'הסתלקות' ללא לוויה אבל עם 'אבל לאומי'... פרשת חוקת , הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ו

שלום לכם צופינו מאזינינו השבוע פרשת חוקת שנקרא אותה בשבוע של יום האילול הקדישה של נסידורנו גרמוז עוסקת הפרשה בסילוקם של צדיקים מרים ואהרון שקשה סילוקם של צדיקים כשריפת בית אלוקינו. אנחנו קוראים בפרק כ שהקדוש ברוך הוא מודיע למשה שהגיע זמנו של אהרון להיפתר מן העולם והוא לא יכנס לארץ באזכור של חטא מי מריבה ומצווה עליו להעלות אותו להור ההר ובפסוק חו אומר והפשט את אהרון את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרון יאסף ומת שם בראש ההר ויעס מוסאשר ציווה השם ויעלו אל הור ההר לעיני כל העדה ויפשט משה את אהרון את בגדיו וילבש אותם את אלעזר בנו וימות אהרון שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר בלי אהרון אומר בפסוק כט ויראו כל העדה כגבע אהרון ויבקו את אהרון 30 יום כל בית ישראל רש"י על פסוק כ"ט מעתיק מהפסוק את המילים ויראו כל העידה וגוימר הוא מספר ספר לנו סיפור. כשראו משה ואלעזר יורדים ואהרון לא ירד, אמרו, הכן הוא אהרון? אמר להם מת. אמרו לו, אפשר מי שעמד כנגד המלאך ועצר את המגפה ישלוט בו מלאך המוות? לא לא יכלו לקבל את זה. מיד ביקש משה רחמים והראו מלאכי ששרת להם הם ראו אותו את אהרון מוטל במיטה ראו והאמינו זה הסיום של רשי למה רשי מוסיף את הוגימר לרמז על המשך הפסוק בירו כל הידע מה כתוב בהמשך הפסוק כי גבע אהרון איך יכול להיות שהם ראו את זה הרי זה היה בראש ההר זה אומר הראו מלאכי השרת מוטל במיטה כאן יש כמה דברים תמוים שיש לברר איזה שאלה הם שאלו וכי מה הם חשבו שבגלל שעמד נגד מלאך המוות ועצר את המגפה, לכן הוא יחיה לאוילו בועד. דבר שני, הם רואים את משה ואלעזר שירדו קרועי בגדים. ככה כתוב בתרגום ירושלמי ובמובא גם בחזקוני. והם אומרים להם בלב נשבר שאהרון נפטר. אמנם הם לא היו נאמנים בעיניהם שאהרון אכן נפטר. מעניין במדרש רבא יש באמת גישה כזאת מאוד מוזרה שהם לא סתם שאלו איפה זה לא יכול להיות שהוא נפטר. הם עוד הוסיפו איום. אם אתם מביאים אותו מוטב ואם לו נסכול אתכם וואי וואי וואי באותה שעה עמד משה בתפילה ואמר ריבוני שלאום הוציאנו מן החשד חושדים שהרגנו אותו מיד פתח הקדוש ברוך הוא את המערה וראו להם שנאמר ויראו כל העדה כי גבא אהרון זה המדרש אומר אבל רש"י בפשוטו של מקרא לא מביא את הדעה של המדרש רבא הזה שהיה פה איום שישראל חשדו בהם שהם גרמו למיתתו זה פירוש שקשה לעולמו בלי שיש לכך רמז במקרא אם היה כזה דבר היה מתאים שיהיה כתוב ויקהלו כל דת ישראל על משה וילונו גורניט לא, רש"י לא מקבל את זה. אז אם כך פלאו למה הם לא האמינו לעידות שלהם? שאלה שלישית, אם באמת העידות של משה ואז ואליעזר ואלעזר לא הספיקה להם, מה הועילו מלאכי השרת שראו להם את גופתו מוטלת במיטה? יש כאן שאלה מאוד מעניינת. הרי הם כבר פעם היו בסרט הזה. הם התנסו כבר בעבר במחזה רוחני שמשה הכר לרדת מההר. אומר שם רש"י, כמין דמות משה הראה להם השטן שנוסעים אותו באוויר רק השמיים. ובסוף התברר שזה היה חיזיון שר. מה זה שטן? אז הם היו צריכים לחשוש גם עכשיו מה עוד הפעם ניקשל בניסיון הזה? אה לא אבל פה זה היה מלאכי השרת. השאלה היא מי לימד אותם להבדיל אם החיזיון הוא מעשה שטן או ממלאכי השרת? איך אפשר להבדיל? הם רואים חיזיון. הם לא יודעים מאיפה זה בא, מצד הקדושה או מצד הסתראה. אז מה זה יועיל? שאלה רביעית שאלה סטנדרטית. ידוע אחד מהכללים שהרבי לימד אותנו שרשי מעתיק בדיבור המתחיל עם פינצטא רק את המילים שעליהם הוא מתייחס. כל הפירוש הזה ברשי הולך על מה ראו וכיצד ראו. אז למה הוא היה מספיק שיתיק רק ויראו מה? למה הוא מתיק כל העדה? הרי הוא לא מסביר עכשיו כל העדה או לא כל העדה. מסביר רק ויראו. אז היה צריך להעתיק איך הם ראו לספר את הסיפור עם מלאכי השרת והביאור בזה לכאורה שמה שהם לא האמינו זה לא בעצם עובדת מיתתו הם לא הטילו ספק בדברי משה ואהרון מה שהם היו בהל הם לא האמינו באופן מיתתו. הם לא האמינו שהוא מת על ידי מלאך המוות ככל האדם. מיטה על ידי מלאך המוות היא מיטה עם ייסורים, מיטה שמעוותת את הגוף. אבל בירותם, כמו שמתואר ברשי, את אופן שכיבתו במיטה. רש"י אומר בפסוק חו לפני זה ושט אהרון את בגדיו אומר רש"י אמר לו יכנס למערה ראה מיטה מוצעת נר דלוק אמר לו עלה למיטה ועלה פשוט ידיך ופשט כמו צפיך וכמץ עצום עיניך ועצם מיד חמד משה לאותה מיטה זאת אומרת על ידי זה הם הבינו שזו לא מיטה בידי מלאך המוות כי מי שעמד מול מלאך המוות לא יכול להיות שישלוט בו מלאך המוות אבל זה מיטת נשיקה ואז הם נרגעו והאמינו שהצדיק הסתלק זה לגבי שאלת הנאמנות אבל שאלנו מה הם התרגשו מהחיזיון שהם ראו מי יודע אם זה לא גם מעשה שטן כמו בחטא העגל אז חייבים לומר שיש הבדל בין מעשה סטן לבין מחזה של מלאכי השרת. ההבדל הראשון הוא במה שהם ראו. אם נדייק ברשי כשנעלם משה ביום ה-40 שהוא לא ירד מהר סיני רש"י שם אומר כמין דמות משה הראה להם שנוסים אותו ברקיע ברקיע השמיים זאת אומרת שני דברים א' כמין דמות משה זאת אומרת זה מחזה לא ברור והראיה שהם בעצמם עובדי העגל אמרו כי זה משה האיש לא אמרו מת לא ידענו מה היה לו זאת אומרת לא ברור להם בעצמם לא ברור ואיפה הם ראו את זה ברכי השמיים רחוק אפשר להגיד בדרך צחות מיטה לא נאמרה בו. רש"י לא מזכיר שהוא שכב במיטה. כי מן דמות משה נושאים אותו ברקיע השמיים. לא מוזכר שם שהוא היה במיטה. טרתי משמע. לעומת זאת באהרון כתוב הראו הוא אותו בעצמו הם ראו מוטל במיטה בתנוחה של מיטת נשיקה. אז זה יותר ברור. א' אבל ההבדל השני העיקרי הוא בחטא העגל לולי היהודים הערב רב לא היו משוחדים בתת מודע ברצון לפרוק עול של משה, לפרוק עול של מצוות. אז אם הם לא היו משוחדים היה להם להבין שלא ייתכן שמת משה למה שאחרי זה אתה ראו כולם מעמד הר סיני והקדוש ברוך הוא קורא לו מראש ההר עלי אלי ההר ואתנה לך את לוחות הברית אם משה לא יחזור תורה מה תהי עליה תכן שיקרה איזה משהו שהרס לקדוש ברוך הוא את התוכנית המרכזית של כל העולם. אז ממילא היה עליהם להבין שזה מעשה שטן הוא. מעניין. יש קצת רש"י מעניין בגמרא במסכת שבת שם נשנו הסיפור במסכת שבת דף פט עמוד א'. אומר שם רש"י על בא השטן והרע להם. אומר רש"י, בא השטן, תשמעו משהו מדהים, הוא יצר הרע המחתיא את האדם הוא העולה ומסתין. זה הפירוש ב השן. היצר הרע שלהם פיטע אותם לומר כך. ורשימוסי ואומר דהו מידת הדין, שזה שליח של מידת הדין. אין הגון בעיניי, אומר רש"י. למה הוא רומז? זו הייתה הפקה וירטואלית שהפיק השטן העליון כדי להונות את בני ישראל כי אז זה יהיה דבר שלא פייר. וכיך איך ישראל יכלו להבדיל אם הוא יראה להם משהו מוחשי. אלא זו הייתה פרשנות סובייקטיבית של היצר הרע שלהם. אין נוח להם להאמין שמשה לא יחזור. זה גם ברשי בחטא העגל בפרשת כיטיסה גם כן משמע ככה. רש"י אומר שם לשון שהשטן הראה להם דמות חושר ואפילה וערבוביה. לומר ודאי אמת משה. לכך בארבוביה לעולם. טוב, הם ראו מה שהי התרחשות מוזרה. לומר, הם פרשנו את המשמעות של הדבר הזה שכנראה את משה, אבל הם היו צריכים להבין שלא ייתכן כדבר הזה. מה עם התוכנית של הקדוש ברוך הוא למתן תורה? אז ממילא מובן שהיה זה מעשה שטן. אבל כאן באהרון אחרי שהם ראו מחזה ברור, מה גם שאין שום סיבה הגיונית לחשוב שאהרון הוא בן על מוות, אז ראו שהוא מתת נשיקה, שתחנאו ובכו. וכאן יש הבדל מאוד מעניין בתגובה של העם. ה למדת שלאחר פטירתו הדמיונית של משה יצאו העם הערב רב יצאו במחולות משה נפטר מה אתה רוקד זוהי ההוכחה שזה היה מעשה שטן אבל כשמלאכי השרת מרים פטירת אהרון מה היא התוצאה ויבקו אותו כל בית ישראל. אז רים שזה ההבדל בין אז הבנו שבעצם לא שהם לא האמינו למשה, רק הם לא יכלו להשלים שהוא מתה נורמלית של מלאך המוות. עכשיו אנחנו עוברים את דיבור המתחיל הבא ברשי. באותו רש"י. יש פה דיבר מתחיל מאוד מסובך ואני מתנצל בפני השומעים. זה דיבור המתחיל שמלא עם דקדוק אבל אנחנו ננתח אותו בעזרת השם ותראו כמה תוכן משמעותי עומד מאחורי כל הדקדוקים האלה. יש שם דיבור המתחיל על המילים כי גבוה ויער העם בירו העם כי גבוה אהרון וירו כל העדה סליחה כי גבוה אהרון אז רש"י מעתיק את המילים כי גבוה מה זה כי אוי מרני אומר רש"י שמי שמתרגם דהמית מי שאומר שכי הפירושו שהרי נתינת טעם טועה הוא כי זה לא מסתדר הם ראו למה הם ראו כל העדה שחרי בית אהרון לכן הם ראו מה מה זה לא מתאים דבר כזה אלא אם כן הוא עושה הסתייגות אלא אם כן מי שמתרגם ככה הוא מפרש את המילה ויראו מילה לשון והתחזיעו. זאת אומרת כאילו לא לקרוא את זה ויראו אלא ויראו. כלומר הרי אהרון נפטר אז נסתלקו ענני הכבוד שחיסו אותם במעטפת סגורה שלא ראו אותם. עכשיו בהסתלק העניינני הכבוד הם התגלו. הם התחילו להיות נראים אז כאילו היה מנוקד ויהראו וזה מתאים גם עם מה שכתוב מיד אחרי זה המדרש רבא אומר על זה מיד אחרי זה כתוב וישמע אהרון א וישמע הקנעני מלך הרד אומר המדרש את מוצא כיוון שמת אהרון הסתלקו ענני הכבוד כבוד ונראו כאישה פרועה כמו אישה שהיא בלי כיסוי ראש ירד להם הכיסוי אז הוא הקנעני ראה שהם גלויים אז רש"י אומר אם זה שאומר שהרי מת אהרון זה רק אם הוא מתרגם את זה שהם נראו פתאום רש"י ממשיך שלא אמרו רב רבותינו ז"ל כי זה הפסוק הזה משמש בלשון דהה שהרי חז"ל אמרו את זה בגמרא אומר זה הם אמרו רק על מדרש שנסתלקו ענייני כבוד כמו שאומר רבי אבהו במסכת ראש השנה מה הוא אומר אל תקראי ויראו אלא ויראו מלשון יראה פחד והלשון זה אם אתה ככה מפרש את זה נופל לשון דה שהרי איך כפי שהוא נתינת טעם למה שלמעלה אמנו כאילו היה כתוב ויראו פחדו למה ויראו שהרי מת אהרון אז לכן הם היו יראים כי הם פתאום נתגלו אבל אומר רש"י על תרגום מתכוון לתרגום מונקלוס על הפסוק התרגום שמתרגם וחזו כל כנישתה שהם ראו לא מלשון יראה לא מלשון נראות אלא שהם ראו אז לא נופל פה שהרי מה תגיד בירו כל העדה למה הם ראו שהרי מת אהרון ברור מה צריך להגיד שהערי מת אהרון הם ראו שמת אהרון אז לכן כאן מתאים רק לשון אשר מה הם ראו לפי הפשט שרשי מקבל ויראו כל העדה אשר מת אהרון הרי זה אשר עד כאן הרשי רשי ארוך מסובך בואו נפרק אותו קצת ונסביר מה הוא רוצה פה יש כאלה שלומדים רש"י כזה מיד מדלגים עלה אוף עם הדקדוק הזה. בואו נראה מה מסתתר בעורי זה. שאלה ראשונה מאוד מעניינת זה תסתכלו בדף או בחומש הדיבור המתחיל כי גבוע אהרון רש"י מפרש אותו אחרי הדיבור כל בית ישראל בפסוק כתוב ככה ויראו כל העדה כי גבא אהרון ויפקו אותו כל בית ישראל. כל בית ישראל זה המילים האחרונות שבפסוק. זה רש"י מפרש קודם. כי גבוה זה כתוב בתחילת הפסוק. רש"י הופך את הסדר. אחרי שהוא מפרש כל בית ישראל, שזה הולך גם על אנשים שבכו אותו, פתאום הוא נזכר, "אה סליחה, לא פירשתי מה זה כי גבע." מה זה? מה פשר? שינוי הסדר הזה. דבר שני שקשה פה, מה רש"י רוצה לשלול פה בפירוש המסובך הזה שלו? תגיד, ישר בירו כל העדה כמו שתרגם אונקלוס וחזור. אמר לו למה בכלל רש"י צריך להתייחס לפירוש שהוא קורא לו מוטעה, טועה הוא? למה הוא לא מסתפק בביאור הפסוק לפי שיטת אונקלוס וחזו דואר נוסף מי הוא זה ואי זה הוא שמתרגם ככה דהמית שהרי מת למה הוא קורא לו טועה הרי הוא בעצמו מיישב את גרסתו הוא אומר בתנאי שכוונתו היא לוזירו שהם הפכו להיות נראים ולכן הם יראו ואז איננו טועה אז דיבר היה הפירוש דה שהרי למה הם יראו שהרי הם התגלו אז למה הוא קורא לו טועה ומעידח שאלה האחרונה היא מה באמת גרם למתרגם התועה הזה לפרש את המילה ויראו במובן של ויתחזיעו שזה ניקוד אחר י ויהראו תה הפשט הפשוט אז יש לומר בדרך אפשר תחילה אנחנו צריכים להבין מה בדיוק הוקשה לרשי ש במילים אותו כל העדה ויש לנו כלל שהרבי לימד אותנו שים לב לדיבור המתחיל למה רש"י מעתיק גם את המילים כל העדה שאלנו קודם ויראו אותו. מספיק היה בעתיק ויראו אותו ולפרש איך ראו אותו. למה הוא מעתיק גם את המילים כל העידה? וגוימר מה זה בגוימר? מה הם ראו? כי גבא אהרון. בזה רשמגלה לנו מה הציק לו משמעות הפסוק הזה. והשאלה היא מאוד פשוטה. לרשי היה קשה כיצד ייתכן שכל הידר ראו את פלירת אהרון אלו נאמר במפורש ויעס משה כאשר ציווה השם כאשר ציווה השם ויעלו מי משה ואלעזר ואהרון עלו אל הור ההר לעיני כל העדה זה מובן את עלייתם של משה אהרון ואליעזר איך שהם מטפסים אל ראש ההר זה כולם יכלו לראות כל עם ישראל עומד למטה רואה שלושה אנשים מטפסים אל ראש הער אבל מה עם משמע ויראו כל העדה שמה כי גבע אהרון את המתרחש שם בפסגת ההר אי אפשר לראות מלמטה מה גם שבמדרש רבא כתוב במפורש שהניחו אותו במערה נראה לי שהם למדו את זה מזה שלא כתוב ויקבור אותו אז מה הם שמו אותו שם לשמש אז אומר המדרש יש שם מערה כמו מערת המכפלה והכניס אותו למערת קבורה אז כיצד ייתכן שכל העידה יו לעובדת פטירתו הם לא ראו ממרחק כזה פרטים כאלה קטנים והם לא ראו בה בתוך המערה אז איך יכול להיות שיראו כל העידה שאלה כזה חזקה מאוד נראה לו מהר שאת השאלה הזו היא שגרמה למתרגם התועה לשנות פה את המשמעות ולגבוע שכאן המשמעות של ויראו היא מלשון יראה לא שהם ראו איך הם ראו לא יכולים לראות אלא ויראו הם חטפו יראה למה מה גרם להם להתייאר דה שהרי מת אהרון ואז מה נסתלקו ענני הכבוד והתחזו הם הפכו להיות נראים והיראה הזאת מחמד זה שהם נחספו לאיבים זה ניתן לייחס לכל העדה תפסו את הפחד הזה ולכן כתוב מיד אחריו גם הסמיכות וישמע אהרון מה שמע שנסתלקו ענייני הכבוד זאת אומרת שדווקא הפירוש המטע טועה הזה בא לענות על השאלה שהציקה לרשי וכאן אז עכשיו אני מבין למה רש"י הביא את זה כי יש סברה לחשוב שאולי באמת זה הפירוש של הפסוק ואז ממילא לא יהיה קשה איך זה שכולם ראו את פטירתו ואת הפירוש הזה רש"י בא לשלול אותו כלומר אף על פי שהפירוש הזה של המתרגם שהוא קורא לו טועה מקורו מרבי אבהו בגמרא וזה יכול לפתור את השאלה שהוא קשיטה לרשי זאת הסיבה הרי שהוא מציג אותו בהתחלה כי לכאורה זה פותר את השאלה ואף על פי כן הוא שולל אותו וזאת למה כי לא נראה לרשי לשנות את הקרי של הניקוד. לא רק את הקרי של הניקוד. אם אתה הופך את הויראו לו, זה רק הבדל בניקוד. אם היהודי עם חיריק או עם ציראה. אם זה לא ש פעל או לא ש נפעל אבל הוא גם רבי אבו אומר אל תקרא ויראו עם י אחת אלא ויראו כמו ויראו העם את השם כן הם פחדו מהשם ואז צריכים להוסיף עוד י שאין פה בו מקרא אז זה קשה לרשי להגיד כזה מן תיקרי על דרך הפשט אלא אם כן הוא הטען שצריך לקרוא את התיבה הזאת לא מלשון יראה אלא מלשון ראייה אבל בלשון נפעל והתחזו למה התחזירו כי נסתלקו ענני הכבוד. למה רש"י לא מסמפט את הפירוש הזה? הוא אומר במפורש שחז"ל אמרו את זה על מדרשו. המדרש אומר שנסתלקו ענייני הכבוד. בפשוטו של מקרא לא נזכר במפורש כן שמעת פטירתו של אהרון הסתלקו על עיני הכבוד. אי תשאלו בצדק ברשי בפסוק כסליחה בפסוק פרק כא פסוק א' כתוב על המילים וישמע הקנעני אומר רש"י שמע שמת אהרון ונסתלקו ענני הכבוד אז כן רש"י אומר את זה מעניין וישמע אגנעני רש"י אומר שמע שמת אהרון זה הוא שמע כי בפסוק בפירוש כתוב וישמע הקנעני מה הוא שמע כי בא ישראל דרך האתרים לא כתוב הסתלקו על עיני הכבוד אז מה הוא שמע הוא שמע שמת אהרון אז רשי היה חסר לו הסבר so whatז מת אהרון אז מה למה זה גירה אותו ללחום אז רשי מוסיף עובדה לא מתוך הפסוק הוא עבד מהמדרש שנסתלקו על עיני הכבוד אז הוא הבין שירד מגינם של ישראל איך אני יודע כי באותו רש"י אומר כדאית בראש השנה זאת אומרת הוא מביא את זה לא מהמשמעות של הפסוק אלא תסתכל קל במסכת ראש שנה מהדרש שם ממדרש רבי אבהו אבל בפשט לא מופיע שנסתלקו עני הכבוד אז היה קשה לרשי עם הפירוש הזה עכשיו אני מוסיף עוד משהו בפרט שהפסוק הזה של ויראו כל העדה זה תחילת הפסוק פסוק פותח בביטוי כל והוא מסיים ויבקו אותו כל בית ישראל. רגע, זה לא אותו דבר. כל העדה וכל בית ישראל הרי הכדור היה יכול לקצר ולכלול אותם ביחד. איך היה אומר ככה? ויראו כל הדת בית ישראל כדי לרמז שגם אנשים כן כי גבע אהרון ויבקו אותו מי כל הדת בני ישראל אבל הפסוק מחלק ויראו כל העידה ויבקו אותו כל בית ישראל סימן שכל העידה זה לא כל בית ישראל זה לא הינוח. לכן העדיף רש"י לפרש צורה אחרת. ועוד הפעם נדגיש מתי רש"י בא להבחנה הזאת? דווקא אחרי המילים כל בית ישראל. שאלנו קודם למה הוא שינה את הסדר? אחרי שהוא ראה שכתוב כל בית ישראל אז הוא אמר רגע כל בית ישראל זה לא כל העדה אז הוא מתחיל לפרש שכי גבוע אהרון אז הוא מתחיל לפרש בדיבור המתחיל כל העידה ש ששאלו אותו אי א אי אמון איפה אהרון לא מאמינים שהוא נפטר תחשבו רבותיי ביחד מי הוא זה ואיזה הוא שמסוגל להביע בפני משה אי אמון בפטירת אהרון ועוד להעלות טיעון רוחני כזה קדוש. אם הוא עמד נגד מלאך המוות במגפה איך יכול להיות שישלוט בו מלאך המוות? כל העידה במשמעות של הסנהדרין. הסנהדרין ציפו לחזרתם והסנהדרים הם בקירובדעת עם משה הם נגישים לדבר איתו וכדי להפיס את דעתם המכובדת של הסנהדרין שהם כל העדה משה רבנו פעל אצל הקדוש ברוך הוא שמלאכי השרת יראו להם חיזיון שמימי שיראו תנוחתו של אהרון במיטה ואז הם יבינו שזה הייתה זו מיטת נשיקה. אז יוצא שזה הפירוש לפי רש"י ויראו כל העדה. מי זה? הסנהדרין שהם נקראים הרבה פעמים העידה. מה הם ראו? שפטירתו הייתה באופן של גביאה. לכן הוא ממשיך כי גבוע אהרון. לא כתוב כי מת כי גבוה ורשי אומר שהגביעה לא נאמרה גביעה אלא בצדיקים זאת אומרת מה הם ראו לא ראייה פיזית ראו הפירוש ראו הבינו התרשמו כמו רואה אני את דבריו כמו במגילת אסתר כתוב על המן שכי ראה כי חלתה אליו הרעה מה הוא ראה עוד לא ראה כלום הוא ראה את העתיד אז זאת אומרת הם ראו מתוך החיזיון הזה שזה מיטת נשיקה וזה גביעה של צדיקים ראו והאמינו אז נמצא עכשיו בסיכום הרשי שרשי מפרש את הפסוק כמו התרגומונקלוס וחזו כל כנישתא הרי מת אהרון מה הם ראו אשר זה מה שהם ראו אשר אהרון מת ומעניין למה הרשי נבט לפירוש הזה כי לא שמים לב רשי מזכיר ב שכי משמש בד לשונות. לפעמים הכוונה היא אי לפעמים הכוונה היא שהרי וכן כמה מבט דילמה. מעניין אבל הפירוש המילולי הרגיל של המילה כי במקרא הוא אשר. איך אומרים אשר בלשון התרגום? הרי שהם ראו שמת אהון הרי מה שכתוב במשמש בד לשונות זה קבל מזה פעמים יוצאי דופן לפעמים המילה כי היא לא אשר כמו לא כי צחקת לא אלא אחד מהלשונות אבל אני ספרתי בתקלית התרגום של המילה כי באונקולוס כערי מופיע בחומש לבד 935 פעמים בתרגום מונקלוס זה הפירוש הנורמלי לפעמים כשאין ברירה מפרשים את זה בד לשונות שהוא גם משמש אז המסקנה היא שהם ראו באמת הסנהדרין ראו את החיזיון האלוקי הזה זה ואז הם ראו והבינו ואז ויפקו אותו מי לא רק כל העידה שזה הסנהדרית כל בית ישראל כל עם ישראל עם אנשים ב יוצא דבר מדהים שאהרון הכהן הצדיק הגדול הזה בהסתלקות שלו הוא לא זכה ללוויה לא הייתה לו לוויה אף אחד לא ליוה אותה אותו חוץ ממשה ואלעזר אבל הוא זכה להספד 30 יום זה אנחנו נלמד את גודל ה עניין העמוק שיש בסילוקן של צדיקים שאז מתגלה אור גדול מאוד ומי שבאמת צדיקים שהם רואים את ההסתלקות של הצדיק אז הם לא יוצאים במכולות אלא ויפקו אותו 30 יום על חבל לאבדין ולא משתקח ויהי רצון שיהיה בכב ממש בקיצור ורנושך נעופר נסי דורנו בראשינו והוא יוליכנו לקראת משיח צדקנו בקורב ממש ‏N