דיון על 'עונש מוות למקללים' \ שיחה למטיבי-לכת, הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ו

צופים ומאזינים יקרים, היום נלמד בעזרת השם רש"י סיכה של הרבי שמיועדת למיטי לכת בדיני החוק הפלילי והנושא יהיה דיון בעונש מוות לם מקללים פרשתנו פרשת אמור פרשה מלאה וקדושה בכל מיני מצוות וחגים בסוף הפרשה יש סיפור מרתק הסיפור שירה במדבר שפעם ראשונה העיז יהודי לקלל את אלוקיו והסיפור מתחלק לכמה חלקים. תחילה התורה מספרת את האירוע של המקלל במדבר. זה היה בעקבות ריב על נושא של קביעת אוהלו בשבט דן. כי אמא שלו הייתה משבט דן, אבל אביו היה איש מצרי. והיות ומשה רבנו פסק שלא מגיע לו להיות במחנה כי השבטים הולכים לפי האב אז הוא מאוד התרתח ויקוב בין האישה הישראלית את השם אמר את שם השם ויקלל זה עשה הלם בעיני כולם הביאו אותו למשה למה הביאו אותו למשה כי לא ידעו הוא מדיינו. לא היה בינתיים לא הייתה שום הוראה איזה עונש מגיע למי שמקלל. ויניחו במשמר הם קלאו אותו בצינוק לפרוש להם על פי השם שהקדוש ברוך הוא יפרש להם מה עונשו. זה הקטע הראשון. הקטע הבא מספר את התורה שהגיעה נבואה מהקדוש ברוך הוא לקבוע גזר דין עקרוני למקלל הזה. אז כתוב ככה וידבר השם משה לאמור הוצא את המקלל מחוץ למחנה ושמחו כל השומעים את ידיהם על ראשו ורגמו אותו כל הידה זה הדין של המקלל הנוכחי במדבר ואז מוסיף הקדוש ברוך הוא המשך הנבואה לקבוע לדורות מה דינו של אדם שמכאן ואלך יקלל את השם? אז הוא ממשיך בפסוק טו ואל בני ישראל תדבר לאמור. זאת אומרת מלבד הדין של המקלל האקטורלי עכשיו במדבר אני קובע לכם גם מה יהיה דינו של מקלל בעתיד. אז תגיד לבני ישראל כך. איש איש כיקלל אלוקיו ונסך את או מה יהינו מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח לא משנה בנוקבו שם יומת עד כאן היה ההוראות משמיים תחילה ההוראות למקלל המדבר ובהמשך איך ההוראה לעתיד לדורות, למקלל של הדורות. עכשיו בסוף הפרשה מגיע הסיפור כיצד בוצע גזר הדין. ספרת התורה וידבר משה ל בני ישראל ווציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אותו אבן ובני ישראל אסור כאשר ציווה השם את משה זאת אומרת התורה מספרת שבני ישראל עשו מה שהשם אמר הם הוציאו אותם קלל ורגמו אותו והפסוק מסיים שבני ישראל אסור כאשר ציווה השם את משה. השאלה שעולה במקרה הזה ועליה יהיה הדיון של כל השיחה. מה זאת אומרת? אחרי שהתורה כותבת שבני ישראל מלאו את ההוראה האלוקית וכתוב כל הפרטים גם הוציאו אותו גם רגמו אותו אבן אז מה מוסיף עכשיו ובני ישראל עשו כאשר ציווה השם את משה הרגע אמרת שהם עשו מה אתה מוסיף בזה אז מעניין הרמבן אומר ופשוטו כי אסור בני ישראל את כל המצווה שהשם ציווה כי יכפול בכל השומרים מצוות השם. הוא מביא כמה דוגמאות בתורה שכתוב מה לעשות ובסוף כתוב ויעסור בני ישראל ככל אשר ציווה השם זה ככה דרך המקרא הוא מוסיף עוד הערה מעניינת שיש כאן עוד מסר הקדוש ברוך הוא רומז פה שזה שהם רגמו את המקלל זה לא לשנאת בן המצרי שניצע וינצו במחנה לא בגלל כעס של נקמה אלא לבאר הפגום מתוכם אז דעת הרמבן הבא נראה מה רש"י מפרש מביא הרבי את הרשי רש"י הולך בכיוון שזה שכתוב ובני ישראל אסור זה בא לר רמוז שהם עשו פעולות נוספות מעבר למפורט כאן. מה שמפורט כאן מפורט אין צריך להגיד שהם עשו כתוב. אבל היו עוד פעולות שלא מוזכרות במפורש וגם אותם הם עשו. בוא נראה מה אומר רש"י. ופני ישראל אסור. מסביר רש"י כל המצווה האמורה בסקילה במקום אחר. יש עוד דינים של הנשכלים שמפורשים ממקום אחר וכאן הם לא מוזכרים כגון מה אז הוא אומר דחיה רגימה טליה יש דין שכל הנשכלים נדחים היו מעלים אותם לקומה שנייה דוחפים אותם מהגג ואחרי זה רוגמים אותם ואחרי שהוא מתים אותו על עץ אז היות ואת שלושת הדברים האלה לא הוזכרו פה במפורט, זאת כוונת הפסוק ובני ישראל אסור שהם השלימו כל המצווה של סכילה עם כל פרטיה גם אלה שמוזכרים במקום אחר. אז רבי שואל על הרשי הזה כמה שאלות מעניינות. אם הפסוק הזה בא לרמז על אותם פרטים של אינם מוזכרים פה, אז למה רש"י כולל בפירושו גם את הרגימה? הרגימה זה לא ממקום אחר. הרגע קראנו ויוציאו אותם כלל וירגמו אותה עובד. אז הרגימה מפורשת כאן. אז מה שנרמז בבני ישראל עשו פרטים אחרים שלא נרמזים כאן לא צריך להזכיר את הרגימה היא כבר מוזכרת ומעניין המקור של רש"י לפירוש שלו זה בתורת כהנים בספרה אבל נראה מה כתוב שם הספרה אומר כמעט אותו דבר כמו רש"י ובני ישראל עשו כשר ציווה השם את משה אומר הספרה, אף לשמיכה, גם בסמכות ידיהם על ראשו, אף לדחיה, אף לתליה ואף ללא תלין נבלתו על העץ. יש דין שאלה שטולים אותם עד שקיאת החמה ולהוריד אותו מהעץ. אז מעניין זה המקור של רש"י. אז מעניין ששמה באמת בתורת כהנים הוא לא מזכיר בין הדברים הללו את הרגימה כי הרגימה כבר מוזכרת במפורש שהם עשו פה מצד שני נוצרת עוד בעיה הספרה תורת כהנים מביא גם שמיכה הוא מביא גם לא תלין נבלתו על העץ ורשי לא מביא את מאוד מוזר. אם הוא מעתיק מהתורת כהנים, מה שצריך להשמיט הוא לא השמיט. ומה שהתורת כהנים כן מפרט, הרי הם הצטו ושמכו את ידיהם על ראשו. ולא מוזכר שבני בני ישראל כתוב ויוציאו אותם קלל. כתוב והרגימו אותו. אבל שמיכה לא כתוב וישמחו ידיהם על ראשו אז לכן התורת כהנים מזכיר אף לשמיכה מדוע אם כן רשי השמיט את הפרט של שמיכה זה שאלה שנייה שאלה שלישית הרבי שואל שאלה כללית רש"י היה צריך להעתיק מהפסוק זה כלל שאנחנו חוזרים עליו בכל השיעורים אחד הכללים החזקים של הרבי ברשי שים לב לדיבור המתחיל. רש"י לא מעתיק מילים שאודותם הוא לא מפרש. מצד שני הוא אמור כן להעתיק מילים שהפירוש שלו מתייחס אליהם. אז שואלה רבי רשי יצר להעתיק בדיבור מתחיל רק את המילים אסור כי הרי כל הדיון ברשי הוא מה הם עשו בדיוק אז היה צריך להעתיק רק המילה עשו ולפרש מה עוד הם עשו אבל למה רש"י מעתיק גם את המילים ובני בני ישראל. הרי הוא לא מפרש את הבני ישראל. אז זה מוזר למה הוא מעתיק את זה בדיבור המתחיל. שאלה רביעית. בהורה של הקדוש ברוך הוא לדינו של המקלל כתוב שלושה פרטים. הוצא וסמכו ורגמו. כשמגיעים לביצוע של גזר הדין, תסתכלו בעמודה הימנית בטקסט של התורה, מסופר רק מה בני ישראל עשו ויוציאו את המקלל וירגמו אבל לא מוזכר וישמחו את ידיהם על ראשו לא מוזכר אז מה הרבי שואל אם ככה למה רשי צריך צריך ממרחק יביא לחמו. בני ישראל עשו, מה עוד הם עשו? אז הוא אומר, דברים שכתובים במקום אחר, דחיה, תליה. למה לא יגיד פשוט? הרי הפרט של בישמחות ידיהם לא מוזכר פה. אתה שואל מה עוד בני ישראל עשו? זה בא לרמז שהם גם עשו שמיכה למרות שהיא לא כתובה פה. מנין לך שזה בא לרמז דברים של מקום אחר. יותר סביר להגיד זה בא לרמז על פרטים שכאן הושמטו. לא כתוב שהם שמכו את ידיהם. הבני ישראל עשו גם צמיחה. למה רש"י לא מפרש ככה? עד כאן השאלות של הרבי. והביאור של הרבי הוא כך. כולם חושבים שלרש היה קשה רק עשו מה עוד הם עשו שלא כתוב אומר רבי אלו מלבד זה היה קשה לו עוד דבר הרי הוא מתיק מהפסוק ובני ישראל עשו שאלנו למה הוא מתיק את המילה בני ישראל הוא לא מפרש אותה אומר הרבי זה מה שהוקשה לו לכן הוא מעתיק את כי אם כתוב ובני ישראל עשו, זאת אומרת שהפעולות הקודמות ויוציאו והרגמו מי עשו את זה לא בני ישראל אינדיאנים עשו את זה הכל הכל עשו בני ישראל אז בהתחלה כתוב ויציאו לא כתוב ויוציאו בני ישראל עוד יותר בהתחלת את הפסוק כתוב וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו אז אני מבין מי יוציאו בסוף אחרי שהוא אומר שהם הוציאו ורגמו הוא פתאום מוסיף או בני ישראל הזו כאילו מה עד עכשיו זה לא בני ישראל עזור מזה הרבי מדייק שכוונת הפסוק היא שהפעולות שפורטו למעלה לפני בני ישראל הזו ויוציאו והרגימו את זה אסור רק השומעים וכך כתוב באמת בציווי של השם ושמכו השומעים את ידיהם על ראשו ורגמו אותו אז זה השומעים צריך לעשות אז לכן היה קשה לרשי מה זה בני ישראל עשו זה דינים אחרים. חוץ מהדינים שש ששומעים הצוו כלל בני ישראל הוסיפו גם עוד דברים. אז לכן אני לא יכול להגיד בסמכו זה שומעים. אז לכן הוא אומר איזה דברים בני ישראל עשו א חוץ מהשומים הם עשו דחייה רגימה ויהיה. אז ראינו את ההבחנה הזאת בין השומעים שהם המבצעים הראשונים של הגזר דין לבין אחר כך שכלל ישראל כל העידה השתתפו אומר הרבי רק רגע אבל לפי זה יהיה ממש לא מובן אם ככה יוצא שמה שכתוב לפני בני ישראל הזו מי זה השומים השומים הצטרוו גם לסמוך את ידיהם ולא מוזכר שוישמחו את ידיהם אמה אז השמיכה לא בוצעה על ידי השומים לגבי שער דיני הסכילה שלא כתוב דחייה ולא כתוב תליה זה רש"י פתר בקלות הדברים האלה שלא מוזכרים פה רמוזים במילים ובני ישראל עשו מה עשו כל פרטים אבל השומעים הם לא נכללים בבני ישראל וכתוב במפורש מה הם עשו מה הוציאו ורגמו מה עם השמיכה הם לא עשו שמחת ידיהם על ראשו בחידוש מדהים וקשה קצת לבאר אותו תצטרכו להסתכל בדף כדי להבין את זה רבי זם ענה רש"י בכך שהוא התיק מהפסוק רק את המילים ובני ישראל אסור סטופ מעניין מה כתוב ברשי אחרי זה תסתכלו בני ישראל עשו אומר רש"י מה עשו כל המצווה מאיפה הוא לקח את המילה מצווה? בפסוק כתוב מצווה. כן, כתוב ובני ישראל עשו כאשר ציווה. אז הרבי שואל למה הוא לא התיקה כאשר ציווה? הרי הוא מדבר על המצווה. אז היה מתאים שיעתיק ובני ישראל מה הם עשו? כל המצווה, כלומר כל הפרטים של מצוות סכילה. הוא לא בני ישראל אסור זהו אומר רבי חידוש גדול בזה רצה רש"י לרמז שהביטוי כאשר ציווה השם את משה מוסב לא רק על בני ישראל אסור זה מוסב גם על תחילת הפסוק וירגמו אותו אבן עוד הפעם אבל נקרא את הפסוק בפנים כאילו היה כתוב ככה וגמו אותו בני ישראל כאשר ציווה השם ובני ישראל עשו גם הם כאשר ציווה השם זאת אומרת כאשר ציווה השם את משה מוסב גם על וירגמו אותו אבן שזה השומעים גם הם עשו כאשר ציוה השם וגם בני ישראל כלל העדה גם עסוק אשר ציוה השם אז מה זה כולל והרגמו אותו אבן מה שם הפירוש אצל השומעים שהם עשו כאשר ציווה השם זה כולל הסמיכה שלא הוזכרה שאלנו מה הם לא שמחו כן שמחו למה זה לא כתוב כתוב והרגמו אותו אבן כאשר ציווה השם זה כולל גם השמיכה שלא מוזכרת במפורש ומה זה בני ישראל עשו כן הם גם כן עשו עוד פרטים שהם מה? דחייה, רגימה ותליה. עכשיו יהיה מובן מאוד. שאלנו קודם למה רש"י לא מזכיר שהם עשו גם שמיכה? כי בני ישראל לא עשו שמיכה. השומעים שרגמו אותו אבן, הם עשו שמיכה. מאיפה אתה יודע? כאשר ציווה השם את משה זה כולל את הסמיכה שלא מוזכרת במפורש אבל בני ישראל לא נצטובו לעשות סמיכה לכן רש"י מזכיר רק דחיה רגימה ותליה אף לבובלך בהמשך השיחה רבי ממשיך להקשות. אז מה אמרנו עכשיו? שמה שכתוב וירגימו אותו בפסוק זה מתייחס לשומעים. הם נצטוו לרגום. שואל הרבי הזך רש"י מייחס בפירושו את הרגימה למי? לפרטים שבני ישראל עשו. איפה אני רואה את זה? עוד הפעם נסתכל ברשי כג פסוק כג אומר רש"י בני ישראל עשו כל המצווה האמורה בסקילה במקום אחר מה? דחיה, רגימה ותליה. רגימה הרי רגימה הצתו השומעים וכתוב כבר שהם רגמו אותו. אז מה עוד פעם אתה אומר בני ישראל אתה שוב בסקי רגימה? מה אתה רוצה להגיד לי? גבר רקטילה רגמו העדים רגמו כבר את ה מקלל ומה הם באו להוסיף א על הגביה לרגום אותה בשביל מה כבר רגו אותו אלא מה היא תגידו הגיוני אפשר להגיד שייתכן יש מקרים כאלה שאחרי רגימת השומעים שהם עדים מעטים, הנסקה לא נהרג סופית ואז בני ישראל מוסיפים הם באים לבצע וידור הריגה, וידו רגימה. יש לזה סימוכין לרעיון הזה. יש לא כאן אצלנו אבל בכמה מקומות שמדובר על עונש סקילה אז הפסוק אומר למשל בדברים פרק יז פסוק ז כתוב שמה על סקילה אז אומרת אומרת התורה יד האידים תהיה בו כבר ראשונה להמיתו הם סוכלים אותו ראשונים יד כל העם באחרונה זאת אומרת שאם הוא לא נהרג ברגימה הראשונה של העדים אז שער העם ממשיכים וסוקלים אותו עד לוידוי שהוא מת לגמרי. אז אם ככה אין בעיה. הרבי אומר אז אז אין שאלה פה נכון וירגמו אותו האבן מהשומים ואחרי זה כנראה הוא לא נהרג. אז הוסיפו שער העם ורגמו אותו עד למיטתו המושלמת. שואל הרבי זה לא מתאים. למה? מה שכתוב שם יד העדים תהיה בו בראשונה ויד העם ביד כל העם באחרונה. זה דין תיאורטי שאומרים אם יהיה מצב כזה ויצטרכו לסכול אז הקדוש ברוך הוא מצווה קודם העדים יזרקו עליו אבנים ואם תיאורטית יכול להיות מצב שהעדים הראשונים לא הצליחו לגמור את מיטתו אז יש אופציה שיד כל העם באחרונה אבל הרבי שואל כאן זה לא מדובר על דין תיאורטי מדובר על מיסה שהויו מדובר שהידים רגמו אותו עכשיו בא רש"י ואומר ובני ישראל עשו גם רגימה זאת אומרת שרשי יוצא מתוך הנחה שכך היה מעשה שהרגימה של העדים לא הרגה אותו לחלוטין מי אמר לך מנין לרשי זה אולי הוא נהרג כבר ברגימה של העדים ולא צריך יותר רגימה של כלל ישראל, לא צריך להוסיף רגימה בטרייתה. אז הרבי הולך עכשיו להסביר מה בסיפור של התורה מכריח את רש"י להגיד שברגימה הראשונה של השומים המקלל לא נהרג סופית וברור לרשי שאחרי זה ובני ישראל עשו מה הם עשו עוד גם רגימה פעם שנייה מאיפה הוא מוציא את זה פה אתם צריכים להסתכל עוד פעם בדף הקודם בעמודה הימנית איפה שיש כל הסיפור מהתורה אך נראה דבר מעניין הרבי עוקב אחרי סדר האירועים והנבואות והציוויים שהיו פה בפסוק אז ככה לאחר חר שסיפרה התורה שקלאו את המקלל של המדבר כדי לברר את עונשו מעת השם אז מתחיל ככה כמה שלבים שלב ראשון ההוראה העכשוית השם אומר למשה הוצא את המקלל מחוץ למחנה ושמכו השומעים את ידיהם על ראשו ורגמו אותו כל העדה אוקיי מיד אחרי שהוא גמר להגיד למשה מה לעשות במקלל של המדבר העכשוי, מיד מוסיף הקדוש ברוך הוא הוראה למקלל הדורות אם יהיה מקרה שמישהו יקלל. ושם כתוב ככה. ואל בני ישראל תדבר לאמור שמי שיקל את אלוקיו מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה. מה זה כל העדה? לא רק השומים, אלא כל העדה ירגמו אותו באבנים. אוקיי? מיד אחריה, אחרי הנבואה שהשם אמר למשה, כתוב שמשה אמר את זה לבני ישראל. בואו נראה. כתוב פסוק כ"ג. וידבר משה אל בני ישראל. מה הוא דיבר? מה נראה לכם? מה הוא דיבר לבני ישראל? אפשר להגיד שהוא דיבר לבני ישראל את ההוראה העכשוית להוציא את המקלל ולרגום אותו. אפשר להגיד שהוא דיבר על בני ישראל את ההוראה העתיד למקלל הדורות. איך נדע? מדייק הרבי משהו מעניין. לגבי ההוראה האחשבית מה לעשות כתוב בפסוק יג וידבר השם אל משה לאמו הוא מצווה על משה הוצא את המקלל ואתה תדאג ששמכו כל השומעים את ידיהם על ראשו ורגמו אותו כל העדה אבל אחר כך בביצוע אומר ואל בני ישראל תדבר לאמור מה? אז אז הוא אומר וידבר משה אל בני ישראל אז מה הוא דיבר? הוא סיפר להם את ההוראה לדורות. ואם תסתכלו בפנים יש שמה כמה וכמה פסוקים. מה יקרה אם מי שיקל וכולי וכולי ומה צריכים לעשות? את כל זה משה מסר אל בני השם אמר לו אל בני ישראל תדבר לאמור את מה? את ההוראה של המקלל לדורות. ואחרי שהוא גמר להגיד להם את ההוראה של המקלל לדורות, אז כתוב שהם עשו את הביצוע ויוציאו את המקלל אן מחוץ למחנה והרגימו אותו אבן ובני ישראל עשו כאשר ציווה השם את משה מאוד מוזר יש עכשיו בעיה אקטואלית מקלל קלב את כל העם מה עושים איתו תגמור את הדין של המקלל הנוכחי אחרי שירגמו אותו אז תאסוף את בני ישראל ותגיד להם רבו יסי אם יקרה עוד פעם כדבר הזה לעתיד לבוא מקלל הדורות כך וכך יהיה דינו למה הקדוש ברוך הוא דאג שמשה שיגיד לבני ישראל את ההוראה של מקלל העתידי של לדורות אם יהיה מקרה כזה. למה צריך להגיד את הפרשה הזאת לפני שהם ביצעו את הגזר דין ממקלל הנוכחי? מיותר לא אומר הרבי משהו מדהים. מזה הבינו כל העדה שהקדוש ברוך הוא רומז להם פה משהו בקריצה. הדין של המקלל נוכחי הוא רק הוצא את המקלל ורגמו אותו ושמחו השמים את ידיהם על ראשו ורגמו. אבל למה הוא מספר לי עכשיו את הדינים של מקלל הדורות? כנראה הוא רוצה שכמו שבמקל לדורות. מה כתוב שם? תסתכלו פסוק טז. ונוקב שם השם מות יומת רגום ירגימו בו כל העידה. זאת אומרת שלא די שהשומים ירגמו אותו, אלא הקדוש ברוך הוא מצווה שכל העדה תרגום אותו. אז מזה הם הבינו שהקדוש ברוך הוא מעוניין שאף על פי שרסמית הוא אמר למשה רק שהשומעים ירגמו. אבל בזה שהוא רימז להם שלעתיד לבוא ורגמו אותו כל העידה, למה הוא אומר לנו את זה עכשיו לפני ביצוע גזר הדין? כי הוא רומז שאנחנו ניקח את החוק של העתיד ונבצע אותו גם במקלל הזה שכל העדה תרגום אותו לוידוי רגימה מוחלטת מעניין נשמע טוב אבל הרבי שואל רגע רגע רגע הרי גם במקלל המדבר כתוב ורגמו אותו כל העדה זאת אומרת, לא רק בפסוק טז, שמדובר על מקלל העתידי לדורות, כתוב כל העדה הרגמו. גם לגבי המקלל הזה, בפסוק יד כתוב ורגמו אותו כל העדה. אבל מעניין מה רש"י מפרש בפסוק יד? תסתכלו בפנים כל העדה אומר רש"י במעמד כל העדה ששלוחו של אדם כמותו אז זאת אומרת בדין של המקלל העכשוי גם כתוב ורגמו אותו כל העידה אבל מעניין רש"י לא אומר שכל העידה פיזית רוגמים אותו רק העידים צריכים לרגום אותו הם מוציאים והם סומכים את ידיהם אז מה זה כל העדה? אומר רש"י, במעמד כל העדה. מעניין למה הוא צריך להגיד את זה? כתוב כל העדה. כל הע לא לא רש"י אומר לא כל העדה הרגמו אותו. רק הכוונה שבמעמד כל העדה בפומביות זה יעשה. אבל לא שכולם ירגמו. לא. אז אם ככה אז גם בפירוש גם במקלל הדורות תפרש ככה אז מאיפה הם קיבלו רמז שהם צריכים לעשות וידוי הריגה אז הרבי מבאר את זה בביאור נפלא יש כאן תופעה של חריגות המקרה של מקלל המדבר בעונש שלו מצינו דין חריג שלא קיים באף אחד מחייביות בית דיל מה ושמכו כל השומעים את ידיהם על ראשו באף אחד מחייבי בית דין גם הרמבם מביא את זה אין כזה דין שלסמוך את ידיהם על ראשו של הנידון למוות. ומעניין מה אומר רש"י. למה שמכו ידיהם על ראשו? מה הם מברכים אותו ברכת כהנים? שמע הם סומכים את ידיהם על ראשו? אומר רש"י, את ידיהם אומרים לו מי הסומכים? מי זה הסומחים? השומעים ושמכו השומעים את ידיהם על ראשו מה הם אומרים לו דמך בראשך ואין לנו ננשים במיתתך כאילו סליחה שאנחנו הורגים אותך זה לא זה העונש לא יהיה עלינו שאתה גרמת לך זאת אומרת זה מין התנצלות כזאת אנחנו הולכים להרוג אותך אבל א שלא עלינו חס ושלום העונש שהרגנו אותך אתה גרמת לך שואל הרבי מוזר מה זה ההתנצלות הזאת ואם כן למה בשאר מיתות בית דין אין את זה זה לא הגיוני התורה מצווה על סנהדרין להרוג אותו אז הסנהדרין יגידו לו סליחה שאנחנו נאלצים להרוג אותך שלא יהיה עלינו כפידה ממך מה זה הדבר הזה הוא חייב מיתה למה שנה נשים במיתתך הקדוש ברוך הוא ציווה להרוג אותו דעת זכנים מבעלי התוספות הבחין בשאלה הזאת והוא שואל מה נשתנה המיטה זו שהיא בשמיכה אלא לפי שבשעת גמר דין אומר הלכה שלא לא כתוב ברשי שעת גמר דין צריכים העדים לומר בפי בפירוש כמו ששמעו מפי המברך הם באים להעיד שהוא קילל אז הדיינים שים אותו מה הוא אמרני לא יכול להגיד לא יכול להגיד אנחנו לא הורגים אותו אתה חייב להגיד בדיוק מה הוא אמר הם צריכים לחזור על הקללה עם שם השם אז מילא זה מה שמפחיד אותם אומר הדעת זכינים לפי כך סומכים אתיהם עליו לומר העוון הזה שאתה גורם לנו עליך לא עלינו רעיון יפה אבל הרבי אומר רש"י לא אומר ככה רש"י אומר ואין לנו נאנשים לא על זה שאנחנו צריכים לבטא את שם השם ולקלל אין לנו אנשים במיתת וגם הוא לא אומר שאתה גורם לנו אלא שאתה גרמת לך אז למה אני צריך להתנצל שחייב נגמרו על פי תורה אני חייב למה שנענש במתחם מה למה צריך את ההתנצלות הזאת ורק במקלל מעניין הרבי אומר מצאנו גם עוד חריגות נוספת שיש יש בדין של המקלל. אם תסתכלו היטב שוב בדף הראשון בטקסט של התורה, תראו דבר מאוד מעניין. בפסוק יד שם נאמר הדין של מקלל המדבר. אז כתוב הוצא את המקלל. כתוב ושמכו כל השומעים את ידיהם וכתוב ורגמו אותו כל העידה בביצוע אותו דבר ויוציאו אותם קלל והרגמו אותו אבם מה לא כתוב פה הביטוי של מיטה בכל חיבי סקילה כתוב מות יומת דמי אמבם פה כתוב ורגמו אותו מעניין במקלל הדורות כן כתוב תסתכלו בפסוק טז שלעתיד לבוא איש איש כיקל ונוקב שם השם מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה למה פה לא כתוב מות יומת אומר רבי דבר מעניין מאוד אתה יודע מה החריגות של המקרה של מקלל המדבר? יש דין שאי אפשר לחייב מיתה רק בעידים ובהתראה. כלומר צריך שיהיה שני עדים שהוא עשה את המעשה אבל זה לא מספיק. צריך לוודא שהייתה לפני איזה התראה שיתרו בו. דע לך שמה שאתה עושה תהיה חייב סקילה. אם לא יתרו בו זה לא חייב מיתה. אתה יודע מה מיוחד במקלל המדבר? לא היה שייך שם שתהיה התראה. עדים היו התראה. הרי כתוב מפורש שלא פורש מה יעשה לו. הם קלעו אותו עד שהקדוש ברוך הוא יגיד מה דינו. אז הם לא יכלו להגיד לו שמע אתה מקלל אתה חייב מה הם לא יכולים להגיד אתראה לא סקילה לא שריפה לא חנג ולא סעיף אפילו לא מלכות אז אין פה התראה אז אם אין התראה כלל גדול שאם אין התראה אין מיטה אי אפשר להרוג מיטת בית דין בלי עדים עם התראה פה לא הייתה התראה. חייבים לומר, אומר הרבי, שכאן בגלל החציפות והחילול השם שהיה פה במדבר, הייתה פה הוראת שעה, יוצאת דופן מהקדוש ברוך הוא, לרגום את האיש הזה באבנים, אבל לא כתוב מיטה. זאת אומרת אני לא יכול להגדיר אותו כחייו מיטה הוא חייב רגימה מעניין גם כתוב איך כתוב וירגמו אותו אבן הבבן כתוב וירגמו אותו באבנים ומת פה כתוב והרגמו אותו אבן היה דין יוצא דופן מהמקלל הזה שחייבים לזרוק עליו אבן שתרגום אותו אבל אין חיוב להרוג אותו אז לכן כשכתוב במקלל הנוכחי במדבר ורגמו אותו כל העדה אבל לא כתוב שם מות יומת למה אמרנו עכשיו כי הוא לא באמת חייב מיתה אין התראה. אז איך רש"י יפרש? ורגמו אותו כל העדה. אם כל העדה, אם כל אחד יזרוק אבן אחד, הוא יהפך להיות לרסיסי איברים. אמרת שהוא לא חייב מיתה, רק חייב לזרוק עליו עבר. אם ימות זה ימות, אבל יכול להיות שלא ימות. אז אומר רש"י, מה זה כל העדה? במעמד כל העדה. אני לא יכול להגיד שהקדוש ברוך הוא ציווה שכל העדה ירגמו אותו כי אחרת זה נקרא שחייב אותו מוות בלי התראה אבל כשבני ישראל ראו שעוד בתרם הספיקו לבצע בו את הגזר דין הקדוש ברוך הוא קורץ להם חבר'ה לעתיד אם יהיה איש שיקל אז אז מה יהיה? מותיומת פה כן יהיה חיובסקלתיד לבוא. רגום ירגמו בו כל העדה. שם הכוונה כל העדה ממש כל העדה. אז הם הבינו מכך שלמשה הוא אמר לבצע את הדין הרסמי הוראת שעה רק לזרוך עליו אבן. אבל הוא רמז ול בני ישראל תדבר למו עוד לפני ביצוע גזר הדין כדי שהם יבאו מהדין של מקלל העתידי ויבצאו את זה גם במקלל הנוכחי זה מה שהם עשו אז מלא מזה הבינו בני ישראל שכמו שבמקלל העתידי כתוב מות יומת ורגמו בו כל העדה הכוונה כפשוטו אז גם פה הם באו ורגמו אותו כולם אז עכשיו אני מבין מאיפה רש"י למד שאלנו קודם למה רש"י מזכיר בבני ישראל עשו כל המצווה המורה בסכילה במקום אחר שמה דחייה רגימה או תליה שאלנו למה הוא מזכיר רגימה רגימה זה לא במקום אחר פה כתוב רגבה עכשיו יהיה מובן מהסיפור רש"י הבין שכך היה מיסה שהראשונים זרקו עליו השומים אבן זה פגע בו קשות אבל הוא לא מת ואז בני ישראל המשיכו לרגום אותו עד שהוא ימות ואולי אפשר להוסיף שזה הפירוש המורה כל המצווה אמורה בסקילה במקום אחר מה פה מקום אחר ומקום אחר שנאמרה רגימה זה לא הרגימה של כאן כאן הרגימה היא רק הוראת שעה לזרוק עליו אבן אחת אבל יש ממקום אחר ששם כתוב מות יומת וירגמו את האבן אז את זה בני ישראל עשו ממה שהם הבינו מההוראת שעה מהקדוש ברוך וזה הרבי הסביר את הרשי בצורה מופלאה. משנן את השיחה הזאת, נלמד אותה לכבוד שבס קודש. אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים. שבת שלום.