Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
שלום ילדים, האם אתם זוכרים את בנייהו
ובנייהו ידע, שר צבעו הגיבור של שלמה המלך
שעומד תמיד במשימות הקשות ביותר? [מוזיקה]
הוא היה זה שהצליח להביא את השמדיי, מלך
השדים לירושלים, כדי שיגלה היכן מסתתר
[מוזיקה]
תולעת השמיר. אותה תולעת קטנקטנה וחשובה
שמסוגלת לחתוך אפילו את האבן הקשה ביותר.
עכשיו הגיע הזמן לספר לכם מה קרה כשאשמדיי
עמד מול שלמה המלך.
לאחר שלושה ימים של מנוחה בירושלים,
[מוזיקה]
כשהעיר כולה לוחשת סיפורים על בוע של
השמדיי מלך השדים, הובה השמדיי אל ארמון
שלמה המלך.
האולם היה מלא אורה וניכוח בשמים ושלמה
ישב על כיסאו המוזהב, פניו מהירות כחמה
וליבו שלב ובוטח.
כאשר נכנס השמדי הוא הביט במלך בעיניים
יוקדות ואמר בכל רועם שידהד בין הקירות
לא די לך שלמה המלך שכבשת ארצות רבות
ושמלכים ועמים מרכינים ראש לפניך האם היה
עליך גם להביא אותי ממרחקי המדבר [מוזיקה]
להכעיסני ולהטריד את מנוחתי
מה רצונך ממני
שלמה המלך חייך בנחת קולו רך ומלא חוכמה
אל תכעס אשמדי לא באתי להרגיזך ולא לרדוף
אחריך לריק יש לי שליחות גדולה לבנות את
בית המקדש [מוזיקה]
ביתו הקדוש של בורא כל העולמות
לשם כך אני זקוק לתולעת השמיר ושמעתי שרק
אתה יודע היחנ תמצא
אמור לי היחני ובטום דבריך אשחרר אותך
ותשוב לדרכך בשלום
הרכין השמדי את ראשו ובכל נמוך השיב
[מוזיקה] שלמה המלך אכן שמח חוכמתך הגיע
למרחקים
אך הפעם לא אוכל [מוזיקה] למלא את בקשתך
השמיר איננה בידי
אלא נמסרה לשר הים הגדול. הוא שמסר אותה
לשומר נאמן, תרנגול הבר. ותרנגול הבר נשבע
לשמור על השמיר [מוזיקה] מכל משמר ולא
לגלות את מקומה לעולם.
שלמה הרכין את ראשו בתבונה [מוזיקה] ושאל,
ולשמה מה צריך תרנגול הבר, את השמיר
[מוזיקה] היקרה?
חייךשמדי והשיב פשוט הוא התרנגול מטייל
[מוזיקה] על ראשי הרים פרעים מקומות
שעדיין לא דרכה בהם כף רגל ושם מניח את
השמיר על האדמה
התולעת הקטנה והנפלאה [מוזיקה]
הזו חורצת באבן חריצים עמוקים ובתוכם מטיל
התרנגול זרעים
וכך מן החריצים גדלים צמחים ופרחים
ומפירותיהם מתפרנס התרנגול ומאכיל את
אפרחיו.
כששמע שלמה המלך את הדברים, מיד ציווה על
עבדיו החכמים [מוזיקה] ללכת ולמצוא את
כינו של תרנגול הבר. בידיהם נתן לוח
זכוכית חלק ונוצץ ושם הורה להם מה לעשות.
העבדים יצאו לדרך, חיפשו ביערות, טיפשו
הרים וירדו גאיות עד שמצאו [מוזיקה]
את הכן הנסתר בין הסלעים הגבוהים.
בשקט, בזהירות רבה, מבלי להאיר את
האפרוחים הרקים, הניחו את לוח הזכוכית מעל
הכן וסגרו אותו מכל צד.
ואז [מוזיקה]
הסתתרו מאחורי סלים וצפו מרחוק.
כעבור זמן לא רב שב התרנגול ממסאותיו.
נוצותיו מנצנצות באור השמש.
אך כשראה את הזכוכית הגדולה החוסמת את
דרכו אלף רוחב [מוזיקה] נעצב מאוד. הוא
ניכר בזכוכית במקורו החזק. אך לשו הזכוכית
לא נשברה. האפרוחים צייצו רעבים והוא הביט
בהם בעיניים דואגות מבעד למחסום השקוף.
לפטע פרס את כנפיו הרחבות, התרומם לאוויר
ונעלם.
העבדים הביטו זה בזה בלחש.
מה יעשה כעת? האם יוותר?
אבל לא עבר זמן רב והתרנגול שב ובפיו
תולעת השמיר קטנה ועדינה נראתה אך כוחה
עצום
התרנגול הניח את השמיר על לוח הזכוכית
ובין רגע בקה כל פיצוח עדין והזכוכית
נבקעה לשניים [מוזיקה] כאילו מעולם לא
הייתה שלמה
אבל אז נשמע רחש פתאומים [מוזיקה] מבין
הסלעים. אולי נשימתם הנרגשת של העבדים או
ענף [מוזיקה] שנשבר והתרנגול נבהל. מקורו
נפתח לרגע והשמיר נשמתה מפיו ונפלה אל
הקרקע.
בלי לאבד זמן קפצו העבדים ממחבואם, אחזו
בתולעת השמיר [מוזיקה] היקרה והכפיעו
הבזירות בתוך תיבה מאותרת [מוזיקה]
שהביאו אמם במיוחד.
וכך בכוח חוכמתו של שלמה, באומץ ליבו של
בנייהו ובעזרתם של עבדים נאמנים, השיגו את
השמיר המופלאה ובזכותה החלו לסתט את אבני
הענק לבניית בית המקדש, בלי ברזל ובלי כלי
מלחמה, אלא בחוכה של תולעת זהירה שבראה
אותה החוכמה העליונה.
ובית השם נבנה בשלום ובשלמות וכל העם שמח
והודה להשם שנתן [מוזיקה]
חוכמה כ גדולה למלך שלמה
>> [מוזיקה]