רועי אסרף ניצל מהמסיבה ברעים בתוך שהמחבלים יורים עליו והוא צועק "שמע ישראל"

אז בעצם הגענו אני ואשתי למסיבה ל"נובה" בשביעי באוקטובר, היה עיכובים בלילה ולא קמנו, בעצם הגענו לשם בשעה 6 בבוקר כשנכנסנו למסיבה, נתנאל חבר שלי, בחניה של האוטו, איך שהכנתי את האוטו, הוא פשוט ראה קרטון חלב על הרצפה, שהוא אמר לי רועי אני שם אותו על האנטנה בשביל שנצא מהמסיבה נזהה את האוטו. זה משהו שלא קרה אף פעם אשתי.. שהיינו בדרך למסיבה, בחניה, היא סללה את הדרך לפי המיניבוס הלבן שחנה שם, ושנכנסנו למסיבה בשעה 6 ורבע בערך אשתי אמרה לי אני הולכת לאוהל של אח שלי, עידן שהוא גם היה שם, לשים את הג'קט, והכל היה בשעות מדוייקות ועגולות, שאני לפעמים עד היום מה זה לפעמים אני עד היום שואל את עצמי איך איך ולמה, כאילו, בשעה 6:25, היה שתי רחבות, רחבה אחת גדולה ורחבה אחת קטנה שהם בעצם, הרחבה הזו זה החברים שלי שהם עשו את ההפקה, שהם כבר לא אתנו, מיכאל ואושר וקנין ירושלמים, שני אחים ואלקנה שחטוף, שהוא גם חבר שלי ואליה כהן בשעה 6:28 היא חזרה אליי לרחבה, וכל, אני פשוט נעמדתי מאחורי כולם והוצאתי את הטלפון כמו שאני תמיד עושה צילמתי את המסיבה ושחזרתי שמאלה, אז במצלמה של הטלפון פתאום ראיתי שתי עננים שחורים ומלא כמו זרקורים כשעשיתי זום ראיתי שטילים מכוונים פשוט לעברינו והמוזיקה עוד פעלה ואחרי 20 30 שניות בערך אמרו צבע אדום, ופשוט נעמדתי במקום, אשתי הייתה איזה 10... קרובה אליי במרחק עין שנעמדתי במקום, ולרגע משהו עשה לי כאילו בעיניים, את שתי הילדות שלי, ראיתי את שתי הילדות שלי, את שתי הילדות שלנו ושראיתי את זה, פשוט תפסתי לה את היד ואמרתי לה מאמי אל תעזבי, בצעקה כמובן, אל תעזבי אותי, קשר עין איתי, אנחנו רצים עד האוטו, כי כשבאנו בבוקר בשש אז המאבטח בחניון החנה אותנו בסוף החניה כי היו שלושה 3 אלף רכבים שכבר חנו, אז אנחנו שם אותנו בסוף ממש, כשהיינו בריצה לאוטו וכולם היו עם הידיים על הראש אז ראיתי את אח שלי לקראת היציאה, שוכב עם החברה שלו גם והוא פשוט היה עם הידיים על הראש וראיתי אותו בזווית של העין, ואמרתי לו עידן קום בוא איתי והוא אמר לי איבדתי את המפתחות של האוטו כי הוא בא ב4 בבוקר, וכשהוא אמר לי איבדתי את המפתחות של האוטו, עדיין אני כאילו רצתי לאוטו עם אשתי כי כל כך רציתי להגיע לילדות ופשוט לצאת מהחניה, כי ידעתי שיהיה שם פקק ועיכוב, כשהגענו לאוטו נסענו לכיוון היציאה, שעמדנו לקראת היציאה, בזמן הזה אמרתי לה שתתקשר לאשר ונתנאל חברים שלי, שירוצו כבר לקראת היציאה שאנחנו לא בחניה, וכשהייתי לקראת הסוף של היציאה, נעמדתי על האוטו, והסתכלתי על, באופק לראות איפה הם וראיתי את אשר מפה ואת נתנאל מפה, משמאל, ופשוט צעקתי להם בואו מהר לאוטו, כשהם נכנסו לאוטו, היו חמש מכוניות לפניי, ולקראת היציאה היה מחסום משטרתי על הכביש שחסם את הכביש לשמאלה, ואנחנו היינו צריכים לקחת שמאלה, אבל השוטר אמר לקחת ימינה, וכשנסענו ימינה אחרי בוא נגיד 400 מטר 500 מטר, חמשת המכוניות, אשתי ישבה לידי, והווייז מראה פשוט להתפרסס במקום כשהחמש מכוניות ראיתי אותם מתפרססים במקום ממש אחד אחרי השני אני שמעתי והרגשתי, אני לא אמרתי את זה בהתחלה, אבל אני הרגשתי שמישהו הוליך אותי ופשוט בנה לי סוג של דרך, סוג של מסלול, שאני לא ראיתי ימין ולא שמאל, כאילו ראיתי רק את אשתי ואת הילדות, וכשהם התפרססו אני לא התפרססתי מצד אחד אני, היה בי את הנגיעה, לחשוב אם כן או לא אבל, אלוהים כנראה אמר לי להמשיך ישר, לא כנראה זה מה שהוא אמר לי וכשהמשכנו ישר, עוד איזה 400 מטר בערך, היינו לבד על הכביש הייתי לבד על הכביש אף אחד לא היה מאחוריי ולא מקדימה, וכשהמשכתי בנסיעה הכביש היה 232 זה כביש שהוא ממש ישר צר עם שטח בצדדים, פתאום מהשטח אשתי רואה שתי ג'יפים, ג'יפ לבן וג'יפ שחור ואני פשוט תופס את ההגה ככה, נתנאל ואשר יושבים מאחורה, והיא פשוט אומרת לי מאמי הנה חיילים, כשהיא אמרה לי חיילים התמקדתי בהם, כי אני פשוט נסעתי בכביש והם באו מהצד הזה, והייתי כל כך כאילו בנסיעה שאני ממש מתקרב, הם מתקרבים לעברי ואני פה ופתאום ראיתי את הסרטים הירוקים, הם נעמדו על האוטו, הם עמדו על האוטו קרוב ל-18 מחבלים על כל טנדר, ונתנאל מאחורה פשוט צועק לי, רועי מחבלים יורים עלינו סע! וכשהוא צעק לי את הצעקה הזאת, אני פשוט הסתכלתי לעברם והם פשוט כיוונו את הנשקים על האוטו, תפסתי את הראש של אשתי והורדתי אותו למטה, הורדתי לעצמי את הראש וצעקתי שמע ישראל כל כך חזק, שאני לא יודע מאיפה הצעקה הזו יצאה לי והכדורים שרקו מעלינו ואני פשוט... [מוזיקה] גם לא היה לי רדיו ומערכת באוטו שהיה מוזיקה או משהו אז פשוט הם היו כל כך קרובים ובשטח שהם נסעו השטח, היה בורי הוא היה קופצני, אז כשאני תוך כדי בצעקה ואני מוריד לאשתי את הראש, אני תוך כדי מרים את הראש ואני ממש רואה אותם יורים עלינו ושום כדור כאילו... אחרי כמה שניות קמתי והסתכלתי במראה האחורית של האוטו וכשהסתכלתי על המראה האחורית, ראיתי אותם, את שתי הטנדרים פשוט פונים שמאלה לכיוון המסיבה, ואמרתי לאשתי פשוט תתקשרי לעידן אחי, תראי אם הוא יצא [מוזיקה] וכשהיא הייתה אתו על הקו בטלפון, היא אומרת לו מחבלים ירו עלינו, פשוט לא הבין, ושהוא אמר את זה לשוטרת, השוטרת שאלה אותו אם הוא רוצה מים, ושהכל בסדר אתו, כי גם הם לא הבינו מה קורה, אני בעצם אנחנו הראשונים שנפגשנו איתם וממש אחרי דקה שתיים או שלוש, שהיא איתו על הקו שמענו את היריות שוב פעם עליהם במסיבה וצעקות וריצות ובריחות וכל הדרך אני נוסע פשוט ישר ישר ישר והכביש לא מראה לאן, כאילו לא ימין ולא שמאל רק ישר ועברנו פשוט את אופקים ובאר שבע וכשהגענו לבאר שבע טיל נפל בתוך בית לידנו שתדלקתי בדיוק בדלק, והיה הדף והבית עלה באש ועידן אחי עדיין נשאר שם ארבע חמש שעות בטווח הנורא, וכל זה אנחנו איתו בטלפון, והוא אומר לנו הכול בסדר הכול בסדר רק שנהייה רגועים ואבל אני יודע שלא וכשהייתי בדרך, שהייתי בדרך לאוטו, אני דילגתי על משהו כל כך חשוב, כי אני קצת בפלאשבקים, וקצת קשה לי מרוב שאני כל היום מספר את זה, אבל ברוך השם זה אנחנו מתחזקים מזה וברוך השם כל עם ישראל מתחזק בתפילות ובאמונה, כשהייתי בדרך לאוטו עם אשתי יש גם את הסרטון שלנו שאני אומר למאמי אולי זה הרגעים האחרונים שלנו והיא פשוט אמרה לי אל תדבר שטויות השם שומר עלינו השם איתנו, "לא יודע אם זה הסרטון האחרון של שתינו מאמי" -ואחרי זה "בורא עולם אתנו" -צדיק באוטו, כשאני בדרך לאוטו בריצה, אז פשוט העין שלי קלטה אותו ישן, ולא ויתרתי חזרתי אחורה, ויש את הסרטון הזה שבעצם, "קום קום, יש יירוטים באוויר סגרו את המסיבה" אני מרים אותו אני אומר לו צדיק קום צדיק יש יירוטים והוא פשוט לא קם, זה היה איזה 20 שניות שאני פשוט אומר לו צדיק צדיק קום קום קום ושאשתי חזרה אליי, הוא כנראה שמע את הקול של האישה, אחרי שניסיתי להעיר אותו אז הוא פשוט התעורר, כשהוא שמע אותה ופשוט המשכנו לאוטו וכשהגענו לבסוף לבית בשעה 11 בערך, אחרי כל התופת הזו, שבעצם נמשכת, אנחנו בן הראשונים אנחנו, אם לא הראשונים שהגענו לבית [מוזיקה] גם אחי יצא מזה ברוך השם בנס ברוך השם יש לו סרטונים איומים בטלפון שפשוט רואים אותו רץ והוא הציל גם את החברה שלו, שפשוט שומעים את כל היריות, ואת כל הטבח שהיה שם ואת כל הריצה שהם רצו והוא התחבא בבורות ובשיחים ובפחים ובאוטו וחמישה ימים ראשונים כשאני בבית הולך ולא ישן בעצם, ושואל את הקדוש ברוך הוא מה, מי אני ומה.. "אל תפסיקי לרוץ" - ומה אתה רוצה ממני ממני באמת, "תרוצי על החיים שלך" - כי כל החודש הזה בעצם עברתי אני עובר עדיין משהו שזה לא משהו רגיל, אני מקבל נורא המון הודעות וטלפונים וחיזוקים, אני באמת מרגיש שמשהו קורה, ולא לא סתם לי אני באמת כאילו תמיד הייתי קרוב לדעת ותמיד הייתי עם אבא ותמיד הייתי שם אבל תמיד פחדתי, אבל היום אני יודע שאין לי מה לפחד ואני יודע שזה רק זו הדרך כי בסופו של דבר צריכים כולנו להתחזק בתפילות ובאמונה ובשמירת השבת כי עברנו ואנחנו עוברים פה משהו לא פשוט ולא לא פשוט בכלל לעם ישראל, עם כל האבדות הנוראיות והאסון הגדול הזה, ונפלה עלינו גזירה לא לא קלה בכלל אבל עם ישראל חזק ועם ישראל מאוחד, והבחור הזה שהערתי אותו בעצם, "צדיק, אח שלי..." -אחרי חמישה ימים שלח לי הודעה קולית בפייסבוק, ואנחנו לא מכירים, אף פעם לא נפגשנו קוראים לצדיק שמואל גוטמן שהוא שלח לי הודעה שאני זה שהערתי אותו באוטו ובזכותי הוא ניצל, וחזר לשלושת בנותיו בבית ולאשתו, ההודעה הזאת שהוא שלח לי בעצם גרמה לי להתחזק ולהבין שבעצם מפה השינוי הזה שאני עובר עם עצמי ועם המשפחה שלי ועם אשתי, הוא כנראה לא סתם כי אלוהים נתן לי פה אות וסימן כל כך כל כך גדול שאני פשוט אין לי משהו אחר, ומהמקרה אנחנו לקחנו על עצמנו את השבת ברוך השם, אני ואשתי והילדות בבית, ברוך השם זו שבת רביעית שאנחנו שומרים ומתחזקים, ומה שנותר לנו מפה זה באמת רק להתחזק כמה שיותר להתפלל לקדוש ברוך הוא ושיגאל אותנו