הלכות שבת בנושא האם מותר להכין מנה חמה בשבת, הרב יעקב שוויכה שנת תשפ"ו

שלום וברכה נסוכח הפעם על הכנת מנה חמה בשבת זאת אומרת לבוא ולקחת מכוס מים חמים ולהוסיף את זה על המנה חמה בשבת אולי השאלה היא פחות מצויה שבת צריכים לאכול מאכלים נורמליים ולא מנה חמה אבל בכל אופן ברמת העיקרון או מי שזקוק לזה מה הדין של זה ובכן אנחנו אמורים לדון כאן בשני דברים בשאלת בישול ובשאלת לישה בשאלת לת בישול אז ראיתי כאלה שמתחילים לדון האם האם הדבר הזה כבר מבושל ואז הוא כבר מבושל ודבר יבש אין בישול אחד בישול בדבר יבש אז דבר ראשון זה לא מדויק דבר ראשון עובדתית א ראיתי בספר של הרב אפירמלקה שהוא מביא שהוא בדק בחלק מהחברות זה מבושל 70% חלק מהחברות מבושל 100% אבל גם באלו ש100% יש שמה תבלינים ודברים ש ודברים נוספים שלא עברו תהליך בישול הבדץ במדיך של הבדץ ידע חרדית הוא מביא מפורש שהדברים אלו כמו מנחמה יש רכיבים שלא עברו תהליך בישול אז דבר ראשון זה לא מדויק תהליך בישול דבר שני גם אם עבר תהליך בישול מוחלט אבל ברגע שבאים ומייבשים אותו במפעל ומביאים אותו למצב שכרגע הוא לא מוכן לאכילה הוא יבש לחלוטין ולא מוכן לאכילה אז הוא איבד את אפקטיביות של הבישול אחד בישול זאת אומרת בישול בישול זה מאכל שהוא מוכן לאכילה אתן על זה דוגמה שקדי מרק שהם מתוגנים אז הוא עבר תהליך בישול טיגון ועכשיו הוא מוכן לאכילה ואז אתה שם את זה במרק באיזה כלי לא ניכנס כאן אבל זה דבר שהוא כבר מוכן לאכילה אין אפייה אחר אפייה אז יש לך לחלה שכבר מוכנה ואתה רוצה לחמם אותה בצורה מותרת אז אין בישול אחר בישול לנפיה אחר אפייה אבל כשמדובר בדבר שביטלו את ההליך בישול שעשה אותו מוכן לאכילה ויבשו אותו אז הוא איבד את הדין הזה שאין בישול אחר בישול בנקודה שלישית באותו נושא בנושא הזה גם אם היה בישול אחר בישול והיה דבר יבש אנחנו זוכרים מדברי אדמור הזקן שדבר שהוא יבש ועבר תהליך בישול הדוגמה שמה אצלו זה סוכר ומלח אבל אם כרגע אחרי שאתה מוסיף את הדבר הוא שם אותו בדבר החם או שמוסיף עליו דבר חם אז הוא הופך להיות לך אז אדמור הזקן דן אותו כדבר לך שיש בישול אחר בישול בדבר לך אז אם כן זה בעצם הטיעון שזה כבר הלך הליך עבר הליך בישול א' זה לא עובדתית זה לא נכון ב' גם אם זה היה נכון עכשיו הוא עבר תהליך של בישול וג אדמוד הזקן שעכשיו הופך להיות לך בנוסף לכל זה ויבואו כאלו ראיתי כאלו שבאו ואמרו טוב אז נוסיף לזה מים מעירוי מכלי שני או מכלי שלישי זה לא נכון מדוע שאלה של בישול דאורייתא מדוע מכיוון שהדבר הזה הוא כמו הוא מיועד לזה והוא מקל הבישול באופן המוחלט אנחנו מכירים בהלכה משנה מביאה את זה מליח הישן קוליספנין אנחנו לומדים על דברים שהם מאוד מאוד מתבשלים במהירות כללי הבישול כמו סוג של דג קוליס הזפנין כמו סוג של מליח ישן מלכו בשר לתקופה ארוכה ועכשיו הוא כבר בשר הזה רק דק להוסיף לשפוך על זה מים חמים אפילו מכלי שני ומבושל אז יש פה שאלה של בשל דאורייתא על דרך זה הפוסקים פוסקי זמננו מביאים לשים ביצה בתוך כלי שלישי שיהיה אז הביצה תהיה רכה וזה אסור לעשות בשבת כל הדיון של כלי שלישי זה לא דברים בסגנון שכמו ביצה וכמו מליח הישן וקוליאספנים ודברים כאלו כאן אנחנו לא משתמשים בדיון ההלכתי עם כלי שלישי כן מבשל לא מבשל כפי הדעות שיש בזה בפוסקים לא זה אנחנו משתמשים בדברים אחרים אבל לא בדבר כזה שאיננו הרואות שזה מתבשל והנה דבר כזה כמו מנחמה אינן לא רק שאיננה הראות ככה זה מיועד שזה ההליך בישול תבצע על ידי אותם המים החמים וזה מתקן אותו וזה מבשל אותו אז בפשטות חייב מישהו מבשל אפילו חייב לכאורה בדאורייתא אפילו גם אם זה ידיה כלי שלישי ולא יעזור שום דבר על דרך שאדמור הזקן מביא לגבי קוליצפנין ומליח הישן שחייב משום מבשל הוא לא אומר משום תיקון אלא משום מבשל אומר האדמור הזקן אז אם כן מבצד בחינת בישול יש לנו שאלה דאורייתא ממש ושאלה נוספת יש לנו כאן של לישה שבפשטות גם הופך להיות בחלק מהמקרים לאיסור דאורייתא נסביר אסור ללוש בשבת זה אחד מלמדת מלאכות הציבור מכיר בדרך כלל המלאכות של בישול כמובן לשנות את הדבר או את התהליך של ה של הפירוד של הבורר כאן זה פירוד זה פעולה ההפוכה של הלישה שאתה מגבל את הקמח עם המים טוב מי מגבל קמח עם מים מזמנינו ודאי לא בשבת איפה אנחנו פוגשים את זה אנחנו פוגשים את המלאכת לישה בהכנת סלטים כאלו ואחרים שיכולים לנגוע פה בשאלה של לישה כדומה לקחת מיונז ולערבב אותו חלק דבר מפורד לחלקיקים איזה סוג של של משהו שמפורר לחלקיקים כמו איזה שהוא סלט ביצים מפורר וכיוצא בזה מיונז. כאן אנחנו נכנסים לשאלת בישול א סליחה שאלת לישה. בשאלת לישה אם הדבר הוא בלילה אבה אז אתה עושה מזה דבר שהוא לא נשפח זה דאורייתא. ואם זה בלילה רכה אז זה דרבנן מצריך שינויים. לא ניכנס להלכות לישה כרגע. נתייחס כרגע למנה חמה. במנה חמה מתבצע דבר מעניין. אתה יכול לשים מים חמים ולא לערבב. ואם כן, כשאתה תעשה את הפעולה הזו, האם זה נקרא לישה או לא? אז יש לנו בסימן שמ בשולחן ערוך לשים מים, לשים זרעי פשתן במים או מים בזרעי פשתן, שזה הולך והופך להיות משהו מעורב ומשהו איסתי כזה. אז אומר השולחן ערוך, אמנם השולחן ערוך של המחבר מביא סתם ביש אומרים אבל הרי מה מחמיר והרי מה אומר אדמור הזקן שיש בזה איסור לש בעצם נתינת המים עצם נתינת המים בזראי פשתן יש בזה עניין של לישה גם לדעת המחבר גם לדעת המחבר הוא מביא דעה נוספת יש אומרים שאסור אז למה הוא מביא יש אומרים שאסור יש כאלו שמסבירים את זה כמו הרב עובדיה שזה בשביל לתת את כבוד לדעה הזו ויש כאלו כמו הבן איש חי והכף החיים שאומרים לא זה בשביל לחשוש לזה לכתחילה אבל רבותיי במקרה הזה של הנמנה חמה לפי כל הדעות יש בזה לישה לפי כל הדעות זה יותר מאשר זרעי פשתן במים זה הופך להיות איזה פירה לא בכל הסוגי מנה חמה אבל בסוגים כמו פירה וכוסקוס וחיוצב זה אז זה הופך להיות משהו עיסתי והומוגני על ידי נתינת המים אז עצם נתינת המים כאן עושים את הדין של הלישה בדבר הזה ולכן ולכן היות שזה פירא ודברים כאלו יש בזה לששור לישה דאורייתא ממש דאורייתא כיוון שהבלילה כאן היא עווה אם הייתי שם את זה בקערה רחבה ומוסיף הרבה מים עושה בלילה רכה אז יש בזה את השינויים שאפשר לעשות אבל כאמור בנוסף לעניין של אישה יש כאן גם את העניין החמור מאוד של בישול בשבת אז לכן את המנה חמה בשבת אז לא נשתמש בה נשתמש באוכל באוכל מוכן ומבושל ומסודר כמו שצריך ולא בדבר הזה שיש בו גם חשש בישול בשבת דאורייתא וגם חשש לישה בחלק מהסוגים דאורייתא אז בעזרת השם עד כאן השיעור ושיעור תהנה בסודות טובות ומשמחות