלים שינוי לפי שני הפירושים. זאת אומרת, לא רק המילה ענן מתפרשת אחרת בשני הפירושים, גם המילה כי והמילה א ראה, הפירוש שלהם שונה בשני הפירושים. הנה יש לכם טבלה פה פי הפירוש הראשון כי בענן כי הכוונה בגלל מפני כי בענן הידוע שזה ענן הכבוד של השכינה אז כי זה בגלל הענן זה של השכינה מה זה יראה יראה פירוש הקדוש ברוך הוא אומר על עצמו אני שמה נראה תמיד אני מראה את עצמי כל הזמן שם אז זה לא נעים שיכנסו לי כל פעם אה באופן תדיר זה לא מכובד בואו נראה לפי הפירוש השני שמדובר בענן הקטורת אז שמה כי זה לא בגלל בגלל ענן הקטורת הוא לא יבוא להפר אז שמה הפירוש כי בענן כי אלא מתי הוא כן יבוא רצית לדעת מתי כן יבוא בענן הקטורת אז אירא פירוש אחר לא שאני נראה שמה אני מתיר לכהן הגדול שהוא יוכל לראות אותי רק באמצעות המיגון של הענן הקטורת אז לכן רש"י צריך להעתיק גם את המילה כי וראה לפי שני הפירושים אחרי שהבנו את הדיבור המתחיל הזה, הנעבור לדיבור המתחיל הבא. בפסוק ג' כתוב, בזאת יבוא אהרון אל הקודש בפר במקר לעולה וא בפר במקר לחטת סליחה ואייל לעולה. אומר על כך רש"י, בזאת, מה זה בזאת? אומר רש"י, גימטריה שלו, המילה בזאת בגימטריה 410, זה רמז לבית ראשון רש"י תמו ביותר. מה רש"י רוצה פה? אחרי זה רש"י אומר עוד דיבור המתחיל בזאת יבוא אהרון ואף זו מה פירוש אב זו גם ביאתו אחת פעמית החריגה ביום כיפור לא בכל עת ביום הכיפורים כמו שמפורש בסוף הפרשה בחודש השביעי בעשור לחודש. בואו נראה מה קושי ברשי הזה. א' כשאנחנו קוראים את המילה הראשונה בפסוק, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. אז מיד עולה הקושיה. מי זו הזאת הזוז? חשבתם על זה רבותיי? שאלתי הרבה אנשים בזאת במה בזאת באיזה זאת אז כולם אומרים לי כתוב נו בפר ולמכר לחטת ואיל לעולה סליחה עד כמה שידוע לי פר ואיל הם שניים זהו זהו אז למה הוא אומר שמדובר בזאת? היה צריך להגיד באו הקורבנות יבוא והוא כתוב זאת מי זאת זאת פר זה זה לא זאת עיל זה זה לא רחל זה איל מי זה צות אז אחרים אמרו לי הכוונה היא בעבודה הזאת יש מושג אבוידסים שהם הכיפורים בעבודה הזאת הוא יבוא אבל כלל בתחביר של המקרא אם כתוב בלשון ניסטר הוא וילך זה אז זה מושב על משהו שכבר הוזכר קודם למשל כתוב בפרשת קדש כתוב ושמרתם את העבודה הזאת אז כתוב המילה עבודה אז מתאים לומר הזאת מי העבודה הזאת אבל פה לא כתוב בכל הפסוקים הקודמים לא מוזכר המילה עבודה אז מי זאת הזאת אז כאן זה התמיהה הגדולה במקום שרשי התמקד להסביר מי זאת זאת מה הוא בחר שלא כדרכו להביא גימטריה הוא נהיה בעל הטורים מה הוא מביא גימטריות השפתי חכמים מתייחס לשאלה הזאת והוא כותב ככה ויש לומר דכך פירושו של מקרא גימטריה של בזאת 410 שנים רק בשנים האלה זה מה שמרמז הפסוק לפי דעתו רק בשנים האלה יהיו כהנים שדומים לאהרון בזאת יבוא אהרון כן בנים שדומים לאהרון, במהם דומים שיו מושכים אותם בשמן המשחה אבל בבית שני כבר לא היה שמן המשחה אז הם כבר לא בזאת הם כבר לא כמו אהרון זה מה שרשי התכוון חושב השפתי חכמים ודבריו תמוהים כי למינף כמינה למה כתוב צריך לרמז את זה. מה אכפת לי אם זה כהן שנמשך בשמן המשחה? לא נמשך בשמן המשחה. מי זה מעניין? העיקר זה שהכהן הגדול אסור לו להיכנס לקודש הקודשים. מה מה רלוונטי פה לדבר על איזה בדרי גאוים? שמן המשחה או בלי שם המשח? זה לא קשור לפשט בכלל. עוד יותר לפי דברי השפתי חכמים שהכוונה של רש"י הייתה שהפסוק מתכוון לרמז שב-410 שנים יהיו כהנים שהם דומים לאהרון. אז יש כלל מהרבי כשרי אומר פירוש אז הוא מעתיק כל מילה בפסוק שקשורה לפירוש הזה. מעניין בדיבור המתחיל הזה רש"י מזכיר רק את המילה בזאת אפילו לא אומר וגוימר מעניין בדיבר המתחיל הבא תסתכלו הדף הקודם בדיבר המתחיל הבא הוא מתחיל עוד פעם ושמה הוא אומר בזאת יבוא אהרון הוא היה צריך להגיד את זה בדיבור המתחיל הראשון אם כוונתו להגיד שהפסוק בא להדגיש גישבזאת ב-410 שנה הכהנים יהיו דומים לאהרון אז הוא היה צריך להזכיר את המילה אהרון בדיבור המתחיל ולהגיד בזאת יבוא אהרון כהנים כמו אהרון אבל הוא לא מזכיר את המילה אהרון בכלל אז כנראה שלא זאת הכוונה של רש"י מה קרה לרשי שהשתמש בם מטריה מה הוא רוצה בזה לבאר אבל נראה לרשי הוקשה שאלה פשוטה אם אני קורא את הפסוק נקרא עוד פעם את הפסוק הוא מזהיר את אהרון אל יבוא בכל אל הקודש מבית לפרוכת אל פני הכפורת אשר על אהרון מתי היה כפורת ואהרון במשכן וגם בבית ראשון עד סוף בית ראשון בית שני לא היה ארון וכפורת זה אחד הדברים שיש הבדל בין בית ראשון לבית שני אז זה היה קשה לרשי כל האיסור של אל יבוא בכל עת תלוי בתנאי שמדובר בכפ כפורת וארון ואיפה שאין כפורת וארון אין איסור על יבוא אל הקודש תמוע מאוד מעניין יש גם פסוק בנחמיה ש נחמיה אומר על עצמו הוא היה שם בסכנה שרצו להתנקל אליו אז הוא אומר ואומרה אני אמרתי על עצמי האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבוא אל ההיכל וחי לא אבוא הוא בבית שני אומר אני אכנס להיכל ואני אשאר חי לא יכול להיות למה אין שם כפורת אין שם ארון יותר מזה כבר הזכרנו את זה קודם לפי הפירוש הראשון של רש"י שמדובר שהאיסור לבוא זה בגלל ל ענני ענן הכבוד ששוכן בתמידות על המשכן זה כבר לא היה אפילו בבית ראשון גם לא היה אז מה הרי מי שמת משה נסתלקו ענני הכבוד אז לכן לא יהיה שם איסור של ביאת ריקנית לקודש הקודשים למה כי עמוד הענן לא שם ואם ברור לנו שזה לא תלוי בארום בכפורת, אז מדוע התורה מדגישה שלא יבוא מבית לפרוכת אלא אל פני הכפורת אשר על הארון? משמע רק איפה שיש כפורת וארון לא ייתכן. מצאתי גם בילקות שמוני שהוא מפורש מסביר על זה אני מצטט אומר בזאת יבוא אהרון מה תלמוד לומר פי שנאמר אל הקודש אל פני הכפורת אשר על אהרון אז אומר המדרש יכול הייתי לחשוב אין לי אלא קודש שיש בו ארום וכפורת איפה כמו במשכן, בבית ראשון, אולי רק שם אסור מנין לעשות קודש שאין בו ארון בכפורת כמו קודש שיש בו ארום וכפורת. מאיפה אני יודע שגם איפה שאין ארום וכפורת אסור לבוא אל הקודש? אז זה הפסוק אומר תלמוד לומר אל הקודש סתם אל הקודש קודש כלשהו כדי לעשות קודש שאין בו ארון וכפורת כקודש שיש בו ארון וקפורת רק מה חסר בפירוש של היל קודשמוני הוא לא משלים לפרש אם ככה אז למה התורה מדגישה שעה מבית לפרוכת אל פני הכפורת אשר על אהרון אם זה לא תנאי באיסור ביעתו למה מדגישים את זה כאן תגיד רק אל הקודש את זה רש"י משלים בדרך הדרוש כי זה המשך לפירוש הקודם הוא סיים הרי את הדיבורמת חלק הדם ומדרשו אז הוא ממשיך גם עם מדרשו הוא רש"י כאילו רוצה לרמוז לנו שצריכים לקרוא את הפסוק הג בצירוף לפסוק הקודם בואו תראו איך אני אקרא את זה רש"י אומר צריך להגיד ככה כי בענן אראה לכפורת מתי בזאת סוף פסוק כאילו סוף פסוק זאת אומרת מה הוא רוצה להגיד מתי מתי אני ראה בענן על הכפורת? מתי יהיה כפורת וארון? רק בזאת בטול. אבל מה בקשר לאיסור הביאתו לקודש הקודשים? זה תקרא עכשיו עוד פעם את הפסוק בהתחלה. בזאת יבוא אהרון אל הקודש. ופה לא כתוב כפורת ולא כתוב ארון כאילו המילה בזאת נדרשת לפניה או לאחריה. הדרוש הראשון זה כי בענה נראה על הכפורת בזאת עד כאן. לכן הוא לא התיק את המילים הבאות כאילו תעצור פה בשנים האלה של בזאת יהיה כפורת אבל אם אתה חושב שבלי אהרון וקפות אין איסור של כניסה למקדש אז תקרא עכשיו את הפסוק עוד הפעם לאחריו בזאת יבוא האהרון אל הקודש קודש כלשהו בין אם יש ארון בין אם אין ארון אז תשאלו בצדק אם ככה אם הארון והכפות הם לא תנאי ביסור של על יבוא אז למה התורה צריכה להדגיש את זה שלא תגיד בכלל ארום בכפורת אל יבוא בכל אל הקודש וזהו עוד יותר לפי הפירוש הראשון ברשי קשה גם כן אתה אומר שבענן הכוונה ענן השכינה ששוכן על המשכן זה גם הבית ראשון לא היה אז אי אפשר להגיד שאיסור הביאה למקדש הרי גם בבית ראשון וגם בבית שני לא היה שם ענן אז למה התורה מדגישה ענן של השכינה שהוא לא יהיה בבית ראשון ולא בבית שני למה התורה מדגישה ארון וכפורת שהם הם רק בבית ראשון ובמשכן ולא היו בבית שני. אם זה לא רלוונטי, למה להדגיש את זה? אז אולי אפשר לומר שהאמת היא שהאיסור לבוא אל הקודש הוא שווה בין במשכן שיש ענן השכינה. בין בבית ראשון שיש ארום וכפורת ובין בבית שני שאין לא ארום וגפורת ולא ענן של שכינה האיסור הוא שווה מה בכל זאת הנפקמינה הנפקמינה היא רק בצורת העונש שיבוא על מי שנכנס בואו נראה מי שנכנס לקודש הקודשים במשכן כאן שמה שוכן חוץ מארום וכפורד יש גם השכינה של ה ענן השם ששוכן על המשכן זה חמור ביותר מי ששמה יכנס מת באופן ניסי באש מן השמיים ותצא אש מלפני השם ותאכל אותם לפני השם על המקום קיבל באופן ניסי של אש משמיים שחודרת בו ושורפת אותו בגלל שהמקום מקודש ביותר. מי שנכנס לקודש שאין שם עמודנני בבית ראשון אבל יש בו ארון וכפורת אז הוא גם כן מת מיטה חטופה מידית אבל אופן מיטתו נראה כיציאת נשמה טבעית כמו שבסופרה בגמרא שהכהנים הגדולים שהיו נכנסים למקדש והם לא היו ראויים, היו צריכים להוציא אותם עם שלשלת. אבל לא כתוב שבא איזה ברק משמיים והרג אותם. פשוט מתו, יצא נשמתם, אבל לא באופן מיטה על טבעית. מי שנכנס לקודש שאין בו ארום וכפורת כמו בית שני אז באמת כתוב שהוא לא מוציא את שנתו ידוע שהכהנים מבית שני שלא היו ראויים כתוב שלא הוציאו את שנתם אבל הוא לא היה ניגף מידית עד סוף השנה היה קורה לו משהו ונפטר אז זה לכן התורה מדגישה לאהרון במשכן היא מדגישה בענן לפי הפירוש הראשון ענן השכינה לעניין של בזאת שזה 410 שנה של בית ראשון היא מדגישה ארום וכפורת אבל בעצם העניין של אל יבוא אל יבוא בכל עת אל קודש בלי להזכיר ארון ופרוכת ההבדל ביניהם יהיה רק באופן מיתתם עכשיו עכשיו הגענו לנקודה הכי קשה ואתפתר לנו עכשיו בזאת מי זאת בזאת תעלומה בוא נסתכל עוד פעם ברשי השני בדיבור המתחיל השני מדגיש בזאת יבוא אהרון אומר רש"י ואב זו מי זה זו ביאתו החריגה שלפעמים כן יכול לבוא לא בכולת. כי אם ביום הכיפורים מה רש"י מבליע פה? שמתם לב אנחנו חיפשנו מי זאת זאת פרן בקר זה זה ואם זה שניהם זה אלו ואם זה העבודה הזאת היא לא מוזכרת פה איזה לשון נקבה כן מוזכרת בפסוק הקודם ואל יבוא בכל עת את זה נקבה אז כיוון להגיד ככה, אל יבוא בכל עת אל הקודש, אבל אתה רוצה לדעת מתי כן. אז הוא אומר לך בזאת, בעת הזאת, באיזה עת הזאת הוא כן יבוא? בפר במקר וילולה שכתוב בהמשך הפרשה ביום הכיפורים זה הבזאת ומעניין לסיים ב פירוש המדרשי של כלי יקר אומר דבר מאוד מעניין אל יבוא בחולת מפרש משהו מאוד מעניין בפשט הכוונה בחולת לא יבוא אבל לפעמים אם כן הוא רוצה להגיד בכל עת את זה נושא הזמן יש בעולם מושג הזמן אז בכל מקום שהזמן שולט אז הוא לא יבוא חולת מתי הוא כן יבוא ביום כיפור הוא אומר זה מעל לגדר הזמן למה אז הוא אומר שהשנה היא שס ימים חוץ ביום כיפור זה שסד ימים שסד זה גימטריה שטן אז השטן שולט אז בכל עת שבגדר זמן שהשטן שולט שסד אז לא יבוא מתי הוא כן יכול לבוא רק ביום הנוסף שהוא ש סה רק ביום הכיפורים אז הוא יוכל לבוא אל הקודש וזאת האזהרה שהקדוש ברוך הוא הזהיר את אהרון שלא להיכנס למקומות האלה שיש בהם סקדת קרינה אלוקית רק אם יהיה לו את המיגון של ענן הקטורת שמגן עליו שהוא לא ימות והיא רצון שבקרוב נזכה לקיים את הלו הזה זה לא רק כמו בבית שני, לא רק כמו בבית ראשון, אלא בבית המקדש השלישי שיהיה גם ארון וגם כפורת וגם השכינה תשרה עליו בקרוב ממש בביאת משיח צדקינו. שבת שלום.