הלכות שבת בנושא טלטול בשבת בתוך בניין דירות - האם מותר? גם למחמירים? הרב יעקב שוויכה שנת תשפ"ו

שלום וברכה. שאלה מעניינת. אדם שמחמיר על עצמו, למרות שבמקום שהוא גר או שהוא נמצא בשבת, יש שמה עירוב, עירוב חצרות. זאת אומרת הרבנות המקומית אז היא שמה עמודים של עירוב, מה שאנחנו קוראים על זה צורת הפתח מסביב למקום, מסביב למושב, מסביב לעיר. והיא עשה עשתה עירוב חצירות. הוא מחמיר לא לטלטל. וכבר דיברנו פעם נגענו בכמה נקודות על הסיבה של החומרה פעם גם נרחיב טיפה שוב על נקודה אחת אבל הוא והוא נוס הוא רוצה להחמיר לא לטלטל ברחוב אבל הוא שואל האם הוא יכול לטלטל בתוך הבניין שלו להוציא דברים מהבית שלו אל חדר המדרגות איך אל הלובי ילדים משחקים למטה בלובי הוא רוצה להריד להם ממתקים מהבית שלו האם הוא צריך לעשות גם עירוב חצרות בנוסף לעירוב חצירות של העיר נסביר את את הדברים כשאדם בכדי שאדם יוכל לטלטל בשבת הוצאה זו מלאכה זה אחד המלאכות מלמט מלאכות הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים או מהכנסה מרשות הרבים לרשות היחיד דמות ברשות הרבים אז בכדי שאדם יוכל לטלטל יש המושג מה שנקרא עירוב עירוב חצרות בשביל שיהיה לנו עירוב חצרות אנחנו צריכים שני דברים פיזית שהמקום הזה יוגדר הלכתית כרשות היחיד המקום הזה יהיה מוגדר דר בהלכה כרשות היחיד לא רשות הרבים ולא כרמלית רשות היחיד ורבר שני כמו שנראה בהמשך זיכוי הפת לכל לכל האנשים שגנים במקום הזה אז שוב אדם שרוצה להחמיר למה הוא רוצה להחמיר אז קודם כל נדבר על אדם שירצה להחמיר אז בכדי שנוכל לעשות עירוב כמו שאמרנו המקום צריך להיות רשות היחיד האם אותם היקף מחיצות על ידי צורת הפתח צורת הפתח אותם העמודים שאנשים רואים קוראים לזה עמודי העירוב העירוב זה הפת בעצם כן העמודים הם המחיצות איך זה נוצר פה מחיצה יש לי פה פתח עמוד מצד אחד עמוד מצד שני וחוט או או קורה מלמעלה אז יש לי פה פתח עוד פתח ועוד פתח ועוד פתח אז הנה יש לי פה כל העיר כולה מוקפת עם פתחים ואז היא כבר לא נקראת רשות הרבים גם אם יש פה רחובות שיש להם דין רשות הרבים מצד הרוחב שלהם טז אמה 16 אמה משהו כמו 7 וחצי מטר לפי רב חיים נו אז גם אם יש שבעצם כל מקום כאלה רחובות כמובן בזמנינו אז אם יש לי רחוב כזה ברגע שהוא מוקף ממחיצות מסביב האם הוא יהיה רשות היחיד הדבר הזה תלוי במחלוקת ראשונים מה התנאים לרשות הרבים זאת אומרת כך אם המקום מוגדר כרשות הרבים אם הוא מוגדר כרשות הרבים בכדי שאפשרי לטלטל לא מספיק את אותם אותם צורת הפתח מסביב אמנם אדמור הזקן שסד אומר דאורייתא זה מספיק אבל מדרבנן אנחנו צריכים ממש היקף של מוחלט לא של חומה מסביב או של גדלות ממש מסביב ועד כדי כך שאפילו דלתות למקום שתי דעות דת הריף שהדלתות האלו צריכות להנאל בלילה ודת הרמבם שלא חייבות להינהל בלילה אבל שיהיה ראויות להינהל בלילה הלכה אומר אדמור הזקן שסד העיקר כמו הרמבם לא חייב להינאל אבל חייב שיהיו ראויות להינהל ולפי הריף ואבל המחמיר גם יקפיד שיהיה דלתות שנסגרות בלילה זו מחלוקת אחת זו בין רמבם והריף שאם אם זה רשות הרבים אני צריך ממש היקף מחיצות מוחלט ולא רק אותם המחיצות שעשויות מצורת הפתח אז על מה סומכים העניין של לעשות צודת הפתח יש לנו מחלוקת אחרת בסימן שמחלוקת ראשונים ידועה ממפורסמת בברייתא במסכת שבת דו כתוב שרשות הרבים אחד התנאים זה טז נמה מלמפולש אבל לא כתוב תנאי שכן כתוב בחלק מהראשונים ברשי שיש יש 60 ריבו 600,000 אנשים שבוקעים במקום הזה מדי יום וזה מופיע בראשונים וחלק מהראשונים [נחירות בוז] למעשה בסימן של מביא אדמור הזקן את שתי השיטות גם את השיטה שלא מצכה 60 ריבו וממילא הרחובות שלנו הם רשות הרבים גם במקומות כאלו שאין 60 ריבו אף על פי שאין 60 ריבו אבל יש תז אמ וכמו שאמרנו כל הרחובות שלנו יש לנו איזה 8 מטר וכ יוצא מעל זה אפילו אז זה רשות הרבים לא מועיל צורת הפתח מצד שני מביא אדמור הזקן ש שאת היש אומרים שכל שאין 60 ריבו עוברים בו בכל יום כגלי מדבר אינו רשות הרבים אל הכרמלית מה בפועל ועל פי דבריהם נתפשט המנהג במדינות אלו להקל ולומר שאין לנו עכשיו רשות הרבים גמורה ונלמחוט בידם שיש להם אל מי שיסמוכו אז בעצם נוצר המנהג במדינותלו במדינות אשכנז שסמכו על על הזה שזה לא רשות הרבים וממילא אפשר לעשות היקב של צורת הפתח ואז מוסיף אדמור הזקן בסוגריים בכל ירא שמיים יחמיר לעצמו למה יחמיר לעצמו בהערה למטה שכן דעת גדולי הראשונים וטעמם ונימוקם ממם שלא נזכר 60 ריבו בגמרא אז אומר אדמור הזקן ירא שמיים כל ירא שמיים יחמיר לעצמו אמנם אומר את זה בסוגריים והיו על זה דיונים על כל פנים כך כתוב הדמור הזקן ש שבכל ידי שמיים יחמיר לעצמו הדבר הזה מקבל משני תוקף בחידושים לצמח צדק במסכת עירובין בחידושים לצמח צדק אדמור הצמח צדק מדן על מה שאדמור הזקן אומר שמדאורייתא מספיק צורת הפתח ואז הוא מגיע לשאלת השאלות א איך אנחנו איך היום מערבים ועל פי זה נראה לתרץ מה שמתקנין עירוב על ידי צורת הפתח ולפעמים ממרוח ומבואות ימה ואיך מהבים רשות הרבים בכך ואז הוא מביא שאולי שסומכים על דת הפוסקים שהרבים לא מבקאים מחיצה לא כמו דעת הריף וגם סומכים ברגע שצרת הפרתח זה דרבנן ואז סומכים על הדעה שצריכים 60 ריבו ואחרי כל ההסברים שהוא מסביר למה סומכים על זה הוא מסיים שוב על הירא שמיים ומכל מקום כל ירא שמיים יחמיר לעצמו במקום שיש לומר שהוא רשות הרבים הכוונה שיש טז למ כ8 מטר ברחוב אף דליק 60 ריבו בוקאין מכמה נימוקים נימוק ראשון והתריף שצריך ממש לתתות נעלות בלילה נימוק שני שגם לדעה החולקת שלרב לא אתור מבת למחיצתא שהרבים לא מבטלים מחיצה אולי זה רק שיש ממש דלתות ולא בצורת הפתח זה לא פשוט והוא מסיים ועוד דגם בדרבנן באיסור שבת באיסור שבת אומנם דרבנן מקודם הביא שאולי באיסור שבת דרבנן אפשר לסמוך להקל אומר גם באיסור שבת בדרבנן באיסור שבת יש לחוש לגדולי הפוסקים דלא באינן לתנאי דרשות הרבים שיהיו ששם ריבו בוקעין בו אז אם כן גם האדמור הצמח צדק מביא בחידושים על עירובין סוף פרק ה ש כל ירא שמיים יחמיר לעצמו ועניין אותו לשון של אדמור הזקן כל ירא שמיים יחמיר לעצמו בכל אופן פן אז יראה שמיים מחמיר לעצמו מפורש לעצמו אין פה עניין לבוא ולעשות לשכנע אחרים אבל לעצמו אומר אדמור הזקן ירא שמיים יחמיר לעצמו אז שוב אנחנו חוזרים לשאלה אז אותו ירא שמיים שרוצה להחמיר לעצמו לא לטלטל ברחוב אבל הוא רוצה לטלטל בתוך הבניין שלו כאן אנחנו מגיעים לנקודה נוספת אחרי שהמקום פיזית הוא רשות היחיד גם צריכים לעשות עירוב חצרות תקנת חכמים שעירוב חצרות הכוונה ש מכיוון שהשטח החצר המשותפת היא מן הדין היא רשות היחיד אבל אנשים מתבלבלים בינה לבין לרשות הרבים בגלל שהרבה אנשים מסתובבים שמה אז אם לא יהיה איזשהו היקר אנשים יבואו לטלטל גם ברשות היחיד רשות הרבים מה תיקנו לבוא ולזכות לחם בכמות שהלכה אומרת לכל בני העיר או הבניין או החצר ואז לשים את הלחם. ופה אני רוצה להדגיש באחד הבתים של המקום הזה שמערבים בו. ואז היות שהפת הלחם נמצאת באחד הבתים והבלחם הזו כל האנשי הבניין או כל אנשי העיר זקו וקיבלו מבחינת קניין. זיכיתי את זה על ידי אחר לכל בני העיר. אז זה כאילו שכל בני העיר גרים בתוך הבית הזה איפה ששמה נמצא הפת נמצאת אומר שחלק מהדין של עירוב חצרות זה שיהיה פת שמזכים אותו לכולם ושיהיה מונח באחד הבתים של המקום הזה ואם כן מי שבר רוצה להחמיר על עצמו ולא לטלטל ברחוב אבל רוצה לטל במניין מאוד קל לבוא בערב שבת לעשות זיכוי לידי אחר של החלות שהוא יאכל בסעודת שבת לכל האנשים של כל הדיירים של הבניין נין הזה וככה אבל אם ברגע שהוא לא יעשה את זה ויוצא להחמיר על עצמו אז על מה אתה סומך שיש לך לחם וכל אנשי הבניין לחם אבל איפה הוא נמצא במקום אחר בבית הכנסת או במבנה של המועצה הדתית לא עירוב חצירות זה שבאחד המקומות ששם אתה מערב אז אם כן אותו אחד שרוצה להחמיר לעצמו אז הוא גם ישתדל לעשות את העירוב חצירות בערב שבת כמובן וכמובן בלי ברכה בגלל שזו חומרה שהוא קיבל על עצמו ויש פה את העניין שהרב דמטה עושה את העירוב חצרות בערב פסח ולומר את אותו נוסח שבעירוב הזה יהיה מותר לו לטלטל אז שוב זה לדין של ירא שמיים שמחמיר לעצמו עד כאן השיעור להיום ‏Ja.