הידעתם? החידוש של אדמו"ר הזקן במעלת ספר הרמב"ם | הרב יעקב שוויכה | שנת תשפ"ו

שלום וברכה. נדבר היום בעקבות זה שהקדוש ברוך הוא זיכה אותנו לסיים את הרמב"ם ולהתחיל את הרמב"ם. אנחנו כבר מתקדמים בספר הראשון ברמב"ם. מצוות לימוד כל התורה כולה. האם אנחנו מקיימים את המצווה הזו דרך לימוד הרמב"ם? ופה אנחנו רואים נקודה מאוד מאוד מעניינת. נתחיל מזה שהרמב"ם לקח מאוד השראה ודימה את ה את היצירה שלו לספר המשניות של רבינו הקדוש. אנחנו רואים את זה במכתב לרבי פנחס הדיין שהרמב"ם כותב שמאז רבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא שכתב את המשנה לוקדמני אדם בעולם לכתוב ספר שכולל את ההלכות שכל התורה כולה עד הרמבם אף אחד לא כתב ספר שכולל כל ההלכות כולל הלכות שלו נהוגות בזמנינו כמו קורבנות קודשים בית המקדש טהרה הרמבם כתב ספר על כל ההלכות כולל אלו שלא נהגות בזמננו כמו רבי יהודה הנשיא אז הוא לקח את ה הוא מציין את זה שהוא בא בעקבות ספר המשנה ואף אחד לא קדם אותו בעניין הזה גם בלשון אפילו בשפה הוא לקח את שפת המשנה הוא מציין את זה במקום אחר שהוא לא כתב כשפת השפה התנכית שקצת שהיא נשכחה גם לא כשפת הגמרא שהיא לא מובנת לכולם אלא כשפת המשנה עד כדי כך שמאוד מעניין שהיה סוחר בבגדד שביקש מאדם רמבם שיתרגם את ספר היד בערבית כמו המורא נבוכים כמו פירוש המשניות לרמב"ם שנכתב בערבית והרמב"ם כותב לו שמתרגם את ה את החיבור הזה לשפה זרה יפסדו נעימותיו יפסיד את הדבר הנעים שהחיבור הזה כולל בתוכו הוא מתאים דווקא בלשון הקודש ונקודה נוספת שדומה למשנה כשבאו בביקורת לרמבם למה הוא לא כותב את המקורות של ההלכה ההלכה הזו מקורה בדעת רבי יהודה בנושא מסוים והלכה הזו ולמה אין טעמים אמר הלכתי בעקבות המשניות גם רבי יהודה הנשיא גם הוא לא כתב לא טעמים ולא מקורות הוא לא מביא את השמות של התנאים הקדומים והרמב"ם מנמק את זה שהוא כתב את הספר בצורה כזו שככה התורה תינתן בצורה שזה ספר הלכה שעובר מדור לדור ולא כשאם יהיה כתוב שזה דעת רבי יהודה במשנה מסוימת ודע ברבי שמעון במשנה מסוימת אז אז אנשים אולי יחשבו בטעות שזה דעת יחידים ולא משהו כלל. אז הרמב"ם בכל אופן לוקח דוגמה מהתנאים הקדומים לפני הדורות האלו של רבי יהודה רבי יונה שמעון וכולי שהשמות שלהם לא מופיעים במשנה אז אומר למם גם אני לא מביא את השמות הוא לא מביא את הטעמים וזה מביא אותנו לשאלה מעניינת הגמרא בסותה אומרת שהתנאים מבלי ארץ זאת אומרת דבר לא טוב כביכול גומרים את העולם שואלת הגמרא איך יכול להיות מה מה איך אתה אומר כזה דבר אומרת הגמרא בגלל שהם פוסקים מתוך משנתם פוסקים הלכה מתוך המשניות. מסביר רש"י טעם הראשון שאומר רש"י מה החיסרון לפסוק מתוך המשנה. מי שלומד משנה לא יודע את הטעמים של המשנה. המשנה אומרת הלכה פסוקה בלי טעמים. יבוא אדם וידמה מקרה למקרה ולא יודע שהמקרה פה הוא שונה בגלל והטעם אז הוא לא קיים במקרה הזה. והנה הוא פוסק שלא כדין. אז אומר רש"י שאי אפשר לפסוק למה את תנאים מבל הארץ בגלל שהם פוסקים בלי לדעת את הטעמים מי שפוסק מתוך המשניות בלי לדעת את הטעמים ואם ככה יוקשה איך אדם פוסק כותב ספר של פסיקה פסיקת הלכות בלי טעמים מי שיבוא ללמוד ממנו יפסוק לא לא קדיין הוא לא יודע את הטעמים ועד כדי כך שמכוח הקושיה הזו שכמה וכמה גשו את זה על הרמב"ם גם הראש לא מסכים עם הרמבם בדרך החיבור שלו התוספות יום טוב רוצה לומר שהרמב"ם מתכוון למי שכבר למילי קרסו בשסו פוסקים אז הוא לומד את הספר שלו אדמור הזקן בהלכות למוה בקונטזחרון דוכה את דברי התוספות יום טוב אומר אדמור הזקן לא מדויק עובדה שהרמבון כותב בהקדמה שלו שאדם לומד את ספרו לומד את התורה שבכתב ש ולומד את משני תורה את ספרו והוא לא צריך חיבור אחר בעולם זאת אומרת שהוא כן נוחז שניתן לפסוק מתוך הספר שלו. אז איך הרמבם מסתדר עם אותה גמרא שאתנים מבלי עולם? מסביר הרבי, מסביר האדמור הזקן בעצם שהרמב"ם סובר כמו הטעם השני של רש"י. רש"י מביא טעם שני למה לא לפסוק מתוך המשניות? אומר ה אומר הרש"י בגלל שלפעמים המשנה היא לא הלכה. אמנם רבי יהודה הנשיא בחר משנה מסוימת, אבל הלכה נפסקה כמו דעה אחרת. אז אדם שפוסק מהמשניות אמול לטעות ולפעמים לפסוק כדעת יחיד ולא כמלכה. אומר האדמור הזקן שאת החיסרון הזה הרמב"ם פתר בחיבור שלו. מכיוון שהחיבור שלו הוא אחרי פסיקת הגמרא אז ממילא הוא כותב מה שלפי דעתו. כמובן שחרי זה שולחן ערוך ריף וראש אבל לפי דעתו זו הלכה פסוקה אחרי מסקנת הגמרא. אז אם כן הוא הוא כביכול אין לו את החיסרון הזה שלפסוק מתוך המשנה כיוון שהפסקים שלו זה לא מהמשניות זה אחרי מסכנת הגמרא איך ההלכה אז יש לנו בעצם מחלוקת לפי רשי ידיעת התורה צריכה להיות שאתה לומד עם הטעמים של ההלכות ושל המצוות לפי הרמבם מספיק ללמוד בלי הטעמים איך ההלכה ההלכה היא כמו רשי ההלכה היא כמו הראש הדמוד הזקן אומר שהמצווה של כולנו ללמוד את כל התורה זה עם הטעמים ויש מי שאומר אומר האדמור הזקן שאסור להורות הלכה אם אתה לא יודע את הטעם אז ההלכה דווקא נקבעה כמו דעת רשי כמו דעת הראש ככה מרה הזקן בהלכות למו תורה הרבי בלוקותי שיחות מבאר שאם כן לכאורה כשאנחנו לומדים רמבם לא מקיימים את המצווה של ידיעת התורה הרבי מבאר בליקוטי שיחות נקודה מאוד מעניינת הוא מוכיח ח את זה מכמה וכמה מקורות מתוך דברי אדמור הזקן ותלמוד תורה מוכיח הרבי כך שמה שאנחנו אומרים שיש את המעכב אם אתה לא יודע את הטעמים זה רק לפרט של פסיקת ההלכה לפסוק הלכה יש מי שאומר שאם אתה לא יודע טעמים אסור לך לפסוק אפילו לא לעצמך אם אתה רואה הלכה ואתה לא יודע מה הסיבה של ההלכה אז אל תפסוק הלכה לא לאחרים ולא לעצמך אבל מחדש עדי בחידוש עצום ונפלא שאם אנחנו לומדים את כל התורה גם אם זה בלי הטעמים מתוך ספר הרמבם אמנם לא מקיימים את המצווה בשלמותה של לימידה וידיעת כל התורה כולם אבל מקיימים כן את המצווה כן אפשר ללמוד הרמבם בלי לדעת את הטעמים של ההלכה ולקיים בזה מצוות לימוד כל התורה ואם אדם שיודע את זה ידיעת כל התורה כולה לא בשלמות של המצווה אבל במצווה לא בשלמותה מקיימים גם בזה ואם כך אומר הרבי שיש דווקא מעלה ללמוד את ספר הרמבם ללמוד את כל התורה עם הטעמים כל התרג מצוות עם כל הטעמים זה דבר שהו לפי ערך כל אחד ואחד זאת אומרת יש אנשים שכן מוכשרים ויכולים ללמוד בצורה כזו אבל זה לא דבר שהרבים יכולים להגיע לזה זה באופן במהלך ימי חייהם וממילא אומר הרבי דווקא יש מעלה בלימידת בלימוד הרמבם בצורה כמו שהוא נכתב בלי הטעמים שזה מאפשר לכל אחד ואחד ללמוד את כל התורה כולה נמצאנו למדים שבלימוד הזה של הרמבם גם אם זה הלכות בלי הטאמים אנחנו מקיימים את המצווה של ללמוד כל התורה לא לפסיקה פסיקה צריכים את הטעמים ובנוסף לזה כמובן מה שרבי והביא שלימוד כל התורה כולה ואם זה על ידי כלל ישראל זה פועל את האחדות של כלל ישראל על ידי התורה וזה מזרז את הגאולה על ידי לימוד הרמב"ם שנזכה לזה במהרה בימינו אמן ‏Ben