Businessman Shares Journey from Anti-Chabad to Unofficial Shliach

הסיפור שלי מתחיל נתחיל מהתחלה לפני בערך 20 שנה שהייתי עוד נער אז גדלתי בברקי העולם הליטאי הקודר על מעלותיו וחסרונותיו כן כמובן מה ששלהם שלהם אבל בסופו של דבר גדלתי בחינוך שאז תקופת ההתנגדות הגדולה חבד היה מוקצה מחמת מיוס מוקצה מחמת איסור מוקצא מחמת דבר אחר לא משנה מה אבל לא היה שום סיג ושיח ח אלא רק את האמרה הקבוהה חבד זה מחוץ לתחום וזהו וזה מה שגדלתי עד כדי כך שכל סבמן חבדניק היה גם מחוץ לתחום מה שאומר שאם הם מניחים תפילין ליהודים שם תורה ומצוות זה איסור מה פתאום אתה מניח להם תפילין עד כדי כך ששיו של הסיפור של אז היה שכאשר הייתי בישיבה קטנה והיינו נוסעים מהישיבה קטנה לישיבה הגדולה להתפללת בירושלים בימים נוראים אז בדרך גרתי ברי רחוק חובות שזה עיר מעורבת והנהג אוטובוס שזה היה ערב יום כיפור ביקש ממני אמר ראה את התפילין שלי כי נשארתי שם זה הוא ראה את התפילין אמר בוא בוא בוא חמוד אז תביא לי את התפילין תביא לי להניח תפילין ואמרתי מה פתאום למה שאני אביא לך להניח תפילין מה אני אתה בא אלי דקה ליום כיפור רוצה לעשות איזה ניקוב בכרטיס ממש לא והיה שם אנשים שהתאבו ואמרו מה הוא רוצה להניח יהודי רוצה להניח קפים צבי לו אבל אז התחלתי את כל המה שתמיד מה זאת אומרת מעידדות שקר לא לתת רגליים לדבר ולא לתת זה. בקיצור, בסופו של דבר שכנעו אותי. אני אומר להם, אני שמאלי, הוא ימני, הוא לא יכול. אמר, לא, פתאום הוא גם שמאלי. בקיצור, הקדוש ברוך הוא סובב והבאתי לו אניח תפילין והכל היה בסדר ו א הוא נהנה מזה מאוד והמשיך את זה הלאה והכל. הסיפור הזה תפס אותי בגלל שקעבור הרבה הרבה שנים. כמובן לא ההתנגדות שלי לא הייתה איזה משהו נגד, אלא רק סביבה. סביבה שבה גדלתי, שבה חונכתי. איכשהו יצא לנו להגיע לבנייני עבודה לקפריסטין אחרי הרבה שנים שהיינו כבר נישואים והכל וגרנו פה תקופה וקהילה יהודית בכפריסין כמובן זה חבד חבד להרנקה אין פה איזה משהו אחר פריבילגיה אני זוכר שהילדים שלי הגיעו לפה ואני חשבתי לעצמי למה שיקבלו אותם בחיידר של חבדניקים הרי אני לטאי בתפיסה בתפיסה של הראש שלי כאילו כזה מה זאת אומרת כל דבר צריך ללכת זה ורק מראה את את הרע רעיון איפה כאילו איפה אנחנו מונחים ואיפה כאילו המציאות בקיצור הגעתי לפה כמובן א א קיבלו אותנו במאור פנים כמו שמקבלים פה כל יהודי וראינו את הפעילות ואת הכל וככה לאט לאט התחברנו משבת לשבת מזמן לזמן זה תקופת קורונה נורא נורא מדולל פה נורא היה כזה ככה שבתות פה היו שולחן שתי שולחנות מי שהיום רואה פה לא מבין כאילו מה מה אנחנו מדברים אבל מדובר פה בסדר גודל של מאות לכמה בודדים ד אז ישבנו שמה בסעודות יחד עם שניור יחד עם הרב פה וכל מי שהיה פה במהלך הזה ו אחרי כמה חודשים זה היה ג' תמוז שבת זה יצא בשבת ונשארנו אני ושני אור אני ושני אור א השליח של חבד פה בקריקסן כמובן כולם כבר הלכו ושתינו שתינו וזה היה מה שמדהים זה שניור תמיד א ככה תמיד שמח וזה אבל אז הוא היה יותר רציני. לא שהוא היה שמח, אבל הוא היה יותר רציני. תפס אותו. ואז ככה שתינו עוד ועוד. וככה הוא הכניס אותי לעניינים הזה של ה של הגעגועים לרבי וגעגועים לזה והדבר הזה וככה ראיתי שזה כאילו תופס אותו יותר רציני. והמשכנו לשתות והמשכנו כבר שעה כיתרכה וכאן נשארנו לבד שם. ואז סיפרתי לו את הסיפור הזה שסיפרתי לכם עכשיו על הלע על הקיצוניות שבה שבה גדלתי ובה כאילו הרגשתי שייך והכל. ואיך לאט לאט זה מתפוגג שאתה פוגש לאנשים אחד מול השני ואתה רואה את הפעילות ואתה מבין ואתה מבין את השייכות ואת הכל ואז שניור תפס אותי ככה ואמר לי תקשיב שליח הוא שליח לא משנה איפה הוא נמצא אתה תמיד יכול להיות שליח אמרתי לו מה לי ולשליחות מה עכשיו אמר לא לא תדע לך האור זה לא איזה משהו שאתה כאילו יכול להשר לעצמך זה יש לך עכשיו פנס אנשים הולכים בדרך אתה עכשיו הולך בדרך השוחה יש לך פנס שמאיר תיקח עוד אנשים תאיר להם את הדרך אתה גם ככה הולך עם אור אתה ככה הולך עם פנס מה אכפת לך לצרף עוד אנשים וככה המילים האלה תפסו אותי מאוד חזק להגיד לכם שמאז נהיה תשליח לא אבל אני זוכר שזה ככה נחרט בזכרוני הרצינות הזאת והדבר הזה שהוא לקח מאוד ללב התאריך הזה והציון של היום הזה והכל ביחד ככה תפס אותי מאוד חזק וזה נחרט לי במוח וזה נחרט לי במוח שליח יכול להיות שליח בכל מקום אוקיי אז עבר תקופה חזרנו לישראל הכל הכל כמרוצת הזמן, עבודה עניינים, ילדים, הכל ככה ממשיכים כרגיל והכל ואנחנו מדברים על ג' תמוז מיד אחרי זה חזרנו קבור איזה חודשיים ירח האיתנים כל החגים ראש השנה יום כיפור הגענו לסוכות ויום טוב ראשון של סוכות אני הולך בבית מהבית הכנסת לכיוון הבית וחזרו כנסת כמו שאמרתי לכם רחובות אז אני עובר דרך גן המגינים מי שמכיר לכיוון הבית שלי שהיה אז ברחוב בנימין ושעת בוקר יחסית מוקדמת 10 :30 11 אין אין אנשים אז היה שם בגינה בגינת המשחקים היה שם א אבא עם שתי בנות שלו ילדה בת ארבע ועוד איזה ילדה ממש קטנה הוא כאילו שיחק בטלפון כן ודי שאינו שלומר תורה ומצוות לעת התהת כמובן בסוגריים המילה החילונית די נמחקה כאילו המילה החילונית אנחנו פחות מנסים להשתמש בה אלא יהודי שלעת אתה לא שומר תורה ומצוות שזה גם דבר מעניין אבל זה עוד נושא אז אני פוגש שם את ה לא פוגש אני עובר שם דרכו והילדה בת ארבע אומרת לאבא שלה אבא תראה יש לו ארבעת המינים כמו שלמדנו כמו ש אבא כזה הרים את הראש לרגע וזה חייך ממשיך הלאה ואני גם המשכתי הלאה ואז המשפט של שניור ידהד לי פתאום בראש אני אמשיך הלאה שליח הוא שליח לא משנה איפה שהוא נמצא אני עושה פרסה מסתובב מחייך אומר לו חג שמח מה שלומך בוא הילדה אמרה ארבעת תמים בוא תנענע אמר אה באמת אתה אתה רוצה להביא לי וזה שמע אין לי כיפה אמרתי לו מה הבעיה קח כיפה קח טלית קח מה שאתה רוצה תראה לילדה שאתה שאתה בעניינים הוא כל כך שמח על ה על המציא על המציאה הזאתי ואמר אוי תראי איזה יופי בוא נעשה את זה כמו שלימדו אותך וזה מה אומרים מה עושים אז התחלתי התחלתי להסביר לו תברך נטילת לולב תברך זה תגיד כבר גיעת שמע על הדרך והכל וראיתי ככה שהילדה נורא נורא אוהבת את זה נורא מתחבה בזה אמרתי לו תקשיב אתה גר פה כמה מטרים מבית כנסת גם חבד כן פחדתי להכניס אותו לאיזה בית כנסת לי כך ככה ש זה אמרתי לך בז יש שם יש שם קהילה יפה של דעת של שונה הלכות שנמצאת שם ממש על רחוב ארצל אז אמרתי לו זה שתי דקות מפה אתה גר פה אתה יודע אני לא קופע עליך שום דבר אבל היא מתחברת זה חגים זה למה לא אמרתי לו גם עוד כמה ימים שמחת תורה ספר תורה בטוח היא למדה על זה בטוח היא יודעת על זה אני אני גם נמצא שם הייתי חזן שמה אז א היו כאילו היה שם אנשים שאוהבים חזנות וזה היו משלמים לי הויותיקים של הבית כנסת תבוא לשם תעשה חזנות אמרתי לו מס תבוא אמרתי יבוא לא יבוא אני לא יודע ואחרי כמה ימים ראיתי אותו שוב בגינה ושוב פעם הבאתי לו בכל המועד לנע את הלולה וזה והזכרתי לו תקשיב עוד כמה ימים שמחה טובה בוא נראה אותך אמרתי מעניין מה יקרה והנה הבן אדם באמת קוראים לו מיקי אחד מוכר נכנס ברחובות ספ הוא זה אחד שמכירים אותו אנשים מי שיודע על מי הוא מדבר והבן אדם הגיע לבית כנסת עם אשתו והילדים שמחה טובה זה לקד עם הספר תורה והילדה שלו עם הדגל וזה והתחברו והכל ולמחרת והמדהים הוא שמאז אני רואה אותו ככה עושה צעדים קטנים שמגיע לבית כנסת מגיע לחגים מגיע לזה ככה לאט לאט מתעינים לאט לאט מתקרבים והכל אבל המסר העיקרי הוא זה שבאור קטן בשליחות קטנה שחדרה בי פנימה הצלחתי להעיר את הדרך לעוד יהודי מבטב עוד הרבה דברים בחנוכה נגיד שאני נמצא במשרד אז אמרתי נמצא שם מאוחרת אז אז אמרתי בוא נדליק חנוקיה יש כבר עניין הלכתי יצאתי כתבתי בקבוצה של המשרדים שלנו תקשיבו אני מדליק נרות חנוכה מי שרוצה פתאום הגיעו 12 איש למחרת מישהו קנס הופגניות ונתן מה שאנחנו רואים את האור הזה הקטן שאתה יכול להאיר פתאום הצטרפים אליך עוד אנשים ועוד אנשים כי זה אור אנשים לא רוצים להיות בחושם רוצים להיות באור אז שני אור שהשם שלו שמעיד עליו שני אור עזר לי להבין את זה להפנים את זה ולכן אני מודה לקדוש ברוך הוא שזה קני להגיע דלום ולהפנים את הדבר ‏Yeah.