התוועדות חג הגאולה י״ב י״ג תמוז , הרב קלמן וינפלד ב770 רמת שלמה ירושלים שנת תשפ"ה

חותיוטב חג הגאול יב תמוז כפי שאנחנו זוכרים אלה שזוכרים וגם אלה שלומדים את השיחות כמה שהרבי עשה שטורם מאוד גדול יום אצל הרבי זה היה היום הכי חשוב שיכול להיות ה הרגע הקודם בכלל אצל אצל הרבי היה לא היה למעלה מזה לא יכול להיות דרגה יותר גבוהה איך שהרבי השיב את הרבי הקודם והרבי עמד להימין הרבי הקודם כל הזמן וגם באנושים האלה שהיה מסרז נפש הגדולה וגם בהצלה הרבי השתתף מאוד בהקשרים לפעול את כל ההזכנות של כל העניינים להצלה של הרבי אז נקודה אחת הבאנו ברוך השם יש לנו כאן אורח מאוד חשוב הרב קלפ א רב חשוב מאוד בקרוניס ומאשי הקרדת הקשרות שם שעוד מעט תבעל איתנו רוצה גם רק כמה מילים בכל זאת הוא מבקש שאני אגיד מילים בשוז אז א הנקודה של הרבי הקודם הוא כפי שהגדיר את זה היום שר מישהו שהיה השלמקס וילר הבן זרו שעתו אמרו שה הרבי הקודם הוא הרבי שלנו במסירס נפש הוא הצדיקים שהיו בדור בדור ההוא אמרו שבס של מסירוס נפש הרבי הוא הוא הרבי הוא האדמור הוא האדמור של של כל העדור בזה שסיר ספש המסיר ספש של הרבי של הרבי הקודם זה היה ללא ללא בהיסטוריה אין כזה מסיר סכש מכמה בחינות קודם כל המסיר סכ נפש הקיפה לא רק עניינים של הדברים שחייבים למסור את הנפש עליהם הרבי אתה יודע מסר את נפשו על עניינים שעל פי על פי הלכה לא חייבים למסור את הנפש על זה אבל הרבי זה הרגיש שזה הרבי הסביר שזה עניין של אף כיסב סנ ולכן הרבי היה לו מסיר נפש ונהל מחטרת שלמה על נטבעות על ישיבות על תלמודי תרם על על בשר כשר על כל ענייני בעניין חולה זה לא שייך לרמ רב זה עניין שלסידס רב זה עניין של הביד אבל הרבי ראה שהדור צריך את זה אז הרבי נכנס לפרטים הכי גדולים ומסר את נפשו לגמרי על העניין הזה ודבר מאוד מיוחד אצל מסיר של הרבי הרבי מבאר בשיחה שאפילו שודי יכול למסור את נפשו אבל לגרום לכך שאחרים ימסרו את נפשם זה הדבר הכי קשה שיכול להיות אדם יכול למזור נפשו אברהם אבינו מסר את נפשו כמה פעמים אבל מה על מה משבחים אותו על מה מדברים כל הזמן הקדש צחוק הקדשי צחוק זה מספר של מישהו אחר להקות את בנו כנפשלח שלוחים מי ידע שהם הולכים למסיר נפש זה דבר הכי קשה שיכול להיות הכי הכי קשה בדרגות המסיר נפש לא למסור למסור את הנפש בן אדם יכול למסור את נפשו אבל למסור נפשו בשביל מישהו אחר לא בשביל מישהו אחר שמישהו אחר הוא גורם לכך שמישהו אחר וכמה וכמה חסידים שהשם קונדומ שנרצחו על כילס השם מה מהקומוניזים משפטים וגלות וסיביר מלא מלא מלא וזה היה הכל בשליחות של הרבי הקודם והרבי הקודם הרגיש את הברית שהוא עושה את זה וועל את זה זה הדרגה הכי גדולה שיכול להיות במסיר סנפ וגם הנס הגדול של חג הגאולה שבמצב הזה שרוסיה שלטו על הכל ולא היה להם שום בעיה להרוג את הברידי כרב ו ולגרום לו נזקים וכל הדברים והנס הגדול שגם במצב הזה שהמרוסיה שלטה לגמרי ולא היה שום מבל אדום אישסיות וזרנגל ולא היה להם שום בעיה ובכל זאת היה נס גדול וכמו שהרבי כותב שזה גאולה גדולה של שזה בדרך נס למען מדרך הטבע איך שהרבי הקודם עמד נגדם ולא התפעל מהם ולא התייחס אליהם וכפי שמסופר על כל העניינים הרבה הרבה יש הרבה סיפורים על הדבר הזה אז לכן זה יום כזה שמלמד אותנו שודי קצת בסירוס נפש סירוס נפש סיר סרותצומ מלמד אותנו שאם אפשר ללכת למסירות נפש כזה גדולה אז ודאי שכל אחד יכול טיפה לעשות מסירות נפש אני רוצה להודות למשט לאלה שהגילו ברנגן קודם כל את הגמלים הרב צמי ביינפל פון דרוק שפשוט התרחו ירגנו את הדבר הזה ברוך השם לרוויקר באודו וגם למשפחת אופן ש משתתפים בפמברנגן לרגל היוצא של האבא רב ינקב בבחול בשולן ש שכולם צריכים אותו כולם צריכים אותנו כאן וגם ממני יש הרבה מה ללמוד את מה שאני זוכר אני זוכר פרטים שהיו קשורים אליי הוא היה מדגדק בהלכה מדג במינהג הרבה הרבה שואל הרבה הרבה מברר ורצה לעשות כל דבר בדיוק הכי רע וגם בזדוקה בזדוקה דרכי ודרכי הדרך אחרים אני יודע הרבה הרבה זוקי שהוא נתן אז ממילא שנשמה תהיה ללי ולמשפחה שיהיה להם אוכל שידוך וכל העליונים מה שצריך ושיהיה אחת בו חסד תמיד כי בו חסד טוב מכל היום וגם להודות יעקובי שגם משתתף בפברינגן הזה שהשם יעזור לו להצלו שיהיה לו חייל בכל העליון שלו חיים חיים בשל נש ‏K [מוזיקה] כו [מחיאות כפיים] שמק [מחיאות כפיים] כце [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] שכושר שנים [מוזיקה] אושרים כל סושר [מוזיקה] אל [מוזיקה] ‏Fel [מוזיקה] לא [מוזיקה] יורש [מוזיקה] על השם והוז לא יתן לו לאסי יעזור [מחיאות כפיים] [מוזיקה] אל [מוזיקה] [מחיאות כפיים] יס [מחיאות כפיים] [מוזיקה] בעלי [מחיאות כפיים] אוני אוה אני אומר [מוזיקה] תמו אז אני אדוני [מוזיקה] בוני אומ אליכם ואני אוהב את הבוני אוהבת בוא אני אוהב את הבני אומ אוי אפתי אפת אפני אוני תבוא אפתי אפתח אפתחתי יהיה ואני חו ואני חוכ איזה יופי לי [מחיאות כפיים] אוי אוי אוי במייה תחבו אוי בוא יניו כפי [מחיאות כפיים] כפו אני קמי בו פתח [מוזיקה] חיים לחיים לחיים לחיים כמו שאמר הרב בדור שלנו זה לא רק מהיומים טבים הכי גדולים כפי שרואים אצל הרבי זה ממש היוצב הכי גדול אני זוכר שבתורת אמת הייתי בחור בישיבה כבר לא זוכר בדיוק באיזו שנה אבל בשנות הממים היה לנו משפיע משפיע שיצא מרוסיה כמה שנים קודם אני חושב שעכשיו הוא ברוסיה שוב בפורט היה משפיע הוא לימד אותנו מאוד מאוד טוב חסידס הוא למד חסידס ברוסיה עוד כשלא היו כל הספרים לא היה להם כל ההמשייכים לא היה גוגל שאתה יכול ללכת ולהדפיס ולמדו שמה והוא ממש היה מסקל ברסידס והוא לימד אותנו וכשהוא לימד אותנו אנחנו הרגשנו שהוא מלמד עם מה שהוא גדל הוא היה צעיר. הוא לא היה בזמן הרבי הקודם. הוא נולד הרבה אחר כך. הוא נולד בזמן הרבי שלנו שנים אחר כך. אחר כך הוא יצא מרוסיה. הגיע י בסטמוס הוא היה משפיע של הכיתה שלנו. אז הוא אמר לנו הלילה נתוועד. זה היה כמו אתמול. ערב יביסטמוז. ערב יביסמוז. הלילה נקיים התוועדות. וקיימנו התוועדות בישיבה בבניין ברחוב ירמיהו יש למטה מקלט אז על יד לפני שיורדים למקלט יש חדר שהיה שייך לחדר היה שמה מלמד רבלטר ביום הכיתה הייתה שלו ובלילה הבחורים יכלו להתוועד שם עם המשפים אז שם הייתה ההתוועדות והיה לשולחן פרבייסן כמו שכאן יש אולי לא כמו כאן אבל היה בכל זאת פרבייסן [מוזיקה] והוא ישב איתנו מסביב לשולחן. הוא התחיל את הניגון של יבי בסמוס שאנחנו בטח גם ננגן. הניגון הידוע. איי איי איי איי איי איי איזה הניגון הזה? והוא התחיל את הניגון וההתוועדות נמשכה עד בערך 5ח וחצי רב ל6 בבוקר והוא לא פצע פה. הדבר היחיד שהוא עשה בכל ההתוועדות בכל הלילה זה הניגון הזה שניגענו והוא לקח הרבה משקה כמו שודי רוסי יודע לקחת משקה והוא הרבה בכה והוא ישב ורקד על השולחן ושכב על הרצפה והתיישב שוב ועוד פעם התחיל את הניגון לילה שלם ניגמנו את הניגון הזה עם המשפיע בלי שהוא דיבר מילה אחת זה היה אולי לא מוזר אבל זה היה דבר פלא והלכנו הביתה הלכנו לפנימיה הוא הלך הביתה או שלקחו אותו הביתה הלך לישון אנחנו הלכנו לישון הסדר התחיל מאוחר כמו החריף הברנגל אבל הרי בי וסמוס מתוועדים בשני הלילות זו גם הוראה של הרבי אני ראיתי תשובה של הרבי על מוסקווה ששאלו בר ליובי שאל את הרבי בר לבי שאל את הרבי שהם שואלים באיזה לילה לז קיים התוועדות. אז הרבי אמר בשני הלילות ובסדר אחרי צהריים בסדר גרסה שכבר כל הבחורים היו בזל הוא הגיע והוא אמר הלילה נמשיך את ההתוועדות. כן הוא הגיע והוא דיבר כל הלילה. כמובן ניגלנו ניגונים עשינו לחיים הוא גם עשה הרבה לחיים אבל הוא דיבר. מה הוא דיבר? הוא קודם כל הסביר לנו מדוע הוא לא יכול היה לדבר אתמול בלילה. הוא אומר כשהתחלנו את הניגון של י בן סמבוס, את התנועה הזו, איי איי איי איי איי איי. שהתחלנו את הניגון הזה, זה פתאום הראה לו כמו מסך גדול מול הפנים של החיים שלו, שלמרות שהוא כל כך צעיר, הוא לא היה בן 50, הוא היה אברך צעיר, אולי בסוף שנות ה-20. אז הוא אומר, אם לא יבטמוס, לא רק שלא הייתי מלמד אתכם היום חסידס כאן יותר הסמס הוא התבטע, אני לא רוצה אפילו להגיד איך שהוא התבטע, הוא אומר, מי יודע באיזה מקום בחיים הייתי. זאת אומרת שההורים שלו במשפחת רפורט ידועה עם כל המזירות נפש איך שהגיעו לארץ אחר כך ענח ו אחים משפחה של אינסוף מסירות נפש עברו והחזיקו איישקט והילדים שלהם ממשיכים אז הוא אומר אם לא הי ביסוז אני היום לא הייתי יושב כאן וזה נחק אצלי באותיות החקיקה בלב ובמוח שלי על י בסטמוס שלא דיבר איתי חסיד ששמע מחסיד ששמע מחסיד ששמע מחסיד מחסיד שהיה אצל אלטר בביוטסר אלא ממש משהו בדור שלנו ואז קלטתי שאפרידי כרבי לא רצה שאנחנו נשתמש בכוח של בזכות נפש מתי שצריך זאת אומרת שיש את הכוח הזה בהיכבה הרבה בחשאי כמו שתמיד במימורים מוסבר מאוד הרבה במימורים של הפרידי קרבה שיש את הכוח של מסירות נפש ופתאום הוא מתפרץ החוצה כשצריך כשהגוי לוחץ כשנמצאים רחוק כשיש חושך פתאום אז כוח המזירות נפש יוצאת החוצה אלא שהמזות נפש יהיה חלק בלתי נפרד מהצורת חשיבה שלנו כך אני נוהג ולכן לכן במילא גם אם לא שלושת עבירות שצריך לשמור עליהם שלושת העבירות כמו שהרב הזכיר מקודם עבודזור גלר שכסדומים אלא זה דברים והייתה מחלוקת בין גדולי הדור אם זה שעת השמ האם צריך למסור את הנפש בכל מקום ובכל מצב יש כאלה שאמרו שעל פי תורה אסור צריך לשמור על החיים הגשמיים ולהיזהר ולחכות עד יעבור זם אבל הפריר כרבי הלך בכיוון שכל דבר קטן זה כמו אר כסדמזני אפילו על שרוך נעל צריך למצור את הנפש זאת אומרת שהשפה שלנו תהיה שפה של מסירות נפש עם היה בחור אמריקאי שבא ללמוד בארץ להגיד תורת אמת אז הוא הלך פעם ראשונה ביום שישי כשהגיע למבצועים לבן יהודה איפה שהולכים או בתחנה מרכזית בן יהודה בחור חסידי. מה הוא עושה ביום שישי בצהריים? הולך לבן יהודה אבל בשביל מבצון. אז הוא העברית שלו היא לא כל כך טובה. הוא יודע עברית מהגמרא שהוא לומד. אז זה יותר לשון הקודש מאשר עברית. אז הוא רואה אדם שאינו שומר תורה ומצוות אז אומר אולי תניח תפילין. אז האיש אומר לו תניח לי. או אז הוא שמח שהוא אומר לו תניח לי. אז הוא התחיל להניח לו. אז הוא אומר לו תעזוב אותי. אז הוא חשב שהוא מתכוון כמו אוזוב תעזוב אז הוא המשיך וכך הוא סיים איתו הנחת תפילין עם שמע יסרול והכל זאת אומרת הוא דיבר בנוסח שלו אצלו תניח לי זה להניח לך תפילין ותעזוב אותי זה עוד זויפת זהבים או הוא מדבר בשפה של התורה פרידי קרב רוצא שהשפה שלנו תהיה שפה כמו שאנחנו יודעים לדבר אני זוכר לפני כמה שנים יש לי שיעור קבוע שאני מוסר בווליאמסבורג. עכשיו ויליאמסבורג זה בדרך כלל חסידי סתמר, חסידי פופה, הרבה חסידים עם אדמורים מכובדים אז יש שם צימאון גדול מאוד לתורת חסידות חבד. תמיד היה צימאון. היום הצימרון הוא בגילוי ולומדים יש אפילו כוילל ערב של אברכים שבאים בבית כנסת בווליאמסבורג ומקבלים שכר על הזמן שהם יושבים כל ערב שעה וחצי ונבחנים ממורים ו שיחות וכל הרבים אבל הנקודה היא אני יש לי שיעור שאנחנו לומדים ביחד אז יש לי חברות אבל שיעור של קבוצה ביחד זה מדי פעם ולומדים מהם אורים פעם אחת קיבלתי טלפון מחבר קוראים לו אייזיק גרוס חסיד צטמר איש הזקים והוא כמו ראש חבורה כזו מה שקוראים ב אצל הויל שאצל ההונגרים מבקשים אצל הם מחפשים תוכן מחפשים רוצים להתקרב לקדוש ברוך הוא. עכשיו כל אחד יודע אם רוצים להתקרב לקדוש ברוך הוא צריך ללמוד חסידס חסידס חבד בעיקר. אז הוא אומר לי רב קלמן עוד שבועיים זה חג השבועס ואנחנו רוצים פברינגל אבל לא שיעור בדרך כלל למדנו ביחד לא שיעור פברנגן. אמרת לו בסדר איפה הוא אומר בבית שלי אצלו בבית שעה 9 שבועיים לפני שבוע היינו ביחד בערך 15 חבר'ה אבל אני אני לא משפיע הרשמי משפיע הרשמי יכול לבוא ולדבר ולספר ולהתוועד ולעשות לחיים אני עובד כל השבוע אז בכדי שהפבריני יהיה עם תוכן כן למדתי מימר לפני זה לעצמי בכדי שאני אבוא עם משהו כשאתה לומד מימר אז אחר כך מהמיימר הזה יש לך סיפורים והסברים ואתה נכנס ומדברים וזה נהיה החסידי של פרנג למדתי מי על שבועס היות ואנחנו נמצאים לפני שבועס מה אומר דיבורמסח לא נויכוי ככו נדמה לי תש חופח הרבי מדבר שם במתק שפתיים כמו תמיד על כל העניין של עשרת הדיברות, על כל העניין של התורה, איך שכל התורה בנויה על כלל ופרט, שעשרת הדיברות, בתוך עשרת הדיברות יש אונויכי, שזה דיבור כללי ויש את הדיברות האחרות שהם דיבורים יותר פרטיים. עשרת הדיברות בכלל זה הכלל וחמישה חומשי תורה זה יותר פרט. חמיש חמישה חומשי תורה זה הכלל. ותורה שבעל פה זה הפרט תורה שבעל פה זה הכלל עד ככה הרבי עובר והולך קדימה עד לכל מה שתבוסיק אוסת לחדש ניתמוש מסיני בדרך של כלל ופרט ואז הרבי אומר עובר לעולמות איך שכל העולמות נבראו וכתוב סורמורס נברו אוילום ואחר כך יש לו במימר איך עוד יכול בוריס ור שסנם ממהרו אז הרבי אומר שיש מאמר כללי ויש מאמרים פרטיים אבל הרבי אחר כך זה מאמר לא ארוך הרבי יורד לאבוידס השם איך כל הנושא הזה של כלל ופרט נוגע לדרך של עבודת השם של כל יהודי ונכנסתי לחדר איפה שהתוועדנו בבית אמרתי להם תשמעו זה לא יערוך הרבה זמן נכון שאנחנו רוצים פברינגן אבל בשביל להתחיל את הפברנגן עם רגל ימין כמו שאומרים אז נלמד משהו קצר חילקתי צילומים ולמדנו את המירון והתוועדנו כל הלילה עד 6: בבוקר על השולחן כשהגעתי היה מה שנקרא בויליוןג בהיימפיש אתם יודעים מה זה בהי פלאיש זה נקרא בשר בהמה והיה בשר עוף ונקניק וצד אחד של השולחן כל סוגי הדגים המאושלים וכל סוגי הסלטים והיה גוי שהגיש ונתן היה כמו חתונה לא לדאוג בסוף הלילה כל מה שהיה על השולחן הגיע לקבר ישראל אז אני לפני שנסתיים אפרמרינגל ודיברנו כל מיני סיפורים שרנו ניגונים ניגנו ביחד כמובן ניגוני חבד אמרתי להם לא ייתכן שאני אשרוף לילה שלם בווליאמסבורג וזה טוב זה לא נקרא לשרוף יש פברנגן ויש פברנן לצית זה היה פברנגן הכנה לשבועץ אבל שלא יהיה בחן צריך שיהיה בחן אתם יודעים מה זה בחין תוצאה מה יסה בפוער אה הזוזה איזה תזוזה שלא נשארים באותו מקום דרך אגב יש הרבה מאיתנו שכל פעם שמשפיעים מדברים בפברנגן על להשתנות בפרט עם בחורים צעירים יש גם בחורים שהתוועדנו היום בטירסמס, נכון? אז יש בחורים שפוחדים וגם מברכים גם בגיל שלנו שמדברים על שינויים אוף אני רגיל להיות מי שאני אני לא רוצה להשתנות להיות מישהו אחר אבל זו הטעות שלנו חסידס בא רק לגלות מי שאנחנו באמת חסידס לא באה לעשות מאיתנו מי שאנחנו לא חסידס באה לגלות את המהות האמיתית שלנו מה שאנחנו עושים כל מיני שטויות לפעמים או שלא הולכים לגמרי לגמרי בתלם זה בגלל שיש הפראות אבל באמת באמת אנחנו שייכים לאיך שהרבי רוצה שנראה איך שאלת רבי כשהוא כתב את התניה רצה שהספר הזה ידריך אותנו אנחנו זו באמת הדרך האמיתית שלנו ולזה אנחנו שייכים בכל אופן אמרתי להם מה אני עכשיו ישע הביתה ובאמת לא נסעתי לקחו אותי הביתה חתי אולי לא היה כל כך א א בטיחותי לנהוג אחרי לילה שלם של פברנגן אז הם עשו לי טרמפ הביתה אבל אמרתי להם צריך שיהיה בחן אז הם אמרו לי נו רב קלמן תגיד לנו את הבחין ואמרתי להם אמרתי להם כך חסידי חבד והבחורים ביום שישי אברכים אפילו באמצע השבוע כשמסת בדר אנחנו עושים מבצואים עם כל יהודי שאפשר אנחנו מנכים תפילין לדוגמה מבצע תפילין אני לא הולך להגיד לכם מהיום והלאה תצאו כל יום שישי למנהם ותשאלו כל אחד היוג'ויש את היהודי זה לא הדרך שלכם ואם תשאלו את הרבי שלכם יגיד לכם אל תעשו את זה טוב אני לא מתערב לחסיד אחר איך הוא תנהג ואיך הוא ינהל את העניינים שלו, יש לו את האדמור שלו. אבל אמרתי להם, יש משהו אחד שאתם יכולים לעשות וזה לא נגד השיטה שלכם. תיקנו זוג תפילין. לכל אחד מה-14, 15, חבר'ה, 14, 15 אברכים שישבו ביחד איתי, כל אחד מהם הוא איש עשבים. כמה מהם בדלן? כמה בחשמל, באמזון, בכל מיני, לכל אחד יש משרד. כשיש לך משרד מגיעים כל מיני אורחים. כל מיני קליינטים, כל מיני שותפים, אנשים שרוצים לחתום איתך. מכל אלה במשך השבוע יש גם יהודים. מכל היהודים יש גם אולי כאלו שאינם שומרי תורה ומצוות עדיין. תיקנו זוג תפילין עם כיפה ועם מה שנקרא כריש בקרל כמו שיש בכותל שאבא שייכיה מדפיס הכרטיס קריאת שמע כזה שלא תופס הרבה מקום ואם מישהו מגיע אליכם למשרד תשאלו are you בצ אולי באיזשהו סיכוי אתה יהודי ואם הוא אומר לכם כן הוא כנראה יסכים להניח תפילין כי הוא בא לעשות איתך עסק שלושה דברים אתם תרוויחו דבר ראשון אמרתי להם שתדעו לכם שזו לא עבירה לגרום ליהודי שני לקיים מצווה זה דבר טוב טוב בחייכו דבר שני זה גם יגביע את עצמכם למקום יותר טוב יש כזה טבע לפעמים לא אצל כולם אבל הרבה פעמים אפילו אברכים טובים בשבת יש להם שפה איך שהם מדברים בשפה עדינה בבית הכנסת בבית עם האישה והילדים יש שפה איך שמדברים אבל כשיוצאים לעבודה ונפגשים עם כל מיני אנשים באמריקה הם הרבה גויים להבדיל אז האחרים מדברים איתנו בכל מיני שפות בכל מיני שפות אני לא מדבר על אנגלית או עברית או אי הרמה של השפה הסגנון של השפה אז מדברים איתנו ועכשיו אני באמצע הביזנס אז אני כבר מדבר איתו בשפה שלו לפעמים בוואטסאפ מישהו יכול לשלוח איזשהי בדיחה והיא לא הבדיחה הכי הכי אה אמרת אז אז אתה שולח לו בחזרה איזה משהו אחר וככה נהיה איזשהי שפה בין אנשים אם אתה מציע למישהו במשרד שלך להניח תפילין הוא כבר איתך ידבר כמו שמדברים עם רבי כמו שמדברים עם איזה מישהו רוחני יותר איי אתה איש עסקים אבל זה לא משנה זה איש עסקים רוחני לי איש עסקים שאיתו אני צריך לשמור את הדרך איך אני מדבר איתו איך אני מתעסק איתו אז זה יגביע את עצמנו שגם ברחוב גם בסאבו ברכבת גם איפה שאנחנו הולכים במשרד בכל מקום נישאר באותו מקום איפה שהיינו בבית הכנסת בבית בשבת מחסיד שפברינג דבר שלישי שיקרה יעשו איתך הרבה יותר ביזנס אנשים אוהבים לעשות עסקים עם כאלו שלא מתביישים באמונה שלהם עם כאלו שלא רק הוא מניח תפילין, הוא מציע לי להניח תפילין. זה אחד שאפשר לסמוך עליו. הוא לא מפחד ממני, הוא לא מתבייש ממני. זו היהדות שלו והוא משתף אותי איתה. טוב, אני הגעתי הביתה ולא ידעתי, הצלחתי לשכנע את האברכים החסידיים היקרים האלו לקנות תפילין או לא. יומיים אחר כך אני יושב ביום רביעי בבית של אברך בקרון היית ששם יש לנו כל שבוע שיעור לאברכים אנחנו מתאספים ביחד גם קרוב ל-15 אברכים אברכים שעובדים מאוד מאוד קשה ו אז אנחנו נפגשים עושים פברינגן כל שבוע קצר מה שנקרא כאן בארץ על האש אז אם זה זמן שלא יורד גשם בחוץ יש חצר שמים משהו על הברבקיו אבל בעיקר זה שיעור לומדים שיחה של הרבי על פרשת שבוע ואז מיום רבי אבל בצורה כזו שאפשר לזכור אותה עם איזה סיפור עם איזה משל עם איזה משהו ואז מיום רביעי עד שבת יש לאברך ולכולנו משהו לחזור לכל אחד שפוגשים. לא רק זה, לאבא יש משהו יפה לומר בליל שבת בסעודה. לא רק לילדים שבאים מהישיבות, לא רק לבנות. ואני כשאני יושב בהתוועדות או בשיעור, אני לא מסתכל בטלפון, אלא אם כן אני יודע מראש שמשהו דחוף, מחכה, איזה מישהו צריך בעבודה לשאול משהו, אבל נורמלי אני את הטלפון שם בצד. באותה באותו שיעור זה היה בחצר של החבר ישבנו בחוץ והטלפון שלי איכשהו נשאר על השולחן תוך כדי שאנחנו לומדים את השיחה של הרבי הטלפון מצלצל או אז כשזה מצלצל אני רואה את הצג ומה אני רואה שמצלצל אליי אחד בשם לבקוביץ' בוילמסבורג אחד מאלה שהשתתפו בפברינגן יומיים קודם אני אומר לאברכים והחבדים, תשמעו, אני לא עונה בטלפון באמצע השיעור, אבל הוא מתקשר אליי אולי פעם בשנה. אולי זה חשוב, תשלחו לי, אני מתקשר ואני אעשה את זה קצר. אני עונה ואני אעשה את זה קצר. אני עונה ואני אומר מדברים ביידיש והוא אומר לי, "רב קלמן, אתה זוכר את ההתוודדות שהיינו ביחד לפני יומיים הביז?" אמרתי לו, "בטח איך אפשר לשכוח? אז הוא אומר לי, "תשמע, אני יודע משני אברכים מתוך הקבוצה שכבר הזמינו תפילין למשרד שלהם, אני לא, עדיין לא, אבל מדוע הוא מתקשר? יש לו בן דוד, חסיד צטמר, לי שעבר בגיל שלו בערך, שלמד איתו באותה ישיבה צטבר בברוקלין, כבר שבע שנים שהוא עזב את דרך היהדות לא עלינו. כמו שאנחנו רואים שלפעמים קורה בכל המגזרים הוא עזב אבל שבת כשרות תפילין יום כפר כלום כלום כלום הוא עזב את הכל והוא אפילו נסע בשביל להיות רחוק במשפחה הוא נסע לגור בתל אביב מוילמסבורג לתל אביב בהתחלה הוא לא היה בקשר כי המשפחה לא ידעה איך לאכול את ה דיסה הזו אחר כך הקשר התחיל להיות שוב בחזרה גם הסקנה נים התערבו קצת על כל פנים נהיה קשר בחזרה אבל הוא גר בתל אביב הם שם והוא רחוקשקט הבן דוד מצלצל אליי הוא אומר לפני כמה שעות לבקוביץ' אומר לי שהבן דוד שלו מתקשר אליו בתל אביב יש לו עסק בתל אביב והוא היה צריך לשאול את הבן דוד שלו לבקוביץ' שאלה עסקית של לבקוביץ' הוא יודע שלבקוביץ' יודע לענות לו הוא בדיוק בתחום הזה אז נפקוביץ' אומר לי, מצלצל אליי הבן דוד שלמדתי באותה ישיבה, עזב את הדרך ואתה דיברת על תפילין, איך אני יכול לא האם אני לא אשאל אותו מתי פעם אחרונה הוא הניח תפילין? אז מי אני? אז מה אני שווה? אני חייב לעשות את זה. אף הברנג שלך הביא אותי שאני אשאל את הבן דוד שלי שקוראים לו ישראל. ישראל מתי פעם אחרונה הנחת תפילין? אז ישראל עונה לי כך מספר לי ליבקוביץ' מתי פעם אחרונה שהשארתי אותם בבסמדרש בוילמסבורג לפני שבע שנים זה לא בחור חבדי גם בחבד לא עלינו לפעמים קורה שבחור נושר אבל הוא יקח איתו את התפילין לדרך אולי מישהו אחר ירצה להניח מבצועים נכון שמה זה לא עובד ככה אז הוא לא לקח איתו את התפילין ואז לבקוביץ שואל את הבן דוד שלו ישראל. האם תזכים אם אני קונה לך תפילין חדשים תזכים להתחיל שוב להניח ולפלא הדבר היה הוא אומר היום אני כבר לא בכעס אני כבר לא בנגד נרגעתי ואני מוכן אז לבקוביץ' אומר לי אני שולח לך תמונה של הכרטיס אשראי שלי שהצלתי למוישה רב מוישה קלאים בקרוניץ שהוא עוסק עם תפילין מזלזות הוא צלצל למוזיקנט בכפר חבד נתן לו תשלום אני דיברתי עם שליח בתל אביב שהיגש אליו כבר בבוקר בכדי שגם עם אב שהתפילין מוכנים יומיים שלושה יקח יומיים שלושה שבינתיים הוא יניח תפילין ואחרי שלושה ימים הוא קיבל את התפילין שלו ואז בשבת בבית הכנסת איפה שאני מתפלל בבית הכנסת של הרב ליובי זכרונו לברכה יש לנו פברינגן כל שבת סיפרתי את הסיפור הזה ולא ידעתי מה עשיתי, רק סיפרתי את הסיפור הזה. שישה ימים אחרי השבת הזו אני מגיע, אני תמיד מגיע לפני קבלת שבת, בערך 20 דקות לפני הדלקת נרות כבר לבית הכנסת, לראות שהכל בסדר, שהמים החמים מוכנים. אני לא מגיע לדרגה של אחי צביקה והגבאים האחרים היקרים, אבל אני משתדל, ברוך השם לעשות את כל העניינים הגשמיים גם בבית הכנסת. אני תמיד אומר, אני הרב וקרוניץ היחיד מסדר קידושין כל שבת. קידושין אני מסדר את הקידוש. ואז אני מגיע מוקדם לבית הכנסת אבל יש יהודי שבדרך כלל מקדים אותי קוראים לו רבי אינגי בסטריצקי ורומסרל בסטריצקי הוא ראש הצולה של כוניץ אז יוצא שהרבה פעמים באמצע התפילה הוא מקבל קריית הצלה והוא עוזב אז הוא לפעמים הוא מפספס קריסטר מפספס קידושה מפספס אומינים והכל אז מתי שהוא יכול לבוא מוקדם הוא מגיע ולומד את החיטס הוא לומד גמרא יש לו את הסדר שלו אבל גם הרבה תהילים הוא אומר יהודי יקר מאוד הוא הגיע לפניי הוא שומע אותי עולה במדרגות ואתם יודעים שאתם רגילים לשמוע מישהו הרבה זמן אז ה איך אומרים ה ה הפסיות שלו כבר מוכרות לך הוא צועק לי רב קמנר זה אתה אני אומר לו כן הוא אומר תבוא אליי אני ניגש לשולחן שלו הוא אומר לי אתה אתה זוכר מה סיפרת בשבת בקידוש? אמרתי לו, כן. הוא אומר, "תשמע, מה קרה?" אומר, "אני גם בתור בחור לא רצתי כל יום שישי לעשות מבצת תפילין. הוא היה לו את המבצועים שלו, הוא עזר לאבא שלו והצולה. אבא שלו היה מייסד על צול שהיה גר בירושלים אחר כך, ב רב יהודה ליב, רב לבל. אולי הוא עשה מבצועים מדי פעם, אבל זה לא היה הדבר שהוא כל הזמן עשה, גם הוא לא הרגיש בנוח. הוא אומר, אבל אחרי שאתה סיפרת את הסיפור הזה, הוא היה בעסק שהוא בונה במנהטן, הוא בונה כמו שכאן קוראים טרם, אז יש רפואה דחופה. אז זה ביזנס שעכשיו הולך בארצות הברית הרבה והוא בונה את המקומות האלה. אז במנהטן באח המקומות יש לו מקום שהולך ונבנה על אני מדבר לפני כמה שנים ו הוא מגיע ומגיע ישראלי לעשות את העבודות חשמל ישראלי מבוגר שנראה בן 60 או משהו לא מבוגר אבל לא צעיר אז הוא אומר לעצמו אם חסידי סטבר התחילו לעשות צדפים שאני לא יעשה מגיע ישראלי שאולי אולי לא שומר תורה מצוות בלי כיפה אז אני אמר שאלתי אותו אתה בטח יהודי אומר בטח אתה לא שומע את המבטע שלי אני מדבר בעברית אומר לי מתי הנחת תפילין פעם אחרונה הוא אומר לו בא בר מצווה לפני הרבה שנים הוא כבר בן אז הוא אומר לו תסכים לעשות את זה עוד פעם הוא אומר כן למה לא כולם נגד אבל הם פשוט אין להם הזדמנות ואף אחד לא מציע להם אבל לאינגי אין את התפילין שלו איתו הוא השאיר אותם בבית. עכשיו לינגי במיקום הזה שהוא בונה יש לו שותף חסיד ויזניץ. הויזניצר מגיע אחריו ישר מבית הכנסת למנהטן למיקום הזה. אז הוויזניצר מביא את התפילין איתו בכדי שלא ישארו ברכב גם מבחינה בטיחותית שלא יגנבו וגם השמש יוקדת. אז הוא הביא אתו את התפילין אל תוך המקום שהם בונים ויש לו משרד שמה. אוי אינגי רואה את התפילין הוא אומר לו אפשר להשתמש בהם בשביל היהודי הזה הישראלי שרוצה להניח תפילין אומר לו הביזניצר בטח זו זכות בשבילי הוא מניח את התפילין למחורה זה היה יום חמישי אתמול הוא אומר היום בבוקר לקחתי איתי את התפילין אבל בדרך אמרתי לעצמי היום אני לא מציע לו להניח תפילין אפילו שלקחתי את התפילין למה כי אם זה יהיה יום אחרי יום הוא יגיד אוף הדתיים האלה מנדנדים יותר מדי כדאי לעשות הפסקה אחרי שבת יום שני הוא שוב יגיע אז אני אשאל אותו והוא מגיע להכניס את התפילין הוא מכניס את התפילין למשרד ואחרי חצי שעה הישראלי מגיע להמשיך בעבודות שלו עוד לפני שהוא מתחיל את העבודות הוא דופק בדלת שלינגי הוא פותח את הדלת ואומר תשמע אדון ביסטריצקי אתמול בלילה סיפרתי לאשתי בארוחת ערב שהנחתי תפילין אחרי הרבה שנים היא הייתה כל כך מבסוטה. היום בבוקר כשהיא נתנה לי את השקית עם הסנדוויץ' עם התפוח ללכת לעבודה היא אמרה לי תשמע היום יום שישי זה יום קצר הדתיים לא עובדים אחרי צהריים ביום שישי אולי הוא ישיב אותך שם לבד אז יכול להיות שלא יהיה לו זמן ואולי הוא ישכח עוד לפני שאתה מתחיל לעבוד תבקש ממנו שיניח לך תפילין אתה יכול בבקשה להניח איתי תפילין ואם יניח את התפילין שרשרת של דברים מרק להיות מי שאנחנו באמת זה מה שאפרי כרבי גילה לנו ביב סמוס במסירות נפש בזה שהוא הכניס את זה לאדם שלנו שזה לא משהו שאנחנו צריכים לחפש אותו כשצריכים אותו אלא מלכתחיל החיים חושבים מדברים ועושים דברים בצורה הזו אז לחיים שהקדוש ברוך הוא יתן לנו וכך נהיה לחיים חיים דדם המילדם [‏צחוק] שניוד [‏צחוק] ‏Best [‏צחוק] א [מוזיקה] [‏צחוק] אי [‏צחוק] איך אна ‏A [מוזיקה] [מחיאות כפיים] א ана [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] אי [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] א [מחיאות כפיים] תודה רבה יש עוד משקה אי א אינך יותר טוב עם יין אי א איז [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] يا [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ย [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏A [מוזיקה] ‏a [מוזיקה] היה חסיד של אפרידי כרב לחיים לחיים חסיד ידוע ומבוזם רבי סאל ג'ייקובסון שבנה את הגודס חסידי חבד בארצות הברית הוא היה מגדולי החסידים של אפרידי כרבי ואחר כך. אבל בדומה למה שסיפרנו מקודם צריכים לדעת מאיפה הוא הגיע. רבי ישראל ג'ייקובסון גדל בבית ברוסיה של אבא שהחליט לשלוח אותו לבית ספר מודרני איפה שלומדים איך לכתוב עברית יפה להיות סופר וכולי כן ילמדו שם גם גמרא להבדיל ילמדו שמה גם משנה ומוסר ודברים אחרים אבל בעיקר ר איך להיות אפק איך אומרים ה אף הקלרצר אובגלרצר [מוזיקה] והוא כבר הגיע איתו לתחנת הרכבת ובתחנת הרכבת ניגש של האבא של ישראל ג'ייקובסון שהיה בחוץ עיר ישראל רבי ישראל הזה היה נער ניגש אליו יהודי עם זקן לבן שמעתי את הסיפור מהנכד של רבי ישראל רב ליבל אולטין וזה אני חושב שזה גם מופיע בספר זיכור לביס לבס ישראל על רבי ישראל ג'קבסון ואה והוא אומר לו האיש הזקן עם הזקן הלבן אומר לאבא של רבי סועל איפה הוא מדבר איתו ביידיש איפה אתה שולח את הבן שלך לאיזו רכבת אתה אתה מחכה? אז הוא אומר לו לבית ספר הזה והזה אז הוא אומר מהכוח אתה שולח אותו לשם את הבן שלך אם אתה אז הוא אומר לו כן למה מה הבעיה אז הוא אומר תשמע אני לא לו באבשר חוסית אבל הוא מצביע לו על אחת העובדות שהייתה עובדת בתחנת הרכבת זה היה קיץ הלבוש שלה לא היה כל כך צנוע הייתה שיקצה גויה והוא אומר לו, אם אתה לא רוצה שהבן שלך יחזור עם אחד כזו מהישיבה, תשלח אותו ללובביץ'. מה עשה האבא של רבי ישראל ג'קפסון? הוא עשה דבר מאוד מאוד מהר. הוא נכנס למשרד של תחנת הרכבת, הוא החליף את הכרטיס מהמקום איפה שהבן שלו היה צריך לנסוע לכיוון לובביץ'. הוא שילם את ההפרש ושלח אותו. כי כך אמר לו יהודי עם זקן לבן בתחנת הרכבת והוא הגיע ללובביץ' ומזה נהיה לובביץ' באמריקה אחר כך מי עשה את זה שודי פשוט יהיה לו את התמימות הזו שילד שלו שהוא כבר שם אותו לישיבה והוא נבחן שם איכשהו שהוא שלח מסמכים קיבלו אותו הוא היה מוכשר ובסוף בתחנת רכבת מישהו שנראה כמו אולי אליהו הנביא רק אומר לו מילה והוא מחליף ברגע אחד הוא אפילו לא חוזר הביתה לשאול את הגברת הוא שולח את הילד שלו ללובביץ' כי האיש הזקן עם הזקן הלבן אמר לו זו מסירות נפש שלא צריכים לחפש במדפים או עכשיו זה זמן של מסירות נפש עכשיו אני צריך מסירות נפש איפה אני יכול לקחת את זה ואז הוא מושך את המסירות נפש מהמדף של מסירות נפש לא זה נמצא אצלו באותיות החתיקה הפרידי קרבי פעם אמר לרב חדשה פייגים המזכיר שלו הידוע שנהרג על ידי הגויים ממחשימם הוא אמר לו אני רוצה לדבר בפני התמימים היו מאות בחורים בזל אז רבחד שפייגין אמר הוא רצה לדבר בפניהם בחצר הם נעמדו בחצר בשלוש שורות וכשכולם היו מוכנים רבחד שפייגי נכנס לחדר של הרבי של הפרידי כרבי והוא אמר לו התמימים מוכנים מחכים שהרבי יבוא לדבר בפניהם פרידי כרבי יצא מהחדר עם הכובע וה והחליפה שלו התבונן בעיניים של כל הבחורים ככה סקר את שלושת השורות של הבחורים ואמר להם תמימים ונכנס לחדר. זה כל מה שהוא אמר להם. משפיעים התוועדו אחר כך ואמרו, "מה רצה פרידי כרבי?" רק אמר להם תמימים, אבל הוא אמר להם הכל. הוא אמר להם מי הם. קראתי סיפור על חסיד שיש כאלה שהכירו אותו. אני לא יודע מתי הוא נפטר. הוא היה חי ברוסיה, אחר כך בקרוני. הוא היה עני מרוד ברוסיה. עני מרוד שממש בקושי פת יבשה הייתה היה לו על השולחן. קראו לו רב אבא פליסקי. הוא היה השור שלישקי. הוא היה אני מרוד גם בקורני אמרו לי. הוא היה שמה של זמן אבל הוא היה מתפלל. היה איש מאוד פשוט אבל עם הרבה רגש הוא היה מתפלל. אמרו לרבי יוחנן לונן גורטון פעם למה אתה לא מפטר אותו? הוא אף פעם לא עושה את העבודה שלו כי היה מתפלל ולומד אז הוא אומר שיבוא שאני אוכל להגיד לו ללכת הוא לא מגיעו מספרים בדיחה אבל הוא היה איש רציני מאוד וברוסיה המצב אצלו בבית היה שלא בכל שבת היה עוף על השולחן שבס מבורחים יומיים לפני הוא היה הולך לשוק לקנות עוף היה הולך לשוחט לשחוט ואשתו הייתה מכשירה את העוף אז לשבס מבורכים היה להם בבית עוף. היו להם שתי מפות. מפה אחת לפסח לשולחן שאוכלים. מפה אחת לפסח ומפה אחת לכל שבתות וחגי השנה. את המפה צריך לשטוף עם סבון מדי פעם כי יש קטמים של האוכל. זה לא כמו היום ששמים מפת פלסטיק. אז את המפה של כל השנה היו מחפשים עם סבון רק לראש השנה. לא היה סבון מיותר. את הקובית צמון שהייתה להם השתמשו להתרחץ לכבוד שבת וקצת לכלים אולי לרצפה לפעמים אבל את המפה של שבת הם רחצו לפני ראש השנה ואת המפה של פסח אחרי שנסתיים חג הפסח היו מחפשים עם סבוני ומים ואז היו מייבשים ומקפלים ושמים במקום של פסח העניות הייתה ממש בהידור ועם כל זה שהם היו עניים מרודיים ואשתו והבית שלהם היה קטן וצר מאכיל. היה חסיד ערירי לא עלינו שלא היה לו איפה לגור והכניסו אותו והוא היה ישן על ספה במזדרון אצלם בבית שבקושי אפשר היה לזוז שם. גם אותו הם הכניסו וחילקו איתו, התחלקו איתו עם מה שלא היה להם. החסיד הזה שהיה אצל רב אבא ואשתו בטבע שלו הוא היה אוהב להתלונן אבל לא על גשמס הוא לא היה מתלונן למה אין כל שבת צריך ציות טיפש מתערכים אצל מישהו וגם מתלוננים את תמצא את עצמך הרבה מאוד מהר מאוד בחוץ אבל הוא היה מתלונן על הרוכניס של הדור הצעיר אומר איפה הדור של הרבי זה היה הזמן של הפרידי כרבי הדור של הרבי רשב היה יותר איכותי, למדו יותר ההתנהגות אחרת הייתה מי מדבר על הרבי מרש צמח צדק עד תרף תמיד הוא היה אומר לרב אבא ורב אבא היה מתווכח איתו הוא אומר לו לא הדור שלנו יש לו הרבה מעלות וכך הם היו בבית של רב אבא מתוועדים על הנושא הזה והוא היה מתנצח עם רב אבא ויהי היום יום רביעי זה לא לפני שבס בבורכים הם חוזרים משהכריס ביחד ובמקום ללכת ישר הביתה הרבב אומר לו אני רק הולך לשוק לרגע אם תרצה תלך הביתה אם לא תבוא איתי אז הוא בא עם רבא ומה הוא רואה רבבה קונה עוף אז הוא אומר רגע הרבבה התבלבל זה לא שבץ בבורךם אולי הוא זכה בלוטו אז הוא קונה עוף לשבת הזו גם אבל כמו שאמרנו מקודם הוא לא שואל שאלות כשלא התעצבנו עליו הלך השוחט והאישה שרבבה הכשירה את העוף ואז אחרי שעה ב10 בבוקר רואה שאשתו של רבבה מחבשת את המפה של כל השנה עם סבון ותולה בכביסה מהשמש שתייבש מהר בצהריים היא מטתה ומנקה את הבית מכבדת את הבית כמו שאורח חשוב מאוד מגיע אז הוא אומר כנראה שמשהו קורה היום כאן בבית אולי הרבי בעצמו בא לבקר יגיע ומכינים לו את השולחן ובאמת הוא רואה שמכינים את השולחן עם המפה של שבת עם הצלחות ועם המזלגות לא היה חד פעמי אז הכל היה אמיתי ויפה הכי יפה שהיה להם ובראש השולחן צלחת אחת עם המסלגות והסכנים והכל בצד ימין לאשתו של רבבה כנראה כמו תמיד ולאורח בצד שמאל אבל עוד צלחת אז הוא אומר כנראה הרבי ישב בראש השולחן ומשהו כן השתנה היום הייתה לו התרגשות גדולה מאוד. 6 וחצי בערב דופקים בדלת. רבבא ואשתו קופצים לכיוון הדלת. פותחים את הדלת. מי נמצא במפטן הדלת? באותה עיר איפה שרב אבא ואשתו היו גרים היה סניף של תומכת מימ. ואז לא בכל סניף היה מטבח. אז מה היו עושים? היו אוכלים תג. היו אוכלים ימים. יום אחד אוכלים אצל המשפחה הזו. היו מחלקים את התמימים. לא היו הרבה תמימים, אבל היו הרבה מהנש. אז לכל אחד מהנש יצא רק פעם בכמה חודשים לקבל טומים. וזה היה היום של רב ואשתו. והגיע טומים שלומפר שלא קיבש את החליפה מאז הבר מצווה. והיה נראה כמו איזה זנוח ש הוציאו מהשוק ורב מקיף אותו בחיבוק. שר כוח שבת הושיבו אותו ונתנו לו לאכול ועוד משהו ועוד משהו ופרי ושתייה וכל מה שהיה להם. והחסיד שהתארח אצל רב כשהבחור חזר לישיבה אחר כך בכה בדמעות שליש ואמרו שם לחיים בבית כמה שעות והוא אמר לו רבבה לא רק שיש תקווה לדור שלנו אלא זה הדור אם אני יודע מה שאין לך וככה התנהגת בשביל טומים שמגיע אליך הביתה ככה הכנת את הבית ואני חשבתי שהרבי בעצמו מגיע אז אני מוריד את הכובע. אברכים יקרים, אמרתי את זה גם היום לבחורים בישיבה שידעו את המעלות של עצמם קצת, אבל אנחנו צריכים לדעת. יש לנו בחורים שאוכלים אצלנו ימים. מי הם? הבנים של עצמנו, הנכדים שלנו שבאים לבקר אותנו. אנחנו לא צריכים לחכות שיבוא אורח זר שהבן מביא מישהו מהישיבה. הילדים של עצמנו שמגיעים אלינו זו זכות שלנו שהם באים הביתה לשבת חופשית וצריך להיות מצב שאנחנו מקבלים אותם כל כך בשמחה כי הם תמימים הם בעלי המשיאות נפש וכשההתנהגות שלנו וקו החשיבה שלנו היא כזו ממילא זה עובר וזה חודר לדורות הבאים וזה מה שהפרידי קרה ברוצה אני אספר לכם סיפור לחיים יש עוד לחיים בפברנגל או יש כוח או יש בשפע הנה אני אספר לכם סיפור שקרה לפני ממש לפני שנה וחצי אני חושב לחיים אבל אני לא רוצה להיות היחיד שאומר לחיים זה פברינגן גדול מאוד ויום גדול מאוד מאוד מאוד לחיים לחיים לחיים ולברוח אה רפואל שנמר שמעון מקס בן אסתר שמעון מקס בן אסתר לרפואה שלמה לחיים לחיים [מוזיקה] שם המשפחה שלנו הוא וינפלד נכון מציות שמעתי סיפור והלכתי לפגוש את בעלי המעשה בסוכות האחרון בבורו פארק יש משפחה שנקראת משפחת וינפלד חסידי בוב שלום רב שלום משפחה מחסידי בובו ולביאים משפחת וינפלד בני דודים לא ראשונים יותר רחוקים אבל ממש בוא נמר שיש לנו סבא רבא רבא אותו אחד נולד להם לרבן ציאן וינפלד נולד ילד לפני 13 שנים כמעט 14 שנה עם מום נדיר לא עלינו עם נ מ נדיר בלב ולא ידעו מה יהיה איתו וכולי עכשיו יש לו פאות כמו מסולסלות כמו לבובו ורחוסיד האידרלר בוכר חסידי אבל הוא פוגש יהודים שהמנם שומרי תורה ומצוות יותר מכל בובו ורח אחר. חבדניק יוצא למבצועים הוא פוגש אנשים אצלם לא יוצאים למבצועים איפה קונים נעליים בבור פארק הולכים לרופא בבורופאק בדרך כלל אבל הוא בגלל המצב הבריאותי שלו בלב יוצא לו ללכת לבתי רפואה הרבה והוא לפעמים הוא שפז אז הוא פוגש הרבה שאינם יהודים שאינם שורי תורה ומצוות עדיין אז הוא מרגיש שזו שליחות שלו שהקדוש ברוך הוא נתן לו ניסיון בחיים והוא צריך לגרום ליהודים אחרים לקיים מצוות. כך הוא החליט. למרות שהוא לא לובאצ'ר אבל זה הכיוון שלו. יפה מאוד נכון? אז כל הרופא שהוא נפגש, אם זה פעם ראשונה שהוא פוגש את הרופא, הוא שואל את הרופא, "אי דקטור, are you? אתה יהודי? אם הרופא אומר לו כן, הוא כבר לא יעזוב אותו בלי להליח תפילין. וגם ילד שמחייך וילד עם הבעיה רפואית הוא כובש את הלב ובדרך כלל הוא מצליח. הוא אפילו סידר שעיוול כאלה שיהיה להם את התפילין. ערב סוכות הוא מחלק ארבע מינים. ערב פסח מצה שמורה. ממש מבצועים אבל של עצמו. מעצמו הוא עושה את זה. יום אחד הודיעו בשורה טובה להורים שיש אפשרות לעשות לילד שלהם שאף אחד לא יצטרך השתלת לב וזה יעזור לו להיות בן אדם חדש ואם זה מצליח בסיעתא דשמיא כן יש תרופות שהוא צריך לקחת אחר כך והכל אבל הוא יכול ככל האדם לחיות אני לא יודע אם בכל המקרים, אבל במקרה שלו זה ככה היה הודיעו למשפחה ששלושה ימים הוא יצטרך להיות מורדם [מוזיקה] כי יש זמן שהלב צריך להייקלט. הלב נשאר פתוח, הגוף נשאר פתוח בחדר סטרילי בבית רפואה שרק אחיות או אחים מסוימים ורופים מסוימים מותר להם להיכנס בני המשפחה לא יכולים להיכנס אפילו אני חושב לא מרשים להם לראות אותו בזכוכית כי זה מצב ש אף אחד לא רוצה לראות ילד שלו במצב כזה איך שהגוף פתוח והלב נקלט והכל אבל שלושה ימים הוא ישן. אומר הילד לאבא שלו טי, הוא אומר על עצמו, שלושה ימים אני לא יניח תפילין עכשיו הוא אנוס. לא רק שהוא ענוס ופטור, זה מצווה עליו לקיים את הניתוח הזה. כי זה מה שיכול להציל אותו לאורך ימים ושנים טובות בעזרת השם. אז זה לא שהוא עושה כאן איזשהיא עבירה באונס. זו מצווה שהוא עושה, פיקוח נפשות. הוא מציל נפש בישראל של עצמו. אבל בפועל הוא אומר שלושה ימים הזרוע שלי והמוח שלי לא יניחו תפילין. אז מה אתה רוצה? שואל אבא רבן צין את הבן שלו שאני לא זוכר את השם של הבן עכשיו מה אתה רוצה ממני? אז אומר אבא בכל יום שהוא אומר על עצמו בכל יום שהוא ישן הוא רוצה שהאבא ישתדל להניח תפילין עם יהודי שלא מניח תפילין בדרך כלל אומר האבא לבן בדרך קשה לי לעשות את זה אני לא באר חוסית שרגיל לעשות את זה הוא לא ביישן אצלנו לא עושים את זה בבוב אבל בשבילך אני אשתדל לעשות את זה אני לא מבטיח אני אשתדל ביום הראשון שהוא היה מורדם תוך כדי הניתוח האבא מצא מישהו להניח איתו תפילין. ביום השני, לקראת שקיעת השמש, הוא מצא מישהו עכשיו, תגיד מה, בכל בית הרפואה רק אחד. כנראה שהיה לו קשה לשאול כל אחד. הוא רצה לצאת ידי חובה את האחד שאפשר. אולי הוא עשה יותר, אבל אני חושב ככה. ביום השלישי זה כבר כמעט בערך שעה לפני שקיעת השמש והוא לא מוציא אף אחד. ומה יהיה? עוד כמה שעות יאירו את הילד שלי. הוא ישאל אותי נו אבא הדבר הראשון שהוא ישאל, אני מכיר את הילד שלי, הנחת תפילין עם כל יום עם יהודי שלא מליח בדרך כלל. מה אני אשקר לו? לא, אני אגיד לו את האמת. הוא הצטער שביום השלישי לא הצלחתי והוא לא ידע מה לעשות. התחיל שוב לחפש. Are you ג'יש? Are you ג'יש? אחת האחיות לא יהודיה רואה שאדון וינפלד טרוד ממש אז היא ניגשת אליו הם הכירו את המשפחה במחלקה ו אומרת לו מיסטר וינפלד ממה אתה מוטרד הכל נראה בסדר עוד מעט עוד כמה שעות אנחנו מאירים אותו בדיוק תודה כן ככה היא אמרה לו מה מעיק לך הוא מספר לה את כל הסיפור. אז היא לא שואלת ולא חושבת. היא רק ניגשת למחשב שלה ופותחת תוכנת וורד וכותבת מודעה באנגלית שאני אומר את זה בעברית. אם אתה יהודי ועדיין לא הנחת תפילין היום תבוא למחלקה זו וזו, תדבר עם סוזי האחות היא תסדר לך. והדפיסה 20 30 משהו כזה עותקים במדפסת והיא הדביקה בכל המחלקות שהיא רק יכלה להשיג ולפני שקיעת השמש הגיע מישהו בריצה אני רוצה להניח תפילין והילד הבובובר עם התפילין הסיפור הזה התעורר הניתוח מאוד הצליח ברוך השם אני הייתי אצלו בסוכות בבית אבל הוא נשאר בבית רפואה עוד תקופה כי זה לא ניתוח רגיל ששולחים הביתה אחרי יום או אחרי כמה ימים. זה התאוששות יותר ארוכה, שיקום יותר כבד ארוך. אז הוא נשאר בבית הרפואה. תוך כדי שהוא בבית הרפואה בהתחלה על כיסא גלגלים, אחר כך כבר הולך, הוא שואל, כל רק מי שאפשר, אתה יהודי? הוא היה מדבר על כל מצווה שרק אפשר עם כל מי שרק אפשר. יום אחד נכנס למחלקה חסיד סטמר. סטמר מוילמסבורג אברך שאבא שלו היה מושפז באותה מחלקה והוא רואה שהגליציאנר ינגלה ילד פוילישר עם פאות מסולסלות. כל מי שהוא רק פוגש הוא שואל אתה יהודי? והוא מניח תפילין עם יהודים ואצלם לא מניחים תפילין עם יהודים מה שנקרא אנחנו לא אומרים ככה אבל אומרים חילוינים הרבי לא חושב כך נכון כי אין חול הכל קודש אצל יהודים אה גופנוגי אבל הרבי ענה על זה כן היה היו טענות על זה שהרבי שולח בחורים לבן יהודה למנטן ואנשים שעוצרים עם מכנסיים קצרים ושמים עם כיפה. איפה המחשבות שלהם? הרבי אומר המחשבות שלהם בתפילין הרבה יותר מאשר כל אחד שבא לבית כנסת כל יום ועושה את זה כבר כמצוות אנשים מלומדה. אצלם כל החיים שלהם עכשיו הם עצרו בשביל להניח תפילין. הם מפוקסים לגמרי לג אבל זה כבר עניין אחר. מה שהרבי ענה שורה של תשובות וביאורים על כל הטענות שהיו מכיוונים של אנשים יראי שמיים. ואז הספר הזה לא אוהב את מה שהוא אומר אני לא מבין מה זה קורה כאן אז הוא מחכה שהוא יסיים להניח תפילין עם היהודי האחרון והוא ניגש אליו והוא אומר לוידיש תגיד לי בוחר בחוצ'יק הסטמר אומר לבובובר הצעיר אתה לא באבץ' חוסיד אז הוא אומר לו לא אני בובובר למה אתה שואל אז הוא אומר לו אז למה אתה מניח תפילין עם חילו לא עינים. אז במקום לענות לו הוא שואל אותו בחזרה, יונגרמן, אתה הנחת תפילין היום? אז הוא אומר לו, בטח 7 :30 בבוקר יש מניין עליל הבית שלי של חסידי סתמר, שם המניין הקבוע שלי ושם היום הנחתי תפילין. אז הוא אומר לו, למה אתה לא באצ'ה? זה מה שהפרידי כרבי יצר אצלנו. ורצה שיהיה אצל כל יהודי מהמסירות נפש של י בסמוס. אני לא בביקצ' לכן אני עושה כך. יש סיחה של הפרידי כרבי שהוא אומר צריך להיזכר איפה. כל אדם נורמלי הוא אומר אפילו להבדיל לא יהודי. שואל את עצמו מפעם לפעם מי אני? אתם יודעים פעם היה פרופסור חסידישר פרופסור יש כאלה הנה היה פרופסור ברנובר היה חסידישר אז היה פרופסור שהלך כל בוקר למקווה היה חסידי שריד אבל הוא גם היה פרופסור מפוזר הרבה פעמים זה הולך ביחד פרופסור מפוזר יש אפילו ספר שהיינו ילדים כמו ממחניים כזה אז היה הפרופסור המפוזר פלו גינר הוא יכול לתת הרצאה באוניברסיטה, גאונות, פטנטים, הכל. אבל אם הסתכלו על הנעליים שלו, אחד כחול, אחד שחור, כי הוא לא שם לב בבוקר איך הוא יתלבש. הוא ירים את היד בשביל להצביע על הלוח, יראו שיש לו כאן חור. במקרה הטוב. על כל פנים, צביקאים יש לחיים, אני אגיד לך הם. על כל פנים גם אני או זה יהודי חסידי זה עוד הזה של כולם אויננהננה מויללה להל אוי מדה אה [מוזיקה] אה לא רציתי להביע אבל חייתי של טוב שהרת מי א כן כן כן ראיתי ראיתי ראיתי את [מוזיקה] אמ [מוזיקה] [‏צחוק] אממה [מוזיקה] א ה אי איפה מרובי [מוזיקה] אнаనా [מוזיקה] А [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [‏צחוק] [מוזיקה] [‏צחוק] אనా [מוזיקה] אна [מחיאות כפיים] [‏צחוק] اينا [מוזיקה] ايدينا [מוזיקה] [‏צחוק] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [‏צחוק] А [מחיאות כפיים] [מוזיקה] লা [מוזיקה] חיים לחיים אז היה חסיד ישר פה על חיים לחיים רמינקב החיים על הארגון חיים חיים [מוזיקה] כל שלך כלום אבל אתה משתתף בהוצאות בלי הוצאות בלי ההשתתפות אי אפשר לעשות כלום שהכוח על השמחה אחר כך כמה בונה שמחה כן רוצה שם לחיים לחיים [מוזיקה] אז היה חסיני של פרופסור שהיה הולך כל בוקר למקווה עכשיו הוא אמר מילה שאני הולך ברחוב טוב, אני יודע מי אני ומי אתה. מי אני? מי זה שמדבר איתי, שעומד מולי. כי לי יש את הג'קט שלי, הכובע שלי, הנעליים שלי. אפילו לגבירים, לאלה שמתלבשים כזה יפה, פנסי, יש להם אפילו הראשי תיבות של שמם, רקום על החולצה, לפעמים הולוגרמה כזו. אז הוא יודע להבדיל בינו לבין אחרים. אבל במקווה כשיוצאים הרי יוצאים בלי בגדים. איך אני יודע מי אני? ממישהו אחר. אני יכול להתבלבל. הוא חושב. אבל הוא היה פרופסור. אז הוא היה גאון אז הוא המציא המצאה. הוא לקח חוט אדום הוא קשר לאצבע הקטנה של רגל שמאל והוא אמר זה שיוצא עם החוט האדום האצבע הקטנה של רגל שמאל זה אני. נו, פטל טוב, אבל פעם אחת המים היו חמים וטובים וגם נקיים והוא ישב יותר מדי זמן והחוט קצת נפרם קצת ויצא מהאצבע שלו והתלבש על אצבע של מישהו אחר. כששניהם יוצאים מהמים הוא רואה מישהו עם חוט אדום והוא אומר לו אוי אני יודע מי אתה אבל מי אני אני לא יודע אומר הפרידי כרבי זה לא חלק בשיחה של הפרידי כרבי אוקיי אומר הפרידי כרבי שכל אדם נורמלי שואל את עצמו מזמן לזמן ור בנאיך זה הלשון של הפרידי כרבי מי אני הוא אמי מי אני? האם אני בקשר טוב עם המשפחה שלי? האם בביזנס שאני עושה ההשקאות שלי הם נכונות? האם החברים שלי מסביב אני מתנהג איתם כמו בדרך נורמלית? האם אני מתעצבן יותר מדי על דברים שלא צריך להתעצבן? וכן הלאה וכן הלאה? עושים חשבון נפש. אומר הפרידי כרבי, כל אדם אפילו גוי עושה חשבון נפש כזה אם הוא רוצה חיים טובים להבדיל ללף אלפי הבדלות אומר הפרידי כרבי חסיד חבד גם צריך לשאול את עצמו מפעם לפעם מי אני אז אומר הפרידי כרבה התשובה היא איך אתה אומר אס התשובה היא ברורה אני חסיד חבד אומר הפרידי כרבי אבל רגע לומר את זה ולהבין את זה זה שני דברים לומר אני לא באב שלחוזית אני חסיד חבד זה מאוד קל אבל מה זה נקרא חסיד חבד אני חסיד של חוכמה בינה ודעת חסיד שמה שאני עושה עכשיו זה עם השפעות על תוצאות שתהינה אחר כך אני היום מדבר לילדים שלי בצורה כזו כמו שהם ידברו אל הילדים שלהם. אני היום נוהג דברים שאני עוד 50 שנה ישמח על איך שהיום דיברתי. אני היום עושה דברים. זאת אומרת הכל בחוכמו בנודס, הכל בהתחברות, הכל בה התבוננות. אני רוצה לספר לכם סיפור. אמא שלי תמיד הייתה אומרת, המיסה הוא העיקר. אז לעשות זה העיקר. הרבי תמיד אומר המיסה הוא העיקר. זה העשייה אבל גם ורטל כזה המיסה הוא העיקר לספר סיפור זה הדבר העיקרי ספר לכם סיפור מה נכון וזה שיחה של הרבי על על איך התורה מתחילה נכון מאוד זה התרגשות בשבילי להתוט כאן הלילה כי אני מוקף בכמעט כל המגידי שיעורים שלי מהישיבה הרב הבלין היה מגיד שיר שלי בניגלה. הרב רוזשן היה המשגיח שלי בניגלה. הרב קוט היה זה שלימד אותי איך ללמוד גמרא כי הוא היה בכיתה טס מא מכינה לישיבה ואני זוכר אפילו שעשה ברית והוא אמר מה שנלמד ככה אני אתן שם לילד ולמדנו רבינו חנל נכון ונתן חנל הבן שלו לפני הברית זו הייתה הסיבה באמת ולמדנו בטיספס רבינו חנל אז הוא נתן שן לילד שלו רבינו חנן אז זה לא צריך כאלה דברים לא צריך זיכרון טוב ש לא ואז חשבתי אז אמרתי לאחד החברים מזל שלא למדנו על רבנו תם אז הוא אמר לי מה הבעיה לרבנו תם קראו ביעקב חשבתי קראו לו תם על כל פנים מלסי דבדוכסה יצא לידי חובה תשמעו סיפור רב צפיקה רב שמואל מקל מסלליחים יש כאן בחורים, יש כאן אברכים, כולנו תמים, יש פורט. אנחנו רגילים בכל קהילות חבד [מוזיקה] שיש סדר ניגונים. יש כאלה שעושים את זה בליל שבת לפני קבלת שבס בישיבות יש כאלה שעושים את זה בריב דרייבין שבת אחרי צהריים בשלודס אצלנו בישיבה בתרסמס אני חושב היה ורייב דרייבה ברבא שלמל היה קורא שיחות של פרידי כרבה והיה מישהו אומר מימר וגם היה ניגונים פעם בלובביץ' הניגונים לא היה דבר עיקרי היו ניגונים, היה קפליה של מיתה לרבי, היו ניגונים מכוונים של הרבים, אבל קודם כל לא כל אחד ידע איך לנגן בדיוק וגם לא ידעו הרבה ניגונים. אני זוכר שהייתי ילד או בחום פעם בישיבה באתי עם עוד כמה בחורים בסעודת שבת אצל אמא ואבא וניגענו ניגון אבל כמו הסטייל של היום אתם יודעים היום משפצים את כל הניגונים גם בסדר מסודוסכל הכל עם עיגולים כאלו אז אני ניגנתי ניגון חבדי עם עיגול עם שיפוץ אז אבא שלי אמר לי קלמן ביהדות שוחטים ביהדות שוחטים רק בהמות ועופות ניגונים לא שוחטים תנגן את הניגון כמו ש ניגונים אחרים תעשה מה שאתה רוצה ניגונים של הרבים ניגונים חבד אותנטיים תנגן כמו שפעמים יש שתי גרסאות בניגון אני זוכר שרב פי שאופן כשנמד אותנו ניגונים בישיבה גם הוא בעצמו לפעמים ניגן עוד גרסה בניגון אבל זה עוד גרסה בניגון אבל לא היה סדר ניגונים מתי התחיל סדר דניגון מלובביץ תשמעו את ההיסטוריה אני גם לא ידעתי את זה עד לפני שנתיים אולי כשהבן שלי מלמד ניגונים הוא היום מלמד בטורונטו והוא מלמד את הכיתה שלו ניגונים עם הבעל מנגנים הוא מלמד מי היה הבעל מנגן ומלמד את הניגון הוא מנגן ידוע לחיים אמן להתקבל אתמכת מימים היו צריכים לעבור שני מבחנים מבחן אחד שבחנו אותך מה אתה יודע בניגלה אולי חסידס מבחן גלוי כמו בכל ישיבה רואים איך אתה נראה? אבל היה גם מבחן חשי. מה היה המבחן החשאי? שיומיים שלושה עקבו אחריך. שבאת להבחל עכשיו זה לא כמו היום. שולחים אימייל, הבן שלי רוצה להתקבל. אוקיי, תביא אותו לאינטריו, לרעיון. שאז היו נוסעים עם סוס ועגלה, לפעמים עם רכבת, מגיעים, יותר מ-50% מהבחורים לא התקבלו. זה היה אחרי מסע כבד ומפרך שהגיעו ללובביץ' ולא התקבלו. המבחן השני היה מבחן חשאי. מבחן חשאי שהיו חברים בו שלושה. הפרידי קרבה, שהיה מנהל פועל, רב חצ'ה פייגין, המזכיר של אפרידי כרבי. ועוד אחד שאני לא זוכר שבת שמו. [מוזיקה] היה בחור שהגיע ומאוד רצה להתקבל אתחצמים. קראו לו נוטה פרהרר. מדוע קראו לו נוטה פרהר? כי הוא הגיע מעיירה פרהרה. רבנוטה הגיע עם עגלה וסוס, עם רכבת ועוד פעם עגלה וסוס עד שהגיע ללוביביץ'. הוא עבר את שני המבחנים לא בהצלחה והודיעו לו שהוא לא התקבל. לרבנוטה היה חוש וכישרון בנגינה. מה זה חוש ומה זה כישרון? חוש הוא היה מבין בניגון. כשהוא שמע ניגון הוא ידע לומר אם זה ניגון מרירות או שזה ניגון שמבטא שמחה. אם זה ניגון שמבטא געגועים או ניגון שגורם להתבוננות. היה לו חוש כי שרון זה יכול להיות שיש לך חוש בנגינה. אתה מבין אתה יודע תווים אתה שומעגון ואתה קולט מה בדיוק הבעל מנהגן רוצה לבטא כאן. אבל בעצמך אתה לא יודע לשיר, אתה לא יודע לנגן. זה נקרא כישרון בנגינה. לנו פררר היה גם חוש וגם כישרון בנגינה. כשהוא קיבל את הבשורה מההנה הרוחנית של תמכת מימין, שהוא לא מתקבל, הוא נכנס לז"ל. והוא נכנס לחדר שיני. חדר שיני זה איפה שהעובדים מתפללים באריכות חדר הצד הוא התיישב על יד שולחן שם את שתי הידיים שלו על המצח והתחיל לנגן וולח ניגון שהוא בעצמה בעצמו כתב את התווים שלו ניגון שמבטא צער עמוק מרירות עמוקה השתבחות הנפש על זה שלא קיבלו אותו לתמים ניגון שיש לו בית שמבטא געגועים עצומים ותשוקה עצומה ופנימית הלוואי ואולי אולי יתקבל אתכת מימי ניגול שמבטא התבוננות ריכוז המחשבה מה אני יכול לעשות שבזכות זה אולי כן יקבלו אותי לתמכת מימים הוא ניגן את הניגון הזה לעצמו הזל היה גיפקט מדבוכם הזל היה מלא בבחורים אומרים החברות, שני החברות, שני הבחורים שישבו הכי קרוב לחדר שיני, שמעו את הניגון בוקע מחדר שיני. הם לא יכלו ללמוד יותר כי כשנוטה היה מנגן, הניגון שיצא מהלב והפה שלו היה ממיס כל לב. הם כבר לא יכלו להתרכז בלימוד והם סגרו את הגמרא ונכנסו לחדר שיני והתיישבו על ידו והקשיבו לניגוד ועוד חברותות ועוד זוג חברות ועוד זוג חברוטות כולם סגרו את הגמרות ונכנסו לחדר השני היה להם מזל שהמשגיח בניגלה בתוךמים ממאז רבי ינקב בורוך קרסיק לא היה בזל וכולם עזבו ונכנסו לחבר שני כמעט לא נשאר בחור שלמד ניגלי שרבי ינקבור קרסיק משגיח נכנס לזל הוא רואה שהזל ריק הגמרות סגורות באמצע הסידר ואז הוא מסתכל ומסתובב הוא רואה שהחדר שיני מפוצץ בבחורים והוא ניגש לשם לראות מה קורה המשגיח מגיע מיד עשו לו שביל אף אחד לא רוצה להתחיל עם המשגיח הוא ניגש והוא שומע ניגון. הוא ניגש לראות מי מנגן את הניגון. הוא מסתכל על הפנים, הוא רואה זה הבחור שלא קיבלנו אתמול בלילה בהסיפת הנהלה. וגם הלב של רבי ינקבורך נמס מהניגון של נוטה. והוא עשה שיפת הנהלה עם הפרידי כרבה, עם חד של פייגים ועם עוד אחד שאני צריך להזהכר לשמוע. וקיבלו את נטל חתמים אבל בוא נשמע את הניגון אני לא זוכר איך זה מתחיל זה ניגון שהבן שלי יודע אותו טוב אבל הסיפור רק התחיל עכשיו כמה שנים אחר כך יט קיסלב טרסג איפה יט קיסלב טרסג הבחורים החליטו שהם חוגגים יוטס כיסלב כמו שמעל תרבי עד עכשיו עוד לא חגיגיגו מה הם עשו הם יצרו 613 נרות נרות כמו של היום עם הנר כמו נר נשמה אז בזכוכית עשו חורים בזכוכית לא יודע מה עשו חורים בזכוכית קשרו בחבל 613 נרות והחבל היה קשור מהשער שלובביץ' עד לבית של הרבי עשו. אבל סידרו את הנרות ואני לא יודע היו צריכים לשאול את זיקני החסידים בצורה כזו קצת בשיפוע שכשמדליקים את הנר הראשון אוטומטית כל הנרות נדלקים בשרשרת. 613 נרות כנגד תרייג מצוס כי זה יוטס קיזלב שהביא חיות בכל המצוות ונותה טיפס על השער ונעמד על השער התיישב על השער מתחת לשער עמדו שני חסידים שעזרו או פספסתי משהו כשנוקטה הגיע לישיבה והתקבל סליחה אני חוזר אחורה קצת כשנוקטה התקבל לישיבה הוא התחיל סדר חדש. עד אז קבול שבס היה בזל. ולפני קבולת שבס הרבי רשב היה מגיע. היו מכינים את כל הזל בחטא. הרבי רשב היה מתיישב בראש החטא. הפרידי כרבי היה היחיד הבן של הרבי. אפרידי כרבי מנהל פיל היה נכנס בתוך החטא ונעמד על יד הרבי רשב. כל הבחורים היו עומדים מסביב לחטא. אולי גם קצת אנש שהיו שם והרבי רשב היה נכנס ואומר מיימר מזה יש לנו כל ההמשיכים כשנוטה הגיע לישיבה הוא אמר לבחורים תבואו שעה קודם לא היה אז בבצועים אז היה זמן תבואו שעה קודם וכולם באו והתיישבו מסביב לחטא ונוטה היה מנהל סדר ניגונים [מוזיקה] ולא רק שהיה מתחיל ניגונים ומנגן אותם, הוא היה מדייק בניגונים. הוא גם היה מספר על הבעל מנגן. מי הוא הבעל מנגן? בכדי, כי אתה יודע, כשאתה יודע מי הבעל מנגן, אתה יודע מה הוא בא לבטא בניגון שלו. כשהרב רשב שמע, כשהוא הגיע לז"ל להגיד את המיימר, את הניגונים מתבוקים מהחלונות של הז"ל. הוא שיבח מאוד את נוטה על הפעולה שלו וגם בפניו בפני נוטה הוא פעם אחת שיבח את נותה על הסדר ניגונים שהוא מנהל תרסג חזרה ליוטסק לפתוש נוטה יושב על השער מלמטה עומדים שני תמימים אחד זה היה שולמבר זיסלין שאחר כך היה בתל אביב הוא עשה לקפלי אה הלקח באליוב זה של רב שולברסזלי אה זה אלכסנדר יהודהסין אלכסנדר ודסין טעות שלי אבל שולבר זיזן היה חסיד בתל אביב בתקופת רבשל וקפלן שאני לא זוכר את שבוע הפרטי שהם היו בא למנגנים מופלאים הם עזרו לו במקלה לנמד ניגונים הם עמדו למטה וחיכו שהרבי רשב יבוא לפמרנגד בלב יוטס קיסלב וכשהרבי רשב בדיוק הוא קבר שם נוטה התחיל את הבולח שלו את אותו ניגון שהוא התחיל שהוא ניגל בחדר שיני שלא קיבלו אותו בתמכת מימים ובזכות הניגון הזה בסוף קיבלו אותו לתמכת מימי ורבי רשב צבו פניו וכך הוא נכנס לפברנג עברו 25 שנה י שמחה סיר ת רפיכ לחיים שמחת טוף רפח הייתה שנה אחרונה שהפרידי כ הרס השנה האחרונה שאפרידי כרבי היה עם מחסידים ברוסיה הוא אחר כך הלך לריגה אחר כך לורשה בסוף הגיע לניו יורק. השנה האחרונה שאפרידי כרבי חוגג שמחסטיר ובכלל עם חסידים ברוסיה. מי היה שם? חסידים צעירים, חסידים מבוגרים. ביניהם נוטה. בן כמה היה נוטה? מסתומק כמעט 50 או יותר. כי הוא היה בחור מבוגר כשהוא התקבל חתמים. כבר היה בעל משפחה באמצעברינגן הפרידי כרבי אומר לחיים מסתובב לנו ואומר לו נוטה זינגמר דםסמר ג דיקר תנגן לי את הניגון שניגנת על השער בתזכס לתוך רסג ונוטה התחיל לנגן את הניגון הזה וכולם כולם עזרו לו וחצי מהקהל להתייפח בבכי וחצי מהקהל להתענג עצם הנפש מדוע חצי מהקהל התייפח בבכי זה היה הצעירים היו הצעירים שהם ידעו שזה היו שזה הסכסר האחרון שהם רואים את הרבי מי יודע מתי נראה את הרבי שוב הם בחו מפחד [מוזיקה] והחצי השני היו נוטה והחברים שלו שזה החזיר אותם 25 שנה אחורה ליוטס קיסלב טוף רס ג זה החזיר אותם לחדר שיני מתי שנוטה ניגן את הניגון שלו כשהוא לא התקבל אתם חתמימים ובזכות הניגון הזה הוא התקבל וזה ראה להם ש אין מקרה אבוד ויש תקווה ויש מצב להתבוננות לחם חסידים שאנחנו נמצאים יבסת סוף שפ אנחנו צריכים לדעת שישנו ניגון שכל אחד מאיתנו מנגן ישנו ניגון שכל אחד מאיתנו זכרות בתוכו אני זוכר שנסעתי עם אמא שלי פעם אני בוא נעשה נגון ואחר כך אני אמשיך לספר Модеמה [מוזיקה] [‏צחוק] ما [מוזיקה] [‏צחוק] [מוזיקה] [‏צחוק] חיים לחיים לכל חס לחיים אני לא רוצה להגיד לבד בגלל שאז אני כאילו יושב בבר ושותה אבל כשיושבים בין חסידים ואומרים לחיים אז לא שותים רק אומרים לחיים ובשביל שיהיה גדולה לגימה שמקרבת אומרים קצת הרב תגיד איתי לחיים בבקשה לחיים לחיים לכל חסיד לחיים לחיים אתה לא יודע כמה אנשים רוצים שיהיה לך טוב חיים שיהיה לך באמת רק טוב אמן [מוזיקה] ו חז ‏myort to be of הוא אומר שהוא מרגיש חלק שהוא מרגיש טוב או בוא לכל חסיד צריך שיהיה משהו שהוא חי. אתם יודעים הרי אצל הרב תרבי אמרו שחסידים היו באים לא כולם הבינו את מה שהלב תרבי אומר אז היו חסידים ששמעו דיבור המסחיל עם זה הם חיו חצי שנה רק הדיבור המסחילי של המיימר עם זה הם חיו חצי שנה עם הדיבור המזכין היו חסידים אצל הרבי שלנו שחיו שנה עם ככה תסתכלו עם כזו תנועה שהרבי עשה להם ככה והם חיו זה אני זוכר שעמדתי פעם בטור לדולרים אני אחזור לנושא אני רוצה רק לחדד את הנושא עמדתי בתור לדולרים [מוזיקה] הייתי בקבוצה טוב שמז אחר כך עוד שנה טוב שמח ועוד חצי שנה טוב שמם טס עד שהתחתנתי אבל לא כל שבוע הרבי חילק דולר עם כל יום ראשון באותה תקופה באותם שנים לא כל שבוע הלכנו לקחת דולר הבחורים כי שתי סיבות או כי לא רצינו להטריח את הרבי כאילו היינו כאילו צדיקים שלא רצינו להריח את הרביע אם הרביע היה צריך לחלק לעוד כמה מאות בחורים וענש וכולי היה עומד כל היום ואני ראיתי פעם את הרבי עומד עם שאחר כך סיפרו של הרבי היה דלקת ברגל והרבי לא ישב כשהוא חילק דולרים הרבי עמד והרבי נשך את השפתיים מייסורים שהיה לו דלקת ברגל. אז לא כל פעם רצית להריח את הרבי או לפעמים התביישת להראות את הפנים שלך לרבי. אבל פעם אחת היה שהרבי חילק דולרים ביום הולדת שלי. למה? כי היום הולדת שלי זה בזדר. והרבי חילק דולרים בז'דר. עמדתי בתור הרבה זמן, שעה וחצי בערך. לפניי עמד יהודי מרמתגן עם שיער ארוך, מה שנקרא היפי, מדבר ידיש אסלית, כמו שאומרים, ידיש שוטפת, מה שהיום נקרא אידישיסט. לא אדם שומר תורה ומצוות. ‏Komm rein reinkommen kom gesagt das ist nicht aber größer richtig [מוזיקה] בני אחרי ההפי ההפי הפי ההיפי עומד לפני והוא מדבר ריידיש עכשיו אני אני מקודם אמרתי שאני אספר מה משהו מאמא שלי אני אחזור לזה רגע היום הולדת יודע כן שכוח איך הרבה בסונגבה יש סיכויזר להזכיר לך תשכח הוא יודע כמה מוד הוא מחוטני שלנו שניו הוא מחוטני שלנו על כל פנים איפה אני הזודר אני עומד בתור לקבל דולר לפניי עומד אידישיסט עם שיער ארוך כיפה כזו מקופלת ששמים רק בשביל הכבוד הוא אומר לי, מדבר איתי ביידיש, מה אתה עושה כאן? אני אומר לו, אני כאן לומד בסבל סמי. הוא אומר לו, "וואו, אז יש לך הזדמנות כל יום ראשון לקבל דולר מהרבי?" אמרתי, יש לי הזדמנות, אבל לא כל יום ראשון אני מקבל דולר מהרבי. אומר לי, "למה?" אמרת לו, "כן, אני לא יטריח את הרבי כל יום ראשון. לפעמים אני לא מרגיש בנוח לעבור את פני הרבי." אז הוא אומר לי אז למה היום? אמרתי לו היום יום הולדת שלי אז אומר לי וואו והרבי ירעיף עליך ברכות הרבי ג מזוי פילרוכס אמרתי לו בטוח אבל אני כנראה לא אשמע אותם כי אני לא הולך להגיד לרבי היום יום הולדת שלי פחדנו לדבר בפני הרבי אני לא יודע למה אבל ככה היה אולי כן היה צריך להגיד לרבי חנתי זמן יום הולדת אומר הזה היא גיוון מציאות טוב בחורים פחדנו לדבר. [מוזיקה] אמרתי לו, הרבי כנראה יברך אותי בכל הברכות, אבל אני לא אשמע את הברכות, כי אני לא הולך להגיד לרבי, היום יום הולדת שלי, אומר לי, "מה היום יום הולדת שלך?" ואתה לא הולך להגיד לרבע שהיום יום הולדת שלך, אתה בטלן. ככה אנחנו מדברים, מדברים, אני שואל אותו מה הוא עושה בחיים. הוא עובד בתיאטרון האידיש של רמתגן. התפקיד שלו הוא מרעיין אנשים לראות אם יכולים אם הם יכולים להיות שחקנים ואם כן לאיזה תפקיד הם מתאימים. נפגשנו אחרי הדולרים הוא אמר לי שאני יכול להתאים להרבה תפקידים כך הוא אמר לי כך הוא אמר לי אמת אבל לא משנה כאילו דיברנו הוא מסתכל על תנועות הגוף הוא מסתכל על תגובות וזה לא משנה זה סתם א מהצד לא צריך הייתי לומר את זה על כל פנים את כל העולם אתה מ אתה מקל את כל הסודות אבל טוב שאמרתי את זה שלא יקחו אותי יותר מדי ברצינות רואים את זה בכל העולם על כל פנים התור מתקרב התור מתקרב הרי נשים עוברות קודם כי נשים מחזיקות תינוקים תינוקות וככה היה תמיד נשים עברו קודם והתור שלנו מגיע הוא עובר ליד הרבי והרבי הוא נותן לו דולר ואומר לו ברוך ועצלוכי הוא לא מבקש מהרבי שום דבר מיוחד ואני מקבל דולר מהרבי והרבי אומר ברוכה וחוכת תמיד הרבי אמר ברוכוכת ואז הוא לא הולך הלאה הוא רק נשאר שם ואומר לרבי ומצביע עליי דר יונגרמנות הינט יום הולדת האיש הצעיר הזה היום יש לו יום הולדת הרבי כבר נתן לי דולר. אז הרבי נותן לי עוד דולר. הוא מדבר אל הרבי ביידיש. והרבי לא רק שלא אומר לי ביידיש, אלא אפילו לא בנושם קיידיש. אומר לי בעברית שנת הצלחה בגשמיות וברוכניות. יש לי את הדולר. ובזכות היהודי הזה קיבלתי ברכה ליום ההולדת. הפינט הוא כזה היחסית שונה הוא פירש אתם יודעים מה זה שונה הוא פירש או ש נדע מה זה שונה הוא פירש אלה שבאים ממשפחות חסידיות ועוזבים קצת לפעמים לתקופה מסוימת אחר כך חוזרים היה בזמן הרבר רשב הוא כתב ספר אני לא אזכיר את שמו לא בגלל שאסור להזכיר את שמו אלא לא צריך לפני הכובץ הוא היה ממשפחה של הרבי רשב אפילו שם המשפחה שלו היה אותו שם משפחה ופעם אחת כשהוא היה במצב שרחוק מתי מצווס לא כשרות לא שבת לא כיפור לא שום דבר הוא נכנס לרבי רשע באמצע הפברינגן ובין שיחה לשיחה הוא ניגש לרבי רשיו ואומר לרבי רבי is m תיקון מה הוא התיקון שלי עכשיו כשמישהו ניגש לרבר ישב באמצעברנגן ואומר בוסזמן תיקון מה צריך להיות אצל אנשים נורמלים שכולם ילכו הצידה ויתנו לו להתייחד עם מפרידי קרב עם הרבי רשב שידבר איתו ככה פרטיות אבל כולם באו לשמוע מה הרבי רשע אומר לו בסדר אומר הוא אומר לרבי רשב רבי is מיקון אומר לו הרבי מה אמר לו הרבי רשם אולי קשס אל תראה ואומר בתניה כבר בפרק ו שאדם שהאוכל שאוכלים נעשה דם ובוסור כיסור איבוב שאי שאדם הוא בסוף גפסורי אז אולי זה ישפיע על מחשוב בדברו מ תתחיל עם קשס אולי הוא יגיד לו שבת אולי הוא יגיד לו תפילין שזה הקשר עם הקדוש ברוך הוא כל בוקר פריד כרבע אומר לו פיש verbringen dort sollst sich gefut verbringen שם תהיה [מוזיקה] כי חסידי שברנגן יביא אותו לכאשר לטהרה לשבת לתפילין לכשרות זה הכוח של חסידי שפעברנג וזה מה שאנחנו עושים הלילה צריך להתרגל בחורים צריך צריך להתרגל ותדעו לכם אתם עכשיו בכיתה ח אתם תהיו בישיבקט תנה אתם תהיו בישיב דילה אתם תהיו בקבוצה תיקחו על עצמכם אם תרצו אני רק אני לא משפיע אני רק מדבר שחסיד שבברינגן נמצאים מתחילה ועד הסוף ונמצאים שם במלא מובא למילה סיפרתי לכם היום את החבר שהיה לי כן היה לי חבר בישיבה שכשמתי לב בחדר אוכל הוא לא היה אוכל יותר מדי. קצת חביתה, קצת סלט, קצת זה פרוסה או שתיים לחם אבל בחסידי שפברנגן שפיצא אופן היה מתו תמיד היה טירס על השולחן טונה ודברים אחרים הוא היה אוכל מכל מה שהיה על השולחן. פעם שאלתי אותו ואני מי שאני שאלתי אותו דוגרי למה בחדר אוכל ארוחת בוקר ארוחת צהריים ארוחת ערב אתה לא אוכל יותר מדי אבל בחסידי שפמרגל אתה לא מפסיק לאכול אתה כל הזמן נוגס הוא חייך והוא אמר לי שמת לב אמרתי לו כן הוא אומר לי כי אני רוצה מכל פברנגל שיצא משהו לא תמיד מעניין אותי מה שמדברים המשפיעים לא תמיד אני מבין אבל את האוכל אני תמיד אוכל שתמיד אני אלך מאף הברנגל עם משהו בפנים. האיש הזה מאוד מצליח היום ברוכניס. יש לו בעלי תשוב אבל הוא לא היה עושה את זה אם הוא לא היה נמצא מתחילה ועד הסוף חסידי שפברנגן. חסידי ישברנגן צריכים להיות מתחילה ועד הסוף. לא רושובים. כולו צריכים להיות שם. כל יום שיש חסידי שפברנגל זה אפילו לא כל שני וחמי שייש יב תמות יש ג תמות יש י שמט יש זה צריכים לדעת גם אברכים צעירים וכולנו צעירים שכשיש הברינגן צריכים להיות שם כי זו החיות שלנו [מחיאות כפיים] וואו וואו וואו [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] אוסו לחוזלו [מחיאות כפיים] מוקים לחופות ברצלוב לקוחות בו [מחיאות כפיים] [מוזיקה] יופי [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] యడల [מוזיקה] [מחיאות כפיים] யோ आरो டரட डर डोरो ரरो [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] माया माया [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] מוכן למכור לך אותו אני מוכן למכור לך אותו אני מוכן למכור לך אותו קדשמה אין לכם קדמה נקו מה אתה אומר קדמה הקילה שלנו מית נגני [מחיאות כפיים] ஐயா [מוזיקה] [מחיאות כפיים] לכ הרב אני אומר אני פרנס של הרב [מחיאות כפיים] שלך כל השבוע כל השבוע היינו צריכים לאכול ביגי [מוזיקה] בדיטה רק את הסוכו [מחיאות כפיים] בחומשים של אבא שלך חשוב שהמכ שלו נפסה בתוך המכונת הסרתי את זה שהייתי ילד שנה ארצאי ואני קחתי כאילו אחרי שקראתי את זה איך זה איך זה מרגיש בן אדם שהיה שלו הוא אומר שהיד יצא והיה שלמה לגמרי הוא קיבל עלי [מוזיקה] בוא לכאן אי א אי А [מוזיקה] אי אמר [מוזיקה] שומר להתחבר אליך א אי א אי א [מוזיקה] א איזבח אז א אי אז בוא אלינו א [מוזיקה] [מחיאות כפיים] אה [מוזיקה] א איי תבוא אלינו אי א איי אי א גם [מחיאות כפיים] [מוזיקה] וגם זמח א אי אזמח אי לא רק הלחיים הלכיים זה הדבר הצדי איפה שיושבים זה הדבר העיקרי אד איי אי א אי א [‏צחוק] А [מוזיקה] А א [מוזיקה] [‏צחוק] אי א לחיים לחיים כמה בוח לכם אני רוצה לספר לכם היסטוריה אוג לחיים לחיים לחם לחיים אתה עוד עם היין זהו נגמר נגמר לו רב אברון יו לראות הכל זכוס אמים ביחד שזה זכוס [מוזיקה] רב aufwiek mit wen geh ich auf pensionen schul und ‏und andere Gelegenheit zu sitzen und verbringen zusammen. ‏die hering das mein אני נותן שיעורים בניגלה בכסידס אבל הזכות הכי גדולה שלי שאני מכין הרינג יפברנגל זה הסיפורים של האשכנזים אתה צודק אחד היה יהודי שקראו לו אני עוד מעט איפה ינקב הוא ביקש ממני שאני אזכיר את אמא שלי עוד מעט רבום לנדו רבבלום למדו היה הרב שלמבין אבל באמת הוא היה ביזנסמן הוא היה סוחר בעצים שומעים אותי לגמרי הוא היה סוחר בעצים. פעם אחת הוא השקיע את כל כספו, כל הומונו הוא שלח באוניה בסכום עצום עצים עם הלוואות שהוא לקח בשביל להשקיע. והעונה טבה והוא הפסיד את כל העצים שהוא שלח. הוא נהיה בעל חוב גדול והוא לא ידע איך להחזיר את החובות, אבל הוא היה בן אדם ישר. אז הוא עשה סדר ששלושת רבי שעה ביום הוא חושב על החובות ואיך להחזיר אותם אחרי שבוע שהוא שם לב שגם כשהוא חושב הוא מתכנן זה לא עוזר לו אז הוא הפסיק לחשוב הוא בסוף החזיר את כל החובות שלו היה יהודי ישר כל מה שהוא חייב היה יהודי אחר אחר החזיר את הפוטה האחרונה אבל הוא היה גאון גדול בניגלה מסכיר גדול בחסידס [מוזיקה] אבל הוא לא רצה להיות רב אבל הגיע האיט שלא הייתה לו ברירה. הוא היה חייב להיות רב. והציעו לו מעיירה ז'מבין להיות שם הרב. הוא בסוף נהיה הרב. אבל בדרך כלל בעיירה שמחפשים רב, איך בוחרים רב? מבינים עברית. אתם אתם בילדים של הציה? איך בוחרים רב? הוא יש עיירה מחוברת מכובדת. כל רב רוצה להיות שם רב. אז מגיע רב ואומר רשע בשבת. הבעלבטים אומרים הוא דיבור יפה. הגאונים אומרים הוא דיבר לעניין. האחרים אומרים אם הוא מנש ועסוף מחליטים מי שיהיה רב מכל רבנים שמגיעים לתת את הובן את ה כן רב אברם לנדו רב אברום ג'מבינר לא היה לו מה לאכול בבית הוא היה בעל חוב גדול והציאו לו להיות הרב שלמבין אז הוא צריך לבוא לתת רשע. הוא אמר הפוך. אתם רוצים שאני אהיה הרב שלכם? אני במקום שאתם תבחנו אותי אני אבוא לבחון אתכם. הוא אמר הוא רוצה רעיון אישי עם כל האברכים הצעירים בז'מבין. לדבר איתו באופן פרטי ולראות מי הסכויר עם מי הולך להיות לי עסק. אחר כך אני אחליט אם אני רוצה להיות רב שלכם. והוא נפגש עם כל האדברים בעיירה. הוא כמעט החליט שהוא לא מקבל על עצמו את התפקיד. אבל היה אחד שהיה קשה לו להגיע כי התפקיד שלו, הג'ב שלו, אתם זה הג'ב העבודה שלו הייתה שומר גינות ופרדסים. מה זה שומר גינות ופרדסים? בלילה כשהחיות רעות באות, כשהגויים מגיעים לנגוס ולגנוב מהפרדסים. שהשועלים והדובים באים צריך שיהיה בן אדם חי שם שמפחיד אותם כמו דכליל שיש היום שיהיה מישהו חי זו עבודה מאוד מסוכנת להתעסק עם גויים באמצע הלילה להתעסק עם שועלים עם דובים וגם התשלום היה מאוד נמוך כי מי שכבר הסכים להתעסק עם העבודה כזו הסכים לכל רמה של תלשלום והוא היה אברך שהיה גר ב'מבין, נולד ב'מבין, אבל הוא עוד לא הספיק להגיע לרב אברום לנדו להתראי ורב אברום לנדו כשריין את כל האברחים כמעט אמר שהוא לא מקבל על עצמו את התפקיד להיות הרב של העיר. בסוף הגיע האברך הזה שהיה שומר גינות ופרדסים, רב אברום לנדו שאחר כך היה נקרא רב אברום שם בינר, כי הוא נהיה הרב, אומר לו, "תגיד לי יונגרמן, אתה גם רוצה שאני אהיה הרב שלכם?" אז הוא אומר לו, "כן, כמה שיותר מהר." אומר לו, "למה?" אומר לו כי אני בקיא כבר בכל הליקוטי טרס של האלטרמת גם עם הקלינס אתם יודעים מה זה הקליס ההגעות ההגעות של הצמח צדק האותיות הקטנות של יש הרבה פעמים בסוגריים בליקוטיתרתם בחורים ואתם תדעו כשאתם תתפגרו ואתם תלמדו חוץ מאודקיה יעצ כל מיני מאמורים של מאמורים מלוקותים יש הרבה הגעות של הצמח צדק בתוך הליקודתי דרך זה נקרא דקליני אוסא אותיות הקטנות הוא היה בקי הוא אומר הוא אומר לרב אברם שם בינר האברך הזה שהיה שומר גינות ופרדסים אומר לרב אברם שם בינר אני בקיא בכל הליקודת שכל הפרש ויקרוב מדבר דברים כי רואה זה מרשפס אבל יש כמה מקומות שחסר לי הבנה. קשה לו להבין. שמעתי שאתה רב אברום מסקיל בגזול בחסידס. אם אתה תבוא ותהיה כאן רב אתה תהיה תן שיתי שיעור וכל שבוע בחסידי שפעשה. ממילא אני אבין את כל הליקודת כמו שצריך. אמר רב אברהם שם בינר בגלל היונגרמן הזה אני נהיה רב מי היה היונגרמן הזה אתם יודעים רב שמואל גרינון המשפיע של כל המשפיעים בלובביץ' רב מנדל רב שלמחאים לא היה משפיע בלובביץ' שלא סיפר סיפורים של רב שמואל גריינום רב שמואל גרונום התמקד בסיפור החסידים הוא התמקד בסיפורים על הרבים בסיפורים על חסידים חסידים של האלטר חסידים של המיטה לרבי של הצמחצי של הרבי מארש זה היה רב שמואל גרינום הוא היה אברך שומר גינות ופרדסים שבזכותו רב אברם שפיר נהיה הרב ו'מבין בחורים לכל בחור לכל אברך צריך שיהיה תשוקה למשהו הפריד כרבל לא בחינם טבע לא מבחינת לטבוע אלא טבע מבחינת אותיות החקיקה הוא הטביע בנו באותיות החקיקה את התנועה של מסירות נפש שזה חלק מאיתנו יכולים לצחוק מאיתנו, יכולים לזלזל בנו ואנחנו נשארים מי שאיתנו, מי שאנחנו. זאת אומרת, אנחנו מדברים בשפה של כמו מה שאמרתי בתחילת ההתוועדות, הבחור האמריקאי, אתם זוכרים מה שאמרתי? הבחור האמריקאי הגיע לארץ לתרסמס, הלך למפסת צילמבך ליהודה, הוא אמר, "אי, אתה רוצה להניח תפילין?" אז הבחור החילוני אמר לו, "תניח לי." מה זה נקרא בעברית תניח לי? תעזוב אותי. אז הוא התחיל להניח לו כי הוא מדבר באנגלית כאילו בעברית מאמריקה הוא חושב שתניח לי הכוונה תניח לי. אז הוא אמר לו שהוא התחיל להניח לו, הוא אמר לו תעזוב אותי. אז הוא חשב שהוא אומר לו, אוזיב תעזוב אמי. אז הוא עזר לו התיח לו תילים. לנו צריכה להיות שפה שלנו. יש את הניגון של הפרידי כרבה שמותר לנגן להיום. הבינוני. ‏A [‏צחוק] [מוזיקה] А [מחיאות כפיים] [מוזיקה] אי א אי א אי א אי א שמחתי להכיר אותך איי איי איי א אי א אי א אי א אי א אי איי אי א [מוזיקה] אלי [מחיאות כפיים] [‏צחוק] [מוזיקה] ها [מוזיקה] אי אי [מוזיקה] א איך כל יום [מחיאות כפיים] אי ‏A [מוזיקה] [‏צחוק] [מוזיקה] [‏צחוק] [מוזיקה] А [מוזיקה] ‏E [מחיאות כפיים] А [‏צחוק] [מוזיקה] [‏צחוק] ‏A [מוזיקה] ‏A [מוזיקה] [מחיאות כפיים] תלמידים של המצריץ שמגיד חיים לחים [מחיאות כפיים] תלמידים של המזרית שמגיד פעם דיברו על עצמם והם אמרו מי אומר שסעודת שבת אצלנו היא אמיתית אולי אנחנו מרגישים היגפל כפיש מהבול מהניגונים נכון אם מנגני ניגונים כמה שעות ביחד יכולים להרגיש הי בלי משקה נכון אה מי אומר שהשבת היא אמיתית אצלנו אז הם החליטו לבחון את עצמם והם ערכו סעודת ליל שבת בשלישי בלילה בלי נוסח של הקידוש כי אסור להגיד מקלדש ששבוס עם שימוכוס אבל הם אמרו בפרי הכופן תלו ידיים אכלו שתי חלות אכלו דגים מרק בשר וקומפות היו להם אורחים שארו את הזמירות זמירות מותר להגיד ושימו לב מה שקרה הם הרגישו שבת ואז הם מאוד מאוד התאכזבו. אם בשלישי בלילה אנחנו מרגישים שבת, סימן שהשבת בליל שבת היא לא אמיתית, כי זה מה שגורם לנו להרגיש שבת. זה הברולפן, זה הגפיל תפיש, זה הקומפות, זה המנגינות, זה הזמירות והם נכנסו למגלוננו על השבת של עצמם. והמגיד שאל אותם, תגידו, היו לכם אורחים בסעודת ליל שבת של יום שלישי? אז אמרו לו הרבי אמרנו לך עשינו סעודת ליל שבת כמו כל ליל שבת לא רק שהזמנו אורחים אפילו את אותם אורחים שאנחנו מזמינים בליל שבת הזמנו ליום שלישי בלילה אז אמר להם אל תתאגו אם מביאים אורח לסעודת ערב יכולים להרגיש שבת שמכניסים מישהו הביתה שמערכים מישהו יכולים להקביע את עצמכם בבחינת שבת לנו ככסבים יש את הכוח להגביע את עצמנו היה פעם מישהו שעזב את הארץ 30 שנה הוא ירד מהארץ. חבר שלו מנהריה מאיפה שהוא הגיע נסה למנתן פתאום הוא פוגש אותו. אתם יודעים שלפעמים חולים להכיר בן אדם בהכרות פנים. בפרט שבן אדם בלי זקן לא דתי רואים זה אותו בן אדם רק מבוגר יותר. חיבוקים, נשיקות אי דורון, איי חיים מה נשמע? אותו אחד מנהריה שואל את ה אחד מנהריה מלשעבר שלפני 30 שנה עזב את נהריה, תגיד לי ממה אתה מתפרנס? אז הוא אומר לו, אני מתפרנס בכתיבה. עכשיו הוא הכיר אותו מהיסודי, הוא לא יודע לכתוב. מה אתה מתפרנס בכתיבה? מה אתה כותב בדיוק? מה אתה בדיוק כותב? אומר, אני כותב מכתבים לאבא שלי את מבקש ממנו כסף. אנחנו חסידים, מתפרנסים בכתיבה, נוסאים לאו, כותבים זו הפרנסה שלנו. שולחים פעם לאו, זו הפרנסה שלנו. צריכים לדעת שצריכים להיות בקשר. יבסתמו זה החג שקישר את האפרידי כרבי עם חסידים בדם. זה אומר שאני עושה מה שהרבי רוצה. הקדוש ברוך הוא רוצה שעכשיו אני אמסור את הנפש, אני מוסר את הנפש. צריך שיהיה קשר. אי אפשר לחיות בבואה משל עצמי. אי אפשר לחיות בעולם משל עצמי. צריך להיות עם הרבי באותו עולם. הרבי הפרידי כרבי כשהיה בווינה אני חושב בווינה הוא פעם הלך למעיינות מרפה שם היה שוויץ אתם יודעים מה זה שוויץ? סאונה הייתם פעם בסאונה? סאונה זה מקום שיש הרבה עידים ולא רואים אחד את השני. רק אחרי דקה שתיים פתאום העדים מתפזרים, רואים אחד את השני ואז מתיישבים ואז עולים עוד קומה ועוד קומה עד שמגיעים לקומה הרביעית החמישית ונשכבים. מגיע מישהו עם חבילת עלים מצליף בך ואתה אומר לו תן להיות. אומר הפרידי כרבי, לפעמים צריך להאיר למישהו משהו, צריך לתקן מישהו, אבל לפני הכל אתה צריך שהעדים יתפזרו, שתהיה באותו עולם, זאת אומרת תקרב אותו, שיהיה בעולם שלך. אחר כך זה לא מפסיק לא מספיק צריך להיות ביספס להתיישב על הספסל ברוגע אחר כך תגביע אותו זאת אומרת תקרב אותו תעזור לו בגשביס ברוכניס אחר כך עוד קומה ועוד קומה עד שכל כך תקרב אותו שגם אם תשכיב אותו ותצליף בו לא רק שהוא לא יבוא בטענות אלא הוא יגיד אה גיב מרנוך תן להיות פרי להיכר מלמד אותנו דרך חיים לחם בחורים לחם אברכים נלך לישון העיקר שנקום כמו החסידים העיקר שנקום עם דיה שאנחנו חסידים של מסירות נפש. מסירות נפש. כמו שירמיהו הנביא אומר, אין נפשי אלא הזה. אומר רש"י, אין רצוני אלא הזה. נפש זה הרצון. זה לא אומר שאני משליך עצמי לקופשן האש תמיד. זה אומר שיש לי רצון אחד והקדוש ברוך הוא רוצה רצון אחר ואני עושה את רצונו. תרבה יותר קל. שומע? אה, כל מילה. אני מדבר על עצמי כי מסתכל אליך זו האמת שירש שצ