הלכות תפלה פסיעת 3 צעדים לאחור בסיום התפילה, הרב יעקב שוויכה שנת תשפ"ו

שלום וברכה. אני רוצה לשתף אתכם עם הנהגה שראיתי אצל הרבי כשבאתי פעם הראשונה אל הרבי בתור בחור ובעקבותיה שניתי אני את ההנהגה שלי שהיא תהיה תואמת הנהגה של הרבי ובחינתי זה היה חידוש גדול ובוא נפתח קצת את הנושא הזה אני רוצה לשוכח איתכם על השלוש פסיעות שאחרי סיום ה-18 תפילת העמידה שלוש פסיות שאנחנו חוזרים אחורנית. שלוש הפסיעות הם גמרא מסכת יומה מופיע בשולחן ערוך בסימן קכג באור החיים שאדם מסיים את התפילה שלוש פסיעות לאחוריו כשבסיום התפילה א איך עושים את הפסיעות האלו? דבר ראשון רבית יוסף מביא את את השקלה ותריה האם באיזה רגל להתחיל אז מוסכם הלכה בשולחן ערוך להתחיל מרגל שמאל רגל שמאל זו הרגל שהוא מתחיל לעשות את השלוש פסיות אבל איך בדיוק הסדר של השלוש פסיות שאנחנו פותחים את הפוסקים אנחנו רואים שתי גישות איך עושים את השלוש פסיות וכשבאתי לרבי ראיתי פתאום איזה אופן שלישי שלא הכרתי אותו בשבילי זה היה חידוש האופן הראשון מביא המשנה ברורה בשם הרבה אחרונים הברכי יוסף החידה שערי תשובה כולם מביאים את האורחות חיים אורכות חיים אחד הראשונים בדרום צרפת באזור שנקרא פרובנס פרובנס חכמי פרובנס רבי אהרון הכהן מילוניל מביא בשם אורכות חיים לעשות בצורה כזו הצא הפשיעה הראשונה הוא מתחיל ברגל שמאל. זו פשייה יחסית קטנה בגלל שהוא מצמיד את כשהוא עושה את הפסיעה שלו הוא מצמיד את הגודל של הרגל שמאל לעקב של הרגל ימין. זה נקרא הגודל בצד עקב. אחרי זה את הרגל ימין הוא מביא אחורנית אחרי הרגל שמאל. אז ככה שהפסייה יותר גדולה. וגם שמה הוא מצמיד בצורה של הקבץ עד גודל. אבל מטר בדברים זו פסיעה יותר גדולה. ואחרי זה לפי אורכות חיים אז הוא לפי המשנה ברורה אורכות חיים הוא מצמיד שוב את הפסיעה השלישית את הרגל שמאל ומשווה אותה לרגל ימין נחזור עוד הפעם רגל שמאל פסייה אחת רגל ימין פסייה נוספת ועובר את הרגל שמאל והרגל שמאל אחרי זה משתווה אל הרגל ימין וזה שלוש פסיות שמביא המשנה ברורה איך אומר הפסקי תשובות שזה מה שנהוג בעולם זה זה מה שהעולם נוהג לעשות. אפשרות שנייה מופיע בביאור הלכה שזה רבנו מנוח. רבנו מנוח אף הוא אחד הראשונים באותו אזור חכמי פרובנס דרום צרפת של היום. רבנו מנוח יוצא לפי דבריו שבעצם יוצא סך הכל שש שישה צעדים. מדוע הוא עושה רגל שמאל פסייה? משווה רגל ימין אלה רגל שמאל. לא עובד אותה קדימה אלא משווה ועושה את זה כפול שלוש עוד הפעם ועוד הפעם איך אומר הפסקי תשובות יש כאלה מדקדקים שרבנים גם כן של הדורות הקודמים שראינו אותם עושים בצורה כזו אלו הן שתי אפשרויות שמופיעים במשנה ברורה בביאור הלכה וגם הפוסקי זמנינו זה מה שהם מביאים כאפשרויות שכתוב בפוסקים אז כאמור כשהגעתי אל הרבי ראיתי אפשרות חדשה אפשרות שלא הכרתי אותה וכמובן שהתחלתי לנהוג אני אישית בצורה כזו שזה רגל שמאל אחורנית עכבת גודל כמו המשנה ברורה רגל ימין עובר רגל שמאל הקבצל עדיין כמו המשנה ברורה אבל רגל שמאל במקום שהיא תשתווה לרגל ימין הרגל שמאל ממשיכה הלאה עוברת את רגל ימין החורנית עקף בצד גודל ואז הרגל ימין משתו אל רגל שמאל עוד הפעם במקום שהרגל השמאלית תשתווה לימין אל הימנית כמו המשנה ברורה היא עוברת את הרגל הימנית ואז הרגל הימנית משתווה אליה ושמה הוא מסיים עושה שלום בברמה וכולי אפשרות חדשה שראיתי ב ראיתי אצל הרבי מה מה בפועל מה מה בפועל כאמור הרבי עשה את זה ברבים הרבי עשה את זה ברבים אז ממילא הרבה מענש עושים כמו הרבי מה כשקצת הסתכלתי בספרים אז בס ספרות החבדית בעניין ראיתי שאחד מחשובי רבני חבד שכותב שלא לעשות כמו הרבי בעניין הזה מדוע זו הנהגה אישית של הרבי נימוקו אמו הוא אומר בשם הרב גרינגלס גרינגלס עליו השלום הרב גדול מאוד היה אומר לתלמידיו זו הנהגה אישית של הרבי כתוב הלכה שלושה צעדים לא כתוב ארבעה שלוש פסיעות יותר נכון לא כתוב ארבע פסיות הרבי עשה ארבע פסיעות וזה עניין של הרבי אבל לא אנחנו לא אמורים לעשות חיקוי שם הנהגה שהיא לא כתובה בהלכה אלא הנהגה שהיא הנהגה אישית שלו. ככה דברים של אותו רב ובשם הרב גנגרס. א דבר ראשון שאנחנו הולכים לבדוק את העניין אז הייתי מעיד על זה שתי הערות. דבר ראשון זכינו היום לספר מאוד טוב מאוד מוצלח הליכות מנחם. הליכות מנחם הוצאת היכל מנחם שמביא הנהגות של הרבי ולמטה בהערות מביא מלא מקומות להנהגות של הרבי ואם אם אם נפתח את הפסקי תשובות ולא נראה שיטה כזו בהלכה אמנם למטה בירות הוא מביא שיש כאלה שנהגו ככה אבל לא מביא לזה מקורות הנה בספר הליכות מנחם מביא כמה מקודות יפים מאוד שהם מצאו אז הדבר ראשון לבוש לבוש תלמיד של הרמו שמביא את העניין הזה לעשות שיגיע לפסיעה שלישית יהיה רגלו השמאלי אחורי רגלו הימנית אז זה כמו שהרבי היה עושה מביא את מחצית השקל מפרש על המגן אברהם מביא הרוח השולחן פוסק של דוד הצמח צדק ומביא את העוד יוסף חי עוד יוסף חי בעל הבן איש חי רבי יוסף חיים מבגדד שמביא בעוד יוסף חי הלכות פרשת בשלח אחרי שהוא מביא את הברכי יוסף את ערכות חיים שהזכרנו מקודם שהמשנהרה מעתיק אותו מסיים הבן איש חי ואנו אין לנו אלא דברי המקובלים זל שיעשה שלוש פסיות באופן שיו שלושתן שווין גודל בצד עקב זאת אומרת אופן לא כמו חיים אלא שלושה פסיות ששלושתן שווים גודל בצד עקב אז אם כן מקורות להגנהגה של הרבי אז כמובן הנה יש לנו מקורות אגב באחת ההזדמנויות עניין אחר לחלוטין הרבי הביא אדמור הזקן והרבי אמר צריך יוד מהמקור של אדמור הזקן ואז הרבי אמר דבר דבר מאוד יפה שלא כמו אלו שאומרים ששפיץ חבד להגיד שאדמור הזקן בעצמו מקורל דרבא השפיץ חבד זה למצוא מקורות לאדמור הזקן וזה מה שעשה פה בס מה שעשו פה בספר הזה לחות מנחם שהביאו מקורות להנהגה הזו של הרבי אם יורשה הייתי מוסיף עוד איזשהוא נקודה שאני חושב שזה יכול להיות מקור ומקור לניהו דתי די די יפה כמו שאמרנו מקודם הטענה נגד ההנהגה הזו לא כתוב ארבע אה צעדים ארבע פסיעות כתוב שלוש פסיות לא ארבע לא ארבע פסיעות אז אבן התבונן מה זה פסייה בעצם אני יכול להסביר פסייה בשתי אפשרויות בשתי דרכים אני יכול להגיד פסייה כצעד כהזזת רגל וזה מה שעשה משנה ברודה רגל שמאל רגל ימין ורגל שמאל משתו שלוש פסיות אבל אני יכול גם להסביר באופן חדש פשייה מלשון מרחק. מרחק פשיעה. אם נדבר על מרחק פסייה, דווקא באופן שהרבי עשה, זה האופן שלוש פסיעות ממש, שלוש מרחקים של פשיעות. גם ברבנו מנוח אגב, מה שביאור הלכה מביא, זה שישה כביכול צעדים, שישה הזות רגל, אבל במרחק זה שלוש פסיעות. הוא אומר שמאל, ימין משתו כפול שלוש. אז זה ממש שלוש מרחקים של פשייה וככה גם כן אצל הרבי זה שלושה מרחקים של פסייה שלוש פסיעות במרחק למה מאיפה אני שואב את את המחשבה הזו ואז יש לנו מקור יפה מאוד להנהגה של הרבי הבית יוסף בסימן קכשהוא מביא את הגמרא הזו שצריכים לעשות שלוש פסיעות הוא בא ומחפש טעמים מרבותינו הראשונים לשלוש פסיעות הגמרא לא אומרת טעם והוא מביא טעמים לזה מביא טעם הראשון בשם רבנו הגדול רבי יצחק הבוהה בשם אורכות חיים אותו אורכות חיים מעניין אומר וטעם לשלוש פסיות של אחר התפילה כנגד שלושה מילים שרחקו ישראל מהר סיני בשעת מתן תורה עם ישראל קיבלו את התורה והתרחקו אחורה שלושה מילים שלושה מילים זה מרחק מכאן אני שואב לפי הורכות חיים שלוש פסיעות אז מה זה פשיעה אם כן האם זה הזזת רגל גל זה צעד או ששלוש פסיות זה שלוש מרחק של שלוש פסיות כמו שלושה מילים של עם ישראל טעם שני מביא הבית יוסף ושם אורכות חיים ועוד נמצא בהגדה שמשה רבינו עליו השלום נכנס בחושך ענן וערפל לפני הקדוש ברוך הוא הר סיני הוא נכנס לחושך ענן ורפל וכשיצא יצא מאלו השלושה ול ככה נוצין שלוש פסיות בגלל זה אנחנו עושים שלוש פסיות שהוא יצא מחושך הנן ורפל חושך נן ורפל מעבר לזה שזה שלוש דרגות כמובן אבל זה שלוש דרגות האלו בגשמיות זה מקום זה מקום של השלוש דרגות האלו שהביטוי שלהם הוא רוחני כמובן אבל זה מבטא שלוש מקומות שאנחנו עושים שלוש פסיות אז אנחנו אומרים לעשות מרחק אם כן שלוש פסיות שובה בית יוסף ממשיך הלאה הוא מביא סך הכל חמישה טעמים הטעם החמישי זה רבנו מנוח אותו רבנו מנוח שכבר ראינו לא נחזור על זה ושיבולי הלקת תוך כדי גם אחד הראשונים, אבל הוא לא עוזר לנו במה שאנחנו חוקרים, האם זה מרחק או שזה צעדים. והנה הטעם הרביעי שמביא רבנו הי גאון, רב חי גאון, רב חי גאון אומר משהו שלא לחלוטין מובן לנו אומר ככה, תם שלוש פסיעות שהם משום דתפילות כנגד מילים תקנו. למה אנחנו מתלים? כנגד תפילה, כנגד הקורבן תמיד. ממשיך רב חי גאון כשהכהן עולה למזבח עם מברת תמיד היה עולה דרך ימין עולה למזבח דרך ימין הנה בית הבחירה שאנחנו לומדים הוא מקיף ויורד דרך שמאל מימין לשמאל ואז הוא אומר משהו שלא ברור מה כוונתו ובין כבש למזבח היו שלושה רובדין של אבן ויורד בהם שלוש פסיות על עקב והנוסים כמו שהם היו עושים פים מגד במהיר במקום איזה רובדים של אבן איפה זה מוזכר בית הבחירה לרמבם איפה איפה יש בגמרא גם אחריו אחרים גם כן האירו שלא כל כך מובן מאיפה שאב את העניין של שלושה רובדין של אבן אבל בכל אופן הוא מדבר על שלושה רובדין שיורד את הפסיעות בשלוש רובדין האלו בין הקבש למזבח וזה שלוש פסיות השוב זה מיקום זה שלוש רובדין שלושה רובדים של אבן זה מיקום אז השלוש פסיות אם כן זה לא צעדים בלבד אלא זה מיקום זה מקום זה מרחק של מקום אם כן מובן לנו בטוב תעם ודעת לפי הטעמים שהרבי נקט שאנחנו לא עושים שלושה צעדים דהיינו שלוש שלושה הזזות רגליים שלושה צעדים שזה אלא שלוש פסיות אלא לעשות שלוש פסיעות מרחק של שלוש פסיות ואם כן זכינו ללמוד פה איזה הלכה דווקא מהנהגתו של הרבי עד כאן השיעור