הלכות שבת בנושא בישול אחר בישול לשיטת אדמה"ז הרב דוד יוסף שליט"א, ירחי כלה כפר חב"ד שנת תשפ"ו

ברשות כבוד מרנן ורבנן הרבנים הגאונים הגדולים שליטא הנמצאים כאן קודם כל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל הרב הגאון הרב ברוד שליטה והגאון הרב אלחרר שליטה שהם אני יכול לומר ממש שזה זה בהתנדבות. התפקידים האלו הם בהתנדבות. הם מוסרים את נפשם על הכשרות והמקעות וכל הנושאים שהם הסכימו לקחת תחת אחריותם אשריהם ואשרי חלקם. ידידי הגאון הרב הט רבה שלילת שברוך השם כשביקרתי שם וראיתי את הצבא השלם שיש סביבו ואיש על מחנה ואיש על דגלו לכל אחד יש תפקיד וכל אחד ממלא תפקידו זה אפלה ופלה וברוך השם אנחנו רואים שמה חינוך טהור והרבה הרבה תורה ויראת שמיים בזכותו שהוא מהותיקים שבשלוחים של הרבי בעזרת השם שימשיך מעלה מעלה להפיץ מענותיו חוצה להגדיל תורה ולאדירה כבוד הנהלת הישיבה הרבנים הגאונים הרב שלוםבר חדד הרב מנחם לרר הרב גרשון סובקביץ הרב אלעזר גלפשטיין והמארגן הרב זושה וולף שליטה כל הרבנים כל אחד לפי כבודו ומעלתו רבותיי זה דבר נפלא שמחפשים למעשה כל הזדמנות שיש כדי לעשות כאן תורה כל אירוע שיש שלא יעבור סתם כמה שיותר שהמקום הזה יהיה מלא התוועד דויות של לימוד תורה עיסוק בתורתם של כבוד קדושת האדמורים והגדולים ואביו של הרבי וזה דבר גדול מאוד ששפתותיהם של צדיקים דובבות בקבר ישאר כוחכם על כל פעולכם אני אתם יודעים אני כותב בהלכה ו אני מאוד מאוד אוהב את תורתו של האדמור הזקן כי מבחינת ההלכה יותר מכולם מכל האדמורים כתב האדמור הזקן ואני רק בשבוע שעבר ציינתי איזה נקודה חשובה האדמור הזקן הוא למעשה מאסף לכל המחנות של הפוסקים שהיו עד זמנו, אבל הוא לא רק מביא את השיטות, אלא הרבה פעמים במילים ספורות אנחנו רואים איךשהוא למד פשט בדברי גדולי ישראל. שבוע שעבר נתתי שיעור, יש תזמוע. אתם יודעים בדיני בישול בשבת יש מחלוקת גדולה בראשונים האם בישול מתי מאיזה שלב אנחנו אומרים אין בישול אחר בישול האם זה בבישול כל צורקו או בבישול כמאכל בן דרוסיי הרמבם סובר שכל זמן שהתבשיל לא מבושל כל צרכו. יש בישול אחר בישול. אבל לעומת זאת, הרבה מהראשונים חולקים על הרמב"ם. השולחן ערוך פסק בזה כהרמב"ם. עכשיו, אבל מה צריך? יש פה נקודה אחת חשובה. מצד אחד, אם יש לי תבשיל שמבושל חצי בישול, לגבי שבת, הרמב"ם נוקט, אנחנו נוקטים כרמב"ם שזה חצי בישול. יש לי תבשיל מבושל חצי בישול. אז אם אני אבשל אותו בשבת אז לפי הרמב"ם אני עובר על איסור מהתורה. זה בישול גמור. עכשיו, מצד שני צריך לדעת שאם אני לוקח דבר לא מבושל בכלל ואני אבשל אותו חצי בישול, למרות שהרמב"ם סובר שדין בישול אחר בישול מתחיל אך ורק בבישול כל צורכו. אבל אם אני מבשל דבר לא מבושל, חצי בישול, אני חייב מהתורה. זה גמרא מפורשת במנחות במנחות דף נז וזה גם כן יש חלק מהראשונים לומדים כך פשט במסכת שבת יש משנה דף לח עמוד ב אין נותנים ביצה בצד המחם בשביל שתתגלגל ביצה מגולגלת זה ביצה שהיא קצת מבושלת א שקצת החלבון כבר מתחיל להתקשות וגם החלמון אבל עדיין היא נוזלית כזאת זה נקרא ביצה מגולגלת עכשיו אז המשנה אומרת שאסור לעשות את זה שואלת הגמרא גלגל מאי אומרת הגמרא חייב חטאת זאת אומרת אדם אדם שעשה ביצה למגולגלת חייב מן התורה. יש מהראשונים שמסבירים פשט שהכוונה של המשנה שהגמרא רוצה להסביר את המשנה שלמרות שאיך עשיתי את הביצה הזאת למגולת? לא שמתי אותה על האש אלא בצד המחם. הצמדתי אותה לדופן של הכלי. אז זה בישול בתולדת האור שחייב מהתורה כי בירושלמי יש בזה דעות אבל יש שלומדים פשט שמה שכתוב גלגל חייב חטאת לומר שאם לקחתי דבר לא מבושל ועשיתי אותו כמאכל בן דרוסיי חייב מהתורה ובכן זה זאת אומרת שלפי הרמב"ם יש לנו שני גדרים של בישול עד מאכל בן דרוסאי ואחר כך עד כל צורכו יש עוד פעם אם אדם יבשל דבר כמאכל בן דרוסאי והוא יוציא אותו מעל האש ואחר כך הוא יחזיר אותו על האש אז הוא יהיה חייב פעמיים השאלה היא כזאת אם לקחתי דבר מבוש מושל חצי בישולו חצי בישולו ושמתי אותו על האש בשבת אבל התוסף נגיד במקום זה היה 50% זה נהיה 60% האם אני חייב מהתורה או לא עכשיו בשאלה הזאת מדבר המשנה ברורה מדבר על זה הוא מביא בשם הטז שסובר שלא חייב מהתורה. זאת אומרת ככה המשנה ברורה הבין בדברי הטס שזה חצי מחצי עד שיהיה מבושל כל צורכו. והוא אומר שכל האחרונים חולקים על הטז וסוברים שאפילו על תוספת מועטת אפילו אם זה עדיין לא תבשל כל צורכו מי בן דרוסעת בן דרוסי אז זה חצי מלאכה זה כלום אבל מבן דרוסיי ומעלה על כל תוספת אם אני אוציא את זה חמש פעמים וזה עדיין לא כל צורכו על כל תוספת חייב מהתורה כך סובר המשנה ברורה בשם כל האחרונים. עכשיו מי שפותח את הטז רואה שאכן המשנה ברורה כותב בשמו את מה שצריך לכתוב ואומר שכל האחרונים חולקים עליו. אבל באמת דברי התז לכאורה הם תמוים מאוד. הרי כאן זה לא תוספת בישול זה בישול גמור. הרי בבן דרוסאי מה הנקודה של בן דרוסאי שזה ראוי לאכילה על ידי הדחק זה כל העניין של בן דרוסאי ראוי לאכילה על ידי הדחק ברגע שהוספתי קצת אז זה יותר ראוי לאכילה נגיד חלק מבני אדם יגידו זה אנחנו לא רוצים בשבילי זה עוד לא מבושל אני לא רוצה לאכול אבל ככל שתוסיף זה יהיה יותר ראוי לאכילה אז תפתחו את שולחן ערוך הרב, אני בספר שלי ככה ציינתי שהוא הוא מעתיק את לשון הטעז והוא הוא מוסיף כמה מילים שזה נכנס יפה מאוד לתוך דברי הטז ולפי דבריו יוצא שאין פה מחלוקת בכלל גם הטז מודל הזה אז אין כאן שום שאלה בכלל עכשיו יש אני רוצה לספר לכם סיפור מעניין כן, לפני הרבה שנים, אולי אולי 10 שנים, ביקרתי את הגאון הרב יעקב אדלשטיין, הרב שהיה ברמת השרון, שהוא היה תלמיד חכם, גדול, צדיק, יסוד עולם. ואז הוא שאל אותי שאלה, שאלה מעניינת. המשנה ברורה בתחילת הלכות שבת. יש את העמוד הראשון. בעמוד השני הוא כותב שמה על הנושא של ריבית לובין בריבית לכבוד שבת. אז הוא מביא שמה הוא מסביר את זה שער הציון הוא כותב מביא שם שמות של 10עשרה פוסקים אולי שאומרים כמוהו ולא כאחד שכתב להקל אפילו בריבית דרבנן לא כאחד מי זה האחד הזה זה בעל התניה הוא לא מזכיר במקרה הזה אני לא יודע הוא לא מזכיר את עצמו והוא כותב ועיין בביאור הלכה. אז נו, אז כשאנחנו רואים את זה אנחנו מצפים שבביאור הלכה הוא יסביר למה הוא חולק על בעל התניה. נו, תסתכלו בביאור הלכה, יש שמה שורה אחת. עיין כתבנו במשנה ברורה שלובים בריבית לכבוד שבת. זה הכל. אז מה הוא עושה? הוא צוחק עלינו. הוא כותב לעיין בביאור הלכה. בביאור הלכה הוא לא כותב כלום. עכשיו הוא אמר לי יותר מזה. אתם יודעים בזמנו הדפוס היה בעופרת וכשיש כמה טקסטים זה קשה מאוד מאוד לשנות. עכשיו תסתכלו על אורך כל עמוד במשנה ברורה זהה. זה הייתה עבודה טובה מאוד. העמוד הזה קצר. פתאום העמוד השני ממש, תסתכלו בסימן רמב, עמוד קצר. אז אה פתאום למה עמוד קצר? אז הוא אמר לי שהוא משאר שהמשנה ברורה אה כתב על זה באמת, אבל הוא התחרט. הוא החליט שהוא לא רוצה לכתוב נגד ה נגד בעל התניה בנושא הזה ומעניין למה. אז אמרתי לו, אם הרב רוצה באמת לדעת למה, אני אגיד לרב פשוט מאוד, כי מי שמעיין טוב בדברי רבותינו הראשונים רואה שבעל התניה צדק. עם כל הכבוד לאחרונים שהוא מזכיר בשער הציון, כשלומדים טוב את הראשונים, את גדולי הראשונים, האור זרוע, המערם מרוטנבורג, הם הקילו אפילו יותר מבעל התניה. ולכן הוא פשוט כנראה הוא התחרט. אין ספק פה שזה הסיבה פה, כי הוא לא סתם ישלח לביאור הלכה ובסוף הוא לא כותב כלום. הוא התחרט. למה הוא התחרט? בגלל אני טוען שזה כנראה בגלל שהוא ראה שבעל התניה צדק. אתם יודעים שהספר אור זרוע במילואו לא היה כל כך מצוי. ותמיד שמוזכר אור זרוע בבית יוסף למשל שהוא מזכיר אור זרוע זה בא או מהמרדכי או מפעמים הראש ויש גם כן את ההגאות אשרי אבל הספר הגדול האור זרוע שזה ספר ענק לא היה להם ושמה הוא מלבן את הסוגיה בנושא הזה של ריבית ומדבר וכנראה שהמשנה ברורה ראה את דברי האור זרוע ויש גם מהרם מרוטנבורג יש לו תשובה בנושא הזה ולכן המשנהברורה חזר בו. זאת אומרת פה אני רוצה לתת קצת מוסר לכאלו שמסתכלים ולומדים ובקלות א משיגים ודוחים. אז אנחנו באמת צריכים במיוחד בעל התניה שהספרים שלו הם סולת נקיה כשאנחנו רוצים לדעת הרי לכאורה קוראים זה שפה ברורה והכל וקל לכאורה לקרוא את זה אבל זה לא נכון זה לא נכון אם אדם יקרא את שולחן ערוך הרב יקרא סעיף אחד יקרא אותו אז הוא יגיד יפה מאוד הבנתי אחרי זה הוא ישב ויתחיל מהשורש, מהבית יוסף והראשונים ואחר כך הוא יקרא את זה שוב, הוא יראה שזה משהו אחר לגמרי ממה שהוא הבין קודם. הוא יראה שיש כאן עומק גדול בכל מילה, בכל מילה. ממש כך. ולכן אני אני אומר שצריכים, אני חושב שהגיע הזמן יש ברוך השם השולחן ערוך הרב הוציאו אותו עם הידורים יפים, עם מקורות אבל צריכים לעשות כמו שעשו עוז והדר על הגמרות ועל המשנה ברורה. צריכים לעשות דבר כזה. אני אומר זה צב השעה על שולחן ערוך הרב צריכים להושיב צוות שלב של תלמידי חכמים שישבו וילמדו סוגיה כל סוגיה כמו שצריך כל אחד ואחד יקח לו נושא יש כבר דרך איך עושים את זה ובסופו של דבר שילמדו את זה כל כך טוב ועל כל סעיף וסעיף שיהיה בור ורים יהיה סעיף אחד ולמטה יהיה מלא בירורים וציונים אבל בלשון ברורה כדי לפתוח את הספר לפני הלומדים היום זה כמו גן נעול כי כי כשקוראים את זה אז זה מטעה חושבים שאנחנו מבינים ואנחנו לא מבינים ממש כך ולכן זה חשוב מאוד מאוד לעשות את זה. אם אנחנו רוצים להבין עד כמה זה ספר גדול ועמוק, בואו נסתכל במהדור הבטא ובכמובן בקונטרס האחרון, אבל הקונטרס האחרון זה עצום, זה אפלה ופלה, אבל הרבה יותר מזה זה המהדור הבטר שיש לו בהלכות שבת. שמה אנחנו רואים את ההיקף העצום של הסוגיות. בכל הש"ס, בכל מקום, את הראשונים, בכל משפט שמה אפשר אני אומר לכם, אני השקעתי בזה הרבה הרבה ימים ולילות, למדתי את הכל ממש כך אבל זה לקח לי הרבה הרבה זמן, לא חסכתי בזמן, לא אמרתי אני ממהר, אני רוצה לכתוב, לא ישבתי ועברתי על הכל ובכל הנושאים של אמירה לגוי למשל שלומדים את המדוא הבטרא? אז מבינים את העומק של הדברים וזה לא רק ב זה באופן כללי בכל ההתייחסות שלנו לכל פרט לאור הדברים של בעל התניה הכל הכל נראה אחרת ולכן אני אומר ואני מבקש יכול להיות שכדאי לעשות את הדבר הזה היום יצא עוד שולחן ערוך חדש של מטיבטא שבסוף הם מכניסים הכניסו גם את שולחן ערוך הרב זה יפה מאוד והם הכניסו גם אליה רבה הכניסו כמה גדולי אחרונים אבל הראשון שהם שמו שם זה שולחן ערוך הרב אבל אני אומר זה יפה מאוד אבל זה לא מספיק צריכים לעשות ירורים בירור הלכה של כל פרט ופרט בשולחן ערוך הרב ויש ספתותיו של צדיק דובבות בקבר וזה זה יפתח את זה לפני המעינים. המעינים. וגם זה יסיר מכשול. מכיוון שכשאדם חושב שהוא הבין ובאמת הוא לא הבין אז זה חבל מאוד מאוד. ולכן במיוחד כשבעל התניה מביא יש אומרים ויש אומרים אז מי שלומד אז בציונים שעשו כבר אז כתוב תז מגן אברהם ראש א בסדר זה יפה מאוד אבל אבל המלאכה צריכה להיות הרבה יותר מזה זה ספר כל כך יסוד יסוד בהלכה כל כך חשוב שאני חושב שאם יעשו את זה בדרך כזאת זאת זה יוסיף הרבה לכל מעיין, כל רב שרוצה לפסוק הלכות. אם יהיה לפניו שולחן ערוך הרב בצורה מבוררת כל כך, זה יעשה דבר גדול מאוד. ואני אני חושב שהגיע הזמן הגיע הזמן לעשות את זה. אני רוצה לברך אתכם רבותיי, ישאר כוח שפה כל הכפר הזה זה מקום של קדושה, מקום של שממנו יוצאת תורה. זה כמו המפקדה של כל המקומות שמפה יוצאת תורה לכלל ישראל. תמשיכו ותעשו חיל ויפוצו מינתיכם חוצה בעזרת השם ונזכה כולנו להגדיל תורה ולהדירה. אני רוצה רק לסיים. רבותיי, תראו, אנחנו נמצאים במצב של שצריך להרבות אהבת ישראל. המצב רע מאוד מבחינת איך שמדברים ואיך שמתייחסים, אבל מצד שני אנחנו לא יכולים לעמוד ולשתוק כשאנחנו רואים את מה שעושים לנו, כשאנחנו רואים את הצורה שמתנהגים אלינו. אל כל דבר שבקדושה. כל דבר שבקדושה. זה פשוט לא היה כדבר הזה. מאז שאני זוכר את עצמי, לא היה כדבר הזה. תמיד היו מצבים שהתעקשו והלכו נגד הדעת, נגד התורה, אבל בצורה כמו שזה היום לא היה כדבר הזה. ואני אומר למשל, אתם יודעים, יש להם ויכוח, חלק הם אקטיביסטים. הם הכל שפית, חלק לא ככה הם אומרים אבל זה לא נכון הם כשמדובר בחול הקדוש והיקר לנו כולם אקטיביסטים וכולם נגד גם אלו שקוראים להם לכאורה שהם לומדים תורה אבל כולם נגד ובכל נושא בכל דבר אני לפני כמה זמן א דיברתי באיזה מקום ואמרתי על הנושא של הבחינות. הם מחייבים את הרבנות לבחון נשים. בעזרת השם זה לא זה לא יצליח להם. אני אומר בפירוש בפלא אני אומר זה לא יצליח להם לא היו לא תהיה. אז אנחנו נבחן עכשיו ובוא בואו נראה מה יהיו התוצאות בסופו של דבר. אני אנחנו עושים כל מיני צעדים בעזרת השם יהיה טוב בעזרת השם אבל כשאני יושב לקרוא פסק דין של שופט כן ואני קורא ואני רואה שהוא הוא כותב פסק הלכה הוא לא דן לפי המשפט אלא לפי ההלכה והוא מצטט מלא מלא מקורות ממש אני הייתי פעם באיזה מקום והוא היה אותו שופט שמה שוב הוא כותב מצטט מקורות אז אמרתי שהוא ממש כהל הזקן שהיה קורחן ואוכלן בבת אחת מצטט מקורות מקורות הכל מבולבל הכל שטויות הוא לא מבין את מה שהוא מה שהוא כתב הוא לא הבין את מה שהוא כתב עכשיו ואם יבוא בן אדם הרופא החליט שלא עושים ניתוח יבוא מישהו ויעתור לבגץ שצבוע עליו לעשות לו ניתוח. אפילו אם השופט הוא רופא, הוא לא יעיז לצוות ככה. אבל כשמדובר בהלכה פתאום הם נבונים, הם חכמים. מי שמכם? אני שואל כל הזמן. אז לכן אני אומר מצד אחד אני מאוד רוצה לדבר יפה. אנחנו מצווים כולנו לעסוק בקירוב, להסביר פנים. כשמדובר בכל יהודי, כל יהודי שאנחנו יכולים לקרב אותו, אנחנו צריכים להסביר פנים ולעשות הכל. אם אפשר להניח לו תפילין, כן, כל מה שאפשר. כל מצווה שהוא יקיים מצווה, המצווה תקדש אותו ואולי הוא יתחיל להתקרב. אבל כשמדובר באנשים הללו, אני אומר צריכה להיות מלחמה ללא פשרות. אני דיברתי על כך שהם ישבו השופטים והם עברו על החוק וכתבו פסק דין בשבת על מה? על קדושת ההפגנה שיעשו הפגנה השמאל רוצים לעשות הפגנה במוצאי שבת בזמן המלחמה ופיקוד האורף אמר זה סכנה אבל הם כתבו שהפיקוח נפש של ההפגנה של הזכות להפגין זה עולה על הכל כתבו את זה בשבת ואז אני דיברתי במילים קשות כנגדם הגישו נגדי יש נציב תלונות התלונות נגד הדיינים והשפטים דווקא יהודי שומר מצוות ואז הרפורמים הגישו נגדי תלונה זה מעניין שתמיד שהרפורמים מתלוננים תמיד התלונות שלהם יוצאות מוצדקות אז הוא קבע שזה לא התפקיד שלי לדבר על שבת זה לא התפקיד שלי אתם יודעים שהיה מי שאמר שאת הרבנים צריכים לסגור בבתי כנסיות. אז אני אומר גם בזה זה לא יעזור להם. אנחנו נדבר, אנחנו נמח על חילול שבת אנחנו לא נשתוק אבל לא פחות ולא יותר. הוא אומר יש את הליבה של התפקיד שלך. אז אתה רוצה לדבר נגדם על הבחינות כן זה התפקיד שלך. לעשות בחינות אז אתה יכול למתוח ביקורת. אבל על שבת זה לא התפקיד שלך. אז אני אומר, התפקיד שלי ושלכם ושל כל אחד מאיתנו זה למחוט על חילול שבת ולדבר. אז מצד אחד אנחנו נשתדל. רבותיי, אנחנו נלך בדרכו של הרבי, שהרבי כל כך רצה לקרב כל יהודי. אז זה לא סותר. אנחנו נקרב ונעשה הכל לקרב. אבל אלה שהולכים נגדינו בצורה כזאת, אנחנו נמחה בתוקף ונעשה את כל מה שאנחנו יכולים בעזרת השם להעמיד את הדת על טילה. יהי רצון שתשרי הברכה במעשה ידינו כולנו נזכה לקדש שם שמיים, להגדיל תורה ולאדירה, ישאר כוח לכל המארגנים. שוב תודה רבה בעזרת השם נזכה שנשמע ונתבשר בשורות טובות אמן כן יהיה רצון אמן الله