הלכות נזקים בעניין חיוב נזקים בשוגג היבטים אקטואליים - הרב חיים פרוס ירחי כלה כפר חב"ד שנת תשפ"ו

טוב א ברשות הרבנים ברשות ראשי הישיבה ברשות הציבור הרחב א שמענו עניינים נעלים אנחנו קצת נרד לכביש נדבר על דברים א מעשיים אני רוצה להביא א מקרה א שקרה היה יהודי שנסע ברכב ואיזשהו בכביש עירוני, מקום שמותר לנסוע עד 50 קומטר לשעה ואיזה עובר אורח קפץ לכביש פי טומית וכדי לא לפגוע באותו עובר אורח הוא סטה הצידה וכשהוא סטה הצידה הוא פגע ברכב א אחר והשאלה הזו אז הוא הגיע לבית הדין, בא לרכב הפגוע, טבע מהנהג שסתם מהכביש, א תשלם לי את הנזק שעשית. אז מה הדין בכזה א מקרה? הגמרא מביאה בבובקמה סנהדרין שכאשר א יש מישהו שרודף אחרי מישהו אחר להרוג אותו ובא אדם שלישי להציל את הנרדף וכשהוא הציל את הנרדף תוך כדי זה שהוא רץ להציל את הנרדף הוא שבר כלים תוך כדי מרוצה אז הגמרא אומרת שהוא פטור והגמרא מוסיפה ולא מן הדין אלא למה הוא פטור שאם אי אתה אומר כן אם לא תגיד ככה אין לך אדם שמציל חברו מהרודף אם אדם צריך ללכת ולשקול כשהוא הולך להציל איזה מישהו האם אני פוגע במשהו אני לא פוגע במשהו אז אדם יגיד אני לא הולך להציל אף אחד אני נשאר במקום ולכן אומרת הגמרא וככה נפסק בשולחן ערוך גם כן בסימן שפ פ שאם הסיבה שהוא סטה מהרכב, מהכביש, כדי לא לפגוע בשני, היה כאן אדם, הוא היה פוגע אותו, אז הוא פטור על הנזק שנגרם לרכב שבצד. וככה נפסק להלוכה. אבל עכשיו נשאלת שאלה שנייה. האם האדם שקפץ לכביש צריך לשלם לו על הנזק? הפוגע הזה שנסע עם הרכב פטור מישלם את הנזק אבל השאלה היא אותו אחד שקפץ לכביש מה איתו האם הוא יהיה חייב לשלם על הנזק הזה או לא מצד אחד אפשר להתייחס אליו כג גרמה בן זקן הוא לא פגע באוטו הוא רק גרם למישהו אחר לפגוע באוטו באופן כללי אנחנו יודעים שגרמה בן זקן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים. אבל אם יורדים לעומק הדברים אז גם בגרמה יש סוגיה שלמה מה זה גרמה ומה זה גרמי ויש בזה המון שיטות להפחין ביניהם. אבל כאן יש א נקודה נוספת שצריך לקחת אותה לחשבון בנקודה היא כזו. יש גמרא שהגמרא מביאה שאם הנהר שוטף את החמור של איזה מישהו ואתה נמצא שמה ואתה הולך להציל את החמור של השני אבל תוך כדי שהצלת את החמור של השני החמור שלך שאתה היית עליו אז טבע בנהר האם אתה יכול לטבוע מאותו אחד שהצלת לו את החמור אתה יכול לטבוע תשלם לי על החמור שלי שאני בשעת העבודה שלי להציל את החמור חמור שלך החמור שלי נזק ושמה למעשה נפסק שאם הוא היה שמה והוא דיבר איתו ואמר לו אני הולך להציל את החמור שלך בתנאי שתשלם לי את ההוצאות שלי והוא אמר לו אני אשלם לך את ההוצאות שלי אז הוא חייב לשלם לו את ההוצאות במילים אחרות היא תיאורטית אם הנהג היה שואל את הבן אדם שקפץ לכביש אם תרצה שאני אציל אותך ואני לא אפגע בך כי אין לי אפשרות לעצור אתה קופץ לכביש, אבל אני צריך לפגוע באוטו אחר. האם אתה מוכן לשלם את זה? אנחנו מבינים שאין כזו סיטואציה. אף אחד הרי לא אין את ההזדמנות לשאול את השאלה אבל הרמו כותב שאם המזיק לא המזיק אלא נאמר אם זה שקפץ לנהר החמור שלו נפל בנהר הוא לא נמצא שמה ושאני ראיתי את זה אז אני קפצתי להציל לו את החמור אז זה כאילו שביקשתי ממנו רש פשוט והוא הסכים והוא יצטרך לשלם לי על ההוצאות. כלומר ככה, אם הוא היה שמה אז זה תלוי אם הוא הסכים או לא הסכים אבל אם הוא לא היה שמה אז אומר הרמו זה כאילו שהוא הסכים. ממילא אז בסיפור שלנו כשאדם קפץ לכביש כל אדם ברדעת שקופץ לכביש ומבין שהשאלה עכשיו האם הוא יהיה הרג או יצטרך לשלם על הנזק שפגע במכונית אחרת בוודאי שמה הוא יעדיף לעשות בוודאי שהוא יעדיף לשלם כי גופו יקר יותר מאשר ממונו ולכן באמת אנחנו פוסקים שהוא יהיה חייב לשלם על הנזק של אותו רכב אותו אדם שקפץ לכביש היה מקרה שילד קפץ לכביש כאן בכפר ובא על הרכב כדי לא לפגוע בילד סתה ימינה ופגע ברכב אחר. הרכב האחר היה של האבא של הילד במקרה של אבא של הילד. אבא של הילד אומר לו תודה רבה שהצלת את הבן שלי אבל תשלם לי על הנזק שעשית לאוטו שלי. הילד הרי ילד שהזיק אז האבא שלו פטור. אז אז תשלם לי על הנזק שעשית לאוטו שלי. באמת תודה רבה לך ישר כוח גדול לך שהצלת לי את הילד יכלת לפגוע בו אבל שלם לי את זה ואני חושב שעל פי הרמו הזה נראה לי שגם במקרה הזה האבא צטרך לשלם ולמה אם היינו באים לאבא ושואלים אותו תשמע כשהילד שלך קופץ לכביש האם תהיה מעוניין שאני אסתה עם האוטו הצידה ואני אפגע באוטו אחר ואני אני אציל לך את הילד. ברור מה הבעיה אומר. ברור שהוא שהוא שהוא ישמח מאוד שתעשה את זה. אז אם ברור שהוא ישמח מאוד שתעשה את זה, לכאורה זה אותו רמו שבכזה מקרה כאילו שהוא ביקש ממנו לעשות את זה. ואם הוא ביקש ממנו לעשות את זה אז הוא יהיה חייב לשלם על הנזקים שקראו שמה. מקרה נוסף היה שאדם הכנה את הרכב שלו במקום שאסור לחנות וזה היה ליד סיבוב עברה שמה משאית וזה היה שעת דמדומי ערב הנהג המשאית לא הפחין א המכונית שעומדת והוריד לו את המרא ונתן לו איזשהו עוד שפשוב חזק בקדימה והם הגיעו לדיון. הבעל המכונית שהכנה אומר אמנם הכנתי את האוטו במקום שאסור לי להכנות אותו אבל מה זה קשור אליך כביש רחב לא היית צריך לפגוע באוטו שלי למה פגעת באוטו שלי ואל המשאי איתן כיוון שהכנת במקום שאסור להכנות אז לא רק שאני לא חייב לשלם לך נזקים אני רוצה שאתה תשלם לי על ה נזקים שקרו לי באוטו בגללך אני גרם לי נזק אם לא היית חונש שמה לא היה גם לי נזק. והאמת היא שהשאלה הזאתי אנחנו נראה שהיא קשורה לעוד א מקרים שדומים אה למקרה הזה. מה זה נקרא עוד מקרים שדומים למקרה הזה? אם אדם נכנס לחניה פרטית של איזה מישהו והכנה את האוטו שמה בחניה ואתה רוצה לצאת מהחניה ותוך כדי יציאה מהחניה פגעת באוטו שלו האם תהיה חייב לשלם או לא תהיה חייב לשלם וכאן ישנה סוגיה סוגיה בתחילת בסוף כצד הרגל בתחילת המניח הגמרא מצד אחד אומרת שאדם מועד לעולם בין שוגג, בין מיזיד, בין ער בין ישן שנבין מה זה אדם מועד לעולם בין שוגג, בין מזיד, בין ער בין ישן בין באונס, בין ברצון אז הגמרא מביאה דוגמה שאדם עלה על הגג, אולי לתיקון את הדוד השמש, אני לא יודע לאיזה מה, עלה על הגג והיה רוח, הגמרא אומרת רוח שאינה מצויה והרוח הזה הועיפה אותו מהגג והוא נפל על איזה מישהו אז הנופל שנפל על איזה מישהו צריך לשלם לו את הנזקים. מדוע? כי אדם מועד לעולם בין ער בין ישן בין מזיד בין באונס. הוא חייב לשלם. אז אה אז משנה. אבל הראשינים תוספות במקום בדף חוב שואל מכמה מקומות שבהם אנחנו רואים שהמזיק באונס א פטור. הגמרא מביאה מי שנתקל ברשות הרבים והזיק בנפילתו א כלים שהיו מנכים ברשות הרבים הוא פטור הגמרא מביאה מישהו הלך לישון ואחרי שהוא הלך לישון מישהו בא והניח לידו כלים ואדם בשעת השינה לא תמיד נשאר באותה תנוחה הוא זז ושבר את הכלים אז הדין הוא שהוא פטור גם פטור והשאלה הזאתי שואל אותה תוספות ועל השאלה הזאתי יש כמה תירוצים תירוץ אחד של תוספות שיש דרגות באונס שאם זה אונס גמור הוא יהיה פטור אבל אם זה אונס לא גמור הוא יהיה חייב תוספות מביא שרוח מצויה של שהוא נופל מהגג זה לא נקרא אונס גמור צריך באמת להבין מה זה אני רק אתן דוגמה ראיתי באחד התשובה שמביאים סיפור אני לא יודע אם הסיפור היה או לא היה סיפור שהיה איזה הורי קן בן ג'רזי והיה איזה אדם שהרוח העיפה אותו והוא נפל לתוך הרוח העיפה אותו לתוך א גג של איזה בית ומהמשקל שלו הוא שבר את ה שבר את הגג מהמשקל שלו והיה שמה דיון אם חייב או לא והטענה לחייב אותו הייתה שאדם מועד לעולם אפילו באונס כזה ו אז לבוא ולהגדיר לפי תוספות מה פירוש באמת אונס גמור, אונס לא גמור. אז יש הגדרה אחת של תוספות שתוספות מחלק אם זה כאין גניבה או כאין עבדה. אם זה כאין עבדה, אונס כאין עבידה, היה לי חפץ לשמור ונאבד ממני, אני אהיה חייב לשלם. אבל אם זה אונס כן גניבה, אני פטור מלשלם. אונס כן גניבה. אחרים רוצים להגיד לו הריבו מביא דעה שנייה שגם באונס כן גניבה הוא חייב ורק אם זה אונס עוד יותר גרורה מגניבה דעה שלישית של הרמבן בשתי מקומות הרמבן הזה נמצא שהוא אומר אפילו אונס כזה כמו שהיה ברוחו של אליהו כתוב שאצל אליהו הנביא כתוב שמה הגיע רוח א אמרת לי רק לצטט מבפנים ורוח גדולה וחזק מפרק יקרים ומשבר סלים לפני השם לא ברוח השם ואחר הרוח רעש לא ברש השם אז הייתה שמה רוח אז כותב הרמבן שאפילו ברוח הזו שהייתה שמה הרוח החזקה אז אדם יהיה חייב אין פטור אדם יהיה חייב ואז הרמבן שואל אבל למה מצאנו במקומות אחרים שהוא כן חייב אז רמבן אומר תירוץ מעניין התירוץ מעניין הוא אומר שהאדם הניזק פשע בזה שהוא הגיע למקום. אם אני זקבי את עצמו למקום כאילו המזיק הבן אדם נוסע בכביש ויש מישהו אחר שקופץ קופץ לכביש אז אני זקבי אותו לכביש ההוא קפץ לכביש אליי כמו שעל דרך מה שהגמרא אומרת פרט לממציא את עצמו אז שמה הוא יהיה אה פטור מלשלם מכיוון שזה עונש שהניזק הביא את עצמו א לשמה אם אני רוצה לחזור חזרה עכשיו עכשיו לסיפור הזה לכוע של המכונית שחנתה במקום שאסור לה לחנות. אז אנחנו נראה אחרי זה אה את הסוגיה עם אחד שברשות אחד שלא ברשות. אבל נראה קודם כל לפי הרמבן והתוספות הזה. לפי הרמבן שאני אומר שאדם חייב באונס. אלא אם זה אונס גמור. אדם שנוסע לכביש גם אם זה שעת חשה לא תמיד אפשר להגדיר את זה כונס גמור. יכלת אולי לנסוע קצת יותר בצורה איתית יותר. יהיה קשה להגדיר את זה כאונס גמור. אבל לפי הרמבן שהרמבן אומר אתה שמת את המכונית שלך במקום שלא היית צריך לשים אותה אז לפי הרמבן הוא ודאי פטור. כי באונס כזה לא חייבים. באיזה אונס אני חייבים? אם אני באתי לשטח שלך והזקתי אני אהיה חייב אבל אתה שמת את הרכב במקום שאסור לך לשים את הרכב אז אני לא אהיה חייב. על האמת היא ש אפשר קצת להיכנס לדבר הזה קצת עם עוד סברה שהיא תיתן לנו חילוק והבנה בדברים האלה שלדעתי לא רק לפי הרמבן הוא יהיה פטור לכאורה גם לפי שיטה של התוספות הוא גם הוא יהיה פטור מלשלם ברגע שמישהו הכנט את האוטו שלו במקום שאסור להכנות ואתה עברת שמה ופגעת ברכב שלו לא בכוונה אתה התכוונת לנסוע, אבל בגלל שהוא שם את האוטו במקום כזה שלא יכלת לעבור מצד וכולי. ומאיפה אני לוקח את הדברים? הגמרא בתחילת המניח כותבת ש אדם שהניח קד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בקד הזה והוא שבר אותה הוא יהיה פטור. אדם בא הניח קד ברשות הרבים אתה הלכת ונתת מכה לקד תוך כדי הליכה אז אתה פדור מעל הנזק שעשית אם ניקח לזה דוגמה שלנו אישה הולכת עם עגלה ברשות הרבים ואיזה מישהו שם את הרכב שלו על המדרכה והיא הולכת על המדרכה היא עוברת ותוך כדי שהיא עוברת היא שורטת לו את הרכב זה לכאורה בדיוק הדין הזה של המניח קד ברשות הרבים ומה אחר ונתקל מה ושבר בר אותה הוא יהיה פטור אבל שואלת הגמרא המי פטור היא באה אלייונה ומיזל למה הוא פטור שיסתכל מה אתה לא רואה שיש כאן רכב עונה הגמרא שאין דרכם של בני אדם להתבונן בדרכים הם עסוקים כנראה ב בדברים אחרים אין דרכם של בני אדם להסתכל ולהתבונן בדרכים שאדם הולך אז הוא לא הולך עם הראש למטה הוא הולך ישר הוא לא רואה מה שיש לו כאן בצד בצד ימין ובצד שמאל והגמרא נשארת עם הסברה הזאתי שאין דרכה של בני אדם להתבונה בדרכים. עכשיו ברור לנו שעל בעל רכב שנוהג אי אפשר להגיד שאין דרכם של בני אדם להתבונן בדרכים. כי אם חס וחלילה אדם שנוהג בכביש לא תבונן בדרכים אז אז לא עלינו לא עלינו מה שיקרה. אבל לא דרך גיסה אתה יכול לומר שרמת ההתבוננות של האדם בדרך בכביש גם כן מוגבלת רמת ההתבוננות שאתה דורש מהאדם בכביש מוגבלת למקום שבו הוא נמצא ואני אתן דוגמה למה היא מוגבלת למקום שבו הוא נמצא עם מקרה נוסף אדם יצא מהחניה שלו בתוך הבית יש לו חניה פנימית הוא יצא ברוורס מהחניה הוא יצא ברוורס, הסתכל במראה אחורה לראות אם מישהו יש הוא יוצא לתוך כביש חד סטרי וכביש חד סתרי המכוניות נוסות מהצד הזה מכאן לכאן אז כשהוא יוצא החוצה ע עם האוטו לאיזה צד הוא צריך להסתכל לצד שממנו באים המכוניות מישהו נכנס לכביש הזה הפוך נגד הכיוון תנועה ואז זה שיצא רוורס לא ראה אותו ואז הוא בא בטענה היית צריך להסתכל אז הוא אומר לו אני הייתי צריך להסתכל לאיפה שאנשים רגילים יוצאים עם האוטו כיוון שהכביש שלך ציטרי אז אני מסתכל לצד הזה למה צריך לעלות בדעתי שאתה תיסא נגד חוק חוקי התנועה ואת התעבור הפוך בכזה מקרה באמת אז אז זה שנכנס בנגד חוקי התנועה הוא אחראי לנזק למרות שבעצם אתה פגעת בו, אתה פוגע אבל הוא גרם לנזק לא רק שהוא גרם הוא עשה את הנזק אתה נכנסת למקום שאסור להיכנס אני יצאתי ברוור זה בסדר הסתכלתי במראה לכיוון הזה לראות אם יש זה מישהו הסתכלתי לראות אם יש ילדים אין ילדים אתה נכנסת למקום שבו אסור להיכנס אני לא צריך להסתכל זאת אומרת הדרישה הזאתי מלהתבונן בדרכים היא לא פירושו שלכן אדם לא ינהג אדם נוהג וצריך להתבונן בדרכים באופן הרגיל מה שנדרש ממנו. ממילא כשמישהו הכנה את המקום שלו, את הרכב שלו במקום שאסור לחנות וכתוצאה מזה, במצב שהמזג אוויר לא היה ראות מספיק טובה לראות את זה, אז אנחנו נחייב את זה שחנה נחייב על הנזק שקרה. רק מה יש כאן? דיון דיון נוסף שנכנס לכאן ונמר ככה האדם בעל המשאית שפגע ברכב יהיה פטור כי זה אונס ובאונס הוא יהיה פטור השאלה היא אם זה שהכנת הרכב חייב לשלם לי על הנזק כאן אנחנו נכנסים לסוגיה אחרת בעל הרכב שהכנת את הרכב הדין שלו שבור זה כמו בור ברשות הרבים בור ברשות הרבים פטור על הכלים יוצא שאם האדם נסע ברכב והרכב שלי נפגע כתוצאה מה הרכב שעומד, הרכב שעומד הדין שלו בור ובור פטור על הכלים אז יוצא שהרכב שחונה לא ישם לבעל המשאית לא ישלם לו על הנזק אבל גם בעל המשאית לא יצטרך לשלם על הנזק שקרה לאותה לאותו רכב כי מכיוון שזה היה אונס הוא אונס הוא יהיה פטור אבל כאן כאן לגבי הבור ברשות הרבים נשאלת שאלה נוספת למקרה מאוד מאוד מצוי והשאלה הזאתי מובעת בהמון א תשובות של החוינים כמובן שבדורות הקודמים לא היו דברים כאלה והשאלה היא מה קורה כשאדם נעצר בצידי הכביש ומישהו פותח את הדלת האחורית השמאלית וכשהוא פותח דלד האחורית השמאלית עובר רכב ופוגע לו בדלת וזה דברים שקורים הרבה האם בכזה מקרה נחייב את הפותח הדלת נחייב את הרכב שעבר שמה ואני אספר סיפור שהיה כאן כאן בכביש השני כאן איפה שמה המאון ילדים היה מישהו שעמד ויצא מהאוטו שלו לו ונכנס מהצד השני, פתח את הדלת להוציא את הילד שלו, אבל הוא לא עמד על הכביש. מי שישב באחורה פתח את הדלת ונתן כאילו לילד לצאת. ברוך השם, לפני שהילד יצא החוצה, עבר מישהו, עבר מישהו, הילד לא הספיק לצאת, אבל אותו אחד נתן מכה לדלת. גם הדלת הלכה וגם האוטו שלו הלך. וכאן השאלה עכשיו מי יהיה חייב לשלם? האם הפותח את הדלת או זה שעבר ונתן מכה לדלת? אז ביררתי אצל בוכן תנועה גם קצת מה החוק אומר. למה חשוב לדעת בדברים האלו גם כן מה החוק אומר? כי יש גישה אצל הפוסקים. הייתי אומר לפחות אצל חלק מהפוסקים היום בבתי דין. ישנה גישה שבקשר לחוקי התנועה אז מכיוון שכל מי שיורד מה שנקרא יורד לכביש נכנס לאוטו ונוהג בא לנהג לאוטו בא לנהוג לאוטו על סמך המה שמקובל בין הנהגים בין אחד לשני ובין הנהגים מה שמקובל אחד לשני זה החוק מה שהחוק אומר כאילו נשאנים כאן שאלה מה קורה שלפי התורה אתה פטור לשנה ולפי החוק אתה חייב לשלם אז כאילו מה גובר ברור לנו תמיד שהתורה גוברת אבל איפה שהופך החוק הופך להיות מנהג, אז מצג מנהג המדינה אז המנהג המדינה קובע. זה לא בגלל שהחוק יותר חזק חס וחלילה מהתורה, אלא בגלל שזה הפך להיות המנהג. אז רציתי לברר את ה ואז הוא אמר דבר פשוט, אותו אחד אמר אתה יכול לראות קודם כל היכן הנזק נגרם? ואני רוצה להסביר מה הפירוש היכן הנזק נגרם. אומר שמישהו בא ופותח דלת, הוא פותח דלת. האם הבן אדם הפגיעה הייתה בקדימה בפגוש או הפגיעה הייתה מהצד? אם הפגיעה הייתה בפגוש, זאת אומרת בקדימה, זאת אומרת שאותו אחד שנסע עם האוטו הוא הגיע אני לא יודע כמה זמן, 30 שניות, 40 שניות, אבל הוא הגיע כמה שניות אחרי שהדלת הייתה פתוחה. והראיה היא שהמכה שלו היא בפגוש. אבל אם המכה שלו היא רק מהצד, אז זאת אומרת שכשהוא פתח את הדלת כבר הקדימה עברה. אז יוצא שזה שפותח את הדלת כאילו פתח את הדלת על האוטו שלי. אז במקרה שאותו אחד פתח את הדלת על האוטו שלי, ודאי שפותח הדלת יהיה חייב לשלם. עכשיו היה מקרה שאדם נכנס לזה היה חורף. אדם נכנס למונית, עצר אברהם מונית וכנראה שהוא היה ביחד עם ראייתו. רעיתו נכנסה מהמדרכה והוא הלך מהצד השני ונכנס נכנס לאוטו. כשהוא נכנס לאוטו הוא ראה שהדלת לא נסגרה טוב. זה היה חורף המעיל שלו נתפס בדלת. אז הוא פתח קצת את הדלת להכניס את המעיל. שהוא פתח את הדלת כנראה באה הרוח. הרוח פתחה את הדלת עד הסוף ובא רכב אחר ונתן מכה לדלת כמעט הוריד את הדלת היה שמה נזק מאוד גדול וכאן נשאלת השאלה שוב רוח האם הוא בא וטען אני פתחתי את הדלדת קצת מה אני השם שהרוח הגיע הרוח אני לא אחראי על הרוח מצד שני למדנו שמי שעלה על הגג והרוח העיפה אותו עבור אפילו רוח שאינה מצויה מה הדין הוא חייב לשלם על אנקים ואז בעצם הוא יהיה חייב לשלם על הנזק גם של המונית הוא יהיה חייב לשלם את הנזק וגם של הרכב השני הפותח את הדלת יהיה חייב לשלם על כל הנזקים שיש שמה כשכבר נכנסים לנושאים האלו של חייב לשלם את הנזקים אז יש היום שאלה ודיונים אם אתה רוצה לטבוע את הביטוח אבל כתוצאה מתביעת הביטוח כל אחד יודע שאז את הפרמיה עולה. אם אתה לא טובע במשך שלוש שנים אז יש לך הנחה, אבל אם אתה טובע אז אז ההנחה יורדת לך. הפרמיה עולה. האם אתה יכול לטבוע מהמזיק שישלם גם את הפרמיה ומקובל בהרבה מהבתי דינים להכניס את החלק הזה לתוך זה חלק מהנזק. אם כתוצאה מהנזק הזה אני עכשיו הולך לבקש ממי? מהביטוח את התשלום וכתוצאה שאני אבקש מהביטוח שלי את התשלום אז הפרמיה שלי תעלה אז הוא צריך לשלם על הנזקים האלה. עוד עניין יש בזה בדיני הנזקין וזה אני שאלה קצרה יש מקרים מאוד מיוחדים השאלה הזאתי בהרבה מהחוינים דנים עליה על מקרה מאוד מיוחד דנים מה יהיה הדין במקרה שאדם גרם נזק לשני גרם נזק לשני, אבל בסוף הנזק היה לטובתו. איך יכול להיות שהנזק היה לטובתו? אז מביאים דוגמה לאדם שהיו לו שני בולים נדירים. ובא מישהו ושרף לו בול אחד. לצורך העניין כל בול היה שווה 10,000 שק. אבל עכשיו, כתוצאה מזה שנשאר בול יחידי כזה בעולם, המחיר של הבול היחידי קפץ חזרה ל-20,000 שק. אז עכשיו השאלה היא האם הוא צריך לשלם או לא צריך לשלם? השאלה היא בנזק על מה התשלום? האם התשלום על החיסרון של הממון? לא החסרתי לך ממון. אם על זה שהזגתי לך חפץ, הזגתי לך חפץ. השאלה אם הוא חייב לשלם לו או לא. וגם בזה יש מחלוקות. ראיתי באחרונים מחלוקות בזה. יש כאלו רוצים להגיד שהוא יהיה חייב לשלם לו מחיר מלא וזה לא קשור. מה שאני מרוויח מזה. ורוצים להביא לאזה דוגמה מה קורה מזיק וניזק שאדם שרף לחבר שלו את הבית המזיק צריך לשלם על השריפה של הבית לבעל הבית יש לו ביטוח על הבית עכשיו הוא ירוויח פעמיים מדוע ירוויח מהפ פעמיים הוא גם יקבל מהביטוח את הכסף על השריפה והוא גם יקבל מהמזיק ובזה רובם פוסקים שזה זכותו של הניזק. זה שהניזק עשה ביטוח לבית שלו, זה לא קשור למזיק ששרף לו את הבית. אתה שרפת לי את הבית, שלם לי על הבית שלי. זה שאני עשיתי ביטוח, מותר לי לעשות ביטוח על הבית, אני מרוויח ממקום אחר, אני לא מרוויח ממך. אבל כאן אחד הדיינים בא ואמר סברה. אם הביטוח יבוא לגבות מי המזיק את הכסף, הביטוח יברר מי היה שריפה. ולצורך העניין הוא יעלה על זה שיש כאן אדם שעשה עשה את הנזק ואז הוא יכול לטבוע אותו בכזה מקרה הוא לא יכול לקבל פעמיים כי אם המז כבר משלם לביטוח אז המז כבר שלם פעמיים הוא לא פעמיים הוא לא צריך אה א לשלם שאלה נוספת מה קורה איך מעריכים בכלל נזק ואני אסביר מה השאלה איך מעריכים נזק אני אתן דוגמה אדם הלך עם חליפה והוא נכנס למקום שבו נניח צובים והצבאי לא ראה אותו, הסתובב אחורה ועשה לו ע עם המברשת והחליפה שלו התלכלכה. עכשיו השאלה היא כמה לשלם על החליפה? כשהוא קנה את החליפה החליפה עלתה 800 ש₪. הוא הלך עם החליפה שנה. זה כבר לא חליפה חדשה. הניזק אומר, "מה אכפת לי? אני הולך עם חליפה חמש שנים. טוב לי גם החליפה טובה בשבילי. אם אני צריך עכשיו ללכת לקנות חליפה חדשה, החליפה חדשה עולה לי 1000 ש₪. ההוא אומר לו, בסדר, אתה צודק, אבל בסופו של דבר לא הזקתי לך חליפה חדשה. העזקתי לך חליפה משומשת. אם נלך ליד שתיים לקנות, כמה תקבל עבור זה? אז איך אני מודד? איך אני מודד את זה? אני מודד את זה לפי כמה אני הפחטתי בערך של החפץ או כמה הזקתי אותך. זאת אומרת אם אני אדון בערך של החפץ כמה כמה הפחטתי זה מחיר אחד. כמה הזקתי אותך זה מחיר אחר. אבל אני אתן אולי עוד דוגמה מכיוון אחר על זה. אדם יש לו רכב ישן ומישהו נתן לו מה שנקרא פגיעת פח. ברכב ישן גם יש לו כבר שמה כמה מכות באוטו. עוד פגיעת פח אחת לא מורידה מערך של הרכב שהוא ימחר. רכב שכבר בן 10 שנים 15 שנה ויש לו עוד מכת פח, פחות מכת פח, השמאות של הרכב תישאר אותו דבר. אבל אם נלך לתקן את האוטו הזה לפח החות אז זה יעלה הרבה כסף. השאלה עכשיו האם בכזה מקרה הוא צריך לשלם לו את הערך? כמה שהערך של הרכב ירד וכאן הרכב הערך של הרכב לא ירד כלום. אם זה היה אוטו חדש לצורך העניין נסע אדם יכול לסרוע עם מכוניות היום יקרות מאוד וגם שריטה קטנה שמה הערך של הרכב ירד אז אני מבין אתה משלם לו את הערך שהרכב ירד אבל כאן אם נשאל אותי אני עשיתי לך משהו איזהשהוא נזק שלכן האוטו שלך שווה פחות האוטו שלך לא שווה פחות אוטו עם עוד פקה בצד לא קרה כלום מצד שני אומר הבן אדם אני רוצה לתקן לי את זה התיקון הזה לצורך העניין אולי 2000 שק. אז על מה הוא משלם? הוא משלם את התיקון או הוא משלם את הנסק? נסק לכורה אין כאן, אבל תיקון זה דורש. ובזה גם כן מובא שיש בזה מחלוקת הרבה מצטטים נסיבס. א ידוע שהנסיבס כותב שדבר שאין לו ערך ממוני אז מי שהזיק אותו לא חייב. מה זה נקרא? יש כאלה רוצים להגיד דבר שאין לו ערך ממוני. אם למשל אדם הולך עם חליפה במשך שנה או שנתיים, אם הוא יוציא אותה למכירה, הוא לא יקבל עליה שום כסף. אף אחד לא יקנה, לא יקנה אותה. או אני אקח יותר מזה, מישהו שתפר חליפה לפי המידה שלו, או מישהו שיש לו משקפיים או שיש לו עדשות לפי המידה שלו. יש לזה מחיר לזשהו מחיר, אי אפשר למכור את זה. אבל לבן אדם שמשתמש עם זה ששווה הרבה כסף. השאלה בכזה מקרה אז הנסיבס כותב שהוא לא הוא פטור מלשלם אנחנו משלמים על דבר שיש לו ערך דבר שאין לו ערך אני לא יכול לשלם אותו אבל רוב האחרים ואני הייתי אומר כמעט כולם לא קיבלו את הדברים האלו שנשיא וס יש כאלה שרוצים להסביר אותו מדוע הוא אמר ככה למה לאיזה מקרים הוא התכוון הפסיקה המקובלת בדברים האלה כשאדם עשה נזק לאחד שרק לי הדבר הזה שווה אבל למר שרק לי הדבר הזה שווה אבל אם זה אצלך היה עדשות, גם לך העדשות האלו היו שווים. אז בעצם לעדשות יש להם ערך. בעצם אתה קונה אותם ויש להם ערך. אז בכזה מקרה הוא יצטרך לשלם את הערך האמיתי שאני עכשיו צריך ללכת לקנות עדשה החדשה. ואז אני רוצה לחזור חזרה לסיפור של המכונית שאני הזקתי מכונית או הזקתי משקפיים, איך אני מודד איך לשלם את זה? אז בזה נחלקו החורנים. יש כאלה שכותבים שהמדידה צריכה להיות אם האדם למשל לצורך העניין הולך עם משקפיים 10 שנים הוא שלם על המשקפיים האלו נניח 1000 ש₪ זאת אומרת שכעבור חמש שנים הערך של המשקפיים הוא רק 500 ש₪ כי כבר חמש שנים כבר השתמשת נהנית מהם כבר חמש שנים ממילא תצטרך עכשיו לשלם על הנזק שעשית רק 500 ש₪ כי זה בעצם הנזק שעשיתי לך אחרים טוענים שלא לא הניזק אומר לה מזיק אני הזקת אותי משקפיים אני רוצה שתתקן לי את המשקפיים אם אתה יכול ללכת ולתקן אותם זה בסדר אבל אם הזכוכית נשברה ואתה לא יכול לתקן אותם תביא לי זכוכית משומשת אני לא צריך זכוכית חדשה אבל תביא לי זכוכית משומשת מכיוון שלא ניתן להשיג זכוכית משומשת אין דבר כזה אף אחד לא יכול לתות למשקפיים זכוכית משומשת הוא צריך לשלם לו זכוכית חדשה אז הדבר הזה נתון במחלוקת אני אומר גם היום בין הפוסקים איך להתייחס וכנל לגבי גבי החליפה איך למדוד את הערך של החליפה. המקרה האחרון שאני רוצה להביא א יש דיון מה הדין אדם שהזיק אתרוג. אתרוג לפני סוקס הזיק לאיזה מישהו אתרוג. אדם קנה אתרוג שילם עליו 1000 שק על האתרוג. ובא מישהו אחר, לקח את האתרוג ביד, לא משנה, הפיל אותו. ואיך אני מעריך את הערך של האתרוג? לפי מה? לפי המחיר שאדם א שילם על האתרוג הזה. או אתה צריך לקיים מצווה באתרוג? תכנס לחנות של האתרוגים, תקנה לך אתרוג ב-40 שק תיצא איתו ידי חובה באתרוג. וגם בזה א יש מחלוקת המשני מלך. המשנה למלך מביא את זה במיס הקורבונס. במי שגנב באתרוג מהודר הוא פסל אותו. כמה הוא צריך לשלם? אם הוא יכול לפתור את עצמו בנתינתרוג אחרת לברכה או לא. ומביאים מהרם ממינץ שמהרם ממינץ מביא שאם אדם הפריש שור לעולה לקורבן עולה ובא מישהו אחר וגנב אותו אז הגנב יכול לפתור את עצמו גם בכבש מחיר בין כבש לשור פער גדול אבל הוא אומר אולי מי אמר שהם צריכים להביא עולה אה שור אפשר להביא עולה גם כבש במילא מי אמר שצריך לצאת ידי חובה עם אתרוג יקר אפשר לצאת ידי חובה גם אם בתרוג פשוט >> אהס >> אפשר לנסוע לא ההבדל ההבדל הוא ההבדל הוא כן ההבדל ההבדל הוא פשוט לכאורה נראה לי כי כאן הזקתי לך לקחתי לך לצורך העניין חפץ ששווה מחיר מסוים במכירות לאתרוג אין מחיר אמיתי למה לארוג אין מחיר אמיתי אם זה אתרוג בק קופסה אז אתם צודקים אבל אם אתרוג ודר מי שעסק פעם באתרוגים אז יודע שלתרוג אין מחיר המחיר של האתרוג נקבע לפי הפנים של הקונה שנכנס הקונה והוא מסתכל עליו כמה הוא רוצה לשלם אז הוא אומר לו עסק פעם אתרוגים אני אומר לך זה ככה >> בסדר אבל אני יודע מה איך איך זה נראה אז כ ממילא אז לאתרוג אין לו את המחיר ולכן יש בזה מחלוקת הפסיקה אני אומר באחרוני בכמה וכמה מקומות הם רוצים לומר שאם באמת זה לפני לפני סוכות עדיין הוא יצטרך לתת לו מחיר כמה שמשלמים בלחו אתרוג מהודר הוא לא חייב לשלם לו עם האדם הזה לצורך העניין מישהו אמר לי יש לי קונה שמשלם לי 1800 דולר לאתרוג אבל זה קונה מסוים שמוכן לשלם בשביל האתרוג מאוד הרבה כסף אבל נשאל את האנשים רוב האנשים שקונים אתרוגודר לא משלמים 1800 שק או 1800 דולר לא משלמים על זה ממילא אי אפשר יהיה לדרוש את המחיר היקר על זה יהיה אפשר לדרוש את המחיר שאנשים משמים על אתרוג ודר אבל אם זה אחרי היום הראשון שהיום הראשון דאורייסה והיום השני כבר חיוב האתרוג ובק דרבנן אז ממילא המחיר שלו כבר יורד ביום השני מישהו שהלך לקנות אתרוג בכמה הוא ישלם עליו גם על האתרוג המעודר הוא כבר לא ישלם כל כך הרבה ומזה אה אפשר גם לשאול מה קורה אה אדם שהזיק לחבר שלו א אם ניקח אצלנו למשל קיבל דולר מהרבי והזיק דולר של הרבי איך נמדוד את הערך של דולר של הרבי יש לך איזה דולר יקר איך מודדים אותו אז אם מדובר בחפץ של אה חפצי אומנות שיש להם אלו שקונים חפצי אומנות מוכנים לשלם על החפצים שלהם מחיר מאוד יקר אז אנחנו נצטרך באמת לברר אדם שהולך לקנות איזה מה שנקרא איזה חפץ ישן מטבע ישן כמה הוא מוכן לשלם על המטבע הישן הזה אבל אם מדבר על איזה מישהו שיש לו א סידור אבל הוא קיבל את הסידור הזה ביד הוא קיבל את זה מהרבי אדם שקיבל סידור ביד א מהרבי אז בוודאי שהסידור הזה מאוד יקר קר לו אבל אנחנו בוא נשאל רגע אבל כמה עולה סידור סידור עולה בחנות של הספרים 25 ש₪ עולה סידור האם נוכל לפי איזה מחיר נוכל לחייב אותו בזה רוב הפויסקים כותבים שאי אפשר לחייב אותו מאשר הערך הערך הרגיל של הדבר וכנל אם יש לאדם איזשהו משהו שאדם קיבל שעון בירושה מהסבא שלו מאוד זה מאוד יקר לו אנחנו מבינים זה מאוד יקר לו אבל לא שבעצם בעצם השעון הזה יש לו את המחיר שאתה יכול להגיד לו תשמע הזקת לי אני הייתי מוכן לשלם בשבילו 1000 שק אין דבר כזה יש בסור שלס של הס >> ברור אבל כן >> או אז זה הכל אז אם באמת זה דבר שניתן למכירה נכון מאוד הנה באמת הרב ורוד מאיר נכון שאם זה דבר שניתן למכירה פומבית ובמחירה פומבית זה יגיע למחיר שלו אז אז זה נקרא כמו חפצי אומנות של יהודה שאז אדם מוכן לשלם אנחנו נראה באותם אנשים שקונים את הדברים האלה כמה מוכנים לשלם על זה כאשר יהיה להגדיר וגם אז איך בודקים את זה גם כן צריך לקחת את אלו שמוכרים את המחיר הגבוה ואת אלו שמוכנים לשלם את הבחיר הזול ואני צריך לעשות איזשהיא ממוצע אני אתן דוגמה למשל מביאים שאיזה מישהו א שבר לשני א א פלטה של שבת כמה הוא צריך לשלם לו אז יש כאלו מביאים שנלך לחנויות, תלוי לאיזה חנות תלך. תלך לחנות לצורך העניין בתל אביב תשלם על פלטה של שבת 120 שק. אם אתה תלך לחנות לצורך העניין ב-100 שערים תשלם על זה 60 ש₪. אז כמה אתה צריך לשלם על זה? 60 ש₪ או 120 ש₪ לפי מה זה נמדד? אז יש כאלו שכותבים שאם אתה קונה לו אתה יכול לקנות איפה שאתה רוצה. לך תקנה לו. תחזיר לו חזרה את ה את הפלטה ששברת לו. אבל אם אתה רוצה לשלם לו אומור, אנחנו נצטרך לעשות את הממוצע בין המחיר היקר למחיר הזול ולפי הממוצע לתת לו את הדבר הזה. אחד הדברים כאן בדנימינס שאפשר להגיד שלא תמיד הדברים חתוכים עד הסוף כי זה הרבה יש כאן שיקול דעת לכל מקרה ומקרה. אם אני רוצה לחזור חזרה לסיפור של הפתיחה של הדלת, ישנם פוסקים שסוברים שבפתיחה הרב שפרן פסק למשל שבפתיחה של הדלת הוא לא רצה לשלם מחיר מלא. הוא דימה את המקרה של פתיחה של הדלת של הרכב למקרה כזה שאדם זרק א כלי. אדם זרק כלי מראש הגג והיה קרים וקצתות. במילא שאדם זורק כלי מראש הגש ויש למטה קרים וקסתות אז זה לא צריך להישבר ובא מישהו אחר ולקח את הקרים והקסתות ושמה כתוב ששניהם פטורים למה שניהם פטורים זה שזרק פטור מכיוון שזה לא זה לא עמד להישבר זה שלקח את הקרים והקסתות פטור מדוע כי גרמה בן זקין פטור לא נגעתי בחפץ נגעתי רק ב בכרית יש רצבו שהרצבו מביא מביא דוגמה שלא מובד ברישנים האחרים ולא בפועיסקים. הוא מביא דוגמה מה יהיה הדין אם אדם לקח אבן והניח אבן על הכריות. כתוצאה מזה שהוא הניח אבן על הכריות אז הכלי נשבר. אז הוא רוצה להגיד שבכזה מקרה הוא יהיה חייב. מדוע הוא יהיה חייב? כי אתה הבאת בידיים את המזיק לכאן. מילה אז הוא רוצה להגיד שגם זה שפתחת דלת הביא את נזק לכאן אתה פתחת את הדלת אתה הבאת את הנזק אבל מה הוא אומר מכיוון שבפרויסקים זה לא מובא הפסק הזה של הרצבו זאת אומרת הרצבו כותב את זה אבל בשולחנו בפויסקים האחרים זה לא מובא אז הוא אמר אני נותן פשרה שהוא ישלם שני שליש מהנסב שליש הוא לא ישלם בבתי דינים אחרים על אותו מקרה של פתיח חליכת הדלת חיו מחיר מלא שזה שפתח את הדלת ישלם נזק שלם מצד הסברה מה שאמרתי שאתה עשית את הנזק בידיים בפתיחה של הדלת או מדין אש או שילוב של אש ובור אבל כמובן שכל זה אם בפתיחה מיד קרה התאונה אם התאונה קרה אני לא יודע להגדיר דקה או שתי דקות אחר כך או זמן אה אחר כך וכזה מקרה הוא יהיה פטור. מדוע? כי אז הדלת זה בור ואמרנו בור ברשות הרבים יהיה א פטור. טוב, אם אין שאלות אנחנו נספק בגולי שהרב הראשי צריך להגיע אז >> מה >> יש שאלה אחת שעויות אם שלחתי מונית בבית שוב קבוצה ללכת לכשיל מלאשות יערות שצ צי לכת לשם לשם הלך לשם והאוטו התמונה במהושים ומרשים צריך לעשות כיום ולשלם אוקיום מי צריך לשלם כמה צריך לשלם >> טוב זה אני חושב שכאן הם לא צריכים לשלם זה הוא צריך לשלם אני אביא מקרה מקרה דומה מקרה אחרת מקרה היה נהג מונית לקח אישה יולדת ובתוך הלידה התחילה לידה בתוך ה בתוך המונית כתוצאה מהלידה המכונית התקלקלה על מלא דם נשפח ולכלוך בתוך המונית. וכאן השאלה היא האם היולדת צריכה לשלם על הנזק שהיה. אז כאן היולדת עשתה את הנזק אבל במקרה שלך הם לא עשו את הנזק. הם הזמינו אותו לנסוע לאיזשהו מקום. יכל להגיד להם למקום הזה אני לא נוסע. אני לא רואה מה? בסדר. אז זה אז אז בסדר. אז שהוא יעמקום הזה הוא יכל לקחת את החשבון של א אני אגיד אני אומר ככה יש כאלו שרוצים לומר שאתה סוחר נהג אתה סוכר את הנהג לא את הרכב לא להיכנס לד מה נפקמים אני סוחר נהג או אני זוכר את הרכב כי אם אני זוכר את הרכב יש לזה דין של שמירה בבילים ושמיר בביילים יהיה פטור אם אני לא סוחר את הרכב אני סורר רק את הנהג אז זה לא שמיר בבילים שכרתי את הנהג הנהג לוקח אותי ברכב שלו אני אשאל שאלה כזאתי אם צאו בתוך הרכב א כסף למי שיהיה לך כסף אז זה ודאי לבעל הרכב לאילו במילא אז בעל הרכב אם אני לא עשיתי בידיים את הנזק הזה אני רק אמרתי לך לנסוע לשמה יכלת לכורה להגיד לי לא לנסוע לשמה אני לא רואה צד לחייב את האלו אנחנו