הלכות שבת האם אפשר לעשות קידוש כמה פעמים? ומה בנוגע להבדלה? הרב יעקב שוויכה שנת תשפ"ז

שלום וברכה. נדבר הפעם על חיוב של קידוש והבדלה גברים, נשים האם גבר שכבר יצא לחובת קידוש או הבדלה יכול לקדש או להבדיל עבור אישה? דהיינו כך. נתחיל נחלק את הדברים לשניים. קידוש ואחרי זה נדבר על הבדלה. קידוש הדין החובה לקדש בשבת בכניסת השבת לפי לפי כל הדעות הוא דין מן התורה שאנחנו לומדים את זה בפסוק זכור את יום השבת לקדשו שאנחנו זוכרים את השבת בכניסתו אז עצם הקידוש בליל שבת הוא מן התודה האם גם לקדש על ובמקום סעודה זה לא לקדש החובה לקדש על והחובה לקדש במקום סעודה ולאכול סעודה בקידוש בלי זה לא יוצאים ידי חובה זה כבר חובה דרבנן לקדש על ולקדש במקום סעודה אבל עצם הקידוש הוא מן התורה ולכן יש הלכה מעניינת שמופיעה בפוסקים גם אדמור הזקן מגן אברהם מקודם שכשאנחנו מתפללים בעצם כבר יוצאים ידי חובת קידוש מן התורה בעצם כשאדם מתפלל וזוכר את השבת בתפילה שלו אז הנה כברצה חובת הקידוש בכל אופן הוא צריך לקדש על ולקדש במקום סעודה אם אנחנו לומדים שהחיוב קידוש הוא מן התורה מהפסוק זכור את יום השבת לקדשו אז זה מצוות עשה מה קורה לאישה הרי אישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמה במקרה הזה היא חייבת מדוע היא חייבת כיוון שזכור בלוחות הראשונות זכור יום השבת לקדשו ושמור שנאמר בלוחות השניות שמור את יום השבת לקדשו הם נאמרו בדיבור אחד אז אנחנו עושים השוואה מקישים בין אחד לשני כשם שאישה חייבת וכל המצוות לא תעשה זה לא משנה אם מצוות או תעשה אם הזמן גרמה או לא אם זה דבר שתלוי בזמן או לא ישחבת בכל המצוות או תעשה אז ככה גם כן היא חייבת במה שהוקש לשמירה שזה לזכירה אישה חייבת בקידוש. אישה חייבת בקידוש בדיוק כמו הגבר. אין שום הבדל בין הגבר לאישה בחובת הקידוש. אז אם כן, נסכם בשבת לקדש זה מצות עשה מן התורה. בין על האיש בין על האישה. לקדש על במקום סעודה זה מדרבנן. לא נרחיב על זה. אבל האדמור הזקן פוסק כמו השיטות שביום טוב זה מדברי סופרים. זה לא מן התורה זה מדברי סופרים יש כאלו חולקים ואומרים שזה מן התורה אדמור הזקן שזה מדברי סופרים ובכל אופן גם בקידוש ביום טוב גבר ואישה מה קורה האם אדם יכול לקדש עבור אישה שהיא כשהוא לא יוצא דחובה בקידוש הזה האם יש אפשרות כזו שאז בוא נתחיל למה נתחיל מאישה נתחיל מגבר האם אדם יכול לקדש עבור מישהו אחר [כחכוח][שיעול] מישהו לא מסוגל לקדש משום מסיבה כזו זו אחרת הוא לא יודע לקדש, הוא לא יכול לקדש ואדם שלא יוצא ידי חובת הקידוש האם יכול לקדש את זה עבורו? בוא ניתן לזה דוגמה פרקטית ומעשית אדם מגיע לביתו, אומר שבת שלום לאשתו, אבל יש להם שכנה שהיא חיה לבד והיא לא מסוגלת, לא יכולה, לא רוצה, לא יכולה לקדש. מה הדרך הנכונה? אז האם לדפוק אצלה ולהגיד בואי תיכנסי תשמעי קידוש אצלנו והיא כמובן אם מזמינים אותה לאכול סעודה אז אין על מה לדבר היא זוכלת אצלהם והכל טוב אבל אם היא רק שומעת קידוש וחוזרת לביתה היא לא יצא דחובה זה לא נכון למה קידוש צריך להיות במקום סעודה אלא אם כן פותחים את הדלתות והאיש מקדש בכל אדם והיא שומעת בביתה והיא אוכל את הסעודה בביתה והוא אוכל עם אשתו בביתו זה זו אפשרות אבל אם לא שהיא תיכנס ותשמע קידוש ותחזור לאכול בביתה זה לא נכון קידוש צריך להיות במקום סעודה אז מה האפשרות הנוספת שיכולים לעשות במקרה כזה במקרה כזה יכול הבעל נכנס הביתה אמר לאשתו שבת שלום ובואו נדפוק אצל השכנה שהיא חיה לבד שניהם דופקים אצלה לדוגמה בהשם דוגמה נכנסים שבת שלום והוא מוציא אותה ידחי חובת קידוש אבל עכשיו זה קורא הפוך. הוא יקדש עבודה והוא לא יצא ידי חובת קידוש. הרי הוא לא אוכל שמה. זה לא קידוש במקום סעודה. והוא עדיין לא קידש לעצמו. אסור לו אפילו לשתות מהכוס קידוש. אז איך הוא יעשה? הוא יקדש עבורה והוא מברך עבורה גם ברכת הגפן וגם ברכת מקדש השבת בלכת הקידוש. הוא מברך עבורה. למרות שהוא לא ישתה ולא יטעם מכוס הקידוש והוא יגיד לה שהיא תשתה מלא לוגמיו מכוס הקידוש קשה ליין נעשה זה על מיץ ענבים לדוגמה או הפשרות הנוספות שהלכה מאפשרת במקרים כלו באחרים אז הוא הוא הוא יקדש עבורה והוא לא ישתה אף על פי שבברכת הנהנין בדרך כלל אין לנו את האפשרות הזו לבוא ולברך עבור השני כשאני לא נהנה כאן ברכת הקידוש נחשבת לברכת ברכת המצווה ולכן בברכת המצווה הוא יכול לקדש עבורה זו מצווה והיא יוצא רחובת הקידוש והיא שותה מהקידוש היא תשתה בקידוש והוא לא ישתה הוא לא יהנה מבריכת הגפן הוא יחזור לביתו ואז הוא יקדש פעם נוספת עכשיו לעצמו בעבור לאשתו הוא יקדש פעם נוספת בשנייה אז אם כן כמו שאמרנו ברכת הקידוש היא ברכת המצווה הוא יכול להוציא אותה ידי חובה את מיש או אותו מישהו שלא יודע לקדש חולה לא עלי וכך יוצא בזה והוא יכול להוציא אותם ידי חובת הקידוש אנשים שמושפזים לא יכולים לקדש הוא יכול להוציא אותם ידי חובת הקידוש הוא לא ישתה בהם ישתו או האישה שה בהם יאכלו במקום סעודה אז זו אפשרות שההלכה מאפשרת בקידוש מה קורה בהבדלה בהבדלה אם מקודם סיכמנו את החובה לקדש עכשיו נדבר על החובה להבדיל וכאן יש לנו מחלוקת שתי דעות דעת הרמבם שכשם שיש מצווה לקדש בכניסת השבת, זה לזכור את השבת בדברי שבח וקידוש בכניסתו, ככה גם ביציאתו. ואגב, סליחה של הרבי שמסביר את הרעיון שיש פה, לא ניכנס. אז יש מצווה גם ביציאתו לפי הרמב"ם. כשם שיש מצווה בכניסה, יש מצווה ביציאה, מצוות הבדלה מן התורה. ואז גם האישה באותה צורה זכור ושמור הוקשו אז אישה גם חייבת לפי הדעה הזו בהבדלה מן התורה אבל יש שיטה שנייה שיטת רבנו תם תוספות ברכות דף כ רבנו תם בא ואומר לו בכניסת השבת המצווה דאורייתא לקדש את השבת בכניסתו אבל ביציאה זה כבר לא זכירת השבת אתה יוצא מהשבת זה כבר לא קשור לזכירת השבת אתה אתה יוצא מהשבת לפי רבנו תם יציאת השבת ההבדלה זה מדרבנן אוקיי כשאנחנו מד אבל מדרבנן חייבים אז הגבר חייב במצווה בהבדלה מדרבנן או מדאורייתא רמבם דאורייתא לפי רבנו תם דרבנן אישה אבל וכאן אנחנו מגיעים למחלוקת נוספת לפי דת הרמב"ם כבר סיכמנו אישה חייבת בהבדלה כשם שהאיש חייב לפי דעת הבינותם נחלקו הפוסקים נחלקו לישונים זה מחלוקת ראשונים יש דעת ראשונים חיים מביא אישה לא חייבת בהבדלה לא תיקנו לה הבדלה גם כן חכמים כשתיקנו הבדלה לפי רבינו תם תיקנו לגבר לא תקנו לאישה אי בדרך כלל מתקנים כל הדיסורי דרבנן שווים האיש והאישה כאן זה לא קשור לשמירה יציאת השבת לא קשור לשמירת השבת טוען את השיטה הזו ולכן היות שלא קשור לזה אז האישה לא לא תיקנו לה את מצוות הבדלה דעה שנייה דת הרדווה אביד ואומר לא כשם שתיקנו ברשון אדמור הזקן יש חולקין הזה ואומרים שהבדלה היא מעניין זכירת השבת בקדושתו אנחנו זוכרים להבדיל בין הקודש לכל אז נשים חייבות בדברי סופרים כמו שחייבות בכל הדברים שחכמים תיקנו מדברי סופרים בקדושת השבת גם זה קשור לקדושת השבת לפי דעה השנייה נמצא האם האישה חייבת בהבדלה לפי דעת הרמבם כן ומן התורה לפי דעת בנותם מחלוקת אולי היא פטורה אולי היא חייבת מדברי סופרים אז מה קורה האם אישה יכולה להבדיל לעצמה אז לפי מנהגנו ודאי שכן שהאישה שהיא מברכת על מצוות עשה שזמן גרמה נשים שאצלנו מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמה אז ודאי שאישה יכולה גם אם היא פטורה אז גם אישה יכולה גם לפי הדעה שהיא פטורה אז יכולה לברך כך מביא מור הזקן נשים עצמן יכולות להבדיל לעצמן אף הם פטורות כמו שהן יכולות לברך על כל מצוות עשה שזמן גרמה שמקיימות שאינה ברכה לבטלה וכולי האם הגבר שלא יוצא ידי חובת הבדלה יכול להבדיל לדוגמה האיש הגיע הביתה הבדיל לאשתו וצאה ידי חובה ואז אותה שכנה שגרה לעצמה דופקת אצלה אתה יכול לעשות לבורי הבדלה יגיד תברחי לעצמך הבדלה תעשי לעצמה אני לא יודעת את לא מסוגלת לא יכולה לא יודע היא לא יכולה כאן יש דעות שונות אחת אדמור הזקן אדמור הזקן מכריע כפי הדעה המשנה ברירה אומר אחרת אדמור הזקן אומר ומכל מקום יש לו חוש לסברה הראשונה שלא יבדיל לנשים מי שאינו צריך להבדיל בשביל עצמו שכבר רצה ידי חובתו אם אדם מברך מבדיל רק עבור נשים רק עבור נשים הוא הבדיל בבית אצלו ואז קבוצה של בנות באה לרבי לחנוכה ומבק דופקות אצלו בדלת תבדיל עבורינו הוא לפי אדמור הזקן הוא לא יכול להבדיל גיד תבדילו אתם לעצמכם לא יודעות לא יכולות לא זה יש פה בעיה אומר אדמור הזקן שלא יכול להבדיל להם ואם יצא דחובתו ואין זכרים אחרים או קטנים אלא רק נשים למה בגלל שלפי הזברה הראשונה זו ברכה לבטלה אז הוא לא יכול להבדיל עבורם הזכרנו מקודם שיש דעות אחרות במגוונות משנה ברורה ועוד פוסקים שמביאים שהרבה פוסקים באמת שמביאים שכן אפשר לבר להבדיל עבור אישה גם אם רצת ידי חובה ולסמוך על הדעות על הדעות שנשים חייבות לפחות מדברי סופרים בהבדלה אבל מכל מקום אחרת אדמור הזקן היא כמו שאמרנו בעניין הזה של שנש שלברך להבדיל רק עבור נשים אז אם נסכם את הדברים קידוש לפי כל הדעות זה מן התורה בין האיש ובין האישה וגם אדם שיצא ידי חובה יכול להבד לקדש עבור האישה ההבדלה מחלוקת רמבם ורבנותם אם זה דאורייתא או דברי סופרים ודעת רבנותם גופה שתי דעות אם נשים חייבות מדברי סופרים או לא אחרת אדמור הזקן שלהבדיל אך ורק עבורם יש לנו פה חשש ברכה לבטלה ולכן דעת אדמור הזקן שלא להבדיל עבורם עד כאן שיעור להיום ‏Ja.