הישנו נביא שקר- ב'שוגג'?!.. גדרי 'הנבואה הברורה' | פרשת ראה | הרב יחזקאל סופר | שנת תשפ"ו

שלום לכם צופינו ומאזינינו והשבוע פרשת ראי שבת מברכים חודש אלול בפרשתנו אחת הסוגיות שהפרשה מרכזת בתוכה זה היסוד מיסודי הדת הכל מנבל בני האדם מסבירה את גדרי הנבואה וכיצד אפשר לברר אמיתותו של הנביא וכיצד אפשר לזהות נבואת שקר. זאת אומרת במילים אחרות איך אפשר לברר מה היא נבואה ברורה? [כחכוח] הב נראה בפרק יח פסוק כ אומרת התורה אך הנביא [כחכוח] אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא ציויתיב לדבר ואשר ידבר בשם אלוקים אחרים ומת הנביא הוא חייב מיתה שואלת התורה וכי תאמר בלבבך איך נידע את הדבר שלא דיברו השם איך אני יכול לדעת אם השם כן דיבר אליו או לא אז הוא נותן סימן אשר ידבר הנביא בשם השם לא יהיה הדבר ולא יבוא הדבר שלא דיברו השם בזדון דיברו הנביא לא תגור ממנו תהרוג אותו אבל נראה מה רש"י אומר על הפסוק הזה [כחכוח] אשר ידבר בר הנביא אומר רש"י ויאמר דבר זה עתיד לבוא עליכם ותראו שלא יבוא הדבר שלא דיברו השם והרוג אותו כאן רש"י מתחיל פתאום להתפלפל אומר ואם תאמר שואל רש"י זו במתנבע לעתידות. אם הוא בא ואמר עתידות, יש לי סימן ברור. זה תקיים או לא תקיים? מה קורה? הרי שבא ואמר לא אמר עתידות הוא אמר עשו כך וכך ומפי הקדוש ברוך הוא אני אומר איך אני אדע אם לשמוע לו או לא? אומר רש"י, כבר נצטו שאם בא להדיחה מאחד מכל מצוות התורה, לא תשמע לו. בסוגריים אפילו אם הביא אות ומופת, גם כן לא תשמע לו. אלא אם כן מומחה הוא לך שהוא צדיק גמור כגון אליהו והר הכרמל שהקריב בבמה בשעת איסור הבמות זה היה באורת שרה כדי לגדור את ישראל הכל לפי צורך שעה וסייג הפרצה ורשי מסיים לכך נאמר אליו תשמעון עד כאן הרשי צריך להבין מה טעם כפל הלשון בפסוק הזה שאומר ולא יהיה הדבר ולא יבוא זה אח לא אם לא יהיה הדבר זה כי הוא לא באה שנייה החלק השני ברשי בכלל לא מובן מה הוא רוצה המצב הזה שמה יהיה אם הוא בא ואמר עשו כך וכך ומפי הקדוש ברוך הוא אני אומר לא מוזכר בכלל בפסוק הזה בפסוק הזה מדובר רק על אם הוא חז עתידות והם לא התקיימו מה פתאום רש"י החליט בתוך הפסוק הזה להכניס את הרעיון שאסור לשמוע לנביא לעקור מצווה מהתורה הדבר שלא לא מדובר פה בפסוק הזה. שאלה נוספת, [כחכוח] מה היא כוונת רש"י שאומר כבר נצטוו אם כן הוא מומחה לך? איפה הצטבו? איפה הצטבו? על מצב הזה רש"י לא אומר. אה אולי הוא מתכוון למה שאמור לאל. פני זה יש פסוק באותה פרשה [כחכוח] אנחנו בפרק יח פרק יג פסוק ב יש שמה פסוק שלם שאם הנביא רוצה לצוות משהו נגד התורה אפילו הוא נתן אוטו מופד בואו נראה מה כתוב שם כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אותו מופת הוא יציע סימן שהוא לביא אמת ומה קרה עם הסימן התממש או לא אומר הפסוק הוא באמופת הצליח לו והוא אומר נלכה אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם [כחכוח] אשלא ידעתם ונעבדם אומר הפסוק לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא למה לא תשמע? כי מנסה השם אלוקיכם אתכם לדעת אשכם אוהבים את השם אלוקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם. אז אולי לזה התכוון רש"י שהוא אמר שכבר נצטוו? [כחכוח] קשה לומר ככה. כי הרי שם באותו פסוק מפרק יג מדובר במפורש רק אם קרה לעם לעבוד עבודה זרה שזה יסוד כל התורה כולה אז אל תשמע לו אבל איך נאסר לשמוע בקולו אם הוא בא להדיח רק באחת מצוות התורה אולי במקרה כזה זה אם האות והמופא תצליח אז אולי אליו תשמעו גם אם זה לא לפי שעה אין הנוכחה משם שאלה הרביעית גם לא מובן [כחכוח] הסיום של רש"י איך הוא אומר לכך נאמר אליו תשמעו מה ללמד על הוראת שעה? מאיפה לא לרשי? כמו ששאלנו גודם, אולי אליו תשמעון גם אם מינה הוראת שעה. אולי רק בעבודה זרה לא תשמע לו עם בעוד והמופת, אבל בשאר מצוות אולי כן. אלא מה? יבוא מישהו יגיד שזה סברה. לא צריכים פסוק. זה סברה שאין בכוחו של מופת לדחות מצווה מסיני. נו אז אם זה סברה אז לא מתאים לרשי להגיד כבר נצטוו שזה משה מה שמדובר בציווי מפורש. אבל נראה איך אפשר לפתור את השאלות הללו. הביאור בזה הוא גר. מה שהוקשה לרשי הוא כפל הלשון שהיארנו בשאלה הראשונה. למה הפסוק אומר דאבל? ולא יהיה הדבר הזה ולא יבוא. אז לכן קודם הוא מפרש את החלק בפסוק שהפירוש שלו ברור. איזה חלק? ולא יבוא. מה לא יבוא? התחזית שהוא חזה לא התממשה אז ברור שהוא נביא שקר [כחכוח] אבל למה התורה הקדימה לפניה ולא יבוא היא כתבה גם ולא יהיה הדבר הזה על זה רש"י בא להגיד את יודע מה התכוונת התורה שאם נביא בא ואומר עשו כך ועסו כך מתכוון לגבי מצוות אולי אפשר לומר למה רש"י אומר כפול עשו כך ועשו כך בין אם הוא אומר להוסיף מצווה בין אם הוא אומר להוריד מצווה ומפי הקדוש ברוך הוא אני אומר זה התכוון הפסוק שאמר ולא יהיה הדבר אתם יודעים מה הכוונה ולא יהיה הדבר לא שהתחזית שלו לא התממשה זה כתוב בהמשך הפסוק ולא יבוא הדבר שהוא אמר שעתיד לבוא לא יבוא מה זה ולא יהיה הדבר אם הוא אמר לך מסר כזה שלא יהיה הדבר לא יכול להיות דבר כזה בלתי אפשרי כלל שהקדוש ברוך הוא ישנה מצווה מסיני שהיא חוקת עולם לדורותיכם הוא אומר דבר שלא יהיה לעולם לא יכול להיות דבר כזה זה בעצם זה מפורש ברשי מה שאני אומר עכשיו בפרק יג בפרשה הקודם אז כתוב כי דיבר שרה על השם אומר רש"י ווסידוס שרה דבר המוסר מן העולם שלא היה ולא נברא ולא ציוית לדבר כן זה משהו שלא יהיה כדבר הזה, לא ייתכן דבר כזה. אז כאן רומז לנו הפסוק שאם הוא אמר לנו שהשם ביטל מצווה מהתורה, שזה דבר שלא ייתכן, לא צריכים להמתין בכלל [כחכוח] אם התחזית שלו מתמשת, אלא מיד באומרו אנחנו יודעים שלא יהיה הדבר הזה, לא ייתכן כזה דבר. ברור שהוא נביא שקר. עכשיו אני מבין מה רש"י התכוון וכבר נצטוויפה נצטו בריש נקרא באותו פסוק ולא יהיה הדבר [כחכוח] אבל כאן מתעוררת שאלה אם ככה מדוע דין מיטה שנאמר לאל בנביא בנביא שקר זה רק אם הוא אמר מר נלכה ונעבדה אלוהים אחרים. הרי גם אם הוא אומר על מצווה קלה שהקדוש ברוך הוא שינה וציוה עשו כך גם אז מוכח שהוא נביא שקר. למה? שהרי זה מצב שלא יהיה הדבר הזה. אז לכן נאלץ רש"י להוסיף. אמנם זה לא הנושא של הפסוק, אבל בגלל השאלה הזאת רש"י נוסיף הוא מחדש אמנם גם מי שאומר שהשם שינה את המצווה שדבר בלתי אפשרי גם זה גם שמה תקף העניין הזה שהוא נביא שקר אבל עם כל זה יש מצב ביניים שלפעמים ולכן לא כתוב חייב מיתה כי לא תמיד חייב מיתה. לנביא אמת. אם כבר הוכח שהוא נביא אמת, יש לו סמכות לבטל מצווה או לעבור עבירה בתנאי שזה רק הוראת שעה. דרך אגב, כאן המקום להסביר מה ההבדל אם זה הוראת שעה או לא. נכון ככה כתוב בפסוק אליו תשמעו אבל עקרונית אם אי אפשר לבטל מצווה מה זה משנה אם זה הוראת שער או לא אז מסבירים את זה בצורה פשוטה אם למשל ימוד שוטר בכביש ויש רמזור אדום והוא יגיד לנהג מה אתה עומד אין כזה חוק רמזור אדום הכנסת ביטלה את החוק של רמזור אדום אז הוא מדבר נגד החוק. אין לו סמכות אפילו שהוא שוטר. אבל אם הוא אומר לך אני יודע שזה רמזור אדום אסור לזור אבל עכשיו יש פקק תנועה קרתה תאונה סע סע אז הוא בעצם אומר שרק עכשיו תעבור על הרמזור האדום לא ביטלתי את החוק. אז במקרה כזה זה [כחכוח] נקרא הוראת שעה וארז יש לו סמכות וצריכים לשמוע לו מה הראיה מי אמר אז אומר רש"י שאם לא כן למה אמרה תורה נביא מקרבך מאחבוני יקים לך השם אלוקיך אליו תשמעון כולם כולם יודעים שאליו תשמעון הכוונה היא אם הוא הכר מצווה בהוראת שעה לכאורה זה לא הפשט של הכתוב הכתוב הזה כתוב בהמשך פצוק שלפניו כתוב ככה כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל כוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך השם אלוקיך אומר שם רשי לא כן נתן לך השם אלוקיך לשמוע אל מאוננים ואל כוסמים. למה? שהרי יש רה שכינה לנביאים והורים ותומים. זאת [כחכוח] אומרת שהפסוק בא להגיד בעצם אין לך מה לחפש אחרי כל מיני מגידי עתידות. יש לך הורים ותומים, יש לך נביאים. זאת אומרת שהפסוק הזה מדבר על נביא שאמר עתידות. ואז אומר רש"י, למה הוא צריך לסיים? אליו תשמעון מה החידוש אם שאלתי את הנביא והנבוא והעתידות שלו התממשו זה עצמו הוכחה לנבואתו ודאי שהם נו לשמועזיות שלו מקסימום היה צריך להגיד אליו תדרושון אם תרצו לדעת תלכו אליו למה צריך להגיד אליו תשמעון בטח ש הוא לא אמר לי מצווה, הוא אמר לי רק עתידות והתקיימו יופי אז אני עושה אני הולך לפי העתידות שהוא אמר לי ואם כתוב בכל זאת אליו תשבעון זה רשימוכיח שהכתוב בא לצוות עלינו שמי שהוכיח את עצמו בתחזיותיו לעתיד הרי [כחכוח] אליו תשמעון גם אם יצווה בענייני תורות מצוות שלא כדורת משה. אה, רגע אחד ככה זה סותר מה שאמרנו קודם. אמרת [כחכוח] ולא יהיה הדבר הזה. זאת אומרת אין מצב שהקדוש ברוך הוא מבטל מצווה. אז איך אתה אומר לישמע לו? צריכים לעשות כאן איזון על כוחך שמדובר בורדשה שאז הוא לא מדבר שרה על השם. הרי המצווה נוטרה על טילה. הוא רק אומר שלצורך שעה הנביא דוכה אותה. אז עכשיו יהיה מובן למה כתוב אליו תשבון. אבל הסמכות הזאת יש לה תנאי. גם אורת שרה. לא [כחכוח] כל אחד יכול. התורה הגבילה את זה רק אם הוא מומחה לך מן הען כי הפסוק אומר נביא מקרבך מאחמוני יקים לך השם אלוקיך אליו תשמעון זאת [כחכוח] אומרת אם הוא מומחה וצדיק דומה למשה רבינו אז לו [כחכוח] תשמעון בהוראת שעה עכשיו יהיה מובן למה רש"י כותב לכן נאמר אליו תשמורו לכאורה רש"י היה צריך לכתוב כמו שנאמר אליו תשמעון משם הוכחה לא רש"י אומר ההוכחה היא לא מעצם המילים אליו תשמעון מזה לא ברור שתשמעון נגד מצוות אם יבוא אחד יגיד עתידות אליו תשמעון העתידות שהוא אומר תצאו למלחמה או לא תעשו את זה מה שהוא אומר מי אומר שמדובר על מצוות אלא ההוכחה של רש"י זה לא מהמילים אליו תשמעו אלא לכך נאמר למה היו צריכים להגיד את זה הרי הפסוק מדבר על מי שאומר עתידות במקום המעוננים והכוסמים הלכת [כחכוח] לשאול אותו עתידות לצאת למלחמה או לא והוא הביא לך עתידות והם התמומשו אז אתה הולך בעקבותיו. למה צריך להגיד אליו תשמעון? ציוויח כך נאמר אליו תשמעון כי זה כולל גם אם הוא יגיד לך דבר נגד מצווה בתנאי שזה הוראת שעה אז אתם תשמעו עד כאן גבי הרשי עכשיו יש פה עוד סוגיה מעניינת מבחינה מקראית שהפסוק אומר ביטוי מוזר אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי רגע לא מבין יכול להיות שנביא מדבר בשוגג רק שנביא בר הוא לא מדבר בתוך שינה הוא בא ואומר ששמעתי מרוח הקודש מהקדוש ברוך הוא נבואה. אז בין אם זה אמת, בין אם זה שקר, הוא מודע שהוא אומר דבר השם. אז הוא עושה את זה במזיד. וכי יכל להיות שהוא עושה בשוגג נפל לו נבואה. כל נביא שאומר נבואת שקר הוא יודע הרי שזה שקר והוא אז מה זה אחי אשר יזיד כאילו יש נביא שלא יזיד אז האמת היא שהפסוקים האלה אמוסים בשאילות מאוד חזקות בפשוטו של מקרא שהפעם [כחכוח] אנחנו ניעזר באור החיים הקדוש שבאופן נדיר הוא מרחיב מפרט בנושא הזה עם הרבה שאלות ועוני תשובות מבריקות. בואו נראה מה אור החיים הקדוש אומר על זה. הוא שואל א' למה כתוב אח הנביא? תמיד שכתוב אך זה למעט אשר יזיד אשר ידבר בשם השם אחרי זה הוא שואל ככה כי תאמר אשר ידבר ולא יהיה הדבר פשיטה אם לא יהיה מה שציווה מה שציווה שלא דיבר השם הדבר האור מה צריך להגיד את זה למה הוא שואל עוד שאלה למה הוא מדגיש אשר אפשר לדבר בשם השם. פסוק לפני זה כתוב בשמי. וכאן הוא אומר בשם השם. שאלה שלישית הוא שואל מה זה הוא הדבר? היה צריך להגיד לא דיברו השם את מה? אני יודע שהוא הדבר הדבר הזה שהוא אמר לא למה הוא אומר הוא הדבר למעט מה? >> [כחכוח] >> אז אומר, העניין הזה התבאר על פי סיפור מדהים שמופיע במלכים א'. מעשה עם יאושפת ואכאב שחברו יחד לצאת למלחמת רמות גלעד. בשמה היה סיפור נביאי שקר ונביא אמת. אבני אקרא את אני אקריא לכם את הפסוקים בספר מלכים משהו סיפור מדהים. ויאמר אל יושפת אחו אומר ליושפת שהיה מלך יהודה התלך איתי למלחמה רמות גלעד ויאמר יושפת על מלך ישראל כמוני כמוך כי עמי כעמך כיסיי כיסוסך ויאמר יושפת אל מלך ישראל ומבקש לפני שיוצאים מלחמה דרושנ כיום את דבר השם אני רוצה לקבל קבל גושפנקה מהנביא ויקבוץ מלך ישראל אחאב הרשע את הנביאים כ-400 איש ויאמר עליהם ההלך על רמות גילת למלחמה עם דל ויאמרו כל ה400 איש במקלה אמרו על ויתן אדוני ביד המלך מעניין יו שפת מריח פה משהו לא אמיתי ויאמר ירשפת שואל את החושל סלח לי האין פה נביא להשם עוד ונדרשה מאותו אין לך איזה נביא אחד יותר טוב ויאמר מלך ישראל אליו שפת עוד איש אחד לדרוש את השם מאיתו יש אבל ואני שניטיב כי לא תנבא עליי טוב כי אם רע קוראים לו מחיהו בן ימלא אז שפת אומר למלך אחיו אל יאמר המלך כן לא יפה ככה לדבר על נביא שהוא סונרדי ויקרא מלך ישראל אל אל שריזרד מרה אל מחיה בן ימלה מביאים אותו כל הנביאים ניבאים לומר עלה רמות גילד והצלח ונתן השם מיד המלך והשליח המלאך שהלך לקרוא למיכיהו בדרך הוא מדבר אליו הני דבר הנביאים פה אחד טוב אל המלך הלו הנה דברך כדבר אחד מהם ודיברת טוב אל תה אל תעשה בעיות תגיד מה שהמלך אוהב ויאמר מחיהו חי השם כי את אשר יאמר השם אליי אותו הדבר אל תפטא אותי להגיד דברים אחרים אני אגיד רק מה שהשם אמר לי ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו בחיו הדלך אלמות גילת למלחמה אם נחדל פיל פלוהים מה אומר חיהו ויאמר אליו עלה ועצל ונ נתן השם ביד המלך באותו סגנון של 400 לבי שקר וכאן קורה מהפך יושפת מריח פה משהו לא טוב ויאמר אליו המלך יושפת עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אליי רק אמת בשם השם כאילו מלחיץ אותו תגיד את האמת. אז קורא מהפך מחיהו פותח את הפה ואומר ראיתי את כל ישראל נפוצים מלהרים קצוד אשר אין להם רואה. תהיה פה תבוסה גדולה. ויאמר השם לא אדונים לאל ישובו איש לביתו בשלום. ויאמר מלך ישראל אחב שומע את הנבואה השלילית הזאת נגדו אז הוא אומר לו שפת הרי אמרתי אליך לא תנבא עליי טוב כי אם רע מחיה הוא לא מתרגש עומד מול החו ואומר לו דוגרי ויאמר לכן שמע דבר השם ראיתי את השם יושב על כיסרו וכל צמא השמיים עומד עליו מימינו ומשמא לא ויאמר השם תקשיבו טוב רבותיי ויאמר השם מי יפתא את אחאב ויעל וייפול ברמת גלד הקדוש ברוך הוא יש לו תוכנית להפיל את אחאיו בקרב עם בני המון ויאמר זה בחו וזה בכור כל המלאכים כל אחד אמר משהו אחר ויצא הרו רוח המפרשים אומרים זה היה רוח של נבות הישראלי שאחאב הרג אותו בברמה והרוח שלו עמדה לפני השם היה עוד לפני השם והרוח של נבות אומרת לקדוש ברוך הוא אני יפתנו ויאמר השם אליו במה ויאמר הרוח של נבות אומר לקדוש ברוך הוא צא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו אני אתלבש בנביאים שלו והם יתחילו לשדר מה שאני אומר ויאמר השם לרוח נבות תפתא וגם תאכל צא ועשה כן עד כאן מספר מחיהו מה קורה בשמיים ואז מסיים ואומר למלך אחריו ואתה הנה נתן השם רוח שקר בפי כל נביאיך אלה מה האמת והשם דיבר עליך רעה לא אני דיברתי השם דיבר עליך רעה עד כאן הסיפור בא האור החיים הקדוש ואומר שבחידושי על דברי הנביאים דקדקתי למה בתחילה עבר על מחיה רוח נבות הוא גם מתנבא כמו כל הרביעים הוא אמר הלב הצלח כי נתן השם ביד המלח זה לא היה נכון ואחר כך בבואה האחרונה לא הועיל רוח לפניו רוח נבות ויצא לו האמת מהפה מה קרה מה השתנה עכשיו הוא שואל [כחכוח] עוד שאלה ועל הרוח גם כן אני טמע איך לא קיים שליחותו אשר יצא לעשות הרי הוא יצא לפתות אז איך הוא לא הצליח לפתות את מכו הרי את כל 400 הנביאים הוא הצליח להכניס להם שדר מזויף למה למחיהו בסוף הוא לא הצליח וגם הוא שואל אותה על מחיהו נביא אמת אם הוא יודע את כל זה למה ביטל צת השם חס ושלום ומחשבותיו אשר חשב להפיל את אחיו במלחמות רמות גילן והוא בא וגילה את סודו של הקדוש ברוך הוא לאב עצמו בסוף הוא לא יצא למלחמה והתוכנית של הקדוש ברוך הוא תתפורח איך הוא עשה את זה ואז באונה אור החיים הקדוש זה מה שהשם שם האיר בנועם דבריו פי שהכל גלוי ידוע לפני הקדוש ברוך הוא שיבוא זמן אשר תצא רוח מלפניו ותטאה את הנביאים והגם שדיברו שקר עם כל זה הנושאים הם זאת אומרת יש מצב שנביא אומר נבואה שהיא לא אמת מת והוא שוגג, הוא לא מזיד. אז הוא אומר, ולזה כשבא לצוות בתורה בפרשת ראי עונש הנביא, הקדים ואמר אך הנביא אך זה מיעט. רק נביא כזה שהוא מזיד אבל יש כזה מצב שנדביא ידבר דבר ולא יקום והוא לא ימות לכן הוא אומר שיזיד אבל דוד שדיבר שקר והוא לא הזיד איך יכול להיות שאלנו כגון שהטעור רוח נבות [כחכוח] זאת אומרת מדובר שהוא הרגיש גיש שהוא מקבל רוח נבואה. הוא לא ידע שזה שקר. שאלנו קודם, איך יכול להיות שהוא לא בשוגג? מה הוא לא יודע מה שהוא מדבר? לא, הוא היה בטוח שהוא מדבר, השם מדבר מפיו, אבל הטעה אותו רוח נבות אינה לו אשמת דבר. והמתנבים מצידו של הרוח הזאת, נקיים הם מהעוון. כאן הוא מוסיף [כחכוח] הערה מעניינת הגם ש400 נביאים אמרו כן וגם מחיהו אמר כן למה כי כולם פתחו את הפה והרוח נבוות דיברה מפ אומר דבר מעניין כשהרגישו שניבעו בסגנון אחד ויש כלל שאין שני נביאים מתנבים בים בסגנון אחד ש400 איש אומרים במקלה אותו משפט משהו כאן לא בסדר אז הם לא הוסיפו לדבר עוד בדבר הזה אבל צדקיהו שם היה נביא שקר הוא ראה שזה לא נכון והמשיך לדבר הוא צריך להרוג אותו עכשיו הוא [כחכוח] ממשיך לבאר בפרשתנו במדע הדבר מה פירוש במדע הדבר לכאורה נדע מזה שלא לא יהיה אז נדע אז הוא אומר זה שלא יהיה הדבר זה לא ראיה למה חיישינן לרוח נבות שהיא מטעה למה יומת האיש ההוא הרי הרוח יצא בדבר השם והיא יטעה אותו הוא מדבר על המעשה שהיה ברמות גילד אומר אם [כחכוח] שמה מחיהו לא היה מגלה את הסוד עוד היו כולם מתחייבים מיטה כל 400 נביאים על לא חמס והשם אוהב משפט ואז איך יהיה הסימן לדעת אז הוא מסיים במשהו חריף מאוד האור החיים אומר אשר ידבר הנביא בשם השם הוא דקדק לומר בשם שם השם לא יהיה הדבר אז תדאג כי בזדון דיברו הנביא זאת אומרת זה לא בגלל רוח שיטעה אותו רוח תפתא אם הוא הזכיר את שם השם בנבואה שלו לא יכול להיות שזה יבוא מהרוח השקרית והטעם למה לא יכול להיות שמו משפט שאומר האור חיים כי לא נוח רוח שקר בשם השם הנכבד כי הוויה אלוקים אמת. אז עכשיו יהיה מובן גם מה היה עם מחיהו. בתחילה הוא לא הזכיר את שם השם. אז יצא לו דברי הרוח כמו משאר הנביאים. עד ששפת התחם ואמר לו כמה פעמים ביקשתי ממך. דבר עליי רק אמת בשם השם. אותו רגע שהוא הזכיר את שם הוויה אז הוא אומר ברח לו נבות ואז הנביא שידר את האמת כפי שהיא א שאלנו למה גילה מחיהו את יסוד השם את סוד השם אז הוא אומר לא הייתה לו ברירה כי יכרב העולם ולא ישתנה מקור האמת לייח ח שמו על דבר שקר אז הוא לא יכול אפילו מה שלא תקלקל פה תוכניות אין מצב שלזכיר את שם הוויה על דבר שקר אז הוא מוסיף מה גם שהרוח עשה את פעולתו שאלנו קודם איך הוא לא עשה את פעולתו כי בסוף א אח אך אב [כחכוח] כן האמין למרות הנבואה של מחיהו הוא התעלם ממנה והוא והוא הסכים לצאת למלחמה והוא נפל אז ממילא מחשבת השם שתכנן שהוא יהרג התקיימה ומצד שני לא התייחס נבואת השם עם שם השם לדבר שקר מדהים ונסיים [כחכוח] שלפי זה יובן שהרמבם מדבר על נושא נביא אז הוא משחיל מילים שמתאימות בדיוק למה שדיברנו. אני מצטט חות יסודי התורה פרק י הלכה א'. כל נביא שיעמוד ויאמר לנו שהושלחו אינו צריך לעשות אותו מופת כמו אליהו. הוא רק צריך להגיד דברים עתידים וזה יתקיים. ואז הוא מסיים כשיבוא אדם הראוי לנבואה במלכות השם, זאת אומרת שהוא אומר בשם השם אז אם העתידות יתקיימו יהיה נאמן בעינינו בהלכות יסודי התורה פרק ט שם הוא אומר גבי נביא שקר מתי הוא נביא שקר אם יקרום איש ויעשה אותו מופת ויאמר שהשם שלחו ואחר כך אומר לגרוע ממצווה או להוסיף מצווה אז אנחנו יודעים בטוח שהוא נביא שקר אבל מתי אם הוא אמר שהשם שלחו אז מיטתו בחנק אז בואו נסכם מה המסקנה מכל אם צדיק בא ומוסר מסר עתידי בלי להודיע במפורש שהושלחו או אפילו אם הוא אמר שהוא קיבל מסר מנשמיא אבל הוא לא הזכיר בנבואתו שם הוויה כ הוא אמר הוואיה אין לזה גדר של נבואה ואם לא התקיימה מה התחזית שלו? אין לו גדר שנביא שקר. מתי היא התקיי של העתידות מוכיחה שהוא מביא שקר? אם הוא אומר עתידות כדי להביא ראיה לטענתו שהוא נביא. זאת אומרת קודם הוא בא והוא מציר שהוא נביא. אתם רוצים הוכחה שאני נביא? הנה העתידות שאני אומר. אז אם הוא השתמש בעתידות בשביל להוכיח שהוא נביא והתברר שהם לא יתקיימו אז הוא אומרת שהוא טען טענה שקרית שהוא נביא אז הוא חייב מיתה אבל אם סתם מישהו אמר עתידות בלי שהוא טען קודם שהוא נביא אז אם הם התקיימו זה לא אומר שהוא נביא זה אומר שיש לו רוח ח קודש יש הרבה צדיקים שאומרים עתידות והם מתקיימים אז יש לו רוח הקודש אם הם לא יתקיימו מכאן והלאה אל תאמין ותחזי אותם אבל הוא לא מוגדר כנביא שקר כי הוא לא טען שהוא נביא בכלל אז מכאן אנחנו מביאים שמה זה נקרא נבואה ברורה שהנביא אומר שהשם שלח ח אותו והוא מזכיר שם הוויה וכדי להביא הוכחה שהוא אמנם נביא הוא משתמש בעתידות והם לא התקיימו אז זה נקרא נביא שקר אבל אם לא סתם היה מישהו ברוח הקודש שלפעמים הוא זוכה שנבואתו מתממשת העתידות שלו לפעמים עתידות לא התממשו אלו הם ההגדרות של בירור נבואת אמת לפי פרשתינו ולפי הרמבם נזכה בגרוב שתתחדש הנבואה ונשמע את הנבואה העיקרית הנה זה משיח בא וכבר תהיה הגאולה השלמה עוד לפני חודש אלול שבס גוצבס