הלכות שבת כמה זמן לפני הסעודה, מותר לסדר את שולחן השבת, הרב מאיר אשכנזי שנת תשפ"ד

[מוזיקה] אנחנו עוסקים בשיעורים הללו במלאכת בורר בשבת בשיעור הקודם הבאנו את שלושת התנאים שמתירים את מלאכת הברירה שאדם יברור אוכל מתוך פסולת שהברירה תהיה ביד ולא בכלי ושהוא יברור כדי לאכול לאלטר בשיעור הקודם דיברנו על המהות של שלושת התנאים הללו למה הם באמת מתיירים את הברירה ודיברנו גם על פרטי ההלכות בתנאי הראשון שהברירה תהיה של אוכל מתוך פסולת היום נדבר בעזרת השם על כמה פרטי דינים ונפק מינות למעשה בתנאי השני שהברירה תהיה ביד ולא בכלי ובתנאי השלישי שהברירה תהיה כדי לאכול לאלתר נתחיל מהתנאים שהברירה תהיה ביד ולא בכלי ברירה בכלי הכוונה לכלי המיועד לברירה דווקא אבל ברירה בין שני דברים מוצקים באמצעות מזלג או כף או סכין נחשבת ברירה ביד והיא לא נחשבת ברירה בכלי כי הכף או המזלג נחשבים כמו יוד אריכת כמו יד ארוכה של האדם שרק עוזרים ליד שלו לבצע את הברירה אבל עיקר הברירה נעשית על ידי היד של האדם ולא על ידי המזלג או הסכין כך יוצא מדברי אדמור הזקן בסימן שית סעיף יכ לגבי עירוי של יין מכלי שיש בתחתית שלו שמרים ועירוי של שומן שצף על גבי החלב שדמור הזקן אומר שהעירו והשפיעה של היין או השומן באמצעות התיה של הכלי נחשבת בריירה ביד והיא לא נחשבת בריירה ב כלי למה כיוון שעיקר הברירה נעשת על ידי ידיו על ידי שהוא מכופף את הכלי עם הידיים שלו והוא עושה את זה בנחת וכך נשפך מהכלי רק יין בלי שמרים אם כך הברירה היא ביד כיוון שמה שיוצר את הברירה זה הכיפוף העדין של הכלי באמצעות היד שלו על דרך זה יהיה בענייננו שבריה בין אוכל לפסולת שנעשית ב אצעות אחיזה בסכין או במזלג נחשבת בריירה ביד ולא בכלי כיוון שהסכין או המזלג הם לא כלים שמיועדים לברירה ועיקר הברירה נעשת על ידי ידיו על ידי התנועות שהוא עושה עם המזלג להפריד בין האוכל לבין הפסולת והמזלג הרי נשלט לגמרי על ידי האדם הוא משמש רק כמו יד ארוכה שלו לכן זה נקרא בריירה ביד ולא בכלי בורר בכלי ה הוא בכלי שמיועד לברירה דווקא כך כותב אדמור הזקן ואינו חשוב בורר בכלי אלא כשמשנים בסוודר או כפיפה וכיוצא בזה שאז הברירה נעשית על ידי שמה שהאוכל עובר בחורים של הכלים המיוחדים הללו שמיועדים לסינון וברירה זה נקרא בורר בכלי על כל פנים לפי זה מותר להוציא אוכל מתוך פסולת כדי חול אלתר באמצעות כלי שלא מיועד לברירה כמו כף או מזלג או סכין כיוון שנחשב שהברירה נעשת ביד שלו ולא בכלי והתקיימו שלושת התנאים שמתירים את הברירה בשיעור הקודם הבאנו שמותר לקלף פעירות וירקות סמוך לסעודה והכילו הזה צריך להיות ביד זאת אומרת לא באמצעות כלי שמיועד לכך שזה מקלף במקלף אסור לקלף בשבת אפילו סמוך לסעודה כי נחשב שהוא בורר בכלי שמיועד לברירה אבל בסכין מותר לקלף סמוך לסעודה כי קילוף בסכין נחשב כמו בריירה ביד ולא בכלי מה ההבדל מה ההבדל בין קילוף בסכין או במקלף ההבדל בין סכין למקף יהיה מובן לפי היסוד שהסברנו בקילוף שנעשה בסכין עיקר הברירה בין הפסולת לאוכל נעשת על ידי ידי האדם על דרך המקרה של אירוי יין מהכלי האדם רק נעזר בסכין נסביר את הדברים הרי הסכין מצד עצמו הוא דבר שחותך הוא לא דבר שמקלף אלא מה האדם מכוון את הידיים שלו באופן כזה שהסכין יחתוך רק את הקליפה ולא תפרי עצמו אם כך עיקר הברירה בין הפסולת לבין האוכל זאת זאת אומרת בין הקליפה לבין הפרי נעשת על ידי הידיים של האדם שהוא מכוון אותם בצורה כזאת שהכילו יפריד בין הקליפה לבד שהיה הפסולת לבין האוכל או או יותר נכון שהוא יחתוך רק את הקליפה ולא את הפרי בלי שהאדם יכוון את הידיים שלו בצורה עדינה כל כך הסכין היייתה חותכת גם חלק מהפרי יחד עם הקליפה ולא הייתה כאן בריירה בין פסולת לביין אוכל אלא הייתה כאן ברירה בין אוכל ופס לבין אוכל כי ביחד עם הקליפה היה יורד חלק מהאוכל אז אין בזה בכלל איסור ברירי כי זה ברירה בין אוכל ופסולת לבין אוכל זאת הסיבה הרי שיש כאלה שלא יודעים לקלף תפוח באמצעות סכין לגברים יש הרבה פעמים בעיה עם זה הם לא יודעים לעשות את זה למה כי הם לא יודעים לכוון את היד שלהם באופן כזה שהסכין יחתוך רק את הקליפה ולא יחתוך עם הקליפה רק חלק מהתפוח כי כפי שאמרנו שבילו סכין זה לא קילוף חותכים את הקליפה מה שגורם את ההסרה של הקליפה לבד בלי הפרי ההסרה של הפסולת לבד זה זה שאדם מכוון את היד זה לא הסכין כשלעצמו כי הסכין כשלעצמו הוא כלי שחוטף ולא שחותך ולא כלי שמקלף קליפות במילא ה כאשר הקילוף נעשה בסכין אז הברירה בין הפסולת לאוכל נעשית במידה רבה מאוד על ידי שאדם ון את היד של האדם לכן קילוף בסכין נקרא ברירה ביד ולא ברירה בכלי לעומת זה בקילוף במקלף האדם לא מכוון את היד שלו בכלל הוא רק מעביר את המקלף על גבי התפוח והכילו על ידי המקלף הקילוף של הקליפה על ידי המקלף נעשה בדרך ממילא כי זה כלי שמיועד לקילוף לכן קילוף במקלף נחשב ברירה בכלי אבל חיתוך בסכין חשו ברירה ביד נקודה נוספת אדם שמוציא מהסיר באמצעות כף חתיכות של אוכל שדרך לאכול אותם במזלג ולא בכף הוא עדיין נחשב לבורר ביד ולא בכלי למשל אדם שמוציא מהסיר באמצעות כף חתיכות קטנות של תפוח אדמה מבושל למרות שדרך לאכול את התפוח אדמה באמצעות מזלג ולא באמצעות כף ואם כך יוצא לכאורה שהכף משמשת כעת כמו כלי שבורר את את התפוח אדמה מהמים שבסיר אם מדובר על חתיכות קטנות של תפוח אדמה שהם מחשבות מעורבבות במים בכל זאת עדיין נחשב שהברירה נעשת ביד ולא בכלי למרות שהוא לוקח את זה עם הכף כי סוף סוף הכף היא לא כלי שנועד להפריד בין חתיכות קטנות של תפוחי אדמה לבין המים שהתפוח אדמה יתבשלו בהם אבל כאשר וצא את התפוח אדמה מהמים שבשיר נעשת באמצעות מצקת או באמצעות כף שיש בהם חורים אז ההוצאה נחשבת ברי ר בקלי כי הוא מפריד בין מוצק לנוזל באמצעות כלי שמיועד לכך כי הכף המחוררת נועדה בדיוק בשביל זה להפריד בין המוצק לבין הנוזל שבסיר גם כאשר אדם מטה את הסיר כדי שהמים או המרק שבתוכו ישפכו והוא מעקב את החתיכות המוצקות שבסיר שלא ייצאו החוצה על ידי שהוא מצמיד כף לקצה של הסיר או שהוא מצמיד א לקופסה או שהוא מצמיד את נגיד את המכסה של הסיר או שהוא מצמיד את המכסה של של קופסת השימורים לקופסה כדי שרק השמן ישפך ממנה בכל המקרים הללו נחשב שהברירה נעשת בכלי כי הדרכים הללו הם הדרכים הרגילות של האדם להפריד בין הנוזל שהאדם רוצה שישפך מהסיר או מהקופסה לבין המוצע כשהוא רוצה שהוא ישאר בסיר או בקופסה אז נחשב שהברירה נעשת ב אמצעות כלי שמיועד לזה נציין בדרך אגב שהברירה בין הנוזל לבין המוצג שבסיר שייכת רק בין הנוזל לבין החתיכות הקטנות שבסיר כי החתיכות הקטנות נחשבות מעורבבות בנוזל שבסיר במים או במרק וכדומה אבל החתיכות הגדולות שבסיר אם זה של תפוח אדמה או של גזר וכדומה הם נקרות בפני עצמם ובמילא הם לא נחשבות בכלל מעורבבות במרק או במים שבסיר אז אין דין בורר מלכתחילה בהוצאה שלהם מתוך המרק או מתוך המים שבסיר כפי שנגענו בנקודה הזאת בשיעורים הקודמים כל זה שההפרדה בין הנוזל לבין המוצק באופנים שהבאנו נחשבת ברירה זה רק כאשר האדם רוצה ופועל שיצא מהסיר או מקופסת השימורים רק נוזל והוא רוצה שכל המוצק ישאר בתוך הקופסה או בתוך הסיר אבל אם לאדם לא אכפת שיצא מה מקופסת השימורים או מהסיר של המרק גם קצת מהמוצא והוא משאיר פתח רחב יותר כדי שגם מוצק יוכל להישפך משם במקרה הזה לא נעשה פעולה של ברירה בכלל כיוון שהוא לא מפריד בין נוזל למוצק אלא הוא מפריד בין מוצק לבין מוצק עם נוזל וזאת לא בריירה אין כאן הפרדה בין פסולת לבין אוכל ביחד עם העם מה שהוא לא רצה הרי הוא הוציא גם קצת מהאוכל שאותו הוא הרי רוצה על רך זה במקרה שאדם מצמיד כף עם שקדי מרק לדופן של הצלחת כדי שהמרק יצא מהכף אבל הוא משאיר קצת מרק עדיין בכף עצמה זה לא נחשב ברירה כיוון שאין כאן הפרדה בין נוזל למוצק בין השקדים לבין המרק אלא יש כאן הפרדה בין נוזל לבין נוזל עם מוצק בין מרק לבין מרק עם שקדים זה לא נקרא ברירה אבל אם אדם מצמיד את הכף עם השק די מרק לדופן של הצלחת באופן שכל המרק יצא ויישארו רק השקדים הוא נחשב בויירר בכלי כיוון שזאת הדרך להפריד בין השקדים לבין המרק גם במקרה שהוא לוקח את השקדיה של המרק באמצעות מזלג גם מהז הוא נחשב רר בכלי הפרדת ה שקדי מרק מהמרק באופנים הללו אסורה גם אם הוא מתכוון לאכול את המרק לאלטר מיד אחרי שהוא יסיים לאכול את השקדים זה גם אסור אסור להפריד את השקדים בצורה כזאת כי הברירה של השקדים נעשית בכלי ולא ביד ואחד מהתנאים של ברייר זה שהברירה תהיה ביד ולא מספיק זה שהוא עומד לאכול את זה לאלתר עד כאן לגבי התנאי שהברירה תהיה ביד ולא בכלי כעת נעבור לתנאי הנוסף שנדרש כדי להתיר את הברירה שהברירה תהיה כדי להשתמש בדבר לאלתר מה הכוונה לאלתר אומר אדמור הזקן בסימן שי סעיף ג כך אינו קרוי לאלתר אלא סמוך לסעודה ממש אבל אם לא יוכל עד לאחר שעה אסור אם כך לאלטר הכוונה סמוך לסעודה ממש כמה זמן לפני הסעודה נקרא סמוך לסעודה ממש כותב אדמור הזקן בסעיף שאחר כך בסימן שי סעיף ד שצריך להיזהר שלא לברור עד לאחר יציאה בית הכנסת שיהיה סמוך לסעודה ממש ואז מותר לברור כל מה שצריך לאכול ממנו באותה סעודה על דרך זה כותב אדמור הזקן במקום נוסף בסימן ש חוף א' בסעיף י שצריכים להיזהר שלא יתחילו עד אחר יציאה מבית הכנסת שצריך שיהיה סמוך לסעודה ממש כמו שנתבאר בסימן שני ותס לעניין בויירר נסביר את הדברים ההיתר לברור בשבת כדי לאכול את הדבר הנבר לאלטר ו ממתי שאלו שעומדים לאכול את הדבר שנברר מתחילים להתקדם לקראת האכילה לכן ברגע שאבא ובני המשפחה יצאו מבית הכנסת והתחילו ללכת הביתה כדי לאכול את סעודת השבת מותר מאז לעשות בבית פעולה של בריירה עבור הסעודה באופן המותר זאת אומרת שזה לברור אוכל מתוך פסולת והברירה תהייה ביד ולא בכלי כי היות שהבית הוא מקום הסעודה ואבא ובני המשפחה שאיתו מתכוונים להתיישב לאכול את הסעודה כאשר הם יגיעו מבית הכנסת הביתה אז ברגע שהם יצאו מבית הכנסת והתחילו ללכת הביתה התחילה ההתקדמות שלהם לקראת אכילת הסעודה ולכן מאותו רגע נחשב שהברירה שנעשית בבית היא כדי לאכול לאלטר כי לאלטר הכוונה סמוך לסעודה מ גע שהתחילה ההתקדמות של בני הבית חילת הסעודה זה נקרא סמוך לסעודה על פי זה במידה ויש עניינים של ברירה בהכנה של הסעודה כמו קילוף פירות וירקות ועוד חובה להקפיד שהפעולות הללו בהכנת הסעודה לא יעשו לפני הזמן שאבא או הבנים כיצ בזה יוצאים מבית הכנסת הביתה לאכול את הסעודה אבל צריך לדעת שהסימן הזה של יציאה מבית הכנסת זה במקרה שפרק הזמן שבין היציאה מבית הכנסת ועד ההגעה הביתה והישיבה לאכול הוא מספיק ארוך כדי להכין את הסעודה בזמן הזה אבל אם בית הכנסת הוא מאוד קרוב לבית או שסביב השולחן ישבו כמה וכמה סועדים כך שאי אפשר להכין את הסעודה שכוללת עניינים של בריירה כמו קילוף של ביצים ופירות וירקות וכדומה בזמן הקצר של להליכה מבית הכנסת הביתה בוודאי שכך זה בקידוש שעושים לבחורים בישיבה או למתפללים בבית הכנסת או כאשר יש משפחה גדולה בשבת שבע ברכות שבכל המקרים הללו יש סועדים רבים ואי אפשר להספיק להכין את כל העניינים שיש בהם בריירה בזמן הקצר של החזרה מבית הכנסת אז בכל המקרים הללו מותר להתחיל להכין את הסעודה ולעשות את כל הפעולות שיש בהם עניינים של בריירה גם לפני שיוצאים מבית הכנסת והשיעור בזה הוא שהסעד תהיה מוכנה בשעה שהאדם ירצה להתחיל לאכול אותה נסביר את הדברים על פי היסוד שדיברנו כמה וכמה פעמים בשיעורים הקודמים שבירר הוא מלאכה בגלל התוצאה החשובה שנעשתה כאן תיקון של אוכל כאשר הפעולות של הכנת הסעודה מתוכננות כך שיסיימו אותם מיד כשיגיעו מבית הכנסת ויוכלו להתיישב לאכול מיד בלי לחכות אז הפעולות של הכנת הסעודה נחשבות התארגנות לאכילה והם לא נחשבות פעולות בפני עצמם של תיקון אוכל וכאשר הפעולות של הברירה מוגדרות התארגנות לאכילה אין בהם מלאכה של בויירר כמו שהערכנו בשיעור הקודם שיסור בויר קיים רק כאשר הברירה מתעסקת עם האוכל שלעצמו לתקן אותו מהפסולת שנמצאת בו אבל אם הברירה מתייחסת לאכילה ומוגדרת כ התארגנות לאכילה וכ התחלת האכילה אז הברירה לא נחשבת מלכה ומותר לעשות אותה בזה הסברנו בשיעור הקודם למה מותר לברור אוכל מתוך פסולת ולמה מותר לברור ביד וגם למה מותר לברור כדי לאכול לאלתר אז כך גם בעניינינו כאשר נדרשות הכנות רבות לסעודה ולא יספיקו לעשות את הפעולות של הברירה בזמן ההליכה מבית הכנסת הביתה מותר להתחיל לעשות את הפעולות הללו גם לפני שאבא יוצא מבית הכנסת אלא שצריך לתכנן אותם באופן כזה שהתחלת הסעודה תהיה מיד כשסיימו את ההכנות לסעודה כי את כי אז הפעולות של הברירה יהיו מוגדרות כ התארגנות לאכילה ודרך החילה וכך לא יהיה בהם איסור בויירר אבל אם התחילו את ההכנות מוקדם מדי ונשאר פרק זמן בין סיום החנת הסעודה לבין הסעודה עצמה אז פעולות הברירה נחשבות למעשה בפני עצמו של תיקון אוכל והם לא נחשבות התארגנות לאכילה ואז הם נחשבות ואז זה מסמל אוכל מהיסוד הזה יוצאת נפק מינה נוספת אדם שרוצה להוציא בשבת אוכל מהמקפיא והאוכל הזה מעורבב באוכל אחר שנמצא במקפיא כך שההוצאה של האוכל כרוכה במיס בריירה של אוכל מתוך פסולת של מה שהוא רוצה מתוך מה שהוא לא רוצה כמה זמן לפני הסעודה מותר לו להוציא את האוכל מהמקפיא אז התשובה היא שמותר להוציא את האוכל מהמקפיא מספיק זמן לפני הסעודה כדי שהאוכל יספיק להפשיר למרות שמדובר במשך זמן ארוך לפני הסעודה אז בכל זאת נחשב שהברירה נעשת כדי לאכול את הדבר לאלתר כי כי כל פרק הזמן שנדרש כדי שהאוכל יפשיר ויהיה מוכן לאכילה כלול בהגדרה של התארגנות לאכילה כיוון שדרך ההתארגנות לאכילה לגבי מאכל כפו לגבי המאכל הקפוא הזה היא שמוציאים אותו משך זמן ארוך לפני הסעודה כדי שהוא יספיק להפשיר עד הסעודה וכל מה שהוא דרך אכילה אין במלאכה של בויירר ועל דרך זה דין נוסף בקבוקי שתייה שנמצאים בתוך תערובת של בקבוקים אחרים ואדם רוצה להוציא אותם מתוך התערובת ולהכניס אותם למקרר כדי שתהייה לו שתיה קרה בסעודה מותר לו לעשות את פעולת הברירה הזאת ולהכניס אותם למקרר גם משך זמן ארוך לפני הסעודה כי היות שזמן הקירור הזה נדרש כדי שהשתייה תהיה מספיק קרה בסעודה אז במילא כל פרק הזמן שנדרש לקרר את השתייה כלול בהגדרה של אאלתר כיוון שכך היא דרך ההתארגנות לאכילה לגבי שתייה שצריכה קירור שמכניסים אותה למקרר משך זמן לפני הסעודה ובמילא הברירה בזמן הזה לא נחשבת מלאכה כיוון שהיא מוגדרת כ התארגנות לסעודה ומכאן לדין נוסף אישה שהולכת להתפלל בבית הכנסת והיא רוצה להכין את הסעודה עוד לפני שהיא יוצאת מהבית כדי שאפשר יהיה להתיישב לסעודה מיד כאשר יגיעו מבית הכנסת הדין הוא שאסור לה לעשות פעולות של בריירה בהכנת הסעודה לפני שהיא יוצאת לבית הכנסת כי הזמן הזה לא נקרא לאלטה רק אחרי שהיא חוזרת מבית הכנסת יהיה מותר לה לעשות פעולה של בריירה כמו קילוף הירקות וכולי א בפרק הזמן שנדרש להכנת הסעודה שזה נקרא סמוך לסעודה שזה נקרא לאלתר הדין הזה הוא נפק מינה גם לגבי מקרה של אישה שנכנסה בשבת בבוקר לבקר את ההורים שלה והיא רוצה לנצל את הזמן הזה גם כדי לחתוך להם את הסלט לקלף להם את הביצים ולהכין אליהם את סעודת השבת כדי שהם לא יצטרכו לטרוח בעצמם להכין את הסעודה אחר כך הדין הוא שאסור לה לעשות את זה כיוון שהפעולות של הברירה שהיא עושה בבוקר לא נעשות כדי לאכול את הסעודה לאלתר ולמרות שיש לה כוונה טובה של כיבוד אוהם והמטרה של הכיבוד ה והיא מתקיימת כבר בבוקר בשעה שהיא מכינה את הסעודה בכל זאת זה לא נחשב לאלטר כיוון שלטר הכוונה סמוך לסעודה עצמה אדם שיוצא לטייל עם ילד קטן והוא יודע שבמהלך הטיול הוא יצטרך לתת לילד או שהוא ירצה לתת לילד פרי לאכול ומדובר בפרי שצריך לקלף אותו ולא יהיה לו בדרך סכין לקלף את הפרי אסור לו לקלף את הפרי לפני שהוא יוצא לדרך כיוון שהברירה שנעשית בקילוף של הפרי לא נעשת לאלתר סמוך לאכילה יקח עוד זמן עד שהוא יאכל את את הפרי הזה אלא אדם צריך לקחת איתו את הסכין ולקלף את הפרי במהלך הטיול עצמו לפני האכילה אדם שרוצה לברור פירות טובים מתוך פירות רכובים כדי שהפירות הטובים לא ירכיבו גם כן בגלל זה שהם נמצאים יחד עם הפירות הרכובים אסור לו לעשות את זה אם הוא לא מתכוון לאכול את הפירות הטובים לאלטר ולמרות שהמטרה שהפירות הטובים לא ירכיבו מושגת מיד כי הם מיד מפסיקים להרכיב כי מיד כעת כבר הם לא יחד עם הפירות הרכובים בכל זאת זה לא נחשב לאלטר כי לאלטר הכוונה שישתמשו בפירות לאלתר שיאכלו אותם לאלתר וכאן ההפרדה לא נעשת על מנת לאכול את הפירות הטובים לאלתר אדם שרוצה לסדר את השולחן להניח עליו את הצלחות והכוסות עם הסום וכולי כבר בשבת בבוקר וסידור השולחן קרוך בפעולות של ברירה כמו למשל שהוא מוציא את המזלגות מתוך תערובת של סקום שנמצא יחד במייבש כלים על השולחן על השיש מותר לנו לסדר את השולחן בשבת בבוקר אז הדין הוא כך אם סידור השולחן בשבת בבוקר נעשה כדי שהשולחן יהיה מוכן לסעודה אסור לו לעשות פעולות של ברירה כאשר הוא מסדר את השולחן כיוון שהפעולות של הברירה הללו לא נעשות כדי להשתמש בכלים לאלטר כי הסעודה תהיה רי משך זמן אחר כך אבל אם זה שהוא מסדר את השולחן כבר בבוקר זה בגלל שהוא רוצה שהשולחן יראה כבר בבוקר יפה ומסודר כי זה יוסיף כבר אז למראה המסודר של הבית כותבים הפוסקים האחרונים שמותר לו לסדר את השולחן בבוקר ולעשות פעולות של בריירה במהלך סידור השולחן למרות שהשימוש בקהלים עצמם שהוא ברר יהיה רק אחרי משך זמן ולא לאלטר כי היות שהסלון נעשה יפה כבר בבוקר נחשב שהוא בורר צורך שימוש לאלתר נתעמק בזה לכאורה יש סתירה בין שתי ההלכות שאמרנו כעת כי אם מספיק רווח חיצוני כדי שיחשב שהברירה נעשית לצורך שימוש לאלתר ולא מוכרחים שהשימוש יהיה שהשימוש בדבר הנבר עצמו יהיה לאלתר שלכן מספיק זה שהסלון נעשה יפה יותר לאלתר ומותר לסדר את השולחן כבר בשבת בבוקר למרות שהש ואכילה בכלים עצמם שאותם בררו זה יעשה רק אחרי משך זמן בכל זאת זה מותר כי מספיק זה שיש רווח חיצוני לאלתר שהסלון נעשה יפה יותר אם כך למה אסור לברור כעת פירות טובים מתוך פירות רכובים כדי שהפירות הטובים לא ירכיבו הרי גם כאן יש תועלת לאלטר שהפירות הטובים לא יתחילו להרכיב כעת גם כן אז למה מותר לברור את הפירות הטובים מתוך הרכובים רק אם וכל את הפירות הטובים מיד אז ההסבר בזה הוא כך רק אם יש תועלת חיובית רק ז זה נקרא שמשתמשים בדבר לאלטר אבל תועלת שלילית לא נקראת שימוש בדבר לאלטר לכן אם התועלת י שהסלון יהיה יפה כעת זה נקרא ברירה לצורך שימוש לאלטר יש כאן שימוש בכלים רק מה הרווח הוא חיצוני הוא לא משתמש בכלים עצמם אבל על ידי הכלים יש תועלת חיובית שהסלון נעשה יפה יותר אבל אם התועלת היא רק שהפירות לא ירכיבו זה לא נקרא לצורך שימוש בפירות הטובים לאלתר כי התועלת היא שלילית בלבד שהפירות לא ירכיבו אז אין כאן שימוש ותועלת חיובית לכן זה לא לכן יהיו פה דיני ברירה אסור למיין תערובת של משחקים או תערובת של ספרים או תערובת של או כלפים של המשחק וכולי כדי שהחדר או השולחן יהיה נקי ומסודר בזה לא אומרים שכיוון שהעיפו של המקום נעשה לאלטר מותר לברור את זה מה ההבדל מה ההבדל בין זה לבין סידור השולחן של שבת בשבת בבוקר כדי לייפות את הסלון שאמרנו שזה מותר אז ההסבר בזה הוא כך במקרה של סידור המשחקים או הקילים שמפוזרים בחדר אדם לא תמש לאלטר בכלים או במשחקים שהוא ברר הוא מסלק אותם מהמקום הוא מכניס אותם לקופסה או לארון שלהם אז הסדר בחדר נעשה על ידי שאין בו כלים מפוזרים ואיין בו משחקים מפוזרים הכלים או המשחקים המסודרים עצמם לא לא פועלים באופן חיובי להוסיף יופי בחדר אלא רק שכאשר הם מפוזרים הם גורמים שהחדר יראה לא מסודר כאשר מכניסים אותה למקום שלהם הם כבר משמשים גורם שמקלקל את המראה של החדר אבל היופי החיובי בחדר לא נפעל על ידי שהמשחקים כעת מסודרים אלא רק שכאשר הם מפוזרים הם מקלקלים את המרה של החדר לכן אם לא משחקים במשחקים עצמם מיד אחרי הברירה אסור לסדר אותם באופן של בריירה כי אין כאן שימוש חיובי לאלתר בדבר שהאדם ברר כי לא רק שהאדם לא משתמש במשחקים צבם אלא גם היופי של החדר לא נעשה על ידי שהמשחקים מסודרים כמו שאמרנו סידור המשחקים הועיל רק באופן שלילי שהוא סילק מהמקום את הבלאגן שהיה בחדר אז סידור המשחקים דומה לברירה של פירות טובים מתוך פירות רקובים כדי שהטובים לא ירכיבו שאמר נו שהברירה הזאת אסורה כי התועלת מהבריאה היא תועלת שלילית בלבד ולא חיובית מה שאין כן במקרה שהוא מסדר את השולחן בשבת בבוקר כדי לייפות אותו לא מדובר שקודם הכילים היו מונחים על השולחן מעורבבים והאדם רוצה לסדר את הבלאגן שיש על השולחן התערובת של הכילים בשבת בבוקר אנחנו מדברים על מקרה שהתערובת היייתה במייבש הכילים במטבח ולא על השולחן בסלון האדם רוצה להניח את הכלים על השולחן כדי לייפות את הסלון באמצעות הכלים עצמם כי הכלים של שבת הם יפים ומיוחדים וכאשר השולחן יהיה מסודר עם הכילים יש לשולחן מראה שבתי ומכובד כבר עכשיו במקרה כזה אדם משתמש באופן חיובי בקהלים עצמם לאלטר כי היופי של השולחן נעשה על ידי הכלים עצמם לכן מותר לסדר את השולחן למטרה הזאת גם על ידי פעולות של בריירה אדם שיוצא מהבית בשבת והוא לא רוצה להוציא את המפתח סליחה והוא רוצה להוציא את המפתח של הבית מתוך הצרור של המפתח הצרוב של המפתחות זה בעצם תערובת של מפתחות והוא רוצה עכשיו להוציא רק את המפתח של הבית מתוך הצרור הזה אז הדין הוא כך אם הוא צריך לנהול עכשיו את הבית עם המפתח הזה נחשב שהברירה היא כדי להשתמש בדבר לאלתר ומותר לו לברור את המפתח מתור שער המפתחות ש בצרור אבל אם הוא לא נדרש לנהול את הבית כשהוא יוצא ממנו אם זה בגלל שנשארים בו אנשים ואם זה בגלל שהבית ננעל בטריקה של הדלת השימוש שלו במפתח יהיה רק כאשר הוא יחזור הביתה שאז יהיה לו מפתח לפתוח את הבית אסור לו להוציא כעת את המפתח מעצרו כי הברירה לא נעשית לצורך שימוש לאלתר העצה שהוא יוכל לברור את ה את המפתח לפני שהוא יוצא מהבית היא שאדם אחר יוציא את כל המפתחות מצרור ויפר אותם עם רווח בין מפתח למפתח עד שיחשב שהם לא מעורבבים בכלל ואז הוא יקח את המפתח של הבית כי במצב כזה אין תערובת ואיין בריירה מתערובת כמו שדיברנו באחד השיעורים הקודמים מותר להוציא ספר מתוך הרמת ספרים כדי ללכת לאלטר לבית הכנסת וללמוד בספר מיד כשההוא יגיע לבית הכנסת ולמרות שהדרך לבית הכנסת לוקחת זמן בכל זאת נחשב שהברירה נעשת לצורך שימוש בספר לאלטר כי אין דרך אחרת ללמוד בספר מייד כשההוא יגיע לבית הכנסת כאשר הספר נמצא בערימה בבית אם לא על ידי שהוא יקח את הספר מהבית כעד לאידך כתוב באחרונים שאדם שמתארגנת בשבת בבוקר אסור לו לפני התפילה להוציא חומש עבור קריאת התורה מתוך ערימה של ספרים מתוך תערובת של ספרים כי הברירה של החומש לפני התפילה לא נעשית לצורך שימוש בדבר לאלתר אלא רק בז זמן קריאת התורה אבל הרי אפשר לקחת את החומש לפני קריאת התורה שאז יהיה זה יהיה לצורך שימוש לאלתר צריך לדעת ש באחרונים חלק מהאחרונים כתוב שכאשר הספרים עומדים פארון הם לא נחשבים לתערובת בכלל גם אם באותו מדף יש כל מיני ספרים ומותר לקחת את ה את לפני התפילה חומש מהמדף בארון גם אם יש ערבוב בספרים על המדף עצמו אם יש שם חומשים מכל מכמה חמישה חומשי תורה אדמור הזקן כותב כך כל שהוא סמוך לסעודה מותר לברור לצורך כל אותה סעודה אף על פי שתימשך איזה זמן זאת אומרת שמותר להכין סמוך לסעודה גם את המנה האחרונה של הסעודה למרות שיקח זמן עד שיגיעו עד שיאכלו אותה לא צריך לעצור במהלך הסעודה כדי להכין את המנה האחרונה כדי שההכנה תהיה לאלטר סמוך לאכילה הסיבה לזה היא כי כך היא דרך האכילה שכל המנות מוכנים מוכנות עוד לפני התחלת הסעודה מותר לאדם לברור לפני הסעודה את כל הכמות שנראה לו שהוא ושאר בני הבית יאכלו בסעודה גם אם מתברר אחרי הסעודה שבפועל לא אכלו את כל הכמות הזאת ונשאר סלט ל למשל כך כותב אדמור הזקן בסימן שי סעיף ג אם נשתייר מברית עד לאחר הסעודה אין בכך כלום כיוון שבירר בהיתר ובלבד שלא יערים הסיבה לזה היא כי אף פעם אי אפשר לדעת כמה יאכלו בפועל והדרך היא להכין אוכל ברווח כדי שלא יהיה מצב שהאוכל יגמר ולא יהיה אוכל לאנשים שירצו עוד ובמילא כל הכמות שאדם סביר רגיל להכין נחשבת דרך אכילה והתארגנות לאכילה כי כך היא הדרך להתארגן לאכילה בכמות ראוייה שבוודאי תספיק לכולם