הלכות פסח בנושא כשרות המאכלים על מוצרים שונים , הרב איסר שפינגר כולל צמח צדק צפת שנת תשפ"ו

ערב טוב. נלמד היום את הנושא המרתק, הוויכוח הגדול על השםפו. האם צריך שמפו כשר לפסח או שלא צריך שמפו כשר לפסח? זה המרכז. לכולם יש עמדה בנושא הזה. רק נשתדל להסביר לכל אחד את העמדה שלו יותר טוב. וכן שאר הדברים, כלי נייר, כלים חד פעמיים נתחיל אבל מהסוף נתחיל מדוגלי. >> זה נתחיל מאוכל לבעלי חיים זה בקצרה ואז ניכנס למרכז, לשמפו, לסבון מהם שמפו לבעלי חיים. שםפול לבעלי חיים ייצור מיוחד אז הדוג לי מי ש או לא הדוג לי מישהו אמר לי >> שהיה דגים היה צריך לשמור על הדגים בפסח והאוכל של הדגים הוא חמץ מה עשה נתן להם לאכול מצות בחירה למה אוכל דגים חמץ >> כך הוא אמר לי לא בדקתי שמים שמה דגן כנראה דגן ונוזלים מה זה חמץ שם זה נתן לה דגים לאכול מצות ואמרתי לו שרויה כן כמו שכולם אומרים לא הוא לא הקפיד על שרויה יכול להיות שהוא אפילו נתן להם מצות לא מספיק מעודרות אבל הוא נתן להם לאכול מצות למה צריך אז יש שתי סיבות א דבר ראשון אסור להנות מהצך בעלי חיים >> לא למה האם מותר לתת לדגים לאכול לדגים לתוקים לשאר חיות המחמד האם מותר לתת אוכל שהוא חמץ אז זה כמובן אסור משתי סיבות גם אסור להנות מחמץ בפסח חמץ בפסח זה לא רק איסור אכילה אם חמץ בפסח היה רק איסור אכילה אז מספיק שאני לא אוכל את החמץ אבל זה לא איסור אכילה אלא גם איסור הנאה מכיוון שזה גם איסור הנאה אז בזה ברגע שאני מאכיל את הדגים שלי את התוקים שלי בחמץ אז אני עובר על איסור הנאה זה א' והדבר השני שחמץ פסח הוא לא רק איסור אכילה והנאה אלא הוא מיוחד מכל ייסורי התורה. אם אתה רואה מישהו שעומד להירדם א הוא מיוחד מכל איסורי התורה בזה שיש איסור להחזיק את החמץ בבית בפסח. אז לכן אנחנו לא יכולים לזון את הדגים על בסיס חמץ כי אז צריך להחזיק את זה בבית. אז יש שתי סיבות למה צריך אוכל לבעלי חיים. צריך כשרות לפסח. ולכן מי שיש לו כלבים והוא מאכיל אותם בדוגלי אז צריך דוגלי קשר לפסח. לא חייבים דוגלי. >> יש דבר כזה. האם יש דבר כזה? אני לא יודע. לא בדקתי. אני אה קטניות >> אה כן אבל ניתן לקחת דוגליל של קטניות כי כבר אמרנו שהקטניות אנחנו למדנו את דברי הדמור הזקן שבוע שעבר שהקטניות אומנם אנחנו לא אוכלים קטניות אבל זה חומרה בעלמה וניתן >> להשתמש להנות >> להשתמש ניתן להחזיק בבית ניתן לההנות אז לכן אין שום בעיה שהאוכל של בעלי החיים יהיה דבר שאנחנו לא אוכלים אותו כי אנחנו באכילה שלנו אנחנו מקפידים על כל ההידורים אבל בהנאה ובהחזקה אנחנו לא מקפידים על כל האידורים אלא צריך שזה יה כשר לפסח אז זה נקודה ואותו דבר שאר דברים אי אפשר לתת לבעלי חיים גם מצות מכונה מצות מורבעות שרויה כל הדברים שאותם אנחנו מהדרים לא לאכול אבל ברגע שזה כשר לפסח אז ניתן לההנות ולהחזיק בבית אז זה נקודה הראשונה וכעת נוכל לעבור לשאלה כמו שאמרנו השאלה המרכזית שלנו היום זה האם השםפו צריך כשרות לפסח? האם השםפו צריך כשרות לפסח? דווקא לזה אני חשבתי לפני כמה ימים להתכנן לפס יפה יש ליגרים יפה מאוד >> האם צריך שמפו לפסחים >> יפה מאוד הרי אנחנו לא מכניסים את השמפ לתוך הפה אז למה צריך כשרות לפסח איסורה >> או מצד שני אולי יש איסור הנאה ואיסור החזקה בבית אז מיד נראה א את הדין בשם פה אז דבר ראשון הפת אה אומרים חז"ל הפת שהיפשה פת לחם שיתאפש לחם שישריח כן נראה בפנים את לשון חז"ל הפת שהפשה ונפסלה לאכול לאדם וזה כבר לא ראוי לאכילת אדם אבל הכלב כן יכול לאוכלה אז נשרפת נשרפת עם הטמאה אם זה תרומה טהורה אבל לעניינינו הנקודה נוגעת שורפים את זה בפסח אם יש דבר כל עוד ראוי לאכילת כלב שורפים אותו מדייק הריף הריף הוא מגדול גדולי הפוסקים, מקדמוני הפוסקים, מגדולי הפוסקים. הוא אומר, נשים לב בגמרא מה התנאי שהגמרא אומרת שחז"ל אומרים מתי צריך לשרוף את זה, מתי שזה ראוי לאכילת כלב. אם זה לא ראוי לאכילת כלב, לא צריך לשרוף את זה. אז זה כלל ראשון. כל דבר שלא ראוי לאכילת כלב, מותר להחזיק בבית בפסח. בין אם הוא, גם אם הוא חמץ, אם הוא פסול מאכילת כלב, מותר להחזיק אותו בבית. עכשיו למה אמרו דווקא כלב הכל >> אז זהו אומר בני וככה ראיתי כתוב שהכלבים הם הבעלי חיים הכי פחות מפונקים הכי פחות מפונקים אוכלים מה שיש גם הכלבים ככלל קיבלנו מרבותינו שכמו שבני האדם נהיו יותר מפונקים בדורינו ככה גם בעלי החיים נהיו יותר מפונקים ושמעתי אחד הרבנים שהוא אומר אני לא בדקתי שהיום אנחנו לא נראה חתול שאוכל עכבר איי סיפורים אלאים היום יש לחתול אוכל יותר טוב הוא לא צריך לאכול עכברים יכול להיות שהחתול גם החליט להיות צמחוני שהוא נמנע מצער בעלי חיים אני לא יודע אבל החתול לא אוכל עכבר הבאת לו עכבר לא אכל יפה >> יכול להיות שהוא משתמש בשמפו במקלחת >> שםפו שלברים >> יכול להיות שלפו אותו וד לך ש חמץ אולי >> השםפו של חמץ יכול להיות כן שאלו מקודם על שמפו של בעלי חיים מה הדין >> לא יודעת פסיכולוגיה של את הפסיכולוגיה אתה ב את כל הזה אז בכל מקרה אז דבר שאז הכלב הוא הבעל חיים עדיין הכלב אז ראיתי כותבים שלא מדובר על כלב רגיל אחרי שהוא סיים ארוחת דוגלי אתה נותן לו משהו והוא לא אוכל מדובר על כלב רעב כלב רעב האם הוא אוכל או לא אוכל זה נקרא ראוי למאכל כלב אז בכל מקרה אבל הכלל הוא כל דבר שלא ראוי למאכל כלב מותר להחזיק בבית וזה כלל ראשון נראה את לשון אדמור הזקן אה כותב אדמור הזקן סימן תמב נפסלו מאכילת כלב קודם שעת הביאור דהיינו קודם שעה שישית קודם בערב פסח לפני הז ברגע שפסל אם זה נפסל מאכילת כלב בתוך הפסח זה לא עוזר לנו ברגע שהדבר הזה היה מוגדר כחמץ בפסח חייבים לבאר אותו בשביל שיהיה מותר לנו להחזיק בבית צריך לפסול אותו מאכילת כלב. מתי? לחרוך אותו. לפסול אותו מאכילת כלב לפני הזמן שצריך לבאר חמץ. מהו הזמן שצריך לבאר חמץ? השנה זה יוצא בסביבות חצות היום. עכשיו זה 113. לא >> לא. >> חצות היום זה בסביבות שעון >> 1150. מה שעון יהיה? לא יודע מה שעון יהיה. צריך נבואה לדעת. אז בכל מקרה בזמן יהיה כתוב בלוחות בעזרת השם הזמן של ביאור חמץ לפני הזמן של ביאור חמץ צריך לפסול את זה מאכילת כלב. רגע עוד משהו סליחה >> כן לא נמשק מדברים שוני אם אדם שורף לפני חצות נכון סליחה לפני הזמן של א של ביור חמץ או אחרי הזמן אם הוא שורף לפני בזמן המתאים בזמן המותר כן עד וח הוא שורף אוקיי אז החמץ הוא לא צריך להחרוך את זה לגמרי מספיק שם סן מה מה הגשרפה >> לעניינינו צריך לחרוך בזמן שצריפת חמץ צריך לחרוך את החמץ באופן שיהיה פסול מאכילת כלב >> מאחרי חצות >> אחרי חצות זה משהו אחר צריך לבאר אותו את >> זה לגמרי נכון מציאות >> אז בכל מקרה אז אז אנחנו בהגדרה לפסול אותו מאכילת כלב ואז כמו שאמרנו מותר להחזיק בבית מה יהיה הדין אם מישהו רוצה לאכול דבר שנפסל מאכילת כלב מישהו רוצה לאכול דבר שנפסל מאכילת כלב מהציה מצוין לא יצויר. עכשיו, למה הוא רוצה לאכול דבר שנפסל מאכילת כלב? אם זה נפסל מאכילת כלב, אז מה הוא בעסק? אז יכול להיות שהוא עושה תחרות עם מישהו מי אוכל דברים יותר מגילים? >> אולי תרופה >> לדוגמה יכול להיות שזה תרופה זה פשוט יותר. יכול להיות שזה אלכוהול, אלכוהול טהור אז הוא פסול מאכילת כלב. אבל וגם מאכילת אדם, אבל הוא רוצה כן להגיד לחיים. אז הוא רוצה את האלכו. לא יודע מה. האם בן אדם רוצה או הכי שכיח זה בתרופות האם בן אדם מהצי >> האם בן אדם נכון האם בן אדם רוצה דבר לאכול דבר שנפסל מאכילת כלב זה משהו אחר ואנחנו עוד מעט נראה למה זה מאוד חשוב לנו הדין הזה שבן אדם רוצה לאכול לבריאות משהו שנפסל מאכילת כלב זה דין מאוד נדיר דין מאוד נדיר אנחנו לא אוכלים דברים שנפסלים מאכילת כלב אלא אם כן אנחנו במצב בעייתי של תרופה שזה משהו אחר ולא על זה אנחנו אנחנו מדברים אבל האם בן אדם אוכל דבר שנמסל מאכילת כלב זה לא שכיח אבל הדין הזה הוא כן שכיח כפי שנראה עוד מעט והוא נוגע לשםפו השםפו בשביל לדעת מה הדין ושם פפו אנחנו חייבים לפני זה לדבר על אדם שאוכל דבר שנפסל מאכילת כלב מה הדין אומר אדמור הזקן נראה בפנים לקראת סוף התור הימני חמץ שניטאפש נטאפש ונפסל מאכילת כלב על ידי שעבר זמן והוא התאפש או ששרפו באש קודם זמן הביאור עד כדי כך שהוא נכח עד שאינו ראוי לכלב אף על פי שמותר לקיימו בפסח אסור לאוכלו בפסח למה אסור לאוכלו בפסח הרי זה נפסל מאכילת כלב זה כבר לא חמץ אומר אדמור הזקן ואף על פי שאינו נחשב לאוכל כלל מכל מקום מכיוון שהוא אוכל את זה מכל מקום כיוון שהוא רוצה לאוכלו עובדה שהוא רוצה לאוכלו עובדה שהוא אוכל אותו הרי הוא מחשיבו לאכילה הדבר הזה כבר איבד את החשיבות שלו. הוא כבר לא מוגדר כאוכל, אלא הוא מוגדר כעפר באלמה. למה בכל זאת זה אסור? למה בכל זאת זה אסור? מכיוון שאתה ניגש לאכול את זה, אתה נותן לזה חשיבות. המעשה שלך הוא זה שנותן לזה חשיבות. וכותב אתז, הדין הזה שהמעשה שלך נותן לזה חשיבות, זה דין דרבנן. זה דין מדברי סופרים. מדאורייתא באמת מותר לאכול כל דבר שנפסל מאכילת כלב מותר לאכול אותו אם אתה תחליט שאת זה אתה רוצה לאכול אז תאכל בבריאות תאכל בבריאות מהתורה מותר אלא מה חכמים אמרו אתה הולך ואוכל את זה אתה עושה מעשה ואוכל את זה אם אתה עושה מעשה ואוכל את זה אתה נותן לזה חשיבות מבחינתך זה מוגדר כחמץ מותר לך להחזיק את זה בבית כי להחזיק את זה בבית זה לא מעשה שיוצר חשיבות. אבל אם אתה ניגש לאכול את הדבר שנפסל מאכילת כלב, אמרו חכמים, אתה נותן לזה חשיבות, אתה מחשיב אותו ולכן מבחינתך זה מוגדר כחמץ ואסור מדרבנן. >> יכול להיות שאחי שתוכל אותו כבר יהיה לך אסור להשאיר אותו בבית אחת. >> לא >> לא חשיבות הגזירה היא לעניין אכילה. אין גזירה לעניין החזקה בבית. בעניין הזה של שהספרדים עוסרים חומרי ניקוי יש גם >> האם הספרדים עושים חומרי ניקוי יותר מאיתנו האשכנזים הספרדים הרבה יותר מקילים בכל התחום הזה של שמפו וכול הרבה יותר מקילים >> כן הסתכלתי בילקות יוסף סימן תמז אפשר לראות הספרדים הרבה יותר מילים גם בשוט אור לציון א הזרמים המרכזיים אך איך שזה חומרי ניקוי וש >> שניה אתה שואל ספרדים או אשכנזים אחנו האשכנזים יותר מסובכים בחיים חנו הספרדים החיים יותר פשוטים משחת שיניים >> משחת שיניים נגיע גם למשחת שיניים אז בואו נזכור את שתי היסודות שאנחנו יודעים את זה בפה >> בואו נזכור את שתי היסודות שאנחנו יודעים דבר שנפסל מאכילת כלב מותר להחזיק אותו בבית אבל אסור לאכול אותו האכילה נותנת לו חשיבות זה שתי הנקודות הראשונות >> אם אני אוכל אז זה לא נותן לו למפריחות בגלל לא לא לעניין החזקה בבית כי לעניין החזקה בבית זה נשאר על דין תורה שמותר רק לעניין אכילה גזרו חכמיםזה >> מהזה >> אם יש לזה כשרות למה >> ישזה קשר >> למה לדבר שלא רועי לאכילת כלב יש כשרות דוגמה קנומיקה לאכילת כלב ש >> מאושר מדע בטח שקשור >> על אקונומיקה על אקונומיקה לכאורה לא נראה לי שיש קשר כשרות על אקונומיקה בכל מקרה א לא צריך אה >> יש כשרות על אקונומיקה אין בעיה אז אלה שנותנים כשרות על אקונומיקה הם לא בודקים שום דבר אני אומר הם לא הם לא בודקים שום דבר הם נותנים זה כשר למה זה כשר כי זה פסול מאכילת כלב ויתרה מזו אם יש לנו דבר שאנחנו רוצים לפסול אותו מאכילת כלב אנחנו שופכים עליו אקונומיקה דהיינו אם אנחנו רוצים שאקונומיקה תהיה כשרה לפסח אנחנו צריכים לשפוך עליה אקונומיקה. אז פתרנו את הבעיה כי זה נוזל. אנחנו מערבבים אותה ואז כל האקונומיקה נשטפה באקונומיקה והיא קשרה לפסח. אז אין צורך בכשרות באקונומיקה. מה? אבל ואם אם כן, אלא אם כן מישהו ירצה לאכול את האקונומיקה, זה נותן חשיבות. אלא מה? שפה זה כבר בעיה אחרת. זה כבר צריך לפנות לפני א לגורמים המתאימים. אבל באופן כללי זה לא >> יש הבדל בין סבונים בין אקונומיקה >> ודאי שיש הבדל בין סבונים לאקונומיקה הבדלים גדולים מאוד בין סבונים לאקונומיקה וזה השיעור שלנו מה ההבדל אפשר לקרוא לשיעור מה ההבדל בין סבון לאקונומיקה הרי גם הסבון לא ראוי לאכילת כלב הרי גם הסבון לא ראוי לאכילת כלב אמ עכשיו דין נוסף מה היה הדין אם מישהו הוא לא רוצה לאכול את החמץ אלא הדיון באדמות שמור הזקן בשאר הפוסקים זה על דיו. הסופר כותב עם הדיו ובדיו יש רכיב של חמץ. גם היום יש רכיב של חמץ והרכיב הזה נפסל מאכילת כלב. עכשיו תוך כדי שהסופר כותב הוא לפעמים מכניס את הקולמוס לפה מתוך חשיבה מתוך התבוננות ואז יש לו את ה >> את הנוצע את את מה שהוא כותב איתו הוא מכניס לפה מהזכרמי >> כן כן זה מה שאמרתי אז אז פה אומר אדמור הזקן אי הוא מכניס חמץ לפה אומר זה לא בעיה למה זה לא בעיה כי הוא לא בא להכניס את החמץ לפה הוא כזה זה הוא לא אוכל דיו עכשיו הוא לא שותה דיו הוא מכניס את הקולמוס לפה תוך כדי כמנהג גם אנחנו מכניסים את העיפרון מכניסים את העץ סיפרון אז אז זה לא נקרא אח שבי מתי זה אח שבי מתי שהוא החליט לאכול מתי שהוא החליט לאכול את החמץ הזה החמץ שנפסל מאכילת כלב הוא החליט לאכול אותו >> מה שהגיעו הגורמים הרלוונטים >> לפני שהספיקו להגיע הגורמים הרלוונטים ודם כן לאור הכלל הזה נראה כמה דברים דבר ראשון שאלו פה על משחת שיניים האם משחת שיניים צריכה לפסח או שמשחת שיניים לא צריכה לפסח אז יש בזה מחלוקת יש אומרים משחת שיניים לא קשורה לנידונינו מכיוון שהיא לא נפסלה מאכילת כלב משחת שיניים היא לא פסולה מאכילת כלב היא דבר שראוי לאכילה אף אחד אף חברה לא תגיד שהמשחת השיניים שלה נפסלה מאכילת כלב ואנחנו גם יודעים שמשחת שיניים היא לא נפסלת מאכילת כלב, היא אומנם לא הטעם הכי מומלץ ואנחנו משתדלים לראות אותה, אבל אם בטעות אכלנו, נכנס משחת שיניים לפה, לא קרה כלום. זה לא אקונומיקה וזה לא שום דבר אחר. אני זוכר שהייתי בחור ישיבה בספיה שלי גם שאלתי משחט שיניים. >> ומה הוא אמר? הוא אמר אתה לא חשוב אתה בולט בטעות אתה יכול לבנות יכול להגיד מה שאנחנו שופים מהפה כן כן כן נכון >> אז בטעות אתה בלט אז אתה צריך להיות בטוח שמץ >> יפה יפה מאוד כלב לא יכל משחת שיניים >> לא יודע לא יודע כלב רעב לא יאכל משחת שיניים בתמנטה אולי ילקק לא יודע >> צחצח את השיניים לא נוסע על בעלי חיים >> מה >> הם בעצמם כותבים שזה לא >> כותבים ש לא נוסע על בעלי חיים האם ולא לכא >> מה >> אם זה מאחל מתכתחילה ראוי לבן אדם ולא ל >> אם זה דבר שראוי מאכל שראוי לבן אדם ולא לכלב אז וודאי שזה אסור בפסח כי הרי מה אמרנו מקודם למה חז"ל אמרו נפסל מאכילת כלב כי הכלב בדרך כלל הוא הקצה האחרון הכלב הוא הכי מפונק והוא מה >> מה הגב של אוכל >> הגדר של אוכל של שראוי לאכילה שאתה מסוגל לאכול אותו. >> משחת שיניים זה נכנס לגוף. זה לא אוכל. השאלה היא כעת אם זה כל כך פגום שזה נפסל מאכילת כלב. אם זה נפסל מאכילת כלב זה כל כך פגום. אז זה כבר מאבד את התוקף שכל. >> אם זה לא אוכל אוכלים על זה עדינים. לא לא דווקא שאם זה לא אוכל אז אוכלים על זה עדינים. אם אתה מכניס את זה לפה אז אנחנו צריכים לבדוק מה נכנס לפה. האם הדבר הזה הוא לא מיועד להתכילה אבל ייתכן שאתה אוכל אותו אם אתה בפועל מכניס לפה אתה אוכל אותו שאלה אם מותר לך לאכול את הדבר הזה איך מדיוק כן א >> איך אם הדיוק כן נתיבו >> שנייה אז המשחת שיניים אז יש שמה חמץ דבר ראשון יש אומרים המשחת שיניים זה לא כמו הדיוק כי זה לא נפסל מאכילת כלב והכלב יכול לאכול אותו אם הוא רעב בעיקרון הכלב אוכל דוגלי הוא לא צריך למשחת שיניים אבל אם הוא יהיה רעב משחת שיניים הוא הוא לא ירתה אז לכן יש דעה שבגלל זה צריך על משחת שיניים יש אומרים לא צריך הכשר על משחת שיניים ולמה כי רכיבי החמץ שבתוך המשחת שיניים הם נפסלו מאכילת כלב הם עברו עיבודים זה שאחרי זה נתנו חומרים מאזנים על מנת שהטעם של זה לא יהיה נורא זה דבר מאזן אבל החמץ כן החמץ כן נפסל מאכילת כלב >> כל השנה אין בעיה נכון בעזרת השם בעזרת השם אוקיי אוקיי, אז זה מחלוקת בנוגע למשחת שיניים. משחת שיניים מכניסים אותה לפה. וב נוסף לזה שמכניסים אותה לפה, יש מקום לומר שהיא לא נפסלה מאכילת כלב. אז לכן ובפועל די מקובל שמשחת שיניים אנחנו לוקחים עם הכשר, יש בהכשר הבדץ משחת שיניים, כמה וכמה סוגים לבחירה וניתן לקחת. יש שם מחמירים עוד יותר. הרב לנדו היה אומר, כשהוא היה פה, עד כמה שזכור לי, הרב לנדו היה אומר, שבוע בלי משחת שיניים זה לא נורא לצחצח שיניים. בלי משחת שיניים לא לצחצח שיניים לצחצח שיניים או עם מי מלח או לצחצח שיניים בלי משחה המשחה לא קריטית מאושר >> בסדר בכל מקרה בנוגע לכלי נייר >> בנוגע לכלי נייר כלים חד פעמים יש כלים חד פעמים יש מפלסטיק ויש מנייר אז הדינים בכלים מנייר שיש בהם חשש המילן ושוב עלול להיכנס חמץ לפה. אמנם אמנם אין הבדל בין האמילן לבין הדיו. אין הבדל בין האמילן של הכלים אחד פעמיים לבין הדיו. כי הרי כשאני מכניס את הכלים המילן ודאי נפסל מאכילת כלב. וזה שהוא קצת נדבק באוכל שאני אוכל ונכנס לפה שלי הרי אני רוצה לאכול כעת את המרק. אני לא רוצה את האמילן. אני רוצה לשתות את תהי. אני לא רוצה המילן. אז זה בדיוק כמו הדיו. אין פה אח שבי. אמרנו מקודם, מתי יש חשיבות בדבר שנפסל מאכילת כלב? מתי שאני מכוון לאכול אותו. כשאני ניגש לאכול דבר שנפסל מאכילת כלב, אז אני נותן לו חשיבות. אבל אם הדבר שנפסל מאכילת כלב השתחל לתוך האוכל שלי בלי ששמתי לב כמו החמץ בדיו שהקולמוס אני רק מגרד בפה או המילן בעיקרון לא צריך הכשר על כלי הנייר מכיוון שאני לא נותן חשיבות לעמילן אבל מכיוון שהמנהג להחמיר מאוד מאוד מאוד מאוד בפסח א כפי שדיברנו שנה שעברה מה מקורות המנהג להחמיר מאוד בפסח לכן גם בהמילן משתדלים שיהיה המילן כשר ולכן כלי נייר צריכים הכשר בגלל חומרה יתרה לא נדבר היום על סיגריות בעזרת השם דבר שנפסל יכול לחזור יוצא שמה שנפסל הטכני >> כן בפשטות יכול לחזור המילן כן המילן של עצמו אם הוא בנו נט הוא לא באמת לא ראוי לאכילת קרם אלא מה הוא מרובב בנייר ובכוונה לא עושים אותו לא ראוי לאכילה כי אתה יודע שזה יכול להרס את האוכל אז איך אתה יכול להגיד המיל חוזר האוכל שהוא לא ראוי לאכילת כלב. >> עד כמה שראיתי המילן הוא לא ראוי לאכילת כלב. כשהוא באוכל לא מרגישים אותו כל כך. הוא מזרי. לכן אתה יכול לאכול. לא בגלל שהוא ראוי לאכילה אתה אוכל אותו. בגלל שהוא מזרי אתה אוכל אותו. אתה לא מרגיש אותו. >> איך אתה מותד? לא רואה >> לא רואה לאכילה. אם הוא יהיה מרוכז לא יוכלו לאכול אותו. כל עמידה כן כאילו >> קח קמח תפוחי אדמה תאכל אותם תמיד זה אותו דבר. זה ככה חייב. אני לא חושב שזה שונה מקמח תפוחי אדמה לצורך העניין שאתה מדבר. >> לא יודע. לא יודע. עד כמה שראיתי מגדירים את העמילן כלא ראוי. נדבר אחרי זה. בכל מקרה על כלי פלסטיק בעיקרון אין המילן בכלי פלסטיק. למה בכל זאת משתלדים שיהיה עם הכשר? על מה משגיחים בכלי פלסטיק? אך ורק על אריזה בסביבה נקייה מחמץ. בזמנו היו אומרים שהכלי פלסטיק נהרזים ידנית. ניסיתי לבדוק כעת באינטרנט האם כלי פלסטיק, האם ה-100 כוסות שאנחנו מקבלים בחבילה, האם מישהו ספר והכניס 100, או שזה מכונה שלוקחת 100 ומכניסה עד כמה לפי משקל עד כמה שראיתי באינטרנט זה מכונות שעושות את זה, מכונות שעושות את האריזה >> נכון אז זה מה ששמעתי הרבה פעמים שבריפוי בעיסוק עושים את זה ניסיתי לבדוק ניסיתי, נברתי ברשת. האם זה עדיין קיים היום? העולם השתנה מאז שהרב לנדו היה פה. ה ניסיתי לבדוק ברשת, לא מצאתי, אבל עדיין זה הטעם. הטעם להכשר בכלי פלסטיק זה בגלל סביבת אריזה. להגיד על כל מה שמיוצר, כל דבר שמיוצר. >> יש דברים שוודאי שזה סטרילי ומכונות ואין אין סביבת אריזה. מכונה מהרגע הראשון עד הסוף. דבר שהוא מתחיל להיווצר בתוך המכונה והוא יוצא ארוז אין אין באמצע סביבת אריזה אין אנשים מה שאמרו שבדרך כלל בכלי פלסטיק יש בני אדם שהורזים את זה ולא סתם בני אדם אלא אנשים שריפוי בעיסוק שיותר קשה להשגיח עליהם אז זה משהו מיוחד אוקיי אז זה החלק הראשון שלנותש >> בסדר טוב נראה לי בגלל שמכניסים אותו לפה חותכים אותו בפה נראה לי בגלל זה או בגלל שמדביקים איתו את השיש לא יודע למה בכל מקרה רבי יסאי אז נסכם את הקטע הראשון ראינו דבר שנפסל הכותרות הראשיות מה שצריך בעיקר לזכור זה שדבר שנפסל מאכילת כלב מותר להנות ממנו מה אסור לעשות עם דבר שנפסל מאכילת כלב לאכול אותו אסור לאכול אותו מותר ליהנות ממנו כעת נעבור לשמפו מה אנחנו עושים עם השמפו השמפו נפסל מאכילת כלב החמץ אם יש בו בו. אם יש בו אלכוהול, לא בטוח שיש בה שםפה חמץ. מכיוון שהוא החשש חמץ זה האלכוהול שיש בו, אחוזי אלכוהול. ואלכוהול הזה יכול להיות שהוא מחמץ, יכול להיות שהוא מדברים אחרים, אין וודאות. אבל במידה ואלכוהול בשמפו ומחמץ, האם מותר להשתמש בשמפו הזה בפסח או לא? כי הרי מה אמרנו? מותר להנות ואסור לאכול. מה עושים עם השמפו? נהנים אוכלים? זה הסוגיה המרכזית שלנו. מה עושים עם השמפון? נהנים אוכלים? אומרים חז"ל, אומרים חז"ל רבותיי, מופיע פה לקראת סוף התור השמאלי. אומרים חז"ל מנין לשיחה, שיחה שמן ששכחים על הגוף, מנין לשיחה שהיא כשתייה ביום הכיפורים. שיחה היא כשתייה. אומרים חז"ל אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר ותבוך המים בקרבו וכשמן בעצמותיו. הפסוק בתהילים מחבר בין המים בקרבו לבין השמן בעצמותיו. עצמותיו זה חיצוני >> לא השיחה זה פני שיחה זה שמשרשפים את הגוף והשמן נבלא בגוף והמים בקרבו שנכנס דרך הפה בצורה של שתייה זה כמו השמן שנבלא באור ומגיע פנימה ותבוך מים בקרבו ושמן בעצמותיו והלשון הידוע הוא שיחה כשתייה שיחה כשתייה אם שיחה כשתייה אז השםפו עובר ממחלקת ההנאה למחלקת האכילה. זה לא אותו דבר. כן. למה? >> שורה בזה. >> יפה. אומר הרב יורם, יש להבדיל בין השמן עליו. חז"ל דיברו לבין השםפה עליו אנחנו מדברים. כי השםפו אתה שם אותו חיצונית ושוטף אותו. אתה לא מניח לו לאיבלה. מה שאין כן השמן שאתה מניח לו לאבלה. יפה. אז החילוק הזה דרך הפך >> זה חז"ל אז נלך לפי הסדר. חז"ל אמרו שיחה כשתייה ותבוא מים בקרבו ושמן בעצמותיו שיחה כשתייה. אם הנאה מה זה הנאה? >> מה זה הנאה? הנאה זה אם אני מוכר לך בקבוק שם פה באכילה לא צריך כאילו דרך אכילה >> יש אז זה החידוש זה החידוש מה חז"ל אומרים פה ותבוך מים בקרבו וכשמן בעצמותיו שיחה זה כמו שתייה יש כל מיני הנאות אם אני מוכר לך את השםפה ואתה מביא לי 10 ש₪ אז הנתי מהשםפה זה הנאה אבל אם אני הכנסתי אם שתיתי את המים שתיתי אותם הכנסתי אותם לגוף הרחיצה השיחה יש היא כמו שתייה. זה חז"ל אומרים על יום כיפור. ופה נוצר הוויכוח הגדול האם השםפו צריך כשרות לפסח או לא. השמפה נפסל מאכילת כלב. ואם הוא נפסל מאכילת כלב מותר ליהנות ממנו. אין בעיה לסחור בפסח לכל הדעות. אין בעיה לסחור בפסח בשמפו שהוא לא כשר. אבל הדיון שלנו זה האם זה מוגדר כשיחה? לפני הדיון אם זה מוגדר כשיחה לפני הדיון אם זה מוגדר כשיחה א לפני הדיון של פסח יש דיון כללי רבינו תם מאוד מאוד מקל רבינו תם אומר כל מה שחז"ל אמרו מנין לשיחה שהיא כשתייה מדובר אך ורק על יום כיפור אין לזה קשר לשום דבר אחר אם יש לך סבון אומר רבינו תם שמופק משומן של בעלי חיים לא כשרים. סבון שמופק משומן של בעלי חיים לא כשרים אין בעיה להשתמש בו. כל הבעיה היא ביום כיפור. כל הבעיה היא בשמן. רבנו תם מאוד מאוד מיקל. רבינו תם מאוד מיקל. מה >> למה שיהיה איסור להשתמש בחשימה של חזיר? >> כי אם שיחה למה שיהיה איסור? שואל הרב מסליס. למה שיהיה איסור להשתמש בסבון משומן של חזיר? התשובה היא שיחה כשתייה אז כמו שאסור להכניס לגוף שומן של חזיר ככה גם אסור לרחוץ בשומן של חזיר של אישה כל השנה יש שאלה מה עשיתן לא מכניסומן בדיוק הוא עושה הפסחה מסיחה >> או או אז השאלה היא האם הבסמים שלנו והשמפואים שלנו זה בכלל שיחה זה שאלה טובה בוא בואו נתקדם אז רבינו תם הוא ראש המקילים רבנו תם הוא ראש המקילים בתחום הזה הבס יוסף מביא אורכות חיים אה הראו הראו מילוניל יש כמה ראו ברישוינים זה הראו הכהן יש הראו הליבי יש הראו הכהן רבי אהרון הכהן מילוניל אורחות חיים הוא עוסר לגמרי הוא אומר שיחה כשתייה אסור לקחת סבון שנעשה משומן לא כשר אסור לקחת שומן של חזיר לעשות ממנו סבון הטז הטז וש שח התז והש"ך אומרים ביוירדו סימן קיז הם אומרים לכתחילה לא לקחת סבון לא כשר בשעת הדחק מותר זה שתיהם אומרים וככה אז אז דבר ראשון זה שניהם אומרים אנחנו מדברים לא על פסח אנחנו מדברים על סבון עם שומן לא כשר סבון עם שומן לא כשר אומרים השח והתז נמצא בנקודות הכסף שמה הש"ך והתז אומרים עדיף לא לקחת צבון לא כשר למה כי שתייה כשיחה לכתחילה לבריאות שתייה כשיחה זה השך והתזיה >> מה >> אינפוזיה >> שםפה שמפה וסבון >> שמפה וסבון >> כל שנקשר >> שםפה וסבון אינפוזיה זה חולים עובד כל שנקשר >> מה >> כל שנה אפשר האם צריך לאור זאת ודאי אומרים השך והתז כל השנה הסבון צריך הכשר כל השנה הסבון צריך אכשר אלא מה אנחנו כל השנה לא צריכים הכשר כנראה בוא נראה יכול להיות שאנחנו מסתמכים על הדעות המקלות או שאנחנו יודעים שבשמפו ובסבון לא רגיל לא מצוי שיהיה דברים לא כשרים הרוב כשר אז אין טעם להכשיר את זה כבר של צדיק של יש כפר של כל הסב >> של כמה סבונים בודדים כולו של כל הסבונים לא קנו במיליוני דולרים כן >> סבונים >> נכון יש שמה כמה נכון פה ב אומר הרב יוסקי שפה בטוב לא השם יעזור אה הייתי שם כמה פעמים אבל בכל מקרה אוקיי עד כאן שחטז שך ותז אומרים לכתחילה סבון כשר אומר הרמו בהלכות שבת סימן ש חופבוב כותב הרמו אסור אסור בשבת לרחוץ ידיים עם חלב, לשפשף את הידיים עם חלב ועם בורית עם סבון מסוים. למה אסור? כי ברגע שאתה משפשף ידיים אתה הופך את המוצק לנוזל ואז זה נולד בשבת. אסור בשבת לשפשף ולהפוך מוצק לנוזל. זה גזירת חכמים. זה דומה למלאכה. כך אומר הרמו. אה >> רק משכשב לא תר ש קוביות קרח ב >> יפה יפה נכון אתה צודק קוביות קרח במים מותר שפשוף אסור אבל הוא מדבר על שפשוף >> שאלה יפה שאלה יפה עוד מעט יגיע הקיץ אנחנו נדבר על זה תזכיר לי בחודש תמוד מיד מגיעים לשם אז ה >> אתה מדבר גם על דודורנט שהוא מוצק וכשמשפשפים אותו הוא הופך לנו >> מה בשבת דודורנט מוצק >> הופך ל יודע מה עם הדורודורנט נעזוב אותו יכול להיות בו כמה יכול להיות בו כמה דברים בדורדורנט בכל מקרה רבי יסאי דורדורנט עם ריח בלי ריח >> לא החומר של הדורדורנט הוא מוצר >> כן נעזוב את הדורדורנט קיץ זה גם בקיץ עכשיו זה בסדר התקופה בסדר עכשיו >> לא צריך עוד כמה ימים אני אעדקן אותך השכנים יעדקנו אותך כשיצטרכו דורדורנט אז בכל מקרה רבי יסאי ה אומר הרמו אסור לשפשף ידיים בחב ובבורית כי זה מוליד אומר לו הגאון מוילנה, לא אומר לו כן כותב הגאון מוילנה בביאור שלו משמע מהרמו שהרמו אומר בשבת אסור חלב ובורית אבל יום חול מותר רק בשבת אסור ביום חול מותר כי עובדה אומר בשבת אסור הוא עצמו מביא את הדעות שוסרות הגאון מוילנה והמשנה ברור כותב שכדאי להחמיר וזה אבל הגרו מבין את הרמו שהרמו מקה לגמרי ולעניינינו אדמור הזקן מעתיק את הלשון של הרמו. אדמור הזקן גם כותב בסימן ש חוב אסור בשבת לשפשף את הידיים בחב ובבורית. למה אסור לשפשף את הידיים בחב ובבורית? מכיוון שזה מוליד. משמע שביום חול מותר. אם משמע שבי חול מותר, משמע הגאון מוילנה הבין. הגאון מוילנה לא ראה את שולחן ערוך אדמור הזקן עד כמה שידוע לנו. לא ראה שולחן ערוך הדמור הזקן. אבל האדמור הזקן במקרה הזה מעתיק את הלשון של הרמו ואומר אותו דבר כמוהו. הגאון מוילנה אומר שלמנהגנו לא צריך שום כשרות על סבון. ככה הוא סבור שאין שיחה כשתייה למנהגינו. זה מנהג חבד על פי הגאון מוילנה. אבל לא ברור שככה זה לאניות דעתי לא ברור שזה כוונת אדמור הזקן והרמו. לא ברור שזה כוונת הרמו ואדמור הזקן. ייתכן והם אומרים בשבת זה אסור לגמרי ביום חול הרי מה ראינו מהשך והתז אומרים לכתחילה לא בדיעבד כן אז ייתכן זה כוונת הרמו ואדמור הזקן לכתחילה לא בדיעבד בשבת זה אסור ביום חול זה משהו אחר כי הרמו עצמו כותב במקום אחר אוקיי בכל מקרה יש לנו בדברי אדמור הזקן ספק מה היא כוונתו אז זה עדיין אנחנו בספק האם האם בסבון צריך הכשר כל השנה? האם סבון כל השנה צריך הכשר? אילו יצויר שהיו מביאים לנו סבון שאנחנו יודעים שהוא עם שומן לא כשר? האם מותר להשתמש בו או לא? הדבר הזה הוא בספק. אבל מתים את זה רק מצ רק רק מצד שבת. מה מתכים מצד? רק מצד שבתשבת >> נכן מצד ייתכן ככה הגאון מבלנה אומר הם אומרים רק שבת ייתכן לא יתכן ואז הוא אומר ביום חול מותר לגמרי ייתכן להגיד הם אומרים בשבת אסור לגמרי אבל ביום חול מותר בדיעבד >> למה הוא לא כתב אסור משום הוליד ומשום זה בכלל אסור אסור סבון >> כי הסימן שעוסק בדינים של סבון מן החי הסימן הזה זה ביורי דעה סימן קיז זה דיון אחר ושם כמה יש לנו את הש"ך והתז הרמו והאדמור הזקן כאן בהלכות שבת לא עוסקים בזה לא עוסקים בזה פה אני אומר לך הלכות שבת מה הדין ביום חול הדין שונה ביום חול ניתן לדייק שהדין שונה אבל מה שונה יתכן ומה ששונה זה כמו שאמרו השך והתז שמה שזה שונה מה שונה לכתחילה לא בתשדחק מותר אנחנו לא יודעים בוודאות ברור שזה שונה ביום חול אבל מה שונה הוא אומר שונה לגמרי שתי קצוות אסור מותר ייתכן וזה אסור ולא לגמרי לא לגמרי אסור זה לא בהכרח. זה נקודה אחת. מה הדין כשהסבון? אז עד כאן ראינו את עצם הדיון. האם שיחה כשתייה? עצם הדיון האם ניתן לשפשף ידיים בחלב? אנחנו עוברים לדיון הבא. במידה והחלב הזה הוא כבר פגום. בנוגע לאכילה אמרנו יש חידוש מיוחד. אחשו. יש חידוש מיוחד. דבר שנפסל מאכילת כלב עדיין עצם זה שאתה אוכל אותו אתה יוצר אח שבי האם בשיחה גם כן אומרים אח שבי או שבשיחה לא אומרים אח שבי זה שאלה אחרת יתכן שרק האכילה נותנת חשיבות דהיינו יש לנו שתי שאלות שאלה ראשונה יש כאלה רבינו תם אומר גם אם זה ראוי לאכילה זה לא אכפת לי זה לא אכפת לי זה הנאה חיצונית גם אם זה ראוי לאכילה זה בסדר זה רבינו תם יש אומרים לו עדיף שלא או אסור לגמרי או עדיף שלא דעות שונות כעת השלב הבא אם זה פגום אם זה פגום זה מחלוקת חדשה הרוח השולחן אומר והפרי חודש והרוך השולחון הם אומרים כל הוויכוח של רבינו תם מצד אחד וארחז חיים מצד שני וכל מי שבתו הם מדברים על דבר שהוא לא נפסל מאכילת כלב מה שנפסל מאכילת כלב זה לא הדיון כל החידוש של האחשבי אומרים רק באוכל, לא בשיחה. זה הורך השולחון פרי חודש. יש פוסקים שאומרים לא. אבל מה הם מסתמכים? >> מה הם מסתמכים? ההיגיון אומר שפעולה של אכילה זה הרבה יותר חשוב. שיחה כשתייה זה מבחינת עצם הרעיון, שעצם האיסור. אבל מתי אתה נותן חשיבות לדבר? בדבר שאתה מכניס לגוף זה הרבה יותר פעולה של נתינת חשיבות. אם אתה רק שימוש חיצוני זה הרבה פחות נתינת חשיבות מצידך. הם מסתמכים על הסברה. הם מסתמכים על הסברה. פרי חודש וורך השולחון אומרים בדבר מסריח הדין אחר. ולכן לדעתם גם האוסרים יודעו בשםפו שלנו. אבל שבט הליבי הוא טוען מאז ומעולם הסבון היה מסריח. במאריל, בארמו, בטז, בש"ך. כל הפוסקים שדיברו על סבון. הם דיברו על סבון מסריח. זה לא משהו שקרה עכשיו ש מה זה מסריח? לא מסריח. יש לו ריח טוב אבל לא ראוי לאכילה. אומר זה לא דבר שקרה עכשיו מאז ומעולם זה הסבון עליו הם דיברו. ואם הם אמרו שאסור להשתמש או שלכתחילה או שאסור להשתמש בסבון לא כשר, אז אסור להשתמש גם אנחנו בסבון לא כשר. אז באופן כללי יש לנו שתי מחלוקות. מחלוקת אחת, האם בכלל אכפת לי משםפה כשר או לא כשר? רבינו תם אומר, "לא אכפת לי שום דבר. מותר כל השמפואים, ראוי לאכילה, מותר כל שימוש חיצוני. יש מחמירים. בתוך המחמירים יש כאלה שאמרו הם החמירו רק בדבר שראוי לאכילה. דבר שלא ראוי לאכילה הם לא החמירו. מה הדין בשמפו שלנו? אז אני אגיד בקצרה, בשמפו שלנו אז נחלקו הרבנים בכלל ורבני חב"ד גם כן. גם הבדץ במדריך שלהם, הבדץ במדריך שלהם כותבים אנחנו נותנים אישור לשמפו שהוא כשר לפסח עבור אלה שמעוניינים בכך אין להם עמדה הם אומרים יש כאלה שסוברים שכן יש כאלה שסוברים שלא אבל דעת העידה החרדית לא מביע עמדה בזה שהוא נותן כשרותשר לאחל קום >> או הם אומרים מי שרוצה הכשר על שםפול לפסח אז אני בודק שאין על כל חמץ. האם אנחנו סבורים שלא צריך עלכה חמץ? לא אומרים. כנראה שכל רב אומר משהו אחר. אז הם לא אז הם משאירים את זה כדבר פתוח. הם אומרים מי שרוצה יש הכשר על שמפה לפסח. הרב סטריצקי זכרונו לברכה ולהבדיל בין החיים לחיים. הרב סטריצקי שליטה. הם אומרים לא צריך הכשר לשם פה. למה לא צריך הכשר לשם פה? אז או בגלל שסומכים על רבינו תם שאומר שבכלל שיחה לא כשתייה בפסח אלא רק ביום כיפור. או שהם סוברים כמו ארוח השולחון שגם המחמירים יגידו שבדבר שלא ראוי לאכילה אין בו בעיה או יש עוד סיבות להתיר אמרו פה מקודם אמר הרב יורם בתחילת הדברים השמפו הוא לא שמן כי את השמפו אנחנו גורפים מהגוף בשונה מהשמן שנבלא כן הרב אלכסה לא הבנתי אמרת זה לא יום לא זה לא זה עובדה אמרנו שהחומרה המיוחדת זה רק ביום כיפור לא בפסח בפסח לא צריך להחמיר >> בהיבט הזה בשמפה >> כשרות של השםפו אז זה לחלק מהדעות יש עוד סיבות עכשיו אני קצת מפקפק הרב יורם למרות שזה כתוב בכמה מקומות מה שאמרת אני אישית קצת מפקפק פה כי בספרים הקדמונים מדובר על סבון בורית. האם פעם הסבון היה דבר שנבלא בגוף? לא יודע. האם השתנתה בזה המציאות, לא יודע. אבל יש אומרים כמו שאתה אומר שאצלנו זה אפילו לא שיחה כשתייה כי שמורידים את זה מהגוף. יש אומרים רוב האלכוהול שבשם פה הוא לא על בסיס חמץ. או שהוא על בסיס פירות או שהוא סינתטי. יש גם חמץ אבל ניתן ללכת אחר הרוב. מכיוון שלא אוכלים את זה, ניתן ללכת אחר הרוב ולהקל. ויש רבנים הרב אשכנזי לדוגמה כותב כן להשתדל שהשמפו יהיה כשר לפסח למה להשתדל שהשם פה יה כשר לפסח אז דבר ראשון הוא כנראה מעדיף את הסברה של הטס והשך שלכתחילה זה אסור והוא סובר כמו שבט הליבי שגם בדבר פגום שייך להגיד אח שבי וזה חומרה על חומרה על חומרה כל השנה אנחנו לא צריכים כשרות בכל הסיבות האלה זה מספיק חזק כדי שלגמרי לא נצטרך כשרות. בפסח שיש את כל החומרות אז הרב אשכנזי עליו השלום פרסם בחוברת שצריך כשרות. הרב לנדו א הרבנים לנדו אומרים שכדאי שיהיה כשרות. >> מה כזה? כי >> הם יש לזה ודאי שיש לזה צורך הלכתי. ודאי שלפי חלק מהדעות שבט הלוי ודאי כותב שאסור להשתמש בזבון לא כשר שיש בזה אח שבי שזה אותו אח שבי כמו בשתייה אותו אח שבי יש בזה גם כן הוא אומר שזה אותו אח שבי על שםפו בפסח לא יודע כמו שבת הליבי רבו אוקיי אז בכל מקרה רביצא אני אסכם את מה שראינו כבר חרגנו מהזמן אבל אני אסכם דבר שנפסל מאכילת כלב מותר ליהנות ממנו אבל אסור לאכול אותו כי אכילה נותנת לו חשיבות. המחלוקת הגדולה היא האם השםפו מוגדר כאילה או שהשםפה מוגדר כהנאה. לדעת רבינו תם ודאי שהשםפו מוגדר כהנאה. לדעת חלק מהפוסקים הוא מוגדר כאכילה. בתוך אלה שמגדירים אותו כאכילה יש אומרים הוא חלקית כאכילה. הוא אסור בתנאי שהוא ראוי לאכילה. אבל לא שייך להגיד שהרחיצה נותנת חשיבות. הרחיצה לא נותנת חשיבות. ויש ויש כאלה שמחמירים גם בזה וגם בזה. ועדיין גם אחרי כל החומרות יש אומרים אנחנו לא שכים בכלל, אנחנו מורידים אותו מהגוף ולכן מותר. אז יש כמה וכמה סיבות כבדות משקל להתיר שםפה לא כשר. אלא מה? מכיוון שבפסח מחמירים בכל החומרות יש מקום גם להחמיר. ומכיוון שקיים שם פה כשר לפסח אז אין בעיה לקנות אפשר לקנות הרב סטריצקי אומר שלא צריך בעיקרון בחנויות בתקופה הזאת נראה לי שיש שם פה כשר לפסח בעיקר אז אבל בעיקר הבנו את הדיון שיהיה בהצלחה רבה ותודה רבהחרונה אוי אוי >> מתי המציאו כשרות על סבון >> הה הרב הרמו כותב שצריך סבון כשר כל השנה לא הרמו המשנה ברורה כותב שצריך כל השנה סבון כשר הרמו השח מביא אותו ממכתב יד השך מביא רמו מכתב יד שהוא טמע למה לא משתמשים רק בסבון כשר זה סיפור 500 שנה ודאי שמדובר על סבון כשר אתה שואל מתי התחילו להחתים את ה כשזה נהיה תעשייתי גם ההכשר נהיה תעשייתי אבל המשנה ברור אומר אם יש לך סבון כשר כתבתי פה את הלשון שלו אם אני לא טועה המשנה ברורת תראה >> תודה רבה תודה רבה אתה רואה תסתכל בראש התור הימני בעמוד האחורי בקטע השלישי >> בקטע השלישי מלמעלה המשנה ברורה כותב שהמנהג להקל ורק איזה זה מדקדקים זעירים בזה. הוא ממליץ לחוש לדעת המחמירים עם הסבון המותר מצוי. המשנה ברור מדבר על כל השנה. הוא אומר כל השנה לקחת סבון שאין בו שומן לא כשר כדעת אגרו. אז זה לא והרמו גם מצוין פה א אתה רואה בראש העמוד השך מביא שהרמו בכתב יד כתב שתמוע המנהג לכתחילה לרחוץ בחילב שהוא איסור דיריסה. אז >> לא לא נראה לי שמדובר על הנה מדובר על חלב בנאה >> חלב לא אסור בהנאה חלב אסור באכילה >> כן >> ששיחה כשתייה אתה רואה שהצבון הכשר הוא דבר התיק יומין אלא מה הדיון כשזה תעשייתי כשזה פגום כל הדברים זה הדיון אבל עצם הדיון הוא לא לא המציא אותו ועדות הקשרות לא המציאו את הדיון עכשיו פה לא חשוב >> אז היוסקי אמר לא חשוב שם >> כן כן אמרתי שהוא אמר שלא חשוב סבון >> סבון חשוב סבון זה אותו דבר תלמידים של החליט באיזה הוא נמצא יש את השיחות על ה על השנות >> כן הייתי יודע הייתי ממשיך להסביר >> לא ידעתי יש יש לי כמה כן יש לי כמה דברים שלא הספקתי כן חמת השיעור הזה קשה מאוד ממנו >> לא ידעתי שהוא לא מגיע הייתי היה לי עוד כמה דקות >> אתה רוצה להמשיך שם >> שיעור כפול >> לא שיעור >> אפשר לי כמה שלמות עוד חמש שבע דקות לא >> הוא אומר שהוא מר >> השתדלתי לקצר >> מי >> כן רציתי לסמן לך אבל א לא >> היית מרוכז כן סיד אוקיי לא בסדר >> שישארו ‏Yeah.