Preparing video...
0:00 / 0:00
התוועדות ו' תשרי הרב מנחם מענדל גלוכבסקי והרב ישראל אלפנביין שנת תשפ"ז
0 views
To donate or for dedications to continue the holy work לנדבות והקדשות להמשיך את עבודת הקודש https://secure.cardknox.com/chassidusonline
Categories:Torah/Chassidus
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
در
نسمخ
ונזמכונזמך
מכל
ירובךפלכו
עלני
השם
דל בני
השםזה
ידם
ניק
בך ונשמך
ימנשמך
נשמך כל ימנו
בנך פלך
נך בניש
על
ניך
דך
הנה
שכנונה
שנה
פורט
חיים לחים
חיים החיים חיים
>> חיים לחיים
>> יש גם לציבום מי שתומ נותנים אחר כך אה
>> אם אנחנו מבקשים ממישהו להיות ה
>> סבא משקי
>> זה בדבוק ראשון
>> חיים חיזוק
>> חיים חיים
טוב
יש עניין של פסחים מדבר מלכוס
צריכים להתחיל מנקודה מה שהרבי מדבר
עכשיו ראיתי בהשגחה פרטית פה
מה שהרבי דיבר בהתוועדות של ווב תשרי תמז
לפני 40 שנה
אז רבי מדבר שם את הפסוק
מה שכתוב בקשר לעשרת ימי תשובה
דרשו הבי מצאו כו בהתו קרוב כן שזה הפסוק
שאומרים את זה ב אמר זה את זה השבוע בצום
גדליה בסליחות של צום גדליה בהפתורה של
צום גדליה
בהפטורה של תנית ציבור בכלל ושהגמרא אומרת
על זה כן ביוחד אימת אילו 10ה ימים שבין
ראש השנה ליום הכיפורים
כן לא ניכנס כרגע לכל האריכות הזאת זה
נושא בפני עצמו עשרה ימים שבין ראש השנה
ליום הכיפורים רבי מדבר בשיחות שלכאורה
בין ראש השנה ליום הכיפורים יש שבעה ימים
רבי מסביר שיש את ראש הששון בפני עצמו יש
אתם קיבר בפני עצמו יש את כפי שהם חלק
מהשימת תשובה ראש השונה יש מהות פרטית אחת
של הכתרת של המלכת הקדוש ברוך הוא של יום
כפר יש מהות בפני עצמו
עניין של זמן תשובה לכה חין וגם חלק מהשר
תשובה בכלל זה עוד עניין אבל על כל פנים
יש את הנקודה
שרבי דיבר בב טרי מזתוועדות של ו תשרי רבי
התוועד הרבה שנים מאז שההסתלקות של הרבי
צנחנה נשמתו עדן בתוב ש חוף ה אז היו הרבה
שנים שהרבי התו בבוב תישי
ובתוב ש מז רבי נמר את ההוראה בעבודת השם
מה שאפשר ללמוד מהפסוק דרשו הביצו קראו
ביותר קרוב אז הרבי אמר
שאפילו יהודי כזה
שיגיד לעצמו נכון זה עשרת ימי תשובה,
נכון? זה עשרת ימי תשובה אבל האם גם אחד
כמוני גם כן מסוגל לחזור בתשובה שאני יודע
על עצמי כמו שאומרים ירד הנש בנפשי כל אחד
יודע על עצמו איזה עניינים כאלה וכאלה
שהיו אצלו באמת שלך השנה שהייתה אז הוא
שואל את עצמו האם על דברים כאלה האם גם
אחד כמוני יחזור לחזור יכול לחזור בתשובה
אז על זה אומרים לו שהקדוש ברוך הוא בעשה
את ימי תשובה הוא באופן של בהימצאו
שהוא מצוי אליי
ולא רק מצוי, אלא אומר וימצאו מלשון
מציאה. מה זה מציאה? יש דבר שאדם מתייגע
בשבילו, אז לפי כמה שהוא עובד, ככה הוא
מקבל שכר. אחד עובד ברמה מסוימת, מרוויח
כך וכך שכר. מציאה זה לא לפי הערך היגיע.
יציאה הוא מוצא. אז הרב אומר שהפירוש
בהמצאו
שגם
אם לפי דעתו של אותו יהודי אז מצד העבודה
שלו מצד המצב שלו זה לא שייך לכאורה
לכאורה לא שייך שהקדוש ברוך הוא יקבל אותו
כמו שו כמו שהוא אז אומרים לו לא זה לא
תלוי במצב שלך בימצוע הקדוש ברוך הוא
באופן של מציאה אתה מוצא מציאה
רק מה מילה אחת כן דירשו
לפחות
תרצה צא לפחות לבקש אומר שבקשה זה בצורה
יותר עדינה ודרישה זה כבר יותר מבקשה כמו
שכתוב בקשר לגאולה ציון היא דורש אין לה
שצריך לדרוש לא רק לבקש אלא לדרוש שתבוא
הגאולה אז לפחות את זה כן מצפים ממך זה
שעד עכשיו לא חשבת בכלל שאתה שייך לתשובה
לפי המצב שלך עזרים לך בהי מצאו הקדוש
ברוך הוא
מזמין את עצמו אליך באופן של מציאה לא לפי
הדרגה שלך אבל לפחות תדרוש לפחות
תעשה איזשהו תנועה מצידך שתראה שאתה רוצה
על דרך זה החצי השני של הפסוק הרבי אומר
קראו ביותו קרוב אז גם כן שאחרי שכבר
יודעים שהקדוש ברוך הוא
נותן לי את נותן לי את האפשרות להתקרב
אליו באופן של תשובה אבל בזה עצמו גם יכול
להיות שני אופנים יש אחד שעושים לו טובה
ופותחים לו את הדת האחורית טוב כנס הגעת
אולם ברגע האחרון אבל איך אומרים דחק
ונכנס טוב כנס גם אתה יאללה תכף סוגרים
אבל בוא בוא כנס אתה גם כן אז זה לא הרגשה
כל כך נעימה זה לא הרגשה כל כך טובה זה
איזה תחושה כזאת שעשו לי טובה שהכניסו
אותי אמרת מציאה אומרים לי נו אז אז
אומרים בהיותו קרוב קרוב זה כבר נשמע אחרת
לגמרי שהקדוש ברוך הוא מצדו מראה שהוא
קרוב אליי כמו שרבי מתבטשם מסיחה בספר
פנים יפות
שזה כבר עוד יותר רק את עצם העניין שהקדוש
ברוך הוא מקבל אותי כמו שאני באופן של
מציאה גם אם לפי דעתי חשבתי שאני לא שייך
אבל יותר מזה בספר פנים יופס וגם על זה
אומר קראו בהיותו קרוב לפחות דבר אחד תגיד
אבא אני רוצה לבוא תקרא לו מוכנים לקבל
אותך בסוף בפני יפה אני קצת מזכיר את
המאמרים של אני לדיזי שה מדבר שמה שהמלך
מקבל את כולם מסר פנים יפות מרי פנים
שוחקות אז עצם זה שאתה יודע שהמלך מקבל
אותך ומחייך אליך זה כבר
נו זה לא הנושא עכשיו להרחיבים בזה שיש את
העבודה של חודש אלול יש את העבודה של
תשובה חידשול זה יותר עבודה מצידינו נלמטה
אני לדודי המלך בסד הזה נתינת כוח לעבודה
אני לדודי אחר כך מגיע שתשובה אז יש כזה
ביטוי בחסידות שאדמור האמצעי כותב קירוב
המאור אל הניצוץ זה הלשון שהדמור האמצעי
מתבטא קירוב המאור אל הניצוץ מה זאת אומרת
נגיד שיש איזה לפיד של אש, אבוקה של אש.
והיה ניצוץ אחד של אש שהתרחק מהלפיד. אז
עכשיו, ככל שהוא מתרחק הוא פחות מאיר,
פחות מחמם, הוא לא מורגש כל כך. נו, אז
עכשיו יכול להיות שתי אפשרויות. אפשרות
אחת שהניצות יתחיל לעשות את הכיוון שלו
בדרך לכיוון הלפית. אם הוא ימצא את הדרך,
ואם יש לו מספיק כוח להתחבר מחדש, אם הוא
מספיק מאיר, ואם הוא מספיק חם, ואם הוא
יתה. אבל יש עוד אפשרות שהמאור מצידו
מתקרב אלצות. זה הפירוש בעשרת ימי תשובה
בהיותו קרוב שרבי אומר בהימצו ולשון של
מציאה ובהיותו קרוב בסור פנים יפות שהקדוש
ברוך הוא מצידו מתקרב אליי כן מה שהגמרא
אומרת בראש השנה ביחיד לא צריך פה דווקא
את הכוח של הציבור שזה מעלה מיוחנת
הרבי אומר בהתוועדות שיש ציבור אז יש את
שתי המעלות ביחד עוד יותר גם עם ציבור אבל
אבל לא בעניין הזה אפילו שהוא יוחיד קירוב
המאור אל הניצוץ זה המעלה המכונית של
מתשובה אז כמובן שנמצאים בזמן של ווב
תישרי שזה יום מסוגל יום ההסתלקות של הרב
צנן חנה נשמת הדינן אמא של ההבה מה שהרבי
כתב על זה פעם במכתב קלולי בתוב לד אני
חושב ש מלחמת כיפורים ואיתן למלכה ויורים
קרן משיכו רבי יוסיף שמה במכתב כלול איזה
כמה שורות עם הקסב קודש שזה הזכות מהאמא
שלהם מה יש לדבר
אז זה גם זמן מסוגל מצד העניין הזה אז גם
נמצאים בסים בתשובה בכלל ובפרד המוצאים של
ו טשרי אומר שבקודשים הלילה הולך אחרי
היום נמצאים ממוצאי זה כמו המשך של היום
נו אז בעזרת השם שיהיה כאן התוועדות פעילה
זה גם ללשישי אני חשבתי לעצמי שרבי מביא
בכמה שיחות שכתוב מאריזל שהשבע ימים שבין
ראש ראשון ליום כפר זה כנגד שבעת ימי
השבוע אז כל יום במי השבוע מן ראשון ליום
כבר לתקן את יום אחד שהיה שבוע אז ללשישי
אצל חסידים זה מושג ללשי אצל חסידים זה
מושג אם הרב ירשה לזה אני אגיד עכשיו
סיפור ששמעתי מרבנו פוטרס ממדל אני הייתי
בטוב שמטס
חיים
>> הייתי בישיבה בכפר ובמן ליה מגיע למסור
שיעור תניה א חצי שעה לפני בסוף מ 6 וח
בערב
סנדרסידס בערב התחיל בערך בשעה 8:00 הדרך
והיה קשה לו יהודי בגיל 80 ומשהו ללכת
הביתה ולחזור קד כל ה נשאר שם בחדר שלו
שמה מאחורה והיה מחכה שמה עד שיתחיל סדר
סידס אדם מביאים לו מהמטבח איזה קנקן קנטי
בחורף
אז כל פעם מישהו אחר הביא לו אז היה לי
זכות כמה פעמים להביא לו שהיית הביא לו כן
קנן טר זה לא היה אומר לך שלום בוא כבר ה
כבר אומר איזה סיפור חסידי כבר פטור ול
כלום אי אפשר
אז ככה יצא לי לשמוע ממנו כמה סיפורי
חסידים אז באחד הפעמים הוא סיפר לי
שאצל חסידים בליל שישי זה היה מושג
מסתוב הוא סיפר מנבל אני לא בטוח אבל נראה
לי שהוא סיפר מנבל
מה החסידים עשו בליל שישי התוועדו מזכן
כותב תניה מרסת תשובה שבת אותיות תשב אז
ממילא לפני א לפני שבת אז צריך לעניין של
תשובה מה שהוא מזכיר שמה עניינים אחרים
אבל חסידים התוועדו בליל שישי
אז היו באים לבית כנסת מתאספים הנש ליל
שישי והיה משפיע שיתו זת אומר שזה היה חד
שפיגן ככה אם אני לא טועה לפי התיאור שהוא
סיפר לי חד שפיגן היה משפיע שהיה מתוועד
איתם בליל שיש אחר כך התקופה שהרבי אריץ
עשה את כל הפעילות שלהם ברוסיה שמה שהיו
צריכים בשביל לעשות חדורים ומקבועס ותלמוד
תרס ועניינים אז לא תמיד הוא היה שייך
שהוא יהיה שמה
בעיירה היה צריך לנסוע הרביץ שלח אותו לכל
מיני שליחויות לייש ולהקים אז הוא נסע אז
קרה לפעמים שבליל שישי אבל המשפיע לא נמצא
נו אז בגלל שהמשפיע לא נמצא בל שיש יזמה
אז ילכו לישון הביתה כמו סתם לא יודע כמו
גורביון כמו סתם אנשים עם שיש צריך לבוא
להתד אז באו
אבל המשפיע לא נמצא אז מה סתם אחד ידבר מה
אתדות המשפיע מדבר לא
אז יושבים ואומרים עוד ניגון ואומרים עוד
פעם לחיים
ככה עבר שעתיים ושלוש ואז קם אחד ואמר
כאילו
בוא זינמר מה אנחנו חסידים
החסידים היו רבי אל פריג'ר רב אייזיק
הומילר רבי פסח מלסטובקר
הם היו חסידים
אבל אנחנו חסידים אנחנו ואז הוא התיישב
ועוד פעם כמה שעות ונגנו ואמרו לחיים ואחד
עשה כולה וזה בכה והוא רקד והוא זחק עבר
עוד כמה שעות ואז שוב נאמד ההוא ואומר
נובו זינמר רק מה אנחנו מסנגדים דין חס
ושלם ואחר כך שוב התיישב ועוד ישבו ככה
לתוך הלילה ורקדו ואמרו לחיים וזה יתגלגל
וזהו רבי מנ שה מספר אומר מסנגד שבכל אחד
ואחדות לא מתכוונים בזה על כל פנים אז הוא
אומר אחרי זה לפנות בוקר כבר צריכים ללכת
הביתה עוד מעט אז הוא קם וסיכן אז הוא אמר
עוד פעם אז מה אנחנו חסינים אנחנו לא
אנחנו חסידים אנחנו מסנגדים חס ושלום אז
מה אנחנו רבזדן מרבילן זן חסידים אנחנו
רוצים להיות חסידים זה היה אוספיר זה היה
המסקנה של התוועדות נו זה לא היה התוועדות
אם משפיע אבל זה היה התוועדות אבל אבל
בליל שיש שבובביץ התוועדו חסידים התוועדו
אז אם האריזל אומר שבליל 16 תשובה וכל אחד
מהשבעת הימים זה תיקון על מה שהיה כל השנה
אז אולי זה הה הזדמנות בליל שישי הזה שמה
שלא היה ליל שישי אולי באחד מהפעמים כמו
שצריך במשך כל השנה שהיה אז לפחות שהליל
שישי הזה יתקן את זה ויעלה את זה שיהיה
ליל שיש כמו שצריך התודות סידי שפרנגן אה
>> נו לחיים לחיים לחיים
>> חיים
אי
א אי אלי
א
י
אי א אי
קצת
קח
אנחנו נהנים אי
א
يا
אי
א אי
>> חיים חיים חיים
חיים
אנחנו כמו ששמענו
שאנחנו נמצאים
ימי תשובה עם כסלוסר
בוב תשרי היוצד של הרבנית
ו
זה זמן גם להתבונן
לבונן קצת בניונים בפרט שזה סמי תשובה כמו
ששמענו קודם שהריזל אומר שזה תיקון על כל
השנה לפי מויס השבוע
אז כשמתחילים לדבר על הרבנית חנה
יש המון מעלות
של רבנית המספ שלה ברוסיה
ההתמסות שלה לבעלה
להיות לצידו ברבונ שלו וגם כן כשהוא יצא
לגלות ללכת אחריו לדאוג לו לדיו כל הדברים
אלו שיכול לכתוב את החידושי תורה שלו
אבל בשבילנו כחסידים
המעלה הכי נפלאה והגדולה שיש לרבנית
שהיא הייתה אמא של הרבי
ו
ובסופר של דובר
אמא של הרבי זה אומר
שהיא חינכה אותו
זה חינוך, זה אמא.
ואנחנו יודעים שהרבה ממה שיש לנו זה מה
שקיבלנו מהאמהות שלנו. בפרט בגיל הצעיר
הכרת בית הם נמצאים יותר קרובים.
השלום הקדוש כותב מצחינך אומר זה על האבא.
למה זה לא על האמא?
זה שלו כותב לא צריכים לתת לציווי
זה בלתי
זה כל עניין של אמא שהיא דואגת
לילדים
שלה זה כל המציא שלה
זה כמו שהרבי
הרבי פעם אמר
הרבי רשב אמר זה עמרה המפורסמת
שכשם שיש מצווה להניח תפילין כל יום על כל
יהודי. כך יש מצווה כל יום על כל אחד ואחד
לחשוב חצי שעה על החינוך הילדים שלו, בני
ביתו,
לעשות מעבר לכוחות שהם ילכו בדרך השם כמו
שצריך.
אז הרבי פעם שאל את השאלה בהתוועדות, זה
נמצא בלקות סיכס חלק א' פרשס נוך.
רבי אמר למה דווקא רבי עכשיו בחר במצווה
של תפילין
הוא היה יכול להגיד כשם שיש מצווה להגיד
קרשמ כל היום כשם שיש מצווה להתפלל כל יום
מה למה דווקא תפילין
אז הרבי אמר אחד מהסבירים
קניין של תפילין
בתוך הכוונה של תפילין שאתה צריך כשאתה
מניח שאתה שם את השל יד ושל של ראש אתה
משבד את הליב והמוך לבודס השם לכן התפילין
ביד שמאל כנגד הלב של ראש על המך
שיבד הלב והמוך לקדוש ברוך הוא זה המצוו
של תפילה
אז אומר רבי יש לו שזה גם כן מה שרבי
עכשיו מרמז כשהוא אומר כשם שיש מייצס
תפילן כל יום
כך גם כן אדם צריך לחשוב כל יום חצי שעה
על המשפחה שלו
על החינוך ועל שם ילכו בדרך השם
אז הרבי אומר
שכמו שתפילין זה שבד עלי והמוך אז גם
חינוך זה שבד עלי והמוך
לא סתם טכני אדם צריך לשבד את ליבו ואת
מוחו לבני ביתו לחנך אותם צריך להיות
מחובר עליהם גם ברגש
וגם בהתבוננות ובמחשובת
איך ומה הוא יכול לעשות כדי שהם ילכו בדרך
השם
שבדלב פירושו שאתה תהיה רגיש כלפי מה
שקורה בבית שאתה תרגיש מה שהולך
וגם כן שהילדים ירגישו את הלב שלך גם כן
הם ירגישו את האב את אכפטיות
את הדאגה שיש להם
ומצד שני גם כן את התבוננות במוח
מה אני יכול לעשות עוד דברים כדי ש שהם
יהיו כמו שצריך להתבונן בכל ילד מה המעלה
שיש לכל אחד איך אני יכול לפתח את
הכישרוני שלו
איך אני יכול לעבוד על זה שיהיה לו חברים
טובים סביבה טובה וכן הלאה שיבדלימוך
זה מה שרבי מביא בשיחה
אני פעם שמעתי בהתוודות חסידית עוד פירוש
למה שהרבי אמר תפילין אז כך יש מצווה חצי
שעה כל יום כי הרבי דיבר לגברים תפילון זה
מצוו לגברים
לגברים לבוא צריכים להגיד להם שהם חייבים
לחשוב חצי שעה כל יום על הילדים שלהם
לאמהות לא צריכים להגיד להם את זה כי הם
לא רק חושבים חצי שעה הם לא מפסיקים לחשוב
על הילדים שלהם
זה תכוני של אמא שהיא חושבת על ילדים שלה
חצי שעה זה אני יכול להגיד לכם שכל שנה
שצריכים
שבחורים צריכים ללכת מתלמטו לאישיב קטן או
משיבטישיב גדולה ואם יש איזשהו בעיה
שהבוכל לא מתקבל איזשהו ישיבה
מי אלו שמים לנו טלפון על זה בעיקר זה
האמהות
לא אהבות
מי אלו שדואגים בתוך הכיתות ובתוך הדברים
גם לבנים שלהם זה האמהות
זה התופעה
הרב עכשיו היה צריך להגיד לאבות צריך גם
הם צריכים לחשוב חצי שעה כל יום
אז זה ברור שהחינוך
של רבנית חנה שהיא נתנה לרבי
זה אנחנו
מקבלים מהפירות של החינך הזה.
זה ברור. אני זוכר כשהרבי שלח אותנו לשליז
לארץ ישראל בתוב של לחזני
זוכר
שהיה התוועדות
ציתכם לשלום בפורים קוטן.
ואז באמצע ההתוועדות בין שיחה לשיחה הרבי
ביקש שהשלוחים יעלו
והוא רוצה לתת לכל אחד ואחד
מעטפה גדולה שבתוך המטפה היה שם
א קונטרסים
וכסף
שהוא כל שליח
ובק קונטרסם היה כמשל קונטרס אהבת ישראל
היה בתוך זה עם חתימה של הרבי בסוף
הקונטרס
היה שם גם כן אצלנו זכינו גם כן בתוך
המטפה זה היה א המימר של פורם תוך רפז
שזה 100 שנה השנה שהולך להיות של פורים
קוטן קיבל היהודים שחלוז
נכנסים לפז
תמספונה
והיה שם מים אילמשפוטים של תן לכ מים מוגה
והיה שם גם כן שיח מוגעת מה שהרבי דיבר
לקבוצה השנייה של השלוחם בזכשבט קש לז
והיה גם כן השתתפות באוצאות הנסיעה וגם
צדוקת
כל זה היה בתוך מטפה החומה הגדולה
עלינו
קודם עלו
האבריחים הנשואים
אחר כך הבחורים
ואחר כך הרבי ביקש גם השלוחות
אנשים מאברכים הנישואים שהם ירדו למטה
להתוועדות
יעלו על הבמה לקבל גם כן בשבילם עם הילדים
הקטנים שלהם תינוקות
זה היה פעם אחד ויחידה בהיסטוריה שבאמצע
התוועדות
נושם עלו
על הבמה, הם באו מאחורה,
מהדלת למטה מאחורה והם באו והם עלו על
הבמה.
אחר כך דורשי רשומות אמרו, מכיוון שהרבי
שלח אותנו לארץ יסול, זה היה בדומר לבנו
סלובחד שנכנסו לביס המדש.
וראינו
כ שהנשים
עולות
חוץ מהמטפה הם קיבלו דברים שונים תן סידור
טילוס השם וגודל כנס
אבל ראינו שאחרי שהם קיבלו את המטפה
הרבי נתן להם עוד שני דולרים
ואחרי ש והוא אמר להם משהו אחרי אחרי שהם
עברו, הרבי אמר שהוא רוצה שאנחנו נעלה עוד
פעם כי הוא רוצה לתת לכל השלוחים
שני דולרים בשביל ההורים שלהם, של אבא
ואמא.
כי כאן עמוקים להגיד להם יאשכח
שבזכות החינך שהשלוחים קיבלו, הם רצו
לצאת לשליחס ורואים לצאת לשליכס.
אז צריכים להודות להם והרבי קרא לנו עוד
פעם ונתן לנו שני דולרים
ולמחרת
שוב היה יחידות לפני שנסענו לשד תופה
והרבי ביקש
שיהיה יחידות להורים גם כן אחרי ההתוועדות
שהיה בפורים קוטן
ההורים שלי היו בטורונטו אני לא בניו יורק
והם הם היו מלמדים
מחנחים מחנכס
זה באמצע שנה
הם פנו למנהל של התאום תיריד חיים
בטורונטו שזה זה היה להם קצת פרוטקציה זה
הדוד
לפעמים זה לא עבד לטוב דווקא
הוא היה מקפיד עליהם יותר מהשער
אבל הם אמרו לו אם לא יחשב אמסאי הבן נוסע
לעץ אצלו ובאותו זמן לפני 49 שנה זה היה
כמו לנסוע
למדים.
תבינו שההורים שלי אף פעם לא היו בארץ
ישראל עד אז אז בשבילם לשלוח אז אני הרמתי
טלפון להורים שלי ואני אמרתי להם
מדברים שיכול להיות שמחר יהיה יחידות גם
להורים
אני חושב שכדאי להיכנס לאוטו לנסוע זה 10
10 שעות נסיעה
וזה אם המזג אוויר הוא בסדר אם יש שלג אז
א זה סיפור בפני עצמי,
>> 15 שעות
>> נו אז לפעמים אתה אפילו צריך לישון לילה
באיזה בית מלון באמצע מוטל כזה
זה היה לנו הרבה פעמים ככה בקיצור אם הלכו
לדוד מהמנהל ו אמרו לו אז הוא אומר תשמע
הוא באמת נוסע למדים אז אני לא יכול
כן
ואז זה
הם נכנסו לאוטו עם השתי אחיות הקטנות
הצעירות של עם האחץ תעיר ונסו
לניו יורק הם הגיעו לבוקר
ובאמת הם זוכו ליחידות
ומה הרבי אמר להם שוב הוא רוצה לתת להם
ישכו על החינך לכל ההורים שנתתם שהילדים
היו מוכנים לצאת לשליחס
הרבי הכיר בכורך של החנך הזה.
אנחנו לא צומכים כמו בצל כמו שומעים.
צריכים השקעה.
אני זוכר בשדי תעופה
שנפרדנו
אבא שלי התחיל להוריד דמועות משמחה
והוא אמר לי בשביל זה חיכיתי כל החיים
שאני אזכה שיהיה לי בן שהוא שלי של הרבי.
כך הוא אמר לי. כך נפרדנו.
זה חינך
שכה זה חינך ורבנית חנה היא אמא של הרבי
עם החך שהוא קיבל והוא ספק בבית
וכשמדברים על העניין הזה של חינוך אני
נזכר בשתי שיחות של הרבי שקשורות לראש
השונה
הרבי דיבר על עניין
לגבי אב טויר של חנה
עם עם שמואל עם התפילה על שמואל
שרבי דיבר שרואים
שחי שחנה
לבת שלי תשרכך
של אריכס
>> אוקיי
>> אז אז אה
אז באפטוה הרבי התייחס לזה שאחרי ששמואל
נולד
אחרי ששמע נולד
כתוב באפטוירה
שחנה
היא אמרה לאל קנה
אני לא עולה לשילו בלי לרגל
אני נשאר בבית לטפל בתינוק עד שיהיה בן
שנתיים
עד שיהיה בן שנתיים.
והרבי דייק בזה בהתוועדות והוא אמר
אלכונה היה עשיר
בשבילו לקחת מנקת ומטפלות והכל.
לא היה לו בכלל בעיה.
היא הייתה יכולה לטוס מחלקה ראשונה כמו
שומעים.
ולא רק לטוס מחלקה הראשונה, אלא גם כן כי
שנמצאים בשילו גם כן בית מלון כמו שצריך.
ובכל זאת היא אמרה לא. המוקם הטבעי של
הילד לגדול זה בבית עכשיו הוא תינוק
ואני צריך לטפל בו.
והרבי אומר היא ויטרה עליה לרגל לקבו פני
השכינה לראות את זה בשילו כדי לטפל בילד
שלו במוקם הטבעי שלו איפה שהוא נולד בגיל
הזה איפה שהוא צריך להיות בבית
והרבי אמר על זה שמזה אנחנו רואים
שבשביל חינוך הילדים האמא מוותרת על
הדברים שלה
בשביל לחנך את הילד
והיא מוותרת על קבוס פני השכינה והיא
מוותרת על גיל לכוס
בגלל שהיא יודעת את השליחס שהפיקודן שהשם
נתן לה לדאוג לילד שלה ובגיל הזה הילד
צריך את האמא וצריך להיות במוקטי שזה בבית
וכמובן ההוראה שהרבי למד מזה על החשיבס
ועל הויטר
אחשיבס על חינוך וגם כן על הוויטר שב
מוותר בשביל הילדים שלו
והרבי מביא את זה בכמה וכמה סיכס שזה לא
ויטר אמיתי כי זה לטובת הבן אדם שהוא
משקיע בחינוך הילדים שלו ו שהם יגדלו
להיות יראי השם חסידים תלמידי חכמים וכל
וצנו
בנוס ישראל קשירס וכולי וכולי
פי שבן אדם לא סתכל על זה כאילו שהוא שהוא
מאבד מהזמן היקר שלו בשביל המשפחה שלו אל
הפוך זה חלק משליכס שלו השם נתן לו פיקוד
פקדונות להתמסר לזה
זה כמו שילדים חוזרים יהיה להם איזה מבחן
בתלמטה שאתה יושב עם הילד ללמוד איתו אתה
חומר
בשבס אובסובונים
אתה מסתכל על דפי קשר ודפי עבודה שהוא
מביא או שהיא מביאה מהתלמטה מבית ספר או
מגני ילדים
אתה לוקח מהזמן שלך אתה מתעניין אתה מראה
שזה נגיע לך
זה הרבי למד מאפטוירה מכנה שהיא א אנחנו
קוראים קוראים את זה כל שנה אבל רבי הדגיש
את זה
אחר כך היה שיח בראש השנה
שהרבי דיבר על מה שאנחנו קורהים בתיר ביום
שני של ראש השנה
וזה
ביום שני אנחנו קוראים
סליחה היום ראשון של ראש ראשון בת
ששנולד יצחוק
אז סור אמנו
היא אומרת לברום אבינו, גרש את העם הזויס
עם בנו מהביס.
גרש אותה.
למה?
כי היא ראתה את ההשפעה השלילית.
היא ראתה את הסכונה שבדובר, מה שיכול
להיות משמול.
ומכיוון שביצחק יקור לחזר
והוא העיקר ההמשך של כלל יסול, אז תגרש
אותה מהבית.
היא עשתה צד דרסטי בגלל ההשפעה השלילית מה
שיכול להיות
והרבי אמר מזה אנחנו לומדים כשאנחנו רואים
שיש עניים שליליים
בבית
צריכים להיות חד ולעשות את המקסימום לגרש
את הענים השלילים בבית
כי זה נגיע לכל ההמשך של הילדים שלנו
ו כמובן
היום אנחנו יכולים להבין את זה גם כן
שכל העניין שיש לנו היום עם החשיפה
שיש לנו היום עם בבתים שלה
בגלל הטכנולוגיה
וכל ההשפעה השלילית שזה יכול להיות סיפרתי
לכם פעם את ה בכמה הזדמנויות שהיה אישה
במיאמי שהיא הייתה מעורבת בחיי הקהילה
ובתיכון היהודי שהיה שמה מיאמי והיא שלה
את הרבי זה בשנות ה70 הסיפור הזה שאלה את
הרבי אם היא רוצה להכניס לימוד קרטה
קצת בתוך התיכון
כנראה זה היה לתת גיוון הגנה עצמית
אז הרבי עונה בחזרה במכתב
שבזמן שהיהודים היו גרים באירופה בזמן
הגטאות,
החומה של הגטו שמר על הזהות של היהודים
כי אנחנו היה אסור לנו לגור בין הגויים
היינו בגטאות זה היה ברור שיש את החיים
היהודים בגטו ויש את החיים של הגויים בחוץ
והחומת מה אתה גטו שמר לנו על הזהות זה
ברור מי אנחנו
אומר כשחומת הגטו נפל באירופה
ונהיה חופש שודי יכול לגור בכל מקום בעיר
וגם כן יכול ללכת לאוניברסיטה ויכול כי
היו מגבילים אותנו בלימודים וגם כן היו
מגבילים אותנו באיזה מקצועות מותר לנו
להתעסק אז אומר כל זה שמע על הזות היהודית
הרגש שנהיה חופש נהיה
הכל פתוח. היה התמודדות חדשה איך לשמור על
הזהות היהודית.
אומר רבי במכתב
הוא אומר
היום אנחנו נמצאים במזן
שהרגע שאתה חוסף את הנוער לתרבויות זרות
שם לא שייך לעם היהודי
אתה לא יכול לדעת לאן זה יוביא אותם
לכן
לא בעד הלימוד קרת בבית ספר כי זה תרבות
זרה לעם ישראל וזה יכול למשוך אותם
למקומות לא נכונים.
אני זוכר שקראתי את המכתב, הייתי קצת
קצת הייתי בהתפעלות מהמכתב
איך שרבי מתאר את המצב ואיך ש הזהות
היהודית אבל הייתי יותר בהתפעלות כי חשבתי
הרבי דיבר שנפל חומת הגטו
היום אנחנו נמצאים במצב שבגלל ריבי
טכנולוגיה
שנפל חומת הבוטי כנסת שלנו
נפל חומת הבתים הפרטיים שלנו נפל חומת
הישיבות והסמינרים שלנו הטכנולוגיה גורם
שאין חומות אין חומות
אז ההתמודדות לשמור על הזהות שלנו הרבה
יותר קשה היום
אז אומר רבי בשיח אבל רבי אומר בראש השונה
מה אומרים לנו בקריס התונה?
תגרש עניים שליליים שיכול להשפיע על
המשפחה
ולפעמים באופן דרסטי
אחרי אומר.
אז לכן
זה עניים של חינוך. יש עניים של חינוך שזה
סורמרה.
יש עניים של חיינוך שזה עשי טוב.
וצריכים את שניהם להפיץ את האור לתת יותר
חיות בבודס השם שעניונם של תיר מצוו יהיה
באופן של תינוג וזה הרבי אמר גם כן
שכשאראש הששון אכל ליוז בשבס הרי שבס זה
עניין של בקרת שבס אוינג
אז אחד מהדברים שזה שונה שמתחיל עם תייניג
באבוידס השם וזה נותן כויח שיהיה לנו
תייניק בבוידסיס השם ושאנחנו נכניס תייניק
בבוידס השם בתוך הבתים שפשוט שולחן שבת
יהיה מתענג בכלל החגים בתיינוג במצווה
שאנחנו עושים שם מורגש את החיות ואת
ההתלהבות ואת התינוק מה שאנחנו עושים
כשמקיימים טוידו מצוס וכמה שאנחנו נהנים
מהטוידו מצוו שאנחנו עושים
יש סיפור שמספרים שפעם אחת הגיע משלחת
לרמו מוישה פיינשטין הוא היה פוסק גדול בן
אמריקה
והם אמרו, שאלו את רב מוישה, איך זה יכול
להיות שיש הרבה אנשים שמסרו את הנפש על
שמירת שבת באמריקה?
כי באמריקה אם אתה לא שמרת, אם אתה לא
הלכת לבוד בשבת בשנות ה
1920, 30 כאלה שנים, אז היו מפטרים אותך.
והרבה אנשים היו צריכים לבסור את הנפש
והיו צריכים ללכת מעבודה על עבודה.
אז הם שאלו אותו איך זה יכול להיות
שההורים
מסו את הנפש על שבס וה
הילדים
הם דווקא לא שומרים שבס
אחרי שהם ראו את המסירס נפש היה לו הורים
מה קורה פה שאלו אותו אז הוא נתן תשובה
מאוד מעניינת הוא אמר
תשמע יכול להיות שבאמת הם עשו את הנפש על
שמס אבל השאלה מה הילדים ששמו בבית
אולי הם שמעו אח כמה שזה קשה לשמור שם כמה
שזה קשה להיות יהודי דתי
איך אומרים
כלפי חוץ מסירס נפש אבל כלפי פנים שמרו את
שמעו את התלונות אני תמיד אומר בצחוק
שבבית יש את הסלון ויש את המדבר
וזה
שני עולמות בחוץ במה בסלון השולחן מסודר
אבל יש מציא אחרת במטבח אי אפשר לדעת מה
שקורה שמה
איזה סוג דיבורים הילדים שומעים במטבח
כלפי ממה שהם שומעים בסלון בפרט כשיש
עורחים בסלון יש דיבור אחד במטבח שמה הם
רואים את המציאות אמיתית כמו שומעים אז
הוא אמר ילדים שגודלים והם שומעים
מצד אחד הכל מתנוצץ מצד שיני תלונות
קוראים לזה באנגלית דקמי
שזה
איך אומרים שני צדדים
>> דיכטומי אוקיי בעברית דיכטומי אוקיי בסדר
אז אני אומר גם כן
הבודס השם מה שאנחנו עושים צריכים לעבוד
על זה שיהיה מתוך תינוג
יש את הסורמנה יש את הסייטובב
חגים צריך להיות מתוך הנאה מתוך שמחה שבס
צריך להיות מתוך הנאה ושמחה ומצווה שאנחנו
מקיימים
לכן שאנחנו מדברים על רבנית חנה
ומתבוננים בחינך שהיא נתנה ומתבוננים
בדבורים שייכים לחינוך זה בוודאי זמן
ובפרט שאנחנו בשונה חדשה
שזה שונה שגם כן עם החלטות טובות
אחד מהחלטות טובות צריך להיות ההתמסות
שלנו לחנך הילדים שלנו.
יש לזה השפעה ולא רק לחניך הילדים הקטנים.
כמה הילדים הגדולים
צריכים לדעת איך להרים טלפון אליהם,
להתעניין בחיים שלהם, פיל שם בישיבות,
בסמנר, פיל אחרי החתונה, לראות שאכפת לך
כי יש איזה השפעה מאוד על כל ה על כל איך
שמרגישים והכל
וזה זמן טוב להחלטות טובות ושמאס לחינך.
אז השם יתן שאנחנו כולנו נזכה לנחת יהודי
חסידי מכל יוצח חלצנו
והחץ
אישו כל יום צריך להיות מתוך שיבד הלב
והמרך ונזכה לראות איך אומרים
ודים
ירי שמע
ולומדים תלמידי חכמים
עם כל המילס ושהם ימדו בשור
בעזרת השם בביס משיח צדקנו
לחיים לחים
לי הראשון ששמיילים
>> כן אומר פה לגבי ה
אתה מבין של יוסף יצחק לא
יש בפסח לא קשור
שק
אתה עצרף
>> שמואל
אתה סתובבת בכבר ממחז ממטס נו תראה לה
שלומי היה איתי שלומי היה איתי
איך ההבדל של שנה אבל היינו מדברים ביחד
>> אני קבוץ נה א כן בתי בכפרטסט נו נה
יאלה לה לה
יאלה לה להלה איפה
איפה
אולי אתה מתכו אליי אשר
חיים
لالا
ياوا
لالا
هالا
لالا
לחיים לחיים לחיים לחיים לחיים
חיים חיים
נמצאים
לנשי של שבשובה
אז כבר מתחיל העניין של שבת תשובה מעכשיו
ה כתוב ים י מלכו נרננו הקטן ביום רביעי
לשיש מתח
אז יש בתשובה הרבה עניינים זה לא
בכלל התוועדות חסידי זה לא עכשיו הרצאות
ודרשות
אני פעם שמעתי מ
ארן ליזר צייטליין עולם השלם והוא למד
במונטרול אתם גם הייתם ממונטרול
>> הוא למד ממונטרול
ברזר ציטלינ מהשלוחים שהרב שלח לארץ הקדש
נפטר לב השולם אז הוא סיפר שהוא למד עם
מונטרול מונטרול היה פרץ מוצשקין המשפיע
פרץ מוצ'קין
אז פרץ אמר פעם מה זה התוועדות חסידי
אם בשביל א להקנות מושגים בחסידות אז
בשביל זה לומדים מים יש זמן בסדר בישיבה
זה בסדר בליבתים לומדים מתי לומדים בעלי
בטים בשבת ביום חול
אם בשביל לנגן ניגונים אז גם יש זמנים
כתובים אפילו לנגן ניגונים יש בשבס רודרי
ניגונים מה עוד עושים אומרים לחיים נו מה
זה התוות חסידי
אני אומר כמין ממר המוסגר זה לא אחד אמר
שהתברות חסידית בשביל לברך ולאחל לכל מי
שצריך ברכה וישועה
האמת שיש כזה עניין
אבל לא זה הפירוש התונות חסידי לתת צת
ברכות יש מי שבח בשבת הגביאי עושה את זה
לא יודע אם זה עם כסף או בחינם אבל סתם
אומר שעושים עוד עוד עוד תרומה של כסף
אפשר לבקש יותר מ שברך לא ככה זה הולך אבל
אה
אסור להגיד שהגבאי מתפלל שיש סיבות שיהיה
נו אבל בכל אופן רבי אמר פעם שגאולה יבוא
יהיה פריונטיב שיהיה רופה וונה אבל בכל
אופן אז התוועדות חסידית זה בשביל בשביל
שיהיה משברח שיהיה אני שמעתי פעם זה לא
שמעתי מרמן רק שמעתי מישהו סיפר לי מרבן
לפת פעם היה התוועדות
ואיך שהתחילה ההתוועדות
אז ישר מישהו כבר הגיע עם רשימה מוכנה
להתחיל להקריא שמות שצריכים לברכה לרפואה
לזה שמות של אנשים
>> אז הוא כבר הגיע רשימה של שמות מתחיל
להתדוות צריך להגיד ברכות לבקש אז המנל
אמר לו ככה
את הברכות אנחנו ניתן אתה תביקש ביקשת אבל
מה שמסתכלים שם בקבץ מכתובים שבסוף הסידור
הסיפור כן שמ רבי הילפריץ' מי זה היה שמה
שתוועדות חסידי יכול לפעל יכול לפעול
שאפילו מלאך מכול היה יכול לפעול אבל איך
הולך הסיפור שפעם ישבו חסידים בהתוועדות
ואחד שמהחסידים היה לו איזה משהו במשפחה
לא יודע אחד הילדים שלו היה חולה לא היה
בריא אז הוא קם ומיקש מהחסידים שיברחו
אותו אתה הבן שלו אז החסידים התחילו לצחוק
עליו מה אנחנו נותנים ברכות חות ברכות
הולכים לרבי לבקש מרבי ברכות מה אתה מבקש
מאיתנו אבל הוא הציק לו הוא התחנן אליהם
ומה אכפת לכם יהודי מבקש ברכה אתם לא כאלה
אזריים הלב שלכם הטום יהודים מבקש ברכה
תתנו ברכה מה אתם מתחילים פה עכשיו לשחק
קונצים
ואז בסוף הדמור הזקן קם זה היה בחברה
היקדיש שם תלמידי המגיד ואז אדמור הזקן קם
ואמר האם שכחתם
את מה שפיסקו משמיא נחיתה שמה שהתוועדות
חסידי יכול לפעול מה שאפילו לא בלך מחול
לא יכול לפעול ואז כולם התאחדנו וניגנו
וברכו אותו וזה
אז הוא שאל רבי מנל שאל אדמור הזקן
הרי הוא כבר מראש ידע מהרגע הראשון את
הפקיסקו שנכיסה למשמיא
אז למה על ההתחלה בשנייה הראשונה איך
שהיונגרמן הזה בא ואמר שיבקש שהחסידים
יברחו והחסידים אמרו לו שהם לא רוצים
לברכות כיך ברכה שיהיה חק לצדי הוא היה מ
צריך להגיד להם לא יש לכם טעות פסקה ושמען
חיסו
מה שמלאך בכור לא יכול לפולח יכול לפול
וצער של יהודי אני זוכר שמעתי ברבי כמה
פעמים התערות שרבי אמר אפילו צער קטן שודי
ניגע מחשוב הקדום מדע אז מה ככה אז למד
לומר שהבות זה אחר לגמרי
שבאמת
מה פתאום שמשהו אחד שמברכים בהתוודות
חסידית ושאני סתם פוגש מישהו ברחוב ואומר
לי ואני אגיד לו את השם שלו לברכה לרפואה
הוא עושה פס דווקא בהתווות חסידי רק מה
שיושבים חסידים ביחד סבה שבסחים גם יאכל
וכל אחד מרגיש כמה שהוא אוהב את השני וכמה
שאכפת לו עם השני וכמה שהצער של השני נוגע
לו וכמה ש ואז הוא מברך אותו מכל הלב
שמכים יהודים מכל הלב אז מתקיים אז מה
שהוא בא מיד בהתחלה של ההתוועדות
והוא יגיד תברחו אותי
זה בסדר אז אפשר סתם באמצע לברך יהודי זה
לא קשור פה העניין הזה עכשיו קודם כל היו
צריכים להגיע למצב החומרים להיות במוד
להיות בתנועה הזה שלות חסידי
ואדב שהוא התחנן אליהם ועורר את הלב שלהם
והוא פתח ונגנו ואז ואז שאדמור הנקן אמר
את זה אז באמת זה נהיה המצב שמתאים להתווה
חסידי אז נהיה באמת האווירה של חסידי ואז
שמברכים זה יהיה מכל הלב לא צריך חס ושלום
לוציא מזה מסר לא חיובי ודאי שצריך תמיד
לתת ברכות לכל יהודים גשמצניר וניגלה
ובנחי ימצי נרוכה מפרד שנמצאים בשרת תשובה
אבל זה סיפור שמת לפותר אבל כל פונים אז
פרסמוקין אמר ככה מה זה התברות חסיד
אם בשביל להגיד ללמוד ביאור מחסידס יש זמן
שלדים מיימר אם בשביל לנגן ניגונים ש סדר
ניגונים ואם בשביל להגיד לחיים אז יש גם
תיקון אחרי התפילה אני לא יודע שאני הייתי
ילד אז בשיקון חבד בלוד היו מביים תיקון
אחרי התפילה מי שהיה לו יורצית היה מביא
תיקון אה זה לא בדיוק מנהג של חבד אבל ככה
>> זה מאוד נפוץ
>> כן שאלה אם בלומבץ' זה היה או שזה הגיע
מאוד מקום נו כ אומרים לחיים טוב אבל על
כל פנים אז מה זה התוות חסידית
פרסית
לתקוע חזק בתוך הראש את מה שכבר יודעים
מקודם
>> זה מתחיל בחבד מהמוח ואז מהמוח זה ממשיך
ללב אם מתחילים ישר מהלב אז זה לא חבד אבל
קודם כל במוח ואז בלב על כל פנים אז זה
התוועדות חסידי זה התוועדות חסידי חסידי
לא באים פה עכשיו להגיד עכשיו דרשות לא
לשבת הגדול ולא לשבת תשובה מי שרוצה ללמוד
את המימר יש מאמרים עוד ישר יבוא ש
>> ויש ויש ויש בלקות פרזינו תשובה עזינו
השמיים תשמע אורץ טל ומטו יש אבל הנקודה
שצריך לדבר לפחות נקודה שצריך לדבר אז
נמצאים בליל שישי שלפני שבש שוב
אז יש שוב א כמו שזה נקרא תשוב אתה טועה
תשובה על דברים בלתי רצויים
זה מעניין לראות
איך שההבה איך נגיד את זה נזהר בלשונו
מאוד שלא להשתמש בביטויים שהם ההפך משבח
בשביל יהודים בכלל ובמיוחד בימים האלה
עכשיו ראיתי פה על השולחן יש ספר המאמורים
שהדפיסו לפי
לפי ה כמו שיש ספר המורים ראש השון יש ספר
המורים טסכיס לפי ה אז בקריח אז בדפים
הראשונים מדפיסים איזה שניים שלושה
צילומים מהגאות של הרב על קסביד קדש אז יש
שמה מיימר של אני חושב א שסוב תוף שמ
והרביצית בהתוועדות את הפסוק
אז שהם כתבו את האנוכה אז הם ציטטו את
הפסוק במילואו הפוך הרבי רוצה בדרך כלל
שכן יכתבו פסוק במילוא סימן ג'ייקבסן פעם
אמר לי שהם היו כותבים
כמו שהרבי אמר בהתוועדות הזה, הרבי אמר,
לא,
אתם תכתבו כמו שכתוב, כמו שכתוב בפסוק
בתנ"ך, לא?
אז הם כתבו אה
>> כן אז הם כתבו כמו שכתוב
אנוכי אנוכי ומוכפש למעני אנוכי אנוכי
מיכך למעני זה הופיע במים רב אנוכי שתי
שורות אחד אחרי שניס פעמיים היה כתוב אונו
מ שכך למני אז היה בסימן בצד במקום המילים
מיכב שואו למחוק את זה וגוימרנו אנוכי
גוימר למעני והרבי הוסיף
בכיוון זאת אומרת בכוונה
לא יאמרתי זה בהמים
אני שאמרתי את המים א אז לא אמרתי את
המילים מוכיח פשוכך ואתם חכמים הכנסתם
בחזרה את המילים מוכיח פשוכו מה זה מוכיח
פשוכו מוכך פשוכו זה כבר דבר טוב מוכשאיך
כן אבל שאומרים מוכה פשאיך אז כבר מזכירים
פה שהיה פשאיך ושאת פשאיך אלא צריך לבחוט
אין פשאיך
גימר
ושמסתכלים טוב טוב אז באמת רואים
שכל הקו של ההבז הולך ככה שבס שוב א אז זה
כולם צריכים להודות כי בשבס לא אומרים
תחנון שבס זה זה אז מלכתחילה את זה באופן
שבתי
איך כתוב התשובה דיקר שבס
השבס דקת תשובה שהתשובה היא שבתית
אבל בכלל בכלל מה זה תשובה
מה זה תשובה אתה יכול להגיד לפרט את כל
הדברים הלא טובים
שזה גם חלק מהסיפור. בוא נגיד ככה זה לא
הפירוש שאצל חסידס חמד אז בכלל לא מדברים
על העניינים האלה מה שצריך לתקן צריכים
לתקן אבל מה זה תשובה לשוב שוב הפטרה של
השבת שוב ישראל עד אלוקך כל הממורים
שמדברים באלוקדת אדו אלוקך באופן כזה
באופן כזה שגם שם הו לאלוקים יה חושב וככה
אלוקך אבל אבל שובה לא שוב להשם הרוח תושב
לאלוקים אשר נסון בדורות קודמים צמעים אז
למדו
הגרס התשובה
למדו דרך חיים
הרבי גם רצה שהם יודעו דרך חיים ביהודים
הראשונים שהנולס האישיב ונכנס ליחידות
בתחילת אלול אז רבי אמר שצריכים להגיד
לבוכים שילמדו בחודש אלול לעניינים מה
שלמדו חתמים באלול הרבי הזכיר גם דרך חיים
דרך חיים זה זה זה דברים שצריך לתקן
עניינים של פרק ישראל הביא לי מדרך פשום
יסתבל דרך צריך להתאב יש שמה עניינים
שצריך לתקן אבל אבל אפשר לראות מה ה
הכיוון הכללי של האביא מה שהביא מוביל
בצורה בולטת ומרכזית ודאי מה שצריך לתקן
צריכים לתקן אבל מה רוח הדברים מהסגנון
יצא לי לאחרונה לראות מישהו יראה לי
באמת שגם אצל רבי סינו נסינו לפני זה
רואים את זה אבל זה יותר שאלה של איך נאמר
את זה של מינון האם יותר מדברים על מרירס
על קו של סור מרה
על דברים שלאר כמה שלא טוב וכמה שצריך וגם
מזכירים שביחד עם זה צריך להיות או להפך
להדגיש כל הזמן את הבעשי תיב את האור את
מה שיש וגם אז יש בשיחות שלהם באריית מתוך
רצז שהוא מספר שם שישבו
בשנות צעירותו ישבו בהתוועדות חסידית עם
הרשבץ הרשבץ היה מהחסידים של עוד היה בזמן
של הצמח צדק הוא היה מל בלמד של האבץ
וילדותו מגדולי החסידים
ובשלב מסוים בהתוועדות
אז הרשב אמר
שאילו
הייתי מכיר בשנות צעירותי את המעלות שלי
אז זה הייתי נראה אחרת לגמרי מה שאנחנו
מבינים על רשבץ ואנחנו בכלל יכולים לדבר
על מושגים של החסידים בדרגות שלהם אבל כל
אחד בעניין שלו יכול להגיד את זה עוד יותר
גבוה אז הרשבץ אמר אילו בשנותיי הצעירות
הייתי מודע מכיר את המעלות שלי אז הייתי
נראה אחרת לגמרי אז אחר כך הרבי ארייץ
אחרי ההתוועדות
אז הרבישה ואבא שלו שאל אותו מה דיברו שם
בהתוועדות מה דיברו בהתוועדות אז הרבי
אריץ חזר על הפתגם הזה מאשר הרשבץ אמר
אז הרבי רשב מאוד מאוד מאוד אהב את הפתגם
הזה הוא אומר שם איך הוא אומר שם מדף
אוניפו גזונן זה צריכים להתחיל מהצד הבריא
מה פירוש להתחיל מהצד הברי עוד פעם מה
שצריך לתקן צריכים לתקן ודאי אבל השאלה על
מה ששמים כמו שאומרים בעברית היום את
הפוקוס על מה שמים את הדגש האם אני אומר
לעצמי כל מיני כינוי גנאי שכתוב אתני פרק
חופטס שגם זה יש לזה אולי מקום במינון
נמוך בדור שלנו שכתוב שמה גם יאמר לו
ירמול וכל רש גודל ור ורגס גודל אמר להתר
ורוש משוק ומתוב ומנוכל אבל אבל בדור שלנו
אז הרבי אומר שהדברים האלה זה במינון מאוד
מאוד מאוד נמוך. אז אם אחד יגיד לעצמו כמה
שאני לא בסדר וכמה שאני נחות וכמה שאני
שפל וכמה שאני אפס נו אז מה כבר אני יכול
לצפות מעצמי? אם אני אפס מאפס כבר אין מה
לצפות להתחיל מהצד הבריא להגיד לעצמי מה
יש לי שיש לי נשמה אלוקית שהיא חלק
אלוקמים מעל ממש שיש לי את הזכות להיות
מהחסידים של ההבה מהשלוחים של ההב כל אחד
מאיתנו ואז זה כבר התחיל אחרת הוא גם אומר
שם בשיחה אתה רבי באריית שאבא שלו אמר שזה
מתחבילות היצרות
היצר שאם הוא יגיד לעצמו שהוא בדרגה גבוהה
שהוא שייך לעניינים של אבדס השם שהוא שייך
לדברים רוכניים. נו אז יכול לטבוע לעצמו
עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר.
אבל אם הוא אומר לעצמו שהוא בשפלות המדרגה
אז מה כבר יש לו לדרוש בעצמו? אני במילא
לא לא אוחז בכלום אז מה כבר יש לי להדרוש
בעצמי? יש בות אחר אני לא זוכר איפה ראיתי
את זה כתוב אבל זה בטוח כתוב אצלנו אצל
חסידס חבד שכתוב את הילים כי הילל ראשו על
תאבס נפשי כי הלל רשע על תאוות נפשו אז
כתוב הפתגם החסידי אני לא זוכר ממי זה
שהרשע עושה את עצמו ענוותן כהלל למה על
תאוות נפשויות שהוא רוצה איך אומרים לאז
רוצה להרשות לעצמו תאוות אז אם הוא יגיד
לעצמו שהוא עבד השם אם הוא יגיד לעצמו
שהוא בעל מדרגה
דרך אומרים שפסניש זה לא מתאים מה אחד
כמוני חסידי שן גרמן מה מתאים לכאלה דברים
אתה מי לא יודע במה אתה שקוע אתמילא ידע
שאתה לא שווה כלום אז מה זה כבר משנה עוד
דבר אחד קטן פחות דבר אחד אתה כבר ממילא
נמצא בתוך הזה גילל רשע אל תב אז זה מה
שהרץ אומר שמה בשיחה צריך להתחיל מהצד
הבריא להתחיל מהצד הבריא מפה זה מתחיל דבר
ראשון להגיד לעצמך את האמת כל אחד מאיתנו
שיודע אלה מאיתנו שזכו ללמוד בתים חתמים
אני לא יודע אם זה יפה להגיד את המילה
הזאת לזכור את השנים הטובות כי אם את אומר
את השנים הטובות זה נשמע כאילו שעכשיו
זה שנים לא טובות אבל בוא נקד את השנים את
השנים שעוד היינו יותר תמימים בוא נגיד את
זה ככה שלקחת את העניינים ברצינות
שכשהמשפיע אמר מילה והתוועדות אז לפחות
היה לי הב מינה שאני אעשה לעשות לישם את
מה שהוא אומר לפחות חשבתי ככה אם אם
הצלחתי יותר או הצלחתי פחות אבל לפחות
ברצון שלי בשאיפה שלי לפחות זה היה לי היה
לי בראש מה שמשפיע אומר אני אמור לנסות
לבחות ליישב את זה מה היום אמרנו שצריך
לדבר חיובי טוב אז אז לא אז לא נגיד מה
היום אבל זה באמת נקודה שרואים אצל הרבי
לאורך כל הדרך כל הזמן הרבי לא נותן הרבי
לא נותן
הוא בן דוני סיפור ידוע כולם מכירים את זה
בטח שהיה אצל הרב בטוב שסבוב טישרי
שהוא היה בעניינים שהוא רצה להם תיקון
משנות תירותו וכל פעם שהוא נכנס לאחידס
אמר לו עוד לא הגיע זמן ועוד לא הגיע זמן
ועד שבוב תשר הי אמר שיחה שלמה על תשובה
ואז הוא הרגיש שהביא עונה לו על השאלה
והוא רץ לאבי באמצע התוועדות עם הליכים
אבל בהתווה הזאת שאני מדבר עכשיו אופט
תשרים ביס שמה וט ועוד מאוד חזק מה איך זה
נשמע שאומרים ורט חזק זה נשמע כזה כמו
הרבי אומר ורטים רבי לא אומר וורט
הרבי אומר את העניין
זה זה בלוע בתוך הרבה עשרות עמודים ואם לא
עושים לזה זה זרקו להדגיש את החמש שורות
האלה אז לא שמים לב לזה יש שמה מסר שהוא
צריך לשים לב אליו הרבי אומר שם
שיש את הפתגם הידוע מהרבי היית כתוב הימים
יים שכשם
שאדם
צריך להכיר את החסרונות שלו ככה הוא צריך
להכיר את המעלות של עצמו כן זה כולנו
יודעים את זה מהימיים בשמחות של הרבי
אריית כן שזה לא עוד פעם זה קשור לאותה
נקודה שדיברנו מקודם שזה לא להתמקד רק בצד
ה שלילי הפחות מואר אלא בצד החיובי אבל פה
הרבי שם דגש הרבי הרי מדייק בכל מילה של
הרבי אריץ קידש קדוש עם כל מילה מדויק פה
הרבי שם לב לניואנס שאפילו לא שמים לב לזה
באינש
אני לא מחוזר מילה במילה אבל התוכן
אדף כן
se
darf kennen die eigen meil
ככה הלשון. כשם שאדם צריך להכיר את
חסרונותיו,
כך הוא צריך להכיר את המעלות של עצמו, של
עצמו.
אז הרבי אומר, בחסרונותיו
לא כתוב את החסרונות של עצמו,
במעלותיו כתוב את המעלות של עצמו.
למה?
החסרונות הרבי אומר זה לא של עצמו הצוגד
דבר חיצוני שנדבק אליו מבחוץ זה לא הוא
בכלל
המעלות זה של עצמו
כמה עומק יש בה מילה אחת שאנחנו אפילו לא
שמנו לב קראנו אתה יום יהיה הזה מסתוב
המון פעמים ואפילו לא שמנו לב רואה את זה
עושה מזה דרך שלמה בבנס השם
הדברים הלא טובים שהיו בי הם לא חלק ממני,
הם דבר חיצוני, הם לא אני. הדברים הטובים
שיש בי זה חלק מהעצם שלי. אני רוצה להגיד
עוד, צריך להפסיק לדבר מידי פעם להגיד
לחיים, אבל אני רוצה להגיד עוד נקודה אחת.
מרוב שהבי לימד אותנו להתעסק בהפצת היהדות
החוצה,
אז כבר התרגלנו
מה להגיד ליהודי ברחוב
שאני עומד ממפצועים
ומציע ליהודי להניח תפילין
והוא אומר לי מה אתה לא רואה שאני חילוני
אין לי כיפה
רבנו לפוטפס פעם הלך למפצועים
ואמר לו רבנו גן השרפן היה לו צחות חות
לשון ואומר ליהודי בוא תניח תפילין הוא
היה הולך פה ברישן לציני נמשון לפלדמן אז
הוא אמר ליהודי בוא תניח תפילין אז יהודי
אז אומר לו אמנו לפטפס מה אתה לא רואה
שאני חילוני אז מני אומר לו אל תדאג יש לי
תפילין מיוחד מיוחדות לחילוניים
טוב
אבל אבל
שאני הולך ממבצועים והוא אומר להניחוניס
מה אני עונה לו מה אתה יהודי לא קשור איך
אתה מתנהג איך אתה אתה נראה עם כיפה בלי
כיפה יש לך נשמה וזה הכל
להגיד לאחרים את זה כבר התרגלנו
השאלה אם אנחנו זוכרים גם להגיד את זה
לעצמנו
שמגיע
שורסידס
שמגיע איזה עניין שקשור למשהו רוחני
מי זה נביא נביא
נביא
>> פעם פגשנו לפני איזה 30 שנה ברך לא
שמגיע איזה איזה משהו שקשור למשהו יותר
רוחני אז מה אני אומר לעצמי
מה אני שייך לזה
איך כתוב שם בגמורה התקרבו מי כאבת ופה
הייתי מונח בזה ודברים כאלה ועכשיו אני
מחסיד
אז עכשיו תגיד את זה לעצמך כמו שאתה אומר
לדרו בפצועים כן אבל אתה חסיד שלהם וכמו
שאתה
להגיד את זה גם לעצמנו זה לא בושה במיוחד
שזה אמיתי זה לא יעזון לנו מי שקשור להם
אז הוא לא קשור להביא עד הסוף נכון צריך
להתנקות צריך להתנקות היה משפיע רב שלמחי
עם כנס למן עליו השלום שהוא דיבר בסגנון
שהוא דיבר אז הוא היה אומר
נוסעים להם
אז עוד נכנסו ליחידס פרוטי בשנים האלה
היהודים החופים
אתה תיכנס לי חידס
אבל הרי ה הר הרי ברי רואה הכל למה להיכנס
לכניס עם כל התינופת זה פשוט מגעיל זה
מסריח זה לא מתבייש תתנקה קצת לפני זה זה
הסגנון איך שהוא היה מדבר את זה ככה
שלמחים היה מדבר אבל אנחנו נגיד את זה
בצורה עדינה
הרבי מכיר אותנו כמו שאנחנו. הרבי יודע
בדיוק מי אני ומה אני וכמו שאני כן ככה זה
הדר השביעי זה האנשים שאיתם הרבי עובד
מאיתנו הרבי יביא את הגאולה זה לא יעזור
שום דבר לאף אחד אנחנו לא בחרנו לא
בבחירותינו ולא על פי רצינינו אבל ככה זה
אז ממילה שנמצאים בעש תשובה בלשי ששב
תשובה הגיע הזמן פעם אחת ולמיד שכל אחד
יגיד לעצמו את האמת כמו שהוא אומר ליהודי
ברחוב את התפילין נכון אתה לא נראה דתי
נכון אין לך כיפה על ההוש אבל אתה יהודי
יש לך נשמה אלוקית היא חלק אלוקים ממעל
ממש וזה לא משנה איך אתה נראה איך אומר
שמה שיחות עלתלמ
וזהו ועכשיו אתה תניח תפילין אותו דבר אני
אגיד לעצמי ולאישי שש בשובה זה לא משנה
איך אני ראה אצלי לפני זה ומה היה
בעניינים כאלה ואחרים מה שצריך לתקן צריך
לתקן אבל זה לא יהיה מחסום ומניעה שעד שלא
יתקן את זה אז עכשיו לא זה לא אני אקום
ואני אלמד חסידס ואני כן אנסה לעשות מה
שצריך להתפלל
קצת במתינות לא נורא אפשר גם קצת במתינות
וכולי
חיים חיים
و
א אי א
תראה
א
בן שמסוב
איךצכם
סיטואציה
עם הרומק
А
כשהרבם עכשיו דיבר על עניין הזה של
התוועדות חסידית
חיים לחים
>> זה זה הזכיר לי
זה הזכיר לי
שהזכיר לי שני דברים
שיש את הספר
יעדות בדממה
>> כן והיה שמה על
>> כמה חסידים
כמה חסידים שהיו מרוסיה
אז יש שם גם כן פיק רב שמחה גרידצקי
שבסמחה
נשלח על ידי הרבי רשב
ל
לבכרה
לכן הוא המשיך גם כן השיבים
כשהוא הגיע לארץ
הוא הקים את המויסטס חינך בסמרקנט בתשקנט
אני זוכר שפעם אחת רבי לוי לויב התוועד על
זה ואמר שבזכות שלמחה היה חינוך
ליהדות בוחרה בזכוס הרברשיו
בזכוס הרב סנו נשיאנו
אז רב שמחה נשלח לבית סוהר ולסביר על כל
מה שהוא עשה בשביל עניים של יהדות
נדמה לי שהוא היה מעל 20 שנה
או קרוב ל-20 שנה
בבית סוהר וגם כן בעבודת פרח בסיביר נדמה
לי
אז הוא כתב מכתב היה לו בן יוחד היה לו
בסי חידה ובן יוחד אז הוא כתב מכתב לבן
יוחד שלו זה היה רמוטל גרדצקסקי הוא היה
יושב ראש ועוד נחלסר חבד
מטול היה יהודי חסידי
בכפר חבד בנחלס החבד הוא נהל איזשהו מפעל
ושמה
זה מסופר
שלבסמחה גרדצקי האבא שלו
שלח לו מכתב מסיביר או מכלא או מסיביר או
מכלא זה צריך להסתכל שמה
והוא אמר לו
שהוא לא יודע
אם הוא יראה אותו חי כאילו הוא לא יודע אם
הוא ישרוד איפה שנמצא
אבל הוא אז הוא רוצה להשאיר לו
אה לכתוב לו כמה דברים חשובים אה בשביל
החיים כי הוא לא יודע אם הוא יכול הוא
יהיה אותו
כעל פי התנאי חיים שהוא חי
זה היה סוף הגודל אם אפשר לשרוד
הוא כתב שמה
איפה שיש שני חסידים
ש ואתה שומע שהם יושבים ומתוועדים
תרוץ לשמה ותצטרף להתוועדות
תרוץ למקום איפה שיש שני חסירים שמתוועדים
ותצטרף
כי ההתוועדויות האלו יעמידו אותך על ה על
על הדרך היושר לכל החיים שלך לדרך החס כל
החיים שלך
איפה ששני חסידים יושבים
ומתוועדים
ורמנדל אמר
שהוא היה נוהג
כשהוא שהוא השתתף בהתוועדות חסידית,
הוא תמיד נשאר עד הסוף
כי הרבה פעמים הדובדנים היו דווקא בסוף.
ונדמה לי שהרבי פעם אמר בהתוועדות
שחסידים היו יושבים ויה יכול לשבת שעות
בשביל משפט אחד שאתה תשמע.
כמו שאמרת שנגנו ניגנו סילים אנחנו
כאילו ורט אחד
או כמו שעכשיו שיפרת שרבר ליזרשולם
זוכר שפרץ מוצ'קין פעם אמר מה זה התבות
חסידית
ללמד אותנו חסיד יש ממורים לנהג ניגונים
אפשר לשבת יושבת ניגונים
מה
להכניס לנו בראש מה שאנחנו יודעים
אתה זוכה אני רוצה להגיד פרץ מוצ'קן היה
אה
ציר
חוסד אויבד חוסד
יש תנוע שהוא היה מתפלל עם התנוע הזה
תי
איי איי אייו
איי איי איי א הוי
איי איי
א
Ай
תלוי
תר
הוא היה מתפלל עם זה אולי זה מחסידים
לפניו אבל זה היה תנוע שהוא היה מתפלל עם
התנועה הזה זה נקרא תנועה
תה את הצרוכנק בתוך התנועה
А
י
אמ
תמו
יש קצת
הכל פונים אז הבן ליזה בוחר יש בטר
מונטריוול שומע התוועדות חסידית והוא שומע
מהפרץ מוצ'קין ורט
זהזה נכנס בו שהוא מתוועד עם זה שנים שנים
אחרי זה
שיושבים בהתוועדות ומדברים כמה משהו יכנס
לראש מה שאנחנו יודעים עדיין קנק
לכן גם כן יושבים ומתוועדים
מהר תעבור את ההין מהר תעבור את ההר שמפה
אי אפשר לדעת מה יתפוס
אבל אנחנו מחפשים שמשהו יתפוס זה הניקוד
והרבי אומר זהזה שווה שס לשבת ככה כדי
שורט אחד יכנס
כמו שצריך
זה
אז אנחנו איך אומרים אנחנו עומדים עכשיו
שנה חדשה
שו ששונחז בשבס
שהרבי אומר שלכיר שעב זה עניין של מנוכה
יש שיחה של הרבי שרבי דבר בטוב שבו
נא
ש למה תנית בשב זה עניין של מנוחה וזה
מנוחה כי כשבן אדם יודע בשביל מה הוא חי
מה התכלס שלו אז יש לו מנוחה
למה מנוחה זה הנפש לרוב אנשים
הם לא יודעים מה הם נמצאים פה
ואפילו אם כן בפנים קלולי אבל יש להם כן
זה כן לא זה כשבן אדם יש לו גנג
יש לו תה זה ברור לו ולא רק זה גם כן הוא
מקיים את הסלך
כשדיברנו על זה שכשמכוונים
ני לראש ולא לזונה וראש לשונה אז חסידים
אומרים ניה לראש להיות מחובר לראש לרבי
אז זה ברור שאנחנו צריכים להיות מחוברים
לרבי
אבל יש גם כן ניל ראש שאדם צריך שיהיה לו
עושה לך
עם מי שאתה מתייעץ, עם מי שאתה מקבל הדרוך
בבוידס השם
שאתה לא לבד, אתה לא בונה על עצמך
כמה שזה חשוב.
נו אז אנחנו נגיד לחיים
וכמו שכמו שאמרת אנחנו נתחיל בתובב אנחנו
מקבלים כויכס זה שנה חדשה הסוללה התמלה
ויש לנו את אפשרות שזה יתמלא עוד יותר עד
יום כיפ
ועד יותר עד שן הרבה
סולה מתמלא
שיהיה לנו אחלותס טובס וכבי עשיתם לתה
כל אחד ואחד ידוע מיני חבד לקבל עצמנו
איזה הידר נוסף איזה דובר חדש של השנה
וכתוב שהבונב של הצמח צדיק הם היו הם
מתפלפלים בינם לבין עצמם על מה
ואז נדמה לי שהם היו צריכים להיכנס לצמח
צדק עדשן הרבה ולהגיד מה הם קיבלו עצמם
אז עדיין לא סגרת את העניין. יש לך עוד
כמה ימים לסגור את העניין.
אבל צריכים לחשוב מה כן.
אנחנו נגיד לחיים שנקבל כויכס בשביל השנה
החדשה. לחיים
>> נתחיל עוד פעם. תראי אי א אי
טוביה אתה קולט? אי
שמעת את זה פעם תראי אי א אימה
איו
תראי
אמר
ي
אמה
אמ
אי
א אי אמר
תל
אתם יכול לטאר לעצמכם אדם מתפלל כזה תנוע
מה זה עושה
נו חיים
>> חיים חיים
צריך לדעת
שאנחנו זכינו
אנחנו שיש לנו את תורת החסינות
שכל אחד מאיתנו
במידה כזו או אחרת זכה לטעום מהטעם של
החסידות
ללמוד מאמר חסידות
ללמוד צריכות של ההבה
לנסות להתפלל קצת פעם אנחנו זכינו שיש לנו
משהו
שצריך ללמוד להעריך את זה צריך ללמוד
להכיר את זה
צריך להיזהר כשמדברים אם יוח אחד ששומעים
את זה בעוד מקומות לא להגיד דברים שלא
יתפרשו לא טוב על אחרים
אבל כמו שמדובר מקודם יש הרבה חוגים בעם
ישראל יש הרבה סגנונות אצל יהודים שומרים
מצוות
ולכל דבר יש מסתוב את המקור שלו מאיפה שזה
מגיע
וכשאני למדתי ב
שנות נאוריי במקום שלא היה שייך לחסידות
אז שמה חילקו בעשרת ימי תשובה שובה כאלה
כל אחד ואחד מהבחורים בישיבה קיבל את זה
כאלה צילומים של דפים
שמפרט
את כל הבעל חטא
הבעל חט שחטונו לפונכו
כתוב כל מיני דברים בדיבור פה בהיר הוא
הלב כל מיני דברים מה זה בדיבור פה
אז היה פירוד חילות לשון הרע שקר
רשימה של אולי 10 או 15 סוגי עבירות שאפשר
לעשות בדיבור פה וכן בשאר הדברים ונתנו את
זה כמה ימים לפני יום כפר בשביל שיהיה
יותר קל ביום קיר בעצמו שכבר יתרגלו
שומרים את הבעל חטא את כל הדברים האלה
ואני זוכר שהמשגיח הזהיר גם כן בשיחת מוסר
מוסר ש שהוא נתן לפני זה שיזהרו
כי לפעמים שאחד נזכר את העבירה שהוא עשה
אז הוא גם נזכר את התענוג
שהוא נהנה מאותו דבר בשס מה עשה אז שמרוב
ששוקעים בכל הפרטים של הדברים שהיה שלא
יקרה שבאמצע עם כפרה פתאום הוא יחשוב מחדש
על התענוג שהיה לו מהאוירה הזאת שזה ההפך
מכל העניין
אז אז המטרה היא לא לזלזל במשהו אחר לזלזל
באחרים זה הכי קל
אבל אצל חסידים אמרו
שמעיקר צריך לכוון במילה לפונך
ל חותנו
לפונך מי זה לפונך
יש ניגון ידוע שנמצא בניגונים של נכו שרבי
לביצרח מברדיצ'ב היה מגיע יום כפר שמה את
כל המילים של זה ברוסית שמה
שהיו אומרים
פרמן לפני מי לפונכו
אז אומרתך אנחנו לא צריכים אני לא יודע
איך אומרים את זה ברוסי ברמיר זה אומר כן
ביינים אבל לא יודים מבסניים אנחנו יודעים
הכל ניגון כזה על ועל חטא אבל אצלנו דיברו
על הלפוניך
אז מה זה ממר של שבס שובה תיקח מאמרים של
הרבי בשבס שובה מה רבי מדבר
לכאורה זה לפעמים קצת נראה מה זה קשור
לשבס שובה בכלל
לקחו ומה סוביו ועצמוס
דרגות
מי מדבר פה על תשובה
אבל זה היה לפניך זה התשובה שברגע שאני
מתבונן בעניין
אז ממילא כבר הכל אחר זה כבר לא מתאים
שלמחיים כסלמן אמר שכתוב בפרשת ניצובים
הוא אמר את זה ביחס לחודש אלול
זה ורד של רב שלמחים כן אני לא יכול ל שזה
כתוב לפני זה
הפתגם של הרבי אריית. כולם יודעים שמי חי
אלול עד עד ערב ראש השונה יש 12 ימים.
יום לא חודש יום לא חודש. זה הרבי הזכיר
הרבה פעמים בהתוועדויות י חסלו זה תשובה
על תשרי וככה הלאה 12 יום יום לחדש יום
לחדש.
אז שמעתי מרב חיים שלם דיץ' ש פעם
שלמחים שאל בהתוועדות מה פירוש מי חי אלול
עושים תשובה 12 ימים יום לחודש יום לחודש
ist was in
elול עדול אנחנו כבר 17 יום עושים תשובה
על מה עשינו תשובה ב-17 יום האלה לא לא לא
לא אבל לא על מה שהיה כל השנה אז מה מתחיל
עכשיו עוד פעם מחליל מהתחלה יום לא חנדש
מה זה אומה תהוריס עכשיו מתחיל פעם שנייה
מהתחלה פעם שנייה מה ומה יהיה עד עכשיו
ומה מתחיל מעכשיו
כן
כן מה הוא עונה
אז הוא שלמח אם כשר את זה אני חושב שהוא
אמר את זה נולד לפני שהשיחה נמרה או אחרי
שהשיחה נמרה אבל מסת שהוא עוד לא ראה את
השיחה מה בליקות שיחס
בהתוועדויות כנראה
>> יש שיח איך
>> בהתוועודויות כנראה
אז שלמחי אמר שכתוב בפרשת ניצו וילך קראנו
לא מזמן לפני שבועיים הפסוק אומר ויעקי
תמצנה אותו ראות רבות וצרות
ואמר ויום ההוא לא על כי אין אלוקי וקרבי
יצאוני יראות האלה אז הוא הסביר ככה או
שזה שני סוגים של תשובה סוג אחד של תשובה
זה כפשוטו נקרא לתשובת התועה
גרסת שוב בפרק א' מצוות התשובה מהתורה היא
עזבת החטא שלא ללמוד במלכותו וליעבור עוד
מצוות המלך לעשות חשבון את כל הדברים הלא
טובים שהיה במשך השנה ולתקן אותם אחר כך
כמו שאומרים היום בשפה של היום שבעיות
פותרים מהשורש לא מטפלים בסימפטום אחד יש
לו חום הוא יקח קומו להוריד את החום אבל
למה יש לו חום מאיפה זה מגיע זה מתחיל
ממשהו
ויקצנה אותו
ככה רב שלחי אמר רעות רבות וצרות לא
הכוונה התכוון שקרה לו דברים לא טובים
בגשמיות שנהיה לא טוב בגשמיות שלו רק ש שה
החטאים שלו והיה כי תמצא אותו שקרה לו
כאלה וכאלה דברים שהוא לא הצליח להתגבר על
זהור שלו הוא זכר קודם דרך חיים אז אדמור
האמצעים מדבר בדרך חיים על מושג שנקרא
במשלס זידים כתוב בתהילים פרק יט
י מזידים חסיכבדכו על ים שלובי אז הוא
מסביר שם שאם חס ושלום מישהוא אה נכשל
בדבר לא טוב אז הקליפות שהם נקראים זידים
הם מושלים עליו ואז אחר כך הפעם הבאה אז
נהיה לו יותר קשה להתגבר
אני פעם ראיתי כתוב באיזה מקום ואני לא
זוכר איפה חיפשתי את זה אחר כך ולא מצאתי
אני חושב שראיתי את זה באיזה מיימר שכתוב
במסכת אבות
מצווה גוררת מצווה
והעבירה גוררת עבירה
ששכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה
אז בעצם יש פה לכאורה כפל לשון.
מצווה גוררת מצווה. למה מצווה גוררת
מצווה?
ש שסכר מצווה מצווה. שזה לא עוד משהו, זה
טעם. למה מצווה גורת מצווה? בגלל ששכר
מצווה מצווה. מה הטעם פה?
זה לא נראה טעם. זה נראה שזה חוזר על עצמו
פעמיים.
מה ההבדל בין להגיד מצווה גוררת מצווה?
שאם הוא עשה מצווה אחת אזה יגר עוד מצווה
אחריו שהוא יקיים או שלמה שכה מצווה מצווה
גם בצד השני עבירה גוררת עבירה למה ששכה
עבירה מה הסיבה ומה התוצאה בגלל שזכה לכן
מצווה לכן אז הוא מסביר ככה מצווה גורת
מצווה זה המעשה הטכני שאם הוא עשה מצווה
אחד אז יגרון לקיים מצווה שנייה אחריו וגם
הצד ההפוך למה ששכר מצווה מצווה כמו שאומר
בתניה פרק מ שמסכרה נהדה מהותה שסכר מצווה
זה צבא וחיבור אז מה יהיה הפירושך מצווה
המצווה שהמצווה הראשונה שהוא קיים מה זה
גרם לו להיות לו בצבתא וחייבור עם הקדוש
ברוך הוא אז כתוצאה מכך בפעם הבאה שיהיה
לה הזדמנות נוספת אז יגרום לוקב עוד מצווה
יש פה סיבה ותוצאה למה המצווה גוררת מצווה
שבגלל ששכר המצווה מצווה כי תוצאה מזה
שהמצווה הראשונה גרם לו יותר צבתא וחיבור
אז פעם השני יהיה לו יותר קל על דרך חס
ושלום להפך אוירה גוררת אוירה למה ששכה
אוירה אוירה הוא עבר לצד השני עבוירה הוא
עבר לצד השני עכשיו הצד אחד שפמיד שלא
יתגבר עכשיו פעם הבאה יהיה לה יותר קשה אז
ממילא זה החשבון נפש שהוא עושה ואומר וימה
הוא לא ילכין אלקיי וקריבי מצאונרס אל
שעכשיו הוא יגיד לעצמו למה חס ושלום קרא
שהוא נכשל משהו לא טוב בפעם האחרונה כי
אין אלוקיי וקרימי כי לא מאיר גילוי
אלוקות בנפשו כי הוא לא מספיק למד חסידות
הוא לא מספיק עסק בעבודת התפילה הוא לא
מספיק נתן לנשמה שלו להתבטא אז ממילא זה
מה שזה גרם אצלו
ככה רב של חיים דיבר מה
אם יש קושיות אפשר לשמוע מה
נקרא שכר
>> שכר לפי הפירוש של החסידנות זה לא במובן
של פרס אלא במובן של תוצאה זאת אומרת מה
מה האפקט של זה מה התוצאה של זה
על כל פנים נראה לי על כל פנים אז זה
הנקודה שמי חי אלול רב שבי חיים אמר עד
חוף תס אלול זה כבר סוג שני מאלול עד יז
אלול זה הסוג הראשון זה פשוט על הדברים
תשובת הטו על דברים שלא טוב גיע השלב השני
מחי חופס יום לחדש יום לחנש זה כ משהו
יותר עכשיו זה הרוכניש של העניין
נו אז עכשיו כבר נמצאים וסמת שובה וזה כבר
ערב שבס של שבס שובה אז אולי באמת זה הזמן
להגיד את הדברים האלה אולי זה מיותר להגיד
את זה אז לא נורא אז תשמע את זה עוד פעם
כמו שדובר כאן שבתות חסידית לא באים להגיד
חידושים
אלא לתקוע בלב את מה שכבר נמצא.
אבל את האמת צריכים לדעת ולהגיד אותה שוב
ושוב ושוב.
נהגינו
נהג חסידי חבד שבשבתות בבוקר מתחילים
להתפלל שכיס יותר מאוחר ממקומות אחרים.
אני יצאתי לפה עברתי דרך עוד בתי כנסת
באזור הזה. אני מאמין שאפשר למצוא שם
ניינים לשח שבאת בשעה 7 אולי שנה אולי
אפילו מניין של נט פה מתי מתחילים ב10
>> יש כמה
>> או
>> פה יש בשמונה
>> כאן יש מניין בשבנה
>> כןטוב
>> אגיד לך יש לנו קהילה תימנית מאוד גדולה
>> אוקיי
>> קהילה תימנית מאוד גדולה יש גם הרבה
אשכנזים
זה רב שלמה רב שלמה מה השם שלך נבול מה
השם שלך
>> מה השם שלך
>> חיבי בי חי בי חי בי למה אתם מתים חצמימי
>> למה אתם מתים חצמי נו
>> מה
שציער מה אני אעשה
>> אני אחר כך אתן לך עצה אחר כך אני אתן לך
אחר כך אני אתן לך עצב
>> בגבר
ראשון אני אספר לך
אני אספר לך שאני באתי לקבוצה הייתי
בקבוצה בנוא ואבי מורי עליו השלום היה
בקבוצה 23 שנים לפניי מחופכס לחופטס אז
באתי בחורף בניו יורק יש לפעמים מינוס 15
מינוס 20 אז לא תמיד הצלחתי לקום לחסיד
בוקר והזמן לפי עד שאתה קם מהמיטה וסן
והייתי מגיע יותר מאוחה אז של מזרחי אומר
לי שיהיה בריאה שלמה הכנתי יום אחד
>> אז שלם מזרחי שיהיה בריא אומר לי אביך שנה
שלמה מה היה פה בסנדר בבוקר בשעה 5 ואתה
בשבע גם לא יכול להגיע
אבל מה שכן ראיתי אצל אבי שהוא כנראה טוב
הוא כנראה למד יותר משעה אחסידס הוא קם
הוא הגיע לזל בחמש זה כן אבל הוא למד יותר
משעה אנחנו לא נכנסים בלזה עכשיו כל אחד
עם העניין האישי שלו הרב אמר מקודם שהס לך
הרב מדברים את העניין לו אישור מהרב הוא
בא לתת שמה שיחה כל שבת שיש
>> טוב לא אני לא נכנס עכשיו לנקודה הזאת לא
זה הנקודה הנקודה היא שצריכים לדעת כמו
שקדמו הזקן כותב בגרס הקדש בן א' ויה
שבסקו קידש
>> גם
>> בטח בטח בטח
היה מתפלל במניין הזה
>> נו
נו כל כל פרט והעניין שלו אני מדבר על
הכלל והסיבה שבחבד מתחילים להתפלל שעה אחי
בשעה 10 זה בגלל שלומדים חסידות הרבה זמן
לפני זה כמה כמה הרבה זמן אם בשביל ללמוד
חצי שעה 40 דקות בשביל זה לא צריך להתחיל
שעה אחת ב10 זה לא זה לא מצדיק נדמה לי
שהרבי אמר באחד השיחות אני לא בטוח אבל
נדמה לי שהרבי אמר פעם באחת השיחות שבא
לבתים
>> מינימום שעה וחצי צריך לבדוק נדמה לי
שהרבי אמר מינימום שעה וחצי אני צריך
לבדוק את זה אצלנו בנתניה אז פעם הלכתי
למקווה בשבת אני אגב בנתניה אז פעם הלכתי
למקווה בשבת בבוקר
לא יודע למה זה נקרא ככה שיצא יותר מאוחר
אולי היה הולכים בלילה עד שיצאתי במקווה
היה כבר אולי
לא יודע 83 רב לת אז אחד אומר לי תגיד
איפה אפשר למצוא מניינים לתפילת שחרית
עכשיו בשעה כזאת אמרתי לו תבוא אצלנו פה
בחבד ברחוב סוילנסקי שמה הולכים פה ימינה
ואז שמאלה ושמה ניין מתחיל שחרית יותר
מאוחה אומרים לי מה אני אגיד לכם אתם מחבד
ניחים אומר אין עליכם כזה אהבת ישראל
דואגים לסדר מניינים לכל אלה יש קמי מאוחר
באמת
אין כמו חבד, אין על חבד באמת,
אבל זה מצחיק אבל זה גם קצת לא כל כך
מצחיק
אנחנו צריכים לדעת את האמת
והאמת היא שבשבת בבוקר לומדים חסידות
וצריך לחשוב מה ללמוד
ואיך ללמוד ועם מי ללמוד
וזה לוקח זמן לבנות דבר אני מאמין שפה זה
כבר בנוי אז אני מדבר את העניין אולי
מישהו שש שומע את זה מקומת אחרים זה יכול
לעזור להם שאני באתי אצלנו לפני
הרבה שנים אז אמרו לי חבל לך על הזמן אין
פה אין עם מי לעבוד אין בשביל מי התחלנו
בהתחלה היה קצת בודדים שניים שלושה לאט זה
גדל ברוך השם הלכתי לבית כנסת אצלנו בצפון
בזרום העיר שמה קריית נודו ישבתי עם
הצעירים אמרתי להם חבר'ה שבת בבוקר אין
דבר כזה שיהיו חסידות אמרו לי הרב
תינוקות ילדים קטנים בבית צריך עזרה כל
השבוע הבא לא נמצא אמרתי תגיד לי מה אתם
עושים ביום חול אחרי הצהריים שצריך יש
בייבי סיטר ביבי סיטר תארגנו בייבי סיטר
לשבת כן בפירוש ככה קחו ביבי סיטר מיוחד
לשבת עשו את זה בצורה מאורגנת יטפלו
בילדים מה קרה יום אחד בשבוע כל השבוע אבא
עייף רץ לעבודה מהר בבוקר חוזר עייף בערב
עד שיום אחד אדמור הזקן
ויום השבול קידש לו רבי רשע
נו לא חבל בשביל זה יש לנו שבת בשביל
להיות ב יש מספיק זמן להיות עם הילדים גם
שבת אחרי הצהריים גם יש מספיק זמן אי אפשר
לוותר על זה זה לא יכול להיות הרבי הריץ
משתמש בשיחות בביטויים חריפים לפעמים אולי
זה לא כל כך נעים להשתמש בהם אבל כתוב
בשיחות של הרבי אריית אז יש שיחה שאפרדיק
רבי כותב על התיאור הזה של אברך שקם מאוחר
בשבת כבר אז היה כאלה לפעמים וקצת קם
מאוחר וכותב
וספרבוך הזבן שבמס ונבוס פרשבס הזה מנבוך
איך כבר יראה השבוע שככה היה שבת ואיך
יראה השבת אחרי שככה היה השבוע אז מה יצא
צריך פעם אחת ולתמיד לעצור את זה אין
ברירה
אני למדתי בחינדר בתלמוד תורה חבד בלוד
היה לי מלמד חסידי קראו לו רב שולמבר כס
למד עליו השלום אתם אמרתם מקודם
שמהתוועדות אחד שלמה אפשר לזכור משפט אחד
זה לא כל כך יפה לפעמים אל לפעמים מחדר
אחד שלהם אפשר לזכור מלח שככה יותר אה
אחיו בר בכפר עליו השלום היה בלוד הוא היה
נוסע כל יום
>> הוא היה בישיבה חסיד
>> תניה כן הוא היה מלמד חסידי
>> הוא היה מלמד חסידי הוא היה מקריא לנו
לפעמים קטעים בתניה שהוא היה רואה ככה שזה
מהחיטס של היום הוא היה מכיר קריגס החידש
סימן א' ואתו הפעם הנספש סיודי סבס בקושו
כפול שטופרוסו לפני כלן שלמים הקרבים
והרחיקים שאדמור הזקן כותב שם שכל ימות
החול גם כן זה לא פשוט ימות החול הוא כותב
שמה ארשו מרצפס בני סנבנו נכנס ליחידס
בעיר טוב שלג אני חושב אז רבי אמר לו
שבדור שלנו הוא מוריד את זה שליש משעה
וחצי לשעה אבל טוב לא יודע אם זה נעים
להגיד דברים שלא כל כך אה א כיף לשמוע את
זה אבל מה שהוא אומר שעה וחצי משעה זה
הכוונה ממה מידלינו ממטיבו למה כן כן
>> זאת אומרת שזה לא כולל רבינות תם וזה לא
כולל תהילים
>> או אז מה שהיה אמר לו שהוא מוריד משעה
וחצי לשעה זה גם כן מחוץ לזה אז 60 דקות
זה רק עוד לפני רבי יונתיים לפני תהילים
אז אם רבי יוטהים כמה יוצא בערך שעה ובע
משהו כזה זה כבר אחרי שהרבי עשה הנחה
והוריד את
נו זה לא עניין על השעון התלסרן היה אצל
בתו ש אז הוא אמר לה שאצלהם מתפללים שם
אצלהם שם במשורים לסרן שעה וחצי כמו שאלת
רבי כתב כי הם הולכים לפי ה אז רבי אמר לו
שזה לא עניין להסתכל על השעון שעה וחצי
שלומדים חסידה זה מתפללים אז עם מילה זה
יוצא זה ואחר כך תרבי כותב
אך בשבתות וימים טובים שגם הבעלי עסקים יש
להם פניאי אז אבל עליהם הוא פונה שיתפלו
במתינות וזה אני זוכר שבן קסלמן אמר הוא
כותב שם כזה לשון על תהבה שצריך להעריך
בשבת בתפילה מ שכוסב בשולחן החיים
זה מהלכות שבת שם כתוב שהתלמידי חכומים גם
כן בשבת אבל המילים כמו שכוסב בשולחן ערוך
אור החיים כתוב שש מילים כמו שכוסוב
בשולחן אורך אוירחיים
וברל קסלמן דפדף להגרת התשוב
פרק א' ויראה לנו שהוא כותב שמהתחלה והנה
זיב עיקר מצוות התשובה היא עזיב חת בלבד
אז הוא כותב כ שכוס ב ש מישהו צפס לד אז
זה כתוב שם בשלוש מילים כמו שכוסף ראשי
תיבות ק שיש פה את ראשי תיבות ב חמ סד
וראשי טבס יש כל שיש ספסים לד פה שהוא
כותב על כתוב שש מינים כמוי שכוסוב
בשולחון אורך אוירחים אחי זה שעיד יש לו
דרך מהר אז אומר על תמ רצה להגיד
שהדבר הזה שאני אומר לכם שבשבתות צריכים
להתפלל במתינות זה לא אפסד זה לא משהו זה
שולחן ערוך אוירחיים זה ככה חיים זה ככה
זה שולחן ערוך ארך חיים חסיד שני זה היה
לו הרגע של חסידי הוא גם עשה את זה בעצמו
כמובן אז צריך לדעת את הנקודה הנקודה היא
שכמו שדובר כאן מקודם חינוך הלילודים
נו
נו להגיד שהתפקיד של אבא בשבת זה להיות
אבי בסדר של הילדים הקטנים שלו בשכיס
ולהושיב אתקודם ליד השולחן ולהגיד שמולי
שב יפה מנדיג להתרצץ יוסי איך גמרת את
התפילה כל כך מהר תחזור מהר עוד פעם
מהתחלה אחרי ניתן לך כנס על מהירות מופרזת
זה לא אני לא יודע אם זה הפשט לא יודע אם
זה הפשט מה כן לעשות אני גם לא יודע אני
יכול להגיד לכם דבר אחד
ימצא חן ביניכם בסדר לא אם צריך ביניכם אז
לא אבל אני אגיד את זה בכל מקרה אבי מוריע
עליו השלום מאז שאני זוכר אותו שהייתי ילד
קטן הרבה שנים אני אף פעם אחת לא זוכר
שהוא אמר לי באמצע התפילה תסתכל בסידור
איך התפללת כל כך מהר מה אתה זה אני כן
זוכר דבר אחד שמהשתייה שהתפילה התחילה עד
השנייה שהתפילה נגמרה הוא היה עסוק כל
הזמן רק בדבר אחד להתפלל הוא לא יסתכל
לצדדים, לא דיבר עם אף אחד, העיניים בתוך
הסידור, מילה ומילה בתוך הסידור, כמו
שהרבי הרבי מתפלל כל מילה מתוך הסידור וזה
ככה הוא חינך אותי.
האם בגיל שבע כבר עשיתי בדיוק ככה כמו
שהוא עשה? אולי לא, אבל אבל למתי ממנו איך
להתפלל בצורה הזאת. דוגמחי זה גם חלק
מהחינוך. לא בא להגיד פה עכשיו את צות
לאנשים בחינוך מה לעשות עם הילדים ואיך
לעשות. יכול להיות שחלק מהתפילה ילד צריך
להיות לא דווקא ילד בן חמש יהיה מתחילת
התפילה עד הסוף את כל הזמן אבל בשבת צריך
להתפלל ולהתפלל צריך ממתינות ובסוף זה חלק
מהחינוך החסידי כן שילדים יודעים שבשבת
אבא מתפלל איך הרבי אמר בשבסניח תוף ש
בתנטל סלי ברנקו שישים את הטלית מעל הראש
שלו אפילו שיגידו שיסתכלו שזה יהיה נראה
נו
זה קל לדבר וזה פחות קל לעשות אבל עוד פעם
נמצאים בהתוויות חסינית
ולפחות להגיד את העניין מה שצריך להיות
במיוחד שנמצאים בחודש טשרי ישב בסובה שזה
עניין של תשובה שבתית אז אז לפחות מדי פעם
אם לא כל פעם וזה שאומרים בבית מחכים לי
כבר לזהו לסעודת שבתי
או תשובה או תפילה או צדקה מעבירים אתה
הגזירה יגיד תשובה תפילה צדקה אתה הגזרה
נו נו
>> לא יודע לא יודע
>> נו
>> אפשר כוח תודה אז צריכים לדעת שלבית כנסת
באים בשבת בשביל להתפלל באריכות וזה שיש
לו תירוץ לו שהבית מחכים כבר לסעודת שבת
אז הלוואי שהבית ידעו שמחכים לאבא כי הוא
עכשיו מתפלל בבית הכנסת וזה החינוך של
הבית
כן מותר שיהיה ככה האם כל שבת הוא צריך
להגיע הביתה וארבע אחרי הצהריים לא הרבי
כותב במגות קודש אז פעם ככה אף פעם ככה
אבל לפחות מדי פעם לפעמים שיתפללו יותר
במתינות
נו יש מה להעריך אבל אי אפשר להגיד בלי
סוף צריך להגיד לחיים ואחר כך להמשיך
לחיים חיים א
אי
אני לא
אכניח
את הלב מהמים של קודם כל
בבית שלי
אי איי אי
א
שמחה פצמי
בסדר
אי
>> חיים לחיים
>> הרבה פעמים בהתועדיות של תש
שרבי היה מדבר על אמא רבנית חנה רב צנחנה
אז הוא היה נוגע בעניין הזה של השם
השם של הרבי אצנחנה
וחנה
הרבי היה נוגע
בשלוש מצוז שמסורות בעיקר לנשי ישראל
איך שחל אחס חל עניין של קשס בכלל
ונם של טרס המשפוכה
ניסוין וחיוצה בזה
וה זה הדלוק הנר
עניין של נרשבס שבס נר שבס
אז ארבי היה נוגיע בשלוש מצוס
כי זה הזמן הורצד של אמא מדבר מניים
ששייכים
אנשי יסרול בעיקר
אבל כשאנחנו נתבונן בזה קצת
יוצא להגיד לגבי העניין הזה של שמדברים
קודם כל חל עניין של קשס
דיברנו על זה כמה וכמה פעמים
שאנחנו נמצאים עשה בתקופה
שיש ריבוי ריבוי הכשם
ריבוי הכשרים
וגם כשב מחוץ לארץ כל מיני הכשרדים וגם
בארץ
אבל אנחנו תמיד ידענו שכשמדובר בבית חסידי
בית חסידי זה בית שכל מהדר ממצפ מיוחד כי
מצס בהדר
ובקשס במיוחד כרבי לימד אותנו כל כך הרבה
בכשיו של עניין
שמה ש כמה שזה משפיע או כל אחד ואחד משהו
אחר.
אז גם אני למפעמים אני שומע מאנשים
שהם אומרים לי תשמע
אה
הייתי במסעדה
ברחובות.
מסעדה ברחוב מה יש מסעדה מחדן ברחוב
אני מכיר אולי אתה מתכוון לפיצה
כן איזה פלאפול
כי כמה שאני יודע מסעדה זה משהו קצת יותר
כן מסעדה מהזה איזה מסעדה יש הכשר
על רמה שאנחנו באמת נוהגים לאכול
תשמע, מתחיל להגיד לי כבוד הרב, צריכים
קצת לבלות, לצאת,
לשנות אווירה
וזה
איך אומרים
נהנים קצת
ואני אהיה קצת אני חייב להגיד אני קצת
מתפלא
אני בספרו של דובר
החסידים היו מהן תמיד סתם להיכנס למסעדות
שהם לא על הרמה של הקשי שאנחנו אוכלים.
לא מתאים.
לא רק זה שאנשים מכניסים לתוך הבית שלהם
כל מיני הכשרים וכל מיני דברים.
אני שואל אותם, מאיפה קנית את הפירות?
מאיפה קנית את ירקות?
מאיפה קנית את ה את הדברים שאתם אוכלים?
וחכמים אני מקבל כל מיני תשובות.
אני חושב שברמה של הקשס
היה היה סיפור
אחד מהרבנים החשובים אצלנו
שכשהיה לו אחד מהילדים שהוא היה ילד קטן
פתאום הילד הזה התחיל לזרוק
את הכיפה שלו
לא רצה לשמוע על הכיפה שלו על הראש וזה
מאוד הפריע לרב הרבנית הזה אז הם כתבו
לרבי
הרבנה
להקפל קשס למה
ואז הם התחילו לחפור
יותר ויותר לדייק התופעה הזו הלכה
אני מכיר את המשפחה מכיר את זה או שהיה גם
כן עוד משפחה חשובה שבשנסה השמיטה
שהיה להם
גרדת
מילד ילד
וכמה שהם ניסו להשתחרר מזה זה לא הלך אז
הם כתבו לרבי על זה
ואז הרבי הרבי ענה בחזרה
להקפת בקשר לפיס
הוא היה במקום שבאמת היה כמו ש אבל הם
התחילו להקפיד עוד יותר כמו שרבי אמר
והגרדת נעלמה
או שהיה את הסיפור פה ברחוב טובות עם
משפחה שהגיעו מערד
חזרו בתשובה באותו זמן הרב ליפסקי חיז חזר
החזיר אותם בתשובה הם באו לפה בגלל שפה
היה חינך
ויש שני ילדים קטנים והילדים התחילו להקיא
ולא לישון בלילות
והרופאים בדקו והם הלכו לאשפוז יום הם לא
מצאו את ה את ה אז הם כתבו לרבי
ורבי אמר להקל קשמכו
שיהד
אז הם באו אליי ואמרו זה חייב להיות איזה
טויס שהוא שמזכיר התבלבל בתשובות כ אנחנו
שומעים על קשמה כבר ארבע שנים
ואז אמרתי סתם תבוא לבית ואנחשב
ונבוא על התפריט
שבנו על התפריט
אני לא מצאתי בארוחת בוקר בחלבי ודברים
שהיו אוכלים בבוקר איזה איזה פגם
אבל כשהגעתי לחצהריים צריים
התחלתי לשאול מאיפה אתם קונים את העוף
איפה קונים את הירקות כל מיני פתאום הבעל
אומר אוש אני יודע אני יודע מה שרבי
התכוון מה שהיה שם שם חזרו בתשובה
אבל האמא של האישה
היא לא היא לא חזרה בתשובה היא הייתה גרה
בתל אביב סבתא והיא הייתה באה לבקר
פעם בשבוע לראות את הנכדים וכסבתא טובה
היא תמיד ראתה אותם שזה לא מספיק איך שהם
נראים צבע אור המשקל אז היא רצתה להביא
תמיד אוכל והם היו צריכים להריב איתה כי
היא לא הכשיר את המטבח אתה יודע מה זה לא
לתת לסבתא להכיל את הנכדים
אז הם הגיעו איתה לפשרה שהם נתנו לה רשימה
של הכשרים שהם אוכלים ואמרו את אם את
מביאה את הדברים האלו סגורים בתוך א
חבילות והכל אז אנחנו זה איך ניתן לילדים
אז הביא סל כל שבוע עד שהביאה יום אחד סל
בתוך הסל היה שם עוף כפו אז היא שאלה את
האשתו הבת שאלה את האמא מאיפה זה אז היא
אמרה שזה משוק הקרמל
אז היא לא רצתה לריב עם אמא אז היא שמה את
זה בתוך הפריזר
וככה זה מדי שבוע בשבוע שבוע עד שהפריז
התמלא והיא שואלת את בעלה לילה אחד כשהוא
חוזר מהעבודה מה לעשות עם כל העופות האלו
משוק הקרמו שנמצאים בפריזר אז היא אמרה
הוא אמר מתוך העיפות אומר תן תן את זה
לילדים תפש לילדים היא אומר כן כן
אז התחיל לעשות מוב עם עם פירות עם ירקות
התחיל לתת את זה לילדים אז הבינה הם הבינו
נוקש סמח
אז אמרתי להם תחזו הביתה תזרוק את כל
העופות שנשארו
במקפי
ומחר אנחנו נכשיר את המטבח
ואז באנו והכשלנו את המטבח אחרי שהכשנו את
המטבח זרקו את הדברים
אחרי שיומיים הכל נעלם
רי את זה במכשפוטה
אז אני זוכר שהאברך ש שהוא כבר הוא גר כבר
עבר הרבה סמן מרחובות הוא פתח סניף אני
אתם יודעים שאנחנו לא נותנים לאנשים לעזוב
את רחובות רק פותחים סניפים אז הוא בסניף
ב ביצר
סניף שלו ויצער
אז ה הוא אמר לי אחרי כמה ימים שהוא פגש
אותי בבית הכנסת אז הוא אמר לי כבוד הרב
תסבירי לי איך הרבי יושב בבוקולקין ורואה
מה שקורה בפריזה שלי ברחובות ככה בצחוק
כזה זה בחיוך
זה עיניים אחרות ביר דברים אבל מה מה אני
רוצה להגיד כשסמי חולם זה צריך להיות
אצלנו מהדברים
החזקים ביותר
ועם כל הכבוד
לבילויים אז צריכים למצוא מקום אם אתה
רוצה אני לא אני לא שולל אבל צריך להיות
קש כמו שצריך
זה אלמנטרי
אצלנו הרבי כשהוא התחיל מפצס הרבי דיבר על
זה שזה אחד מהסיבות למה שמצב הוא כל כך
ירוד הלום היום בגלל שמה שאנשים לא
מקפידים על זה הוא דיבר על קשס ואז תרס
המשפוך
אותו דבר כשאנחנו מדברים על המצווה של תרס
המשפחה
אנחנו יודעים עד כמה החשיבות של עניין
בדיוק היום היה אישה אחת שצלצלה עליי שזה
כבר כמה זמן שהיא לא א היא היא אין לה
ברוך לזר החי וקיומה אז היא כתבה מכתב
לרבי ויצא מכתב שצריכים לבוא על הדינים של
תרס משפוך עוד פעם כי לפעמים אחרי זמן
שוכחים עניינים
לשאול את הרב מירו מה לעשות אז היא צוצלה
עליי בעניין הזה
או הפוך גם כן סיפור מעניין שזה קרה עם עם
ה עם הסבא של אשתי רב אברם זלצ
שבברום
היה לו שני אחים שהם הפכו להיות
קומוניסטים
באותה תקופה
אז הוא נכנס לרבי הקודם לבכות על השני
אחים שלו שהם יכול להיות קומוניסטים
אז הרי אז אז הרבי הרבי הקודם אמר לסבא
בפרום זלצמן הוא אמר הם נולדו בטהרה
הם יחזרו בטהרה כך הוא אמר
אם נולדו בטהרה הם יחזרו בטהרה
וכ-50 שנה אחרי זה אחד בתשקנט ושני
בברונקס שניהם חוזו בתשובה
50 שנה אחרי
בלי שאחד ידע מהשני
מהאמרה מהרבע הרבע הקודם שמה הם נולדו
בטרה יחזו בתה
אז אנחנו רואים את זה זה עבורת המפורסים
במשנה שאנחנו אומרים הייתבסמיתה אף על פי
שגלית
נשמים מקדמור שלי שומס אומרים בסמית היה
אתרס משפוך אף על פי שרגליה שוקס מתיתה
ט למה נשמיים מקדמים המקווה זה יחזיר אותם
אז אז אזה
אחד חודש לא חשבתי לא
>> אז עכשיו אתה יודע מה לכוון
>> לא עכשיו ביורקסייד
בסדר
מה אני זה ואנחנו יודעים שהרבי אפילו כתב
על זה שמישהו שנכשל בעניין הזה אז דווקא
ידי זה שאתה מגביר את השיעורים בתרס
המשפחה לימט בתרס המשפחה
והיו כמה וכמה משפחות פה ברחובות שלא היה
להם ילדים תקופת זמן אז כשהם ארגנו שיר
בבית בתרס המשפחה
כמעט
כולם
זכו
בהמשך לזה לזהר חי וכיום כיפשוטי
בוטיק ומנוססגולה כזה
>> אחר כך כשאנחנו מדברים על עניין של נייר
שבס קודש עניין של שבס אז זה ברור
של ה קודם כל לדעת את המיסה שיסן וגם כן
את ההתוועדות חסידית שצריך להיות סביב
שולחן שבס
בלילה
שמי שתורך בשבס יוכלו בשבס אנחנו צריכים
להכין את עצמנו בשביל השולחן שבסיפור
חסידי וורד חסידי
וגם כן שמור
אור בבית כמו שומעים
אז לכן שאנחנו נמצאים מהרבי את המצוו וגם
כן המפצועים של מפצי נשק מפצת טרס המשפחצס
אני זוכר שכשהיינו בשליחס בסיעטל
היה משפחה שהתקרב ליהדות
והאישה אמרה
שהיא מוכנה
להכשיר את הבית אבל בתנאי
היא אחרי ההכשרה היא תעשה מסיבת כשרות
בבית
בתנאי שכולם כולם הבוכים והשלוחים
הראשי שיבה המשפיע השליח ראשי שכולם יבואו
לבית שלה למסיב קשס ונאכל מהמאכלים שהיא
תופה ושהיא תכין
אנחנו סגרנו את העסק
אוקיי הכשרנו את הבית והיה
היה מסיבס קשס
חגיגס קשס
היא עשתה חולם ככה השולחן היה כל סוג חולם
ובאנו להשתתף בסוד היא אמרה אם אתם אוכלים
פה אז אני יודע שהבית הוא קשה
נתנו לה את החותמת
מי זוכר גם כן איך שרבי דיבר על מפצ קשס
לתת 50% מההוצאות שמכשירים את הבתים פעם
היה פה צוות יצח כל הזמן שהתעסק בזה אני
זוכר את זה אה
>> כן מלך מכורינץ היה הצוות שלהם שהיו
יוצאים לעשות מכשירים בתים
פעם גם כן בצח מרכוזי כבר חבד היו יוצאים
צבטים לא יודע אני לא יודע מה הולך היום
עדיין גם בירושלים אני אומר ברג ממירושלים
היה אחד מה זה היה פעם מאוד רציני לא יודע
היום לא שמעתי כן כן, היום גם כן אני זוכר
ש שהרב דברדוביץ' הוא היה אחד מה נתן את
הכיוונים איך להכשיר ומה להכשיר עשינו פעם
יומין לקשס אז הם הגיעו כדי לתת איך איך
זה עובד במבצס
זה מזמן איך אומרים זה פעם כמו שאומרים
תן ל
תן ל מפסקה שזה היה בערך בזמנים האלו
אז לכן
כשמדברים על
המצוו
שנושים חייבות בהם אבל אני רוצה להוסיף
עוד נקודה גם כן כשמדברים על רביץ נחנה
אחד מהדברים שאנחנו רואים
הזכרנו את זה ממש בהתחלה את העניין הזה
שהמסיר המסירות מסיר נפש שלה לבעלה ואיך
שהצטרפה עליו בגות ואת הרשימ שלה איך שהיא
מטהרת את את החיים ואת הקשיים שעבר עליהם.
אבל המסיר שהיה לה לדאוג לבעלה וגם כן
לדאוג שיהיה לו את הדיו מעשבים כדי שיכול
לכתוב את את החידוש הטוילי שלו על הצדדים
של הספרים.
וזה אני זוכר יש גם כן כמה וכמה שיחה של
הרבי שהרבי מדבר על גוי למילה
שהאישה
דוחפת את בעלה
לכביס איתם לתו
לביס כסגני יסור אחד מהדבים שרבי
מדבר על זה שלמה מקדימים את האישה כדי
שהיא תדחוף את בעלה לשיר תיר להתוועדויות
חסידיות
כי זה ברור בית שהראש של הבית הבעל יש לו
שיעורים הוא משתתף בפרברינגז וכל עניינים
האלו זה משפיע לגמרי אחרת על הבית
זה לגמרי אחרת היה מכתב מהרבי שמישהו איזה
איזה אבא כתב לרבי הוא תאיר את המצב הקשה
בבית מבחינת ה ההתנהגות הילדים הכל אווירה
הוא כתב מכתב שחור כזה אז אז הרבי כותב לו
בחזרה והוא כואב לרבי כאילו מה עושים רבי
כותב לו בחזרה
הרי אתה בא לבית אתה הראש של הבית וכשהראש
בריא על ידי זה שיש לו כפייסיתם לתוירה
ומספל בצור בעל הבית הכנסת להתפלל ומקי
מצידר אז כשרוב בריא ראש בריא אז הגוף
בריא כי גוף בוס רשע אוז הגוף הולך אחרי
הראש כך איך רבי כותב?
אז כשיושבים ולומדים ודוחפים את ה
את ה את הבעל
ליותר שורי תורה והכל, תראה מה שהרבנית
חנה את המסיר שהיה לו לרב ליוק. תראה את
זה
באיש במים
עד סירס נפש ממש.
אז אז זה מלמד אותנו גם כן.
הכפי הסיתם הראש בריא אז הרגל בריא הראש
בריא אז גוף הבוס שעוזל הגוף הולך אז
אנחנו נגיד לחיים
ונזכה
מכיוון שזה פועל יש בקרב אורץ הרבצחנה
זכינו
להיות מ מהמשפוכת שלה מהילדים שלה דרך
הרבי אנחנו כולנו ילדים רוכניים שלה
ופה יש בקרב האורץ והיא חושבת על כל משפחת
הנשל יסול
>> אז שיהיה לנוחסימן הגמר חסימן תובה כמו
שצריך ובח מזרבי כל לחיים לחיים
لا
רשמה
ד
אמ
امتدم
اها
شون
ا
تمد
اي
تري
لدم
אותו אני זוכר לפני 46 שנה 46 שנה טוב שמ
דلاלה
ت
לחיים לחיים לחיים
נו
חיים חיים שמע
היה גם אבנר והב איפה הוא היום
>> אבנר והב איפה הוא
>> היום
>> ראש העין היה ונשאר
חיים חיים בני דודים משהו
חיים
מודה והשמ
אני אגיד לך מה
מציק לי.
לא יודע, אולי זה רק נדמה לי ככה,
אבל שהיינו ילדים הייתה לנו תמימות,
כאילו משהו משהו משהו טהור, משהו אמיתי,
משהו זח כזה היום הכל נהיה לא יודע איך
להגיד את זה
נוסח משהו טכני הכל הכל הכל
קח את הנושא של מנהוגים כן כן
חסידים פעם לא ידענו מנהגים ככה מנהגים
ככה בן רב בן גונר מספר
הוא הרי נהיה חתן אצל הוא נהיה זאת אומרת
אשתו הי נחדה של מנדל אז שמנדל בא אז הוא
התחיל לשמוע ממנו את המנהגים כי ליבל
גרונר כתב את כל המנהגים אז המנל היה צריך
לשמוע ממנדי גרונר מה המנהגים
החסידים פעם לא לא כל דבר הסתכלו כדור
מנהגים ככה או ככה או ככה או ככה
אבל חיו אותו דברים באמת אני לא אומר לא
אומר הרבי עושה עסק שלמנוגים והרבי רוצה
ספר מנוגים ויש את הכל
אבל יש את הדבר בעצמו
שמעון אנחנו למדנו ביחד גם אצל איציק לא
>> היינו ביחד אצל איציק טוב ש מט
>> אז לכן אני נזכרתי בזה
היה לנו משפיע איציק גנזבו
בכפר אז איציק תמיד היה אומר
שיש את המסגרת ויש את הנקודה שה מדברים על
כל מיני בחורים באו שואל אותו כל מיני
שאלות על זמן פיל ועל זה אז הוא אומר
באילם זאת אומרת בלי חסידס אז שומרים את
המסגרת מקפידים על הצביון החיצוני את הזמן
תפילה את הזה
והחסידים את הדבר בעצמו את התפילה בעצמו
ככה זה בכל הדברים
צריך להגיד את זה אנחנו נהינו אם מותר
להגיד את זה ככה
מאוד מכנים
>> טכני
>> מאוד טכניים כן כן כאילו כל דבר איך עושים
ככה או ככה ומתי עושים ככה
>> אוקיי דומי גביץ אומר שלא נהכני אנחנו לא
זה ולא זה סליחה טעיתי
הסבא של אשתי עליו השלום
אנחנו מוכנים לשמוע אחר כך אנחנו נחליט עם
>> אתה זוכר מה אמרתי לך בהתחלה כן הסבא של
אשתי עליו שלמ שניסון
מספר
שהוא היה בירושלים לפני א 80 שנה
אז היה יהודי שקראו לו משע עקיבא דרוק מ ש
עקיבא דרוק היה עורך של יתון המודיע
ונולד לו בן אז היה בריס נו שעורך של
עיתון עושה ברי עושה אירוע אז כולם מגיעים
כי זה הולך לתון
>> כן אז יהיו גם אדמורים וגם ראשי שמש אז
יצא ככה שישבו אחד ליד השני שני רבי סזל
בן מלצה
ואסלונימר לא יודע מי זה אסלונימר אולי
ברקסב רום כולם יושבים אחד ליד השני נו
יושבים אדמור וראשישי וליטאי אחד ליד השני
אז צריכים ככה איך אומרים לדבר ביניהם ככה
להפשיר את האווירה
אז א
אז רבי יסלמן אומר
יסרזלמן זה ספר אבן נועזל מי שמכיר
מהישיבות יש אבן נועזל ספר יש אבן יסרזל
בן מנצה אומר נו פעם היה חסידים היה
מסנגדים
חסידים גדב מסנגים גלנד חסידים היו
מתפללים
מסנגדים ידעו ללמוד
היום כבר רואים כבר כגן כן גם כן חסידים
שגם יודעים ללמוד רואים כבר גם כן מתנגדים
שגם כבר מתפללים שנה אל תדזל ב כבר הכל
נהיה אותו דבר אז לא אומר לו כן אתה צודק
פעם היה חסידים היה מסנגדים החסידים היו
מתפללים סנג ד יודעו ללמוד היום מחסידים
כבר הפסיכו להתפלל המסנגדים כבר גם לא
יודעים ללמוד כבר הכל אותו דבר
זה במענה למה שדובר קודם
אבל כל פונים שוב המטרה היא לא לזלזל
והרבי כן עושה עסק שלם ממנהוגים ומנצ'יין
שהרבי עודד אותו לכתוב את כל הדברים וזהו
זה רק שאלה של פרופורציות
של על מה לשים את הפוקוס. אתה מבין? מישהו
דיבר איתי לפני כמה ימים ואני מעריך אותו
מאוד. אני מעריך אותו מאוד. תגיד, אתה
זוכר בראש השנה לטוב שינון באיזה שעה נודע
שהרבי התוועד בשעה 1 :3 בצהריים? לפני
שכחיס או אחרי שעה חיס.
בסדר לא היו כאלה שכבר ידעו קודם. בסדר
אני לא אומר היה לי חבר בקבוצה שתמיד הוא
היה צריך לרשום בימן באיזה שהרב נסע לו אל
באיזה שהרבי חזר
אני לא אומר
אבל מה העיקר במה תפל במה אני מונח במה
אני חי מה זה באמת אצלי הדבר מה זה יום
כפר בשבילי מה זה ערב יום כפר בשבילי הכל
כתוב במנוגים חלק מזה גם מבוסס דברים
הלכתיים מתי מנחה ומתי מלקס ומקווה ומה יש
סדר מה קודם ומה אחר כך חלק כתוב בשולחן
חלק נוגים הכל נכון
אבל בסוף לא צריך לשכוח שזה יום כפר גם כן
אוי
>> אתה היית בצבח צנק אריאל
>> איתנו בצבח צנק היה אחד א טוב לא משנה השם
שלו אז הוא אמר מהקוצקר הוא אמר מהקוצקר
מהאדמור מקוצק שכתוב בשולחן ערוך שבראש
השנה לא יאכלו אגוזים
למה? כי אגוז זה בגימטריה חטא. אז האדמור
מקוצק אמר ש בראש השנה גם לא לחתו כי חטא
זה גם בגימטריה חטא
עברתי בישאר
השול
>> כן
>> אומרים תי עשית
אחד אחד נו
>> הרב למה מה עשית? נכון נכון
>> נכון
>> שכחו מהצ'ובה
>> נכון היום באשגחה הפוטיס
מה עשיתי עשיתי עשו
>> היום באשג פוטיס ראיתי שהיה מדבר בשיחה של
שבשיב טוב שמזי לפני 40 שנים שיש כתוב
יצאו משליון מחפר אז מישהו שאל את הרבי יש
כתוב יצאו מושל מחפר לשובים
אז מה מלשון יצאו משליון מחפר לשוים שזה
התשוב מכפר הסביר שלא ש שהעיצומה של מחפר
אבל השוב אם זה רק תנאי לעיקוב שאם הוא גם
לא רוצה לחזור בתשובה אז היצומ של יום לא
יכול לכפר עליו אבל מחפר עיצוב של יום
הרבי אמר נפקמינה מישהו שנהיה במצווה בערב
יום כפר אז הוא אין לו על מה לעשות תשובה
כי היום עוד לא רק עכשיו נה אז הוא אצל
הציו של יום אחד גם לי כל פונים בוא בוא
נתמקד בנקודה בוא נתמקד בנקודה והנקודה
היא שצריך לחשוב מה זה יום כפר עוד פעם
אתה יכול לפתוח מחזור
ולקרוא כל מיני דברים יפים או לא נקרא לזה
יפים דברים מרגשים ועל חצך לפניך על עוד
דברים כאלה סתכל בחסידסתכל בלכותטתירה
תינוג יחידה עצם
לפני היהיה למילה מהיה
בכלל יום כפר אחר בסדר גם גם בחבד דופקים
בעל חטא אנחנו חבד הם דתיים ו מקיימים את
מה שכתוב בשולחן ערוך
>> יש מדריך כתוב
>> אה
>> יש את המדריך עם כל הפרים מפרוד
>> כן כן כן ויש סיפור עם הדמור מערש אני
חושב שבילדותו אחד מהחסידים עמד לידו ורצה
להגיד אותו על חטא מאותו מחזור אז אמר לו
על חטא שלי ושלך זה לא אותו דבר אנחנו לא
יכולים להרגיע את זה ביחד זה לא לא בוא לא
תמוד לידי על אז הוא אמר אמר שהיה אז ילד
ילד
יום כפר של חסידים זה זה זה זהזה הטיינוג
העצמי זה יחידה אני אספר לכם סיפור סתם
סיפור יפה אולי אולי אולי אפשר להוציא מזה
משהו למיס אני לא יודע הסיפור הזה שמעתי
מכמה אנשים שהיו שם
גם מי שולם פנמן עליו השלם גם מזו שפוזנר
השלם
היה מוציא עם קבר טוב ש יז
רב ניסן הגיע לאבי
רב ניסן בא לרבי פעם ראשונה בטוב שנסבוב
אחרי זה באופן יז תשרי מוציא יום כפר
אחרי אחרי אחרי הכל אחרי מרב אחרי בדול
אחרי קדש לבון אחרי הבדול הוא נכנס לזל
הקטן והתיישב להתוועד
ולידו ישב אברהם מיור ניסים מאברום מיור
אברום מיור כבר הגיע אז הוא הגיע בתסבוב
תסין שהוא נסע מהזה
טבדים משהו מעניין לא יודע אם זה יפה
להגיד אבל
אני מקווה שאני לא אני לא אומר דברים לא
טועים רק אני מקווה שזה לא שלא יבינו מזה
מה שלא טוב מי טוב שזו של לדתו
ואז בטוף ש לד בשינה ואז הוא נפטא בנא מי
יז עד לד זה 17 שנים מלמד עד נא זה גם 17
שנים אז בדיוק אחרי 17 שנים הרי נתן 17
שנים מעניין
מאוד מעניין
בכל אופן מוצי כפר טוב שיזר
>> אני אגיד לך מה הבעיה
>> אני אגיד אני אגיד לך מה הבעיה זה בעיה
כזאת שמי שבאמת יש לו מה לעשות על חטא אז
כמו שאמר אף קטוזה הוא בכלל לא ידע ש צריך
לעשות תשובה ומי שלא יש הקלטה שמנל פוטובס
מתוועד אה עם מנל מרוז זה היה במצווה של
חוני מרוזב פה בכפר חבד אז מנ מדבר עם
חסינים שיסו להם א ואבריחים שיסו להם הוא
מדבר שמה עם איר פרידמן עם עוד חבר'ה
והכפר
יש רק כוח
הנה אני
>> ומגיין
דשפזה
>> לא נו אני לא יכול לשון
>> אה אצלי זה עוזר לי לשון דווקא בלי זוכה
>> מצוין בדיוק
אם היית שם זוכה הייתי אמר לך להציע אותו
שכ כך מה השם שלך?
>> שלי מה?
ני מרק
>> ניימן
>> ניימן א מהכפר
>> הוא מקבץ את כל הילדים שבורכי
>> אתם גולשן אתם מה השם שלך
>> או
>> הוא
>> י
>> כל הילדים של התהילה
>> בורך השם זה כמו שהרב דיבר מקודם על חינוך
ועל זה
אז המנל מתוועד עם הנש עם שמה הוא מדבר ש
מסעל לא הוא אומר שהעיקר שאתה נוסע להביבה
זה לא מה שאתה תראה את הרבה רק שהבותך
ואז הוא מתארך נכנסים ליחידס זה מה שאתה
אמרת נכנסים ליחידס
הגרגר
נכנסים ליחידס והוא מתאר כאילו איך שהוא
עושה לם את המכתב של הזה הרבי מרים את
העיניים הקדושות ומסתכל עליו והרבי כאילו
כאילו אומר לו במבט שלו אז רבי מנדל אומר
רבי מנדל פוטפס כאילו מדבר על עצמו שאני
נכנס ליחידס ואני נותן לרבי את המכתב שלי
רבי מסתכל עליי וכאילו אומר לי אלטר בלופר
שקרן זקן את מי אתה חושב שאתה מרמה אתה
מבין זה רב מן לפוט אז חשב שהרבי מסתכל
עליו ואומר לו את זה ככה שאני עברתי מול
הרבה ורבי מסתכל עלי לא חשבתי שהרבי אומר
לי שאני שקרן אבל מנו לפני אז ככה עומד
שמישהו כל כולו אמת הוא בטוח ש למה כי
בגלל שהוא מחפש את האמת אז הוא מרגיש שיש
גם קצת זה מישהו כן זה ככה זה הולך אז
בקיצור
אז רבני סינדומים כפר טוב שנתיים נכנס
להתד בזה הקטן
ולידו יושב אברהם מיור והבניסן מתחיל
להתויד ואומר
איך הוא אומר
מזארשטר גבורן אומר רק עכשיו נהינו נקיים
ורים כפר נעלה
וזוגת
מימוז גליךצור
בלוטה מי אומר שצריכים שמוכרחים כים מיד
לקפוץ בחזרה לתוך הבוץ זה היה התוכן שהוא
התחיל לדבר בהתחלה
אברהם מיור
אומר ניס או ספר בלוטן
איזה בלוט איזה בוט אתה מדבר עכשיו עוד מן
גשתד עמדנו כאן בני אילה וימ נפוליון
ויום כפרה זה יחידה וזה יחידה בנפש יחידה
בזמן יחידה במקום כפרה בכלל זה יחידה חמש
תפילות של נייל כיפה אז נעילה זה יחיד
שנמצאים ב7 זה יחיד שבמוק והרבי יחידה הכל
יחידה ב איזה בלוטב שלך מה אתה מדמתי
עכשיו על בוץ איזה בוץ מי מדבר מי מה בוץ
אז רבניסן אומר
גנך רט מקני
עליך באמת לא דיברתי
לא לא התכוונתי אליך התכוונתי על עצמי
אבל אברהם הור לא לא לא הניח לו לא יני
אומר
כל מי שנמצא אצל ההבה כל מי שנמצא אצל
ההבה אז אז אז יום כפר זה מרש אתה זוכר
שמעון איך שהיה את הריקודים בראש נפוליון
שה כל זה סמן תיקפת
זה מהרגעים שאני
מאחל לעצמי שאני לא אשכח כל החיים את את
התנועה הזאת איך שהיה
אז אז אז
סיפרתי את הסיפור הזה בפעם שם שמתי באזה
התוועדות שיש שמה של הבחורים וגם רביאל
שמע את זה ישב שמה בשולחן
אז רבי גם היה שמה בוא תראו התועדות
>> טוב שיז אז הוא אמר שהוא זוכר שמתי שאברהם
אמר שם כבר מאיר יחידה אז רבניס אמר תכי
יחידה אובר ליחד כתוב בישיינס יחידה
ליחדוך זה שיחידה בנפש בעיר בגילוי
נכון מצד המקום מצד הזמן צמט יום כפר הכל
נכון אבל דו אם אתה מצידך זאת אומרת א א
מתחבר לזה ומעורר את היחיד מצידך אז נהיה
אז נהיה יחידה ליחדו אז מיד בך יחיד אבל
מה שהיה ביחידה ואתה
בסוף רב ניסן אמר לאברום מה אנחנו צריכים
להתווכח אפשר רב ניסן אמר לאברום היום מה
אנחנו צריכים להתווכח
יש לי עצה פשוטה כתוב שמה בתניה
שמה שבן אדם מונח במשך היום אז את זה הוא
חולם בלילה כתוב בפרק חופטס יזכיר לרבח
ליבויסוב שמבל ורס רוח שאם אחד אומר לעצמו
שהוא סנדר אז שזכיר לעצמו לא חולם בלילה
בוא נעשה הסכם אנחנו שנינו נלך לשון הים
בלילה בבוקר כל אחד בשנינו יספר לחבר שלו
מה הוא חלם בלילה ולפי זה נידע במה אנחנו
היינו מונחים אם היינו מונחים בזה או בזה
נו אני מתאר לעצמי ששניהם חלמו
כן
מים הם כבר חלמו אבל אבל השפרח ה במחסיד
מונחים מה הרבי אז זה מה שאני אומר
זה מה שאני מתכוון אנחנו ספר המנוגים
שאני אנחנו באנו להם השנים שאנחנו באנו
מסתוב שגם בזמן שלכם זה היה ככה אני לא
יודע נעמדו לתפוס עמדה טובה לראות את האמת
מזווית הכי טובה שאפשר וזה טוב וזה טוב
יהיה לאהב את
יאל לא כל כך אהב את זה יאל אומר בוא
סידור התיאטר אומר מה זה פה הופעה צריכים
לתפוס זוויות לצפות ב אתה ימשה אצל הרבי
החבר שלך ירקת יותר טוב ממך אז מה קרה מה
טובזה זה עוד נושא אבל אני אומר
הפרטים הם חשובים
הטכני
יש לו מקום אני לא יכול להגיד שלו אבל זה
יום כפר
מה שבסליכס
מה מה זה סליחה שהפרה יתן חלב? מה זה רב
יום כפר? קרפלח צריך לאכול זה מנהג יש
מנהג כזה
על חטא
אוקיי
טוב
יותר טוב
>> כן אגב שדיברת קודם רב אתנחנה
>> אז מאחד מהרשימות שלה היא כותבת שה הגיעה
מהעיר הגדולה
והיה בכפר שהם היו שמה בצילי
היה פשוט רעב פשוט לא היה אוכל בגשמיס אני
לא רוצה להעריך עכשיו
אבל אפשר
אפשר
>> זה לא מה שאתה כתבת מחודם
הסבא אבא שלי לא רלי קפלן עליו השלום
הסבא שלי היה מלח קפלן מילון היה אבא שלי
אמא שלי אז אז אז אז הם היו בעיר שנקראת
כזילדה כזרדה זה קצת יותר גדולה בכזיל
הרדה עובר נהר
אז הוא היה לוקח ביום חמישי בצהריים היה
לוקח דגים הנאה הוא והבן שלו משה בנימין
והיו מבשלים הוא ידע לבשל וביום היה לפי
החוק הם היו עשירים היה אסור להם לצאת
מהעיר אבל הם היה לוקח רכבת מהעיר שלהם
כדי להדע לד שילי לרב ליבי
והיו יושבים אצלו כמה שעות בלילה ורב לויק
א דיבר איתו דברי טרב לפנות בוקר הם חזרו
בהרכבת לפני שהספיקו זה אז שהרבי אצלחני
הגיע זה כבר היה חצי שנה אחר כך רבי ליביק
הגיע לשם אני חושב בסוף צדקט הגיע באמצע
תופש
חצי שנה לקחת שהצליחה להתארגן וזהו אז היא
הגיעה ביום שישי בצהריים מאיפה שהיא הגיע
ככה זה יצא היא נכנסת הייתה בטוחה שהיא לא
תמצא שום דבר היא באה היא פותחת את הדלת
היא רואה לה שולחן א דגים וקוגל אז היא
אומרת לבעלה לרב לויק מאיפה יש לך את זה
פה אז הוא אומר לה בצחוק זה ליאור הנוב
אז היא אומרת לו כן באמת אני יכולה גם
לראות אותה אומר לה את תראה אותו ביום
שישי הבא שהם באו להביא את הדגים והקוגל
לפעם הבאה אז הוא אמר לה עוד גיט אליו
הנובי מצביע לסבא שלו י שמיומ שכל פעם
שהיא הייתה רואה אותו בקוני הרבי צנחנה
היא אומרת לו איך כן שתפגסביטנס
קוגל אני לא אשכח עוד עד היום את הקוגל
אבל שהיא באה משם
אז פעם אחת הביאה להעיר הגדולה לחם וקצת
דיו אז היא כותבת ברשימות
על הלחם הוא בכל שסתכל אבל שהוא ראה את
הדיו אור הוא עיניו כזה שמחה היה לו דיו
עכשיו אפשר לכתוב לכתוב זה קשור גם למה
שדיברנו מה תופס מקום חסידס ולמ אותנו
שיום כיפה זה יחיד
ויחיד יום כיפה זה טיינוג יום כיפה זה
לפני הוי וזה למעלה מהכל כן חדיצ' אמר יש
שני ימים בשנה
שאסור לאכול אבל לא צריך לצוות על זה אחד
מי יכול לאכול כי מרוב צער על החורבן אחד
מי צריך לאכול אחי שם ברו
אז אז אז נכון אז נכון אז אז יש את את
הבעל חט יש אולי עוד דברים שצריך הכל צריך
אבל לחיות את עם כבר כמו שחסיד חי ללמוד
מה עם מן לפוט תופס זה שמעתי עם יוסי
גרוזמן היה אחד יוסי גוזמן הוא נפטר כבר
אז הוא אמר שואה את רבי מנדל ביום כפר
לומד מימר שלהם
אריכות הרבה זמן אז אומר לו מנדלי כתוב
שביום קי צריך לנצל כל רגע להגיד תהילים
אומר נו זה התהילים שלנו
זה תהילים
דוד נחשו מספר לי שהיה
כ נראה נא רב מלך כבר היה זקן אולי בן 85
כמה
והיה מאוחר בלילה אולי 12 בלילה יום כפר
אז ממני חיפש שמה איזה פינה לשכב שם מסמדי
ולא היה איפה לא יודע למה זה לא יצא
אז הוא אומר לו בוא אני אקח אותך ביתה תן
לך מיטה נוחה אומר לו אני אשכב צו להגנף
הבנק אני אשכב עלספסל אומר לו צן ל יהודי
מבוגר קשיש בוא נלך פה איפה הוא היה צריך
ללכת ביוני קינגסטון זל מנגוריה בקובה
שנייה זה לא שהיה צריך ללכת עכשיו רבע שעה
למעלה שם
אומר אומר חמקימן נשמע כל החיים שלי אף
פעם לא יצאתי מהבית כנסת ביום כפר מערב
יום כפר שהוא בא לבית כנסת עד מוציא יום
כפר כל החיים שלי יום כפר שלם 24 שעות
איתי בית ככנסת עכשיו דווקא בגיל הזה אני
פתאום צא נו צריך לדעת דעת שיש לנו בכל
העניינים אנחנו יותר צעירים מגיל 85 אבל
לפחות קצת להגיד יותר צעירים צריך לדעת
שיש לנו את ה את ה את הכל ראש השנה חסידי
יום כפר חסידי הקדוש ברוך הוא יעזור הקדוש
ברוך הוא יעזור שיהיה שניקח איך הרב אמר
קודם שניקח לפחות נקודה מזה משהו ללב
לפחות משהו מכל מה שמדברים פה שיצא פה אפס
למיסה אפס משהו יצא מזה למי
נו משהו שמחון שמח אני אגיד לכם משהו בייד
מי
משלמ
נו ניגון שמח מהנוח
דף מחנ
אנוך
א
אבא שלך
בערב יום טיפה היינו הולכים לבית בבוק 17
קבת 16 רק מתחת לבית רק לנו יש אחד לא
לכולם כי אבא שלי עליו השלום הוא לא אהב
אבא שלי על השלום הוא לא אהב את הים של
רבי שלופר מזה רבי שלפר שמעת עליו
בסור שלי לא היה רגוע שהוא שחט מהר מאוד
שבת שצחת אולי אמר
יש לך אחורה
התחלת להגיד חבר יש לי כוח
>> אתה אמרת שהזמנת אני יכול לשם אותו גם עוד
שתיים שלמה אתה רוצה
לי זה לא מפריע שלמה אתה עומד
מה שחשוב
חבר
אצלי כן
הילדים
להל
>> מה נשמע כתוז מה נשמע
אני אספר לך סיפור מילומה זה הגשמי לא לא
מוקדטרצ צילס מלומד הגשמי
>> לא יודע אם אני אבין
>> מלומד הגשמי אתה לא יודע אם תבין יש זה
משפיע
>> תר מדבר אסבליני ורבתחתני
לפני כמה שנים
מני
>> לא זה סתם
>> סבבה התחילה התוועדות
>> לא באמת אין מה אין פה מה לחיים לחיים
>> נגשו אם אני נכתוב קצת על מי שבבר אתם
ראיתם מהשערים לכן אני נזכרתי
בגיל 11
>> יפה
יפה אשרה
>> יפהגר
>> יפה
>> ברוך השם
>> אשריך אשריך
יפה
>> בקיצור יפה יפה יפה ברוך השם
>> יפה יפה
אחרי זה אחרי זה
>> שנייה שנייה שניה שניה
>> שנייה שנייה שניה שניה שניה
>> שניה
>> ברוך השם
אני
זוכר שהוא הגיע לישיבה.
וואו. בקיצור
כן אז היה מנחה, היה יום כפר
וילד קטן
בן 12, 13
נעמד שם ב100 השיעורים שלו, בבית כנסת
שמה.
זאת אומרת ככה, אני באתי למהשורים שלו
לפני איזה שנתיים ישבתי עם היר של חנון
מי? חנון הגבאי כן
הוא חי למה שיהיה בריא גבוה כזה
>> כן
>> לאגבי
הגדול שחק את
>> גבוה כזה
טוב בקיצור
>> אז הוא מתחיל לספר לי סיפור מה הסיפור
שמתחיל לספר לי שהיה יום כפר והיה מנחנילי
והיה אה איך זה נקרא
ילד בן 12 13
שהגיע לבית כנסת הוא עמד בצד בצד ופתאום
הוא נהיה חיוור וזה היה נראה שעוד רגע הוא
הולך להתעלף הוא הולך ליפול אומר משה בר
סגר את המחזור ניגש לילד הוציא אותו שם
בברז בחוץ נתן לו לשתות קצת מים אומר לא
עזב אותו כל ניילה
וטיפל בו כל ניעילה עד שהוא גמי שנה
>> אז אז אני לפי החשיפ
>> לפי החשבון שעכשיו זה יוצא אז אמצע הננים
אולי נגד
>> אני נשמע לי קצת סיפור הזוי
>> לא תשמע רגע מה אני רוצה להגיד לך את הקט
פה נשמע לי סיפור הזוי כאילו משבר הוא לא
צריך לעשות את זה בעצמו יכול לקחת איזה
מישהו מהחבר'ה הצעירים שהוא יעשה את זה לא
צריך אותו אמרתי לו אתה בטוח מי שבעצמו
כיללה אומר לי כן אתה לא מאמין לי פתאום
נפתח את הדלת תוך כדי שאחנו מספר את
הסיפוע הזה נכנס בן אדם
אומר לו לאיר של אתה זוכר אותי
אומר הוא אומר הבן אדם הזה אומר לאיר של
אתה זוכר אותי אומר מי אתה אומר אתה זוכר
לפני 30 וכמה שנים שהיה איזה ילד בן 12
במנחה שנעמד יום כיפה וזה זה היה ני
כאילו בדיוק אמצ שמספר את הסיפור ואני לא
בטוח שזה סתם
טוב
מה צריך לדעת צריך לתת שני הקצוות צד אחד
עם כפרה לפיחסידס
אה תינוג יחיד וזה מהתר מה הרבה מספר לנו
בכל השיחות של תרמצים
כפר הלך לולדת כן לבשל
ולדאוג לה לגש מ שלה ומה
אז אז שני הדברים נכונים
ואיפה בדיוק עובר איפה בדיוק עובר אבן
הבוחן לזהות ולהבחין ולהגדיר מתי זה ומתי
זה לא יודע לא יודע
זה צריך חוש חוש שישי לא יודע איך קוראים
לזה החלק חמש של השולחן ערוך אבל אם כרגע
בזמן אמת אני נמצא במצב שפה צריכים אותי
עכשיו אני אסגור את הסידור
ויפסיק את הדבקות שלי בתפילה ביום כפר וזה
לא חייב להיות יולדת מקצה הירה שצריך לבשל
לה יכול להיות אשתי עם התינוק
יש בדיחה ירושלמית לא כל כך מוצלחת
אבל היא
גם בספר בשבת אבל לא היה צריך ביום שישי
לפנות לביסיטר ולשלם לו כסף זה לא או אני
אושתי
לא האישה תנוח ואני אתפלל ואי בסדר מה
הבעיה למה ביום חול אפשר אחרי הצהריים
להזמין בן בסדר בשבת הבוקר אייה אפשר
תסבירי לי מה ההבדל
יש פדיחה ירושלמית כזאת על אחד שהולך
ברחוב
רואה אישה מבוגרת סוחבת צלים כבדים מתקרב
להזוה
פתאום הוא רואה שזה שאתה אומר אה זה את
טוב תמשיכי לסחום בסדר
לא הבנת? טוב, לא משנה.
השם ישמור. אבל אבל יום כפר יום כפר לעזור
יום כפר לעזור זה לא רק זה לא רק
זה גם בבית כן יש אישה ויש ילדים כן לעשו
הפסקה בין מוסף לבין וכן יבדוק הבית מה
קורה זה זה כללי זה זה כללי זה בין אדם
לחברי
>> זה המסגרת
>> כן אה זה המסגרת כן קודם דיברנו על הנקודה
ועל המסגרת כן אז צריך גם את המסגרת אחרי
הכל אנחנו יהודים שמראים מצוות
ובסוף בזה זה נבחן הרי כל העניין של
החסידות זה בשביל לזכך את מידותיו אז איך
כתוב שם בימים שמה זה שווה כל הפעולה של
החסידות אם בסוף
חסר באבס ישראל ואולי אפילו לגרום צהל
לדולת או להגיד לאשתו ככה וככה יוסי
ג'יגובס מספר סיפור מאוד יפה
הסיפור הולך ככה
ש זאת אומרת הרבי שלצוג זאת אומרת קוד
זיכר הסיפור הולך ככה
שהיה יהודי שהתקרב ליהדות, התקרב לחסידות,
לחבד והוא
אז לפעמים קורה שהבני זוג לא בדיוק משתבים
בעיניהם.
אז נגיד דיברנו היום על ליל שישי נגד בליל
שישי הוא רוצה ללכת לבית כנסת שם
להתוועדות כמה שעות והיא אומרת שהיא צריכה
לעשות עכשיו בבית בישולים וצריך שמישהו
יטפל בדברים אחרים יום שישי בצהריים אז
הוא רצה ללכת למפצת תפילין
ואשתו אומרת שצריך לעזור בקניות לשבת אחיך
אומר שהוא יעשה מפצוע ביום חמישי לא ביום
שישי אמרתי לו אין דין בשולחן ערוך כשהרבי
אמר מפת תפילין הרבי לא אמר יום שישי
לבחורים הלכו יום שישי בגלל שבגלל שכל
שבוע יש סדורים אז ם שישי ילכו למצואים
אבל אם בא לבוס רוצה ללכת ביום אחר מה
דווקא ם שישי צריך קיצור אז היה לו ויכוח
איתה על כל דבר ככה רוצה ללכת לשיעורי
תורה וזה אז התחיל להיות בעיות בשלום בית
על זה
אז הוא נכנס ליחידות נכנס ליחידות הוא
אומר לאמש שיש לו ויכוחים עם אשתו הוא
אומר ש ש שהוא רוצה ללכת להתוועדויות והיא
אומרת שהוא סתם מתחמק מהמחויבויות שלו
בבית לעזור
כן כן
>> כן תשמא
>> כן כן תשמא כן כן אה אה שיהיה פשורות
טובות הרבה נחת גם מהבת שניתה בגיל 50
אשריך חתימה טובה שנה טובה או מתוקה אה
וה
ברוך השם הרבה בריאות הרבה בריאות
ברוך השם
>> גם לך תודה
בקיצור הג אומר להם רבי חינדס ככה שאני
אומר לאשתי אני רוצה ללכת להתוועדות היא
אומרת לא אתה לא רוצה להתוועדות אתה רוצה
לברוח מהבית לעזור לשבת אני אומר לה אני
לך אפצועים היא אומרת לא אתה לא רוצה
עכשיו לעשות קניות
אז הרבי אומר לו זאת אומרת לפי מה שאתה
אומר את זה אז ככה זה יוצא שאתה בעצם נמצא
בצד של הקדוש ברוך הוא והיא נמצאת בדיוק
בצד ההפוך. אז אומר כן רבי הייתבת להגדיר
את זה.
אז הרבי אומר לו
אבל היא גם חושבת כמוך. היא גם מסכיבה עם
מההגדרה הזאת שאתה בצד של אלוקים והיא בצד
ההפוך.
אז אומר לא היא טוענת בדיוק להפך. היא
טוענת שהיא בצד של אלוקים ואני בצד ההפוך.
היא טוענת שמה שאני עושה את זה כדי לברוח
מהבית ואני לא רוצה אחריות. לא זה אז רבי
אומר לו ואיך נדע מי צודק
אומר רבי מה אתה גם חושב שיכול להיות שהיא
צודקת
אומר לא אבל איך נדע שאתה צודק ולא היא
אומר או בדיוק בשביל זה אני פה שהבי יתן
לי איזה עצה טובה אומר אנחנו צריכים למצוא
איזה עצה דבר שעל זה היא לא תוכל להתווכח
איתך שעל זה תהיה חייבת להסכים איתך בעצמה
שכל מה שאתה עושה את זה זה רק לשם שמיים
זה רק מהצד של הקדוש ברוך הוא ולא ולא צד
הפוך בשום אפ לא תוכל להגיד נו נו אולי יש
להבי איזה רעיון מה אומר כן כן יש בגמרא
הלכה
שאדם
צריך לכבד את אשתו יותר מגופו בחצי שנה
הקרובה תקפיד מאוד מאוד על ההלכה הזאת אני
מבטיח לך שאלתי לא תגיד שאתה עושה את זה
בשביל אינטרסים אישיים היא לא תיתן שאתה
עושה את זה בשביל לברוח בשביל להתחמק
תתחיל עם דבר אחד אחר כך תמשיך הלאה ככה
הוא ספר פחות או יותר אבל הנקודה יוסי ג'י
אבל הנקודה דה בטח נכונה בחצי שנה
>> לא זוכר אולי בשנה שן
>> שן לא ניכנס כרגע לפרטי
>> הנקודה הנקודה היא ודאי נכונה הנקודה היא
ודאי הנקודה היא ודאי נכונה הנקודה היא
שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו בכל דבר ומי
שכמו שהרב הסיר קודם יש עשה לחוריו מי שיש
לו ספק אז שלא יסמוך על עצמו כי הוא משוחד
כמו שרבי דיבר בשכות שעשה אחוריו ושידע
איפה עובר הגבול כמו שהרב אמר שזה זה גם
כן קשור לנקודה ולמסגרת פה עובר הגבול בין
הנקודה והמסגרת נו אז באמת לחיים לחיים
שיהיה באמת הצלחה בכל העניונים חסימ טבעו
גמח סיימת שר טב מסו שקח יש
>> מישהו נטל ידיים פה עוד א
מה
>> עוד מישהו נטל ידיים
אפשר לעשות זימון אולי לא
מכיר את החבר פה מהשם שלך
>> יוסף
>> יוסף מה
>> ריבה
אח של מוציא קשור
>> לא קשור בכלל לריבה כזה ומי אתה מה השם
שלך
הבן של שמואל
>> אה נראה את הפה דומה
>> זה הוא בבני עצמו
>> ברוך השם ומי להיותך מי זה אתה
מה אתה
>> אני מקום ייחותי
>> אבל מה השם של הרב של הרב
>> אה הרב גלכובסקי מאיפה פרק המנדה מאיפה
>> תה את הפארק סתם
פה
>> מה שפרטיז
>> מה שיהיה הפרטי
>> שמואל
>> שמואל אומר בסתו
>> הבן שלפיל
>> הבן של קלמד מנדי קוראים לך שניו רגע מי
שלח לי יודע פעם אחת ב
>> לארים שואלים ש גדר
>> מתחיל מתחיל לאט
>> מגמה
>> יא
>> מישהו אומר
‏No.
הנקודה
>> אני מכיר עד שמסגרת
>> רביס אהסגרת
>> רבינו
רבי
אתה יותר חוצי ספר עם כל הסיפורים שיש
את השידור תודה רבה לכל מי שזקות