הלכות פסח הידורי פסח חלק א' - הרב ברוך בועז יורקוביץ

אוקיי, ערב טוב. מתחילים. [‏צחוק] זה כבר. ערב טוב. אוקיי, אנחנו קידם נדבר קצת על הלכות של פסח ואחר כך, אוקיי, אחר כך יהיה שאלות מה שרוצים לשאול. הלכות פסח זה הרבה הלכות בשולחן ערוך והלכות בשולחן ערוך [נחירות בוז] נחלקים לכמה וכמה דברים קידם אנחנו מדברים מתחילים מחודש ניסן שיש עניין של לתת א מאות חיטים לעזור לאנשים שיהיה לכל כי כל אחד ואחד צריך ארבע כוסות וצריך א וצריך מצות שלוש מצות וארבע כוסות אז פעם היו מחלקים חיטים כי כל אחד ואחד היה עופה את המצה בבית שלו אוקיי בסדר מתחיל ממאות חיטים הולך ההלכות הראשונות מדברים על בדיקת וביאור חמץ אחר כך בהמשך נכנסים בהרבה שאלות של א ביטול חמץ או ביטל ברוב חמץ לתרובות חמץ וגם הרבה הלכות של להכשיר את הכלים ואחר כך יש סוגיה מאוד בפני עצמה על המצא שיש הרבה הרבה הלכות על המצא איך לעשות את המצמה מים שלנו והידורים במצב מה להיות זהירים מזה שזה בזה זה גם כן דבר מאוד ארוך ואחר כך יש לנו את ההלכות של הסדר הלכות של הסדר שיש בזה גם כן הרבה הרבה הלכות אז בסדר אנחנו איך לעשות מצה זה מסתומר לא כל כך נוגע פעם זה היה נוגע ג מאוד כי פעם כל אחד ואחד עשה את המצוע אפילו פעם אני מדבר פעם לא כל כך הרבה שנים מקודם אבל כל אחד ואחד היה עושה את המצות שלו בבית שלו ולכן היה יכול להיות מצות רכות כי מצות רכות צריך להיות ככה שיכולים לעשות כמו כינסה הילל שהיה קורך פסח מצוה ומור היה מצות רכות אז והיו יכולים לעשות את זה בגלל אם זה טרי זה בסדר אבל מצות רכות לא מחזיק מעמד בגלל שזה יש הרבה מים בפנים וזה נעשה מאוד קשה אז להיום אלה שעושים את המצות רכות מה שהם באמת עושים עושים מצות רכות לפני פסח ושמים את זה בתוך אה עוטפים את זה בפלסטיק, שמים את זה בפריז, במקפי בכדי למכור את זה אחר כך. אבל האמת הוא שהתחילו לעשות המצות שאנחנו מכירים היה בעיקרון בזמן הבשמטף שאז התחילו לא כל אחד ואחד לעשות מצות לעצמו. היה מתחילים לעשות אה מאפיות, מצות ואז האמת הוא שעבר כמה שלבים. העיקר הבעיה שהמצות שהיו עושים היו צריכים לעשות את זה יבשות בלי מים בכדי שיכול להחזיק מעמד. זה היו עושים את זה יבשות אבל אז התחילו לעשות את זה במהירות מאוד גבוה או משהו כזה ולא היה איך אומרים לא היה שגזגן לא היה מספיק גיקנת איך אומרים בעברית נוג >> גיקנת עם מצס לעשות ככה נו לשור חזק מאוד >> [נחירות בוז] >> והיה קורה הרבה פעמים שבתוך ה [כחכוח] בתוך מה שהיה להם היה כמו חלונות או כמו של א של [נחירות בוז] קמח שלא שלא שלא נלשובים >> בתוך המצ >> בתוך בתוך המצב ובגלל הסיבה הזאת התחילו להחמיר על העניין של שרויה כי היה כמו פאקט נו כמו [כחכוח] כיסים של קמח בתוך המצא ואם אתה מפר ואם אתה מכניס את זה לתוך המים אז הקמח הזה מתחיל לעשות נהיה חמץ ובשביל זה אז התחילו לעשות הגזירה על שרויה זה האמת הוא שהגזירה שרויה זה גזירה שהתחילו בעיקר בזמן הבר שמצטף תלמיד המגיד תלמידי המגיד לכן להיום אם אתה תלך למקומות של החרידים תראה שהליטאים לא שומרים שרויה והחסידים כן שומרים שרויה זה דבר מאוד מעניין כן בכדי לראות את ההבדל מי זה ליטאי מי זה חסידי זול לבוש או מי שאוכל שרויה ככה אבל אין באמת ככה זה אחד מהמנהגים שזה נמשך דווקא לחסידים עכשיו יש המנהגים שנשאר דווקא שזבחבד למשל אנחנו מאוד מקפידים על שויה גם באופן מאוד מאוד חזק אבל יש מקומות עד כדי כך שאצלנו שרויה הגם שהיום שלשים את את המצות הרבה יותר טוב זה באמת אין כל כך הרבה חשש אם אנחנו מדברים על החשש החשש לאו דווקא שיש אבל עם כל זה אנחנו מהדרים מאוד חזק בנגי לשרויה עד כדי כך שהר הרבי כותב שלת אוכל לילד אם א זה אומר שכדאי לתת לו כטניות ממי לתת לו מצה שרויה שזה באמת הלכה מאוד מעניינת כי בכל העולם הם היו אומרים לך כתניות זה גזירה שיש כל הזמן מצרויה זה גזירה שהתחילה בזמן א לפני 200 שנה או משהו כזה אז לכל העולם היו יותר מהר נותנים מצרויה ולא קטניות אבל אצלנו אנחנו מחזיקים את האיסור של של מצה שרויה יותר שזה שוקר יותר מהבעיה של קטניות שזה דבר מאוד מעניין שזה אצלנו בחבד ככה אבל בכל העולם זה לא כך ככה אז ככה יש המכתב של הרבי בנגי לאכל לילדים אז יש כמה פרטים שהרבי מדבר לילדים שלא לתת מצה מכונה ולא לוותר על העניין של מצה שרויה יותר כדאי לנו לתת להם קטניות שזה גזירה מזמן א הרבה יותר מוקדם מזמן ה הגאונים התחילו את הגזירה של כיתניות ו בכדי שלא זה דבר מאוד מעניין דבר מאוד מעניין אוקיי אזלפיל סליחה בקיצור זה ככה אנחנו בחבד מחמירים שלא לתת לילד לא מצה שרויה ובמקום זה אנחנו נותנים לו קטניות. ועוד דבר הרבי כותב שלא לתת גם לילד מצות מרובעות. כן זה זה בנג למיסה כי ככה ככה אנחנו מחמירים בנגל למצות גם כן מצות מרובעות הגם שאם מישהו נכנס לתוך ההלכה אז יש לך מצות מרובעות שיכול להיות שזה 100% טוב אבל הרבי מדבר בנגיע למצות והוא טוען שהמצות צריך להיות זה מכלדהנוס זה מאכל חל של אמונה ולכן דווקא להשאיר את זה כמו שהיה עגולות כמו שהיה אצלו אברהם אבינו כן שהוא עשה את עוגות מצות אצל כשיצאו ממצרים עוגות זה עגולות זה הלכה אחת השאלה ככה מה מה אתם באמת רוצים לשמוע את המנהג חבד ועיקר הלכות אה מנהגי חבד אה היום זה באמת בית ניסן שזה קשור עם היורצ הרבי רשב והחמרות של פסח אנחנו קיבלנו את זה בעיקר מהרבי רשבה הרבי רשבה היה מחמיר מאוד בהרבה דברים וא את כל החמרות של פסח. כי ככה מה ש מה שקורה בבית של הרבי הציבור באמת לא יודע אבל הרבי רשב פתח ישיבתוים חתמימים והרבנית רבקה שזה היה האמא של הרבי רשב היא הייתה מאוד קשורה עם הבחורים עם האוכל שלהם וכל הדברים האלה זה היה ככה והיא הייתה גם מתוועדת איתם תדעו לכם שזה כן כל הסיפורים כמעט כל הסיפורים שיש יש לנו כל הזכרונות וכל הדברים שיש לנו זה מגיע מהרבצן רבקה היא הייתה מאוד מיוחדת בין כל הרבניות היא הייתה באמת מאוד חזקה אז היא עשתה את הפסח ביחד עם כולם עם הבחורים אז מהבחורים למדו ממנה בדיוק את כל ההחמרות מה שכן להחמיר מה שלא להחמיר א זה החמרות של פסח אוקיי יש עוד דברים יש דבר אחד שהחמרה הזה זה לא דווקא קשור עם חבד או לא חבד. אחת מהחמרות ש אנחנו מכירים זה בנגיע לקילופים שבפסח אנחנו מקלפים כל ה כל הפירות והירקות עם כילופים. המקור לזה הוא ככה. שולחן עורך כתוב שכל דבר שמגיע למגע של חמץ יש חשש שיש בה שהגיע למגע של חמץ ממילים אחרת מישהו נגע בזה כן מישהו בזמן הכתיף מישהו ליקט לקח את לוקח אותם ומילא ואנחנו לא יודעים מה קורה עם הידיים של העובדים האלה אז אנחנו צריכים מאוד לרחוץ אותם זה מה שכתוב בשולחן ערוך מובא את זה ככה פירות כן אנחנו לא כן אה כל הפירות והירקות שקולפים אז אנחנו הכמרנו האמת הוא שהיה מספיק מצד ההלכה לרחוץ אותם טוב אבל בגלל שיש לנו בעיה אחד רוחץ לא כל כך טוב השני רוחץ יותר טוב וכל מיני דברים תשלח ילד אחד תגיד לא בסדר ילד השני זה כן בסדר מילה עשו הרבה לא יפלוג עשו שיעשו דבר יותר קיצוני לקלוף אז כשאתה קולף אתה בטוח שזה נקלף או לא זה בסדר האמת הוא שהחמרה של קליפה לקלוף היום זה מתפשט בכל העולם חוץ מחבד גם כן היום בגלל שיש לנו בעיות אחרות, כל הפירות שיש לנו, התפוחים שיש לנו, כולם עוברים. כולם, כמעט כולם עוברים. א יש איזשהוא [כחכוח] שמכניס עם הפירות בתוך דונאג או משהו כזה שיש בזה הגלנץ. הגלנץ של הפרי, הפריר זה אה >> הברק הזה זה לא טבעי זה דבר שעוש ש או שזה ספריי שעושים או שזה בדרך כלל או שזה דונג או משהו כזה והמקור של הדונג הזה בסדר פה בארץ זה הכל מגיע מקטניות וחוץ לארץ אני לא יודע אבל גם באמריקה רובם כי כולם הם כטניות אז ממילא בשביל זה יש מקום שצריכים לקלוף את זה אפילו מישהו לא חבדניק ולא בגלל הרבי רשב וכל הדברים האלה הוא קולף אותם בגלל שעל הקליפה יש הברק הזה שזה שזה מגיע ממשהו שאתה לא רוצה לאכול מכניות או משהו כזה אז לכן יש עניין מאוד מאוד גדול וחשוב לקלוף כל הפירות >> לא לא כשאתה לא בפסח עצמו לקלוף >> האם למשל יש בעיקרון מהחמרות שיש לנו יש לנו סכין מיוחד בשביל לקלוף או קולפן או משהו כזה הגם שיש חלק השני של הזה ככה ככה [כחכוח] לא אנחנו יש לנו מעלה בחבד שהחמרות שיש לנו זה לא אם יש עוד דיה ועוד דיה אנחנו לא מחפשים החמרות אנחנו רק מה ש גילה לנו אביסינו רבסינו שגיל דבריו על ידי עבודה ונביאים זהו אנחנו לא לוקחים עוד החמרה בגלל שיש עוד דיה אם אצל הרבי אצל אצל חבד לא נהגו על זה לא חששו בזה מספיק לנו ולא צריך אנחנו לא חוששים אנחנו עוד נדבר יש חמרות כאלה שבאמת אנחנו הגם שבכל העולם כן עושים את זה ויש מקום לזה אוקיי אז בנגיה לקלוף זה מדברים רק על פסח לא מדברים על ערב פסח ערב פסח לא צריכים לקלוף עוד מעט אני אסביר לכם את כל הרעיון מאחורי זה מערב פסח האמת הוא שלא צריכים לקלוף הוריה כל היין שעושים יין ערב פסח לפני פסח אף אחד לא קולף את ענבים אז מה קרה אז העניין הוא ככה המתו ואוקיי יש עוד רבנים שמתירים אפילו חסה א שאתה לא יכול לקלוף אותו רק להורי כי כל החשש שהטעם של הקליפה היה בגלל שהיה נגיע ביד אז הנגיע ביד בזמן הבציר או בזמן הקציר כביס מרופסון א זה רק בעלים החיצוניים אז אם אתה קולף כביך מוריד את העלים החיצוניים אז יש הרבה רבנים שפוסקים שזה כמו אותו דבר כמו שקלפת כל אחד ואחד ימשיך עם המנהג שלו אבל זה בעיקרון ככה אתה מספיק שאני אקח את השדרה >> על מה אתה מדבר על כל השיפור של התולים זה >> התולים התולעים זה סיפור יש תולעים גם בשדרה לא כל כך הרבה אבל בסדר זה השטח שלך פחותזה אנחנו משתמשים מנסים להשתמש בחסלתם גם בסדר אבל לא היום הרע יש גם פה וגם שמה זה לא נכון. היו מקומות שהיו עושים הרבה ויש עכשיו עושים פחות. עושים יותר והרבה. איך אומרים? >> אה, >> החמות עושים רשת על החמות. עושים שתי רשתות, שלוש רשתות ממקום. זה לא נכון. כרג [נחירות בוז] אתה אמרת לקלף את הפירות ב כל הפירות צריך לקלף. באותו רגע שאני אוכלת >> בסדר טוב מאוד >> לא לא הבנו אבל אני אולי אולי לא הבנתי נכון >> בסדר זה טוב מאוד בזמן שאת אוכלת לא בזמן שזה עוד בתוך המקרר לא אכפת לי שיהיה עם הקליפה בזמן שאת אוכלת קופינז של נגיעה של אז מה הבעיה אני >> בעיקרון זה גם בסדר אבל מחמירים כן זה החמרה >> המקור לא המקור זה החמרה לא בשולחן ערוך לא כותב זה כתוב ששטפים ומגרדים כל דבר שנגו בו את הכיסאות וכל הדברים שהיה שמה חמץ אבל לא יותר מזה בגלל שבמקום לרחוץ שאתה רוחץ טובה הבת הזה רוחץ לא כל כך טוב השלישי כמעט לא רוחץ ופתאום תתחיל זה אנחנו אומרים א אנחנו אומרים לא פלוג יש הרבה לא פלוג בהלכס פסח ואנחנו אומרים לכולם לקלוף אבל מה אם אתה קול אם אתה עושה את זה לפני הפסח לפני הפסח לא חייבים לקלוף אם אתה עושה מזה איזשהוא משקה או איזשהוא משחה או משהו כזה איזשהו נוזר כי פה אני אסביר לכם עוד נקודה וגם כן איך אהבה >> כן לפני פסח ריבה לא צריכים לקלוף את הפירות א יש באמת עוד החמרה ואני גיע לסוכר מי שאוכל סוכר ופסח שמבשלים את הסוכה. כן ואחר כך מעבירים את זה. באמת זה סתם החמרה. מבשלים את הסוכר לפני החג. מעבירים את זה דרך ה סיפטנו דרך א מסננים את זה וזהו. הרעיון פה זה עוד דבר מאוד בהלכה, מאוד חשוב בהלכה. יש הלכה כזאת שלפני פסח יש העניין של ביטול ב-60. בפסח עצמו אנחנו אומרים חמץ אסור במשהו. משהו. אז בכדי לבותר משהו ב-60 אז נכון לפני הפסח אם למשל יש בתוך הגרגירים של הסוכר יש שמה גרגיר אחד של חמץ וכל אחד עומד בפני עצמו נכון שלגבי ארבע הלכות אתה תגיד שמה גם כן שזה בטל ב60 אבל עם כל זה זה קוראים לזה יבש ביבש. שדבר יבש ביבש זעז אם זה מתבשל אם בפסח באמצע פסח אתה תבשל את זה אז אתה פתאום מבשל את הגרגיר הזה שעמד ליד הגרגיר של סוכר הגרגיר של חמץ אתה מבשל אותו אז מה קורה חיזר ונייר והוא משהו אז לכן הוא לא בטל אבל אם אתה עושה אותו לך בלך אתה עושה מבשל אותו קודם ומילא מה שקורה לך ולך זה מבטל את הכל אנחנו אומרים שהטם שלו נכנס הטם של אחרים נכנסו בו ממילא זה מבטל אותו זה מבטל את הטם הטם שלו נחלש בגלל שישים נגדו במילא הוא מתבטל אז יש החמראה לבטל את החשש שאם יש גרגיר אחד של חמץ בתוך בתוך הסוכה. אז אנחנו לכן אנחנו ממיסים את הסוכר וזה מה שמסננים זה כבר עוד הפעם החמרה. לא צריכים באמת לסנן את זה. בעיקרון אם כבר המסת את הסוכר זה נעשה כבר לך ולך. ממילא אם היה שמה גרגיר אחד של חמץ זה התבטל שמגיע פסח אז כבר אין לו כוח לעשות לקרוא לו משהו. הוא לא משהו אפילו כלום הוא מתבטל אז אז בשביל זה זה הרעיון שאנחנו אז זה אותו דבר אם אתה מבשל פירי שהיה במג היד היה שמה חמץ בואי נגיד שמישהו נגע כשהוא כטף את הפרי הוא היה בידיים של החמץ הוא היה באמצע לאכול את ה את מה את הפיטה שלו כן אבל ברגע שבישלת אותו ביטלת את המשהו שיש על זה ממילא לכן כל מה שאתה עושה לפני פסח לא צריכים לקלוף כן לפי האדמור זקן שזה חוזר ונאור >> מה חוזר וניאור >> איסו מה איסור אבל זה חוזר חוזר וניור זה ביובש ביובש לא בלך בלך לך בלך אין לו מה שיחזור וניור כי הוא לא מציאות חוזר וניור אנחנו אומרים גם כן חוזר וניאיור בנגל אנחנו אומרים ניסנטם לפגם גם כן א א נוטם לפגם הרמו מחמיר על זה ובסוף מקל אפילו כי אנחנו קוראים כי אז יוצא את הטם הטם החמץ אבל בנגיע ל לבטל שהוא לא נמצא בכלל שאין בזה אחריז ונר אין לו מספיק כוח בכלל להיות חוזר ונר משהו אנחנו ככה ככה גם בשבילנו ביובש בלך בלך לך >> כן >> אה לך ויבש גם לך ויבש אבל בפסח >> לך ולך בפסח לא >> כן על קמח גם כן אנחנו קוראים לזה כמו שזה בתו בשמ אבל בסדר אבל עם כל זה לא זה חוזר ונר במקרים האלה אנחנו אומרים חיזו ונרקמחס >> כן אבל שמה מדברים על קמח כשר עם סוסס עם אוקיי אז לכן אחד מההידורים גם זה דבר הידור לנסות לבשל כל מה שיכולים לפני הפסח ולא להתחיל ולא לבשל בפסח עצמו גם כן מצד ההידור הזה שיש ו אוקייזה זה עוד דבר מאוד מעניין שיש עניין לבשל לפני הפסח בכדי שאם יש לבטל את הפקליפה >> ואחר כך לא הוריד הסיר ואחר כך לא הקליפה >> אוקיי אותו דבר כמו שאתה מדבר עלשל של תפוחי אדמה יש לבשל גם כן א ביצים אז האמת הוא שבגלל העניין הזה יש כלים יש כאלה שמחמירים שיש להם כלים מיוחדים בשביל הביצים במנהגי חבד שיהיה להם כלים מיוחדים בשביל הביצים אז אם יהיה לך כלי מיוחד בשביל לעשות את התפוח האדמה אין בזה שום בעיה יש כאלה שכולפים עגבניות וכל מיני דברים כאלה דווקא במים רותחים קודם בסיר מיוחד. אם זה סיר מיוחד זה אותו דבר כמו הביצים. עוד דבר מאוד מעניין נגיע אלביצים מזה רבנית רבקה באמת אמר שהמנהג שלנו שלא לשטוף את הביצים. אם זה אותו דבר להיום או זה סיפור אחר. אוקיי. ונגיע לשטוף את הביצים. היום יש לנו בעיות עם הביצים. לא יש לנו בעיות עם הביצים, יש לנו בעיות עם המגשים משתמשים אותם מגשים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם לכל הפוכס ככה זה היה לפני שנים כן ואז היה לך בתוך המגש הזה של הביצים היה יכול להיות חמץ שלפני שלוש חדשים ארבע חדשים מי מי היה נזר בזה וזה אתה מביא בתוך הבית שלך ואתה יש לך את הביצים על זה אבל אוקיי לשטוף את הביצים >> אוקיי היה הרבה ששתפו את הביצים הילדים אתה כל מי אפשר להשאיר את התבנית בבית >> כן הולך הפחות שהתבניות יהיה חדשות נכון >> לא יש בחותמת כל השנים יש ארב ארבד א כוכבים שזה סימן שזה כשר לפסח >> על הביצה עצמה איך >> אני לא יודע מבקשים אלה שמביאים את זה בשביל החרידים יודעים שצריכים שזה יהיה חדשים ולא יהיה שנים >> אוקיי אני להיום ככה אני אגיד לך מה שקורה היום במציאות המציאות ש ככה לכל הפוךס אומרים מבקשים שהאוכל של ה תנגולים לפני 30 יום לפני החג כבר מתחילים להכיל אותם א טירס שקטניס נכון שה קשה לפסח פירוש קשה לפסח זה הביצים האלה שאנחנו מקבלים לפני פסח זה לא כל כך אה זה כבר מ אין לך בעיה שה תרנגול שיהיה שמה דבוק חמץ או משהו כזה אבל אני לא אבל השנה >> התרובת במשר השנה יכול להיות תערב כן לא חמץ כן לפני ה לפני החגים עושים שיהיה התרובת קשה. מה קורה? ישר שיש לו חמץ אסור לפתוח אותו. אוקיי, בוא בוא בוא one thing at a time זה בוא נדבר על הסוגיה שאנחנו מדברים. זה עוד דבר מאוד חשוב. אחד מהעידורים, אני זורק לך את האידורים, אחד מהעידורים הוא לקנות הכל לפני החג. שלא תקנה בתוך החג. זה הידור. אם שייך לעשות את זה טוב. אבל כי כשאתה קונה אתה קונה קופסה. מביאים לך בתוך הקופסה אחרי שכל הדברים מה שמביאים לך. וחוץ מזה שמביאים לך כל פעם ז'וקים, הבית שלך נקי, אבל מביאים פתאום יש לך עוד הפעם מהמכולת הגיע לך כל ה אבל יכול להיות שיש בעיה במה שאתה מביא הביתה >> על הקרטון עצמו ועל הכן אז לכן על הקרטון עצמו ממילא הקרטון שהיה לפני פסח בבית שלך אז אתה כבר זכית בזה זה ואתה עשית ביטול חמץ ביטלת את החמץ אז אם יש בתוך הקרטון שמה משהו כזה חתיכת משהו חמץ אז לא ביטלת את זה אבל עכשיו ש >> כן כן אבל עכשיו שאתה קונה אתה קונה אתה לא יודע מה אתה קונה אתה יכול לקנות גם את החמץ לוותר >> ואתה כבר לא יכול לוותר אזה שירות לפסח צים כשרת פסח היא שואלת >> כן >> איפה קונים את זה >> בכל מקום תנובה כן בתנוה >> אפשר לדעת אם זה כסר כוכבים >> יש ארבע כוכבים על התאריך ליד התאריך או משהו כזה >> אוקיי זה אחד מהדברים שמאוד מי שכן קונה באמצע הפסח הוא צריך להגיד גיד או לחשוב שאני אם יש עוד דברים שמגיעים אני לא קונה רק את הפארי. יש אותו הלכה דבר מאוד מעניין בשולחן ערוך מדבר האם יש לבן אדם תרופות שהם לא כשרים לפסח שיש במחשש חומץ שיש אפילו והוא חייב לקחת את זה בשביל הילד או משהו כזה הילד פיקוח נפש שיש לו איך אומרים יש לו דלקת והדלקת נקרא פיקוח נפש הוא חייב חייבים לתת לילד כי האמת הוא שבתוך התרופות התרופות הכי בעייתיות הוא לא מה שאתה בולע כי זה לא נקרא דרך אכילתו ואתה לא נהנה כן העיקר הבעיה הוא ב בשתייה בסירופים הסירופ סירופים >> אהב >> כן והסירופ יכול להיות שיהיה בזה חמץ ואם זה מצב כזה שאת אתה חייב את זה. אין ברירה, אין משהו אחר. אז אומרים לך ואתה חייב לקנות את זה אז לכתחילה אנחנו אומרים לך גם כן אותו דבר. תקנה את זה לפני החג, לפני פסח ו לא יודע. אבל מה שאנחנו אומרים לך, אם אתה קונה את זה בפסח, אתה חייב להגיד שאני קונה, אני לא זוכה בזה. אני משלם לרוקח >> לרוקח כסף בכדי שהוא יתן לי אבל אני לא זוכה בזה וזה עוד נשאר הפקר או משהו כזה שזה לא נכנס בתוך הרשות שלימה שילמתי >> שילמת בכדי להביא את זה על הבית שלך דבר של הפקר ולתת לילד שלך שצריך אבל למה אתה צריך לזכות בחומץ אני לא זוכר >> אתה לא זוכה בחמץ אתה לא >> יש היום התחליפים ים לכל הסירופים >> אני אין אני אני לא יודע השנה אני עוד לא ראיתי את הרצימה אבל בדרך כלל אין אין תחליפים לכל הסירופים בפרט אלה שמגיעים מחוץ לארץ ברוב הסירופים האלה צריך להיות טעם והתעם מגיע מקצת אלכוהול וואתה לא יודע את המקור הזה אז מתחיל בסירופי מתחיל בעיות מאוד רציניות אבל מה אתה קונה את זה [התנשפויות] אתה לא קונה זה אותו דבר יש כשאתה קונה לוקח קופסה מה >> מהמכולת אז רגע מה קורה אם יש בדקת את הקופסה קודם לא אז במילות נילון >> היום כבר משתנה בסדר אבל בתוך הבנן אוקיי זה מה ש אני רק מסביר את החומרה שהיה והטעם של החומרה שהיה ואיך ש כן זה הטעם של החומרה משלוח >> כן >> יש זה משלוח זה הרגז של משלוחים אבל זה שייך לסופר זה לא שייך לך הוא בא ושולח לך הוא פרק את הזה >> אוקיי זה בבת ים אנחנו עוד גרים זה כסף >> זה שווה כסף שמקבלים קרטונים >> כן יש ככה וככה >> אתה קונה אתה קונה קרטון שתייה >> סליחה כבוד הרב שלחת דן דן >> אוקיי יש רשימה זה בדרך כלל הם בסדר אז אין לי מה לדאוג נכון אני >> אוקיי לא עניתי בסדר גם אחד מהחמרות אני לא יודע פה בארץ לא כל כך היו מקפידים על זה אנחנו היינו מקפידים שאפילו בחוץ לארץ יכול אני אסבר בחוץ לארץ כשאתה קונה הקמול או משהו כזה אספרן כן אז בשביל פסח קנית חדש לא השתמשת עם מה שהיה לך מקודם בגלל שכל פעם אתה משתמש בזה ואתה פותח את זה עם הידיים שלך כמו שאתה צריך לקלוף פה קורה שאתה לוקח את ה >> את הכדור נגע ליד שלך בדקת את היד הסתכלת לא הסתכלת זה לא יהיה נקי כן אז כל פעם אנחנו א היינו אומרים מחייבים כן מותר לך להשתמש באספרין אבל שיהיה קופסה חדשה פה בארץ לא דיברו על זה הרבה בגלל שבארץ כל קופסה כל כדורפט איך ארוז בפני עצמו אבל יש גם כן היום שאתה יכול לקנות 50 אקמולים בפרט א ושמה שזה לא >> ארוז זה כמו שהיה בחוץ לארץ. זה שמה צריכים שמה באמת צריכים גם כן ההידור גדול מאוד חשוב כי אתה לא יודע את הידיים שלקחו את ה הכדורים קודם זכן לקנות כדורים חדשים או קופסאות חדשות >> יש כדורי ג' החומר אפילו ג' והמה שבטפ זה בסך הזה שום חומר שמחסר אומנם זה בתוך בקבוק >> רגע אוקיי אבל בסדר אני לא רוצה להשתמש אם זה אותו בקבוק ואותו יעד אתה לא יודע מה היה ביד קודם זה נגע במישהו אחר לכן יש החמרה כזאת סתם על הכדור עם ג'ל הזה שאתה אם אתה מדבר על הדביל או משהו כזה יכול להיות שהכדור ג'ל החלק החיצוני שלו זה לא זה עשוי מג'לטין >> אהמה של צמות ח >> כן וג'לטין נכון שיש פוסקים שמתאירים את זה אבל אנחנו מחמירים בכלל על זה כל העניין של >> על כל ג'לטין יש ג'לטין כשר בסדר סתם דרך אגב >> הרב השאלה שלי עד איפה מגיע מקום העניין של החומרה בפסח אם שכחי לכם אם זה אם אה אם זה במצה במצות זה דבר שאני א מחמיר בו אם זה בבגדים זה בכלים זה איפה אני צריך לכת גב >> אה >> הרי מחבד לא מגיעים לאכול א דברים שהם תעשייתיים >> כן מנסים >> כן אבל יש שלוש דברים תעשייתיים שכולם אוכלים כן זה יין שמן אוקיי יש כאלה שיש להם שמלץ כן בסדר >> מה זה שמלץ >> אה שומן של תרנגולים אבל זה דבר שזה רק אני יכול בגלל שאני עובד בשחיטה אני יכול לקחת בשביל עצמי אבל ככה זה המצ >> אוקיי דקע בוא נוג >> אה או >> יין בעיקרון אם יש דבר כזה שיש יין שמורה יש כתוב שהרבי רשב היה שותה י חלב שמורה יש עניין שקוראים לזה שלא אבל זה צריך להיות שגם ה בקבוק שהכל ה כן צריך צריך ש שלא יהיה אבל מגע מים >> מגע עם מים אבל בעיקרון לא כמעט שאין אין מישהו שמכריז שזה ככה וככה כשמצה חי רגע יש חי רגע >> אוקיי זה הסוגיה הזאת אם אתם רוצים להיכנס לזה אז חזשה שום אני יהודי אסור להגיד שאסור אבל האדמור הזקן אומר חי רגעים יש מחלוקת כמה חי רגעים אם יש חי אם זה חי רגעים א זה 24 רגעים א אלה שעושים חי רגעים מהשולחן זה 24 רגעים מהדלישה במילים אחרות וזה רק בדיבד אדמור הזקן אומר בפירוש שרק בדיב בהפסד מרובה במילים אחרות להבעל ה מי שמוכר לך את המצות בשבילו זה הפסד מרובע לך זה לא הפסד מרובע ממילא אין בזה שו לכתחילה יש חבר'ה שלא מבינים ועושים כל מיני אידורים ודבר עיקרי כזה שחי רגעים עלישה הם לא עושים ז כל ההחמרות האחרים זה לא מגיע זה מצות בדיבת אז אם אתה אומר שאתה מתעסק כל הזמן מהניס תגיד חי מצות עוד מעט עוד כמה שנים יהיה חי מצות מהפינר כן עוד מע כמה שנים יהיה דבר כזה אז זה דבר שאין לו מקום וזה לפי אדמור הזקן זה ממש שפסד מרו בדיק מצס עד כדי כך >> מה זה חלב שמועה לא הבנתי >> זה לא למיס זה לא למ >> זה למיס גדול החלישה זה כלומר יש לישה שממתי מים אה >> השולחן זה אחרי שלשים את זה >> כחרי הפינר וגם יש סיפרחמן אני לא יודע מדף רדן אבל יש המצות כמו שעשים באמריקה עץ אין פינר >> אין אין ברזל אין ברזל לא חוץ מאין ברזל לא אכפת לי על הברזל יכול להיות שרב אשכנזי קיבל אישור מהרבי על ברזל בנגיע לשולחן אבל לא קיבל אישור על הפינר. א אם אתה תדבר עם איזשהו רוסי שהיה ברוסיה ותשאל אותו מה הפירוש מצות מכונה, הוא יגיד לך שתי דברים. אחד פינר והשני שעושים ככה. שתי דברים. זה נקרא מעצות מכונה וזה מה שהרבי רשב לחם נגד המצות מכונה היה שתי פרטים אף לא היה שום אלקטריק לא עבד על אלקטריק פעם היה המון המצות האלה כל הדברים האלה יש הרבה פסקי הלכות שהיו אה מתגלגלים כמו על בייסקל איך אומרים >> אופניים היה כמה אנשים עושים את זה >> פס ייצור כזה ויש שאלות אם גבר יכול עם אשתו נידה יכול ויש בן אדם באמצע כל מיני הלכות שזה המכונה >> כן זה לא היה חשמל והמכונה היה פינר וושהיו עושים את זה דרך שתי וולטסים קטנים יותר מהר ככה זה מה שנקרא מצות מכונה פעם הפינר איך שהפינר נכנס בתוך המצות יד זה פילי פלאים וזה הרבה טוענים שזה מכונה החצי [‏צחוק] חצי זה חצי מכונה וזה חצי מכונה זה המצות ה אמיתיות כמו שצריך להיות כמו שהרבי רשב רוצה לא רוצה להיכנס לזה כי מהדבר א אנשים כבר קנו את המצות עשות אז עושים את זה ביד ויש עוד ידור שלא יהיה שום ברזל עושים את הלישה ביד ככה פשוט כפשוט בגשמס כן אז בארץ יש כמה יש בקיממיו יש בירושלים בבני ברק ויש ב בצנס בנת נתניה שעושים כמו שהיו עושים כל הזמן כמו בניו יורק אהפינ >> בלי פינר כן למשל זה המצות אני מנעשה כל הזמן כי אם אתה תסתכל מה שהרבי רשב טען נגד המצות מכונה זהוא אומר שהוא דיבר עם שהפרשר איך אומרים הלחץ של שתי הוולצים שדוחט דוחף את עיסה זה מוליד חום וזה הבעיה ואם יש לך אנשים בדקו את זה יש לך עם הפינריל זה מוליד חום בדקו את זה העיסה לפני שנכנסת תחת הפינר [נחירות בוז] ואחרי שיוצא יש הבדל כמה מעלות שש שבע מעלות וזה אנחנו מדברים על כל המצה איך שמתפשט בכל המצא אבל נקודתי קשה יהיה אפשר לבדוק אבל זה בטוח שעולה מעלות עצומות כי הלחץ הזה חזק אוקיי אנחנו זה לא עניינינו זה לא הבירושל לא ענייננו לדבר על זה המקל הזה כן אוקיי בחזרה אז מה אנחנו דיברנו על ההידור מקום היד כן אוקיי >> מה >> לא ההבדל הוא עצום למה עושים עם פינר אתה יודע למה כי אז אתה יכול לייצר אתה עושה את העיסה זה נעשה כמו מסטיק זה מאוד קל אם אתה עושה עם הידיים יש אחר כך הרבה עבודה לגלגל. ההבדל הוא במקום שעושים בידיים למקום שעושים עם מקר עם ככה יכול להיות שח וחצי פי שתיים הם עושים יותר מהר שמה בגלל ה זה בטוח שזה מוכנה לא פוסק לא אומר כן כן בחזרה אה והדיברתם על 18 דקות מהשולחן או 18 דקות מהלישה בהלכה אין דבר כמו 18 דקות מהשולחן רק מה הם טוענים כל הזמן שיש על אישה אז יש בזה הרבה התעסקות אז יש נוכל הגלגול >> זה גלגלו עוד הפעם התעסקות וההתעסקות הזה עושה יותר אוקיי בסדר anywayז אם כן אתה אל תלחץ את הידיים ותמשיך את זה כל הזמן למה צריכים כל 18 דקות מהשולחן עוד מעט שזה יהיה נכון נכון שיגידו שכל הזמן מתעסקים ומילא זה לא מחמיץ כל היום אבל אנחנו לא לוקחים את זה בהלוך אתה לא תראה את זה בפרט באחרונים אתה לא תראה שאחד יגיד כולם יגידו במקום 18 דקות מהשולחן שיש 16 וחצי 17 דקות תנסה להדר ככה אבל לא מהשולחן אני מדבר מהלישה אין דבר כזה כמו 18 דקות מהשולחן 18 דקות מהשולחן זה 24 דקות מהלישה שזה מצות בדיב הלאה גים ויטר אה >> אני לא מדבר על אף מקום אני גם מוכר קוכמצות של החבורה שלי שמה זה בלי פינר בלי רק עם היד עם נייר וזהו לא מדבר [אנחות] לא מדבר לא יודע את המקורות שלהם אני כן ידע דבר אחד בנגיע לברזל לסטיין לסטיל הוא קיבל אישור הוא אומר שקיבל אישור מהרבי ביחידסטה >> נירוסטה שהוא טוען שהרבי אמר לו שהוא לא חמיקאי ולא יד יכול להיות שמשהו אחר אוקיי אבל הוא לא קיבל אישור על הפינרקחבד לא כל הפעם היה הפינר זה ברגע שהחליפו אז התחילו עם הפינרים הרב אם מדברים על שויה עלה שב פה את המז לא לא >> למה לא >> כי ככה שבפה זה >> כן נו בזמן שזה בתוך הקישקה אנחנו כבר זה לא אם אתה תוציא את זה מהפה ותשאיר את זה על השולחן זה כן יהיה בעיה אבל ברגע שאתה אוכל אנחנו לא מסתכל מנת לאכול לאכול את המצל לסיים אותה ורק אז לאכול את ההתר >> כן שוברים ומכניסים לא שמים א לא >> לא ביחד עם משהו אחר >> לא אוקיי זה באמת החמרה תדעו לכם יש עוד החמרות אם אתה רוצה כמו הרבי רשב א כן הרבי רשב לא היה מתקן את השיניים ולא היה לא היה סתימות >> כתר >> אה >> והיה תותבות תותבות ו מוציא אותם והיה מג >> כן מה מה עם א [התנשפויות] יש סיפור לא סיפור של חבד ש שפעם הצמח הרבי רש נפגש עם ה עם ה עם הדברי חיים עם ה כן הצנצה והרבנית של הרבי רשע ש דיבר עם רבנית שלוש שלנסות לשכנע את הרבי רשב ללכת לתקן את הישיניים והם התחילו לדבר על זה והרבי רשב הסביר את ההסברים שלו למה הוא מחמיר ההנהר א זה הדבר חיים אמר לו נו מה יוצא אחש תחשש תחשש או משהו כזה זה הרבי רשב אומר וחשש תחשש נחשש כאב יותר מהכאב ושיניים כ לא היה מתקן את השיניים היה משאיר את החורים ולא מציא את השיניים גם היה מציא whatever ככה יש לנו בעיה אם אתם רוצים להיכנס לזה אני יכול להגיד לכם יש כאלה שמחמירים באמת כל החג לא לשתות מים מאוד רותחים אבל זה בסדר זה לא זה סתם אכנס שמיים >> למי שיש שיניים תותרות יש עניין שהוא יהיה לו אחר לפסח >> אה או להכשיר אותם >> אם מכשירים אותם זה לא >> אוקיי אני אגיד לכם כל שנה אבא שלי מכשיר אותם >> איך מכשירים את >> כמו שמכשירים את ה את ה >> הגילים או לא כל התכשיטים רק הרינגס נו >> הטבעות לוקחים חוט תפירה, שמים את זה, מכניסים את זה בזמן שרתך ומצאים לחצי שנייה. >> כן. >> אז את השיניים תותרות הוא היה גם עושה ככה, >> עושה ככה אבל שנה אחת עשה ככה ואחר כך רצה להכניס לפה ופתאום התעכב וזה לא הלך לו. אז ככה מה שבשולחן אורך הם מה שאחרי מדברים שלעשות את זה עם כובש כמה מסלס או שלוש מאסלס או לכל הפכס 24 שעות פעם אחת >> בתוך חומר >> אחרי מים לא צריך להיות רותחים יש כאלה שכן רוצים להגיד שיצירה אבל בסדר מים וככה להכשיר את זה מה שמנסים לעשות. בדרך כלל אלה שיש להם שיניים תותבות לא אוהבים לשנות מאחד לשני כי כל פעם יש שינוי קטן וזה לא זה לא נכנס טוב בפה. לא יודע אבל ל הסבתא של אשתי ה בעלה היה הרב אברם אליהו פלוטקין הוא היה הרב וחבד כן ישב סיפורים עליו לה היה שלוש שיניים אחד חלבי אחד בשרי ואחד פר ככה אל תשאר ככה יש לפסח >> לא אני לא יודע פסח כן ככה זה היה אוקיי, אבל בסדר, אנחנו לא יודע איך נכנסנו לסיפור של השיניים. אז אנחנו אז אמרתי לכם שיש אלה שמשהו מאוד חם בפסח לא לשתות. מה הסיבה? >> בגלל שהשיניים א יש להם מחמץ. מה עשית כל השנה איתם? אכלת חמץ. חם וחריף וכל הדברים האלה אבל זה החמרה שלא מבקשים מהציבור שלא יכולים לעמוד בזה מלחס כ >> מלך גס צריכים לצחצח את השיניים זה נכון >> כןמה אצלנו אנחנו מהדרים לא מחמירים א כן >> בשתיית לא אבל בכל מק צריך לצחצח שיניים פסח >> אה כן >> כל מכן זה גוש פסח הוא אומר >> ההפוך מה שלא לאכול שיהיה נסתם לפגם נו >> לפני לבלוע ולהחליט >> לא ראיתי לא אנחנו לא לא כן התרים יש כולם מדברים על זה והתרים שמסבירים וזה הרבי רשב. רבי רשב טען דבר חי לא מפליט לא פולה או פולט. אם תשימי את האצבע, תשים את האצבע שלך בתוך סיר א זה לא נעשה פתאום עבר מן החי. זה לא נעשה לא נאסר. כן א כי דבר חי זה אנחנו אומרים שזה לא מפליט זה לא בול וזה לא מפליט ככה השן בלי הברזל בלי הסתימה זה שן זה טבעי הסתימה פתאום אתה צריך להבין מה היה הסתימה אם הסתימה יכול להליט להיות חלבי בשרי וכל מיני דברים יש בזה התרים שיש שזה אנחנו אומרים שבדרך כלל מה שאתה שם בפה זה כבר לא יהיה צולדת כי הצולדת אבל קורה הרבה פעמים שאתה אוכל דובגוש ואתה כן פתאום נשרפת לך את הלשון כן או משהו כזה ויש עוד דברים שהטוענים שזה משהו מיוחד שלא מפליט ומבליע וכל מיני דברים לפל או שזה בטל כל מיני תירוצים כל התירוצים האלה זה תירוץ איך יש מקום לך לא צריכים אוקיי אבל יש בפסח שהם לא שותים דברים חריפים ולא דברים חמים מאודקשר למצרכים תשאלו ‏Ja.