הלכות ראש השנה תקיעת שופר, הרב יחזקאל קרישבסקי שנת תשפ"ו

אילחויז תקיעז שיפור בעזרת השם היום נלמד כל מה שנגיע לכל יהודי באילויסק שובר גם לאלו שנמצאים בבית הכנסת ועל סדר התפילה התקי שבר שלפני מוסף והתקיע שבתוך מוסף על סדר התפילה וגם לאלו שמקרום סיבה שהיא לא הגיעו לבית הכנסת מה דינם לכתחילה ובדיעבד ונגיע לאכילה ושתייה לפני תקיעז וכל מנוגר ראששון על תפילות ראש הששונה על אכילסמונים והברכות ואתוקסנרס וכולי על הנושאים הללו כבר היה שיעור ששם השיעור הוא אילכוס ומנוגי רועיש השונה היום נדבר רק על אכוס תקיע שופר עצמה אז כשאנחנו מדברים על תקיעת שופר צריך לדעת שיש שלוש דרגות שלוש סוגים של תקיע שיפר מה שנגיע לכולנו יש תקיע שופר מה שהחיוב מן התוירה ויש שמה שמדרבונון ויש את הדבר השלישי שזה מה שנקרא מנג ויש הבדל גדול ביניהם בעזרת השם כפי שהתבאר בהמשך אז ראשית לגבי המה שחייבים מן התוירה נראה לי ידוע לכולם אז נגיד את זה בקצרה מן התוירה אנחנו צריכים כדי לצאת יד חוויס תקיעז שיפר את המצווה שיש לנו מן התוירה זה על ידי שאנחנו נשמע 30 תקיס 30 תקיעות שלוש פעמים תשרת שלוש שלוש פעמים תשט, שלוש פעמים תרת. נראה לי שהסיבה ידוע. אולי אני אגיד את זה כן בקצרה. כתוב בתויר שלוש פעמים טרועו וכל טרו צריך תקיעה לפוניו ותקיעה אחריהו. אז מיל כבר צריך תשע תקס. עכשיו בגלל שאנחנו לא יודעים מה תרו שבתוירה כן כל מה שאנחנו לומדים היום זה על פי כמו ששולחן רב על תראה ומסביר בכל דבר יש הרבה דעות ברשוינים ובאחרוינים. אנחנו בעזרת השם מברים בעיקר על פי שכנו אכל תרבי וגם מזכירים מה שלפי המשנה ברורה אז למה אז אמרנו שאנחנו צריכים מנתר כתוב שלוש פעמים תרו וצריך תקיע לפני תקיע אחרי אז זה תשע תקיעות והיות ואנחנו לא יודעים מה זה טרועו האם טרו זה שבור עם טרועו או שטרו בתויר זה שפורים או שטרועו בתויר זה טרו אז לכן צריך שלוש פעמים תשרט שלוש פעמים תשת פעמים תרת סך הכל 30 תקיעז שאחרי ששמענו 30 תקיז האלה יצאנו ידי חוייבס כי שוויב מן התוירה לכולעלמה זה דין תוירה אחרי זה יש גם מה שיש לנו מצוה מדרבונו כמו שאלתר קורא לזה בת קצ ביז שיש לנו מצו מדרבונון לתקוע שופר על סדר מלכיו זכרוין ושפרס אחרי מלכיוס לתקוע השפר אחרי זכרוס לתקע שפר אחרי שפורס לתקע השיפר כמה אנחנו צריכים תקיע שופר כדי לקיים את ה את התקיע השיפר מדרבונו נעשה דר התפילה אז בזה יש כמה דעות היה הרבה רשוינים והרבה שנהגו שעושים רק את השרט אחרי מרחיזקיו שבורים תרועות קיו אחרי זכרונוזקיו שבורים תרוקיו אחרי שריפוזקיו שבור תרועות קיוו אבל בגלל עוד שיטות ועוד סיבות אז אנחנו נוהגים כמו שזה נקרא בלשון של שחור חל תרבה בתוך קצב ב סעיף ה יש ניגים לתקפת למלגים פשוטפורס סליחה ויש נוגם נתקשר תרת למלכיוס חזכפורס ומינג זה הוא המובחר שבמינוגים אז כדי לקיים את הדרבונון של שוויפר על סדר מלכי זכ שופרס אז המובח שבמנוג זה כמו שאנחנו נוהגים שכל כל פעם עושים 10ס 10 קולות תשתה הרעת אחרי מלכיוז ואחרי זכונוס ואחרי שפרס אז זה כדי זה מקיים את המצוות דרבונון זה המוחש במנוג עכשיו הדרבונן הזה על סדר התפילה מלכ זכרו שפרוס הם דיברו בתוך הזורס השץ בתוך הזורס השץ 10 כמו שאנחנו נוהגים 10 אחי מלכי זכרו 10 אחרי שפרס למיסה אנחנו נוהגים היום שגם ב-18 18 התפילת הלחש שהציבור מתפלל גם כן תוקים 10 במלכ 10 אחרי מלכיוס 10 אחרי זכיפורס מביא את זה בתחילת הסימן יש מקנוג ביספום עם אחס תפילת לחשורס שץ במוקרים שאין מינג אין לינוק אין לכתחילה אבל מה זה אנחנו ככה נוהגים כמו שהוא כתב בסידר שעושים גם בתפילת הלחש וגם בחזור השעץ א את התקייס האלה אז יש לנו כברים ככה עוד 60 כן 30 שאנחנו תוקעים תתקיזה מיושב כמו שקוראים לזה שזה לפני לפני מוסף ועוד 30 ב-18 לחש ועוד 30 בחזורס הששץ ויש לנו עוד 10 שאנחנו נוהגים לתקוע בקלשטיס קבל הוא מביא ב בסוף א לא בסוף שים לתוך קופצה לגבור יש מקוים שני גים של אחר התפילה מרין כן כולו אחר כך מביא ויש שני הגים לתקויה מיוילויז ד שטח תפילה לאשלי מילוס התק שלוש של מאומת כן זה על פי אשלו על פי סוד שצריך 100 קיס נגד ותיהבה ועם סיסרו ועוד סיבות אז אנחנו תוקים סך הכל מיוילס מתי מתי אנחנו קיימנו את התקיע שיפה מן התוירה אמרנו ב-30 קולות שלפני מוסף אחרי הברוכס אחרי לשומי כל שפשיונו אנחנו מתוקים את ה-30 תקיעות כבר קיימנו את התקיע שפרנטר חוזר על זה כמה פעמים גם בטוב קופצדי גם בטוף קצדיק בייז וזה יש כאלה שלמדו אחרת כי בעיקרון למה קוראים באמת לדקיז שלפני מוסף תקיז דמיושב והתקיז במוסך קוראים לזה תקיז דמעומד כי בעבר היו יוצאים את חויבת מן התירה במעומד ובמילוי שהב לא ולכן יכלו לשבת בתקיע שוויפר שיוצים את החן התירה צריך לעמוד וככה נלמד בתחילת תקי שופר ש לומדים את זה כתוב בתחילת תוק תקפה כתוב צורך להתקויה מעומד שנאמר יואו יהיה לוחם ובספיר הסוים הכתוב ספרתם לוחם מה לוחם מורשום בספר הסים המעומד אף כאן מעומד ואפילו לא ישן על השולחן וכולו כן אז בעיקרון המיושב יכלו לשבת כי אז לא יצא לכבן התירב רק אחר כך במוסף במעומד אז יצא לכבן ואז היו צריכים לעמוד אבל למיז היום אחרי שאנחנו כבר תוקים כמו שאנחנו נוהגים אז אז תראה חוזר על זה כמה פעמים שאנחנו יוצאים את יכולים מן התוירה בתקיס מיושר גם בתופק טוב לא נגיד בפנים גם בתופקצ גם בת צדק ביז הוא חוזר על זה שהדין טור יצאנו בתקיז דמיושב ולכן אנחנו עומדים באמת בתקיז דמיושב זה לא מעכאב הבתקיה צריך לעמוד הציבור לא אבל אנחנו לכתחיל נוהגים שאנחנו עומדים זה בנגד כי זה מיושב עכשיו את הזה דמעומד אנחנו נוהגים זה כמו שקוראים לזה כמו שקראתם קודם את הלשון שעל תראה רבי קורא לזה ו נקרא בסעיף ז' נוהגו כל ישראל חלקסתקיה של טוירו ושל דברי ישראל שתי פעומים טויקין מיושב כדי לקיים מצווה מן התוירה כן מיושב ואז אנחנו יוצאים חוב מן התוירה מבורכים עליהם הברוךס לפני שריפר וגוימרים מסם מצווה של דברי סופרים בתקי מאומת כן מה שאנחנו עושים בתקיע ספר מאומת זה מצווה של סופרים שמה מה זה המצווה של די ספרים לתקוע על סדר מלכיוז זכוון שפרס כן זה מצא עברים וזה מצווה מיוחדת לכאורה מעיקר הדין והיו צריכים לברך על זה ברכה לבד הרי יש לנו הרבה מצד דרבון שמברכים את זה אנחנו מברכים בחנוכה על ברוכס מברכים בפורים ועלל והרבה דברים שאנחנו מברכים ברכה על מצוס דרבונו אז הוא מעריך שבעצם זה כן מצווה אחת למס אנחנו מברכים רק לפני תקי זה ויושב אבל יש לנו כמו שאנחנו אומרים תקי שריפר מן התואבה ותקי שריפר מצטה מדרבונו לסדר התפילה סדר התפילה מעיקר הדין התחלנו מקודם אנחנו יוצאים מדי חובה מעיקר הדין רק אם יהיה רק תשרת ורק שלוש פעמים תשרט במלכש בזכשר בשפס כיצאנו ידי חובה אנחנו נוהגים לא רק את השרת אנחנו נוהגים את המופך שבמנוגים את השרת השטר ולא רק בחזורש גם ב-18 אז יש לנו פעמיים יש לנו גם את ה את ה את ה קוילס של קלשס קבל ויש גם את המינג של עוד 30 תקיעות אחרי התפילה כמו שקורה לזה לארב בססותן ובי מביא עוד סיבה שאולי מישהו לא יצא ידי חובה אה ותחלטו קופצה לגבור אז מסביר למה אנחנו גים או 30 תקיעות אחרי התפילה אז אז למי זה אנחנו תוקעים 100 ואפילו 130 כן עכשיו למה אני רוצה להדגיש שיש לנו תאיר ויש לרבונו ויש מינג א דבר ראשון נצא מדי חובה וגם שמה שהוא רק מצד המינג זה הרבה יותר קל אם יהיה הפסקות או וכולי כמו שנגיד אז אנחנו אומרים שאת הדרבון אנחנו יוצאים מעיקר הדין רק בשלוש פעמים את השרת כבר יצאנו את הכויבת את הדרבונון אנחנו נוהגים גם בלחש גם מחזור השץ מה שיותר מזה זה רק מצד מינג כמון זה מינג חשוב אבל זה מצד המינהג ומה ההבדל כל הזמן מדגיש מה זה ההבדל אנחנו יהודים של א של אנחנו לא בוחרים מה רק מן התוירים מה מן רבוננו מה מיני הכל אנחנו נוהגים והכל חובה למי שיכול אז יש הבדל שכתוב בשולחן ערוך בסוף סימן טוב קצוק שנסבר שאם טור שאם טעה צריך צריך לחזור ולתקוע תקיע רשווינו ולחזור לתחילת הסלידה כל ההלכות שתקיע השיפר אז מתי זה נכון אה אז זה הכל נכון ב אין חילוק בין תקיס מעומד לתקיס מיושב על דרך שנסב אפילו אמר שתגם כל השלישים קוילס בתקי מעומד אז לא סומכים על זה צריך בתקסת מיושב שיצא טוב ה30 תקשיז מיושב חייב לצאת טוב כי שם אנחנו יוצאים את ה את ה את היריסה ושם מברכים את הברכה אז הזה מיושב חייב לצאת טוב ואחרי זה לא לסמוך על זה שאם יורה יצא לי טוב ואתקי זה מיושב אז אני אשלים במאומד לכתחילה צריך שמיושב יהיה כל ה-30 אחרי זה במאומד אז הוא אומר אז מה שמדרבונון שמה גם צריך להיזהר מה שאנחנו מחויבים מדרבונון אם לא היה טוב צריך לחזור בתקה שוב ולחזור לתקיעה הראשונה אבל זה הכל נכון מהשם דרבונו אבל אם טוב בתקי שאחר התפילה אם יקח כלום לפי שאין רק מנגב מה שרק מצד המינהג כדי להגיע ל-100 קולות זה רק זה לא מעכב בכך כלום שאם היה טעויות שאם היה כל מיני בעיות שמה לא מפריע לנו כלום אז אני מדגיש את זה שברגע שכבר קיימתי תמיד צפ רבונון מה שקורה כל מיני דברים באמצע אז זה כבר רק מצד המיניקס שאנחנו נוהגים מהקוילס אז ממילא שמה לא יהיה לנו את כל ה דברים מעכבים שצריך לחזור עליהם אז תכף נחזור ל נחזור לזה בהמשך מה יש לנו גם ב-18 גם בחזרץ זה יהיה לנו לרווח עכשיו עוד דבר שפספסתי אני לך קצת רוורס אה אמרנו שאנחנו יוצאים מן הטר ב-30 קוילס ואחר כך שדרבון אז א למה צריך 30 אז אמרנו צריך א שלוש פעמים תשרט שלוש פעמים תשט שלוש פעמים תרת בשבורים טרו יש מחלוק גזרשוינים איך תוקעים את זה א כן אנחנו לא יודעים מה זה ילולה מה זה טרוע בטר האם זה שבור עם טרוע או שאם זה שבורים או האם זה טרו? אם זה שמור עם תרו האם זה הולך ביחד או שצריך לישון ביניהם אז זה מחלוקת רישוני יש דעה אחת שגם אם יש שבורים תרו זה התרו שת מתכוונת שבורים ותרו אבל זה לא הולך בבת אחת לא אין בבת אחת שגם בן אדם גונח וגם בן אדם ילל זה צריך נשימה ביניהם שבורים לתפוס נשימה ותרו זה דעה אחת דעה אחת אחרת ברשעונים שצריך שזה יהיה בנשימו אחס שבור עם תרו אז אה מה אנחנו עושים בפועיל ממש? אנחנו נוהגים שבתקיז מיושב עושים את ה כמו שהמחבר אומר ככה כתוב בסידר ככה נוגר רוב העולם שבתקיז מיושב עושים שבור עם טרועו בנשימו אחס ובמאומת בשאר התקיעות עושים עם נשימה ביניהם למה למה התקיזם יושב עושים בנשימה אחס אז רבי אומר כי בעיקרון גם הדעה שסוברת שצריך שתי נשימות סוברים כמה אחרים הבס יוסף השחור כן כן ועוד כמה פוסקים סוברים שגם לפי הדעה שצריך לנשום באמצע אבל לא שזה מעכב אם עשיתי בנשימה אחת זה גם בסדר אז אם ככה כשנעשה נשימה אחת יש לי את שתי הדעות גם את הדעה שסוברת שצריך נשימה אחת וגם את הדעה שאומרת שצריך שתי נשימות אבל לא מעכב ויוצאים את יוחיב בנשימה אחת לכן את כזשב אומר המחבר וככה כתוב בסדר שככה נוהגים כל מי שאין לו מנהג אחר ככה נוהג רוב עולם שבת כזמיושב עושים שמורים טרו בנשימה אחת כי יוצאים לידי שתי שיטות בר רוב השיטות אבל יש גם דה בחוינים יש תרומס הדשן שסובר שלפי הדעה שצריך שתי נשימס לא יוצאים בנשימה אחת אז לכן כזה מומד עושים בשתי נשימות אבל זה לא מעכב א הרמו אומר מה רמו סובר הרמו סובר שהרמו כותב שאנחנו עושים תמיד שתי נשימות בכל התקייס מיו שמ תמיד עושים שתי נמת ככה נוהגים ואין לשנו ככה כתוב ברמו מוסיף מילים ואין לשנוס מי שנקח ככה לא ינן ש את המנהג יש כאלה כאילות שנוהגים כך עד היום בקרלין בבלז נראה לברובת קיאס א נוהגים הכל שתי נשימות א בסדר משל תרבה כותב שכן עושים כמו שהמחבר אומר שמיושב נשימה אחת ותקיס שתי נשימות למה בתקי למה מיושב נשימה אחת אמרנו כי זה לרוב השיטות לפי כמה שיטות מחבר גם לפי שים שתי נשימות יוצאים בנשימה אחס ו שתי נשימות עצים אחר כך לצאת את יכול לתחומסדשה שסובר שלפי הדעה שצריך שתי נשימות צריך דוקא שתי נשימות ו ואם עשו הכל הכל בנשים אחס יוצאים למה כי הרי אנחנו יוצאים ידי חוייבות בשלוש תקיס הראשונים והרבה שכל כל אלה שלא נמצאים בבית הכנסת כאלה שהולכים הביתה אחרי התקייס יוצא ידי חויבת וזה אומר שאז תשים את הברוח אז תעשה את השיטה שיוצאים ידי חובת רוב שיטות אז לכן שתיהם לא מעכב בדיאבד אם שמעתי הכל בנשימה חס יוצאים שאנחנו יוצאים חבש כיסר ראשונים ואם עשו הכל כל שתי נשימות גם יוצאים בדיב לא בדיעבד יוצאים בדיחוי ולמה כי ככה הרמ אומר שככה היה המנהג וכך הרבה נוהגים עד היום כמו שכתוב בעל תרב בשולחן ערוך אז ממילא שתי הדברים לא מעכבים רק לכתחילה אנחנו נוהגים כמו שאומרים שבשור טרו במיושב בנשימה אחת ובמאומד בשתי נשימס עכשיו א אה יש כזה זה יש הרבה אנשים שיש להם נרבים אולי לא כל מה שאני אומר ידוע לכולם פשוט אנשים ניגשים לרבנים אחרי התפילה אחרי או יש כאבים שחושבים שיש להם לא כיוונתי כן כיונתי הרי צריך זה מצווה מן התיר וצריך לצאת צריך לכוון לצאת חובר מצריך זכבונ אז דבר ראשון צריך לדעת א מה שכתוב בשולחן ערוך וגם על תרבי בסוף טוב קפט מי שבוא לבית הכנסת כדי לשמוקס משליח ציבור ולא זה חו למה הגעתי לבית כנסת היום להתפלל הגעתי לבית כנסת לשמוע שופר אף פי שבשור ששומע לא יור שום כבונה אלא שומע סתם יוצר למה כי נגרח מחשבת רשון שבו לבית הכנסת כדי לא צרי אז מילא אם אחד היה הוא לא פתאום חושב שאולי הוא לא כן הוא לא כיוון לצאת חובז המצווה הוא חשב רק על בניין המלכוס חשב על הכבוד הזה מלכוס או שהוא חשב בכלל על דברים אחרים לא לא חשוב מה חשב אם אני הגעתי לבית הכנסת כדי לשמוע שופר סומכים על זה זה נחשב שהוא כיוון אז זה בנגיע לכוונה הכללית עכשיו אבל לא יש עוד הלכות בניגל הכוונה אם אחד יש הרבה שקוראים בית הכנסת בפרט שבלתקיה לא הכל נושע אצלו כמו חצוצרה אז א אני רוצה ללך עם אצבע במחזור שאני חושב עכשיו הוא אוחז פה אוחז בתקיע תקיע שרו תקיעו אוחז בתקיע תקייה אחרונה ופתאום אני רואה אני חיונתי שזה תקיעה האחרונה של תשרת פתאום אני רואה שאחרי התקיעה הזאת הוא עוד פעם עושה שבורים תרו ש עושה דברים אחרים עושה תקיה שבורים פתאום אני קולט שאני לא חשבתי נכון אז אולי מה שאני חשבתי שאוחזים בתקיעה הזאת ואוחזים בתקיעה אחרת חשבתי שאוחזים בשפורים הזה ואחזים בשפורים אחרים האם הדברים האלה מעכבים הכוונה האם הכוונה יכולה לקלקל אז כתוב בשולחוור כן זה רמו אבל תראה מתיק את זה שאם אחד עושה תנאי עושה תנאי אה בוא נגיד יש את התקיעו תקיו שבור עם תרוע תקיו אחרי זה יש את התקיע תשעת תקיע שבור עם תקיעו אז מה יהיה אם אחד עשה תשרט שבור עם תרועו עשה תקיו שבור עם תרוע תקיו ומיד אחרי התקיע עשה שבור עם תרו לא עשה עוד פעם תקיו בשביל התשרת והוא עשה תנאי אם התשרת מהקע זה המצווה מן התרה אז יהיה שייך לתשרת אם א זה אם אם זה התשתור אם זה מצווה מן התורירה אז התשתה כן אז אם עשה תנאי זה עוזר אבל אם לא עשה תנאי אומר אל תרא אבל אם לא ישנו כן אחד לא עשה תנאי אם התקיע תהיה ככה תהיה ככה הוא לא כלום הוא לא חשב כלום אה הוא לא הוא לא עשה כזה תנאי אין תקי אחס אלה שני סדורים ווא ממשיך הלאה ואם נזכבם בתקיע זו הוא חושב בכוונה הוא חשב הוא כיוון בתקיע זו לשלום מעשה דת תשרת ובסוף רואה שהבתקע אוחז בתשרת אז אם נזכר בתקיז יש לו מסיל את השרט אינו אוי ללטולתשת למה למה זה לא עולה שאם תשקר המצווה אם כן אתה התכוונת כוונה אחרת אז תכו לשם מצווה אז לכן אם אחד יש לו כוונה אחת ובפויל זה משהו אחר הוא לא יצא ככה אל תראה פוסק בשולחן ערוך ככה גם משנב פוסק ב שער סיום חג ג אז ממילא זה הלוכה לכתחילה שזה הלוכה שאם אחד היה לו כוונה הופכית כוונה אחרת זה הורס אם הוא חושב שוב הדוגמה שאמרנו אוחזים בתקיעו והוא חושב שזה כבר תקיע של תשט ופתאום מתברר לו שזה תקיה של תשרט הקודם או בוא נגיד הפוך הוא חושב שהבלתקי הולך לחזור עוד פעם וזה תקיה של תשרת ואז הוא רואה שהמלטקיה הלך עליו וזה כן תקיע של תשת כל לא ממש לא חשוב מה הסיבה אבל הוא חשב משהו אחר ובתוקה עשה משהו אחר אז זה בעיה הכוונה הזאת הרס מתי זה בסדר רק אם עשה תנאי עשה תנאי אז זה כן בסדר ככה כתוב בשולחן ערוך ככה מורכת פוסק אז אם ככה אם אחד יש לו כוונה הופכית זה אורז האמת היא שזה לא כלל מתי זה נכון זה רק לגבי דברים אחרים אם אני חשבתי שהתקיע שייכת לתשרת וזה שייך לתשט חשבתי שתשד שייך לתר אז זה בעיה אם זה באותו סידר אין לי בעיה היה לך כוונה אחרת. זה יש דוגמה גם בסעיף יחז אה אם אחד חשב שהוא אוחז ב בתקיעה האחרונה של תשרת ובסוף הוא חוזר ש לתשרת מהתחלה אז התקיעה שבסוף תשרת יכול לעלות במקום זה לתקיעה הראשונה של תשרת. אם זה באותו סוג בתשרת אז זה בסדר. זה בסעיף יחס. יש גם דוגמה בסעיף י אה היה לו מחשבה גם וגם חצי כוונה והיה לו גם כוונה על מה שהוא אוחז עכשיו זה בסדר. אז מסקנת הדברים על אוכל למי זה לגבי כבונה אם יש לי כוונה על אותו סידר על תשרת אני חושבת שזה התקיעו של תשרת בסוף וזה תשרט בהתחלה או שהוא חשב גם וגם בכל אופן אם זה כוונה גם על הסדר הזה לא אכפת לי שכבשבת משהו אחר אבל אם חשבת שזה תקיה של סדר אחר אם אתה חשבת שזה תקיה של תשת ובאמת זה תקייש תשרעת או הפוך או בוא נגיד בטרו אתה חשבת שזה תקיה של תשרד אז זה תקיה של טרה טרד וזה זה כן איפה שאפשר לטעות אז אם חשבת משהו אחר מסדר אחר אז הכוונה הורסת אז לכן מה צריך לעשות צריך שזה יהיה שבן אדם יחווה לכתחילה לפני כשיפר אני באתי לבית הכנסת לצאתי ידי חובה וכל מה שיהיה זה על דעס התיקיה ועל דעס המקרי אז זה כמו תנאי כמו שאמרנו שעל ריבו שתנאי עוזר אז גם פה זה כל מה שאני שומע זה על דסבל בלתקיה על דס המקרי ומילא גם אם חשבתי משהו אחר זה לא יקלקל זה הכי טוב יותר מזה אני רוצה להוסיף אנחנו אמרנו מקודם שיש לנו את 30 מנטרה אחרי זה יש דרבונו ואחרי זה יש מנק למי זה יש לנו את האפשרות לקיים בדרבונון גם ב-18 וגם בחזורס שץ נכון שאמרנו שפעם היו עושים רק בחזר שץ אבל אנחנו הוספנו גם ב-18 אבל שורה התחתונה אחרי שיש לנו גם תקיז במלכזכנושפ וגם תקיץ מלכז חזרש ממילא אנחנו יכולים לצאתי חובה או פה או פה קורה בהרבה בתי כנסת בפרט כמו שאני אומר שהלתיקה לא לא הכל נוסע חלק כמו חצוצרה שאחרי התפילה אנשים אומרים ההרת ב בשפורס ב-18 שלחש לא היה טוב התשרת בזכרוינז בחדורסלת בכווכן כל מיני דברים כאלה אז אה א אה שהוא כיוון כוונות אחרות או באמת שהיה בעיות אני לא רוצה להגיד את כל ההלכות של איפה צריכים לחזור כי זה לאחז כמו שאנחנו אמרנו אנחנו נראים הלכות שנגיע לכולם לא רק לבעלי תיקיה אבל אולי כן נגיד בקצרת דוגמאות איפה שמעכב לחזור אחורה לדוגמה מטרת טרת צריך תקיעות תרועות תקיות אז אמרנו מקודם שאנחנו צריכים כל כל מה שאנחנו עושים צריכים תקיות לפניו ותק אחר כן ב בת בטרו תרה צריך תקל לפני תקל אחר בתשה צריך שבורים תק לפני תק אחר תשרה צריך שבורים טרו תק לפני קל אחר זה הסיבה שטריך את ה-30 וכל מה שאמרנו עכשיו מה יהיה אם אחד עשה תקיעו טרו טרו תקיו מה הלוכה הוא לא יצא לי חובה זה הרס צריך להתחיל עוד פעם את הטרקיע מהתחלה כן אבל תרבי תמיד אומר תרבי לא כמה שתבור לפעמים מקל תרב תמיד אומר לחזור לתקיעה א חוץ מאופנים חריגים בדרך כל צריך לחזור לתקיעה הראשונה אז לכתחילה אז ממילא אם היה תקיו תרו טרו תקיו צריך לחזור לתקיע שוב למה כי טר צריך תקיעו לפני ותקיע אחרי ופה יש לך שתי תורות באמצע אז פה יש שתי תרועות באמצע אז לא התרו כל אחד מהתרוות שיש פה אין להם תקיע לפני תקיעו לאחר יש פה תרוע תקוע את צריך לחזור לתקיעות אז מה יהיה אם המלוקה היה מנסה לתקוע ועושה ככה תרוע קצר תרוע קצר נתקע לו הוא מתחיל עוד פעם את התרוע טוטוטו טוטוטו כן אז מה יהיה הדין כזה זה נחשב שתי תרועות למה זה נחשב שתי תרועות יש דז רשי שזה מובא לרבי השולחן ערוך זה מובא בדעה שחוששים לזה כל פנים בד יוצאים ידי חובה עם רשי שהוא סב שתרוע זה רק שלוש שלוש כוחות טו טוטו זה תרועו לרשי עצת ידי חובה תרועו אנחנו עושים יותר ואפשר להוסיף כמובן ויש את המנהג להוסיף הרבה אבל בעיקרון בשלוש כעתן די יכול לפי רשי אם ככה היא אמרת הוא עשה תקיו ואז הוא עשה אה טרו עשה טוטו טוטו נתקע לו והתחיל עוד פעם אז יש פה שתי טרו אז הוא לא יכול אם הוא עשה עכשיו תקיע זה לא משנה הוא צריך עוד פעם להתחיל מהתקיע שלפני התרו ואחד שם לב שככה היה ב-18 ככה היה בחסה אז אבל תקר לא שם לב המקר לא שם לב אז א כן אנחנו רבים שזה היה עם שתי נשימות כן היה כזה דוגמה שהיה הוא נשם באמצע אז צריך לחזור אז הוא חושב שאתה רץ בזכרונוז שלחש לא היה טוב או שהיה אותו דבר גם בתקיע בוא נגיד אם יש שתי תקיעות אז א בעיקרון תקיע זה פחות בעיה בשבורים בתרו אמרנו את הדוגמה שאם יש שתי תרוע זה הורס צריך להתחיל פעם בתחור וגם בשבורים אם בסדר של תשתח אחד הוסיף קצת רוע זה אורז וזה המכתב שהתפרסם אולי נחזור לזה בהמשך אז צריך לחזור לתקיע שלפניך שלפניה מהתחילת התשתחילת התרת בתקיעו שזה יהרוס גם יכול להיות לצאת חובס לכתחיל בוא נגיד בתקיעו גם יכול להיות בלטויקים שמתחילים את התקיעות טו טו כן נתקע לו הוא מתחיל עוד פעם אם התקיע עצמה משתנה הכל בתוכו התקיע עולה ויורד אלינו בזה שום בעיה זה מפרש באלטר יש כאלה בריסק שיש מאריל דיסקן כל העולם לא פוסק ככה אין שום בעיה שהתקיעה עולה ויורדת כן אבל א מה יהיה כמו שאני אומר לדוגמה שהתחיל את התקיו והוא עוצר והתחיל עוד פעם כן נתקע לו שמתחיל עוד פעם הוא עשה את השרת הוא עשה את הרת לא משנה מה ועשה תקיע טרו ואז תקיעו עשה את התקיעה שאחרי הסדר עושה טו טו הוציא כאילו מתקיע מתחיל עוד פעם כן אז יש פה שתי התקיץ אז אז לכאורה מה הבעיה אז התקיעה הראשונה צת טובה התקה הראשונה תת לי חובה התקיעה אחריה מיותר מה שאחר כך לא אכפת לי כן צריך רק שהטר יהיה תקי לפניות תקי אחרי השבור אם צריך תק לפני מה אכפת לי שיש תקיעות הרעים זה כן הורס כי אני רוצה לצאת חובת כל השיטות ב-30 מנתרים בנגיד ו או גם בדרבון עונים זה היה מעכאב שאני רוצה לתת את כל השיטות והתקיע לפי רשי הרי רש"י אם רש"י סובר שטרו זה רק שלוש כוחות טוטוטו אז גם התקיעו יכול להיות קצר מאוד אם ככה אם עשית טו טו כן אז אז התקיע הקצר הזה קפצת חובת תקיעו של רש"י זה שאתה עושה אחר כך תקיעה ארוכה זה כבר לא קשור צת חובה תקיעה קצרה אז אם ככה אתה עשית כזה תקיות קצר וצאת זה ידי חובה לפי רש"י אנחנו יוצאים ידי ח לרשי בדיבתחיל אנחנו וצים את כל השיטות אז זה שעשית אחר כך תקיעה ארוכה זה כבר לא טוב כי יש פה תקיעה אחרת אז צריך עוד פעם להתחיל את הטרה בכל מקז רק אמרתי בקצרה כל מיני דוגמאות שיש מקומות שזה מעכב גם לגבי נשימה חס לכתחילה מדב את זה לא מקב לכתחילה צריך שיהיה שלא יהיה בנשימה אחת צריך תמיד לנשום תקיעות רואות תקיות צריך לנשום גם אלה שהולכים לזקות אחרים בשיפר צריך לנשום בין כל אחד בין תקיעו לנשום טרו ואז לנשום ואז תרו א תשט תקיו תקיו לנשום שבורים לנשום תקיו צריך נשימות אם אחד לא עשה את זה ברצף בלי תפס נשימה באמצע אז יש מחלוקת אבל תראה לכתחילה אומר שצריך לחזור מהתחלה את זה לא מעכב אבל לכתחילה תראה פוסק שצריך צריך לנשום באמצע ולנשום לא שיעור כדי נשימה תראה בסריך לנשום באמת גם בשבור עם טרור שאם עושה שתי נשימות הוא לא אומר רק לעצור כדי נשימה יש דעות כאלה אבל תראה איזה רב צריך לנשום באמת בין השועים לתרו אז מילא מה יהיה עם כל המקומות האלה שאחד חושב שהוא לא יצא ידי חובה כי ההתרת ההוא לא היה בסדר היה שמה שתי טרוס בחיז בשפר של אחס היה בטרת שתי טרוס בכז בתשרת באזרוס השץ היה כל מיני דברים שאנשים חושבים שמשהו לא היה טוב ובזוק מסות מונשמינטר הזה הוא באמת חושב שהוא יצא ידי חובה אז בשביל זה התחלתי בתחילת השיעור שיש לנו את הדין תוירה ויש לנו דין דרבונה ויש לנו מנג את הדין תוירה יצא על ידי חובה זה ברור כן תראה אומר לכתחילה אנחנו לא סומכים על המאומד מהמיושב יוצאים ידי חובה הכל אני מה שקורה אחר כך בלחש בחזר השץ כל התקיעות אחר כך הרי מלבונון אנחנו צריכים מצווה רבונון מלוכ זכו נשכס אבל אני יוצא מעיקר הדין רק בתשרת בשלוש פעמים את השרט כבר יצאתי ידי חובה אנחנו עושים מופח שמנוגים עושים גם את השרת השטרת אבל זה מופך שמנוג זה לא מעכב אז ממילא וגם יש לנו את האופציה יש לנו גם את הלחה וגם את זהשץ אז ממילא אם אחד יש לו שאלות אם פה היה לו טוב פה לא היה טוב אז הכי טוב זה שהוא שהוא עושה תנאי או שהוא מכוון שאני יוצא ידי חוי תעמיץ דרבונון איפה שיצא טוב אם יצא ידי חוי בלחש מלכיפרס יצא טוב ויצאתי ידי חובה שמה אם שת יצא טוב אני אצא ידי חובה שמה וגם יכול להיות מלכפרשץ כן בסך הכל יצאתי די חוז את המצד רבונו ומעיקר הדין אפילו מספיק רק את השרת כמו שאנחנו אומרים אנחנו נוהגים את הכל ולכן עם כל מיני יש לך בעיות ש שאולי הבתקרה לו תקע טוב או שאחד היה רע שהוא לא שמע טוב או שהוא חושב שהוא לא שמע טוב אז אז כל הדברים האלה אנחנו צריכים לדעת שהכל בסדר למה כי לגבי דרבון אנחנו יוצאים די חובה כבר רק כמו שאמרנו רק בתשרי תור רק ב3 שלנו יש כבר 60 קולות אז מילא אפשר לבחור מה שיוצא טוב וכל השער לא אכפת לי מה שיש תקיעות באמצע לא אכפת לי מה שיש חז כל מיני כל מיני בעיות באמצע נשי לא היה נשימה כן היה נשימה כי מה כי מה אנחנו אומרים אנחנו קרמנו את הלשון שאלתרב אומר בסוף סוף קצ שאחרי שכבר יצאנו את הדרבונון כל שארת תקיעות גם אם יש דברים שמעקבים לגבי ידריסיס שמעכב לגבי יד רבונמת לגבי שער התקיעות זה לא מעכב אבל אם תקשח תפילה אין בכך כלום לפי שאין לו רק מנג בעלמה ויש לך מט כיס זה שהוא לא נשם זה שלא יצא טוב זה שיצא שתי תקיות שתי תורות יצאת כיסך הכל יש לך 100 מה שאנחנו תמיד יוצאים אחורה הולכים עוד פעם לתת השרת מהתחלה תשרט מהתחלה זה צריכים לצאת מה שמעכב אבל אם כבר יצאתי ידי חובה מה שמעכב גם אתה מנ תרג רבונון אז כל שאר התקס אם יש לך מיס בסוף מה אכפת לי ולכן אפשר זה ההלכה הזאת יכולה להוריד הרבה נרבים כמו שקוראים לזה לאנשים כי הט אנחנו יוצאים ה-30 הראשונים וכל מה שאחר כך ברגע שיש לנו כבר שלוש השרת כבר יצאנו מעיקר דיןדרבונון וגם 30 כוחות אז עוד יותר מושבים לוגם כל השער זה רק בשביל ה-100 כוחות ולא אכפת לי אם היה תקיס היה דיבור אם היה מילה אם היה אם לא שמעת זה לא מעכב כי סך הכל יש לך 100 קילס יש 30 שחרי התפילה אז ממילא לא צריך לחשוב שכל מיני דברים כאלה היה ככה היה ככה הכל בסדר כן עכשיו זה גם יכול לעזור מה שאני אומר לגבי כל האלה של לפעמים כן יש כאלה שרוצים לצאת יצא י חובה והיו צריכים ללכת הביתה אנושים או נשים שרוצים לצאת רוצים לצאת לרבוננון אפילו שהם לא לא בכלל לא מעכב להם לצאת שופר אבל ה כן רצו לשמוע שיפר והיו צריכים לצאת החוצה או בוא נגיד גברים גבר בן אדם שבחזור השץ הוא יצא לביסקיסי והוא חשב שהוא יספיק לחזור והוא חוזר כבר עבר התקייס של זכרונס כבר עוזים באטוני גלייס זהו פספס פה את ה את העזר תקיס של זכרונס אז הוא פספס את העניין של דרבונון של כיסדר התפילה על פי מה שאנחנו אמרנו הוא לא פספס כי יש לךג גם בלחש גם בחזור שעשה יצאת לכוה בלחש אז אם לגבי המעת כס תשלים את זה גם אחר כך עם השרת שלישם אחרי התפילה אז זה בסדר אז אה ממילא וגם עוד תוספת שאולי כל התקיעות שחוזרים שוב ושוב גם יכול להיות שזה עוזר בשביל המי כוויכס כי המי כוויכס לא אכפת לי כמו ש לרבי אומר כמו שאמרנו היה מוגד עבורום לא אכפת לי כל הכוחות באמצע אז ממלי גם אם אחד יצא לבסקיזי מופספס איזה תשרת השתרד של זכרונס או של שויפרס הוא לא פספס תמיד צד רבנון כי יש לו את זה כבר בלחש ויש לו את זה בשאר האפשרויות שאמרנו יוגע רציתי להוסיף עוד משהו אלטר תרבי אומר טוב א עכשיו שחכנס לזה בוא נתקדם הלאה אה על פי מה שאמרנו עד עכשיו אז אני גם רוצה להגיד שאנחנו גם נרוויח את הנושא של השבורים בחבד אם אחד לא עושה את זה טוב התפרסם מכתב של כל בעזרון לחבד חתמו על זה זה משהו נדיר בדרך כל כן אנחנו חותמים רק על לא יודע מה גדר סגס כל מיני דברים נגיע על השבורים שהרי יש את המינק שבחבד שמוסיפים עוד עוד קצת על אחרי השבר השלישי הרי מעיקר דין כתוב בתרוע מותר להוסיף כמה תרו שאתה רוצה ובתקיה מותר להעריך שהתקה ארוכה שהיה תרועה ארוכה בשבורים כתוב מתיק את זה מכל מקום נהגו שלא ילויסיף על ג שבורים כן יש כמה סיבות חשוב הסיבות נהגו שלא לאסף ג שבורים אה למיסה כתוב בכן מה מינק חבד לתקויה שלוש שבור וחצי אז יזפרסם המכתב שבעזר בו חבד שיש כאלה שלא עושים את זה טוב ואז זה הורס את כל העניין אם הוא עושה הרי אמרנו מקודם כן בוא נחזור אנחנו אמרנו שאם טרוע של רש"י כבר יוצאים ידי חובה בשלוש כוחות אז אם אחד רוצה להוסיף את החצי והוא לא הוסיף את זה טוב הוא עושה טות טוות טות טות טות טות טותטות כן עשה בסוף טוטות עשה שלוש כוחות אז דחף פה תרוע אז אם ככה באמצע תשט עשה תרועה הרסת תשט צריך להתחיל עוד פעם מהתחלה אז הם לא יוצאים חוץ תשרט לא תשט כי מוסיפים עושים כן זה היה מכתב זה התוכן של המכתב שהתפרסם שאחד שלא יודע טוב לעשות את את השבורים של כמו של חבד שלא יעשה בכלל את התוספת יעשה רק שבורים רגיל טוטו וזהו לא יוסיף את התוספת של אחר כך כי זה יכול להרוס שלא שזה מהכאב שלא יוצאים מדי חוב א אגב אני אישית כבר כן שומע גם את רבי חיים שלם די וגם את הרב אופן בסך קופן כל אחד עושה קצת אחרת הם לא עושים אותו דבר שמעתי כבר עוד גרסאות אבל אם אחד באמת עושה כמו שאני אמרתי דוגמה שעשה בסוף טוות טוטות עשה שלוש כוחות אז זה באמת בעיה אז אם הוא עשה את כל התקיס ככה אז זה הם מדברים אבל אם אחד עשה רק חלק מהתקיאס עשה ככה אז זה לא אכפת לי למה כי הרי אמרתי שלגבי המנהג לא אכפת לי שיש עוד קיות באמצע ועוד נשימות וכן נשימה לא נשימה יש לך 100 כוחות אז זה לא לא אכפת לי כל הדברים שהיה באמצע אני רק צריך ש30 בהתחלה שיצא טוב ואת הדרבונו אני צריך לכתחיל ל3 כויכס ולמסדרבון קרד מספיק רק שלוש פעמים את השרת אז ממילא בשאר הדברים אם הוא עשה ככה אז גם כן אין לנו בעיה עם זה כן זה שוב אנחנו רוצים להרוויח כמו שאנחנו אומרים שכל מה שלהגיע ל-100 קולות רק מצד המינהג וכל הדברים אחרים כל הלוכס לא מעכב בחלק הזה יואו עכשיו אה ידוע ההלכה שאנחנו לא מדברים לכתחילה מתחילת הברוכה של שויפר עד אחרי התקיע שמאומת עד אחרי הקדיש עד אחרי שכ נוהגים עד אחרי ה30 של אחרי התפילה לא מדברים לכתחילה בכלל מהברכה שהבוכה תעלה על הכל כן ככה כתוב בשולחן ערוך רבי אומר בתקצב בס ז וכ שנפתורים בברוך אחס לכן יש לזור שלא להפסיק ביניהם בשיחה ולא היה תקיע בלבד אפילו יציבור כן לא יסכו מתחיל סקס יושב עד אחת כסומ אז כמובן לכתחילה אנחנו כולנו יהודים שלכתחילה פגוש את כל השנה ולא מדברים בכלל מתחילת מהברוך של זיפר עד אחרי התפילה אחד שכן דיבר בניבד זה לא מעכב כן מה שמעכב זה רק אם הוא דיבר בין הברכה לתקיעה הראשונה אבל שאר הדברים שאר המקומות בדיבד זה לא מעכב אנחנו נמצאים בתפילה ארוכה ובן אדם צריך לפעמים בסקייס יוצא האם לברך השיוצר פוק שיוצר שלא לא עשה מלכי זכו שעיף וזה אולי הפסקה בין הברוכל עדכס דמעומד אמרו כל הפויסקים כמעט כל הפוסקים כולו שכן מברך אשר יוצר כן זה הוא יפסיד את זה ואחרי זה לא יצרך עוד הפעם ואולי הוא ישכח כל סיבה שהיא אפשר לברך שרצה אותו דבר יש חידוש יותר גדול לדעת הגדול יש עוד חידוש שהרבה מביאים את זה מעשה לשבידה שכשחזב במתחזן אז אל תבטל את הזמן תגיד תהילים הוא מתחיל להגיד תהילים תפילה לשבד הפוסקים מביאים את זה אני לא אומר שכולם ינגו ככה אבל יש כזה הנהגה וגם זה לאף זה לא הפסק שאנחנו לא מדברים דברים בתים דברים אחרים אבל תהילים רואים שזה לא זה לא הורס לגבי שלא מדברים מהברכה עד אחת כיסד מאומת אותו דבר מה שנוהגים בכל העולם שהם מנגנים עם החזן סמחו לארצחו וס כל מיני אתה בחתון ושרים כל מיני מילים שזה לא הסדר התפילה שלי כל הדברים האלה איך אתה מדבר כל הדברים האלה שזה הסדר התפילה גם כן זה לא נחשב דיבור שאת זה מותר כן את זה כן מותר מהאגם ש באמצע מדבר עד אחרי התקייסי שמור מתד סוף התקיעות אותו דבר גם ללמוד באירו א ללמוד בדיבור זה ויכוח אבל ללמוד בעירו ודאי שאפשר להקל אם מותר אז גם זה מותר. עכשיו מה שקורה שגם אנשים שואלים אם הוא דיבר באמצע כיס כן אמרנו שלחתרי לא מים בכלל בד אם הוא כן דיבר באמצעת כיס לכאורה אם אחד מדבר הוא לא יכול לשמוע אז בוא נגיד בתפילה של לחץ זה יכול להיות יותר מצוי הוא רוצה להספיק לגמור מלכויוס ווא פתאום הרב בלתוקע כבר התחיל לתקוע אז אה הוא אמר הוא אמר מילים וגם אבל תקעי התקה אז אוליזה איזה בעיה שמה שאבל תקי תקה כשאני אמרתי מילים לא יצאתי ידי חוייבו אז שוב מה שדיברנו עד עכשיו באריכס אם זה כבר על התקש מינג ודאי שיהיה לנו בעיה אבל לגבי המדיבונו שזה צריך לשמוע סדרת פילה ואם אני אמרתי אולי לא יצאתי חובה וגם נגיד גם לגבי עמי הקוילוס אם דיברתי אז לא שמעתי את המנהג הזה לא קיימתי את המנהג כי אני אמרתי מילים אז האם כשאחד אומר מילים האם זה מעכב שהוא לא יצא ידי חובת שמיעת שיפר הרי הלוכה אני צריך להגיד ששועפר זה לא כמו כל שאר המצוות אולי לא כולם יודעים זה דבר זה חידוש הלכתי אבל זה חידוש שכתוב כאן באיכס שיפה בדרך כלל בכל המקומות כשמישהו מדבר הוא לא יכול לצאת חובה מישהו אחר משהו אחר אם אה בקידוש בכל מיני דברים אם אתה מדבר משהו אחר אז לא שמעת מה שאתה צריך לשמוע כן זה כלל ונביא דוגמה בשולחן שוננו ערוך בארכיים בס קסז כתוב שאם אחד דיבר כן בין הברוכל אחרי המועצי אז אסור לדבר עד שהוא אוכל כן עד שהמבצע אוכל עד שהציבור אוכל ומקום אם בשור בקס מחזים ואל תראה בסעיף י אם בשור שהביצה היה מברך המוצי או יחד מהמסוב נותן לידיו וכיוון לברכס המועצי אני באמצע דרתי מכוון לשמוע את המועץ אחר כך נג גביך נטילת ידיים יוצא זה שאני עושה פעולה של נטילת ידיים אני שומע מויצ בסדר שאתה עושה פעולה אבל שוטף ידיים זה לא מעכב אתה יכול לשמוע את המועצים אבל זה מתי אל תראה מדבר דווקא אם אתה לא עושה ברוך השדהים בשס שהוא עושה המויצי אתה נוטל אבל אומר אחר כך נגב יודבר נתסדם אבל אם תוך כדי בירחת נתי סדם תוך כדי שהוא עושה עמוץ אתה רוצה לצאת מברך נתיזדם זה לא עובד כן אבל תראה בזה משמוס ב המשבות כותב את זה מפ מפורש כן הוא הוא מתרגם את זה זה לא שיש פה מחלק ישראל אני רק אומר את המינים שלו כתוב בפנים אפילו אם יומה שכיוונתי בליבי לבחס מבורך גם כן יוצא כי מה שצמיה שומע כנה וזה שייך דווקא כששותק אבל אם דיבר לא יודף מה המבורך הרי המברך לא יכול לברך שתי ברכות בבת אחת כן זה יהרוס את הברכה אז גם ש100 שמ כנה אתה לא יכול לשמוע מויצי ולהגיד תוך כדי אשר כדישונו כן זה משל תראה בב כתוב פה תרבי גם בסעיף י שאתה יכול לברכת אתדם אחרי זה אבל בשסמוצ אתה לא יכולים זאת אומרת שמ כיאונה כמו שהואנה לא יכול לברך ברכות שתי ברכות תוך כדי זורס אחד את השני גם שמ לא יכול לעשות לדבר משהו אחר אם לא הוא לא יוצא אז זה כלל נכון ב בכל המקומות האחרים כמו שאמרנו בכסננים בקסמיץ בקידי שתמיד אבל בשויפר אין דין שומע כונה בשויפר אין הבעלתקיה והשומיה כולם הם באותו שלב כולם צריכים לשמוע כולל שוויפר כן כמו שאלת אומר בתחילה תכסת תקיסת תקפי הברוכה זה לא לתקוע בשופר אין כזה מצווה לתקוע בשפר הברוכה זה לשמו יעקל שוויפרו נכון שיש דעות ברשונים אחרים א גם אל תראה שמה הוא אומר עיקר א מה לשון שלו שהתקיע אינה עיקר המצווה אלו שמיעז אז כל שבר הוא עיקר המצווה אה יש דעות באמת שיש יש כזה דעות בראשונים לא תר שולחן ערוך שש ששוכים שהתקייה זה המצווה והרפוק שיש לו אייכות בנושא זה התפרסם גם ברכונים לגבי אחד חרש שלא יכול לשמוע רק שרי שמיה או אחר שלא שומע בכלל אולי לפי ה הר הראשונים האלה שסוברים שיש מצווה לתקוע אז אפילו שורא שומע יקיים את המצווה בתקיה אבל לפעשת שתסל תרבי אומר פה עיקר המצווה זה השמיעה ולא התקיעה אבל אחר כך רבי חוזר כמה פעמים מפורש כמה סימנים אחר כך אה דאינ מצווה בתקיה אלו בשמיה כן אז ההלכה היא שהמצווה זה לשמוק שבו ולכן הפוסקים אמרו שאין כזה מצווה בזר בשלוח שתהיה בלתקע כי השומע תמיד כשאתה עושה מצווה אז להם שמצו בשלוח ומי שיוצא דובה רק שומע כהנה במצווה של שיפר אין כזה שמע כן כולם הם אותו דבר כולם מקיימים את המצווה גם לתקע בעצמו יוצא לי חובה רק כדי שמיע ולכן יש הלכות מפורש בהלכה שאם הוא בבור הוא תוקע בבו והוא לא שמע בעצמו כל הדוגמאות שהוא בעצמו לא שומע הוא לא יוצא לי חובה המצווה זה לשמוק כהיל שיפו כמו שאנחנו אומרים התוקע והיוצא ידי חובה כולם הם אותו דבר אם ככה ברגע ששמעת כויל שופר יצאת ידי חובה שאלה היא אם אני יכול לדבר וגם לשמוע כולל שריפר אז יש הלכה מעניינת בעסקיה שריפר בטוב קצ" כסעיף יד תרבה שר פוסק לגמרי שלא מפריע שאתה שומע באמצע דברים אחרים אם שלוש אנשים תקעו ביחד בוא נגיד הרת שלוש שמעת משלוש אנשים תקיו תרו תקיו אף על פי שכל הקילוץ בבס אחס ובדרך כלל טריקו כל אלוהים משתמה ובזכש אין ש מן אפילו אחס מהן כמו שנסבר בס ק וגבי קרס התוירה שאי אפשר תרי כולה אי אפשר שגם גם הבלקה וגם זה עומד ליד הב שתה יגידו בכל כטרי כל אלוהים משתמה כד בשויפו כיוון דחוב עלשמ זה מצו חביבו כחוב עלשמי שאנו לו פעם בשו דו אפילו כמה כס בשכ כן אומרים טרי קול למשתמה תמיד בכל המקומות טרי כל אלוהים משתמה אבל בשופר כן טרי כל כול למשתמ יש גם כזה אנחנו נפסים ככה לגבי מגיל הססטר בשופר זה מפורש תרבי שרי כל המשתמש ו ממשיך ולפי כוח אפילו אם מקצטוקו בחצו או מקצוקו בשויפו יוצו מחמס חביבוס דעת על השופר אפילו זה שתוקע בחצוצרה הוא תוקע כל אחר והוא עסוק ותקע בחצוצרה הוא יוצא די חו מה שהוא שומע בשופר למה למה כי זה חוב על השמע זה פעם בשונו אז יוצאים ידי חוב אתה אתה יכול לדבר אתה יכול לעשות משהו אחר ולשמוע שואפר כן זה חידוש בשופר כמו שאנחנו אומרים כי זה לא קשור לדין שמקנה ששמה יש סתירה אם אתה מדבר אתה לא יכול לשמוע פה זה דין בלשמוע כהן שוויפר כולם אותו דבר גם בלתקיה גם השמיה כולם שומעים שויפר ולכן גם אם אחד תקע חדרה יצא ידי חובשתו מביא דעות אחרות א מביא כאלה שפקפקו אבל אל תראה בסותם ככה שגם גם זה שתקע בחצוצרה יוצא דחוי והשאפר אז אם ככה גם אם אמרתי מילים אני הולכת בתפילסח ואמרתי מילים ואני שומע את השופר אז אני לא אגיד לא בגלל שאמרתי מילים לא לא יצאתי ידי חובה מה שאני שמעתי אני כן יוצא ידי חובה גם שמעתי גם אם אמרתי באמצע מילים לכתחילה לא לעשות ככה למה כי יש פה משהו מעניין יש בת קצב ביז א ואני תראה בזה בסעיף חס הוא מביא מהרמוגן אברום שבשל שתקיס את עצמו בן בן תקס מיושב כס מומד אסור לרוק כן עשית אתה עשה את החריקה אתה לא עשה אתזה פש צורך את שמו כל התקיעה מראש הסוף אפילו ארוכה הרבה אז לכן לא לעשות את הרעש הזה של ארוק לכאורה מה הבעיה אם חצוצרה אתה יכול גם לתקוח חצרה וגם לשמוע שופר אז גם אדם יעשה את כל ה יחכך בגרונו וירוק פה רואים רואים שזה כן משהו אחר לא יודע אין לי את המילים מדייקות להסביר למה אבל רואים ששמה זה כן בעיה אבל לכאורה דיבור של מילים זה ודאי לא דומה ליריקה וכל הם אנשים יכולים להגיד על עצמם באמת שכשמנגבים את האף אז סוגים עם א עם להוציא את הרוק אז באמת קשה לשמוע אבל כשאתה מדבר אתה כן יכול לכאורה או אתה כן יכול יכול לשמוע וגם לדבר אני רק אומר שלכתחילה לא לעשות את זה בגלל אנחנו רואים ברוק שאל תראה בקן פוסקים גנבו שלא לעשות רעשים אחרים אבל לגבי אם כן יצא ככה אם כן יצא ככה שדיברת מילים תוך כדי התקיעות מעיקר הדין יצאנו ידי חוייב אשרי וגם אם אמרתי מילים כן וזה יכול להיות גם לבן אדם שהוא השתיק ילד שהוא לא הבין ברמז ואמר לו והשתיק אותו שהאמא בעזרת נשים השתיקה תינוק או כל דוגמה אז גם אם אמרת מילים אחרים אנחנו רואים פה בסעיף ד בעל תרב שגם אם אחד שתוקע בחצוצרות הוא יוצא ידי חובי השופר אז ודאי שאחד שאומר מילים הוא כן יכול לצאת די חושים שופר וזה לא כמו שאנחנו אומרים תמיד שומע כונה שאם אמרת אז אתה אתה לא יכול לצאתי חובה מה שאתה שומע שעיפה גם אם אתה אומר משהו אחד אתה יכול לצאת יחובה שמיעה אני רוצה להשי ספרה ש באמת כשמישהו מדבר בדרך כלל כשאנשים מדברים הם לא שומעים כן ידוע בעיה ידוע שיש כאלה מדברות ולא שומות בכל אופן א אם אתה מדבר אתה לא שומע אבל גם אם אחד שמדבר את הצלצול של הטלפון כן שומע כן רואה זה משהו מעניין של לשמוע צלצול זה כן אז א אתה רואה ב-18 כל האנשים מצא 18 מישהו הטלפון שכח להשתיק עד כמה אתה יוצא להתעים ככה קופצים במסנגשה אני לא זה לא בסדר שאחד משאיר את הטלפוןצו באמצע 18 אבל זה שהוא יראה אותך מה קרה זה משהו פסיכולוגי בראש מה קרה אם אחד עושה איזה משהו חביזבס עושה איזה רעש איזה תתרכז בתפילה ולא כל דבר מוציא אותך מהריכוז בסדר לכתחילה הוא לא בסדר שעושה צלצול בטלב ואני רק אומר שרואים שגם תוך כדי דיבור צלצולים כן שים אני חושב שאנשים גם שם שיעורים או זה מדברים צלצולים כאלה שומעים אבל פה זה לא רק סתם צלצולים פה זה שוויפר עכשיו תראה ואומר ששויפר כיף דחובלה שמיה שאין לו פעם בשונו אז כן יש טרי קול למשתמה אז לכן הלוך למיס שוב אני אומר אם אחד כן אמר מילים הוא יצא ידי חוי אפילו שהוא אמר משהו אחר הוא יוצא ידי חוייבה את התקיעה את התקיעות שהוא שמע בוא נגיד עוד הגמר אם אנחנו אומרים את ההלכה הזאת נחדד את זה עוד יותר א מה יהיה אחד שרוצה לברך את הבוח של שואפר טוב היה בן אדם שהיה הפסקה לפני תקיעות הוא היה צ פסקי זה לא משנה מה הסיבה הוא הגיע לבית הכנסת כבר אורחזים ב-18 פספסת 30 כיס מיושב או אישה שרצה להגיע לבית הכנסת לשמוע שויפר ואנחנו נוהגים שאנשים גם יברכות על שויפר והיא פצפסה את הברכות פסת השוויפר הגיע ל-18 אז היא רוצה עכשיו במלוכי זה עכשיו לצאת ידי חוייבה או הבן אדם שלו ש רוצה עכשיו לצאת ידי חו אז ההלכה היא שמברכים לבד כן האישה מברכת וגם הבן אדם שלא שמע מברך לשמוע כל שופר ושחיונו אז א מגיעים ב ב אחרי מלכיס רוצים לברך את הברכות ולשמע שוויפר אז לך תחילה לברך את הברכות ולסיים ואז התחיל לשמוע את השופר בדרך כלל דופקים יש איזה זמן לשמוע על מה אחד פדוויקת לקח לו זמן הברכה שקשון במצבוזכז ברווחת הוא לא יודע מה כיוון וטויקת וההוא כבר התחיל לתקוע תוך כדי שאני באמצע הברוכה אז גם פי מה שאנחנו אומרים עכשיו אפשר גם להגיד משהו וגם לשמוע לצאת ידי חוברו אז לכתחיל ב שאני אומר כמו ביריקה שאל תראה בחושש של מוגן אבום אז גם בזה אתה אחר כך תשמע גם ב-18 של אחת גם בחזוס השץ אז תשלים את החלק שאמרת המילים תוך כדי תוך כדי שש שמיעת שיפר אבל אם אחד האישה מירה לא יכלה לי להישאר גם לחזור את השץ אז גם יצאת הי חובה אפילו שאמרה מילים תוך כדי שמיעה אז זה עוד דוגמה שמישהו אומר ברוכה ואז הוא יכול גם כן לשמוע תוך כדי אם הוא לא הספיק לסיים את הברוכה לפני שהוא התחיל שופר. האמת היא בנגיע לברוכה אני לא לא רציתי שהשיעור יוצא ארוך אבל טוב אני כן אסיים את מה שנצ מה שרציתי להגיד האמת היא לגבי נגיע לברוכה א מה אמרנו נשים א יכולים לברך על שואפר כן המחבר אחים הספרדן לא מברכים על מצוות שלא מחויבות לא על סוכה ולא עלולה ולא על שופר אנחנו נוהגים כמו שתרב פוסק שנשים כן יכולות להתחייב במצווה ולברך אז אישה שמגיעה לתקיז והבלטור יוקיע כבר בירך את הברכות אז היא יכולה לברך שמוא שועיפר כן וגם ב18 של אח ש יכולה לברך לפני מלוכי סיססימה יכולה שמה לברך איי תשאל יש כזה דעה נראה לי שם הרב אוזנר שלא לברך כי בעיקר הדין הרי לא תוקים בכלל בלחש רק בחזור שץ ומה זה מה שאני אומר מה שקיבלתי מרב יסא וככה מפורסם בעולם הפסיקה שגם ב-18 אפשר לברך אחרי שאנחנו נוהגים ככה אנחנו יוצאים אתחויס שופר אנחנו יוצאים רבונון היא רוצה לצאת לא משנה אבל אחרי שאנחנו יוצאים את חויב השופר ב-18 אז מיל אפשר לברך את הברכה זה כבר זה פה המקום זה לא ההפסק ב-18 אז ממילא אפשר לברך את הברכות גם ב-18 ואישה שרוצה לשמוע שואפרו לא שמעת אבל תקע היא מברכת בעצמה גברים אם הבתקיה כבר תקע כבר בירך אז הם מברכים לבד אותו דבר כמו שהמון כן כן, בעיקרון גבר אם הוא יכול לברך אם הוא כבר אם אתה יכול לברך תברך לבד א מה יהיה בנגיע לאחד שלא נמצא בבית הכנסת ותוקעים בשבילו אז מי יברך אז בין נשים פשוט כמו שאמרנו כן תוקעים לנשים מותר לתקוע להם אפילו שהם לא מחויבות מעיקר הדין ורק מכניסים את עצמם לחיוב כתוב בשולחן ערוך להסחז רוח לנושים מותר א לתקוע עבור נשים אבל מה אם תוקים לאישה היא מברכת אם תוקעים לגברים וההוא יודע לברך אז גם כן הוא מברך אם הוא יודע לברך הוא יברך אם ההוא לא יודע לברך אז לגברים הבלתק יכול לברך שוב אפילו שהוא כיצא ידי חוי למה מדין ארבוס יכול יכול לברך עבור מישהו אחר ואמרנו פעם בשיעורים שדיברנו על קידוש כן מאורסור חישלם דיץ' שאם אה אם יש סיבה אם יש סיבה הכרחית אז אני יכול לברך אבל תק יכול לברך פשו קצה ידי חובה גם לגברים אפילו שהוא כן יודע לברך אפשר לברך עבורו כל סיבה שהיא לא ניכנס עכשיו מה שרחנו אז ביחס קידוש אבל ישבו פה מקום ככה פוסק מפורש שאפשר נוהגים להקל שהבלתקע מברך אפילו שהוא כבר יצא ידי חובה הגן לפי אל תתרבי אמרנו אז בקידור שאם יש סיבה אפשר א שהבלתקי יברך שוב אבל לכתחילה זה שצדי חובה הוא מברך את הברוכס ובנשים תמיד הם מברכות עכשיו א כבר אז מה השיעור התארך לא כפ כמו שתכננתי אז נגיד בקצרה בנגיע לכשתוקים לאנשים אחרים שלא על סדר התפילה כן אחד שלא הגיע מכל לבית הכנסת כל סיבה שהיא הולכים לזכות אנשים אחרים בשופר אז מה צריך לתקוע עבורם מה שצריך לתקוע עבורם זה מעיקר הדין דין הבכה אמרנו כן נשים תמיד הם מברכות גברים גם לכתחילה הם מברכים עכשיו אני אגיע לתקיעות לכתחילה תוקעים עבורם 30 תקיס לצאת ידי חוייבה השיפה מן התוירה כן אז שלוש פעמים תשרט שלוש פעמים תשרט שלוש פעמים את הרת ווגם היות ואני עושה 30 תקיס אז נעשה שמורים תרוע בנשים אחס כמו שאמרנו כן למה כי כי כמו שאלת רבי אומר כי כשעושים אנשים אחס יוצאים חובה גם כמה פוסטים שגם לפי הדעה שצריך שתי נשימות צכול בזה נשמה אחס גם אה בשתי גם לפי הדעה ש צריך שתי נשימות אז אם עושים אנשים אחת יצא כמו שרבי יוסף אומר ולכן עושים את שבתו בנשימה אחס כשר עושים 30 תקיעות זה הכל לכתחילה מה יהיה במצב של דיעבד שאי אפשר ההוא לא רוצה לשמוע 30 או שכבר קרוב להשקיע וההוא לא לא נספיק 30 או שהבלקע לא יכול ורוצים להוציא ידי חובה מישהו האם כמה אפשר לתקוע א כשאין כוח לרשים כש או כל האפשרויות שאמרנו אז יש כתוב בשולחן ערוך תראה כתוב בתוך קבוצג יש אחד שלא יודע אז יעשה לפחות 10 קולות כן עכשיו אה איך איך נעשה אחד כמו שדוגמאות שאמרנו איך נעשה את ה10 תקיס את השלוש פעמים א תרוע של תוירה ואת קרו ולא קרחו המשנה ברורה מביא מת אפרים מחודש שלא כל כך מובן אנחנו תכף להגיד מה מה ה מהחיים אומר שלעשות פעם אחת תשרט פעם אחת תשרט פעם אחת תרט ככה יתו במת אפרים שנבוא מתיק את זה שנק את זה פעמיים גם לגבי אחד שהוא מודרנו משויפר הוא הדיר הנושופר אז שיעשה גם רק אחד תשחט אחד תשט אחד תרת הוא יוצא את חובי וגם הוא מביא את זה לגבי אם היה אם זה הולך לחמישי שש שבס וביום השני שראש השונה עוד לא שמע שפר וכבר קיבל שבס אז גם כן יעשה רק תשרת השטרת ולכאורה אפרים הזה לא מובן המשבור הזה לא מובן איך יצאת דכ השפע מן הטרירה כן הרי צריך שלוש פעמים תרו את כל כפילו אחר ולפי דעה אחת זה אולי זה תשרת אז שלוש פעמים תשרת אולי זה תשט שלוש פת אולי זה תרת שלוש פותרט איך יצאת שתה אחד אחד איך יצאת די חוי הכף החיים לא מבין את זה ואומר שצריך לומר שהכוונה שלוש פעמים כן הכף החיים עושה תיקון במשנבו אמת אפרים הוא לא מבין את הדבר הזה יש דוגמה מה שמחבד מפורסם בשם הרב ד'בר פורקש א אחרי שיצא פסקורס אז א התגלה שלא יודע הפוקש לאדם מזה כתוב גם מידקוידש אומר את זה וגם מפרסם ככה בשם הרפישר לעשות שלוש פעמים תשרת ובשתי נשימות ולעשות תנאי בעיקרון האמת שלא אמרנו בתחילת השיעור נגיד את זה בסוף השיעור למה לא לעשות רק שלוש פעמים את השרעת וזהו למה צריך לר גם את השט וגם את הרת כי בדרך כלל אם אנחנו לא יודעים מה זה טרו של טוור האם זה תשרת או האם זה תשט או האם זה טרט האם זה שבור תרו או שבור תרו אז צריך תקלפ תקל אחר אם אני עושה משהו מיותר אז זה הרס כמו שאמרנו כן אז לכן אנחנו עושים רק שבורם לכן עושים שבור תרו תשרת תש תשט תשט תרת כן אבל אנחנו רוצים להגיד עכשיו שנעשה רק שלוש פעים את השחט ונעשה את זה בשתי נשימות ונעשה תנאי. כשושים תנאי זה עוזר כמו שכבר הזכרנו מקודם כמה דוגמאות ועוד יותר מזה כמו שתכף נגיד אז יעשה תנאי ש מה הוא יגיד יחשוב יחו וצריך להגיד אם השבורים טרועו זה התרו של תוירו אז אני צריך גם את השבורים גם את הטרורו אם השבורים זה התרור של תוירה זה הלול זה התור מתכוונת שבורים אז אני רוצה לצת להוציא ידי חובה רק בשבורי והטרו שעשיתי זה קולס באלמה זה כולל באימל מסיק ואם התרו זה המצוות של תורה אז השבורים זה כולה בארמה ואתה עושה שתי נשימות וממילא יצאת ידי חוי ומן הטויר והכל בסדר איי מה אמרנו שאם השבורים זה התרוע של טוירה אז התרועה שעשיתי באמצע לא אכפת לי מי אומר את זה זה אלטר אומר בתור קצx סעיף בז שמתי כל מה שדיברנו בכל השיעור שאם אחת תקה טרו בתוך השבורים א כן בתוך סת הש תקה טרו הזה הורז להתחיל מהתחלה זה הכל כשאתה רוצה לכוון לצאת ידי חויבס מצווה שופר אבל אם אתה לא רוצה ח מצווה שופר זה רק מסעסק זה מוגן אברהם אבל תראה מעריך כמו המוגן אברום א שאין בכך כלום תקים שלא ניסעסק בכיל ישראל שניסה בויהם באמצע לשם מצווה אלא כניסה עסק בעלמו לפי כך אין חשוב עם הפסק כן הוא יש פה אריכות טוב אני כבר לא נעריך שכל פעם שאתה עוסק עם מסק באל לא מפריע לי שאתה עושה משהו באמצע ולכן זה מה שאנחנו אומרים את העצה הפשוטה אתה עושה תנאי שמה שמנתו אתה רוצה למשמץ מה שאתה לא רוצה זה כקויל זה בסג בעלמה אז יוצאים לכבה ריב רצו להגיד עוד כמה מילים שהוא אומר על סיים את הסעיף אין כן קול שעיפו שאין כן נחשב לי כלום ודואמה לכול באימו וחיו כיוון שלא נזכר לשם מצווה כן זה מוגן אל תראה מעריך כמו מוגן אברו שאם אתה מכוון כמסעסק זה לא הרסת שריפה ולכן לכן התנאי הזה מצוין ואתה יצאת שופר של תוירת נכון א למה העולם לא נקט את זה הדבר ראשון המשנבורי חושש לךודום שלא סובר ככה משנה ברור אומר שאם אתה נמצא בבית הכנסת כן יהודים נמצאים בית הכנסת ושומעים שויפר ופתאום אתה שומע אתה באמצע סעידר תשעת בוא נגיד תקיע שמורים תקיו באמצע שומעים איזה טרוע מבית כנסת אחר זה מפריע למה כי חיודו חושב שלעל מחבר שמסעס קורס ברלוכי בסוף טוב קס אומר והכן צורך לאזור שבתקני יש דחוף עם זה את זה זה יש אתחוף בית כנסת אחד קרוב לשני שלא יתגעו בית כנסת אחת עד שיגמרו באחרת לא יכן לא ישמעו על הסדר דף שאינו מתכוון לשם מצווה ואם ברצונו כלל לשמוע בכל ידע שמחבר אפילו שומע כמסידת כי ששומע חיודום ה חשודו שחושש לך חבר שמסעס קורס ולכן לשיטתו אם אתה עושה באמצע יכול להיות שלא זה בעייתי אבל אל תראה לא פוסק ככה תראה פוסק מגן ומעריך בזה שאם אתה שומע כמיסעסק בעלמה אז דינוי כקול באמוחייה אז ממילא אם אני עושה תנאי שאם השו זה האמת אז תדלי חובה בזה בשתיהם ואם לא אז זה או זה או זה והשער זה כולל באמ אז יצאת ידי חוי והשופר מן התוירה ולכן לעשות שלוש פעמים את השרת עם נשימה ביניהם ו לכוון ככה וזה הכי טוב כי לא יודע יש הרבה סיפר השליח שאבא שלו ישליח ברמתגן וככה כל השנים הוא הלך בתל אביב ועשה כמו אפרים אשרט השרת וככה הלך על הברכה לעשות ברוכה על זה איך אפשר לעשות ברך על זה צריך חידוש אז לכן אנחנו אומרים כמו שאנחנו אומרים שאם אין מכל סיבה שהיא אפשר לעשות 30 עושים שלוש פעמים את השרד אפשר לברך על זה והבלטיקה מכוון שמה שלא מנטרזה ככה באים וחיו זה ככ מסק יפה הוא יצא חובה וזה בסדר גמור למה אנחנו אומרים לכתחילה כן לעשות 30 למה אנחנו נוהגים תמיד? למה אם גם אנחנו נעשה את הפנא הזה? אז יש כמה סיבות. דבר ראשון כמעט מחבר שכי חושש למסעסק וגם אנחנו רוצים תמיד שיהיה כל אחיאו וגם רוצים שיש בפנים זהניים יש הרבה סיבות למה אנחנו לא עושים את זה לכתחילה אבל בשס הצורך אפשר לעשות את זה והכל בסדר ויצרו אתחויבס מצווה סקיז שיפה מן התוירה טוב נסיים בזה ובעזרת השם שכבר נת נזכה בקורב ממש נתקע בשוי גודל חיוסינו שיהיה גאול שלמה בקורב ממש כל טוב הגו גיבן שתי