ה'שליו' וסופם של בכיינים: שלוות-הצדיקים וייסורי הרשעים, פרשת בהעלותך הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ו

שלום לכם צופינו ומאזינינו היקרים. אנחנו היום בפרשת בהעלותך שם מסופר על התחלת המסעות של בני ישראל במדבר. פרשה מלאה עם סיפורים מרתקים אחד אחרי השני. אנחנו נדבר היום על מה שקרה ביום השלישי אחרי התחלת המסעות שמזבו את ה הר סיני. הלכו שלושת ימים במדבר ואז הגיע הפגנה המתעוננים והתורה מספרת על התאוננות של העם על העדר הבשר במדבר אכזבה גדולה של משה מההתנהגות שלהם מהתלונות הבלתי פוסקות ואחר כך הסיפור פור של הסלב שירד להם מן השמיים שהגיע מן הים אבל נקרא מה מספרת התורה והספסוף אשר בקרבו התאבו תאווה וישובו ויבקו גם בני ישראל הצטרפו קצת אליהם ויאמרו מי אכילנו בשר זכרנו את הדגה שנאכל במצרים חינם ואתה נפשני וישה אין על התלונה הזאת הקדוש ברוך הוא עונה למשה רבינו ואלם תאמר התקדשו למכ הוא הודיע לו שהוא יאציל מרוחו כי משה אמר מעין לי בשר ומעניין החסידות מפרשת לא שהוא חשב שאין לקדוש ברוך הוא מספיק לספק אומר מאין לי בשר אני משה רבינו מחלק בשר אני לא שר לבשר בסר למן אז הקדוש ברוך הוא אמר לו אני אאציל מרוחך על 70 הזקנים ודרך זה אני אביא להם את הבשר ואומר להם כי בכיתם באוזני השם לאמור מי יאכילנו בשר כי טוב לנו במצרים אה עכשיו הוא מודיע להם ונתן השם לכם בשר ואכלתם לא יום אחד תאכלון ולא יומיים ולא חמישה ימים עד חודש ימים עד אשא מהפכם ויה לכם לזרה ולמה זה יען כי מעסתם את השם אשר בקרבכם ותבקו לפניו למה זה יצאנו ממצרים בואו נראה כמה שאלות שיש בסיפור המפחיד הזה דבר ראשון צריך להבין למה הוא חוזר פעמיים הוא מוכיח אותם על הבר בחייה בהתחלה אומר כי בכיתם באוזני השם לאמור ואחרי זה אומר עוד פעם ותבקו לפניו לאמור למה זה יצאנו ממצרים עכשיו דיברת על הבחיה מה את חוזר על זה עוד הפעם אוקיי מה משה מגיב ויאמר משה אומר לקדוש ברוך הוא 600,000 רגלי העם אשר אנוכי בקרבו ואתה אתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חודש ימים אז רש"י מסביר שם חודש ימים לאכלו ואחרי זה תהרוג אותם זה פייר ככה זה לא יפה על המילים 600,000 רגלי יש לנו רש"י מעניין הרי מי שזוכר את פרשת במדבר המניין של בני ישראל היה 600,000 ופה הוא אומר רק 600,000 רגליים אז רש"י אומר לא חש למנות את הפרט 3000 היתרים הייתי אומר כשמדובר במניין אז צריכים למנות בדיוק אבל כאן מדבר סתם הוא אומר בצורה חופשית המון העם 600,000 רגלי אז הוא לא נכנס לרזולוציות של מספרים קטנים והוא לא ספר את האלפים הבודדים. מעניין להעיר כאן בסוגריים שרשי גם עושה ככה כי הוא אומר לו חש למנות את 3000 היתירים. רגע רש"י היו 350 ולא הזכרת אותם. גם רש"י לא חש50 הוא לא סופר. זה הפירוש הראשון ברשי על דרך הפשט רש"י מוסיף ורב מויש הדרשן פירש למה הוא הזכיר רק 600,000 שלא בכו אלא אותם שיצאו ממצרים ביציאת מצרים באמת כתוב במספר 600,000 בדיוק זאת אומרת ש300 550 הנותרים הם אחר כך הצטרפו, הם לא הם לא היו בוכים ביציאת מצרים. אז הפירוש שרבנו משה דרשן מאוד תמוע. המפורשים שואלים את זה. וכי 3550 היתרים עכשיו ספרו אותם. לפני חודש ספרו אותם. ואת מי סופרים? אלה שהם בני 20. והסיפור של יציאת מצרים היה שנה לפני זה אז הם היו רק בני 19 הם לא תינוקים אז מה הם פשוט א לא יצאו ממצרים מאיפה הם באו ובאמת הנחלת יעקב אחד מפרשני רש"י אומר שהילודים במדבר לא יכלו לומר זכרנו את הדגה לכן לא בכו כבר הגשו עליו. מה זאת אומרת לא זכרנו? הם היו בני 19 שיצאו ממצרים. בחור בן 19 לא זוכר את הדגה. רק מבן 20 ומעלה הוא טוען טעם דגה. עכשיו יש תמיחות נוספות בפרשה. מה הקדוש ברוך הוא כל כך כעס עליהם? הרי תלונתם בא רקע מחסור במיני מאכל שהשתוקקו. לאכול את הממושיס שלהם. במן היה להם טעם בשר, טעם דגים, כל מה שהם רצו. אבל הם רצו איך הקוצק רבי אומר, הם רצו לא טעם, הם רצו ממוזס להרגיש את הפולקה, את הסטייק. נכון, זה לא הכי נחמד, אבל התלונה הייתה ממצוקה, אף על פי שהיא לא מוצדקת. על תיזכי בלבד. מגיע עונש כזה חמור ויחשם בעם מכה רבה מאוד לא עבדו עבודה זרה סך הכל היה להם תי ולבשר עכשיו קראנו שהקדוש ברוך הוא אומר להם מוכיח אותם ותבקו לפניו לאמור למה זה יצאנו ממצרים לא יודע עברתי על כל הפרש שר לא מצאתי שהם הביאו חרטה על היציאה במצרים. כן. הם אמרו לפני זה טוב לנו במצרים. הם אמרו זכרנו את הדגה שהיה לנו במצרים ועכשיו אין לנו. אבל הם לא אמרו במפורש שחבל שיצאנו ממצרים מתחרטים על היציאה. זה מה דבר חמור. אצם לא אמרו. מה קרה אחר כך? אחר כך מסופר בפסוק לא ורוח נסע מאת השם ויגוז סלבים מן הים מסופר שיקו מעם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ואספו את השלב הממעית אסף עשרה חמורים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה ואז באה מגפה הבשר הודנו בין שיני המת טרם יקרט הם לא הספיקו לנגוס בבשר ואף השם חר בעם ויח השם בעם מכה רבה ממבט ראשון נראה טוב היה קום העם כולם אספו משמע שכל העם נהנו ואכלו מהסלב אז רגע כל אוכלי הסלב הם ומשפחותיהם כולם מתו במגפה. כל ההבדל הוא רק רש"י אומר ש אלה מתו מיד שהבשר בין שיניהם ואלה התמצו בייסורים על מיטתם חודש ימים. אז אם ככה, אם כל העם מתו, מאיפה נוטרו בני ישראל במדבר? אם כל האוכלים מתו במגפה, מה הולך פה? רש"י אומר שהכשרים היו עד חודש ואחרי שעים הבשר עוד בין שיניהם או להפך. עכשיו נשאל שאלה נוספת, למי הוא קורא כשרים פה? והם נכללו במגפה. אומר ששני קבוצות מתו במגפה, הכשרים והרשעים. למי הוא קורא כשרים? אם הם באמת כשרים, למה הם מתו? עוד דבר מעניין. למה לא טרך הכתוב מפרש את מספר המתים בטרגדיה הנוראה הזאת? במגפות הקודמות כתוב 24,000 כתוב כמה הם מתו. פרט שהקדוש ברוך הוא תמיד שיש זעיבים שחדרו לעדר אז הוא סופר אותם עוד פעם ורוצה לדעת כמה נוטרו לו וכאן הוא אומר חקה רבה מאוד ולא אומר מספר והשאלה הועילה על כול היא מה התכוון משה להביע באמירה הזאת 600,000 רגלי אשר אנוכי בקרבו למינפקמינה הוא הזכיר את מספרם של 600,000. טוב, אז אנחנו חוזרים עכשיו לשאלה ששאלנו על רב מוישה הדרש שם. מה פירוש שלא בחור אלא אלה שיצאו ממצרים? הרי גם ה3,550 הנוספים, גם הם יצאו במצרים. מה פירוש שקוץ מזה איך אתה קובע מי בכה ומי לא בכה? במספרים עגולים פתאום אלה לא בכו אלה כן בכו מניין לכם בהכרח לומר שהכוונה של רב מושן שהוא אומר בחור אלה שיצאו ממצרים הוא מתייחס לבחייה קודמת שהייתה מיד אחרי יציאת מצרים על שפת ים סוף שבוע חצי יציאת מצרים שם מצינו שהם התלוננו במפורש והילד כבר למד את זה בן חמש למקרא למה בכלל להוציא אותו ממצרים ספר שמות פרק יד פסוק יא שם עומדים בפחד מול הים והמצרים מאחוריהם אז כתוב שויאמרו אל משה מבלי אין קברים במצרים מה זאת עשית לנו הוציאנו ממצרים ועל אותה בחייה כך מבינה ה משהדרש על אותה בחייה התראהם הקדוש ברוך הוא כי מאסתם את השם כמו שהקדוש ברוך הוא אמר לשמואל הנביא לא אותך מעשו כי אם אותי אשר מאסתם את השם אשר בקרבכם ותבקו לפניו לאמור למה זה יצאנו ממצרים מתי בכיתם את המשפט הזה אה זה על שפת הים כבר אז למה אז הוא לא הניש אותם והבעיה היא חמורה כי הקדוש ברוך הוא יש לו תנה אז עוד לא הייתה לכם מצוקת מזון אלא מה חששתם מהמלחמה עם פרעה וכילו אוקיי אז היה לכם להתפלל לישועת השם לנצח אותם מלחמה אבל לא לכפור בטובה ולהביע חרתה על כל היציאה ממצרים. כאן חשבתי צורך להעיר במכילטא באמת כתוב שלא כולם אמרו נשוב למצרים היו ארבע כיתות ותמיד הרבי מדבר על ארבעת הכיתות שהיו על שפת הים אבל זה מדרש במכילטה מעניין רשי לכאורה בפשוטם של מקרא לא מקבל את איך אני יודע שהוא לא מזכיר את זה בכלל? מה כן משתמע מפשוטי המקראות שגם רש"י יעלץ לומר שמי שאמרו נשוב למצרים זה היו הערב רב ואילו אלה שצעקו להשם ויקשו להנצל מהמלחמה זה היו בני ישראל רוצים לראות בפסוקים ספר שמות פרק יד מתואר שמה לחץ שהיה להם כשם הם ראו שפרעה הקריב ויסו בני ישראל את עיניהם בני ישראל שימו לב והנה מצרים נוסע אחר ויראו מאוד הם עוד פחדו ויצעקו בני ישראל אל השם אחרי זה בא הפסוק חדש ויאמרו אל משה מי זה ויאמרו פה לא כתוב בני ישראל בשביל מה אומר ויאמרו היה צריך להגיד ויצקו בני ישראל אל השם לאמור לא ויאמרו זה קבוצה חדשה זה הערב רב איך אני יודע ויאמרו אל משה לא לקדוש ברוך הוא הם בכלל לא פונים לקדוש ברוך הוא הם מאשימים את משה האיש שהוא עשה להם את כל הפאנצ'ר הזה המבלי הם כברמצרים מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים טוב לנו עבודת מצרים ממותינו במדבר ומה להם עונה משה על שפת ים סוף? ויאמר משה אל העם לא בני ישראל. העם רש"י אומר תמיד זה הערב רב. אל תיראו מה אתם מפחדים מהמלחמה? התייצבו ראו את ישועת הסכם לא יקרה לכם כלום. אתם לא תמותו במדבר לא יהיה כברים במדבר. אל תדאגו. מעניין בסוף הוא מוסיף ואתם תחרישון השם ילחם לכם אין לכם מה לפחד מהצבא של פרעה ואז הוא פונה פנייה חדשה ואתם ואתם הוא כל הזמן מדבר לאתם פונה עכשיו לבני ישראל שצעקו ולשם תחרישון השם יעזור לכם בלי התפילות אפילו אז יוצא שמי שמה הביע את החוצפה הזאת שלמה זה יצאנו ממצרים? זה היה ערב רב. מה עם בני ישראל? הם אמנם לא אמרו את זה אבל יש עליהם טרוניה. בני ישראל היו אמורים לנזוב בהן, למחוט על החוצפה שלהם. ועל זה לבד מגיע להם מונש לבני ישראל. איך שמעתם כאלה מילים חצופים נגד כל היציאה במצרים ולא הגבתם כלום אבל השם לא הניש אותם אז למה כי זה פעם ראשונה הייתה והקדוש ברוך הוא מעביר ראשון ראשון אבל עכשיו שהתעוררות לא נותם עכשיו עוד הפעם זה כבר מוכיח שרק עלילה אתם מבקשים ואיך הוא אומר להם? כי ממרים הייתם עם השם מיום מוציא אתכם מארץ מצרים כבר אז הייתם ממרים עכשיו זה רק מוכח ואפשר להגיד בלשון המקרא ועל ישנות החטא פעמיים פעם אחת אמרתם את זה שפת ים סוף עכשיו עוד פעם אתם מתבכיינים טוב לנו היה טוב לנו יותר במצרים עכשיו מגיע לכם עונש כבד שייחשם בעם מכה רבה מאוד. מעניין המלבים במקום מציין אומר רעיון פסיכולוגי אומר אם מישהו מתאווה לבשר רק בגלל התייבוה אז ברגע שהוא אכל קצת בשר הוא נרגע את התייבוה שלו והוא מפסיק אבל אם זה מצד הכפירה שמתחרטו על אין עליהם שום עול מצוות והתלונה על הבשר הייתה רק עלילה אז ממילא גם כשהוא ממלא את כרסו הוא לא מפסיק, הוא מוסיף לאכול. מעניין בתהילים כתוב ויאכלו ויזבעו תאוותם יביא להם אז התמלאה תהבתם כן ממשיך בתהילים לא זרו מתאוותם ועוד אוכלם בפיהם הם ממשיכים לאכול סימן שזה אכילה מתוך הטרסה בכפירה וזדון לכן מגיע להם עונש חמרור עכשיו מה נכנס פה משה רבנו? משה רבנו מבין מביא את הסנגוריה שלו. הוא כובל על זה שהקדוש ברוך הוא קבע שעונשם יהיה להתייסר עד חודש ימים. הוא רצה לצמצם את מספר הנאנשים. איך הוא טען? שכל אלה שלא בכו שכו על שפת הים אלא רק אלה שיצאו במצרים מספרם שם נאמר במפורש כתוב בפסוק כ-600,000 רגלי הגברים לבד מת אומר שם רש"י הגברים מבן 20 ומעלה אז יוצא מה זה לבד מת לא רק תינוקות כוונה לפחוטים מבן 20 אפילו בחורים בני 19 מקרם ת הם לא במניין הזה רגע אז למה הם לא בכו קודם שאלנו מאיפה אתה יודע שהם לא בכו מעניין ניתוח פסיכולוגי מאחר וחששם של בני ישראל לשפת הים היה מהמלחמה מהקרב עם פרעה וכו שהם עלול להם שמה ליפול חללים עד שירגיע אותם משה רבנו, השם ילחם לכם. למי זה לכם? ליוצאי הצבא. הגברים שהם יוצאי צבא. לכן אז בכו מי? רק הלוחמים יוצאי צבא. ורשי אומר גם וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים על פי הפשט. חמושים מזוינים בכלי ז'. אז ממילא הם היו בסכנהדה הולכים להילחם עם החזבלה האלה של מצרים הם היו בפחד גדול אבל הפחוטים מבן 20 בני 19 שאלה זה ה3000 היתרים כן הם לא נכללו בצבא המלחמה הם לא מגויסים לקרב הם לא בכו אז למה הם לא בכו כי הם חשבו גם אם פרעה ינצח את החיל הקרבי של בני 20, הוא לא יהרוג את אלה שלא נלחמו. למה? הרי הוא רוצה להחזיר אותם לעבדות במצרים. כמו שכתוב, מה זאת עשית לנו ככשילחנו את ישראל? מה זאת עשית? עשינו כי שילחנו את ישראל מעובדינו. ואז על סמך זה טוען עכשיו משה לקדוש ברוך הוא. תראה רבנו שלא היתירים היו אז בני 19. הם לא היו אז מהבוכים. למה? הם לא אמרו למה זה יצאנו ממצרים. על כן החטא שלהם מוקל יותר אז לפחות עליהם לא מחייב עכשיו עונש חמור שיתמצאו על מיתותיהם חודש ימים עד שימותו בחרב המגפה רק בא כמ מתברר שעכשיו הם נסחפרו עם המתעוננים אבל כתוב ששובו גם בני ישראל הם גם כן בכו עם המתעוננים היה קצת מבני ישראל. אז הוא אומר, גם אם מתברר שאלה שהיו בני 19 נסחפו עכשיו עם המתעוננים, כי הרי הם גם זוכרים את הדגה והם גם התאבו, אבל אצלהם לא קדמה לפני איזה חרטה מיציאת מצרים על הים, כי שם הם לא בכו. אז עכשיו אפילו אם הם הצטרפו למתעוננים זה פעם ראשונה אצלהם. אז מגיע להם להעביר את חטתם לפחות את ה3 אל האלה מה נשאר אלה שבסיכון רק 600,000 רגלי העם אשר אנוכי בקרבו שהם היו אז ביציאת מצרים והם בכו אז על שפת הים עליהם אומר משה תראה אם התברר שגם הם הצטרפו עכשיו למתעוננים ונגררו אחרי הסרסוף או אז עכשיו עכשיו זה יהיה אצלהם תלונה לתלונה מצטרפת לחשבון גדול ויכול עליהם הקצף אבל אם לא אז לא מגיע להם עונש עכשיו בואו נראה מי היו אלה המתים בקברות התאווה בהכרח לומר שהמתעוננים היו בעיקר מהערב רב ויחשם את העם מכה רבה מאוד העם זה הערב רב אלא מה שחלק מישראל גם נגררו אחרי כמו שכתוב וישובו ויבקו גם בני ישראל אבל רוב עם ישראל אלה שאז בשפת הים בכו עכשיו הם לא הצטרפו המתעוננים אין להם תלונה שנייה. מעניין. לא כתוב במפורש בתורה. מה קרה עם כל ישראל שלא בערב רעב? ירד סלב, הם לא התעוננו, הם לא ביקשו. או שירד כזה המון של סלב, הם אכלו מהסלב או לא? זה חטא. אם הם יאכלו מהסלו זה יהיה חטא. לא כתוב כתוב בתורה שהערב רב המתעוננים אכלו וקיבלו אותו שם במקום. מה עם המון העם ישראל שלא ביקשו בשר ולא התלוננו למה זה יצדו ממצרים? ירד סלב בשפע עצום הם לא נגעו בו. נראה לומר שגם אם עכשיו הם אספו ואכלו מהסלב שירד בשפע רב לא נגזרה עליהם מיטה כי הרי הם לא התוננו והתבכיינו שהם רוצים סלב צידם טוב להם גם מן אבל אם כבר ירד סלב בשפע רב לכאורה אין שום בעיה אין כל רב בזה להנות מהנס האלוקי שהגיז לנו את הסלב אם הם לא ביטעו בי קודם התעוננות מרדנית מעניין אכלו או לא אכלו מצאתי דבר מעניין לא ירדתי לסוף העניין צריך לחקור את זה יש לעיין ברמבם משמע שהסלב לא נמנע בין המופטים החיוביים שפעל משה. מופתים שיש לנו להודות עליהם. הרמב"ם אומר את זה לגבי שמשה רבנו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה בפרק חיסודי התורה. הלכה הראשונה. אלא מה הוא אומר? כל האותות שהוא עשה לצורך הסעם. והוא נותן דוגמאות צרכו להשקיע את המצרים בקע את הים והצלילם בתוכו צמו למים בקע להם את האבן צרכנו למזון צרכנו טרתם שמה כן הוריד להם את המן מעניין את הסלב הוא לא מזכיר זה לא מיפס שבזה מתפאר משה הוא אומר על זה אפילו אין אבא מינה שמהמויפס הזה האמינו במשה זה עונש משמיים אז הוא לא מונה את זה עם הניסים החיוביים שהועילו לנו מעניין אבל רש"י בפשוטו של מיקרו כנראה סבו כמו שהליתי קודם רעיון שלמרות שבאמת זה בא מתוך תלונה ומנשתלשל מהסלב עונש לספסוף ולגרורות שלו אבל זה לא שולל את הכרת התודה של כלל ישראל שנהנו בשפר הסלר הייתי אומר זה מבחינת נגוף לערב רב ורפו לישראל איך רואים ברשי שהוא חושב ככה בפרשת שלח במדבר יג פסוק ל על המילים ויעסקלב את העם אז אומר רש"י השתיק את כולם אמר וכיסו בלבד עשה לנו בן אמרם אז כולם חשבו שהוא הולך לדבר בגנותו אמר לא קרא לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את הסלב אז אם זה היה רק עונש שהרג את האוכלים אז איך איך הוא בא לשבח את משה רבנו מה הוא נתן לנו כמה טובה אנחנו צריכים להכיר לו הוא הגיז לנו את הסלב סימן שבהגזת הסלב בני ישראל נהנו אז הנספים היו מערב רב מפורש כתוב כל הזמן העם העם אספו היך השם את העם כתוב ויבקו גם בני ישראל היו כמה שהשתתפו איתם אז ממילא שאלנו קודם מה כל בני ישראל מתו בסלב אז מי נשאר נשארו בני ישראל האוריגינלים שהם לא התלוננו הם לא היו בערב רב חוץ מקבוצה קטנה שנסחפה איתם שהם גם מתו איתם. עכשיו לאור זה אנחנו נבין שהיו שם שלוש קבוצות. למרות שרשי מזכיר הכשרים והרשעים. תכף נראה שהייתה עוד קבוצה. בואו נראה. זוהי הכוונה של רש"י שהוא מחלק בין עונש הכשרים לעונש הרשעים. שאלנו קודם, אם הם כשרים, למה מגיע להם מיטה משונה כזאת? כוונה של רש"י הקשרים לא מתכוון שהם צדיקים. המעט מבני ישראל שהצטרפו לערב רב היות והם יהודים כשרים בניו של הקדוש ברוך הוא. הוא קורא להם הכשרים אבל הם היות והם נגררו אחרי הספסוף גם הם נהנשו. ולמי הוא קורא רשעים? לערב רב שהם הסופסוף של הגעירים הוא קורא שהם לא היהודים האוריגינלים הם הרשעים כל הזמן הרשיעו אז הכשרים גם מתו במגפה מי זה הכשרים ודים כשרים שנגררו אחרי הספסוף מעניין יש ספר של האלשיך על תהילים הספר נקרא רוממות כאיל ובתהילים עד עח לא שהוא מתאר שם את המכות אז הוא אומר ואף השם חר בעם אומר על הפסוק כתוב ואף השם חר בעם אז הוא אומר אף השם זה אחד משלוחי רויגס של הקדוש ברוך הוא כי מיד אחרי זה כתוב ויך השם מה זה קודם אף השם כמו המשחית. כשהמשחית מקבל רשות, הוא לא מבחין בין כשרים ללא כשרים. אז הוא אומר, אף השם חר בהם, אבל הקדוש ברוך הוא לא הניח לו, כי אחרת הוא לא היה מבחין בין הטובים לרעים. והוא אומר עוד רעיון. או שהוא היה מוצא טענה גם על אלה שלא התאבו מגיעה להם מיטה שהם לא מכו בידי המתאובים ואז כל היהודים הוא ירוק לכן כדי שהקדוש ברוך הוא האף המלאך המשחית לא יחלה סילקו ויך השם בעצמו מכה רבה יותר טוב שיהיה מכה רבה בעם מאשר למות כל העם שמה כב עברו את העם המתאו יותר מזה. אבל כאן יש דבר מעניין אז יוצא שהרשאים זה הערב רע. הכשרים זה חלק מבני ישראל שנגררו אחר. מי נשאר? אלה שלא התאבו בכלל. ואלה קוראים להם צדיקים. איפה רואים את זה? כשהתחיל העונש של הסלב לרדת אז כתוב שאחרי ש משה האציל מרוחו על 70 הזקנים ובזכות זה הגיע הסלף אחרי זה כתוב ויעסף משה והזכנים נאספו אליהם אומר רש"י מעניין מלמד שלא הביא עליהם הפורנות על אלה שהתלוננו עד שנכנסו הצדיקים איש לאוהלו. אפשר ממר שרשי מתכוון לצדיקים ל70 הזקנים אבל היה אומר עד שנכנסו הזקנים. הלשון צדיקים משה שחוץ מהכשרים והרשעים שמתו במגפה היו כאלה שבכלל לא התוננו והם הצדיקים אבל השם לא רצה שהם יראו מה קורה לאותם מתעוננים והוא לא הביא עליהם את המכה עד שהם נכנסו לאהליהם כמו שהיה אצל לוט שאומר לו אל תבט אחריך אומר שם רש"י אתה הרשעת עמהם בזכות אברהם אתה ניצול אינך כדאי לראות בפרונותם ואתה ניצול אז לכן הוא גם אמר לחיקה עד שהכלל ישראל הצדיקים יכנסו לאל אבל גם להם הגיז את הסלב עכשיו סיכומו של כל הרעיון הזה מה אנחנו לומדים את זה היום בעבודת השם כתוב שם באותו פרק פסוק אחרון ל כתוב מקברות התאווה נשו העם חצרות ויו בחצרות מה אנחנו כחסידים לומדים מזה עוד מעט מגיע ג תמוס מתכוננים לנסוע הרבי יש לנו כל מסר ניצחי לפני שחסידים נוסעים לחצרות של האדמורים שלהם צריכים קודם כל לקבור את התאוות ומקברות התאווה אז אפשר לנסוע לחצרות יהי רצון שנלמד את הלקחים מהפרשה מהתקשרות למשה רבנו ונזכה לניסים ונפלאות של הגאולה השלמה בקרוב ממש