הלכות פסח בנושא תרופות חמץ בפסח, הרב יעקב שוויכה שנת תשפ"ו

שלום וברכה. נדבר הפעם על שימוש בתרופות בפסח ונחלק את הנושא לכמה לכמה חלקים. נתחיל ככה. אם הן תרופות כאלו שהם לא נבלאות, זאת אומרת שימוש חיצוני בגוף, לדוגמה זריקות, לדוגמה משחות, לדוגמה קרמים, לדוגמה טיפות אף, טיפות אוזן, כל הדברים האלו אינם זקוקים שום הכשר. גם אם יש שמה תערובת בעשייה של הדבר, הרי הוא פסול מחכילת כלב, ממילא זה לא מוגדר כחמץ, לא נחפש את זה ברשימות. זה גם לא מופיע ברשימות. כל הרשימות שתרופות שישנם הם תרופות שנבלאות, שהם נאכלות, נבלאות, אבל לא דברים חיצוניים לגוף אז כל הדברים האלו מותרים והם גם לא יפיעו לנו ברשימות ואין לנו מה לשאול על המש על הדברים האלו הם לא ראויים למה גם אם יש שמה חמץ פסוי פסול מאכילת כלב אז אין לזה שום בעיה בשימוש בזה בפסח כיוון שכבני גם אם היה שמה חמץ הרי הוא נפסל מאכילת כלב לפני שהח חמץ נאסר בערב פסח אז על זה לא נדבר אז זה כמובן מותר צד השני ההפוך של הסקלה תרופות כאלו שיש להם טעם כדודי מציצה למיניהם עם טעמים סירופים למיניהם שזה כן זה זקוק להכשר ואם אין הזה הכשר זה בעייתי אז על המסירפים האלו כמובן שאם יש צורך בזה בפסח נחפש אותם במדרכי תרופות למיניהם ונחפש פס אם הם נמצאים ברשימה לא נשתמש אלא אם כן חלילה אבל זה לא לא המקרים מצב של סכנה אבל זה לא מקרים כדורי מציצה וסירופים למיניהם זה לא זה המקרה בכל אופן על מה אנחנו מתמקדים על התרופות שהם רוב התרופות שהם נבלאות בין טעם ללא טעם אז יש לנו רשימות של מדריכים מדרכי כשרות שמופיע את התרופות שיש להם אה אין להם חשש חמץ אז התרופות כאלו כמובן שמותרים בשימוש אין בזה שום בעיה ותרופות שמופיעות בתוך הרשימות שמותרים לכתחילה אנחנו נדבר עכשיו על התרופות שלא מופיעות ברשימה זאת אומרת שיתכן שיש שמה תערובת של חמץ ואולי אפילו ידוע שיש שמה תערובת של חמץ מה הדין של התרופות האלו מעיקר הדין מה הדין של המהדרים בעניין הזה מה מה מה מה מה נאמר מסביב לזה בפסיקה. אז ככה, כשאנחנו באים לדון על תרופה שהיא לא בדרך כלל לא נאכלת, יש לנו שתי סוג וכרגע אדם הולך לבלו את התרופה הזו, יש לנו שתי סוגיות שמם אנחנו צריכים לדון. ובוא ננסה לדון על סוגיה אחר סוגיה. הדבר הראשון שזה בסיבתמור הזקן תמב סעיף כב תערוב את חמץ גמור. אני מקדיש מדגיש חמש חמץ גמור שהיה ראוי לאכילה רב אותו עם דבר שאינו מאכל אדם או אינו מאכל אדם כגון הטריאקה שאינו מאכל אלא לחולים יש היה איזה סוג של תרופה טריאקה קראו לזה שזה אחרוב של חמץ גמור עם דבר שלא מאכל אדם או לא מאכל אדם אז הדבר הזה רק חולים אוכלים את הדבר הזה זה אז הדין של של האטריאקה הזו שמותר לקיים את זה בפסח אין בזה בעיה להשאיר את זה אצלי בבית אבל אני מדלג אומר הדמר הזקן אסור לאכול מזה התערובת בפסח ואפילו אין בלחמץ כלשהו למה בגלל לפי הדמור הזקן אחרים מסבירים את זה אחרת אדמור הזקן גם קונטזחרון מכיוון שזה דרך ההנאה דרך העשייה שלו עושים את זה הדרך הוא לעשות את זה עם החמץ הזו ולכן אסור לאכול את זה בפסח. האם נוכל ללמוד מכאן לכדורי בליאה למיניהם? לא. זה לחלוטין לא דומה. דבר ראשון לא ברור שגם אלו שיש להם תערובת חמץ אי פעם זה היה חמץ ממש שהם ראוי לאכילה ולא חמץ נוקשה שלא ראוי לאכילה. ובכל אופן, גם אחרי התערובת הזו עם הדבר שהוא לא ראוי למאכל כל אדם, מה שלא ראוי למאכל כל אדם זה התערובת. החמץ בעצמו בטריאקה הוא כן היה ראוי למאכל. מה שעשה אותו לא ראוי זה היה זה הייתה התערובת. ויתרה מכך, כדבר המרפא כנראה שהיה, חלק מזה היה החמץ בעצמו. והחמץ הזה בעצמו הוא כן היה נחשב למאכל. לא למאכל אדם מכיוון שיש פה תערובת עם דברים שלא רואים למאכל כל אדם אבל היה מאכל הדבר הזה היה מאכל מאכל שרק חולים אוכלים אותו אבל היה מאכל וכל הפרמטרים האלו התרופות כדורי בליה למיניהם לא עונים על זה א' יכול הוא לא היה חמץ גמור היה חמץ נוכשה יוצא בזה גם בתערובת אז הוא כרגע הוא הוא פסול מאכילת כלב לחלוטין גם אם היה שמה חמץ הוא נפסל מאכילת כלב לפני החג ובנוסף לזה החמץ בעצמו לא הוא המרפא כמו שנראה בהמשך נפרד את זה טיפה יותר וזה לא דרך ההנאה אם הטריאקה אסור בגלל שזה הדרך שנהנים מהטריאקה אז בכלל אין הנאה בכדור אז כל הפרמטרים כולם לא מצביעים שיש דימיון בין הטריאקה הזו לכדורי בלי ללא טם ברגע שזה כדורי בלי ללא טם אז זה אין דרך הנאתו בכך הוא לא נהנה לוקח את זה לתרופה ולא נהנה ולא מרגיש מגיש שום טעם והדבר הזה נפסל מאכילת כלב לא דומה לטריאקה אלא מה הדבר שאחרונים דנו בזה באריכות הם דנו בזה באריכות במה שמופיע בסוף סימן תמב לגבי דבר שנפסל מאכילת כאל זה באדמור הזקן תמב לקראת הסוף שלו סעיף לב ואחרי זה לגז דבר שנפסלכילת כלב בגלל שהוא התאפש בגמרא זה חרחו קודם זמנו אדם לקח חמץ שרף אותו לחלוטין יפחם לפני הזמן של האיסור אכילה זאת אומרת זמן שעדיין החמץ היה מותר הוא שרף אותו לחלוטין אז מותר בהנאה מותר בהנאה החמץ הזה בא הראש ומוסיף וזה מופיע להלכה מותר בהנאה אבל אסור לאכול האם אדם אולי מוזר ירצה לקחת את ה את הפיטה לשעבר דבר שהפכה להיות פחם ורצה לאכול את זה בפסח זה לא נורמלי זה פסול מחילת כלב הכלב גם לא יאכל את הדבר הזה אז א מצד הדאורייתא זה מותר אבל אומר הראש כשאדם יבוא לאכול את זה אז הוא מחשיב את זה זה נקרא בהלכה אחשו אחשבי מחשיב נותן על זה חשיבות עצם האכילה כל אומרת בלשון הדמר הזקן הרי הוא מחשיבו לאכילה נחשב לו מדברי סופרים כאוכל גמור על ידי מחשבתו שהוא מחשב לאכול ממנו. עצם זה שהוא רוצה לאכול, מחשיב את זה וחושב לאכול את זה, מדרבנן זה הופך להיות חמץ גמור. אז יש כאלה שבאו ולדענו רגע כדורי בליה האלו, אנשים אוכלים אותם אז האכילה אח שווה. אז אסור לאכול חמץ שנפסל מאכילת כלב, אסור לאכול אותו. וגם פה אמרו הפוסקים כמה דברים להתיר את הכדורי בליאה. ללא טעם. אני מדגיש שוב ללא טעם. דבר ראשון באו פוסקים ואמרו גם שאני אומר אח שבי מחשיב לאכילה. לשון הדמור הזקן מחשיב לאכילה. אדם שבולע כדור הוא לא מחשיב לאכילה. זה לא הופך להיות אוכל אצלו. הדבר הזה הוא לא אוכל. הוא כדור ללא טעם. הוא לא אוכל. הוא אוכל את זה בשביל הסמני מרפה, בשביל הרפואה שהיא תהיה לו מזה. אז זה לא עונה על הגדרה של אח שווה. אומרים הפוסקים כמה וכמה פוסקים אומרים זה לא עונה על הדרה של אח שווה במקרה הזה הוא לא מחשיב אותו לאכילה אלא לרפואה גם אם נאמר שאכילה לצורך רפואה זה נחשב אח שבי באו פוסקים אחרים ואמרו עוד סיבה באו ואמרו גם אם זה אח שווי והתרופות למיניהם שיש שמה חמץ מוצל חיטה אז המוצל חיטה הוא בא להדביק הסמני מלפה זה הפרודוקטים הכימיים ויוצא בזה שיש שמה והתבואה היא באה לדבק את זה אז גם אם יש אח שווה אדם מתכוון לאכול ורוצה לאכול או רוצה את הסמנים מרפה רק זה בא בצורה כזו שיש מוצר שתבואה שמדבק את זה אז זה סיבה שנייה להתיר שזה לא כלול באח שבשמ שההלכה אוסרת סברה נוספת אומר רבי שלמה זלמן מנורבך סברה מעניינת מאוד אומר גם בכדי שזה יהיה חמ צריך להיות אוכל אתה מחשיב אותו לאוכל הכדודי בליאה אתה לא אוכל אתה בולע אלא מה נגיד גם הדברים שאסורים באכילה גם אסורים לבלוע אותם כן אבל זה דבר כדורים שלא עשויים ללעיסה לא לועסים כדורים אין דבר כזה לא לועסים כדורים עשויים לבליאה ולכן אומר רב שלמה זמנובח זה בכלל לא עונה על הגדרת אוכל אז מכל צד שלא נסתכל יש לזה היתר אלא מה? ישראל עם קדושים. ישראל עם קדושים. מחמירים בפסח. מחמירים גם בדברים שהלכה מתירה בפסח. ישראל מחמירים. למה? בגלל שחמץ בפסח זה דבר שהתורה מאוד החמירה עם החמץ. אז גם עם ישראל נוהגים להחמיר עם החמץ. אשר לכן אם זה דבר שאדם יכול למצוא תחליף לזה בנוי המדריך. שאם חלילה אדם לא מרגיש טוב הולך לרופא ורושם לו אנטיביוטיקה אז אומר לו רופא בוא נסתכל במדריך. אנטיביות קשה בסדר ואז אם זה עונה על הצרכים הרפואיים מה טוב ומנאים טוב מאוד מצוין אז דבר שהמדריך הוא מספק את האפשרויות לחולה שאין בו סכנה הרי חולה שיש בו סכנה וחייב תרופה מסוימת אז ברור אבל גם חולה שאין בו סכנה המדיך מאפשר חלופות מפשר מאפשר חלופות שהם שהם טובות שהם מספקים את הצורך הרפואי אם אין חלופות כאלו ועל התרופה היא חמץ כמו שאמרנו מעיקר הדין זה מותר. אז אדם שזקוק לקחת את התופה הזו ואם לא הוא סובל ואם לא המחלה מחמירה וכ יוצא בזה אז הוא צריך לקחת את זה. כמו שאמרנו יש הרבה התרים רק הוא יוסיף בזה עוד דרך התרטוף את זה אומרים הפוסקים יעטוף את זה עם איזה נייר דק כמו איזה נייר טיש או דקו יעטוף את הכדור עם זה ואז מוסיף יותר בדבר הזה והדבר אז הופך להיות יותר קל ולכתחילה איך ראיתי באחד הרבנים שכותב שמי שמחמיר ולא לוקח את התרופה וסובל הוא צריך יותר מרב בשביל לא לקחת את התרופה הזו אז אם כל זה בתרופה לא בויטמינים במיניהם. ויטמינים שזה לחיזוק הגוף אז לא לוקחים את זה בפסח. אבל תרופות שהם באות לרפא ובאות להקל על סבל או לרפא כמו שאמרנו. אז בוא נסכם את הדברים. ויטמינים למיניהם לא. א תכשירים חיצוניים לגוף זריקות משחות קרמים טיפות. אין בזה שום בעיה. גם לא יופיע במדריך בגלל שמלקתחיל אין בזה בעיה. פסול מחכילת כלב. כמובן שאם אדם מרח מריכה כזו אחרת של קרם או של משחה אז לפני שהוא יגע באוכל לשטוף ידיים קודם אבל עצם ה עצם השימוש במשחה הזו אין בזה בעיה משחה של רפואית שהוא משתמש ותרופות אם יש בזה טעם כן מצוי מאוד שיש טעם שמופק כמו גלוקוזה וחיוצב הזה שיכול להיות שמופק מחיטה אז זה לא לא נשתמש בכדורי מציצה או בסירופים עם טעם אלא אם כן זה מופיעים ברשימות של ההכשר אלא אם חלילה זה מחלה חולה שיש בו סכנה אבל אז כל הכל הדברים פרמטרים משתנים כמובן ובדברים שאין בהם טעם דברים של רפואה לא ויטמינים אלא דברים שאין בהם טעם ראינו כמה וכמה סיבות שמעיקר הדין זה מותר ישראל קדושים מחפשים חלופות משתדלים לא להשתמש אבל כמו שאמרנו זה מותר ועלה לאדם לסבול אדם לא צריך לסבול או להחמיר את המחלה שלו חלילה אלא יכול אם אין חלופה אחרת כמו שאמרנו להשתמש בזה עם עטיפה מסביב. אז יהי רצון שכולנו וכולם יהיו בריאים ושלמים והקדוש ברוך הוא יראה לעם ישראל את הגאולה האמיתית והשלמה במהרה בימינו. אמן. ‏am