An Inside Look at The IDF Rabbinate - Rav Udi Schwartz

‏very thank you so much thank you so much embarassed and I was asked to speak in Hebrew I hope it will be fine to tell you the truth I gave a sheer last night in young israel of wood it was in English I can speak English but when I speak I think it's much much better to speak in Hebrew I told the before that it has to be very clear it has to be very medyak and therefore בעזרת השם שלום עליכם ברוכים הבאים ברשות מורנו ראש הישיבה הרב ליבוביץ היקר שבאמת הסכים ונאות להזמין אותי לכאן אז אני רוצה להקדיש את הזמן שעומד לרשותנו רק שאלה אחת how much time do we have enough pizza until dinner אוקיי עד עד שיעור >> עד שיעור ריקול >> 72 דקותפק בסדר גמור אז א הנושא שאני רוצה להציג בפניכם היום וקצת לתאר את מה שעבר עליי בשנתיים שחלפו לאורך המלחמה אני חייב לומר שאני בחופש השבוע באתי עם הבן הבכור שלי אברהם היקר באנו לנוח קצת בחוץ לארץ אבל אין התר לצאת לחוץ לארץ אלא אם כן גם לדברי תורה וגם כדי ללמד תורה ולכן הוא אמר לי באיזשהו שלב נו זה כבר יותר שיעור ורים מאשר מה שיש בארץ אבל בסדר אז גם דברי תורה וגם קצת לנוח א אז כמו שאתם רואים I not anym ככה אזרח אבל אני כן רוצה לדבר קצת על ההתמודדות ההלכתית שהייתה במלחמה ובעצם להציג בפני הציבור החשוב של תלמידי חכמים צעירים טענה מרכזית אחת והיא שאת מלחמת חרבות ברזל שעם ישראל עובר בשנתיים האחרונות אפשר לספר דרך כל מיני נקודות מבט אפשר לספר את הסיפור הצבאי אפשר לספר את הסיפור המדיני רוצה לספר את הסיפור ההלכתי לספר את הסיפור של המלחמה דרך העולם של השאלות והתשובות. אוקיי. א הרב גורן באחת התשובות שלו, תשובה שעוסקת בהתר הגונות וככל שיתיר לנו הזמן אנחנו נעסוק בהרת הגונות. אני ממש מרגיש שזה הוראה בפני רבו לדבר על זה בפני הרב וילינג כי הרבה הרבה התבססנו על הפסקים ממש מהיום הזה. היום זה האניברסר של 91. וככל שיותר הזמן נדבר גם על זה אבל אני רוצה להתחיל מנקודות שביעינין עוד יותר משמעותיות הרב גורן באחת התשובות שלו שעוסקות בהתרת הגונות כותב את הפסקה הזאת על זה שדור דור ודור שו דור דור ובעיותיו הספציפיות בהלכה ואם יש את נפשינו לדעת וללמוד את מאורעות הדור ואת מצבם של היהודים בעולם נפתח את ספרי השאלות והתשובות שהם הספקלריה של החיים היהודיים בכל דור ודור ובכל תקופה ותקופה כלומר ההלכה יודעת לספר את הסיפור כמו שאמרתי הרב גורן אומר את זה בהקשר של התרת הגונות. כמה מחוקרי השואה עמדו על זה שההיסטוריונים הראשונים של השואה היו הרבנים את עירי האגונות. בשנת 1943 בורחת אישה מאירופה מגיעה לכאן לארצות הברית באה בפני רב ושואלת אותו מותר לי להתחתן? שואל אותה הרב איפה בעלך? היא אומרת ירדנו מהרכבת אותי שלחו ימינה אותו שלחו שמאלה והרב שואל אותה איזו רכבת? לאן היא נוסעת? מה קרה למי שהלך ימין? מה מה קרה למי שהלך שמאל? הרב הזה הוא הראשון לספר את הסיפור של השואה. אז כך הוא בהתרגונות, אבל כך הוא בעולם ההלכה באופן הרבה הרבה יותר מרחיב. יצא לי לאורך המלחמה לפגוש הרבה הרבה רבנים ותלמידי חכמים, ראשי ישיבות, ראשי מחינות, רבני קהילות והרבה מהם אומרים לי, אתה יודע, תוך כדי המלחמה שואלים אותנו הרבה שאלות הלכתיות. אמרתי להם הרבה. כן. כן, הרבה. אמרתי הרבה הרבה שאלות לרבנות הצבאית יש קו פתוח הוטליין חיילים יכולים להתקשר 247 אני לא רוצה להיכנס עכשיו לשאלה למה 247 ולא 246 מתי מותר להתקשר בשבת ומתי אסור זה נושא לשיעור בפני עצמו אבל הקו הזה קו אחד קו אחד כמה פניות הקו הזה קיבל בשנתיים של מלחמה בערך כמה שאלות הלכתיות זה פחות או יותר המספר עכשיו אני שואל את אותו ראש ישיבה את אותו רם את אותו רב קהילה הרבה שאלות הלכתיות נשאלת עכשיו אני אומר שלא נתבלבל זה לא מספר השאלות ההלכתיות במלחמה זה מספר השאלות ההלכתיות בקו אחד שמעויש על ידי רבני מילואים של ענף ההלכה השאלות שאני קיבלתי והפעמים שהטלפון שלי כבר קרשט מרוב השיחות והכל וכל יחידה צבאית יש לה את הרב שלה והמספר הזה הוא לא רק מספר העובדה שיש הרבה שאלות הלכתיות מאפשר לנו להסתכל באופן רחב, באופן מרחיב על מה שמטריד, על מה שמעסיק את החיילים. ודרך השאלות שאנחנו מקבלים, פרסמנו לאורך המלחמה הרבה הרבה הרבה קבצים מלכתיים שהמטרה שלהם בעצם לתת לחייל את כל ההנחיות שהוא צריך, את כל ההדרכה ההלכתית שהוא זקוק לה. פרסומים שקשורים למעגל השנה, פרסומים שבאים בעצם לומרסרז את עיקרי ההלכות שחייל צריך לדעת. אני יכול להגיד בלב כואב, באמת בלב כואב, הפרסומים האלה נכתבו במחנה שורה בבית המדרש שלנו ולא פעם ולא פעמיים לא שלוש פעמים. הם נשלחים ממחני שורה, הגיעו לאזה, הגיעו ללבנון וחזרו חזרה למחנה שורה כאשר חייל נהרג ואנחנו פותחים את הכיס שלו ואנחנו מוציאים מתוך הכיס את החוברות הללו. החוברת נסעה כל הדרך ממחנה שורה עד לשדה הקרב. שימשה את החייל. זה מה שהיה לו בכיס כשהוא נהרג. והדבר הזה חוזר חזרה למחנה שורה. לילה אחד, בשעה 3 לפנות בוקר, אני מקבל טקסט מ חייל שנמצא בתוך הניונס. ואני מבין שלחייל הזה לא היו ספרים. היה לו רק את החוברת הזאת. הוא למד אותה כמו שלומדים רשבה. כותב לי הודעה. כתוב בסעיף א' ככה וככה וככה, אבל בסעיף ד' משתמע שככה וככה. אז ברוך השם כנראה אין לו ספרים אחרים ואין לו גמרא. והוא למד את זה כמו שאמרתי באיון זאת לא המטרה של החוברות הללו המטרה שבאמת יהיה לחייל פסק הלכה ברור על כל שאלה שנשאלת וכאמור הפצנו הרבה הרבה הרבה חוברות כאלה תוך כדי המלחמה כשבמקביל הפצנו גם הנחיות הלכתיות שנראות ככה שבעצם מתקדמות עם ההתקדמות של המלחמה וברור שההלכות שהיו נכונות בשבוע שבועיים שלושה הראשונים של המלחמה הן לא ההלכות שנכונות חצי שנה אחר כך וזה לא ההלכות שנכונות שיש הפסקת אש והמלחמה בעזה לא הייתה כמו המלחמה בלבנון. המלחמה בלבנון לא הייתה כמו המלחמה בסוריה. ומלחמה בסוריה לא הייתה כמו המלחמה באיראן. ומיד אני ארחיב על זה יותר. התפקיד שלנו הוא להבין בצורה הכי מדוייקת את המציאות המבצעית. מה מטריד את החיילים כדי שההלכה באמת תתאים לאותה מציאות. אז אפשר היה לדבר הרבה הרבה על המסמכים הללו. אבל אני רוצה לקצר כדי להגיע אל העיקר. אז כמו שאמרתי אני חושב שאת סיפור המלחמה אפשר לספר דרך העולם הזה. של השאלות והתשובות ואני רוצה קצת יותר לפרט למה כוונתי השאלות הראשונות שאני קיבלתי בשמחה בשמחת תורה בשבת שמחת תורה בבוקר לפני שנתיים היו שאלות שמאוד מאוד משקפות את ההפתעה וכולנו הופטנו השאלות הראשונות שאני קיבלתי היו קראו לי לבוא מותר לי לבוא בשבת מותר לי לבוא בחג הטלפון הראשון שאני קיבלתי בתחילת המלחמה זה היה אוקטובר 7 בערך ‏quar to 8 or 8 am בערך שעה שעה וחצי אחרי שהכל התחיל on the line על הקו הרב של חיל האוויר המילטרי רבי של הירפורce והוא אומר לי תקשיב אני קורא לכל הרבנים שלי לבוא ליחידות אני זוכר שאלתי אותו הרב יוסי מה קרה הוא אומר לי יהודי אני לא יודע בדיוק מה קרה אבל משהו גדול לא היינו מוכנים לזה אז השאלות הראשונות הם האם בכלל מותר לי לסוע שקראו לי וכשהבנו שכנראה קרה משהו גדול ומותר לכולם לנסוע אז מתחילות השאלות ההלכתיות של מה מותר לי לקחת ארנק סלפון תפילין האם מותר לטלטל מוקצה אסור לטלטל מוקצה קראו לי וגם לשכן שלי לבוא בשבת אז עדיף שניסע ברכב אחד כדי לצמצם בחילול שבת אז אם אנחנו גרים אחד ליד השני כנראה שכן עדיף לנסוע ברכב אחד אבל אם הוא גר ברחוב השני אז אני אסה לאסוף אותו והתחלתי לקבל כל מיני שאלות כאלה של מה הדרך הכי מהירה אבל גם הכי נכונה מבחינה הלכתית כדי להגיע אל היחידות. אבל כאמור כל השאלות האלה, כל סגנון השאלות הזה משקף את ההפתעה, משקף את העובדה עד כמה לא היינו מוכנים, לא היינו ארוכים למלחמה, למערכה בהיקף כזה. הגל השני של השאלות היו שאלות שקשורות למלאכת הקודש שלנו במחנה שורה, מלאכת הטיפול בחללים, מלאכת הטיפול בנופלים. יש יחידה שלמה, יחידה גדולה מאוד של אנשים צדיקים צדיקים שהתפקיד שלהם היה ממש to carry the bodies בידיים שלהם. גם אני עשיתי את זה קצת אבל זה לא עיקר התפקיד שלי. התפקיד שלי היה השאלות ההלכתיות שקשורות לכל מלאכת הטיפול. אני אתן למשל דוגמה. החל משמחת תורה בבוקר הורים מחפשים את הבת שלהם במשך 48 שעות. הם לא יודעים שום דבר. ביום שני בערב הם מקבלים את הבשורה הקשה. הגופה נמצאה. היא נמצאת במחנה שורה, היא נכנסה לתור It will take three days. זה מה שיקח. יש 700 חללים שצריך לטפל בהם בבת אחת. זה יקח שלושה ימים. שואלת המשפחה, האם אנחנו עכשיו עוננים למשך שלוש ימות? האם יש כאן דין של נמסר לכתפים שפותר מעניינות? עכשיו, השאלה ההלכתית הגדולה כאן זה האם הם יכולים לעשות משהו? הם יכולים להשפיע? אז יש לומדס גדול ועצום על כל דין ענינות. האם זה מדין או עוסק במצווה פותטור מן המצווה או שאולי עונן פטור בגלל ימים שאתה עוסק בחיים ולא ימים שאתה עוסק במתים כמו שכתוב בירושלמי דיון מאוד מעניה אבל כאן צריך לקבל הכראה הלכתית עכשיו וזה לא משפחה אחת עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת וכולם שואלים את אותה שאלה בדיוק אז ישבנו אני והנשהי הצוות שלי צוות הרבנים של ההכיק דפטמנט והיינו צריכים לקבל החלטה וממש ניסחנו הודעת וואטסאפ קצרה וכל משפחה שפנתה מקבלת הדרכה לנושא הזה או נושא אחר של הם יושבים שבעה כשאין קבורה הרי הלכה פסוקה שהשבעה מתחילה אחרי סתימת הגולל אחרי הקבורה אז מה עושים כאשר אין קבורה ושוב אני חוזר שאלות מאוד דומות לשאלות שהתמודדו איתם באסון מגדלי התאומים כאשר קובעים את מותו של אדם אבל אין לא תהיה לוויה ולא תהיה קבורה אז במקרה שלנו כי הגופה נחטפה אז אם יש שבעה או אין שבעה כאמור אלה שאלות הלכתיות שמספרות את הסיפור שהיינו צריכים להתמודד איתו במחנה ישורה. אני כן רוצה להזכיר עוד נושא אחד. אני שיתפתי את הראשי והגענו לארצות הברית באותה טיסה ממש תשובה שכתבתי בתשעה באב האחרון. בתשעה באב אחר הצהריים כי לא מצאתי זמן אחר והלכות צמחות מותר לעסוק בהם גם בתשעה באב לגבי קבורה על תנאי. בכל היישובים באזור עוטף עזה אי אפשר היה לקבור אחרי השביעי באוקטובר אחרי שבת שמחת תורה. המקום היה מאוים עוד היו מחבלים בשטח. אז קברו אנשים בכל רחבי מדינת ישראל ומה שאני עשיתי מיד זה הכנו איזשהו מסמך שהמשפחה חותמת עליו שהקבורה הזאת היא קבורה על תנאי שאם יום אחד הם ירצו להעתיק את הקבר ממקום אחד למקום אחר עכשיו רק שתבינו את האתגר כל משפחה שחותמת על מסמך כזה צריך להסביר לה על מה היא חותמת אז תחשבו שלפני חמש דקות 10 דקות רבע שעה חצי שעה נכנס מישהו וביסר להם את הבשורה הנוראית הזאת לבשורת האיוב ואז אני צריך לדבר לדבר איתם בטלפון כדי להסביר להם what are we going to do now עם הסיפור של הקבורה ושהקבורה תהיה על תנאי ומה קורה אם יש משפחה שלא עשת תנאי ואחרי זה היא כן רוצה להעביר את הקבר על זה כתבתי תשובה עכשיו כל ריבוע כאן על המסך הוא נוסע לשיעור כללי אחד לפחות אין לנו זמן לזה עכשיו אבל תאמינו לי כל על כל נושא כזה יש תשובה כתובה יש פה אפילו כמה אנשים שעוד למדו דף יומי אצלי בישיבה אז הם גם יודעים שיש דף מקורות כבר מוכן על כל אחד מהדברים האלה כי באמת כל אחד מן הנושאים הללו מחייב בירור לעצמו. הגל השלישי של השאלות היו שאלות שקשורות באמת לכניסה, למערכה, מה שקראוי בעברית, תמרון קרקעי רחב וכיף, בהתחלה בעזה ואז בלבנון ובמקומות אחרים. ושם באמת נשאלות שאלות מד חלקי שולחן ערוך. פשוטו כמשמעו. פשוטו כמשמעו החל משאלות מאוד מאוד פשוטות של אור החיים, של תפילה, של תפילין, של ברכות, של קריאת התורה. לילה אחד מתקשר אליי הרב של חטיבת הצנחנים ואומר לי שאחד המפקדים בעזה נולדה לו בת שעה טובה מה זה טוב נולדה לו בת הוא רוצה לקרוא לשם אמרתי לו מה זה טוב שיקרא לשם לא heס שק קוראים שם רק בקריאת התורה אבל מה נעשה של החיילים בעזה אין זמן לקרוא בתורה so what your question אנחנו רוצים לקרוא בתורה בלילה מבקש אותו מפקד להוציא ספר תורה בלילה לעשות קריאת התורה בלילה כדי שהוא יוכל לקרוא כל השם אז הנושא של קריאת התורה בלילה זה נושא מעניין כידוע פעם אחת בשנה הרבה מקהילות האשכנזים קוראים בלילה עם ברכות זה בליל שמחת תורה יש תשובה מאוד מעניינת של הרב עובדיה ביבי העומר שאוסף הרבה מקורות לזה שפועלים שצריכים לצאת מוקדם לעבודה יכולים לקרוא בתורה עוד לפני עלות השחר לא לפני נצחמה לפניות השחר מצד שני אני אמרתי לו להוציא ספר תורה בשביל קריאת התורה בלילה רק כדי לקרוא שם לבת שנולדה נו נו יקרא לשם גם בלי קריאת התורה אבל אבל אלה השאלות שמטרידות את החיילים את המפקדים. אז כמו שאמרתי זה מתחיל מהלכות מאוד מאוד בסיסיות יומיומיות של תפילה ותפילין וברכות וקריאת התורה. ממשיך לשאלות של שבת מועדים אולי נדבר על זה אחר כך אבל ממשיך באמת לד חלקי שולחן ערוך. שאלויות של יורדיה של כשרות. נכנסתי לתוך בית בעזה מותר להשתמש בכלים? אסור להשתמש בכלים צריך תבילת כלים? לא לא צריך תבילת כלים כי זה לא שלך. אם זה לא שלי אז אם מותר לי להשתמש בזה. אז אנחנו עוברים מיורדה לחושן משפט. ולשאלה של קניין כיבוש. אז יש קניין או אין קניין? אגב, באמת בנושא הזה שלחושן משפט המון המון פעמים נשאלנו. האם מצאתי נכנסתי לבית בעזה, מצאתי איזה שרשרת או משהו על השולחן, האם מותר לי לקחת? האם מותר לי לקחת? מה אתם אומרים? מותר לקחת או אסור? אז יש תשובה מאוד פשוטה. יפה. Very very simple answer. פודות הצבא אוסרות לכחת. אסור לחיילים לקחת. לא, לא, אבל הרב, מה ההלכה? ההלכה היא שאסור לקחת כי הפקודות עוסרות. לא לא הרב הרב הרב ההלכה הלכה מה ההלכה עכשיו מה השואל מתכוון הוא מתכוון כמובן לרשבא בגיטין על קניין כיבוש ועל השאלה מה בדיוק קורה אחרי כיבוש זה very very famous חשב צריך להכיר את זה בסוגיות של עבדים אבל הרשבא מדבר על העניין של מלחמה זה מה שהשואל מתכוון מה שהשואל הזה לא זוכר זה שבסide this rushba there is a ramם כשהרמבם מביא את דינה דמלכות דינה הוא מביא אותו בהלכות מלכים לא סתם בהלכות מלכים במסגרת ההלכות של חלוקת השלל. כלומר לדעת הרמב"ם דינה דמלכות הדין apply דווקא במקרים האלה של חלוקת שלל מלחמה. ולכן אם הפקודות אוסרות לקחת אז אסור לקחת. אבל יש גם שאלה כזאת בחושן משפט. וכמובן גם שאלות באבן העזר. כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גד קריטות לאשתו. הגמרא בכתובות בדף ט הגמרא במסכת שבת דף נה. אז באמת אנחנו היום כותבים גת קריטות. אף אחד לא כתב ג קריטות אבל טייס שיוצא לתקוף באיראן שואל האם הוא צריך לעשות משהו לפני שהוא יוצא כי הוא לא יודע כן יחזור או לא יחזור אז יש כבר לפני הרבה שנים המצאה גאונית שמופיעה כבר בדברי מלכיאל והרב הרצוג מאוד מאוד תמך בהנושא של הרשאה למתן גט כלומר הוא לא כותב גט קריטות הוא לא מגרש את אשתו כ יש בעיה של כהנים וכולי וכולי ועוד פעם לא נכנס עכשיו לכל הסוגיה אבל מחלוקת רש"י ורבנו תם בסוגיה שם בכתובות בדף ט איך להבין את גת קריטות לאשתו. אני לא נכנס לכל הדיון הזה אבל לפחות הרשאה למתן גט. אז צריך לכתוב או לא צריך לכתוב? בשאלות שהשתיקה יפה להן מעולמות אחרים של אבן העזר. אני מצולם וכולי אז אני לא רוצה להיכנס אבל באמת באמת שאלות מאוד מאוד מאוד רגישות ומסובכות כי ברגע שהמלחמה יוצאת לדרך אז כל השאלות כולן כל השולחן ערוך חייב להיות פתוח בפנינו כי באמת אני הרבה פעמים מסביר לאנשים אתה אף פעם לא יודע מה תישאל אין לי שליטה על השאלות אני אמור קצת לשלוט בתשובות אבל אין לי שליטה על השאלות שאלות תמיד יכולות להיות מיוחדות כמו שאמרתי לכם מקודם לקחתי שבוע אחד חופש אני מאוד משתדל השבוע לא לענות אבל יש לפעמים שאלות שאז רק אני אשתף אותכם בשאלה מאתמול בערב בסדר חייל בקורס נתיב של הצבא קורס נתיב זה הקורס של הגיור אנשים שרוצים לעבור גיור עכשיו אין גיור בצבא גיור של הרבנות הראשית לישראל חייל לוחם ביחידת דובדבן ear about דובד זה spal forces והחייל הזה אמור לעבור גיור טוב הגיע בפני בית הדין בית הדין קיבל אותו התרשם שהוא מקבל עליו תורה ומצוות באופן שלם. מה השלב הבא? אחרי קבלס מצבס. מה השלב הבא? נו רבו סי קודם מילה ואז טבילה. אוקיי, עכשיו אדם צריך לעבור מילה kind of surgery לאדם מבוגר. וזה לוקח בערך שלושה שבועות של החלמה. עכשיו, החייל הזה צריך להיכנס לעזה בעוד שבועיים ומצאו לו תור לניתוח בשבוע הבא. והוא שואל מה קודם למה? כניסה תחת כנפי השכינה ומילה או כניסה לעזה כי אם הוא יעשה את הניתוח הוא לא יוכל להיכנס לעזה אחר כך הוא לא יהיה במצב גופני שיאפשר אני יושב פה במנהטן ואני חושב לעצמי רבונו שלילו לא יודע מוצנס מה קודם למה כניסה לעזה או כניסה תחת כנפי השכינה זאת שאלה מאתמול בערב אז אמרתי אני מנסה לא לענות לשאלות כשאני פה יש לי גם איזה בעיה עם הטלפון שלא בדיוק עובד לא יודע אבל אבל השאלות באות כל הזמן וכמו שאמרתי זה העולם של המלחמה שכל השאלות נשאלות יש גל נוסף של שאלות שקשור להפסקת אש sinנס fire וזה קרה לנו כמה פעמים ויש שאלות שאנחנו יודעים שיחזרו על עצמם כאשר יוצאים להפסקת אש ראש וראשון להם זו השאלה של מקלחת בשבת במים חמים במים קרים חייל היה בעזה חודש חודש וחצי הוא לא התקלח יצאו עכשיו מעזה הדבר שהוא הכי צריך בעולם זה מקלח. אז במים קרים חושב שאפשר להקל. במים חמים מידוד שמש שומעים להקל. אבל משהו שיש בו איסור דאורייתא להתיר איסור דאורייתא בשביל מקלחת. אני לאורך המלחמה אמרתי תמיד שזה אסור אבל בהחלט יש כאן שאלה. היה אדם מאוד נחמד, a very nice person who came to pick me from the from JFK. הוא אמר לי שלפני 40 שנה הוא למד קצת בארץ והוא בחור אמריקאי ובישיבה שבה הוא למד היום זה כבר לא המצב בישיבות בארץ והישיבה שבה הוא למד לא היה hot water in the shower לא היה שמה hot water רק cold water כל פעם האמריקאים לא התקלחו כ הגיע הבחור אחרי חודש בלבנון נכנס כמו שהוא לתוך המים הקרים הוא אמר אה והוא אמר שזה מאוד דיבר אליו אז כבחור אמריקאי לראות איך נראה חייל שלא יתקלח חודש כשהוא יצא מלבנו אבל זה לא משנה אם זה מים חמים או קרים, הוא נכנס לתוך המקלחת. ועוד פעם, אם אני אדע ביום שישי שיש 30 שאלות על מקלחת בשבת, סימן שהייתה הפסקת אש. או במילים אחרות, tell me what's the question and I will tell you what's the situation in the war now. I can understand. כי זה שאלות שחוזרות על עצמם בתקופות של הפסקת אש. אז כמו שאמרתי, זו דרך אחת לספר את הסיפור של המלחמה. אני חושב שאת אותו דבר אפשר גם לספר דרך מעגל השנה. אני ארסקיפ עם כלבי גם פה היו שאלות מאוד מיוחדות. אני בכל זאת אגיד שאלה אחת לראש ישיבה כי באמת זה עוד לא היה כאשר הייתם בארץ אבל שתי שאלות אני אשתף מהתקופה של עם כלבי של המערכה עם איראן. יום שישי השבת השנייה של המלחמה. יום שישי, דקה לפני שאשתי מדליקה נרות שבת, מתקשר אליי הרב של פיקוד העורף ואומר שלצערנו, לבושתינו, לבושתינו יש תופעה קשה של ביזה בזירות אסון. Can someone translate this sentence? ביזה בזירת אסון. כלומר, נפל טיל מאיראן, הבניין חלקו התמוטט, התושבים ברחו ועכשיו באים גנבים, באים בוזים ולוקחים דברים. עכשיו לפי התפיסה זה תפקיד של המשטרה. זה לא תפקיד של הצבא. המשטרה צריכה לוודא שאנשים לא מגיעים. המשטרה לא מצליחה. לא הצליחה. ביקשו מחיילים של פיקוד העורף לקחת ארגזים כאלה, להיכנס לתוך הדירות, לשים את הכל בארגזים, לשים את זה באיזשהו מחסן כדי שהמשפחה תוכל לקחת את זה אחר כך. שתי דקות לפני הדלקת נרות. האם המשימה הזאת מותרת בשבת? למנוע אירוע של ביזה של שלב. על המקום אמרתי לו שזה מותר גם באיסור דאורייתא. והתבססתי על התשובה של רבי שלמזלמן במלכת שלמות עניינה בסימן לח על הפעילות בסימן לז על הפעילות של המשטרה בשבת והתבססתי על התשובה של הרב ישראלי בעמוד הימיני בסימן יז על הפעילות של המשטרה בשבת ועל זה שילמלא מוראה של מלכות יש את ראהו חיים בלעו ואת זה שאם האיראנים רוצים לנצח אותנו במובן הזה שהם מפסיקים את החיים בישראל אז אדם שהבית שלו נפגע לא מוכן לעזוב את הבית כי הוא יודע שברגע שהוא יעזוב את הבית פשוט יכנסו אנשים ויקחו את הכל ואני חשבתי שהדבר הזה הזה מדיני פיקוח נפש של הציבור ועוד פעם זה נושא לשיר קלולי בפני עצמו סוגיית פיקוח נפש ציבורי החל מהסוגיה במסכת שבת בדף מב אמר שמואל מחבים גחלת של מתכת ברשות הרבים בשפיל שלא יזקו בהרבים אבל לא גחלת של עץ ומה ההבדל בין עץ למתכת ממשיך בסוגיה של אירסמוכה לספר ממשיך בסוגיה של מעין של בני העיר בן אדור עם פי א' ממשיך בסוגיה בסנהדרין דף כו של זורים בארנונה משום שביעית וכולי וכולי וכולי זורים בשביעית משום ארנונה זה סוגיה גדולה זה נושא לשיר כללי בפני עצמו אבל אני חשבתי שהדבר הזה זה מותר. ועוד שאלה אחת מעם כלבים מתקשר אליי רב של אחד הבסיסים של חיל האוויר ששמה מייצרים חלקי חילוף למטוסים. כל מה שהמטוסים צריכים. אז ברור שאם מטוס צריך איזה פצצה או צריך איזשהו רכיב כדי לטוס לאיראן, ברור שזה מותר בשבת. אבל השאלה האם מותר לייצר באופן כללי חלקי חילוף למטוסים. זאת הייתה השאלה. וגם כאן לא הרבה אנשים יודעים זה רמב"ם מפורש. הרמב"ם פרק ב' מלכות שבת כותב בפירוש שלא רק המלחמה מותרת אלא גם ייצור כלי הנשק למלחמה. גם זה מותר. ויש תשובה מדהימה של הרב גורן שממש מתאר איך בכל מלחמות ישראל התעסקו עם הנושא הזה של ייצור כלי נשק וכלי מלחמה בשבת. אנחנו מדברים קצת על תורת חוץ לארץ. ביקשו ממני מועד רבני אירופה. יש איזה גוף גדול כזה ועד רבני אירופה. הם מוציאים איזשהו כתב עת. ביקשו ממני מאמר איזשהיא תשובה הלכתית. אז הפסומני ברוך השם. נתתי להם את התשובה על הנושא הזה של ייצור כלי נשק של ייצור כלי מלחמה בשבת. הספר שלי עליכות פיקוח נפש. אז באמת כתבתי גם על הנושא הזה וכאמור כבר אחרי שחשבנו שראינו הכל ושמענו הכל בעזה ואז בלבנון ואז בסוריה הגיעה המערכה עם איראן עם השאלות שמיוחדות אליה. כמו שאמרתי מקודם דרך אחרת להתבונן במעגל הזה של המלחמה זה דרך מעגל השנה. ובאמת כל אחד מן החגים הביא איתו את השאלות המיוחדות שלו. החג הראשון שפגשנו אחרי תחילת המלחמה היה חג החנוכה כמובן עם שאלות מאוד מאוד מיוחדות למשל שאלה של הדלקת נר חנוכה על פני השדה בחנוכה תשפד זאת הייתה שאלה מאוד גדולה בעזה בחנוכה תשפה זאת הייתה שאלה מאוד גדולה בסוריה כי בדיוק נכנסו לסוריה קצת לפני חנוכה עכשיו חייל אין לו קורת גג he doesn't have any roof a homeless צריך להדליק נר חנוכה או לא יש תשובה מעניינת בצ אליעזר הרי כולם זוכרים את הגמרא במסכת שבת בדף כנו רבנן מצוות נר חנוכה נר איש וביתו האם יש דין של בית בנר חנוכה או לא הציצץ אליעזר מבין שלא שגם הומלס צריך להדליק נר חנוכה מוירי ורבי הרב לכנשטיין זכר צדיק לברכה גם נקת אותו דבר אבל רוב הפוסקים מבינים שבוודאי שצריך בית ואדם שלא נמצא בבית שאין איזשהיא קורת גג לא צריך להדליק נר חנוכה והשאלה הזאת הופכת להיות שאלה על אוכל למיסת צריך להכריע עכשיו חושב שהחג שקיבל הכי הרבה פרסום היה דווקא פורים ושתי שאלות שאלה אחת מתי זמן הפורים בעזה יד את ו זה מוקף חומה ממות יהושע בן או לא? מה אתם אומרים? הייתה חומה לאזה בימי יהושע בן? פאש ישיבה do they learn תנך in מה מסופר על שמשון? מה שמשון עשה? >> א exactlyלי הוא עקר את דלתות העיר עזה. זה פסוק מפורש בספר שופטים כמו ברור שהייתה לאזה חומה במות יהושע בנו. אף על פי כן היו קהילות יהודיות בעזה וכבר לפני 100 שנה יש לנו תשובות שלא קוראים בעזה בתטו אלא קוראים רק ביד אפילו לא כמקומות המסופקים בטח ובטח שבעשורים האחרונים לא הייתה התיישבות יהודית בעזה ועל זה מפורש בפוסקים שקוראים רק ביד ולא בטו אגב תלמידי חכמים גדולים וחשובים מאוד בישראל עסקו בין היתר בשאלה הזאת של קריאת המגילה בעזה אה אבל רב חשוב ראש ישיבה מחפש נושא מעניין נין לתת שיעור ערב פורים אז הוא מדבר על פורים בעזה יד אותו וו אנחנו ברבנות הצבאית היינו צריכים להחליט את הנושא הזה חודשיים שלושה לפני כן אנחנו היינו צריכים לקבל את ההחלטה כדי שאפשר יהיה להפיץ את ההנחיות לחיילים אז ברוך השם שקיוענו לדעת גדולים ובאמת הייתה הסכמה מוחלטת רבו שרויס כתב תשובה ארוכה הרב יצחק יוסף כתב תשובה ארוכה ואחרים שקריאת המגילה בעזה ביד ולא בטו אבל השאלה במקומה עומדת אגב שאלה אחרת שהייתה מאוד מאוד מעשי אני לפחות אף פעם לא נשאלתי עלמיסה על זה עד המלחמה אני בטוח שציבור גדול של תלמידי חכמים כולם זוכרים המשנה הראשונה במסכת מגילה מגילה נקראת ליא יב יג יד באמת להלכה נפסק בשולחן ערוך כך מפורש בראשונים שאפשר להקדים את קריאת המגילה כבר לא' באדר אז אני אף פעם לא נשאלתי על זה עלמיסה אבל במלחמה זה היה הלכה למעס חייל שיודע שיהיה בעיצומו של קרב בליל פורים הוא יודע שהוא לא יוכל לקרוא את המגילה אז הוא מקדים לקרוא בו באדר בז' באדר בחדר אמנם בלי בלי ברכה. מפורש בשולחן ערוך שהקריאה הזאת היא בלי ברכה, אבל קורא את המגילה. אבל אז פורים תשפד, אם אתם זוכרים, היה מוצאי שבת ואז בא מוצאי שבת ואז באה השאלה, אנחנו יחידה צבאית קראנו את המגילה בחטא באדר כי חשבנו שנהיה בפעילות אבל הפעילות was canceled. רגע, אז עכשיו צריך לקרוא עוד הפעם כן צריך לקרוא עוד הפעם בליל יד עם ברכה או בלי ברכה. טוב, מה שאמרתי עכשיו מפורש ברמה שגם מי שהקדים וקרא צריך לחזור ולקרוא פעם נוספת עם ברכה בליל יד. אבל שוב זה כל מיני הלכות שגם רבנים ותלמידי חכמים לא כל כך עוסקים בהם ב בימים של שגרה אבל מלחמה כאמור מעוררת גם את כל המצבים הללו אחרי פורים בא כמובן פסח המדיניות שלנו הייתה שלחיילים בצבא מותר לאכול קטניות כאשר הם נמצאים בלחימה שיש לצבא לתת שהוא לא קטניות זה טונה עם מים אני אגיד את זה בעגה הישראלית בסלנג של החיילים כשהטונה יוצאת לך מהאוזניים אתה מחפש משהו אחר לאכול ואני חושב שבמצב כזה לא גר משט הדחק שמפורש בכל הפוסקים האחרונים שבשט הדחק התירו לאכול קטניות ולכן גם אנחנו חשבנו שלחיילים בלחימה יכולים לאכול קטניות. שאלה אחרת שנשאלה הרבה פעמים קשורה דווקא לגבול הצפון בפסח תשפ"ד בגבול הצפון עדיין לא הייתה לגמרי מלחמה התושבים they were evuated היו חיילים בתוך הבתים של התושבים ואז שואל בן אדם אני גר פה באיזה בית במתולה כבר חודשיים אני צריך לעשות פה בדיקת חמץ זה יש לזה דין של סוחר יש לזה דין אז מי לא למד סוגיית סוחר ומזכיר בפרק הראשון במסכת פסחים אבל מה הלך למיסה במצב מצב כזה האם מותר לי להכשיר את הכלים בבית? הרי זה לא הבית שלי אבל אני אבל אני אוכל פה אני רוצה לאכול פה גם בפסח אז אני יכול לעשות הגעלה לסירים ש וכן הלאה וכן הלאה שאלות שקשורות להלכות פסח לאחר מכן הגיעו ימי בין המצרים והתפקיד המרכזי שלנו כ אני חושב כאנשי הלכה כאנשי תורה זה להנחיל אצל החיילים את התפיסה שמי שנלחם לא צם והרבה חיילים זה קשה להם עם זה וגם הדבר הזה חוזר שנים שנים אחורה חוזר לתנך מסופר על יונתן בן שאול שאכל מן הדבש ואומר, תראו, אני אכלתי אז אני יותר חזק מכולם. עכשיו, כידוע אנחנו לא לומדים הלכות מן התנ"ך. אם אתם רוצים אני יכול לספר לכם סיפור מעניין גם על זה. אבל בכל מקרה, בספר חסידים כתוב בפירוש שבזמן מלחמה לא גוזרים צום על הציבור כי אחרת יהיו חלשים. ויש איזה מקורות גם בתוספתא. אבל חייל הוא אומר, אני כל השנים למדתי בישיבה, מעוברות, מניקות, אני לא מעוברת, אני לא מינקת, אני חייל, אני מפקד, אני יכול עצום. ואז ביז בתמוז שנה שעברה נכנסת שיירה לדרום רפיח דרום רצועת עזה וחייל פרמר ישיבש חיה והוא צם והוא מתעלף באמצע הדרך בגלל הצום ואז צריך לחלץ אותו אחורה והשיירה צריכה להמשיך קדימה והם בשטח מאוים שזה פיקוח נפש כל דקה שהם נמצאים שם ושוב אני אומר התפקיד שלנו כרבנים זה לומר את ההלכה וההלכה היא שבמצב כזה אסור לצום אבל צריך לדעת להסביר סביר את זה. צריך לדעת לתווך את זה. ואני חושב שזה חלק גדול מהתפקיד של הרבנות הצבאית. אני אגיד לזה מיד עוד מילה. חגי תשרי שנה שעברה היו מאוד מאוד מאתגרים. אתם בני חוץ לארץ יודעים שהרבה פעמים קורה שיש בעצם שלושה ימים של חג שיש סקן ליום טוב ואז שבת אבל עבור יושיש ארץ הקודש הדבר הזה מאוד מאוד מסובך. זה קורה רק פעם בכמה שנים שראש השנה ביום חמישי ואז יש שלושה ימים והיו המון המון המון שאלות של החלפת משמרות. הבוקר לפני שיצאתי נתתי שיעור בזאתי לכאן. לפני שיצאתי היה מישהו ששלח לי הודעה ואמר אני חייב דחוף לדבר איתך על הנושא הזה של החלפת משמרות בראש השנה. שלחתי לו את המספר של הסגן שלי. אמרתי לו אני לא בארץ עכשיו תדבר איתו. שולח לי? לא, אני חייב לדבר רק איתך. דיברנו עם הראשון לציון, דיברנו עם הזה, דיברנו עם ההוא. הסכימו בפלוגה שמה שרבודי אומר זה מה שבסדר. אז התקשרתי אליו. חיילים בפעם החמישית קראו להם למילואים. פעם חמישית הנשים שלהם בבית קורסות ואומרת אישה אם אתה לא נמצא ביומיים של ראש השנה אתה לא הולך יותר למילוים עכשיו אני אומר את זה כאן באתרקדישעדין מהמקום שבו רב מוישה משה פיינשטיין כמובן כתב את תשובתו לאנשי הצלה באגרוס מוישה באור החיים עם חלק ד בסימן פ על התר נמצאת המכשילן לעתיד לבוא שזה גם כן סוגיה שראוי היה לתת עליה יותר מאשר שוקולה לי אחד כי זה באמת שסוגיה שיש המון המון המון מה לדבר בה אבל כשמדובר על ראש השנה שזה יום טוב ולא שבת ושמדובר על היום השני של ראש השנה שהוא כבר מדרבנן ולא מדאורייתא ובכל זאת אמרתי לאותו אדם אם יש מישהו שבאמת יש לו בעיה משמעותית אני חושב שמותר לו לחזור ביום השני של ראש השנה אבל הוא רצה להגיד לא שכל הפלוגה תתחלף עם הפלוגה השנייה ביום השני של ראש השנה כדי שאלה יהיו בבית ואלה יהיו בבית אמרתי לו שאני חושב שזה שזה אסור מצד זילות הדיון כלומר אני חושב שהלכתית בן אדם כדי שלא תמכש שלן לעתיד לבוא מוסכם בין הפוסקים שהתירו ייסורי דרבנן נסיעה ביום טוב שני נסיעה ביום השני של ראש השנה זה טרי דרבנן ועדיין להגיד את זה לאדם פרטי אני חושב שזה פסק נכון להגיד שפלוגה תחליף פלוגה ביום השני של ראש השנה בעיניי זה זילותה של החג ואני אמרתי לו שלדעתי זה אסור אז זה ממש לפני שיצאתי לSAR זה היה הפסקה כי כמו שאמרתי לכם אני מנסה לא לענות כשאני כאן בארצות הברית אבל זה קצת קצת מורכב וכמובן שוב שאלות של יום הכיפורים והצום ביום הכיפורים מצאתי פעם באיזשהו ספר מאוד עתיק, איזשהו נוסח כזה ואני כתבתי משהו דומה לאותו נוסח והפצנו את זה בין החיילים. תודה רבה הרב. לא נעים לי שאני מחזיק פה את הרילינג. זה ממש הרגשתי לא בנו. אה ואנחנו הפצנו בין החיילים ככה תפילה קצרה לחייל שאוכל ושותה ביום כיפור. הנה נימו ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתייה ביום הכיפורים יש מצוות אכילה ושתייה ביום הכיפורים לקיים מצוות אכילה ושתייה ביום הכיפורים כמו שכתבת בתורתך ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני השם ובכוח אכילתי ושתייתי ימוד איתנו נשמע רצנו והרי אלוהינו בזכות כי במצווה זאת תחתום אותי ואת כל הך בית ישראל לחיים טובים ולשלום זאת המשימה זאת האחריות שיש לך עכשיו ביום כיפור אם אתה תצום אתה לא תוכל להילחם. עכשיו ברור לא בכל מקום. חייל שיושב באיזשהו משרד וכולי וכולי כנראה שהוא יכול לצום. אבל חיילים ממש בשדה הקרב תחת אש לא יכולים לצום. אסור להם לצום גם לא ביום כיפור. ואם נסיים את מעגל השנה אז האחרון במעגל השנה הוא כמובן סוכות. מציאות שהייתה מאוד מאוד רווחת בקהילות חוץ לארץ. ברור שלא בניו יורק של היום. מה פתאום אבל בלפני מאות שנים בכל הקהילה באירופה היה אתרוג אחד. היה לולב אחד שמה שקראוי בפוסקים אתרוג הקהל האם כולם יכולים לצאת ידי חובה באתרוג אחד בשנה שעברה זאת הייתה המציאות בהרבה יחידות בעיקר היחידות שהיו בלבנון לא יכולנו להביא ארבעת המינים לכולם יש לך פלוגה שלמה של אנשים דתיים לא יכול להביא להם 150 סטים של ארבעת המינים אז יש שניים יש שלושה אז האם כולם יכולים לצאת בסט אחד של ארבעת המינים האם זה דומה לאתרוג הקהל הדבר הזה קשור אם דיברתי מקודם על סוגיות גדולות שצריכות שיעור כללי זה משהו שמצריך סמינר וזו השאלה של ממון הציבור. איך אנחנו מגדירים את ממון הציבור? ממון ששייך למדינת ישראל והיא מקנה אותו לחיילים. אז האם אפשר לצאת בו ידי חובה? האם זה דין לכם משלכם? האם זה דומה לשאול? האם זה דומה ללולב השותפים? סוגיה מרתקת. אבל אנחנו במדיניות שלנו כבר הרבה שנים שוודאי שכל החיילים יכולים לצאת ידי חובה בארבעת המילים האלה שהרבנות הצבאית מספקת. מה שעוד מייחד את חג הסוכות זה שמקבלים לא רק שאלות אלא מקבלים גם תמונות. ערב סוכות אני יושב בבית מתכונן לחג ואני מקבל מחייל בחניונס את התמונה הזאת. אתם מבין מה קרה? הטיל של חיל האוויר הגיע מפה הוריד את הגג ואני יושב ומסתכל מסתכל מסתכל. בטח כולם כאן למדו פעם סוכה. נכון? בפרק הראשון בסוכה יש סוגיה מרתקת. סוגיה שנקראת שתיים כאיל חתן ושלישית אפילו טפח בכל ספרי החסידות יש דרשות על שתיים קיל חתן ושלישית אפילו טפח שזה הצורה של האות ה וזה עולם התשובה וכולי וכולי את הדרשות על שתיים קיל חתן שלישית אפילו טפח הכרתי אני מודה שמעולם לא נשאלתי עלכל למיסה שתיים קיל חתן ושלישית אפילו טפח ואני מסתכל מסתכל על התמונה יש כאן שתיים קיל חתן שלישית אפילו טפח פה יש דופן עקומה פה הם שמו סכך לא יודע נראה לי שהסוכה הזאת כשרה אבל זה אני חושב שזה הדבר העצום של החיילים בכל מקום שבו הם נמצאים בכל פינה שאליה הם מגיעים הם רוצים באמת לקיים את המצוות כהלכתן כמו שצריך ועוד פעם אם באתי לספר כאן את סיפור המלחמה דרך עולם של שאלות ותשובות אני חושב שהדבר הזה הוא באמת חלק מאוד מאוד חשוב ממש מהסיפור של המלחמה יש עוד הרבה על מה לדבר אני קצת יקצר עכשיו כי אני כן רוצה לעמוד על שתי נקודות שאין בעיניים נקודות המהות אמרו לי הרבה מהחבר'ה כאן שהם בתוכנית הסמיכה שלומדים לומדים הלכה נכון ואני חושב שיש שתי נקודות מהותיות בכל מה שאמרתי עכשיו בכל הייחודיות של התפקיד שלנו כרבנים צבאיים כפוסקי הלכה במציאות הצבאית הנקודה הראשונה שאלה הלכתית נוספת יום חור אפקר גשום תצואת עזה חייל ביחידת עוקץ שמעתם על יחידת עוקץ רואים את התמונה כאן מאחוריי work with the dogs והוא נמצא ימים ארוכים בלחימה ברצועת עזה. יוצא לכמה שעות של התרעננות, יוצא לכמה שעות של מנוחה והוא מגיע לתוך הבסיס. הבסיסים מפוצצים, מלאים באנשים. הוא לא מוצא קורת גג לראשו. הוא לא מוצא מקום שהוא יוכל לשבת בו. עד שרגע אחד יש לו רעיון מדהים. איפה הוא יוכל ללכת לישון כמה שעות? איפה יהיה מקום חם, שקט, רגוע. נו, ראש יהודי לבית כנסת, בבית כנסת. אבל אז מגיעה שאלה הלכתית. אם הוא היה למדן, אז מה הוא היה שואל? האם מותר לישון בבית הכנסת? שאלה גדולה, אבל זה מה שמטריד אותו. מה כן מטריד אותו? מה כן מטריד אותו? אמרתי לכם, יחידת עוקץ, >> מה אני עושה עם הכלב? האם מותר לי להיכנס עם הכלב לבית הכנסת? אז מה התשובה? אז ברור תצבור גדול שתלמידי חכמים זוכרים שיש תשובה של משה פיינשטיין באגות משה לגבי אדם נכה עם כלב נחיה שמותר להכניס את הכלב לתוך בית הכנסת ברור ודאי שכדי לפסוק הלכה צריך קודם להכיר את המקורות ולהכיר מה נכתב על ידי גדולי הדורות אבל אני חושב שכאן השאלה היא אחרת גם אלמלא אותה תשובה של רב מיש גם אלמלא אותו עניין שאפשר להכניס את הכלב לבית הכנסת כמו שאמרתי החייל הזה כדי להצליח להמשיך להילחם חייו לנוח ומה המסוחה מה הגדר שעומד בינו לבין המנוחה הזו. Sometimes people tell me הכלב. לא, לא הכלב, השאלה ההלכתית. השאלה ההלכתית תורדת את מנוחתו. יטוב דעתא זה לא רק עיקרון בהלכות יולדת בסוגיה במסכת שבת בדף קכ או בשולחן ערוך באור החיים בסימן של יתוב דעת המנוחת הנפש של הלוחם לדעת שהוא בסדר שהוא עושה מה שהוא צריך לעשות. הדבר הזה מהותי הדבר הזה עקרוני. יתובדעת ואני חושב שהעיקרון הראשון בפסיקה ההלכתית שלנו זה שהפסיקה ההלכתית חייבת לתמוך את הפעילות המבצעית אתה חייב להבין שהרבה פעמים השאלה ההלכתית בעצם מונעת מאדם לבצע את המשימה שמטלת עליו וזה האתגר עכשיו שעומד לפתחה כפוסק הלכה לתת פסק כזה שיאפשר לו באמת לבצע את התפקיד שלו שיאפשר לו להמשיך במה שהוא אמור לעשות ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו >> אמן אז זה כמו שאמרתי עיקרון אחד והעיקרון השני וזאתי גרת מדהימה מדהימה של החזון איש אני חושב שכל מי שלומד הלכה בתוכנית צמיכה צריך להכיר את זה החזון איש בעברית קצת גבוהה ולשון קצת פיוטית מדבר על זה שמרובים הם המכשולים בהתאמה הכוזבת מהמכשולים ביסוד ההלכה meנינ אני סומך על פסק הלכה שאת ההלכה הוא יודע, את השולחן ערוך הוא יודע, את המשנה ברור הוא יודע, את הרמב"ם הוא יודע, אבל ההתאמה הכוזבת, החזון איש כאן מסביר ששואלים אותך שאלה ואתה חושב שהיא מתייחסת לסעיף הזה בשולחן ערוך, אבל באמת השאלה מתייחסת לסעיף אחר לגמרי בשולחן ערוך. לא הבנת את המציאות, לא הבנת את הסיטואציה, את הסיטואשן. זאת הבעיה. וזה האתגר הגדול שעומד לפתחנו. וזה אתגר שמלווה אותנו לכל אורך המלחמה. כי המלחמה כל הזמן משתנה. מה שהיה אחרי השביעי באוקטובר זה לא מה שהיה אחרי חודשיים, זה לא מה שהיה אחרי חצי שנה. זה לא מה שהיה בלבנון, זה לא מה שהיה בסוריה. ולכן אי אפשר להגיד ההלכה זה שמותר לחזור הביתה ממשמרת בשבת. לא. It depפendנs. מתי פעם אחרונה היית בבית? מתי פעם הבאה תהיה בבית? מה בדיוק המשימה שמוטלת עליך? מה האתגרים שלפידחך? במחילת כבודכם. יש תלמידי חכמים חשובים יוצאי ארצות הברית שעלו ארצה באמת עוסקים בהכראה הלכתית פעם מתקשר אליי איזשהו רב כמובן בלי שמות בלי שום דבר אדם תלמיד חכם יותר גדול ממנו ויש לו תלמיד שמשרת בצבא עכשיו התלמיד התקשר אליו שעה לפני שבת עם שאלה הלכתית ראיתי שהרב הזה לא הבין אפילו את המילים את המילים אתם יודעים שבצבא הכל בראשי תיבות תלמיד עבר מחתמה ראה לחתמה כאילו הרב כאילו חזר על השאלה אבל ראיתי שהוא לא מבין את המילים שהוא אומר את ההלכה הוא יודע אבל אומר החזון אישהמה הכוזבת היכולת להבין את המציאות שעליה מדובר ואלה שני האתגרים שמטלים לפחם או בעצם שלושה אתגרים שלוש רגליים שעליהן עומד פסק הלכה הרגל הראשונה לדעת את ההלכה זה מה שאתם עושים אני בטוח שהרבנים תלמידי החכמים כאן מוליכים אותכם מובילים אתכם ללמוד בעיון בהעמקה את הסוגיות את הראשונים את האחרונים את השולחן ערוך קודם כל אבל אחר כך יש עוד שני עקרונה. האחד, שהתשובה באמת תתאים למציאות, שהתשובה באמת תהיה מבוססת על מציאות שאתה מבין אותה נכון. והדבר השלישי שמותל עלינו בצבא זה באמת לראות שהפסיקה ההלכתית תומכת, מאפשרת את המצווה היותר גדולה של פיקוח נפש, את המצווה היותר גדולה של עזרת ישראל מיד צר ושל מלחמת מצווה. וזה בעצם האתגר שעומד לפתחנו. באמת חשוב לי מאוד מאוד להדגיש בכל המקומות שבהם אני מדבר. שהמשימה הזאת לא מותלת עליי כ head of theic department לא זה לא רק אני לכל יחידה צבאית יש רב לכל יחידה צבאית יש רב הצטערתי מקודם קיבל את פניי אחד הרבנים היקרים כאן ואמר לי שהבן שלו משרט בצבא כבר הרבה זמן הוא לא יודע מי הרב של היחידה זה בעיה כל חייל כשהוא מגיע ליחידה צריך לברר מי הרב מי אמר הדאתר אליו פונים הרבנים שלנו נמצאים בכל המקומות הללו אליהם צריך להפנות את השאלות. ובאמת תלמיד חכם שחי במציאות מסוימת, שמכיר אותה היטב, יוכל להגיע באמת לפסיקה הלכתית מדויקת. ואני מאוד שמח מזה שהרבנים, עשיתי כאן ממש צילום מסך מתוך הוואטסאפ האישי שלי, של מישהו שרוצה במקרה הזה לכתוב הנחיות לז בתמוז. אז הוא ממש כותב את כל ההנחיות והוא כותב לי, אשמח לכוה דעתך, אנחנו פרוסים בצפון מול הלבנון. אז הוא מבקש כאילו הוא כותב את ההנחיות ליחידה שלו, הוא רק מבקש ממני לקרוא. אז אני כותב לו קראתי אני חושב שהכל מדויק כל הכבוד זה הרבה פעמים התפקיד שלי להדריך את הרבנים הצבאים ולסייע להם לפסוק הלכה באופן הכי נכון ביחידות שלהם אם דיברנו על הנושא הזה של מרה דאטרה חושב שאחד הדברים המאוד מאוד מיוחדים שקרו במלחמה הזאת זה הגיבוי המאוד מאוד משמעותי שהרבנות הצבאית קיבלה מפוסקי הלכה באמת לכל אורך ורחב הגזרה הרבה הרבה הרבה רב רבנים ותלמידי חכמים נתנו גיבוי מלא לרבנות הצבאית ביכולת שלה לפסוק הלכה. אני לא אוהב את השקפים האלה כי הם מאוד מאוד סקטוריאליים אבל בכל זאת רק כדי שנבין. אז הנה אנחנו יכולים גם לראות רבנים תלמידי חכמים מה שקראוי חרדים אשכנזים בסדר או גדולי התלמידי החכמים הספרדים בארץ ישראל. קצת עצוב לראות את התמונה הזאת. הרב מזוז זכר צדיק לברכה הלך לעולמו אבל היה אצלי במשרד בשורה גדולי תלמידי החכמים בציונות הדתית הרב דובליאור הרב יעקב אריאל הרב זמן מלמד הרב ארישטרן א כבר צילמת את זה מקודם זה היה מיותר גדולי התורה בחוץ לארץ רבי שכתר רבי ויליג רצו לבוא לשורה רצו להבין עם מה אנחנו מתמודדים ובאמת אחת התחושות המרכזיות שאני קיבלתי בין היתר מאמת מרבותינו הדגולים אנשים כמו הרב ויליג שבאמת באמת עומדים מאחורינו שמגבים את הפסיקה ההלכתית של הרבנות הצבאית יוצאים ממש בכתובים בסדר יש פה באמת את הרבנים המובילים של המודן ארודקס של ציונות דתית של מדינת ישראל הרב דוב ליאור הרב אייזמן הרב אריאל וכולי וכולי וכולי ואומרים אנחנו קוראים לחיילים לשמוע על הרבנות הצונית והוראותיה או הרב מחפוד שעוד פעם זה בית מדרש אחר שאומר אחרי שהוא היה אצלי במשרד באתי בשורות אלו להכיר את מה שראיתי בביקור ראיתי את ההקפדה על ההלכה לפי הוראות השולחן ערוך בכל נקודה אפשרית כי באמת זה התפקיד שלנו בניגוד לכל קצין אחר בצבא מה שמניע אותי זה זה גם השולחן ערוך אני מחוייב לשולחן ערוך וזה מה שמיוחד ואחרי זה באמת גם הרב ויליג שכתב איזשהו מאמר באמת מאוד מאוד מרגש אחרי הביקור שלו אצלנו במחנה שורה אבל אני התרגשתי הרגשתי לרא את הדברים לקרוא את הדברים חושב שזה באמת דבר משמעותי אה אולי נראה ממש א כמה מילים מה מהמחנה הזה עכשיו עוסקים כאן בדברים שרומו של עולם בזיהוי החלמים אשריהם ואשרי חלקם אין ספק שהחלמים הללו כשהם נתן מצווה והם הרוגי מלכות ונהגו על קידוש השם כל אחד ואחד שהם סייעו כל סיוע פגול לזהות ולקבור אותם אז הוא מליץ יושר שלהם כבר עכשיו בעולם הזה זה וגם לעתיד לבוא כשאנחנו נצטרך לקת דין לפני הקדוש ברוך הוא הם יהיו המליצי יושר הגדולים ביותר וזה לא דבר פשוט שקדושים כאלו הם המליצי יושר של כל אחד מ ואני רוצה לחזק על ידי כל אלה שעוסקים במלאכה הזו שלא תצא תקלה מתחת ידם כאן בחדר הזה שמעתי הרבה הרבה שאלות לחים אני התרשמתי שאני יוצא עם תלמידי חומים מובהקים שבקיעים בהלכה. הם יודעים מה דאורייתא, מה דרבנן, מה פיקוח נפש, מה לא פיקוח נפש. אבל בנוסף על כך יש לכם הרבנים כאן מעלה שאין לרבנים אחרים. אתם מקבלים כאן יום יום שאלות הלכתיות, הלכה למעשה ממש שאצל רבנים אחרים ברוב ימות השנה זה שאלות תיאורטיות. אתם מתקלים פה עם השאלות ממש ושצריכה לבוא אחראה מיד ראיתי שברוך השם אתם וכולי וכולי אבל באמת תראו דבר מיוחד הביקור הזה היה עוד לפני שהרב דוד יוסף before he became theראשון לציון לצ'יף רבי אבל אחר כך בשנה שעברה הוא כבר היה הרב הראשי ופונה אליו חיה לשאול האם צריך או לא צריך ואיך צריך לצום ביום כיפור והוא כותב לו בתשובה לשאלתך עודות צומי הכיפורים לחיילים הנמצאים בחזית הלחלים באויבני להשיר כי בנושאים אלו עסקה כבר ברכ עסקו כבר בהרחבה רבני הרבנות הצבאית הראשית הוציאו הנחיות מפורטות עברתי ביון על ההנחיות והנהני מסכים לדבריהם כלומר זה שעומד הרב הראשי ואני אומר עוד פעם באווירה לפחות שלנו בארץ הקידש הרב הראשי הוא הרב הראשי ראש רבני ישראל ואם פונים אליו אז הוא זה שצריך לענות היכולת שלו לבוא ולהגיד תעשו מה שהרבנות הצבאית אומרת עברתי על הפסקים שלהם אני חושב שהדבר הזה הוא באמת מאוד מאוד מיוחד יש עוד סרטונים ודברים אבל זמ זמננו הולך ומתקצר. תראו, היה עוד הרבה הרבה הרבה דברים לדבר עליהם. אני רוצה גם לאפשר זמן לשאלות, אבל בכל זאת בגלל היום, יצומו של יום, מה שנקרא, אני כן רוצה לומר כמה מילים על מלאכת הקודש של התרת האגונות במלחמת חרבות ברזל, ממש ממש בקווים כלליים. אז ברשותכם אני אדלג רגע לשם. לי עליי במלחמה מוטלים שני תפקידים אני חווה שני קובעים במלחמה תפקיד אחד אני ראש ענף ההלכה the head of theic department as i said התפקיד השני אני מפעיל מערך ברבנות הצבאית שנקרא מערך החליטה חליטה מלשון פסק דין חלוט צבתי החליטה שאתם יכולים לראות אותם כאן תלמידי חכמים גדולים וחשובים יש לנו ארבעה צבטים כאלה התפקיד שלהם זה לאשר את הזיהוי של כל אחד מן החללים הקדושים שנפלו במלחמה. הם לא צריכים לפגוש את החלל. הם צריכים לפגוש את התיק של החלל ולראות שהכל התבצע כהלכה והכל נעשה כמו שצריך. זה התפקיד של צבטי החליטה. כאמור יש לנו ארבעה צבטים כאלה. בראשות שניים הם עומדים הרב רוזא והרב מרדכי הלפרין. אנשים שעוד במלחמת יום הכיפורים עסקו בזיהוי חללים. וזה כבוד גדול לנו ברבנות הצבאית שתלמידי חכמים כאלה מוליכים, מובילים את צבותי החליטה. התפקיד שלי זה פשוט לראות שכל המערך הזה עובד. למה זה קשור אליי? כי בסופו של דבר הבדיקה והביקורת על כל תהליך הזיהוי זו ביקורת הלכתית. זה נכון שבכל צוות כזה יש יועץ משפטי ויש רופא שיניים ויש כל מיני אנשים אבל השאלה המרכזית בסוף היא שאלה הלכתית. האם הזיהוי היה כהלכה? זה בעצם האתגר שמות לפתחנו. ראינו מקודם את הרב דוד יוסף אחיו שהיה הראשון לציון לפניו. זה מוצאי שבת הראשון של המלחמה. מוצאי שבת בראשית תשפד. והוא עומד בפני הרבה אנשים שמקשיבים לו חליצה חליצה קשים ביותר מפידים מאוד אני הייתי בן יועי בסיס של העבירות הראשית מצרים ביקרתי מהשמיים לפני שבועיים לא היה שום דבר אבל הלכתי שמה לראות איך בודקים כל הדברים איך כל תפות לחסות שהוא עושים את זה בעבודת חודשי את מסירות נפש כאילו ממש 100% פלוני אז זה פלוני >> 100% אם פלוני אז פלוני זה התפקיד של צבטי החליטה וזה נכון הרב יצחק יוסף היה במחנה שור השבועיים לפני המלחמה באמת עוד לא היה שום דבר וביקש ממני הרב הראשי לצהל להסתובב יחד עם הרב יצחק יוסף ולהתמקד בנושאים ההלכתיים ולראות שהבקרה ההלכתית באמת באמת כהלכתה ואני אומר שהאתגר הזה זה אתגר שהחברה הישראלית בכלל יש כאן מכתב שכתב נשיא מדינת מדינת ישראל לצי F ממש בעיצומה של המלחמה כי החברה הישראלית כולה עמדה מאחורי הרבנות הצבאית בתהליך הזה לדעת שהטיפול בחללים נעשה כהלכה נעשה בכבוד להם נעשה בכבוד לבני המשפחות שלהם ושהזיהוי של החללים הוא באמת זיהוי מלא ומוחלט אז איך אנחנו מזהים חללים ברבנות הצבאית יש לנו ארבעה אמצעים של זיהוי הזיהוי הטוב ביותר הוא כמובן זיהוי בהכירות אישית כלומר אם אפשר לראות את הפנים אבל כידוע בהרבה מאוד מצבים הפנים הושחטו ונפגעו ואי אפשר לזהות את בני החלל. יש אפשרות לזהות על ידי תביעת אצבע. יש אפשרות לזהות על ידי מרשם שיניים שמבחינה הלכתית זה האמצעי הכי ותיק. כבר המארי ברונה כותב תשובות על העניין הזה של זיהוי בשיניים בין הפוסקים האחרונים ארוך השולחן ואחרים. יש כאלה שקצת מפקפקים כי היום שיש אנשים שעושים המון טיפולי שיניים יכול להיות זה יותר גרוע אבל כבר כתבו פוסקי הזמן הרב עובדיה יוסף ואחרים שאדרבה ודאי שהיום זה יותר טוב וככל שרפואת השיניים מתקדמת יותר קל לזהות בשיניים. אני כמו שאמרתי את זה מקודם לראש הישיבה לפני שהוא יצא אנחנו משתמשים גם בזיהוי על פי DNA ואסון מגדלי התאומים הוא זה שבעצם הביא לעולם את השימוש הלכה למעשה בDNA היה DNA גם לפני כן אבל היכולת להתיר אגונות על סמך ממצא DNA מאבר שהנשמה תלויה בו הדבר הזה למיתב ידיעתי הלכה למעשה קרה רק אחרי אסון התאומים ואני חייב להגיד לכם שהביקור ראיתם מקודם היו עשרות רבנים תלמידי חכמים מאוד מאוד חשובים אצלי במשרד בשורה. אבל הביקור של הרב ויליג היה ביקור מיוחד. כי לרב ויליג יש חלק גדול ממש הייתי אומר בתולדות תורה שבעל פה בזה שכאשר קרסו התאומים הוא היה אז בארץ והוא הלך לתלמידי חכמים גדולים בארץ ישראל לרב זמן נחמיה ואחר כך פנו לרב עובדיה יוסף כדי שיתנו את הגיבוי ואת הבקאפ לנושא הזה של זיהוי על פי DNA. אז שוב נכתב על DNA עוד לפני כן אבל DNA הלוכל למיסה היה דווקא באסון התאומים מבחינתי לתת את השיעור הזה כאן היום ב9 זה באמת סוג של closing a circle ממש ואני חושב שזה דבר שהוא שהוא מאוד מאוד משמעותי אז כאמור אלה אמצעי הזיהוי וזה מה שאנחנו מבצאים העניין הוא שמה שהוטל עליי באופן ספציפי תוך כדי המלחמה אמרתי לכם יש ארבעה צבטים של חליטה הם אלה שצריכים לפגוש ולראות כל תיק תיק של חלל. יש משימה נוספת וזו הייתה המשימה שאני עסקתי בהופן אישי. זו המשימה של החללים החטופים. חטופים שאנחנו יודעים על סמך מודיעין ודרכים אחרות שהם אינם בין החיים. וזה כבר הטרת הגונות ממש. צריך לא להתבלבל. חס וחלילה. חס ושלום. אדם שנפל בקרב אשתו לא אגונה. אשתו אלמנה. היא לא אגונה. אבל במלחמה הזאת פתאום קרה מה שהרבה שנים לא הכרנו. מה שחשבנו שהוא חלק מנחלת העבר. החלק האחרון של מסכת יבמות החל מפרק האיש הרבא. אדם פשוט נעלם. נעלם. עבדו עקבותיו. אז אם מותר לאשתו להינשא או אסור לאשתו להינשא. והחוק הישראלי קובע שהרב הראשי לצהל הוא האדם שיכול לקבוע האם מישהו חי או מת. הוא זה שמוסמך לעסוק בהתרת הגונות. לקח למדינת ישראל הרבה זמן להבין מי מוסמח לעשות את זה לאזרחים. כי הרב הראשי לצהל מוסמך לקבוע מוות של חייל אבל היו לנו לצערנו גם אזרחים שנחטפו על ידי האויב וידענו שהם לא בן החיים וגם כאן לא מעריך בזה אבל היה לרבנות הצבאית וגם לי באופן אישי מקום מאוד מאוד מרכזי בכל התהליך הזה גם לגבי החיילים האזרחיים אני אולי בכל זאת יכול להגיד במילה אתם יודעים מה לא זה יותר מדי רגיש לא אולי אחר כך שלא ליצ המצלמה אבל א היה לרבנות הצבאית מקום מאוד מאוד חשוב בכל התהליך הזה אז תראו התרת הגונות זה נושא מאוד מאוד מאוד מורכב. אולי אחד הנושאים הכי מורכבים יש שיאמרו יגיד הרב שסימן יז באבן העזר נחשב אולי לאחד הסימנים הכי מסובכים בד חלקי שולחן ערוך שעוסק בנושא הזה של קביעת מותו של אדם שנעלם שעוסק בעניין הזה של התרת הגונות. עכשיו כמו שאמרתי זה נושא עצום וזמננו כבר מתקצר ובכל זאת אני חושב שאת כל התורה כולה אפשר ללמד על רגל אחת ממש ממש ממש כל התורה כולה על רגל אחת כדי להתיר אגונה צריך לענות על שלוש שאלות הלכתיות מה קרה למי קרה ואיך אתה יודע אני מסביר מה קרה אומרת המשנה בסוף מסכת יבמות אין מעידים עליו עד שתצא נפשו כלומר גם אם אתה רואה שהוא פצוע שהוא נפגע שהוא שוכב בלי לזוז וכולי וכולי זה עדיין לא אומר שהוא מת צריך קודם כל לדעת מה קרה להיות בטוח שהוא לא חי השאלה השנייה היא למי קרה יהיו הרבה מצבים שידענו שפלוני מת אבל השאלה מי זה פלוני האם אתה יכול לזהות אותו על פי סימנים בדרך אחרת איך אנחנו מצליחים לזהות בקרח האחרון של תחומין אתם מכירים את כתב האת תחומין שמ ש שמעתם עליו שואל את התלמידים לא את הרבנים הרבנים בוודאי מכירים כדאי להכיר כדאי להכיר אז בקרח האחרון של תחומין כתבתי מאמר ארוך על הנושא הזה של זיהוי, בדיוק סיפרתי את זה עכשיו לרב ויליג, זיהוי על דרך השלילה. אנחנו יודעים בוודאות שהיו שלושה אנשים באיזשהו מקום. הצלחנו לזהות את רובן ואת שמעון. האם עכשיו אפשר לומר שלי בוודאי מת ולהתיר את אשתו על דרך השלילה? >> אז זה לא בדיוק אומדנה. זה לא אומדנה, זה דרך אחרת של זיהוי. שוב, נושא מאוד מאוד גדול. מי שיפתח בתחום מן האחרון כתבתי על זה באריכות והבאתי הרבה מקורות להסביר את הפסק הזה וזה פסק שהתבססנו עליו הרבה אז אם כן שאלה ראשונה זה מה קרה שאלה שנייה זה למי קרה והשאלה השלישית זה איך אתה יודע פה ההלכה מאוד מקלה שבכל מה שקשור להתרת הגונות אה סומכים גם על עדים פסולים סומכים על עד מפי עד במקרה שלנו פשוט התבססנו על מודיעין זה כמובן דבר שאני לא יכול לדבר עליו כאן ברבים איזה מודיעין ואיך מקבלים אותו וכולי וכולי אבל המודיעין עמד בפנינו כדי לענות בעיקר על שתי השאלות הראשונות אני חושב שאם לוקחים את כל תיקי האגונות כל תיקי החללים החטופים שהתעסקנו איתם במלחמה אני חושב שהם מתחלקים פחות או יותר חצי חצי כלומר בחצי מן עתיקים היה ברור מי זה אבל היינו צריכים להיות משוכנעים שהוא מתחצי מהעתיקים היה ברור לנו שהוא מת כי הפגיעה הייתה כל כך קשה אבל היה צריך להבין מי זה ולדעת האם אנחנו יכולים לזהות אותו באופן ודאי כדי שאפשר יהיה לקבוע את מותו הרבה מן החללים לא היו נשואים חיילים חיילות אפילו אינם יהודים אבל עדיין אנחנו אנחנו מתייחסים לכולם באותו אופן. כלומר, כדי שאנחנו נקבע שפלוני שנחטף אינו בין החיים, אנחנו חייבים שתהיה לנו ודאות מוחלטת על העניין הזה. וכאמור, עוסקים בדבר הזה הרבה הרבה הרבה אנשים. אני רק אגיד עוד מילה באופן אישי. אני הייתי שם בצוות המאוד מאוד מצומצם שעוסק בהכראות ההלכתיות הללו. זה סוג של ספר שכנראה לעולם לא ייפורסם, אבל אני כתבתי פסק הלכה על כל דבר כזה. כלומר כל חלל שאנחנו קבענו שהוא חטוף בידי האויב והוא לא בין החיים אני כתבתי מסמך הנמקה הלכתי שמסביר על מה התבססנו מבחינה הלכתית all very classified אין לי בעצמי עותקים מזה זה הכל שמור בintיence ‏Yes.