הנחת תפילין סמוך לשקיעה בתשעה באב; וממה יש להיזהר? הרב יעקב שוויכה שנת תשפ"ו

שלום וברכה. נדבר הפעם על עניין שכמובן הוא כל השנה תקף, אבל המלקטים שכותבים לנו הלכות הנצרחות הם מציינים את ה את הצורך להיזהר מזה בתשעה באב, שכמובן יתן הקדוש ברוך הוא שפכו את ימים אלו לסשון ולשמחה. בתשעה באב מנהג שלנו ושל הרבה אנשים ששוב בעזרת השם יהפך לששון ש מניחים תפילין לבח צהליים במנחה מניחים תלית ותפילין במנחה מתי ה מה הדין של תפיל את הנחת תפילין בשעות האלו של בין השמשות אחרי השקיעה וכיוצא בזה מה הדין בדבר הזה וכאן המלקטים מזהירים לגבי תשעה באב זו הזדמנות עבורינו לפתוח את הנושא ובכן בגמרא במסכת מנחות מובאת מחלוקת תנאים בעניין הזה האם לילה זמן התפילין או שלא לילה לאו זמן תפילין האם מה שכתוב בפסוק ושמרתה את החוקה הזאת למועדהם ימים ימימה ימים זה הולך על תפילין או שזה הולך על פסח בכל אופן שתי דעות להלכה השולחן ערוך בסימן ל פוסק שמן התורה לילה זמן התפילה אפשר להניח תפילין בלילה וחכמים מסרו חכמים אסרו להניח תפילין בלילה שמה ירדם שמה יישן עם התפילין ואסור לישן עם התפילין לכן אז הנחת תפילין בבוקר זה רק אחרי שמגיע הזמן שמי שיכיר בין תכלת ללבן מי שיכיר שזה גם זמן שמתחיל זמן קריאת שמע אז מהזמן הזה אפשר להניח תפילין בבוקר למרות שיום מתחיל מלות השחר אבל רק זמן שאנשים בדרך כלל קמים כש שמי שיכיר הזמן שמי שיכיר 50 דקות יש כאלה שאומרים קצת יותר לפני נצחמה לא נכנס לפתים יש בלוחות בכל אופן זה הזמן שמניחים בבוקר מה שמעניין אותנו עכשיו זה בערב כשאנחנו מגיעים בנושא הזה אנחנו מגיעים פה לנקודה מעניינת אדמור הזקן בשולחן ערוך יש שני פרטים יש מקרה שאדם בא להניח את התפילין ויש מקרה שזה נמצא עליו אם הוא חייב לחלוץ את התפילין מוד הזקן בשולחן ערוך פוסק בסימן ל שכל אות שלא התפלל ערבית אז הוא יכול להניח תפילין לצאת הכוכבים הבה אומר בין השמשות בין השקיעה לצאת הכוכבים יכול לניח תפילין ויש את הדין שלא חייב לחלוץ זה דין נוסף בסידור אדמור הזקן כותב את זה אחרת בפסקי הסידור אין להניח תפילין אחר תחילת השקיעה תחילת השקיעה כוונה מה שאנחנו קוראים היום לשקיעה לתחילת עד מן השמשות. אם בשולחן ערוך כתב עדצ הכוכבים כאן אין להניח תפילין אחת תחילת השקיעה זהו עד שמה זה הגבול שאפשר להניח תפילין הוא ממשיך ואם היו עליו מקודם אין צריך לחלצן אלא בערב שבת ערב יום טוב לא ניכנס לפרט שאם היה עליו מקודם לא צריך לחלוץ אבל להניח תפילין זה עד זמן השקיעה שזה תחילת בין השמשות מאוד מעניין שאותו שינוי אנחנו מוצאים גם כן בסגנון אחר גם לגבי ציצית מה שאמרנו מקודם לגבי תפילין זה סימן ל בשולחן ערוך אז הלכה האחרונה וב ב בלכות בהלכות ציצית בסימן יח אומר אדמור הזקן בהלכות ציצית שלא לברך על הציצית הלילה לו זמן ציצית יש פה פרטים קצות לילה קסות יום לא ניכנס לא לברך על הטלית גדול עד על הציצית אלא עד אלא עד צאת הכוכבים לא אחרי צד הכוכבים ושוב בפסקי הסידור גם פה אדמור הזקן אומר אחרת בפסקי הסידור אין לברך על הציצית משה חרת שקר בן תכלת וכולי ולא בערב אחר תחילת השקיעה שאזו תחילת בן השמשות בן השמשות לא לברך על הטלית נשים לב להבדל שגם בציצית בסידור אין לברך ובתפילין אין להניח וכאן אנחנו מגיעים מה הסיבה למה אדמור הזקן עכשיו החמיר לגבי בתפילין לא להניח אחר תחילת השקיעה מה קרה מה הסיבה לקחת אז נראה עכשיו שלושה אפשרויות שלוש אפשרויות איך להסביר את הדברים אז פסקי סידור רב חיים נו לגבי ציצית הוא מביא הסבר כזה שאדמור הזקן בשולחן ערוך סבר שאפשר לברך ברכה על המצווה גם אם מצד ספייק ספייקה ספק אם זה יום ספק אם זה לילה ספק אם זה לילה זמן ציצית או לא אז אפשר לברך בספיק ספיקה ובסידור הוא החמיר שלא לברך בספיק ספקה כמובן שההסבר הזה מתרץ לנו ציצית שפה כתוב לא לברך אחר תחילת השקיעה אבל לא מסביר לנו תפילין שפה כתוב אין להניח אלא אם כן נגיד שהכוונה לא להניח ולא לברך אבל אבל בפשטות זה לא מונח בתוך המילים הפשוטות הסבר שני שרב חיים נוהם מביא שמה בהלכות ציצית פסקי הסידור בהלכות ציצית ככה הבין גם כן בעל הפסקי תשובות הבין את אדמור הזקן בצורה כזו שהכוונה לדברי הארי מופיע שבנהגות של רבינו הארי שאם היה מתפלל מנחה עם תלית ותפילין היה מקפיד מקפיד ממש לחלוץ את הצ את הטלית ואת התפילין לפני השקיעה הוא היה מקפיד לחלוץ את הטלית בתפילין קודם לפני שהיגיע בין השמשות לפני השקיעה אם ככה זה מסביר לנו את ציצית איך זה מסביר את התפילין? הרי עיקר ההקפדה שמה זה על ציצית. מסביר רב חיים נוהל. מכיוון שאנחנו גם מקפידים שלא להיות תפילין בלי טלית אז ממילא אז כשהוא חולץ את הטלית הוא חולץ גם את התפילין. הוא חולץ את שניהם. בשביל לחלוץ את הטלית הוא חולץ גם את התפילין. ככה הסבר נוסף למה אדמור הזקן החמיר לא להניח תפילין אחר תחילת השקיעה מצד דברי הארי מצד קבלת הארי הרב רסקין מלונדון בספר שלו המצוין פסקי אדמור הזקן פסקי סידור של אדמור הזקן א סידור אדמור הזקן עם ההרות שלו אז הוא מאיר על זה שלכאורה שבלכות בהלכות ציצית בהלכות תפילין זה לא יוסבד על פי זה למה מה אם נמצא עליו לא יחלוץ? הרי אם אנחנו רואים בתוך דברי הארי זה לא יחולץ כשמגיעה השקיעה ולמה אם זה נמצא עליו לפי האדמור הזקן בסידור לא חייב לחלוץ אז הוא מפקפק אם כן בהסבר הזה ההסבר שהוא רוצה לומר הרב רסקין שאולי הרדמור הזקן חשש כאן לדעת הרמבם הזכרנו בתחילת הדברים שיש מחלוקת לגבי לילה זמן התפילין או לא זמן תפילין השולחן ערוך פוסק שהלילה זה כן זמן תפילין וזה רק גזירה דרבנן לא רק אלא זו גזרה דרבנן אבל יש דעת הרמבם שאסור להניח תפילין בלילה ומי שמניח תפילין בלילה עובר בלו שאסור להניח תפילין בלילה ואם כן אדמור הזקן מנסה להסביר עליו רסקין חושש לדעה הזו ואומר לא להניח תפילין בלילה אמר שאם כן אם זה נמצא עליו אז הוא לא חייב לחלוט כפי הפרטים שכתוב בסידוד וזה מבין נפקמינה גם כן כן אדם של במפצוע אם אדם לא הניח תפילין אז אמר לא נניחו תפילין בבין השמשות אז אולי היו כאלו ש מרבני הנאה שאמרו שאולי באמת לחשוש ולא בגלל שהאיסור הזה לפי הרמבם לפי האדמור הזקן לידח בפוסקים פוסקי במשנה ברורה וכולי אומרים שכן להניח בלי ברכה גם הרב רסקין מלונדון אז הוא גם כן מכריע שכן להניח תפילין אם בין השמשותחו קודם אבל נסיים עד נושא שהתחלנו מכאן אנחנו רואים את הזהירות בתשעה באב שלעשות את כל החישובים שלהניח רש"י ורבנו תם ולחלוץ אותם לפני השקיעה לא להגיע לעניין של האריזל שהארי זל הקפיד גם אם אדמור הזקן אם כן התכוון לזה או לא התכוון אדמור הזקן אומר שנמצא מעליו לא יחלוץ אבל כמובן שנתכנן את עצמנו לא להגיע לזה אלא לחשוש לכתחילה לדעת המקובלים לדעת האריזל לחלוץ את התפילין קודם וכמובן מי שלא אז כמובן להניח קודם ולא מהסיבה הפשוטה שבלילה זה כבר ספק יום, ספק לילה אם בכלל לא מקיים את המצווה. אז כמובן שלהניח קודם לא חייב לחלוץ אחרי השקיעה לפי אדמור הזקן, אבל לפי הארי זל מן הראוי שיעשה את החישובים שגם רש"י וגם רבינו תם לחלוץ לפני תחילת השקיעה. יתן הקדוש ברוך הוא שימים האלו יהפכו לנו לשסון או לשמחה או למועדים טובים. נזכה לביאת משיח צדקנו נ. ‏M.