Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
שלום ילדים. האם ידעתם שהמלך שלמה לא היה
רק האדם החכם ביותר בעולם, אלא גם ידע
להבין את שפת כל היצורים, אפילו של הציפור
הכי קטנה?
בוקר אחד, שטוף שמש, יצא המלך שלמה לגני
המלך כדי להנות מהרוח החמימה.
הפרחים רקדו באור השמש והעצים לחשו שירים
רכים כשהרוח נגעה בעליהם.
בעודו מטייל בגן שמע המלך שלמה ציווצים של
כמה ציפורים קטנות.
הוא חייך, הוא אהב להקשיב להן אז הוא
התחבה בשקט מאחורי עץ תאנה והתחיל להאזין.
ציפור אחת ניפחה את חזה וציצה בגאווה.
>> אתן יודעות שהמלך שלמה הוא המלך אפילו על
כל הציפורים?
>> אבל ציפור אחרת צחקה ואמרה
>> שטויות. הוא בכלל לא יודע לעוף. אנחנו
יכולות לעוף גבוה מעליו והמלך האמיתי שלנו
הוא הנשר הגדול.
לפני שהציפורים הספיקו לומר מילה נוספת,
יצא המלך שלמה מאחורי העץ, מחייך בחוכמה.
צודקת, אמר בן נועם, אינני יכול לעוף כמו
כן, אך השם עשה אותי מלך על כל היצורים.
ובגלל שאמרת כך, תלכי עכשיו ותביאי לי את
הנשר הגדול בעצמו.
נוצותיה של הציפור רעדו.
>> א אני עד שם הענק? הוא גם העבר להרים
ומה אם הוא יאכל אותי?
המלך שלמה הנה בעדינות ואמר, "אל תפחדי,
אם מישהו ינסה לפגוע בך, תגידי ששלח אותך
מלך שלמה ולא יגעו אפילו בנוצה אחת
מראשך".
וכך בלב פוהם במהירות, הציפור האמיצה פרסה
את כנפיה ויצאה להסע.
היא עפה מעל נהרות נוצים דרך עמקים ירוקים
וחצתה מדבריות ענקיים.
אך לא עבר זמן רב. וחום המדבר הגדול צרב
את כנפיה ויבש את גרונה.
היא נחטה ליד שלולית קטנה כדי לשתות טיפות
מים ופתאום
נשמע קל ארוך ולוחש מאחורי סלהע
>> ומי מעז לשתות מהשלולית שלי
>> לחש נחש שעיניו הזהובות צערו
הציפור ציצא במהירות
>> בבקשה אל תפגע בי המלך שלמה שלח אותי
לקרוא כל הנשר הגדול.
>> הנחש לצער מופטע. אחר כך הנהן לאיתו.
אה, המלך שלמה, אם את נוסעת בשליחותו,
אעזור לך.
>> הוא התקרב ואמר
>> עליה על גבי ציפור קטנה. אס אותך חלק
מהדרך, אך לא רחוק מדי. הנשר הגדול.
עלול לחשוב שאני ארוחת צהריים.
>> הציפור טיפסה בזהירות על גבו החלק של הנחש
ושניהם החליקו על פני החול הלוהט, משאירים
אחריהם שביל מתפטל וארוך.
כשנעלם המדבר והופיעו צוקים וערים גבוהים,
עצר הנחש.
>> עד כאן דרכי,
>> אמר ברוך.
>> מכאן עלייך לעוף לבד.
הציפור הודתה לו והחלה לפרוס שוב את
כנפיה. אך הרוח התחזקה וכנפיה הקטנות
התעייפו. היא החלה ליפול, מתגלגלת אל עבר
צוק תלול
ופתאום
ווש
צל גדול עבר מעליה ובמכה אחת של כנף הנשר
הגדול תפס אותה בתפריו והרים אותו גבוה על
השמיים.
הציפור פערה העיניים. הנשר היה עצום.
כנפיו היו רחבות יותר מכל עץ ונוצותיו
הזהובות זהרו כמו קרני שמש.
הנרבית בהקול עמוק ורועם.
>> מי את קטנה?
היא
>> ציצה בלחץ.
>> המלך שלמה שלח אותי.
הוא הוא קורא לך
>> עיני הנשר נצו בכבול
>> המלך שלמה אם כך לא נבזבז זמן
>> ושניהם פרסו כנפיים
ועפו בין העננים מעל עמקים נערות וגבעות
עד שהגיעו לארמון הגדול של המלך שלמה
הרוח שרקה סביבם כשהנשר נחט ורקות לפני
המלך החכם.
המלך שלמה חייך בחום ואמר מכאן ואלך נשר
אציל מדי פעם תראה לי את פלאי הבריאה את
הערים את הימים ואת שמי הרקיע
הנשר הענק השפיל את ראשו ואמר
>> בשמחה מלכי
>> ומאותו יום מדי פעם היה המלך שלמה עולה על
גב הנשר הענק ושניהם הם היו עפים גבוה מעל
הארץ מעל מדבריות, יערות ואוקיינוסים
וצופים ביופי הנפלא שברא השם.
והעם למטה היה מרים עיניים וקורא בשמחה.
יחי המלך שלמה החכם מכל המלכים.
מה מוסר ההסכל מהסיפור הזה, ילדים?
גם הקטנים והחלשים ביותר בינינו יכולים
לעשות מעשה אמיץ וגדול אם רק נאמין בעצמנו
ונסמוך על השם ולפעמים טיפה של אומץ יכולה
להרים אותנו עד לשמיים
[מוזיקה]