'איש או אשה' - ג' פעמים?! - מניעת 'אפליה-מיגדרית'...פרשת שופטים הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ו

שלום לכם צופי ומאזני בעז שבוע אנחנו כבר נכנסים לחודש אלול ראש חודש אלול השבוע מתכוננים ליום המשפט הגדול של ראש השנה ויום כיפור פרשת שופטים ונלמד היום נושא מעניין על פרשת שופטים. בתחילת הפרשה כתוב במקרה של עבודה זרה. אומרת התורה וזה הלשון כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר השם אלוקיך נותן לך איש או אישה אשר יעשה את הרע בעיני השם לעבור בריתו וילך ויעבוד אלוהים אחרים וישטחו להם פסוק ד' הוא אומר והוגד לך ושמעת ודרשת היטף והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל פסוק הו הוא ממשיך ואומר והוצאת את האיש ההוא או את האישה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה לשעריך את האיש או את האישה וסכלתם באבנים ומתו יש פה שאלה עצומה ידוע הכלל שבכל הש"ס בכל התורה כולה ישוה הכתוב איש לאישה לכל עודין שבתורה. אם זה לגבי דיני ממונות לומדים את זה במסכת בבא קמה טו עמוד א'. לומדים את זה מואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. אם זה באונשי גוף למדים את זה מהפסוק בבמדבר הו איש או אישה רק יעשו מכל חטאת האדם אז זה כבר כתוב העניין הזה שלומדים ממנו שאין נבדיל בין איש לאישה שאלת השאלה אם כן למה כאן הוצרך הכתוב להדגיש בתחילת העניין איש או אישה וכי תעלה על דעתך שאישה שעבדה עבודה זרה אינה נהנשת אה בגלל שהיא אישה הפלית האישה לטובה הרמבן מתייחס לזה והוא אומר והזכיר יש אישה כי בעבור כל דעת האישה תתפתל לעבוד עבודה זרה היא רואה אות ומופת שנעשה לפניהם לפניה זה משפיע עליה רגשית. הוא מביא הוכחה מירמיהו וכן הזכיר באוב עידוני גם כן איש או אישה כיהיה בהם אוב עידוני כתוב מכשפה לא תראייה. למה לא כתוב מחשב? כי אנשים מצויות מפות אבל ההסבר הזה קצת לא מובן מאיכת תיסי למה נחשוב שהתורה תתחשב בקלות דעת החוטה לפוותרו מעונשו בגלל שהוא קל דעת אז הוא צריך להיות פטור מעונש העונש הוא על המעשה צ כאן חייבים להדגיש שזה לא דומה למה שאמור בעניין האריות. שם גם כתוב בויקרא פרק ככ כ פסוק י כתוב איש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת ראהיו מות יומת הנועף והנואפת למה צריך להגיד שגם הנועפת פשיטה שניהם כתוב אותו חטא שמה אפשר עוד להסביר י והעבור שם מבוצעת על ידי שניים חיים והתורה אומרת שדרכו של איש לכבוש אז היה המקום לחשוב אולי שנפתור את האישה מפני שהיא נכבשת אז היא לא לגמרי אשמה אבל כאן מדובר ביחיד או יחידה שעבדו כל אחד מדעת עצמו אז מעט זה שכלות דעתי סיבה לפתור אותה מעניין הרמבן ממשיך לא מסתפק בתירוץ הזה מביא ספרי בספרי דרשו מתייחסים לריבוי הזה למה כתוב איש ואישה אז אומר הספרי היות ובמדיח מסית ומדיח נאמר לאל יצאו אנשים בני בני בלי יל בעיר הניתחת כתוב יצאו אנשים רק אם דכיה היו גברים ואין הדין ההוא ככה בנשים אז היה מקום לטעות שגם ביחידים שעובדים עבודה זרה נשים פטורות אז לכן הוא ראה צורך להדגיש שבעובדי עבודה זרה לא המדיחים העובדים שווה באיש ואישה מעניין בדקתי כפר פל הזה של איש או אישה מופיע בתורה שמונה פעמים. יש כל מיני סיבות לזה. בוא ניקח כמה מהם. בשור נגח שהמית כתוב והמית איש או אישה. סכל סתכל וכיישמינה שאם הוא המיתה הוא לא יהיה חייב. כן, היה יכול להיות אבא מינה כזאת. תורה שוללת את זה, אבל היה מקום לטעות. למה? כי העניין שרוצח חייב מיטה זה לא כמו שבבית המשפט של העולם גם לא כל הבתי דין מחייבים מיטה על רצח. אבל אפילו אם כן, זה לא בגלל עצם הדבר שהוא רצח. אדם והראיה אסור להגיד את זה בקול על פי התורה מי שרוצח גוי עובר על לא תרצח אבל לא חייב מיתה הוא לא יהרג ולמה הגוי לא באדם מסתבר שה יוקר של חיי אדם לפי התורה זה לא כמו היוקר לפי חוק חוקי הדמוקרטיה שכל בני האדם שווים. לפי התורה, יהודי הוא חייל של הקדוש ברוך הוא שמקיים תרייג מצוות. ואם הורגים אותו פגמת בתוכנית של המצוות של הקדוש ברוך הוא. היה מקום להגיד זה לא נכון אבל היה אפשר לטעות שאולי אישה היות והיא לא חייבת בכל התרייג מצוות אז היא חייל פחות חשוב ועל הריגתה אסור להרוג אותה אבל אולי הריגתה לא עד כדי לחייב מיתה אז יש מקום שהתורה תחדש אין הבדל איש או אישה למרות שהיא חייבת פחות מצוות חייה יקרים לקדוש ברוך הוא שמי שהורג אותה אותה השור יסכל וגם בעליו יאמר בנגעים גם כתוב איש ואישה כי יהיה להם נגע בראש ובזקן אומרים המפרשים זה בגלל שיש שם גם ראש וגם זקן צריך להדגיש איש ואישה כי אישה אין לה זקן באוב ועידוני כבר אמר הרמבן אבל אוב ועידוני זה יותר כישוף מאשר עבודה זרה שהוא לא עובד שם את האוב או את העידוני, משתמש איתם ככלי כישוף. אפשר להגיד היות ואנשים מצויות מכשפות דעתם קלה אז אולי היא נתפסה יותר לכישוף. בנזיר גם כתוב איש או אישה כי דור נדר נזיר להשם. למה צריך להגיד איש או אישה? אפשר להסביר היות והאישה משועבדת לבעלה הייתי חושב שאין לה את הסמכות לנדור איך יכולה לנדור שהיא לא תאכל אז יכחיש יופיה יכולה לנדור שהיא לא תשטוף כלים אז הייתי חושב שאין לה בכלל כוח לנדור נכון בעלה יכול להפר את נדריה אבל החידוש הוא שאם היא נדרה ולא הופר נדרה נדרה קיים גם זה דבר חידוש הייתי חושב שאין לה רשות לנדור בכי מ ש עובדת לבעלה אבל כאן הפלא הוא שזה לא רק אם היה כתוב פעם אחת איש ואישה איש או אישה היינו יכולים להסתפק בתירוץ של הספרי כן מה שהוא אמר שלא נחשוב כמו שהמדיחים רק אם הם היו גברים זה עירדחה כאן אז הוא בא להגיד שבעובדים זה לא כך גם איש וגם אישה אוקיי אבל פה הבעיה היא לא רק שהוא אמר פעם אחת איש ואישה הוא חוזר לותו כפל של איש ואישה שלוש פעמים באותו עניין עוד הפעם האיש ההוא או האישה ההיא את האיש או את האישה מה הולך פה בדרך א בדיחותה צריך להיות פותח במי זהבדיח אותה שמתי לב שזה מופיע רק בפרשת שופטים אולי יש לומר שבית המשפט לא מוכן שיהיו מנוסחים חוקים עם הפליה מגדרית שיזכירו רק את האיש אז הוא דואג תמיד שומר איש או אישה מורים מורות כן אבל זה בדרך בדיחותם זה באמת פלא גדול אז זאת אומרת מה שהרמבן הביא מהספרי שהוא רצה לחדש זה מספיק על פעם אחת הראשונה פעם הראשונה שכתוב איש האישה אז פתרת את השאלה אחר כך שהוא חוזר עוד הפעם ואומר והוצאת את האיש ההוא או את האישה היא מה היא כמשמחיטה לעל דתך שאני אוציא לי סקילה מישהו אחר לא את האיש ההוא שעבד עבודה זר מה זה האיש ההוא בטח ההוא אלא מי מעניין אחד המפרשים שמתייחס לזה המשך חוכמה מאיר שמח מדווינסק הוא אומר כך עוד יש לומר דכיוון לזה דרק איש לבדו או אישה לבדה נסכלים הם היו עובדי גילולים איש עם אישה כלומר בני זוג ייתכן שאחד מהם עבד לא בשביל שקיבל את עבודה זרה לאלוהה הוא עבד אותה לאהבת אשתו האדוקה היות ואשתו הדוקה בעבודה זרה הזאת הוא לא רצה ללכת לנגדה או היא האישה עבדה בגלל יראתה מבעלה האדוק וה כאן הוא מסיים בחינה הלכתית מי שעובד עבודה זרה מאהבת אדם או מהירת אדם רבה סובר שהוא פטור מסכילה ולכן אומר לכן הפסוק דיק שעשו עשו את הדבר הרע הזה. מה זה את הדבר הרע הזה? הוצאת את האיש אשתי אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך. שרק אם הם עשו את זה באופן של רע, לא באופן של בגלל בן הזוג, אלא בגלל שבאמת התכוונו לכפירה בהכרה באלילים כאלוה. אז תהרוג אותם. יפה. אבל הפירוש שלו צריך עיון. הרי בעבודה זרה סוקלים על המעשה אין לה דיין אלא מה שאינ רואות רואים בן אדם שתחווה על הפסל וצריך שיהיה גם עידים והתראה העובד הזה לא אמר לעידים שיתרו בו שהוא משתחווה מירת בת זוגו בן זוגו או בת זוגו כן כן אז מה כל עובד עבודה זרה במיסה א נמצא מישהו שעבד עבודה זרה במיסה יוכל לפתור את עצמו מסכילה מספק שמה הוא עבד מהירת אוהבת בין הזוג שלו זה הרי דבור שבלב עוד יותר אם תסתכלו בפסוקים תראו בתחילת עניין הוא כבר מודיע שמדובר באיש או אישה אשר יעשה לא כתוב אשר יעשו הזוג ביחד בהמשך כתוב וילך ויעבוד אלוהים אחרים לא כתוב וילכו ויעבדו אז למה אכפול זאת הכתוב בפסוק ה באותו פסוק פעם שלישית את האיש או את האישה מעניין כאן הוא כבר משמיט את המילה ההוא. תחילת פסוק היה אומר והוצאת את האיש ההוא או את האישה ההיא. ומיד אחרי זה הוא אומר את האיש או את האישה. מה זה טעם הביתי? ולמרבית הפלא. רש"י בכלל לא מתייחס לכל השאלות האלה שמתבקשות מעליהם. ולא מצאתי הסבר למה רש"י לא מתייחס. אז ננסה לחשוב איך אפשר להסביר את זה שזה יהיה מובן על פי פשוטו של מקרא. אולי יש לומר שעיקר הפרשה הזאת כאן של עבודה זרה בפרשתנו לא בא לחדש את הדין של סכילה לעובד עבודה זרה במזיד והתראה. לא זה הנושא של הפרשה. למה? כי אם זה היה כך היה צריך לכתוב את זה איפה? בפרשת שלח. שם כתוב מה הדין של בית דין ששגו בהוראתם בעבודה זרה ועשו כל הציבור על פיהם ושם גם הוא מחלל את הדין של יחיד שעבד עבודה זרה בשגגה שחייב חטאת שמה היה צריך לבאר שמי שעובר את עבודה זרה חייב סקילה למה הוא מביא את זה פה אולי יש לומר שפה פה זה דין בסנהדרין, לא דין בסקילה. פה היות וזה פרשת משפטים ושפטו את העם משפט סד הוא בא פה לתת הוראה לשופטים איך הם צריכים להתייחס למשפטו של עובד עבודה זרה במיזית. אז איך הוא עושה את זה? יוצא ככה בתחילת הנושא בפתיח הוא אומר מדובר פה בשמועה לא ברורה אם ימצא בקרבך ימצאו איש או אישה אפשר אולי לפרש ש לא ידוע בירור יש שמורה כזאת איש ואישה עבדו עבודה זרה כמו שכתוב בהמשך בפסוק ד' והוגד לך ושמעת אתה שמעת איזה שמועה שמישהו השתחווה בפרהסיה לעיני כל ישראל אם זה היה לני כל ישראל אז אין שאלה בכלל כן מדובר בשמועה לא ברורה לא ברור אם אחותיהו איש או אישה כאן פונה התורה לסנהדרין ואומרת להם אל תמרו להוציא עליו דין סקילה עד שיהיה ודרשתה היטב והנה אמת נכון הדבר עובדתית קודם שבאו עדים והעידו על פלוני או פלונית שעשו מיסת החוויה לעבודה זרה מה עוד אתה צריך לברר? נעשתה התויבה הזאת בישראל. זה גם כפי לשון. אם אמת נכון הדבר אנחנו יודעים מה זה הדבר. עבודה זרה. היה יכול להגיד דרשת היטב אם נעשתה התובה. הוא אומר אם אמת נכון הדבר והוא מוסיף נעשתה התuiבה הזאת. כי לפעמים יכול להיות שזה נעשה אבל לא באופן של תואבה כי אולי עושה את זה בגלל בן זוגו או בת זוגו לא לשם עבודה זרה זה גם צריך לבדוק עכשיו תבואו ותשאלו למה דווקא בחטא זה הדגישה התורה את הצורך המיוחד בדרישה וחקירה היטב כאן צריך להוסיף משהו. שאלנו קודם הרי רואים את האיש במיסו השתחווה לעבודה זרה. עבודה זרה למרות שהחיוב הוא על המיסל הביטוי של עבודה זרה זה מעשה פולחני אבל עיקר של חטא עבודה זרה זה במחשבה ואמונה באלילים. עכשיו מצאתי בדרשות הרן רעיון מעניין הוא מתעגב על המילים ודרשת וחקרת היטב שכתוב בעירני דחת אז אומר מצינו הלשון הזה בתורה בג' מקומות האחד בעיר הנידחת שכתוב בה ודרשתה וחקרתה ושאלתה היטה והנה אמת נכון הדבר דבר השני קם בעבודה זרה בדרשתה היטב והנה אמת נכון הדבר והשלישי בעידים זוממים גם שם כתוב ודרשו השופטים לפני שהם קובעים דין מוות שמתם לבדיוק יש פה בעיר הנידה אחת כתוב הרבה ביטויים דרשת וחקרתה ושאלת היית בעבודה הזוהר מה כתוב ודרשת היטב בית דין זהומים כתוב ודרשו השופטים אומר הרן אף על פי שרבותינו דרשו שהדין של חקירה ו דרישה הוא בכל דיני ממונות גם כן לא רק בעבודה זרה אף על ברן אני אומר אומר הרן שלפי כך נכתבו אלה הלשונות בא המקומות בלבד להאיר אותנו שכל דבר דבר שמציאותו רחוקה, אין ראוי שיאמינו השופטים ויענישו הנחשד עליו, אלא אחר הדרישה הגדולה. וכפי רוחק מציאות העניין, כן ראוי שתהיה דרישה יותר גדולה. אז אומר, ואין ספק שאין בתורה עבורה יותר חמורה מעבודה זרה. כפי חומר העבירה הזאת ראוי להיות נכשלים במועטים ושאין ראוי שיחשד שנכשל באיש ושאין ראוי להענש רק אחר החירה הגמורה אבל בזה עצמו אומר שתי דרגות הכי רחוק זה הכי מופרח שעיר אחת כולה יסכימו לעבור עבודה זרה כל תושבי העיר ניפליג להעריך בעיר הנידחד שנתחזק מאוד בדרישה וחקירה ושאלה כי זה קשה להאמין שקרה דבר כזה אבל יחיד העובד עבודה זרה אין מציאותו רחוק כל כך אף על פי שגם זה קשה שיקרה מפני זה לא ציווה השופטים להפליג כל כך בחקירה כמו שציוע בעיר נידחת כאן אמר רק ודרשתה אתה אבל אף על בכן אומר עוד שכדי למצוא איש אחד אפילו שנכשל בעבודה זרה זה רחוק יותר מ שימצא כשלון בשאר העבירות לחומר שבה לכן כתוב בדרשת היטב אסור לחשוד ולהעניש איש מישראל על דבר המכואר הזה אם לא אחר טוב הדרישה עכשיו אפשר לקרוא את הפסוקים ככה פסוק ה בה התחלה כתוב איש ואישה זה הייתה שמוע כי מצא בקרבך מצאו משהו אירוע של עבודה זרה וכתוב והוא גד לך ושמעת נשחקרת היטב שמעת שמועה לא ברורה איש או אישה מישהו עבד עבודה זרה אז בפסוק ה הוא מדגיש והוצאת את האיש ההוא או את האישה ההיא דהיינו שהתברר לנו בוודאות שהם אלו שעשו את הדבר הזה וקיבלו את העבודה זרה באלוה הם עשו את הדבר הרע הזה לא מסיבות של יחסי זוגיות אלא מסיבות של כפירה ובאמת יש לזה רמז בספרי הספרי דורש על המילים והוצאת את האיש ההוא אומר זברי ההוא ולא אנוס מה הכוונה אנוס נראה לי שהכוונה היא מיראת אשתו או מיראת בעלה. למה? כי אם הכוונה אנוס בכפייה לא צריך פסוק להגיד אונס רחמנא פטרי בכל התורה כולה. אבל בעבודה זרה אמרנו קודם הדין הוא שאם הוא עבד מאהבת אדם אוירת אדם אז הוא פטור. אז אנוס הכוונה אם האנוס בגלל שבת צדדית מבן הזוג או בת הזוג הוא עשה את זה למענם אז הוא פטור ההוא ולא אנוס ולא שוגג אם הוא לא ידע שעבודתה בכך הוא שוגג ולא מוטעה אם המיסית יטעה אותו שזה לשם שמיים זה לא עבירה בכלל את האישה היא אומר ההיא לא אנוסה ולא שוגגת ולא מותטת אז זאת אומרת הוא בא להגיד מה הוא בא להגיד ב פעם שנייה שאומרת האישה אישה הוא או את האישה היא שהתברר לך ללא ספק לא סתם שמועה ששמעת התברר לך אחרי דרישה וחקירה שהם הם שחטו תשאלו את זה התורה צריכה להדגיש חורמיק המשמלה זה פשיטה אם אין וודאות מוחלטת איך אפשר לסכול יש לומר שהוא בא להבדיל את חטא היחיד בעבודה זרה מחטא עיר הנידחת בחטא עיר הנידחת מצינו שדי בהתראה קולקטיבית כללית יש על זה גם שיחה של הרבי בפרשת ראי הרמב"ם אומר בעניין יראה נידחת כך בעיר דין ירנידחת בזמן שתהיה ראויה להעשות עיר הנידחת בדין הגדול שולחים ודורשים וחוקרים עד שידעו בראיה ברורה שהודחה כל העיר אורה וחזכרו לעבודת כוכבים ואז אחרי שהמידע הזה הגיע שיש כאן רוב עכשיו צריכים להגיד איך אנחנו מטילים עליהם דין של עיר הנידחץ או לתרות בהם לא כיחידים כדי לבצע בהם דין עיר הנידחת שזה דין של ציבור צריכים להתרות בהם אז אומר הרמבם אחר כך שולחים להם שני להם כל העיר שני תלמידי חכמים להזירם ולהחזירם אם חזרו ועשו בתשובה מותר ואם לא אם יעמדו בהבלתם עולים עליהם עד שיבגע העיר הריבד אומר על זה לא מוצאכם בניו שאומר שאם חזרו מוטב אומר טוב הדבר שתועיל להם התשובה אבל לא מצאתי תשובה מועלת אחרי התראה ומעשה הוא כבר הם כבר הותרו ועשו אז איך עכשיו ל תשובה. אז מפרשי הרמב"ם כותבים, הרבי גם מביא את זה בשיחה חלק טשת ראי, שהיות בהתראת שני התלמידי חכמים היא לא אישית. הם עומדים ודורשים מבני כל העם ומזהירים אותם כציבור לחזור בתשובה. אז זה התראה כללית. אז זה לא נקרא התראה גמורה. לכן אחרי זה יכולים לחזור בתשובה. אז עכשיו כדי להבדיל את הדין של העובדים היחידים מדין של עיר הנידחן אז אולי הפסוק פה צריך לחדש את האיש ההוא שהתברר לכם בוודאות שהוא אישית חטא במזידה גמורה ומה החידוש מה יהיה אם זה יהיה יחידים רבים יש עיר של חצי מיליון תושבים 300,000 עבדו עבודה זרה. לא אחד ואחד לא צריך לחדש. ודאי שצריך הקירה גמורה. אבל אם 300,000 והם לא רוב העיר אז הם נידונים כ-300,000 יחידים. הייתי חושב היות וזה ציבור גדול של 300,000 אולי מספיק התראה כללית. אז הוא אומר לא לא האישה הוא או האישה היא ספציפית צריך לברר. אז הבנתי למה פעם שנייה כתוב אחרי שיש דרישה וחקירה היטב לא תסתפק רק בעוגד לך ושמעת ואתה לא יודע אם זה איש או אישה כן תוודא שזה האיש ההוא האישה היא אחרי זה בא ואומר פתאום עוד פעם את האיש או את האישה בוסדוש מה עכשיו פעם שלישית יש לומר שהוא שילש לומר פעם שלישית את האיש או את האישה כי בתחילת הפסוק ה הוא קובע שמה שאם נתברר לבית דין שהאיש ההוא הוא זה שחטא האישה היא היא זאת שחטה כל אחד מהם חייב סקילה אבל בסיום הפסוק הוא מוסיף סייג זה בתנאי שאינם איש ואשתו אלא האיש ההוא או האישה היא כל אחד לעצמו אז שניהם נסתכלים בין איש ובין אישה אבל אם מתברר לבית דן שהם נשואים ואז זה לא האישה הוא האישה היא זה שניהם יחד השם מוטלת על בית דין החובה לבדוק לעומק. קודם שאלנו העיקר זה המיסה אבל אמרנו שבעבד זורה מכלילים גם את המחשובה. והראיה שאם הוא לא אם הוא עשה את זה מיראת אדם או מאהבת אדם אז זה לא נחשב למרות שהוא השתחווה כי יש את המחשבת הכפירה אז יש לשקול את מי מהם לשכול מאחר והם זוג אנחנו יוצאים מתוך הנחה שאחד אולי עבד מיוזמתו והשני נגרר אחרי בן זוגו או בת זוגו אז לכן כאן צריך לבדוק את האיש או את האישה. אם הם לא ההוא וההוא שניהם יחד, הבית צריך לשים שיקול רציני לבדוק את מי לזכול, את האיש או את האישה. אלא אם כן שניהם יזמו מעצמם אבל אם מתברר שאחד מהם עבד מירת או אהבת בן זוגו אז יהיה פטור. מעניין זה מופיע מפורש בהלכה ברמבם. בואו נקרא לכות עבודת כוכבים פרק ג' הלכה ו' מה הרמבם העובד עבודת כוכבים מאהבה מה שייך מאהבה כגון שחשק בצורה זו הפסל הזה נראה לו מסומנותי בפני מלאכתה שהייתה נאה ביותר עובד אותה בגלל שהוא מעריץ את האומנות שיש בפס הזה או שעבדה מירתו שמה תריע לו הוא מפחד שאם הוא לא יעבוד אותו יבוא עליו איזה רע והוא מוסיף כמו שמדמים עובדיה שהיא מטיבה הוראה אז הוא עבד אותה או מהאהבת הפה סל או מפחד שהוא ינזק אם הוא לא יעבוד אותה. אומר הרמב"ם דבר מעניין. אם קיבלה עליו באלוה, אם הוא מאמין שהיא אלוה, חייב סקילה. אבל אם לא היה התנאי הזה בעל פה אני אומר אם לא קיבלה בעלוה ממשיך הרמבם ואם עבדה דרך עבודתה מאהבה או מעירה פטור טוב כמובן שאסור לעשות את זה מובר על איסור עבודת אלילים כי המעשה עצמו אסור אבל השכי לזה לא חייב מעניין יש כאן השגת הרעבד והוא מאיר ואנו מפרשים מאהבת אדם ומהירת הדם ולא מאהבת עבודת כוכבים ולא מהירתה זאת אומרת יש כאן דיון דק מה הכוונה שעובד מאהבה או מעירה הריבד חושב חושב שאם הוא עבד את העבודה זרה כמו שהרמב"ם אמר מאהבתה של ה אלילות הזאת או מהירתה שמה תריע לו זאת אומרת שהוא מודה שבכוחה להרע או להתיב אז אם ככה הוא רואה בה יכולת אלוקית לפחות כשיתוף לכן לדעתו יהיה חייב סקילה כי גם עבודה מסיבות אלה מתחתם שוכנת הנחה שהוא אלוהה אפילו אם הוא לא אמר את זה במפורש לכן לפי דעת הרעבד מתי הוא פתור אם הוא עבדה מעבדת אדם או מהירת אדם כמו שאמרנו קודם בן הזוג בכלל הוא לא מאמין בכלל בפסל, לא מייחס לשום יכולת אלוקית. משהו צדדי השפיע עליו בן אדם אחר. אז הוא פטור מסכילה. מעניין. אבל הרמבם סובר שאף אם הוא עבד אותה מתוך הנאה מהפסל או מתוך פחד, אבל לא פחד כאלוקים, אולי הוא מפחד מהליל הזה מבחינת כישופית. הוא מפחד שיש פה איזה כוח מגי שעלול להביא לו מזל רע אבל הוא לא מסתכל עליו בכלל כאלוה אז אם הוא לא קיבלה עליו גאלוהה עובר איסור אבל הוא פתור מסכילה אז עכשיו יהיה מובן במקרה כזה שיש איודאות מה הייתה כוונת העובד מצווה התורה לסנהדרין לחקור ולברר טב בוודאות. זאת אומרת זה לא דין בסקילה שהתורה באה לחדש לנו שגם אישה חייבת סקילה. גם אישה אסור לה לעבוד עבודה זרה. זה פשיטה. כל אנשים שבתורה פה הוא בא להגיד לסנהדרין כמה מוטלת עליהם חובת החקירה והחפירה בכוונות שלהם. ולבדוק מי ביניהם היה הדומיננטי. המוביל ומי היה הנגר ואז נוכל לדעת את מי לשכול את האיש ההוא את האיש או את האישה אם הם לא ההוא וההוא שניים נפרדים אז עלינו לברר פעם שלישית את מי נסכול את האיש שהוא הדומיננטי או את האישה שהיא הדומיננטית אזבא נסכם הפעם הראשונה שכתוב איש או אישה לא בא להג גדיר את עונשם אלא הוא בא לתאר מה אתה מה הוגד לך ושמעת שמעת איזה שמועה לא ברורה אתה צריך לברר אותה פעם השנייה כתוב שעליך לברר את האיש ההוא או את האישה ההיא לאחר שהתברר בוודאות שהוא הוא זה שחטא מרצונו במזיד ובמטרה שלעבור בריתו פעם השלישה שכתוב השלישית כתוב שוב את האיש או את האישה הוא לא חוזר על הדברים הוא בא להפוקי אם מדובר בזוג נשוי איש ואשתו אז ייתכן שסוקלים רק או את האיש או את האישה זה אתה צריך לברר עד כאן לפשוטם של דברים בדרך אפשר שוב פלא שרשי לא מתייח יחס בכלל השאלות האלה חשבתי רעיון מה הוא ראה מזה לחודש אלול הרי פשת שופטים קוראים בחודש אלול גם אם ודי חטא בחטא ולפי האדמור הזקן בתניה כל חטא כמוהו כעבודה זרה נהיה נס נפרוד כמוזור ממש אז היום ונורא מה ישפטו לו למעלה אז אפשר להמליץ זחות אם יש רק מקום לחשוש שהנשמה שלי נכשלה בחטא הזה כי היא נגררה מאהבת בת זוגתו של הנשמה הנפש הבעמית היא פיתת אותה. הנשמה פחדה לעבור על הרצונות של הנפש הבאמית שהיא לא תנזק או שהיא מרוב האהבה, הנפש הבעמית. כן? אז הוא פטור וסקירה ברוכניות. הבעיה האמיתית היא מי שיקרא בספר דרך חיים של אדמור הזה המור האמצעי הוא מדבר על זה בחריפות רבה שלפעמים יש אחד פורק עול והוא אומר במפורש שלא מפיתוי היצר היצר שלו בכלל לא עלה בדעתו לפתות אותו לדבר כזה אין לו אפילו משיכה לזה קו בעצמו פורק כל מלכות שמיים במיזית והוא מחתיא את עצמו כמו שכתוב על חטא שחטנו לפניך ביצר הרע מה כל חטא זה ביצר הרע החתנו את היצר הרע עצמו דברים שהוא לא בכלל לא עלה על דעתו זה פריקתול אמיתית אז הוא חייב סקיל ברוכניות זה מוסבר בחסידות מה זה סקיברוכניות שמוכבולי בינסים כאבן טמטום מלב ותמטו מך צריך לעזור בתשובה כדי לצאת מהסקילה הזאת נסיים אולי ב עוד הוראה מעניינת לכן למדנו כאן שלא די שהגיע שמועה שהוא עשה חטא צריך להיות בירור מוחלט אז יש מאמר ידוע של רב שמעון בר יוחאי שאומר יכולני לפתור את כל העולם כולו מן הדין בפשט כוונתו הייתה שברוב צדקותו הוא יכול להכריע את הכף שאפולו חייב בגלל צדקותו יעשו פרוטקציה לכל העולם ויפטרו אותם מהדין מה פירוש מהדין מהעונש אבל חשבתי פעם בדרך צחות להגיד דבר כזה שרשבי התכוון לומר אני יכול לפתור לפתור את כל העולם. לא סתם לפתור בפרוטקציה מן הדין על פי הלוכה אני אפתור אותם. איך אם יבוא הקדוש ברוך הוא ויגיד היהודי הזה חטא מגיע לו עונש? יגיד רשבי כסנגורם של ישראל יגיד הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם צריך עדים אפשר לשפוט ככה ושפטו את הם משפט צדק השופט כל הארץ לא יעשה משפט איפה העדים גיד הקדוש ברוך הוא הרי כל עבירה שודי עושה נוצר מלאך רע יבואו המלאכים והם עצמם מעידים יענה לו רבי שמעון בר יוחאי כתוב בתורה שלך ועומדו שני האנושים לגבי עידים אנושים ולא עם מלוכים מלוכים לא יכולים להעיד אז יגיד לו הקדוש ברוך הוא טוב בלי מלוכים אני בעצמי ראיתי מה יותר מזה אז יגיד לרשבי כתוב מי גוי גדול אשר לא אלוקים קרובים אליו וקרובים פסולים לעידוס אז אתה לא יכול להשיע אותם ואז הוא יהיה פטור מחוסר הוכחות והקדוש ברוך הוא יכתוב אותו ויחתום אותו בשנה טובה ומתוקה אה יהיה לו כל טוב לכל השנה ויחסור בתשובה ויהיה חי באלול