אין דבר כזה סתם מה ה׳מנסה לומר לך דרך מה שקורה בחיים, פרשת שופטים הרב שבתי סלבטיצקי שנת תשפ"ו

יש הרבה אנשים ששופחים את הלב ואומרים האם באמת החיים שלי חשובים? האם באמת שאני קם בבוקר צריכים אותי באמת? הרבה פעמים אדם בא ופוגש איזה אדם מסוים, מקום מסוים, הוא עובר כל מיני חוויות ונראה לו זה סתם קורה לי, סתם קורה לי. אין לזה שום סיבה ושום ערך. ואדם תמיד רוצה להרגיש שבחיים שלו יש ערך וחשיבות ולא סתם עוד יום, עוד מקרה קבעה, עוד חוויה. והרבה פעמים הדבר הכי קשה זה לא עצם הקושי, אלא שנראה לו שהקשיים זה סתם. החיים הם רצב של מקרים ללא משמעות. באה התורה ואומרת לנו, אין דבר אחד שהוא סתם. כל דבר הוא בכוונה העליונה ולא במקרה קוראים לנו דברים. כל דבר יש לו משמעות. כל רגע זה הזדמנות לגלות עוד חלק בחיים שלנו, עוד עוצמה וכוח בנשמה שלנו. וכל יום ויום השם נותן לנו תורה חדשה, שליחות חדשה, מצב חדש. אנחנו היום בפרשת השופטים ואנחנו נכנסים לאלו למרצה השם. הפרשה שלנו נותנת לנו משמעות עמוקה מאוד איך נגיש את אלול. איך נצמח מזה? איך נגדל מזה. אומרת לנו התורה, כשהמלך עולה על כיסא מלכותו וכתב לו את משנה התורה הזאת, אומרת הגמרא במסכת סנהדרין דף הכא עמוד ב שהמלך כותב לשמו שתי תורות. תורה אחת שהוא יוצא ונכנסת אמו והתורה השנייה מונחת לו בבית גנזיו. זאת אומרת אחד הוא שם את זה בבית הגנזים שלו, הוא לא מוציא אותם משם. והשנייה אומרת המשנה, יוצא למלחמה, מוציאה אמו. נכנס מכניסה אמו. יושב בדין היא אמו. מסבגדו. זאת אומרת, לכל מלך היה ציווי להכין שתי ספרי תורה, לכתוב שתי ספרי תורה. מה היא בעצם התורה? אנחנו מכירים שהתורה איזה אמת מוחלטת, היא ניצחית, היא לא משתנה. התורה הזאת לא מוחלפת בכל המצבים, בכל הדורות ובכל ההיסטוריה. לא משנים קוצו של י. למה זה אמת? ולא כמו שהיום אנחנו מכירים, יש כל מיני סוגים של רפורמים קונסרבטיבים שרוצים לעשות את התורה לפי האישיות שלהם. זאת אומרת שאתה לא מאמין בתורה. ולכן הייתי היום לפני כמה זמן בשיקאגו ואנחנו עוברים, הבן שלי אומר, אתם רואים זה בית כנסת קונסרבטיבי גדול מאוד נסגר. אחד אחרי השני נסגרים. לפני כמה זמן עשו חגיגת 100 שנה לבית כנסת רפורמי בניו יורק. חיפשו נכדים נינים. לא נשאר זכר. אמת צריך להיות אמת בכל מצב ושום דבר חיצוני לא משנה אותה. התורה היא נצחית. במתן תורה אנחנו יודעים שהשם נתן לעם ישראל את התורה. מה פירוש נתן? בפשטות היה לנו תורה ושהתורה הייתה נבראת לפני בריאת העולם והשם נתן לנו את המצוות באותו זמן במתן תורה את כל המצוות ואת כל הלא תעשה שיש וזה מחייב אותנו זה פשוט דבר פרקטי שהתחייבנו במשהו בחסידות מוסבר שזה הרבה יותר עמוק אנחנו יודעים שכתוב במדרש על פסוק בתורה בדברים ה יט כל גדול ולא ישף אומר המדרש שמות רבא כל גדול ולאסף רבי יוחנן אמר כל אחד נחלק לשבעה קולות והם נחלקים ל70 לשון חכמים אמרו עוד הסבר מה זה כל כל גדול לא ישף מה זה לא יסף לא היה לו בת קול אז לא התוסף לו קול רבי שמעון בן לקיש אומר מהקול הזה נתנבו כל הנביאים ואף כל החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני זאת אומרת כל גדול לאסף הכל הזה זה ממשיך, ממשיך, ממשיך, ממשיך הלאה. השאלה אם ישראל קיבלו את התורה, מה צריך להיות 70 קולות? ואם זה לא יאסף, זאת אומרת שאין לזה סוף, היא ניצחית, אנחנו יודעים, התורה הזאת לא מוחלפת, לא מתוף בה שום דבר, אבל אנחנו כולנו מכירים את הגמרא שכתוב כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני. רגע רגע, אם אני אומר שעל התורה הזאת לא מתו שום דבר אז מה אני אומר? כל מה שתלמיד ועתיק עתיד לחדש איך הוא מחדש? הוא לא מחדש, הכל כבר היה. ואם הכל כבר היה אז הוא לא מחדש. הכל נאמר למשה מסיני. אז מה החידוש בכלל? כולנו מכירים כתוב כל יום ויום יהיו ביניך כחדשים. מה הפירוש? הפירוש הפשוט שכל פעם תתייחס לזה כמו שזה דבר חדש, אבל כל אחד מרגיש שיש בו עוד משהו. ועוד יותר בברכת התורה שאנחנו עולים אל התורה אומרים ברוך אתה השם נותן התורה בלשון הווה. לא שהוא נתן את התורה. בכדי להבין את עומק הדברים בואו נתחיל סיפור מעניין מאוד שסיפר אני שמעתי את זה מרב חסד הלברשטם הוא עזר מאוד הרבה לרבנית לאישה של הרבי הרבנית החי המושקע במשך 18 שנים והרבי ביקש ממנו מדי פעם להוציא את הרבנית למקום שיש אוויר צח אז הרבה פעמים הוא הביא אותה לפארק בלונג איילנד. יום אחד כשהם נוסעים הם ראו שאחד הרחובות שדרכם הם מגיעים לפארק נסגר. הם עשו עיכוף לרחוב אחר. בזמן שהם עברו ברחוב השני, הם עוברים על יד בית ושומעים איזה קולות של אישה שצועקת ברוסית, אבל המשיכו לנסוע. אחרי כמה דקות הרבנית אומר לו, "אתה יכול בבקשה לחזור? אני רוצה לראות משהו." אוקיי? הוא בחזרה חוזר וכשהם עוברים עוד פעם ליד הבית הזה, הם רואים אישה עומדת על המדרכה ובוכה. פעם הקודמת הם נסו מהר, הם לא שמו לב. והם רואים שלידה אנשים לוקחים ראיתים וחפצי בית ומאמסים את זה על משאית. וליד המשאית עומד איזה גבר נראה משהו רצמי שהוא כותב חסד אלבשלתם שומע מהרבנית לך לברר מה קורה שם הוא הולך מסביר לו אותו פקיד האישה הזאת לא שילמה שכר דירה חודש חודשיים הרבה חודשים ועכשיו מפנים אותה מהבית רב חסד חוזר לרבנית ומספר לה היא מבקש ממנו תלך לשאול שאול מהפקיד כמה החוב אבל אל תגיד שאני או מישהו אחר שאל סתם תשאל הוא לא הבין אבל הוא עושה את זה ואז אותו פקיד אומר 6700 דולר של לפני הרבה שנים זה היה הסכום הרבה יותר גדול והפקיד אומר לו אם היא תוכל לשלם את זה אנחנו נחזיר את הכל הבית אבל היא לא רוצה להחזיר הוא חוזר לרבנית, היא מוציאה פנקס צ'קים, כותמת סכום 6700 אותו הסכום. לך לפקיד תגיד, אבל אל תגיד שום דבר ממי זה בא, ממה זה בא. הוא הולך לפקיד, מביא לו את הצ'ק ומיד עוזב שהוא לא ישאל אותו שאלות והוא הולך והבנית אומר לו, תיסה מהר, מהר, מהר לפני שהאישה הזאת תבין מה קרה פה. ובשוק זה סכום רציני מאוד היה אז ואז הוא לא יכל להתאפק והוא שואל אותה למה עשית את זה אדם זר שאת לא מכירה אז היא אומרת לו אתה רוצה באמת לדעת כן אני רוצה באמת לדעת אז אני אספר לך סיפור פעם כשהייתי ילדה קטנה אבא שלי שזה היה אפריד כרבי רבי הרייץ לקח אותי לטיול בפארק הושיב אותי על הספסל והתחיל לספר לי את הרעיון של השגחה פרטית, שכל דבר זה השגחה פרטית. כל דבר שקורה לנו זה בדיוק השגחה פרטית. ואז אבא שלי אומר לי, תזכרי כלל. אם משהו גורם לך בחיים שהשגרה של החיים נעצרת. אם את כל החיים זה נסיעה ויש לנו איזה נסיעה רגילה אבל אם פתאום קורה משהו שיוצא אותנו יש לזה סיבה וכל פעם שאנחנו רואים משהו יוצא דופן יש פה מסר יש פה SMS יש פה הודעה לנו יש סיבה למה היום זה אחרת כשאני ראיתי בכביש שהכביש אנחנו תמיד נוסעים נחסם מיד זכרתי בזה, יש כאן משהו שבא להגיד לי והמשכנו הלאה. ואחרי שעברנו את האישה הזאת שצועקת ברוסית, נזכרתי בזה. אמרתי זה מה שהוא אומר לי, בוא נראה אולי זה המטרה שלי, אולי זה קשור שבדיוק זה נחסם ואני בדיוק שומעת את הכל של האישה הזאת שהיא בוכה. ולכן הבנתי שזה השליחות שלי ואני צריכה לעשות את זה. לפי זה נבין מה קרה במתן תורה. התורה קדמה לעולם. התורה במהותה היא חמדה גנוזה אצל הקדוש ברוך הוא. כתוב אורייתא וקדודשברך הוא כול אחד. התורה זה קשור לקדוש ברוך הוא. השם נתן את התורה לעם ישראל. זה לא רק לתת את התורה, להגיד להם את המצוות, מה אתם צריכים לעשות ומה לא. השם רוצה לגלות את התורה שהיא בעצם למעלה מן העולם, שנגלה אותה, שנכניס אותה בעולם הגשמי שלנו. יש לנו שתי תורות. יש את התורה האלוקית, הרוחנית, האבסטרקטית, שכל כולקולה קדושה קדושה קדושה. והיא למעלה מן העולם הזה בכלל במתן תורה השם וירד השם על הר סיני הוא לקח את אותו תורה הוריד אותה לעולם הגשמי ורצה שהתורה הזאת צריכה להתבטא להחיות לשנות ליצור בנו את הכוח הזה שאני ממשיך את התורה בעולם וזה מה שעשתה הרבנית היא הבינה פתאום מה שאני אני רואה זה לא סתם סיפור מה אני יכולה ליצור בעצמי דברים אחרים בעולם הזה ולכן בחיי היום יום אנחנו מוצאים את עצמנו הרבה פעמים במצבים ניסיונות כל ניסיון כזה זה לגלות את התורה את הרצון של הקדוש ברוך הוא בעולם לכן התורה נקראת תורת חיים מה זה תורת חיים התורה צריכה ליצור את החיים שלנו להחדיר את התורה בחיים שלנו ולכן מבינים ברוך אתה השם נותן התרה נותן השם נותן את זה כל רגע ורגע את התורה בלשון נוה מקווה שכל יום ויום אני ממשיך את התורה בעולם כל יום ויום יש לנו מצבים שונים ומשונים כל פעם זה שליחות מיוחדת לגלות את התורה אני שמעתי לפני הרבה שנים הייתי גר בתל אביב ושמעתי סיפור מרגש יש מאוד. נכנס לבית כנסת, נדמה לי, זה היה בית כנסת הגדול בתל אביב, נכנס בן אדם שעבר שמה כדי להתפלל מנחה הוא נכנס והוא שומע מישהוא צועק. נכנס יותר עמוק והוא רואה בן אדם, אחד המתפללים, עומד מול יהודי אחר וצועק צועק צועק צועק עליו ומבזה אותו ומאשים אותו מה שאתה עשית לי וצועק וצועק צועק. כל הבית כנסת נהיה שקט וכולם מסתכלים ולא יודעים מה עושים. השני זה שצועקים עליו פותח את הפה כדי לענות לו. אבל רק שהוא מוציא איזה מילה, השני כל כך צועק, שוטף אותו שהוא לא יכול לדבר בכלל. עומד שם, פנים אדומות, רועד, רועד, רועד וכל פעם הוא מנסה לדבר והשני משתיק אותו, הוא לא יכול בכלל. והוא מחכה שהשני יפסיק כבר לצעוק, להכניס אוויר קצת, ואז הוא יכול לדבר. הוא יצג בחזרה. ובאמת אחרי כמה זמן השני כבר הוציא את כל האוויר שלו והאיש הנעלב פותח את הפה ומתחיל לדבר ואז אותו אורח שנכנס להתפלל מנחה ניגש אליו מחבק אותו אומר לו אני מבקש ממך טובה אל תענה הוא לא מסתכל על מה לא לענות דוחף אותו הצידה אבל אז הוא עוד פעם תופס ומחבוק אותו, אומר לו, "תשמע, תשמע, תשמע, תשמע, אנחנו יודעים שכתוב, כל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשו. מה אתה רוצה ממני? מה אתה רוצה?" הוא צועק עליו. אומר לו, "תשמע, יש לי חבר קרוב מאוד שכבר שנים רבות הוא ואשתו מחכים לילד. ואני מרגיש בכל ליבי למה נכנסתי פה היום. לא חשבתי להיכנס, עברתי ונכנסתי. השם הוביל אותי לפה כדי לבקש ממך דבר אחד. תוותר, אל תחזיר לו ותחשוב שאתה נותן את הזכות העצומה הזאת, שכל המעביר על מידותיו מוכלים לו על כל עוונותיו. אתה מעביר על המידות שלך ואתה צדיק. כך שוב אתה יכול לברך תן את הזכות הגדולה הזאת לזכות היהודי הזה אני אגיד לך את השם שלו ושל אשתו שיהיה לו ילדים נהיה שקט ויש שנפגע עומד ככה כמה שניות עם עצמו לוחם וכל גופו רועד מכאב בסוף הוא קיבל החלטה הולך לאיש אישפגע בו מחבק אותו, אומר לו, "אני מוכה לך בלב שלם, אני לא רוצה לריב איתך. בוא גם אתה תסלח לי. אם עשיתי לך משהו, בוא נחיה בשלום ונסיים את זה לשלום." ואת אותו זכות שתינו ניתן לאותו יהודי, לאותו משפחה שיזכו לבן זכר. ואז גם השני התרגש. פתאום. הם התרגשו כל כך מהבן אדם השני שנשפח בדמעות. ראו שזה ממש נוגע לו בנפש. התחפקו. ואז האורח מוציא את ונייר, מבקש את השמות שלהם במספר טלפון. אומר לו, "יש לי ביטחון גמור שאני מודיע לכם את הבשורה הטובה. הם כבר ספרו את החודשים. עבר תשע חודשים, 10 חודשים, לא קרה שום דבר. 11 חודשים שנכנסו לחודש ה-12 הוא מקבל טלפון. מה זה טוב? אתה זוכר את הסיפור? מזמינים אותך לברית ואני מכבד אותך להיות סנדק. אותו רגע איך התמונה הצטברה אצל כל האנשים שהיו בתמונה איך שהקדוש ברוך הוא משנה מסלולים כדי להציל לא רק מריבה כדי לזכות משפחה שלמה כל אחד מאיתנו צריך לחפש את ההזדמנות הזאת ויש לנו הזדמנויות על שמאל ועל ימין לעשות חסד לתת חיוך לפעמים להגיד בוקר יותר טוב לשאול מה שלומך, להגיד לשני איזה וט יפה ששמענו, להגיד לו איזה מחמאה יפה. עכשיו נוכל להבין מה שכתוב שהקול של הקדוש ברוך הוא לא ישף, הוא לא נגמר, התחלק ל-70 שפות. מה פירוש 70 שפות? מה צריך להיות ל-70 שפות? ואיך זה נכנס בפירוש של המילה לא ישף? הפוך. הקול של השם היה בלשון הקודש אז גמרנו אז לא מתו המדרש כל השם אלו הגבלות אנחנו צריכים לגלות את כל השם בכל מצב בכל מקום מה פירוש שפה שפה אנחנו יודעים אנגלית רוסית צרפתית יידיש לשון הקודש כמובן אבל שפה זה גם עוד משהו אנחנו אומרים צריכים להבין את השפה של הבן אדם זה מהשני לא מתכווים דווקא השפה הגשמית כל אחד יש את הצורת המחשבה שלו את ההרגשות שלו כל אחד עבר ניסיונות אחרים אתגרים אחרים מידות אחרות חינוך אחר השם נתן לכל אחד ואחד את התורה באופן פרטי שכל אחד ואחד צריך לגלות את התורה בחיים הפרטיים שלו בניסיונות האישיים שלו באתגרים שהשני בכלל לא מבין זה בעיה, זה תאווה, זה יצר הרע יש לך. התורה צריכה לחדור בשפה שלנו, במצב הפרטי שלנו, אבל בעצם זה כל אחד. כל אחד שמתפשט לכל אחד ואחד בכלים שלו. אבל כולם זה כל אחד לגלות את הקול של הקדוש ברוך הוא, את הגילוי האלוקות בעולם. כל אחד מאיתנו הוא תו אחד בניגון, הוא כלי אחד בתזמורת, אבל בעצם כולנו מנגנים את אותו ניגול, את אותו שיר, את אותו המנגינה הנפלאה הזאת. וזה מה שכתוב, כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני. מה הפשט? השם נתן את התורה ומשה רבנו קיבל את התורה באופן של כלל. כל הפרטים היו שמה בצורה של כלל. היו בטלים לכלל. אבל כל אחד מאיתנו מקבל חיים אחרים, אתגרים אחרים. אז כל אחד בנקודה הפנימית זה תורה אחרת. הוא מתפלל אחר, הוא לומד תורה אחר, הוא מתגבר על היצר הרע שלו אחר. כלפי חוץ זה אותם תפילין, אותו ציצית אבל יש משהו לך שאתה צריך לחדש. כשאתה מחדש אתה מחדש פרט שהיה בתוך הכלל. אז אם אתה מסתכל בכלל הכל כלול. אבל שאתה מסתכל פה אתה רואה את הפרט הזה פתאום הוא מאיר לך. אותו צליל, אותו תו, אותו כלי פתאום נראה לך ייחודי מאוד. ואנחנו צריכים לגלות את זה. לכן תראו דבר נפלא השם אומר אנוכי השם אלוקיך לא אלוקיכם לשון יחיד למה למה לשון יחיד השם אומר לך אני נותן תורה מיוחדת ולכן כתוב בלשון הווה כמו שאמרנו וזה הפירוש בכל יום ויום יהיו ביניך כחדשים לא רק יהיו כחדשים בעיניך תגד תגלה את החדש חדש. תראה איזה אתגר חדש שצמחת ממנו, שגדלת ממנו. לכן כתוב קול גדול ולא יאסף. בעצם אנחנו לא מוסיפים שום קל. שום קול זה לא קל חדש. מגלים את הקול הזה. קל גדול ולא יאסף. אנחנו הקל הוא חזק, הוא עצום, הוא מתפשט לכל הנשמות של עם ישראל. ואנחנו מגלים את הקול הזה הפרטי שלנו. זה ההכנה הראשונה לאלול שכל אדם צריך להתבונן ולדעת אני מיוחד, אני אחד ויחיד בעולם ואני צריך לגלות את התורה שמיועדת לי. אני לומד את התורה אבל אני צריך את התו שלי, את המנגינה שלי. ואני לא צריך להיות כמו השני או כמו השלישי. אני צריך להיות מה שאני וזה העניין של המלך אמרנו לו יש שני ספרי תורה ספר תורה שבבית הגנזים שהוא נשאר קבוע הוא לא נחסף לשינויים זה הצד הניצחי של התורה שבת פילין מצה שופר ברית מילה אותו תורה בדיוק אבל יש לנו עוד תורה כמו שהמלך לוקח אותה לכל מקום הוא הולך למקומות שונים, לאתגרים שונים, לניסיונות שרים, שונים לגמרי, אבל בכל מקום לוקח את אותו תורה. ואם התורה הזאת הוא מגלה אותה במצב הזה, בניסיון הזה, באתגר הזה, וכל מקום הוא מגלה עוד פרט בתורה. איזה תורה? את התורה הגנוזה בבית הכנזים. זה אותו תורה. זה לא חלילה כתוב אחרת. אבל שמה זה הנקודה הפנימית של התורה כמו שהיא נמצאת למעלה ופוער שהתורה יורדת לחיי היום יום בלכתך בדרך בשוכבך ובקומך בכל מצב גם בלכתך בדרך שאתה מתקדם בחיים שאתה מצליח בחיים גם בשוכבך שאתה לפעמים נופל יש לך נפילות גם שאתה קם ובקומך תמיד אתה צריך לגלות את הקדושה הזאת המלך. וזה מה שכתוב שבני ישראל הם בני מלכים. כמו שהמלך יש לו שני הספרי תורה, גם כל אחד ואחד מאיתנו צריך שיהיה לו את השני הספרי תורה. למה? אנחנו יודעים מה שכתוב בגמרא מסכת השבת דף קה עמוד ב נורא מעניין. מי מי שעומד לפני בן אדם שנפטר בשעת יציאת נשמה חייב לעשות קריאה ואנחנו יודעים את זה עכשיו תראו זה נפלא מאיפה אני לומד את זה אומרת הגמרא למה זה דומה לספר תורה שנשרף זאת אומרת תראו מה זה כשספר תורה נשרף אני עושה קריאה בשעה שפטירה של יהודי שודי גם יהודי רחוק מקיום תורה ומצוות מחלל שבת אפילו עובד עבודה זרה אני צריך לעשות עליו קריאה למה כשמת יהודי גם ספר תורה הלך לאיבוד למה כל אחד יש לו את הספר תורה שלו האישי את הספר תורה שהוא צריך לגלות אותו בעולם וכמו מלך יש לו שני ספרי תורה גם לנו יש את הספר תורה תורה בפנימיות שלנו ואת הספר תורה שאני מוריד אותו לעולם הגשמי וזה הקדושה שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה כל מקום וקום יש לנו איתנו במהות שלנו את הספר תורה ואני נמצא תמיד במצב שאני צריך לגלות את הרצון האלוקי פה ופה יש את הנקודה חשובה מאוד כל אדם צריך להיות מודע שבתוך בית גנזיו, בתוך הלב, יש לו ספר תורה פנימי. והספר תורה הזה לעולם לא יכול להיות פסול. הזהות שלי אני לא נקבע לפי ההתנהגות שלי. גם אם התנהגתי לא בסדר. אדם יכול להיכר אבל הוא לא כישלון. ההתנהגות שלי לא הופכת אותי לזהות אחרת. לכן מאוד חשוב לכל אחד מאיתנו להיות מודע לספר תורה הפנימי שבו, להתקשר אליו, לקבל ממנו כוחות, לקחת את הספר תורה לחיים שלנו. וזו רעה גדולה מאוד לנו וגם לחינוך הילדים. אני רואה הרבה פעמים אנשים משקיעים המון בחינוך אבל במה אני משקיע בחינוך אני יכול להשקיע בשורשים אני יכול להשקיע בחומות יש אנשים שמשקיעים בחינוך בעיקר בחומות להיזהר שלא יתחבר עם חברים לא טובים שלא יראה דברים שליליים שלא ישמע דברים שליליים זה מאוד חשוב כל הדברים האלה אבל צריך לדעת שאדם לא יעשה כל כך חזק כשהוא בונה חומות. למה? כשיש חומות. אם בא אל לחץ חזק החומה נשברת. צריך חוץ מזה אבל ולא פחות אלא יותר לבנות את השורשים של הילד, את המודעות מי אני. אני ספר תורה, אני קדוש כמו ספר תורה. כמו עץ הוא לא שורד רק בגלל הגזע שלו, אלא בגלל השורשים העמוקים. גם שיש לפעמים לחץ מבחוץ, רוחות, אבל אם נשקיע בשורשים זה בניין קבוע. ורחות יכולות לכופף, אבל הוא לא שובר. ולכן מאוד מאוד חשוב ללמוד את תורת החסידות, להיות מודע לשורשים שלנו, להסתכל עלינו ועל כל יהודי אחר, להסתכל עליו אחרת, לראות אותו אחרת. גם יהודי שהוא לא כל כך מוצלח כמו שאני. שמעתי סיפור פעם מרגש מאוד שנותן לנו מבט על עצמנו ועל כל אחד אחר. מישהו שלח לי את זה באימייל, אומר, לפני זמן נכנסתי לחנות גדולה בארצות הברית. לקחתי את העגלה, קניתי הרבה דברים. הגעתי לקופה ואני רואה שם בחור צעיר שנראה בגיל 16 ויש לו שרשרת מגן תביד. הבנתי שהוא יהודי. והוא עומד שמה בקופה שיש את השביל הזה עומד ואני עומד מאחוריו הוא עומד בלי כלום בלי דברים עומד ואני רוצה לשלם אבל הוא עוצר אותי לא מיערתי במיוחד ולא רציתי שהוא ירגיש לא טוב אז חיכיתי שהוא לבד יראה אותי ואז הוא ילך הצידה ופתאום אני רואה שהילד מסתובב הוא לא מסתכל עליי בכלל. הוא מנופ עם היד שלו וצועק אמא אני פה, אמא אני פה. ברגע הזה מיד הבנתי שהילד הזה הוא לא כמו כולם. יש לו איזה דבר מיוחד. ואז פתאום הוא ראה אותי והוא היה מופטע לראות שאני כל כך קרוב עליו. הוא בכלל לא שם לב ואז הוא הסתכל בעיניים גדולות ואז אני שואל אותו תסלח לי מה השם שלך איך קוראים לך אז הוא אומר קוראים לי דני ואני עושה קניות עם אמא שלי אומר לי בגאווה ומיד בסגנון אתה רואה שהוא לא כמו כולם ילד מיוחד ואז אני רוצה רוצה לעשות לו הרגשה טובה. אני אומר, "וואו, איזה שם יפה. הלוואי ולי היו קוראים דניאל, אבל השם שלי זה סטיב. ככה ההורים שלי נתנו לי. ואני לא יודע אפילו מה השם היהודי שלי. ואז אני שואל אותו, בן כמה אתה?" ואז הוא אומר לי, "אמא, בן כמה אני? ואמא מתקרבת, אומרת, "דני, אתה בן 15, אתה נראה יותר, אבל אתה בן 15. עכשיו תהיה ילד טוב ותיתן לאיש לעבור." חייכתי אליה, אבל המשכתי בשיחה עם דני. לא רציתי שהוא ילך. רציתי לעשות לו הרגשה טובה. דיברנו על הקיץ, שאלתי אותו מה הוא אוהב. הוא אמר לי על אופניים. דיברנו סתם אבל ראיתי את העיניים החומות שלו רוקדות מהתרגשות ופתאום הוא הרגיש שמתעניינים בו. ואז פתאום בלי לחשוב הוא מסתובב יוצא הולך לפינת צעצועים שם בחנות. אמא של דני הביטה בי, אמרה לי, "תודה רבה מעומק הלב שטרחת לדבר עם הבן שלי. אני הרגשתי בפנים שלו שהוא מאושר. רובאנשים לא הסתכלות ואם מסתכלים, מסתכלים עליו שהוא משונה. אף אחד לא מעיז להתחיל איתו שיחה. ואז אני אומר לה, את יודעת, נורא נהניתי לדבר איתו ואז אני מוציא מהפה שלי משפט שאני לא יודע מאיפה זה בא. אמרתי לו, אמרתי לה, אנחנו כולנו בגן של הקדוש ברוך הוא. יש המון פרחים, המון ורדים, אדומים, צהובים, ורודים. אבל ורדים כחולים מאוד נדיר וצריך לדעת, להבין, להעריך את היופי ואת הייחודיות שלהם. את מבינה? דני שלך עוברת כחול. ואם אנשים לא עוצרים לראות אותו, להריח אותו, הם מפסידים לראות יצירה של הקדוש ברוך הוא שיש בו את היופי שלו, יש בו את הריח הייחודית שלו, היה שקט. ואז היא אומרת לי עם דמעות בעיניים ומי אתה? אמרתי לה, אני סתם עוד פרח, אבל אני נהנה להסתובב בגינה של הקדוש ברוך הוא. ואז עם דמעות בעיניים היא אומרת שהאלוקים יברך אותך. ואז היה לי דמעות בעיניים. זה המסר הנפלא שלנו. יש לנו ספר תורה במהות שלנו ויש לנו את הספר תורה שאני צריך להוריד בעולם. וכשבא לנו איזה דבר, אני צריך לפעמים לסגור את העיניים ולחשוב ריבונו של עולם, מה אני יכול לקדש פה? מה הקדוש ברוך הוא אומר לי פה? ובפרט בדברים הלא נורמליים, הלא שגרתיים בחיים, שלפעמים זה מדליק אותנו, לפעמים יש לנו אתגרים, הרגשות שנכנסות בנו פתאום אנחנו צריכים פשוט לסגור את העיניים, להתבונן השם נותן לך עכשיו את התורה. עכשיו השם מאמין בך שתוכל לגלות אלוקות ולהמשיך קדושה במקום שעד היום לא היה שמה. וזה יגרום יופי חדש בעולם שהשם יתן לכולנו שנזכה בקרוב ממש להתקרב לקדוש ברוך הוא ושנזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב ממש ش