מוות קליני - סיפורו המדהים של הרב אלון ענוה שעבר מוות קליני וחזר בתשובה לאחר שהיה בבית דין של מעלה

[מוזיקה] ערב טוב לכולם. שמי אלון ענבה. והיום התבקשתי לבוא לספר לכם את הסיפור האישי שלי איך חזרתי בתשובה לפני 15 שנים אחרי שהיה לי מוות [מוזיקה] קליני בגלל שהסיפור כל כך ארוך אז אני ניש ישר לסיפור עצמו עם הקדמה מאוד מאוד מאוד צרה שגדלתי בארץ ישראל וגדלתי הכי חילוני שיש ככה גדלתי גדלתי שונא את הדת שונא את התורה שונא דתיים לא רוצה לשמוע על זה בדת שלנו יש מנהג שאדם שהוא שומר תורה ומצוות אז הוא מהדר במצוות אז אני הייתי מהדר בעבירות אם היה לי הזדמנות לעשות עבירה הייתי עושה אותה עם כל הכוונות וכל האידורים ולבודות שהחזיר הוא הכי טמא שישה וככה גדלתי עם שנאה לדתיים שחלק מהכולים יכולים להבין מאיפה זה בא ובגיל 23 עזבתי את הארץ באתי פה לארצות הברית וכל הסיפור קרה בדיוק לפני 15 שנים ביום מאוד מאוד מיוחד קודם כל היה יום שבת, אבל יותר מזה היה יד ניסן. יד ניסן זה הבוקר של פסח עוד שבועיים. זה הבוקר ששורפים את החמץ, שגומרים את הניקשיונות האחרונות, שכולם נכנסים ככה ללחץ האחרון. זה הבוקר שזה קרה. וחוץ מזה שהיום שבת, חוץ מזה שהיה ערב פסח, הסיבה שזה היום כל כך מיוחד. שאני גדלתי וסיפרו לי על יציאת מצרים אז אמרו לי ככה לפני 3300 שנה בני ישראל היו במצרים ואז הגיע איזה מישהו עם ככה זקן ארוך כזה קראו לו מוישה עשה הוקוס פוקוס וכולנו יצאנו ממצרים ומאז אנחנו אוכלים פי מצות אבל אל תאמין בזה זה שטויות זה בכלל לא אמיתי. זה הגדה. הנה, אתה רואה את הספר שקוראים הגדה? זה לא ה זה בא, זה אגדה. אל תאמין שטויות זה סתם תירוץ למה אוכלים מצות. אבל האמת היא שאנחנו חוגגים את החג לא בגלל שבאמת רק יצאנו ממצרים ובאמת קרה משהו לפני 3300 שנה. האמת היא שכל חג שאנחנו חוגגים, למה אנחנו קוראים לו חג? כי הוא כמו מחוג שמסתובב ומתחיל מנקודה אחת וחוזר לאותה נקודה כל הזמן. חג כל שנה חוזר על עצמו. ומה שחוזר על עצמו זה שבאותו יום שיצאנו ממצרים ירד אור אלוקי מאוד מאוד מיוחד לעולם שהטביע את הכוח לכל יהודי במשך כל הדורות קדימה שודי יכול לצאת מהמצרים עכשיו לא ממדינת מצרים מהרעיון של מצרים מצרים בא מהמילה מיצר משהו שמגביל את הבן אדם שעבוד אז בני ישראל לא בהכרח שחבו בלוקים, הם היו משועבדים לחומר של מצרים. וחז"ל אומרים לנו שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים. גם בדור שלנו אנחנו משועבדים למצרים. מצרים זה כל דבר שמביא אותי לעניין של מיצר וגבול. אז אני לא צריך לסחוב בלוקים בשביל להיות עבד. גם בנור שלנו אנחנו עבדים. אחד אוהבד לאוטו שלו, מנקה את האוטו כל היום, אחד אוהבד לביזנס שלו, כל היום בביזנס. עכשיו נהיה במונדה, כולם עבדים לטלפון שלהם, כל היום משחקים עם המסך. אז עוד צריך לסחוב בלוקים בשביל להיות עבדים. גם אנחנו בדור שלנו יכולים להיות עבדים. אבל ביום הזה ביד ניסן ירד אור אלוקי לעולם ששינה את הטבע של העולם שמקנה ליהודי לצאת מהמיצרים שלו לצאת מהשיעבוד שלו מהעבדות שלו לחירות וכל שנה שהחג חוזר אותו אור אלוקי יורד לעולם רק צריך לתפוס אותו וזה היום שזה קרה אז גם יא ניסן גם יום שבת. עכשיו באמת הסיפור מאוד מאוד ארוך. אני רק אתחיל עם בבקשה אחת קצרה ש ייתכן יהיה לכם הרבה שאלות. בבקשה לא לשאול שאלות תוך כדי ההרצאה כי אם אנחנו ניגש לשאלות כל שנייה של ההרצאה, אנחנו נשב פה עד מחר בבוקר. בכל אופן שחלק מהשאלות שלכם בטח יענו תוך כדי שאני מדבר. ובסוף ההרצאה כל שאלה שיש לכם אני אשב פה עד מתי שצריך ואני אהנה לכם על כל השאלות אבל לכבוד של הציבור יש כאלה שלא רוצים לשמוע את כל השאלות הם רוצים לשמוע את ההרצאה ולכת הביתה אז תשתדלו אם משהו לא ברור אפשר להרים את היד ולשאול אבל לכבוד של הציבור עדיף לגמור את ההרצאה אחר כך תחקרו אותי איך חושבים לשבת אותי טיפה לשאול איזה שאלה שואה לכם לראש אחד הדברים שהכי חשובים להבין זה עיקר מה שאני הולך לספר לכם זה מה שאני זוכר שראיתי וחוויתי שהנשמה שלי עזבה את הגוף אבל זה מאוד מאוד קשה להסביר את זה זה כמעט קשה להסביר את זה זה כמו להסביר לבן אדם שהוא נולד עיוור שלא רבה החיים שלו כלום ולנסות להסביר לאותו אדם איך הצבע כחול נראה אז אומר אוקיי, צבע כחול א אוקיי, השמיים כחולים, כן, אבל אף פעם לא ראיתי את השמיים, אוקיי, הים כחול, אבל לא ראיתי את הים. אוקיי, כחול דומה לירוק, אבל אף פעם לא ראיתי ירוק. לא משנה איך תנסו לתאר לאותו את אדם משהו, הוא לא ראה את זה. הוא לא יכול לדמיין את זה אפילו. אז מנסים להמשיל כל מיני משלים. הבן אדם שהוא עיוור, נולד עיור והוא לא יודע גם אפילו גם את המשל להבין. אז כל מה שאני זוכר חרות בזיכרון שלי כאילו זה קרה בבוקר, רק ששום דבר אין לו שום קשר לעולם הזה. אז אני משתמש במילים שלי לתאר פחות או יותר מה אני זוכר. וחשוב מאוד לא לקחת כל מילה שאני אומר ולהתפס על המילה ולהגיד אה ככה זה. זה לא בדיוק ככה. אז זה הדרך שאני מסביר איך שזה היה נראה לי אם משהו ממש לא ברור אין בעיה תרים את היד אני אענה אבל באמת תשתדלו לשלו תוך כדי הרצאה אז הכל מתחיל ביום מאוד מאוד מיוחד יום שבת היה יום שישי ערב פסח החבר'ה ארגנו מסיבת פסח עכשיו אני רואה שחילקו לכם את הגלויה שיש את התמונה איך נראיתי לפני אומרים שתמונה שווה 1000 מילים. התמונה הזאת שווה 100,000 מילים. אז הלכנו למסיבה יום שישי בלילה. אתם יכולים לדמיין גם איזה סגנון של מסיבה. לא שיחקנו שמה דוקים. ולקראת סוף המסיבה מישהו מהחבר'ה ככה מעביר איזה מכשיר שמאשנים מתוסמים ולא ידעתי מה יש בזה. לא ידעתי מה מה אני לוקח. והתחלתי להרגיש מאוד מאוד רע, אבל לא רע שאני צריך להתעלף או שאני יש לי סחרורת או שאני צריך להקיא, הרגשתי כאילו אני הולך למות. אי אפשר להסביר את ההרגשה הזאתי, אבל אני ידעתי שאני הולך למות. והייתה איתי בחורה, אמרתי, "אנחנו חייבים לצאת מהבניין, אני מרגיש שאני הולך להתפוצץ." הכל קרה בניו יורק. עזבנו את הבניין. זה היה במנהתן. הרגשתי כל כך רע, רק רציתי ללכת הביתה, עצרנו מונית, נכנסנו למונית ובאמת אין דרך להסביר את זה. אני ידעתי שאני הולך למות. ידעתי, פשוט ידעתי. ואנשים שואלים את זה, מה זאת אומרת ידעתי? איך אתה יודע שאתה הולך למות? איך אתה יודע? אז הדרך הכי פשוטה להסביר את זה כשבן אדם חווה משהו או יודע משהו, לא צריך להסביר לו את זה. אדם שיש לו כאב ראש הוא יודע שיש לו כאב ראש כי הוא מרגיש את הכאב אדם שרעב הוא יודע שהוא רעב אדם עייף הוא יודע שהוא עייף בן אדם בדיכאון שמח מתרגש אף אחד לא יכול לבוא לבן אדם להגיד לו אתה נראה לי בסדר גמור לא אבל יש לי אני מרגיש את הכבוש אתה לא נראה שיש לך כבוש אתה נראה בסדר מה נראה אבל אני מרגיש את הכאב אני יודע שבן אדם מרגיש משהו או חווה משהו שהוא איזשהו הרגשה פיזית או אפילו נפשית הוא יודע מה הוא מרגיש זה עניין זה קוראים לזה בשפת בשפת התורה השגה אני אני מבין משהו הבנה אז אני ידעתי שאני הולך למות זה לא היה לא היה ספק אפילו ואני יושב במשב במושב האחורי במונית ואני מתחיל להיחנק לא מצליח לנשום אז אני ככה מהלך חץ פותח את החלון ושאני מסתכל דרך החלון אני פתאום רואה שכל העולם נעצר כמו תמונה כמו שרואים סרט ועוצרים את הסרט פתאום התמונה קופת המסך קופא כל העולם קפה וכל פינה שאני מסתכל העולם נעצר שום דבר לא זז והמחשבות שלי רצות בראש 200 קמש כל מה שעובר לי בראש זה דבר אחד. אני הולך לעזוב את העולם. אני יודע שאני מת. אני הולך לעזוב את העולם ואני הולך לפגוש את האלוקים המפורסם הזה שכולם דברים עליו. הלך לפגוש אותו במצב שלי על הפנים כי אני בא עם ידיים ריכות. אני בא עם כלום שום דבר. עכשיו באותה תקופה מבחינה גשמית היה לי הכל. הכל היה לי חברה ענקית, מיליונים של דולרים, מכונית מפוארת, בית מפואר, כסף מפה עוד לא הודעה חדשה. כל מה שבחור צעיר חולם עליו היה לי. פעם ראשונה בחיים שלי שהבנתי שכל מה שיש לי שווה כלום. האוטו נשאר בחניה, הכסף בבנק, כל הטיולים שעשיתי בעולם ישארו אל תמונות והדבר היחידי שאני יכול לקחת איתי אין לי. אין לי אפילו חצי מצווה. חצי מצווה אפילו אין לי. וזה הפעם הראשונה בחיים שלי שהבנתי, רגע, כל מה שרדפתי אחריו במשך כל החיים שלי, שטויות. איזה הבל, עוד עסקה, עוד חופשה, עוד אוטו יפה. הכל נשאר מאחורה והדבר היחידי שאני יכול לקחת איתי אין לי. אין לי אפילו איזה מצווה. עכשיו מה? אי אפשר להסביר את ההרגשה של פספוס, של חרטה, של מה עשיתי. מה עכשיו? איך אומרים בשפה הפשוטה? אכלתי אותה. זה הכל אמת. עכשיו מה ההרגשתה הייתה כל כך קיצונית? הדרך היחידה לתאר את זה זה דמניינו לעצמכם בן אדם מחליט שהוא בא רוצה להתאבד רוצה לגמור את החיים נמאס לו לא יכול יותר הולך לעיר בוחר את הבניין הכי גבוה עולה לגג מסתכל ככה למטה רואה את המכוניות בגודל של ג'וק לוקח נשימה אחרונה וקופץ עכשיו תדמיינו לצכם מה עובר לבן אדם הזה בראש באותו שנייה שהרגליים עזבו את הקרקע. מה עשיתי? הרגתי את עצמי. עכשיו אני לא יכול לקפוץ חזרה בתוך 20 שניות אני מאוך על הרצפה. מה עכשיו? ככה הרגשתי. היי, מה עשיתי? 27 שנה. על מה? על איזה שטויות? עכשיו אני לא יכול להריץ את החיים אחורה. זהו, אי אפשר להריץ יותר. ואותח כמה שניות, אני לא יודע, שניות, דקות, אני מת. עכשיו מה אי אפשר להסביר את ההרגשה הזאתי. זה הרגשה של פספוס שאי אפשר לתקן בעולם הזה. לפעמים אנחנו תופסים את עצמנו באיזה מצב שוואי איזה פספוס, אבל מחר אני יכול לתקן. לפעמים אומרים, זורקים איזה מילה לא במקום. והבן אדם פתאום קולט יואו איך למה אמרתי כזה דבר טוב מחר אני אני אתנצל מחר אני אחזיר את זה אני אתקן את זה אי אפשר להסביר את ההרגשה הזאתי של החרטה אי אפשר להסביר את זה עכשיו כל הסיפור הזה שאני ככה מסתכל ועל והעולם כפו הרגיש כמו 20 דקות 10 דקות 20 דקות ורצות לי מחשבות בראש וכל מה שאני חושב עליו זה כל החיים שלי עכשיו יש עניין שכולכם מכירים שקוראים לזה תשובה. אדם תופס את עצמו באמצע החיים, אומר, מה אני עושה פה? בשביל מה באתי לפה? מה התכלית שלי פה? ופתאום מתחיל לקלוט שהדרך שאני הולך עליה זה לא הדרך הנכונה. וה מתחיל לעשות תשובה, מתקרב לקדוש ברוך הוא. אבל התהליך של תשובה מאוד ארוך. והתהליך של תשובה בא עם הרבה מעשים. צריך להתחיל להתפלל, להניח תפילין, לאכול כשר. זה תהליך. זה לא תוך שנייה אומר טוב אני דתי. אבל יש עוד עניין שקוראים לו הרהור תשובה. הרור תשובה זה בן אדם שפשוט חושב על אוי, הייתי יכולתי לעשות ככה. לא עושה שום פעולה. הוא רק מהרהר במחשבות שלו מה יכולתי לעשות. חז"ל מלמדים אותנו על עבירות מסוימות שאדם יכול לעשות שחז"ל אומרים אין לו חלק לעולם הבא. אדם עושה איזה מעשה מסוים ועוקר את הזכות שלו לעולם הבא עם מעשה אחד. בא רבי שמעון בר יוחאי בזוהר ואומר אם אדם עשה רגע לפני מותו הרור תשובה יש לו חלק לעולם הבא. הרור תשובה. שנייה אחת תתחרט, פשוט הרגיש חרטה עמוקה, יש לו חלק לעולם הבא. לא משנה שהוא יצטרך לעבור עכשיו תהליך, להתחיל לתקן את כל מה שהוא עשה, אבל יש לו חלק לעולם הבא. אני יושב במושב האחורי במונית ועושה תשובה בראש שלי. למה גנבתי מההוא? למה תכמנתי את זה? למה תכמנתי פה? למה שיכתי שם? אני עושה איזה מין חשבון נפש בראש שלי על כל החיים שלי. ומרגיש חרטה שאי אפשר להסביר אותה על כל דבר הכי קטן שעשיתי. בעולם הזה אנחנו לא מרגישים ממש חרטה. אתם יודעים מתי מרגישים ממש חרטה שזה משהו גשמי. זה כמו בן אדם שיכל לקנות את הכרטיס של הלוטו שיזכה ב-100 מיליון אבל פספס. לא היה לו את הדולר בכיס. וואי איזה פספוז. יכלתי עכשיו לנצח. זה כשבן אדם מרגיש חרטה שהוא הפסיד משהו גשמי שבן אדם מפסיד משהו רוחני הוא לא מרגיש שום חרטה מאוד אנשים מרגישים חרטה שהם זורקים איזה מילה לא במקום ומישהו נעלב מזה הוא התחיל זה הגישה זה הרגיש כמו איזה 20 דקות שאני יושב במונית כל פינה שאני מסתכל העולם כפו אני לא יודע מאיפה זה הגיע פתאום אני מקסה את העיניים ואומר שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד אבל לא השם לא אלוקינו השם של הקדוש ברוך הוא בדיוק כמו שאנחנו אומרים את הפסוק מהתורה עכשיו כולם שואלים אותי אתה השאלה אם אתה היית כזה חילוני איך אתה יודע איך אומרים שמע התשובה היא מאוד פשוטה חז"ל מלמדים אותנו מתי שהתינוק נמצא ברחם של האמא יושב מעל התינוק מלאך ומלמד אותנו את כל התורה. רגע לפני שהתינוק מוכן לצאת מהרחם, אותו מלאך בא לתינוק ואומר לו, "בוא, יוצאים לטיול, טיול שנתי, יאללה." ומתחיל להראות לו את כל החיים שלו. הנה אבא שלך, הנה אמא שלך, הנה הרופא הולך עוד שנייה לילד אותך, הנה אלה האחים שלך, פה אתה תגדל. הנה המורה לכיתה א' הנה הבר מצווה שלך. הנה פה אתה הולך להתגייס, פה החתונה, הנה אשתך, כל הילדים, מראה לו את כל החיים קדימה. ואז לוקח אותו ליום האחרון לבית קברות ואומר לו, אתה רואה אותך חלקה שמה בסוף מצד ימין נשכה, שמה אתה תיקבר עכשיו צא החוצה. תלוק אומר, אני לא רוצה לצאת. אומר, לא, לא, אתה חייב לצאת, הגיע הזמן אתה חייב לצאת. מה פתאום אני לא רוצה לצאת? למה שאני אצא? תראה מה הראת לי עכשיו. לא רוצה לצאת. מתחילים להתווכח. המלאך דוחף אותו החוצה, אומר, "צאת צאת, זה הזמן." תינוק יוצא החוצה, עומד השטן מול הרכם של האמא, מול לפני הרופא, נותן לו מכה על הפנים ממש פה ומשקיח ממנו את כל התורה. תינוק מיד מתחיל לבכות. קחו ממנו את התורה שלו. בשביל זה יש לנו סימן פה. כל החיים אותו אדם עם גדל לא דתי לא זוכר כלום חי את החיים שלו כי לא קרה שום דבר שנייה אחת לפני שהנשמה יוצאת מהגוף המלאך מופיע עוד פעם היי מה נשמע זוכר אותי היינו שותפים שם תשעה חודשים זוכר חברו אותה בשנייה אחת הוא מזכיר לו את הכל פתאום הבן אדם יואו, עכשיו אני זוכר, אבל עכשיו מאוחר. שנייה אחת לפני שבן אדם עוזב את העולם. בשנייה אחת הוא נזכר בהכל. לפעמים רואים אנשים ממש לפני שהם מתים פתאום נפתחים להם עיניים ככה מתחילים להגיד אני רואה אני רואה קרובי משפחה רואה את זה רואים על הפרצוף על אבעת פנים נכון הייתי חילוני לא יודע איך אומרים שמע אבל באותה שנייה הכל היה ברור כאילו חזרתי חזרה למקור והבנתי הכל ידעתי שיש בורא לעולם ידעתי שיש נשמה ידעתי שאני הולך לעזוב את הגוף הכל היה ברור וידעתי שזהו אין יותר הזדמנות לעשות שום דבר. תשובה כבר אתה לא יכול לעשות. אתה כבר לא יכול להניח תפילין. אתה כבר לא יכול להיות צדקה. אתה הפסיפסת. זהו. אבל אתה יכול על הדרך לתפוס איזה מצווה אחת ככה על הדרך. תגיד שמע ישראל. שמע ישראל זה מצווה מהתורה. גבר חייב להגיד פעמיים ביום שמע ישראל. זה מצווה מהתורה. אז קח מצווה על הדרך. תפוס איזה מצווה על הדרך. בלי קשר שבן אדם שאומר שמע ישראל מעבר לכוונה הרוחנית שמאחורי הפסוק במילים פשוטות זה להגיד אתה בוס אני אני מרים ידיים אין א אין אין אתה אחד ובשנייה שאני מכסה את עיניים ואומר שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד אני נופל על הבחורה שיושבת לידי ובמניות בניו יורק יש כמו איזה פרגוד כזה מהמושב האחורי למושב הקדמי. אני שוכב לה על הרגליים, רואה את הפרגוד ואני מרגיש כאילו אני קופץ דרך העיניים שלי, יוצא מהעיניים, יוצא דרך הגוף כמו קפיצת ראש לתוך בריכה ועוזב את הגוף ומתעורר במין מקום מוזר שאני לא שומע שום דבר, לא רואה שום דבר, לא מרגיש שום דבר. דבר הראשון שאני מרגיש זה שאין שום תודה רבה זה שאין שום קל דממה מוחלטת ואנחנו לא שמים לב כמה רעש יש סביבנו כל היום אם עכשיו כולכם תהיו בשקט 20 30 שניות שומעים את הרעש של המקרר שומעים קצת את המזגן שומעים איזה אוטו עובר ברחוב, כל היום יש רעש סביבנו ואנחנו לא שמים לב כמה רעש יש סביבנו. וגם אם בן אדם עכשיו נמצא בערים באמצע שום מקום, כל החולונות סגורים, עדיין הוא שומע איזה זמזום באוזן ופתאום אין שום קול. דממה מוחלטת. והדממה הזאת היה ההרגשה הכי נעימה. שאפשר אי אפשר לתאר אותה. איזה מין שלווה כזאת שאי אפשר להסביר אותה במילים אפילו. אין כזאת שלו בעולם. בן אדם לא מרגיש את השלווה הזאתי באף מצב בעולם הזה. הדבר השני שאני מרגיש זה שאין לי גוף. וזה עוד דבר שאנחנו לא שמים לב. זה שאני אני אסיר בתוך איזה מין גוף מלא עצמות וגידים ובשר ואני רוצה ללכת מפה לשם. תזיז עכשיו 90 קילו מפה לשם. אני רוצה להרים את היד 20 קילו. ואם אני רוצה ללכת לשם אני צריך להזיז את עצמי לשם. כל דבר שאני רוצה לעשות אני צריך להזיז. אני כמו צב סוחם עליי גוף. עכשיו אנחנו רגילים לגוף הזה אז אנחנו לא שמים לב כמה זה מעיק עלינו. ואני פתאום מרגיש שאין לי גוף. אני כמו ענן, כמו אוויר ככה. אני מרחף. אני פה, אני שם, אני בכל מקום נמצא. דבר שלישי שאני מרגיש זה שאין זמן וזה עוד דבר שאנחנו לא שמים לב איך כל החיים שלנו מוגדרים לפי זמן. שניות, דקות, שעות, ימים, חודשים, כל החיים שלנו זה כמו קצב של זמן. צריך לקום בשבע, בת יש לי פגישה, ב-12 יש לי חות צהריים, מחר יש לי את זה, מוחותיים כל החיים שלנו מוגדרים בזמן. אז אני ככה מרחף באיזה מקום של כלום, לא שומע שום דבר, שקט, שלווה, בלי גוף, בלי זמן, לא צריך ללכת לאף מקום. ותוך כדי שזה קורה, כאילו עדיין רצות לי מחשבות בראש, כמו כל אחד. כל בן אדם יש לו מחשבות בראש. אין בן אדם שאין לו מחשבות. המחשבות שלנו רצות בראש 24 שעות ביממה. המדרש אומר שהמחשבות שלנו זה כמו נהר, כמו שנהר כל הזמן זורם ואף פעם לא מפסיק, המחשבות רצות בראש כל היום. גם כשאנחנו ישנים המחשבות רצות בראש. שמי בן אדם ישראלי אז המחשבות בעברית. בן אדם אמריקאי מחשבות באנגלית. כל שפה שבן אדם גדל איתה זה המחשבות שרצות לו בראש. עכשיו שבן אדם עסוק הוא עובד, קורא, מתעסק במשהו, הוא לא מתרכז במחשבות שלו. אבל כשהבן אדם יושב לבד, יושב במיטה, במקלחת, יושב בתנועה, הוא עם עצמו. מדבר עם עצמו. כל היום שיחות בראש, מספרים לעצמנו בדיחות, קצת לשון הרע, פה ושם איזה ויכוח. כל היום יש לי מחשבות בראש, יש לי ממש א ועידה. אז אותו דבר היה לי כאילו את המחשבות שלי ואני אומר לעצמי מה זה מה קרה פה איפה אני איך הגעתי לפה מה זה המקום הזה מה קרה אז עונה לי איזה קול ואומר לי אתה מתוות שלך אני מה ככה אני מת כל אומר לי כן אתה מת עכשיו הוא כאילו מצביע ככה למטה. עכשיו לא היה יד. זה לא שאני רואה יד שמצביע, גם לא היה עיניים. זה כמו בחלום. שבחלום אין אין מילים בחלום, אין גוף בחלום. זה במחשבה. מבינים? זה השגה. אני מבין שהכל הזה אומר לי כאילו תסתכל למטה. אני ככה מסתכל למטה. אני בגובה של התקרה ככה, כאילו אני דבוק לתקרה. מסתכל למטה, רואה את הגוף שלי על הבחורה באמונית. והכל הזה אומר לי אלון מת ואני כאילו חושב לעצמי מה ככה אני מת במושב האחורי בזהו בניו יורק זה הסרט של החיים ככה בשנייה אחת מה אף פעם לא חשבתי שאני אעמוד ככה זה היה מחשבה מוזרה כזאת כאילו מה ככה אני מה זה ככה נגמר הסרט את האמת שאף אחד לא חושב על המוות שלו אין בן אדם אחד בעולם שיושב ואומר מעניין איך אני אמות אני בא לי למות בוא נראה תאונת דרכים בא לי תאונת דרכים אף אחד לא חושב על המוות שלו מי חושב על המוות שלו בכלל ואם בן אדם כבר יושב עם הסוכן של הביטוח חיים וכבר אומר טוב יום אחד אני אגיע ליום הזה לפחות תן למות שאני בן 90 עם איזה 120 נכדים ואחרי שהגשמתי את כל החלומות שלי אם חס ושלום אני צריך למות בגיל צעיר תן איזה מוות עם אקשן קפוץ ממטוס והמצנח לא יפתח משהו ככה אקשן מה זה זה ככה במושב האחורי במונית כמו איזה איזה שק כזה זרוק מאחורה מה זה היה המחשבה הכי מוזרה שהיה לי אי פעם כאילו חשבתי לעצמי מה ככה חבר'ה יזכרו אותי חבר'ה יפגשו ביניהם אה מה שלומך בסדר בסדר זוכר את אלון כן כן אה הוא מת מה באמת כן כן מת במושב החורי במונית בניו יורקי מה ככה הסרט נגמר אי אפשר להסביר את זה מין מחשבה מוזרה כזאת שאני כאילו מסתכל מלמעלה לגוף אני רואה את הכל ואני מבין אוקיי זהו נגמר הסרט יאללה ממשיכים הלאה לא הרגשתי שום כאב שום סבל, שום דבר. אני כאילו ככה מרחף מעל הגוף, רואה את הכל, אין דאגות, אין שום דבר. מסתכל ככה מלמעלה. תוך כדי שזה קורה, אני מרגיש כאילו משהו מתחיל למשוך אותי מלמעלה, לאט לאט לאט, ככה, בשקט, ככה בעדינות. וככל שאני עולה יותר למעלה, אני רואה יותר מה שמסנסה מסביבי ואני כאילו מתנפח, כאילו נהיה יותר גדול. לאט לאט ככה כמו איזה בלון הליום כזה שלאט לאט לאט מתרומם ותוך כדי שזה קורה אני לא יודע אם זה שנייה אם זה שעה או אם זה אלף שנים אין זמן אני לא יודע להעריך כאילו מה מה מה אורך זמן אבל תוך כדי שזה קורה המכונית ככה נוסעת במנהטן ואני ככה מרחף מעל המונית ופתאום קרה איזה משהו מוזר אני מרגיש כאילו אני צולל בתוך הגוף של הבחורה שהגוף שלי עליה ובעל פית שנייה אני כאילו סורק את כל החיים שלה ורואה את כל החיים שלה מהיום שהיא נולדה עד לאותו יום. עכשיו זה לא שאני יושב ככה ומסתכל על מסך ורואה סרט. אני בתוך הגוף שלה וכל מה שהיא עוברת אני עובר. היא שמחה אני שמח. היא מרגישה כאב כואב לי. היא עצובה אני עצוב. ואני רואה את כל החיים שלה. עכשיו אני לא רואה את זה סרט תינוקת שנה שנתיים שלוש ארבע בלאגן של סרטים רואת כאילו כל מיני סצנות מהחיים שלה וזה בלי סדר בת שנתיים בת 15 בת 22 מלא מלא מלא מלא סרטים ואני בתוך הסרט ותוך כדי שזה קורה אני רואה מה קורה בהוה זאת אומרת אני רואה איך הגוף שלי עליה אני שומע את המחשבות שלה איך היא מתחילה ככה להילחץ מרגיש מרגיש כזה את ה שבן אדם נכנס ללחץ הוא מרגיש איזה מין כמו צמרמרות כאלה במטן אני מרגיש כאילו את הלחץ שלה ותוך כדי שזה קורה אני רואה כאילו צעד אחד קדימה אני רואה את ההורים שלי בארץ בכלל מספרים להם שאני מת אני רואה את ההורים שלי מתחילים לבכות ואת החיות שלי בוכות רואה כזה חצי צעד קדימה והרבה אנשים אומרים לי תשמע אני יכול איכשהו להבין לדמיין שריחפת מעל הגוף וראית מה קורה. אני יכול איכשהו להתחבר למה שאתה אומר אבל אתה אומר שאתה רואה את העבר של הבחורה את כל החיים שלה את ההוה ואין את העתיד זה לא הגיוני. איך אתה רואה את העברת ההובה ואת העתיד? זה לא הגיוני בכלל. אז יש הסבר מאוד עמוק למה הנשמה רואה את זה ככה אבל ההסבר הפשוט הוא מאוד קצר כשהנשמה נמצאת בתוך הגוף היא מוגבלת לגוף והגוף מאוד מוגבל הגוף רק יכול לראות מפה 2 קילומטר זהו הגוף יכול לשמוע רק למרחק מסוים ברגע שמתרחקים מהאזור של הרעש כבר לא שומע והגוף רק יכול להחזיק משקל מסוים. הגוף מאוד מאוד מוגבל והגוף רק יכול לחיות בהווה. הגוף לא יכול ללכת אחורה לעבר, לא יכול ללכת קדימה, רק אתה עוה. אבל ברגע שהנשמה יוצאת מהגוף והיא לא מוגבלת לגוף, הנשמה אין לה שום בעיה. היא יכולה לעמוד במקום אחד בשעולם ולראות את הצד השני של העולם. הנשמה יכולה לשמוע 50,000 שיחות ולהיות נוכחת בכל שיחה בו זמנית ואין לו שום בעיה. הנשמה יכולה לראות את העבר, את העובה, את העתיד לנשמה אין שום מגבלה. אז יכולת לראות את העבר של הבחורה הזאת, כל החיים שלה. אתה עוה וחצי צעד לעתיד לפוטנציאל מה יכול לקרות ותוך כדי שזה קורה אני מתרומם ומתרומם ומתרומם באיזשהו שלב אני בגובה של איזה שתיים שלוש קומות והמונית ככה נוסעת ברחובות של מנתן ואני בגובה ככה של איזה שתיים שלוש קומות מרחף מעל המונית ובאיזשהו שלב המונית עברה מתחת איזה מין גשר קטן כזה ואני הייתי כל כך גבוה שאני כאילו נכנסתי בתוך הגשר ואני פתאום רואה אני קורא לזה העיצוב הגרפי של העולם ואני אסביר למה אני מתכוון תדמינו לכם שאתם יושבים מול מסך של מחשב ורואים אתר אינטרנט יפה עם צבעים יפים עם תמונות עיצוב יפה לוחצים על כפתור פתאום נפתח איזה עמוד לוחצים על איזה כפתור מתחיל לנגן איזה וידאו כל האתר תר ככה יפה ומרוצב עם תמונות שמה הייתם רואים אם היינו מצליחים לשנייה אחת להרים את המסך מה היינו רואים היינו רואים את הקוד שמייצר את התוכנה את האתר אינטרנט יש קוד איך זה עובד יושב אדם מתכנט רושם קוד על חתיכת נייר טכנית רושם אותיות, כל מיני קוד ומשהו ש אין לזה שום קשר ברך, כל מיני אותיות ומספרים לוחץ על כפתור טרה אתר אינטרנט איך זה עובד זה מין עניין מוזר כזה כי אם הבן אדם לא מתכנט הוא לא מבין כלום רואה רק מלא אותיות שלא אין קשר בין אחת לשנייה זה לא איזה שפה ואם הוא מתכנט הוא יכול לקרוא את הכל קודם מבין מה הוא רואה בדיוק אותו הדבר ככה הקדוש ברוך הוא בורא את העולם חזרל אומרים לנו בעשרה מאמרות נברא העולם הקדוש ברוך הוא מדבר ובורא את העולם עכשיו הקדוש ברוך הוא אין לו פה זה רק דרך משל שאנחנו נבין מה זאת אומרת אבל אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא בורא את העולם בכוח של הדיבור אנחנו אומרים את זה כל בוקר בתפילה. ברוך שאמר והיה עולם. אז הקדוש ברוך הוא כביכול מדבר ובורא את העולם בדיבור. ואיך הוא עושה את זה? לוקח 22 כלים מאוד מאוד מתוחכמים שהם האותיות של לשון קודש. מחבר אותם ביחד כמו קוד טה. עולם. יפה. מה אנחנו רואים עולם יפה? רק שאנחנו מקסה לנו את העיניים איזה מין מסך אז אנחנו רואים את העיצוב מה יצא. אנחנו לא רואים את הקוד. אם לרגע אחד היו מרימים את המסך היינו רואים את הקוד. את דבר הבה היה מחייה את העולם. רוח פיו את הכוח האלוקי שטבוע ותמון בתוך העולם. אנחנו פשוט לא רואים את זה כי יש לנו מסך על העיניים. אבל יש איזה כוח אלוקי, איזה מין אנרגיה רוחנית שמחייה את כל העולם. האריזל קורא לזה נפש. נפש חיה. לנו יש נפש, לחיות יש נפש, לקיר יש נפש, לאבן יש נפש. כל דבר בעולם יש לו נפש. זה אנרגיה אלוקית שמחיה אותו. ואם היינו לשנייה אחת יכולים להסיר את המסך הזה, היינו רואים את זה. עכשיו הרבה אנשים חושבים שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם והלך לחופשה. המציאות היא זה שהקדוש ברוך הוא כל הזמן מחיה את העולם. כל יום אנחנו אומרים את זה בתפילת שחרית. ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. כל שנייה הקדוש ברוך הוא מחייה את העולם. ואם לשנייה אחת הקדוש ברוך הוא יוצא החוצה, אין עולם. הכל נעלם. רק שאנחנו לא רואים את זה. יש לנו מסך על העיניים. ואיך שנכנסתי לתוך הגשר כאילו התרומם המסך ואני רואה מיליונים של אותיות. כל מקום שאני מסתכל מלא מלא מלא אותיות כמו קוד. ואני כאילו קורא את הקוד ומבין מה אני קורא. אני מבין מה אני רואה. עכשיו לא בגלל שאני ישראלי ואני יודע עברית. בגלל שאין שפות בשמיים. יש רק לשון קודש. אין אנגלית, אין גרמנית, רק לשון קודש. הנשמה לא מבינה שום שפה אחרת. ואני רואה את האותיות, קורא את הקוד ומבין כמו מתכנת שקורא את הקוד ומבין מה התוכנה. אני קורא את הכל ומבין מה אני כביכול רואה אבל אני לא רואה את זה אני מבין את זה אני לא רואה מימד וצללים וצבעים אני רואה את התוכנה וכל אות בנויה מאינסוף עוד אותיות וכל אות שבפנים עוד אינסוף אותיות תורת הקבלה מלמדת אותנו שלכל אות יש ערך מספרי א' זה אחד ב זה 2 ג 3 אבל אפשר גם לקרוא את זה שא' זה א' לפ עכשיו משתנה לזה הערך המספרי שלו ויש כל מיני גימטריות למיניהם חילופי אותיות צירופי אותיות כל הגימטריות שאנחנו יכולים להסתכל ולפענח אני כאילו רואה איך כל אות בנויה מאין ספור קומבינציות וזה מרגיש כאילו אני נמצא במקום הזה 50,000 שנה. אין סוף מידע אלוקי שאני מסתכל ומבין ואין מילים להסביר את זה. ותוך כדי שזה קורה, כמה זמן כבר לוקח לאוטו ללכת מתחת איזה מין גישרון כזה, שנייה וחצי, אולי שלוש שניות, אבל לא מגזין. אני מרגיש כאילו אני שמה 50 אל שנה כאני כאילו מנתח כל דבר שאני רואה. וזה כל אות יש לה אינסוף מימדים. אי אפשר להסביר את זה. ממש קשה מאוד להסביר את זה. ותוך כדי שזה קורה, אני מתרומם ומתרומם ומתרומם ומתרומם. באיזשהו שלב אני בגובה של איזה 20 או 30 קומות. אני כאילו מרחף מעל מעל העיר. כמו ציפור. כמו ציפור שעפה מעל העיר. ואני רואה את כל העיר מלמעלה. אני טס מעל העיר. חלק הכי מדהים שיש אנשים שמשלמים אלפי דולרים לטוס מעלמנתם ואני עשיתי את זה בחינם ותוך כדי שזה קורה באותה צורה שכאילו אני צללתי לגוף של הבחורה הזאתי ואני רואה את כל החיים שלה אני כאילו עובר בין הבניינים אין לה בניינים קירות אין לה שום אין שום מימד גשמי אבל אני כאילו עובר בין הבניינים וסורק אותם. ובאות צורה שאני צללתי לתוך הבחורה ראיתי את כל החיים שלה מהיום שהיא נולדה עד לאותו יום, אני רואה בו זמנית מאות ואלפים של אנשים בכל הבניינים. כמו שמסתכלים עכשיו על בניין 30 40 קומות מה רואים? חלונות. מה ללמים לחלונות? תדמיינו לכם שפתאום מורידים את הקיר. יש לילדות קטנות יש בית בובות שהקדימה זה ככה בית מסובבים אותו זה כאילו הבפנים של הבית ככה אני כאילו מציץ בתוך הבית אין קירות וכל בן אדם שאני רואה אותו דבר כמו שצללתי לבחורה אני בתוך הגוף שלו סורק להם את כל החיים יודע את כל המחשבות שלהם כל הרגשות שלהם כל ההיסטוריה שלהם כל בן אדם אלפים של אנשים כאילו אני יושב פה ויודע כולכם באותו שנייה מה עובר לכם בראש ולא עוד מה עובר לכם בראש כל דבר שעשיתם כאילו אני יודע איפה אתה נולדת ומה עם הולדת שלך ומה הצבע הכי אהוב עליך ומה אכלת לארוחת בוקר ומה המאכל הכי אהוב עלייך כל דבר אני יודע על כולכם מכיוון שאין את כל העניין של זמן אז אז אני כאילו סורק אחד, סורק עוד אחד, סורק עוד אחד, כאילו בעל פית שניות ואני יודע הכל על כולם. אלפים של אנשים אני מאבד נתונים הכל בזמנית. תמיד אני יוצר פה לספר איזה סיפור שמתי שהלכתי לפגישה הראשונה עם אשתי אז סיפרתי לה את הסיפור הזה. עכשיו אני הייתי ככה 70% דתי, היא הייתה 17.5% חצי אח דתיה הרב חשב שזה יהיה שידוך טוב שם אותנו ביחד אנחנו יושבים בבית קפה והיא אומרת לי שמעתי שיש לך איזה סיפור מטורף איך שחזרת בתשובה תה כן את רוצה לשמוע אני אספר לך עכשיו הלילה אתם הולכים לשמוע את הגרסה המאוד מקוצרת של הסיפור היא קיבלה את הגרסה היותר ארוכה של הסיפור ישבנו בפגישה תשע שעות תש שעות שאני מספר לה את כל הסיפור. עכשיו, למה אני אומר שהיא הייתה 17.5% דתיה? היא גדלה פה בארצות הברית מאוד מאוד מאוד מאוד חילונית שהיא הגיעה לאוניברסיטה פגשה שמה איזה רב שהתחיל לקרב אותה והזמין אותה לאיזה שיעור תורה ואז הזמין אותה לאיזה מסיבת חנוכה ואז הזמין אותה לפסח ולאט לאט ככה התחיל לקרב אותה התחיל לעניין אותה ולאט לאט היא התחילה להתקרב ו10 שנים אחרי זה היא יושבת בפגישה בבית קפה מולי עכשיו היא אמרה לי אחרי כמה פגישות שיום אחרי אותה פגישה היא הלכה הביתה וזרקה את כל המכנסיים שלה. עכשיו זה לא שהיא השתגעה והתחילה ללכת ברחוב ארומה פשוט החליפה ממכנסיים לשמלות. עכשיו היא אמר לי תשמע אני 10 שנים מתנדנדת עם כל הדת הזה. עכשיו אני לא לא היה לי בעיה. אני האמנתי שיש קדוש ברוך הוא. אני השתכנעתי, האמנתי שיש בורא לעולם, האמנתי שיש נשמה בגוף, האמנתי שיש עולם הבא, האמנתי בהכל. לא היה לי שום בעיה עם זה. רק היה לי בעיה אחת, איזה שאלה אחת שאף אחד לא הצליח לענות עליה. והשאלה הזאת פשוט מנעה ממני לעשות את הצעד פשוט להיות דיה. והיא אמר לי, אתה בסיפור שלך סגרת את הפינה הזאת. ואתה יודע מה הייתה השאלה שלי? איך אתה מסביר שיש בעולם שבע מיליארד אנשים? כנראה הרבה יותר, אבל בוא נניח שבע מיליארד. אתה רוצה להגיד לי שהקדוש ברוך הוא הזה מכיר שבע מיליארד אנשים? לא יכול להיות. אתה מוכנים בקשה לשתות באמת? איך יכול להיות שהקדוש ברוך הוא מכיר שבע מיליארד אנשים? אז היא אומרת לי, בוא לא נסתכל רגע, לא נתרכז על השבע מיליארד אנשים, בוא נתרכז לרגע אחד רק ביהודים ששומרים תורה ומצוות. אז אתה רוצה להגיד לי שביום אחד, ביום כיפור, בערך שלוש מיליון אנשים כולם נמצאים בבית כנסת באותו שנייה, כולם מתפללים והקדוש ברוך הוא יכול לשמוע 3 מיליון אנשים. איך זה יכול להיות? זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות שהוא מכיר 3לו מיליון אנשים. אולי 3000 ואת מי הוא מכיר? את המפורסמים. אותי הוא מכיר. הוא מכיר את הרבנים הגדולים, את ה לא יודע את מי הוא מכיר, אבל הוא לא מכיר אותי. לא יכול להיות שהוא מכיר אותי. עכשיו, אם זה המצב שהוא לא מכיר אותי, אז מה אני צריכה לטרוח? מה זה משנה איך אני לבושה? מה הוא מסתכל עליי? אכפת לו אם אני צנועה או לא צנועה. מה אני צריכה להגיד איזה ברכה שאני מכניסה משהו לפה? ממש מעניין אותו שאני עכשיו אומרת ברכה שהכנסתי משהו לפה ומה אני צריכה להתפלל? מה הוא מקשיב? מה אני צריכה לעשות את כל המצוות האלה? מה עזב אותי בשקט? אני אהיה יהודיה טובה אני לא אגנוב לא אשקר. זה התירוץ הפופולרי. עזוב אותי מה? מה השתויות האלה? עכשיו היא אומרת לי שאתה אמרת לי שאתה ריחפת ככה באוויר כמו איזה עלה נידח ככה בשמיים הרוח לוקחת את העלה אתה ראית בבניינים אלפים של אנשים וקראת את המחשבות שלהם וידעת מה עובר להם ברגשות שלהם אומרת לי הבנתי פעם ראשונה בחיים שלי שהבורא של העולם הזה איך הוא מבין ורואה את הכל ואם אתה ראית אלפים של אנשים, הבנתי שעל אחת כמה וכמה הוא רואה מיליארדים של אנשים ולא רק שרואה אותם יודע הכל וזה לא רק אנשים שום דבר לא זז בעולם הזה בלי ההשגחה של הקדוש ברוך הוא נמלה לא חוצה את הכביש בלי שהקדוש ברוך הוא יודע איפה הנמלה הזאת נמצאת ודואג שיהיה לה אווכל ודואג להכל נמלה. שום דבר לא זז. הארי זל אומר שעל לא מתהפך אפילו בלי שעומד עליו מלאך ואומר לו זוז. ועליו עומד עוד מלאך ועוד מלאך ועוד מלאך ולמעלה יושב הקדוש ברוך הוא ומנהיג את כל העולם. מיליארדים של מיליארדים של נתונים הקדוש ברוך הוא מאבד כל שנייה. יודע הכל. היא אומרת לי, עכשיו אני הבנתי שרגע איזה בושה, מה זה? הוא מסתכל עליי, הוא רואה אותי, איזה בושה, אני חצי ערומה. וו גע אני בעצם יכולה כן להגיד לו איזה ברכה שאני מכניסה מה של הפה. הוא שומע אותי, הוא מבין שאני אומרת משהו, עכשיו אפשר להתפלל, הוא מקשיב. ולמוחרת זרקה את כל המכנסה אמרה זהו עכשיו אז זהו ירד הסימעון החלק הכי מדהים בכל הסיפור הזה ששבועיים אחרי זה ששאלתי אותה אם היא רוצה להתחתן איתי היא הסכימה עד היום היא לא מבינה איזה טעות כל יום הולך נעלם לי חוזר 3: בבוקר לא היא חכמה יש לה 50% מהעסקה היא יודעת טוב מאוד מה היא עושה בכל אופן, עד לאותה נקודה הכל היה מדהים. אני רואה גילוי גילויים שאי אפשר להסביר אותם. מה שהסברתי לכם עכשיו זה לא אפילו אחוז ממה שראיתי. אין מילים אפילו יותר מה שראיתי. המפיק הכי מתוחכם בהולוד לא יכול להמציא רעיונות מה שראיתי, אבל פתאום בלי שום התראה. בלי שום הכנה. אני מרגיש כאילו משהו תופס אותי מאחורה. בעל פית שנייה אני מתעורר במציאות אחרת לגמרי. הפעם המציאות לא נחמדה, חושך מוחלט. אני מרגיש כאילו 100,000 כאילו יושב עליי, מועך אותי. כאבים שאי אפשר להסביר אותם. זה לא כאב גשמי. אני מרגיש כאילו משהו ככה מועך אותי. וחושך כל כך שחור שהחושך עצמו מפחיד. חשכה שאי אפשר להסביר אותה. ואני מרגיש שהדבר הזה שמחזיק אותי אני לא יודע מה זה. אני לא יודע איפה אני. אני לא יודע איך הגעתי לשם. אני לא יודע שום דבר. אני רק מרגיש כאבים שאי אפשר לתאר אותם. אני מרגיש שהדבר השחור הזה מושך אותי כמו דרך איזה מין קונוס. קונוס מתחיל רחב ולאט לאט מצטמצם ונהיה דק. וכל הדפנות של הק של הקונוס הזה מלא סכינים וזה כאילו מורט ממני חתיכות כאילו שולף ממני חתיכות מהנשמה קורע אותי איך אומרים קורע אותי לחתיכות כאבים שאי אפשר להסביר אותם וככל שהוא משך אותי זה מרגיש עוד יותר לחץ עוד יותר לחץ אי אפשר להסביר את הלחץ הנפשי כי אני לא יודע איפה אני לא יודע איפה איפה אני נמצא? אני לא יודע איך הגעתי לשם, לא יודע שום דבר. והכי גרוע מהכל, אני לא יודע מי אי פעם יוצא משם. וזה הולך ונהיה יותר גרוע ויותר גרוע ויותר גרוע. באיזשהו שלב זה הרגיש, אני לא מגזים, כאילו מיליון שנה של ייסורים, שאי אפשר להסביר את זה במילים. באיזשהו שלם אני פחות או יותר הבנתי מה קורה. הבנתי איפה אני נמצא. הבנתי מה מחזיק אותי. ידעתי הכל מהסיבה הפשוטה שבעולם העליון יש רק מציאות אחת וקוראים למציאות הזאת אמת. בעולם התחתון, בעולם שלנו יש שתי מציאות אמת ושקר. בן אדם יכול להמציא בעולם הזה שקר, לא לספר לאף אחד וזה המציאות. ואף אחד לא ידע בחיים אדם יכול לחיות שקר כל החיים שלו ואם הוא לא מספר את זה אף אחד לא ידע אבל המציאות הזאת עובדת רק בעולם הזה בעולם העליון אין כזאת מציאות בכלל יש רק צד אחד למטבע קוראים לצד הזה אמת ואין 95% אמת אין 99% אמת יש אמת ואין שום דבר אחר אי אפשר לקפל את הפינות אי אפשר להגל פינות, אי אפשר להתחבות מאחורי משהו. האמת זה המציאות המדויקת. אז ידעתי בדיוק איפה אני נמצא, מי אני, מאיפה אני, מה אני, ידעתי הכל והבנתי שהייסורים האלה שאי אפשר להסביר אותם במילים בכלל, מה הם הייסורים האלה הרגישו הדרך הכי פשוטה להסביר את זה, כאילו אני נחנק, אבל רוחנית מיליונים של שנים של מחנק, כמו בן אדם שעכשיו עוצרים לו את הנשימה, שלוש ארבע שניות, הוא לא מצליח הוא לא מצליח לנשום. מה התגובה הראשונית? מתחיל להיכנס ללחץ. בן אדם שנחנק מתחיל להיכנס ללחץ. הוא לא מצליח לנשום. הוא יודע שאם אין לי עכשיו אוויר עוד איזה שתיים שלוש שניות אני זהו. אני מת. זה לא כאב, זה לחץ. מה הולך לקרות? אני הולך למות. יש לי חבר לפני הרבה שנים שטבע או קימה טבע. בשניות שהוא היה בתוך המים וניסינו למשוך אותו, הלחץ על הפנים, החוסר עונים. זה מבט כזה של תזרו לי, תזרו לי, אני מת, אני לא יכול, אני לא אי אפשר להסביר את הלחץ הזה. ככה זה הרגיש. כמו שאני נחנק, משהו חונק אותי אלפים של שנים. ובאמת אי אפשר להסביר את ההרגשה הזאתי. ובאותו שנייה אני הבנתי בדיוק מאיפה בא המחנק הזה, מסיבה אחת. מאוד פשוטה שלא היה לי חתיכת קשר, איזה חוט שקישר אותי לקדוש ברוך הוא, למקור החיים. הקדוש ברוך הוא זה המקור של החיים. כמו דג שמוציאים מהים, היה דג, מתחיל להיחנק, הוא חייב את המים. לא היה לי חתיכה אחת שמקשרת אותי עם הקדוש ברוך הוא. רשום בזוהר הקדוש שמהנשמה שלנו לקדוש ברוך הוא יש חבל שמקשר את הנשמה לקדוש ברוך הוא. אותו דבר שחבל גשמי בנוי ושזור מהרבה הרבה הרבה חוטים קטנים דקים אותו דבר החבל הרוחני שזור ובנוי מ-620 חבלים דקים כנגד 613 מצוות ושבע מצוות של חכמים הזוהר קורא לזה טרך עמודי אור 620 עמודים של אור כמו עמוד שתומך בתקרה ומקשר את התקרה עם הרצפה. עמודים שדרכם עובר אור רוחני מהקדוש ברוך הוא לנשמה. כל החיות של הנשמה עובר דרך החוטים האלה. עכשיו בא אדם ועובר על עבירה אחת, על אחד מהייסורים שבתורה. לקח ח סכין וחתך חוט אחד. עבר על עוד עבירה. עוד חוט, עוד עבירה, עוד חוט, ביטל מצוות עשה, עוד חוט. עכשיו אותו אדם עבר 30, 40, 50, 60 עבירות, אוקיי? 60 מתוך 620 זה לא נורא כל כך, עדיין יש קשר. הבעיה מתחילה כשבן אדם מתחיל לחתוך ולחתוך ולחתוך, אז כבר נהיה קשר מאוד א דק. הבעיה העיקרית היא שיש 36 עבירות בתורה שאם בן אדם עובר על אחת מהם במכה אחת חותך את כל החבל. אדם אוכל בפסח פירור כזה גודל של חמץ ונחרטה הנפש ההיא. כל הנפש הכל לחוט נכט במכה אחת. חתכת חמץ מסכנה. אדם אוכל ביום כיפור, נוהג ביום כיפור, עובד ביום כיפור ונחרטה הנפש. מכה אחת. הבן אדם חילל שבת ונכרטה הנפשי. 36 קרטות. שתיים מהם זה מצווה חיובית, מצוות עשה. ברית מילה וקורבן פסח. עכשיו קורבן פסח עדיין אין לנו אבל ברית מילה יש לנו. 34 מצוות לא תעשה. חצי מהם לא קשור אלינו בכלל זה קשור לבית המקדש אבל מה שקשור אלינו יום כיפור פסח שבת כל הביות האסורות אדם במכה אחת פעולה אחת נחרטה הנפש כל החבל נחרטת אנחנו יודעים שבנפש שלנו יש 10 כוחות כנגד ה-10 הספירות הספירה הכי עליונה נקראת ספירת הכתר. כשבן אדם חס ושלום עובר על עבירה של כרת, הוא חותך את כל תשע הספירות. הספירה היחידה שנשארת זה ספירת הכתר. וזה רק בגלל שאברהם אבינו עשה עסקה עם הקדוש ברוך הוא ואמר לו קח תשע תשאיר לי אחת. שהדם יכול לעשות תשובה, לתקן. רואים קשר מדהים שהאותיות של המילה כרת זה אותו אותיות של המילה כתר, אותו גימטריה של ה-620 עמודים האלה. עכשיו מה העניין? אדם עושה עבירה, הוא לא מרגיש את זה. בן אדם עכשיו הולך, מחלל שבת, הוא לא מרגיש כלום. מה זה? לא קרה פה שום דבר. לפני כמה זמן היה אצלנו בחורה צעירה, באה אלינו הביתה לשבת, אז אשתי אמרה לה, "את רוצה להדליק נרות?" אז היא אומרת לה ככה במבטע אמריקאי כזה, "אה, את רוצה שלעשות פה ערביה רומנטית?" אשתי אומרת לה, "לא לא, בערב שבת אנחנו מדליקות נרות." מתחילה להסביר לה את המהות של המצווה. אוקיי? אותה בחורה מדליקה גפור, מדליקה את הנר ואני רואה אותה מסתכלת ככה על התקרה אז אני מסתכל ככה על התקרה מסתכל אומר לה מה את מסתכלת מה יש איזה לזילה מה את מסתכל זה על התקרה היא אומרת לי אני מחכה שמשהו יקרה אמרתי לה מה אומרת לי אשתך עכשיו אמרה לי שמתי שאני מדליקה נרות אני מביאה אור אלוקי לתוך העולם ושאני מדליקה נרות אני מזמינה את הקדוש ברוך הוא לתוך הבית ואני והקדוש ברוך הוא מתייחדים ו יודע אז מה מחכה מה את חושבת שייפול לזה צ'ק מהתקרע מה את מחכה שיקרה מה את חושבת שתחי את החיים שלך 30 שנה פתאום תדליקי נר זהו אתה רבי שמעון בר יוחאי תתחילי לראות פה גילויים זה לא עובד ככה אנחנו עושים פעולות מסוימות בעולם הזה ולא מרגישים כלום אדם עכשיו יכול ללכת לעשות עבירה הכי חמורה בתורה כלל לפש נחרטת הוא לא מרגיש כלום היה לי את אותו סיפור בא לי איזה בחור צעיר איזה יום אחד לשבת ואנחנו כל הסעודה מתווכחים ואני אומר לו תשמע אסור להדליק אור בשבת אז הוא אומר לי איפה רשום בתורה שאסור להדליק את האור תראה לי בתורה שאי אפשר להדליק אור אני אפסיק להדליק את האור ובשביל לעצבן הוא הלך לאור ומתחיל להדליק חבה מדליק מכבה מדליק מחבה אומר לי אתה רואה לא קורה כלום שטויות כל שטויות לא נכון בכלל אמרתי לו זה שאתה לא רואה כרגע מה קורה זה אומר שלא קורה משהו בוא אני אספר לך סיפור אולי ככה זה ימחיש לך את עומק הבעיה אז אמרתי לו פעם אחת לקחו שתי חיילים שמו אותם באיזה בונקר אמרו להם אתם רואים את הכפתור האדום הזה פה אל תלחצו עליו בלי הוראה מפורשת אל תלחצו על הכפתור כי ברגע שלוחצים על הכפתור כל הטילים הגרעינים ישר מתרוממים. אל תגעו בכפתור, אלא אם כן יש הוראה מפורשת. טוב, שתי חיילים יושבים בבונקר, מחכים להורה. עובר שבוע, שבועיים, שלוש, חצי שנה, הם מתים מימום כבר מתחילים להשתגע. אחד אומר לשני, יאללה נו, בוא תלחץ על הכפתור, בוא נראה מה יקרה. אומר לו, מה השתגעת? אמרו לנו לא ללחוץ על הכפתור. עזוב אותך השטויות תחת בוא נראה מה קורה אומר מה השתגעת אמרו שאם נלחץ על הכפתור טילים גרעינים מתחילים לעוף אז מה אתה מאמין לשטויות האלה אתה מאמין להם בוא נלחץ על הכפתור אז הוא לוחץ על הכפתור שום דבר לא קרה אומר אתה רואה עבדו עלינו בוא בוא בוא נלחץ על השני לוחץ על הכפתור השני, לא קרה כלום. עבדו עלינו, מתחילים ללחוץ על כל הכפתורים. בינתיים הם יושבים 1000 מטר מתחת לאדמה באיזה בונקר, הם לא שומעים מה קורה למעלה. בינתיים טילים גרעיניים, כל העולם נחרב. הם בתוך בונקר מתחת לאדמה, לא שומעים שום דבר. אמרתי לו, אתה עכשיו לוחץ פה על טילים גרנים. זה שאתה לא מרגיש שלא קורה משהו פה. את העולם בעולם הזה אתה לא מרגיש בעולם העליון אתה לא יודע איזה חורבן אתה עושה בעולם העליון עכשיו אתה לא מרגיש את זה אתה יודע מתי אתה תרגיש את זה שהנשמה שלך תצא מהגוף אז אתה תרגיש את זה אז אתה תבין את עומק הנזק שאתה גרמת בפעולה כל כך קטנה ואז מה תעשה אנחנו עושים פעולות מסוימות בעולם הזה ולא מרגישים את את תוצאה זה גם עובד גם לדברים חיוביים. אדם מניח תפילין, מה הוא מרגיש משהו? אין אף בן אדם בעולם ששם תפילין ומרגיש שקורה משהו. חוץ מלחץ על היד, זהו. בן אדם עושה מצווה, הוא מרגיש משהו, אין כלום. הוא אומר, "טוב, נו, אני עושה את זה, אני מאמין." אמרו לי, בודדים, מרגישים משהו. זה בגלל שהנשמה חבויה בתוך הגוף. הגוף גס, לא מבין, לא מבין. לא מרגיש שום דבר. מתי הנשמה מרגישה? כשהיא עוזבת את הגוף. הסבל הזה של המחנ, ההרגשה של המחנק, שבאמת אי אפשר להסביר אותו, זה היה כתוצאה מאוד פשוטה, שלא היה לי קשר לקדוש ברוך הוא. חוט אחד לא קישר אותי למקור החיים. הנשמה גם צריכה חיים. אם הנשמה לא מחוברת לקדוש ברוך הוא, אין לה חיים. היא מרגישה סבל שאי אפשר לתאר אותו. כל העניין הזה הרגיש שאני לא מגזים כמו מיליונים של שנים. ותוך כדי זה אני עובר כל מיני מצבים מסוימים שבאמת אפשר לתאר אותם. אני רוצה לרוץ כמה שיותר מהר עם הסיפור. אחר כך אתם רוצים לספר לכם יותר פרטים, אבל באיזשהו שלב אני הבנתי שהדבר היחידי שיכול להוציא אותי מכל הבלאגן הזה זה רק הקדוש ברוך הוא. אין עוד מלבדו. אין שום דבר אחר חוץ מהקדוש ברוך הוא. לא כסף, לא עורכי דין, שום דבר. זה רק הקדוש ברוך הוא. אז אני כאילו צורח לקדוש ברוך הוא, תוציא אותי, תציל אותי, אני מתנצל, אני מצטער על כל מה שעשיתי. בבקשה תרחם עליי, תוציא אותי מפה. מה שתגיד לי לעשות אני עושה אתה רוצה שאני אהיה מה אתה רוצה זקן? עד הרצפה יהיה זקן. מה שאתה אומר לי אני עושה אני כאילו מתחנן לקדוש ברוך הוא. תציל אותי תוציא אותי מפה. מיליון שנה של ייסורים עוברים ואין קול ואין עונה. שום דבר. שקט מוחלט. חושך מצרים. והייסורים רק הולכים ונהנים יותר גרוע. ויותר גרוע. באיזשהו שלב אחרי מיליונים של שנים של ייסורים אני פתאום רואה נקודת אור מיקרוסקופית כמו נקודה קטנקטנה של אור וזה נשמע כזה כמו איזה קלישה האור בקצה המנהרה אבל לראות אור אחרי מיליונים של שנה של חושך זה כמו לראות את הגאולה ואני יודע שאם אני איכשהו יגיע לאור הזה אז אני ניצל ואני צורח לקדוש ברוך הוא. תוציא אותי, אני תסלח לי, אני אעשה מה שאתה רוצה, אני אהיה היהודי הכי טוב בהיסטוריה. לא יקום עוד יהודי כמוני. והאור הזה מתקרב אליי ומתקרב אליי ומתקרב אליי. וככל שהוא מתקרב הוא נהיה יותר גדול ויותר גדול. באיזשהו שלב כל המקום מתמלא באור לבן, בוהק. כל פינה שאני כאילו מסתכל אור. ואני מסתכל כאילו בתוך האור ואני רואה צורה של משולש ואני מבין ויודע בוודאות בלי שום ספק שמאחורי המסך של האור הזה עומד מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אני יודע אין שאין פה ספקות זה לא בעולם הזה שיש את את העניין של ספק לא יודע כן יודע בוודאות אני יודע שהבורא של העולם נמצא מאחורי האור הזה ואם אני איכשהו יגע באור הזה אני ניצל ואני מרגיש כאילו איזה כאילו יצאה איזה יד ככה מהעור תפסה אותי ושעבה אותי לתוך האור ובעל פית שנייה הכל משנה ואני מרגיש הרגשה שהדרך היחידה להסביר אותה תדמיינו לכם עכשיו את המכשיר הקטנצ'יק הזה. טלפון חכם. טלפון חכם הזה אם הוא לא מחובר עכשיו לאינטרנט זה מצלמה. זהו עם מצלמה עם איזה כמה משחקים עליה זה מה שזה עכשוקים את החתכת מתכת המסכנה הזאתי מחברים אותה עכשיו לאינטרנט. כל שאלה שיש לי, כל מידע שאני רוצה לדעת, כל דבר שעולה לי בראש, אני רק צריך לתקתק את זה בגוגל בעל פית שנייה. אני לא צריך לחכות אפילו. כל המידה של העולם בהישג יד, בחתיכת מתכת הקטנה הזאתי. עכשיו, קחו עוד פעם את החתיכת מתכת הזאת, תנתקו אותה מהאינטרנט חזרה להיות מצלמה מתוחכמת. זהו ככה זה הרגיש כאילו, חיברו אותי. לאיזה מין מסוף מידע ובעל פית שנייה כל המידע של כל היקום נכנס לתוכה. אין סוף מידע אלוקי בשנייה אחת בעסק יד. והמידע הזה הרגיש כמו תענוג שאין כזה דבר בעולם. אין כזה תענוג בכלל שאני יכול להגיד זה הרגיש ככה. אני מרגיש כאילו אני מתחשמל מתענוג אינסופי. למה? כי המידע הזה שוטף אותי. מידע אלוקי שאי אפשר להסביר אותו. אני פתאום גאון. גאון ואני כאילו מתפוצץ מתענוג מלהבין את החוכמה הזאתי. עכשיו זה לא חוכמה שקשורה לעולם הזה. זה לא שאני פתאום מבין איזה משוואות מסובחות ומצליח לפתור אותם. כל מה שקשור לעולם הזה כאילו הסתכלתי על העולם הזה ככה אחורה העולם הזה היה נראה כמו איזה מין כוכב לכת פרי היסטורי כמו שתי ילדים שמשחקים עם קוביות ושמים איזה קוביה לא שמים עוד איזה קוביה ומתלהבים תראה איזה בנינו מגדל עם שלוש קוביות ככה העולם הזה היה נראה אנחנו מסתכלים על העולם רואים את הטכנולוגיה של העולם ומתלהבים וואו איזה איזה גאונות הנשמות מסתכלות על העולם מלמד להצוח הגול אומר מה זה איזה שטיות האלה אני כאילו מסתכל על הרב אומר מה זה זהזה זה משחק של ילדים ואין סוף של מידע אלוקי שאין מילים להסביר אותו זה לא שאני מבין דברים שקשורים אלינו אני כאילו מבין את המהות של היקום איך הכל בנוי איך הכל נוצר מה הסיבה להכל מה זה הכל בכלל ומתפוצץ מתענוג אי אפשר להסביר את זה. ותוך כדי שזה קורה, המידע הזה כאילו מגיע בשתי ערוצים. ערוץ אחד אינסוף מידע זורם ואני גאון הדור. הערוץ השני פי כמה וכמה יותר מעניין. אני כאילו רואה תמונה מרחבית פנורמית של כל העולם. מהיום שהעולם נברא עד ליום האחרון. תמונה רחבה. תוכנית אלוקית גאונית. הכל הבנתי אני מפתאום מבין הכל. כל העולם הגיוני. אנחנו מסתכלים על העולם. שום דבר לא הגיוני. אדם מסתכל על העולם הזה, הכל נראה לו פה מוזר. כל מה שאנחנו רואים בעולם הזה זה שלילי. מוות, מחלות, פעולות טרור, שואה, מלחמות, ייסורים. בן אדם נורמלי. השאלה הראשונה שעולה לו לראש, איפה הקדוש ברוך הוא הזה שאתם מספרים עליו שאמור להיות כזה נחמד? מתעלל בנו פה, קורע אותנו, הורג אותנו. באמת כן, אבל אתה מסתכל על העולם ורואה חתיכה אחת של מידע, כמו פאזל של מיליון חתיכות, אתה רק מסתכל על חתיכה אחת ולא מבין כלום, אז העולם נראה לא קשור, שום דבר לא קשור אל השני. שום דבר לא הגיוני פה. למה? כי אנחנו מחזיקים בשתיים שלוש חתיכות של מידע, מנסים לחבר אותם ולהבין מה קורה פה. אז שום דבר לא ברור. העולם הזה כמו פאזל של מיליארדים של חתיכות. עכשיו, אם תיקחו בעולם הזה פאזל של 300 חתיכות, פזרו את כל החתיכות על השולחן, אל תסתכלו בקופסה מה הציור, ותרימו חתיכת פאזל אחת. עכשיו תנסו להבין מה מה התמונה. אי אפשר כי כל חתיכה ככה זה מין טשטוש כזה קטנים. זה לא מבין. אני לא מבין מה זה. ככה אנחנו מסתכלים על העולם. כל ברור ופתאום כאילו כל ה-6000 שנה של העולם מצומצם לאיזה נקודה אני מסתכל תוכנית גאונית שאי אפשר להסביר אותה מיליארדי פריטים קשורים אחד בשני כמו איזה רשת מסועפת הכל קשור אחד בשני הכל יש סיבות הכל ברור דברים ענקיים כמו השואה פתאום אה עכשיו הבנתי השואה נראה כמו נקודה כל ההיסטוריה של היקום. מה איזה נקודה, נקודה שהגיונית גם והכל כאילו תוכנית מתוקתקת, הכל הגיוני, הכל מדהים ואני מתפוצץ, מתפוצץ מתענוג כי אני מבין את זה. ותוך כדי שכל זה קורה ואני רואה את כל החוכמה האלוקית הזאת, אני כאילו תקוע במין בואה. ואני רואה את הכל אבל אני לא מצליח כאילו לגעת בזה, לא מצליח להתחבר עם זה. אני רואה את החוכמה האלוקית הזאת, מבין את הכל, מרגיש תענוג מטורף, אבל בו זמנית מרגיש את ההפך הגמור, איזה מין סבל שאני כאילו מנסה לתפוס את זה, לא מצליח. רואה את זה ולא מצליח. אני לא חלק מזה, אני תקוע באיזה מין בואה. כאילו הם אומרים לי, תשמע, אין לך חלק פה, אתה לא יכול להיות פה, אתה צריך ללכת מפה וא אני בתמיעה. מה? מה זאת אומרת? מה? לא, לא, אני רוצה להישאר פה. אתה לא יכול להישאר פה? מה אני יכול להישאר פה? אתה לא יכול להישאר פה. אין לך שום חלק מהמקום הזה. אתה בחרת השבת על חוף הים, אתה צריך ללכת מפה. אין לך קשר למקום הזה בכלל. ואני מרגיש סבל שאי אפשר להסביר אותו. הסבל שאין לי חלק בדבר האינסופי הטוב הזה. אין לי חלק ואני מרגיש כאילו קוראים אותי מהמקום הזה וזורקים אותי לאיזה מין חדר ענק חשוך. לא רואה שום דבר. אני יושב באמצע החדר ערום לגמרי. ככה אני מרגיש. כאילו אני עומד ככה ערום. עכשיו לא ערום מבגדים. לא היה גוף. אני ארום ממצוות. אין לי חצי מצווה והנשמה שלי ארומה לגמרי. הרגשה איומה. עכשיו לא היה גוף, אז זה לא היה בגדים, זה לבושים רוחניים. חז"ל אומרים לנו שבן אדם עושה מצווה, הוא יוצר לעצמו לבוש רוחני, שהנשמה מתלבשת בלבוש הרוחני הזה ויחד עם הלבוש הזה נכנסת לגן עדן. וכל מצווה יוצר חתיכה מהלבוש. כמו בלבוש גשמי יש שרבול, יש פה שרוול, פה את הקולר, פה את הכיס, כל מצווה יוצרת חתיכה מהלבוש הרוחני הזה. וביום הימין הנשמה עולה למעלה, מתלבשת בתוך הלבוש ונכנסת לגן עדן. עכשיו, אם בן אדם חס ושלום עשה עבירה אז הוא שם כתם על הלבוש כמו בעולם הזה, נופל החומוס על הג'קט, אז יש כתם עכשיו. עכשיו, אם זה עבירה קטנה, אז הכתם קטן. אם זה עבירה גדולה אז הכתם גדול. אם זה מלא עבירות אז הרבה קטמים. עכשיו אם בן אדם חכם בא יום כיפור, אותו אדם צם, מתפלל, עושה תשובה, מבקש סליחה, נותן צדקה, עושה כל מה שצריך לעשות, הקדושה של היום שוטף את רוב הכתמים. רוב הכתמים, לא כל הכתמים. כל העבירות של אדם לחברו, יום כיפור לא עוזר. כל העבירות של כרת, יום כיפור לא עוזר. כרת כל ה 36 עבירות שציינתי קודם כל העבירות הקשות של כרת ומיטה בידי שמיים יום כיפור לא מכפר עכשיו אם בן אדם חכם עשה תשובה בעולם הזה ניקע את כל הלכלוך עולה למעלה הבגדים נקיים ואם לא עולה למעלה לוקחים אותו למכבסה של השמיים לנקות את את הלכלוך לקות את הקטמים האלה והמכבסה הזאתי לא נעימה בכלל לא יודע אם ראיתם איך פעם מכבשים ג'קט בניקוי יבש עם עדים רותחים בשביל להוציא את הכנתם. לוקחים את הנשמה למקום עם עדים רותחים להוציא את הכתמים. הביתה הבעיה שלי הייתה שלי לא היה אפילו לבוש מלוכלך. הנשמה הייתה רומה לגמרי ריקה. ואני כאילו מסתכל סביבי וכל מקום שאני מסתכל רואה מיליונים מיליונים של עיניים מיליונים של עיניים עומדים מסביבים מסתכלים עליי ככה בוהים בי כל הנשמות של כל היהודים של כל הדורות עומדות שמה מסתכלות עליי כולם אין לא חסר שם נשמה אחת ואני שקוף אין לי לבוש אני שקוף לגמרי הם רואות כאילו דרכי הכל, כל מחשבה שאי פעם עברה לי בראש, כולם רואים את זה. כל מילה שיצא לי מהפה, כולם יודעים הכל. כל פעולה שעשיתי, הכל גלוי וידוע. מיליונים של נשמות מסתכלות עליי ככה. מה זה אתה? אתה עשית את זה. כולם נשמות של צדיקים ואני השמה היחידה רשע. ואני מרגיש בושה שאי אפשר להסביר אותה כי כולם יודעים הכל עליי. כל עבירה שאי פעם עשיתי, כל מחשבה מאוותת שאי פעם הייתה לי, כולם יודעים אותה. ולכולנו יש מחשבות מוותות בראש. שאם מישהו היה יודע את המחשבה הזאתי, תחשבו איך הייתם מרגישים. מיליונים של נשמות קוראות לי את המחשבות. הם יודעות בדיוק מה עשיתי. אני מרגיש בושה שאי אפשר להסביר אותה. אין כזאת בושה אפילו בעולם. הייסורים של הדבר השחור הזה ש שהייתי בו לבנה זה כלום לעומת הבושה הזאתי. ויותר גרוע מזה אני מרגיש כאילו הקדוש ברוך הוא עומד מולי ואני כל כך נבוך שאני כאילו ככה עם הראש למטה. כמו בן אדם שהוא נבוך. הוא לא מסתכל על הבן אדם בשר בעיניים. הוא מוריד את העיניים ככה הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו מהבושה אני יודע יודע שאם אני מרים את הראש ככה אני רואה את הקדוש ברוך הוא רק כשהרגשתי כזאת בושה לא פחד לא הרגשתי שאם אני ארים את הראש יעמוד שמה איזה מישהו עם מקל ויתחיל להכות אותי זה הרגיש כאילו הקדוש ברוך הוא אומר לי מה עשית מה עשית אני שלחתי אותך לעולם הזה עם רשימה כזאת ארוכה של דברים לעשות ורשימה כזאת ארוכה של דברים לא לעשות וכל מה שאמרתי לך לעשות לא עשית וכל מה שאמרתי לך לא לעשות עשית מה זה חרבשת פה את הכל אחד אפילו לא הצלחת זה הרגיש כאילו החזבתי את הקדוש ברוך הוא כאילו שברתי לו את הלב כאילו הכזבתי את אבא שלי. אבא שלי נתן לי משימה והכזבתי אותו. זה לא היה פחד, זה לא היה כאב, זה היה בושה שאי אפשר להסביר אותה. לא יודעת מה לעשות עם עצמי. כאילו התחננתי, תהרגו אותי כבר, רק תוציאו אותי מפה. וזה לא נגמר. ואני ידעתי שהולכים להכניס אותי עכשיו לחדר הבא. וידעתי שאם מכניסים אותי לשם בכלל חבל לי על הזמן ואני כאילו מתחנן בבקשה תשאירו אותי פה אל תיקחו אותי לשם תשאירו אותי פה לנצח נצח נצחים עם הבושה המחריפה הזאת אל תכניסו אותי לשם רק לא לשם כמובן תופסים אותי זורקים אותי לשם גוררים אותי אני מרגישו גוררים אותי לתוך החדר הזה ואני נכנס לתוך חדר אפל שאני לא רואה שום שום דבר. כאילו סגרו לי את העיניים. אין לי זכות לראות שום דבר. אבל אני יודע שאני בתוך בית דין ואני יודע שהולכים לשפוט אותי עכשיו על כל דבר הכי קטן שעשיתי. ואני מתפחד. אי אפשר להסביר את הפחד הזה. זה כמו ההרגשה הזאתי שהניידת עשתה ככה וא הוריד אותך בצד הכביש ויש לך פתאום כזה ככה פרפרים בבטן. יואו יו מה הולך לקרות עכשיו? ככה פי מיליארד. כאילו עכשיו מה עכשיו זהו? עכשיו הולכים לגלות את הכל. מה אני אעושה? וגוררים אותי פנימה. החלק הכי מדהים שיש משנה שאומרת כשבן אדם עושה עבירה הוא יוצר לעצמו קטגור. מלאך שעולה לשמיים לבית דין של מעלה ומקטרג עליו ואומר הוא הוא שיקר. עושה עוד עבירה עוד קטגור עולה לשמיים הוא גנב. מיד מתחיל להיות דין על אותו אדם. עכשיו אותו משנה אומרת שאם בן אדם עשה מצווה עשה לעצמו עכשיו סנגור. מלאך שעולה לשמיים ומתחיל להתווכח. מתחיל להגיד תראה הוא נתן צדקה. תראה הוא שם צפירין תראה איך הוא עזר לאותו יהודי. מתחיל להיות משא ומתן. אני לא יודע מאיפה היה לי את החוצפה. אני ככה מסתכל שמאלה ורואה שורות של מלאכים מפחידים שאי אפשר לתאר אותם במילים בכלל הם נראים. כל מלאך זה אחד מהקטגוריים האלה. מחזיק ככה איזה חבילה אלפים שורות. אני כאילו לא רואה את הסוף בכלל. אלפים אלפים אלפים של מלאכים. אני מסתכל ככה. אני לא יודע בכלל מאיפה היה לי את האומץ. אני כאילו מסתכל ככה ימינה רואה שתי סנגורים אחד נכה, אחד עיוור. השלישי לא הגיע אותו היום. וכאילו אומרים לי, "אתה רוצה להגיד משהו לפני שמתחילים?" ואני מה מה יש לי להגיד? מה? ראיתם איזה עורכי דין נחים יש לי? מה יש לי אגיד? באותו רגע מתחילים להראות לי את הסרט של החיים שלי בצורה מאוד מאוד מוזרה. לוקחים אותי חזרה לעולם הזה, מכניסים אותי חזרה לתוך הגוף שלי. רק שאני בתוך הגוף אבל אני רואה את עצמי. אני עומד מחוץ לגוף ורואה את עצמי אבל חי בתוך הגוף. ומתחילים להריץ את הסרט של החיים. בהילוך איתי. מה זה הילוך איתי? כל שנייה כמו אלף שנים. וכל דבר שאי פעם עשיתי מרים לי. פה גנבת, פה שיכרת, פה תכמנת, פה הרבצת, פה קיללת, פה לקחת, פה דחפת. כל דבר שאי פעם עשיתי מרים לי את זה פה. וכל בן אדם ששיכרתי אותו עומד לידי. מה? למה מתחיל לצרוח עליי? איך היה אתרמעס? וכל בן אדם שה פעם גנבתי ממנו עומד לידי. מה זה אתה? איך אתה מעיז? והמיליונים של נשמות עומדות שם ומסתכלות עליי כאילו בתדהמה. מה הוא עיז לגנוב? איזה בושה. ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי. מהבושה איזה פדיחה. מה זה אתה? אי אפשר להסביר את זה. אי אפשר להסביר את המעמד הזה. כי בעולם הזה שבן אדם תופסים אותו על איזה משהו הוא לא מרגיש כל כך רע. פעם בעולם הזה תופסים מישהו שגנב. מה התירוץ שלו? כולם גנבים. תופסים מישהו שמשקר? מה? גם הוא שקרן. הוא יותר שקרן ממני. מה? בן אדם לא מרגיש בושם בכלל. בעולם העליון אי אפשר להסביר את זה בכלל. איזה בושה שאזת לעשות משהו. אי אפשר להסביר. וכל דבר מצביעים וכולם שמה גם אלה שחיים מביאים אותם לשמה כמו בית משפט בעולם הזה מזמנים את הנשמה לעיד בלילה שאנחנו הולכים לישון הנשמה עולה לשמיים הולכת לעיד בבית דין של מעלה של נשמות אחרות מראים לי סרט אימה של 27 שנה לא מפספסים פרט אחד ואי אפשר להביא איזה תירוץ אה לא לא לא זה לא התכוונתי כי כאילו מראים גם את המחשבות, את הרגשות. זה לא שרק מראים את המעשה. אחרי 27 שנה של סיוט, של סרט אימה, אומר לי, תשמע, מצב שלך לא כל כך טוב. מה זה? תראה מה זה אתה. בושה וחרפה. עכשיו טוב בוא נראה. עד עכשיו רק הראנו לך את הדברים הרעים. ניסו ללמד זכות. אמרו, "טוב, בוא נראה אם יש משהו טוב. אולי יש משהו טוב פה. לקחו את כל הטוב, חיברו הכל ביחד, אמרו טוב, בוא נתחיל לראות. אז אומרים לי, טוב, שהייתי בן שמונה ימים, ההורים שלי עשו לי ברית מילה, בכלל לא שאלו אותי, אבל סתם עשו ברית מילה. אז אמרו לתפ, זה בכלל המצווה שלך, זה המצווה של אבא שלך, אבל אתה היית מהול. יאללה, נו, קח מצווה. בגיל 13 סבא שלי לקח אותי לכותל, שם עליי תפילין, אמרו לי, "טוב נו, שם את התפילין, קח מצווה." ופעם אחת נפל לי דולר מהכיס ואיזה מישהו רואה, "הרים את זה, קנה משהו לאכול, אמרו טוב, נו, ככה על זה ניתן לך על זה צדקה." ופעם אחת חייכת לבן אדם הזה, פעם אחת עזרת לזה, פעם אחת עשית את זה, פעם אחת עשית ככה, מצביעים על כל הדברים הטובים, מחברים הכל ביחד. אומר לי וואו אתה מקרה עבוד 99פ רע ואפ 0 זה אחד טוב אין פה אפילו חומר לעבודה מילה תגיד 30 70 משהו אין לך כלום אתמקרה עבוד אין מה לעשות איתך באותו רגע אמרתי זהו זהו, מחדדים עכשיו את השיפוד. אני הייתי בטוח שזהו מפה ישר לגיהנום. זהו, נגמר הסיפור. אז אומרים לי, תשמע, אתה באמת מקרה עבוד. אין מה לעשות איתך, אבל אנחנו ניתן לך שתי אפשרויות. אתה תבחר. אפשרות ראשונה, אתה חוזר לדבר השחור הזה שהביא אותך לפה. מלאך המוות שבא לעקור את הנשמה מהגוף קורא את הנשמה סוחב אותה על כל הדרך לבית דין של מעלה וזורק אותה לבית דין של מעלה כמו איזה סמרדון תחזור תחזור אליו הדבר השחור הזה הוא סגור איתך חשבון שזה לא היה אופציה בכלל או שאתה חוזר לעולם הזה ואם אתה מחליט לחזור לעולם הזה יש לך שלוש שלוש תנאים. התנאי הראשון שאתה חייב לחיות את החיים שלך כמו יהודי. לא אומרים לי מה זה יהודי? אומרים לי יהודי. לא אומרים לי ברסלב, ספרדי, אשכנזי, ליטאי, חבד, [מוזיקה] יהודי. רק אצלנו יש כל מיני קבוצות. בשמיים כולם אותו דבר. אומרים לי ודי אתה צריך לחיות את החיים שלך כמו יהודי עכשיו בשביל שאני אבין על מה הם מדברים איתי בכלל מראים לי סרט של כל החיים שלי קדימה מאותו יום ואני רואה את עצמי ככה עם זקן ארוך פי זה אני רואה את אשתי רואה את החתונה שלי רואה את כל הילדים שלי רואה את כל החיים שלי קדימה ואומרים לי ככה אתה צריך לחיות את החיים שלך ואל תחזור לפה אחרי 120 שנה ותגיד לא ידעתי מה לא אמרו לי ההורים שלי לא שלחו אותי לישיבה לא אמרו לי לא סיפרו לי לא ידעתי מה זה אה זה לא מצווה זה הרבנים המציאו אתה רואה זה זה ה זה הכללים אלה החוקים אסור לך להמציא חוקים אסור לך לבטל חוקים אסור לך לקמד את החוקים זה החוקים ככה אתה צריך צריך לחיות. התנאי השני שיש לך 27 שנה של חוב. יש לך מינוס בחשבון. אז היום זה היום המזל שלך. מגיל אפס עד גיל 13. כלום. מחקנו. מגיל 13 עד גיל 27 יש לך 14 שנה של חוב. אז מה אתה חושב שאתה תשים כיפה על הראש ותגדל זקן שתי מטר תגיד זהו אני דתי לא גנבת תחזיר את מדינ תכמנת בביזנס אתה חייב לבן אדם בזה כסף השפלת מישהו לך תתנצל הרבצת למישהו לך לבקש סליחה אתה צריך לתקן את כל המוות שעשית והתנאי השלישי שאתה חייב לספר לכל בן אדם שם למטה מה ראית איתה פה למעלה. אתה לא יכול ללכת לעבור לאלסקה, לגור על איזה הרב לספר לכל בן אדם שאתה רואה, בלי תנאים, בלי שאלות, בלי שום דבר. אתה חייב לספר מה ראית פה. בלי להוסיף, בלי לגרוע. מה שאתה ראית אתה מספר. עכשיו לא היה לי את האפשרות להגיד להם אפשר לחשוב על זה איזה יום ימיים, אולי אני אתייעץ פה עם האורכי דין הנחים האלה, אולי נוציא פה איזה עסקה יותר טובה. ש אני כאילו אומר להם טוב תום איפה חותמים איפה מתחילים מתי מתחילים מתי המעלית יורדת למטה אומר לי תחשוב טוב לפני שאתה מחליט אתה לא יכול לחזור לפה יותר ולהגיד לא ידעתי לא רציתי לא התחשק לי היה לי קשה לקום בש בבוקר ללכת להתפלל היה חם מדי ללכת עם חליפה כש40 אלחות חוב מחוץ לא האמנתי כן רציתי לא הר זה העסקה, זה הצית. אתה לא יכול לחזור בך. זה הרגיש כאילו אני חותם על עסקה. רק בלי חוזה, בלי ע, בלי עדים אני לוחץ את היד לקדוש ברוך הוא. ובשנייה שאני לוחץ את היד לקדוש ברוך הוא וסוגר את העסקה, אני מרגיש כאילו הקדוש ברוך הוא הכניס לי חוטה, כאילו רכבת נכנסה בי, חוטה שאי אפשר להסביר איזה כוח. ובשנייה שאני מרגיש את החוותה הזאתי, הקדוש ברוך הוא אומר לי, אתה חייב לחזור בתשובה. ובאותו שנייה שאני מרגיש את החוותה הזאתי הקדוש ברוך הוא דוחף אותי חזרה לתוך הגוף שלי והעיניים שלי נפתחות פה בעולם והעיניים שלי נפתחות בתוך בית חולים לא מבין מה קורה אורות בלאגן צעקות לא שומע לא מבין שום דבר בא לי לא קשור לעולם הזה בכלל לא מאופס לא מחובר לשום דבר רק דבר אחד רץ לי בראש אני צריך לעשות מצווה צריך לעשות מצווה אני צריך לעשות מצווה לא לא מאופס בכלל בכלל באותה תקופה היה לי חבר שהתחיל לחזור בתשובה וכל פעם שהייתי רואה אותו הוא היה אומר לי אתה רוצה להניח תפילין את אומר לו לא עכשיו הוא רץ לי בראש אני חייב לעשות מצווה לא יודע מה זה מצווה לא יודע כלום רק אני צריך לעשות מצווה עכשיו שתבינו באותו תקופה אני לא נראה ככה אני נראה כמו בתמונה שיער ארוך, עגילים על כל הפרצוף, קעקועים אני מתקשר לחבר שלי איזה איציק. שווה יום שבת 6: בבוקר, הוא לא היה כל כך דתי, עונה לטלפון אני אומר לו, "יצציק, חייב לבוא עכשיו אני חייב להניח תפילין." הוא אומר לי, "מה השתגעת? תו איציק, אל תשאל שאלות תבוא עכשיו עם התפילין שלך. אני חייב להניח תפילין. אז הוא אומר לי אי אפשר יום שבת היום יו מה אכפת לי זה יום היום אני צריך להניח תפילין אומר לי מה קרה יוציק אמרתי לך קודם שהשאלות בסוף תבוא מיד עם התפילין אומר לי אתשוא אומר לי התחרפנת אתה מה קרה אומרת איציק אל תשאל שאלות פשוט תגיע עם התפילין הוא אומר לי אבל אי אפשר להניח תפילין בכלל שבת מה זה יעזור לך מה אתה עכשיו אני יורד לפרטים שבת לא שבת בת מה זה משנה? שנה אתה מנסה לשים עליי תפילין עכשיו ההזדמנות אז הוא אומר לי אבל אי אפשר להניח תפילין אנחנו מדביקחים הוא אומר אמרתי לו תיקח אותי לבית כנסת אני חייב לעשות משהו דתי והוא לא מבין אמר לי מה קרה לך בזוף הוא מנצח ואומר לי תשמע בוא היום בלילה ליל סדר פסח אמרתי או זה נשמע מאוד דתי מה מה מה צריך לעשות אותו לילה הוא לוקח אותי לליל סדר הראשון שלי בהיסטוריה לשכונה הכי חרדית בניו יורק ובורו פארק למשפחה חרדית לפעם הראשונה שאני בליל סדר אמיתי בחיים שלי אני כל החיים שלי פסח זה סתם היה איזה חג בשבילי פסח ההגדרה של פסח זה היה שלושה שבועות חופש זה ההגדרה שלי היה בארץ על כל חג מקבלים חופש פסח היה החג הכי טוב שלוש שבועות חופש אין חג יותר טוב מזה סוכות גם חג לא רע שמונה ימים חופש פורים לא מקבלים הרבה חופש אבל מקבלים מלא מלא ממתקים זה היה ההגדרה שלי של החגים אני יושב בבית של המשפחה הזאתי לא צריך בכלל לדמיין איזה שוק אני נמצא מה הולך שם וכל זה אני לא זוכר כלום כלום כל מה שסיפרתי לכם כלום כל ה כל הזיכרון מחוק עכשיו אני יודע שמשהו מוזר קרה לי. במיוחד ידעתי שמשהו מאוד מאוד מוזר קרה בגלל שעד לאותו יום הייתי בן אדם הכי מגעיל שיש בעולם. הוא גס רוח. כל מילה שיוצאת לי מהפה קללה. מי שמסתכל עליי בצורה לא נכונה ישר מרביץ לו. ממש ממש בן אדם הכי מגעיל שיש בעולם. פתאום אני בן אדם נחמד. אני הולך לעבודה. היי, מה נשמע? מה שלומכם? פתאום אני כזה טוב לב ועכשיו אני יודע שמשהו מוזר קרה לא זוכר כלום הזיכרון נמחק ריסט עובר שבועיים ואני לא זוכר כלום לילה אחד אני חצי חצי יושן ככה בדיוק בשלב כזה של כמעט נרדם פתאום כל מה שסיפרתי לכם פלוס ה99% שלא סיפרתי לכם בשנייה אחת הכל הכל מ חוזר מתעורר באמצע הלילה רואה מלא מלא מלא מלא מלא סרטים בראש כל זה פתאום הכל נזכר בהכל ומתחיל להשתגע להשתגע מתחיל להיכנס ללחץ 2 בבוקר ואני כולי בבלחץ אטומי הבחורה שהייתה איתי במונית יושנת לידי מאיר אותה באמצע הלילה ולמה זוכרים בהתחלה אמרתי לכם שצללתי לה לתוך הגוף אני מאיר אותה באמצע צלילה ואומר לה תגידי לי שאתה תית בת שש קרה לך מקרה הזה והזה איך אתה יודע למה שאת היית בת שבע קרא לך כך וכך וגרת במקום הזה והזה כן איך אתה יודע ושהיית בת שמונה קרא לך כך וכך כן איך אתה יודע עכשיו אני הייתי משוכנע שהתחרבנתי אני הייתי בטוח שאיבדתי את הדעת באותו שנייה אני הייתי בטוח שהשתגעתי לגמרי כי במוח שלי במוח ההגיוני לא הבנתי אמרתי זה לא הגיוני אבל במציאות אני ידעתי בדיוק מה עברתי לא הייתי צריך מישהו שישכנע אותי ידעתי בדיוק מה קרה ובגלל שהייתי כל כך מבל, שאלתי אותה עוד משהו וכל דבר שאני שואל אותה, היא האמרת לי, איך אתה יודע? עכשיו לא רציתי להגיד לה, אמרתי, אם אני אגיד לה, תחשוב שאני משוגע או שהיא תשאל אותי מה ישנתי? שואל שעה כבר עכשיו אני ידעתי בדיוק מה עברתי, רק שלא ידעתי מה להגיד. אמרתי, אם אני הולך לכל בן אדם נורמלי, אם אני הולך עכשיו לבן אדם נורמלי ואגיד לו, מה עכשיו שסיפרתי לכם, זה התגובה שאני אקבל. מה ישנת? או שיגידו לי, טוב, טוב, נו, משוגע. אבל אני בראש שלי המדיני של ספר את זה לעכשיו נורמלי. זה התגובה שאני אקבל. אתה משוגע. עכשיו לא ידעתי מה לעשות. אז שאמרתי אם אני אלך לדתיים אני לא יודעתי מה דתיים חושבים. אני חשבתי שהדתיים בעצמם משוגעים. מה אני רואה? אנשים אותם כולם לבושים אותו דבר. ככה הם זקנים ארוכים ככה מנפנפים תרנגולות מעל הראש. אמרתי אני משוגע. הם משוגעים. הם המשוגעים. מה אני אלך אליהם? אז לא ידעתי מה לעשות אז התקשרתי לחבר שלי לאיציק ליציק תגיד לי איך אני מה צריך לעשות אומר לי מה מה יש מלא דברים לעשות אז אמרתי לו טוב תן את ה תן את המינימום תן איזה את הככה את ההתחלה אז הוא אומר אתה צריך לאכול כשר אמרתי לו טוב איך אוכלים כשר מה אוכלים הוא אומר לי זה לא מה אוכלים זה מה לא אוכלים טוב מה לא אוכלים אומר טוב אסור לאכול בשר וחלב כאילו זה כל העניין בסדר אני לקחתי אומר לו לא לא זה לא רק זה אסור לך גם לאכול כל מיני חיות שאתה מאוד אוהב אמרתי אסור לא בסדר לא רציני מה עוד אומר לי תשמע צריך גם להתפלל אוקיי להתפלל נשמע נחמד מתי עושים את זה בראש השנה אומר לי לא כל יום כל יום אומר לי כן שלוש פעמים ביום שלוש שלוש אחד לא מספיק אומר לי שלוש פעמים ביום מה זה השתגול לגמרי מה עוד אומר צריך לשים תפילין אמרתי לו מה במה מדובר אומר בבוקר אמרתי לו כמה זמן זה לוקח חמש דקות אמרתי לו זה הכל יאללה כמה זה עולה אומר כש 400 דולר אמרתי לו טוב תביא שתיים אומר לי צריך לשים ציצית צריך להגיד ברכות צריך זה מתחיל להתחיל להיכנס לפרטים אומר לו איציק אמרתי לך לא להיכנס לפרטים תן את המינימום מצצית אז הלכתי קניתי סידור תפילין ציצית הרזתי את כל הדברים שלי ומניו יורק עברתי לשיקו עכשיו כן עכשיו לך תתחיל להיות דתי איך אתה מתחיל להיות דתי שאתה בן 27 אתה לא יכול אז אמרתי טוב אני לא יכול לעשות ל כל הדברים המשוגעים הגדולים אני אעשה את הדברים דברים הקטנים, מה שקל אני אעשה. אז חיפשתי רק דברים קטנים. אז פעם אחת אני פותח את הסידור ובאותיות ככה מיקוסקופיות רשום שמתי שאדם יוצא מהשירותים צריך לשטוף את הידיים שלוש פעמים ולהגיד ברכה. אמרתי טוב זה קל. אז הלכתי קניתי את המצחיקה הזאתי עם הידיים וכל פעם שהייתי יוצא מהשירותים שוטף את הידיים אומר ברכה ואני חשבתי שאני צדיק הדור אמרתי אין אף יהודי בעולם יותר דתי ממני אני היחידי בעולם שעושה את הנטילת ידיים ואומר ברכה יום אחד החבר שלי איציק בא לבקר אותי אומר לי אה אה מה אתה עושה נטילת ידיים אציק אתה יודע מה אני עושה אתה יודע מה אתה לא מאמין מה אני עושה שאני יוצא מהשירותים אני שוטף אתם שלוש פעמים ואומר ברכה אומר עזב איזה שטויות אתה יודע מה החרדים עושים הם הולכים לישון שמים גיגית ליד המיטה בתוך הגיגית הזאת עם המים ושקמים בוקר אפילו לא שמים את הרגליים על הרצפה ועושים טילת ידיים מה אתה רציני מה זה איזה איזה מטורף עושה את זה מה זה שטויות האלה הדתיים האלה ממצאים כל מיני שטויות אז כל מה שלא לא התיישב לי טוב בראש אמרתי אה נו שהכל זה שטויות, זה המצאות, זה לא אמיתי אבל מה שהיה קל, אמרתי לו, תביא את הקל. עכשיו באיזשהו שלב אני ידעתי שאני חייב לשמור שבת. עכשיו איך שומרים שבת? מה אני סוגר את הביזנס? מה לא אפשר לעבוד? אי אפשר לנהוג, לא טלוויזיה, לא טלפון. מה זה השתגע לגמרי? אמרתי, טוב, אין ברירה, צריך לעשות את זה. שבוע הבא מתחילים. יום שישי מגיע אני אומר לצמי מה אני לא מוכן עכשיו שבוע מה מגיע שבוע אחרי לא לא התכוונתי השבוע הזה התכוונתי שבוע אחרי כל שבוע מגיע אני דוחף את השבת כל פעם מה עם איזה תירוץ מזג אוויר לא טוב זה מחר יש מסיבה ככה כמה חודשים דוחה את השבת ואיזה פעם אחת פתאום עלה לי איזה רעיון אני נזכרתי שכשאני הייתי חייל הייתי מעשן מאוד מאוד מאוד כבד. פגש אותי איזה יהודי דתי והתחיל ככה לנסות לקרב אותי. התחיל להגיד לי יש קדוש ברוך הוא, יש לך נשמה בגוף, זה עולם הבא, גן עדן, מתחיל ואני מסתכל עליו כאילו מה אתה רוצה ממני? לך ממני בכלל. מה אתה בכלל? עוף מפה. שעה קודח לי בראש בעלי עם כל מיני סיסמאות מה שלימדו אותו להגיד כל מיני זה תחקומים כאלה ואני אומר זה מפה לא קונה את המוצר תלך מפה ועזוב אותי אתה מבזבז לי את הזמן שעה הוא מנסה לגדוח לי בראש שום דבר לא עובד אומר לי בסוף תשמע אני רואה שאתה אחד קשה בוא אני רק אגיד לך איזה משהו אחד אולי זה יתפוס והוא אומר לי ככה בשבת אסור להדליק אש ובשבת אסור אסור לכבות אש. אז אני רואה שאתה מעשן. אז אם אתה ממש חייב לעשן בשבת, לפחות אל תכבל את הסיגריה. אז אם אתה מעשן 50 סיגריות ביום, אז יש לך 50 פחות עבירות. אמרתי לו, מה? מה אתה רציני? אתה צוחק איתי, נכון? אומר לי, לא. אמרתי, זה התורה שלך? אתה אומר לי לא לכבות סיגריות? תגיד לי, "אל תגנוב. תגיד לי אל תרצח, אל תנעף, אל תחבש סיגריות. חשבתי שהוא משוגע לגמרי. עובר 10 שנים, אני צריך להתחיל לשמור שבת. איך איך שומרים שבת? פתאום עולה לי רעיון מבריק. מה זה? מצאתי פרצה בחוק. אני ישן, אני גומר את הסיגריה, שם את הסיגריה במאפרה ואני שומר שבת. אז הייתי מעשן, גומר את הסיגרה, שם במאפרה ואני שומר שבת. ואם מישהו היה שואל אותי, בטח שאני שומר שבת. מה? אבל אני ראיתי שנהגת עכשיו. אז זהוב לנהג מותר. אני לא מכבה סיגרות. ואני בראש שלי משוכנע שאני שומר שבת. ואנשים שומעים אותי, כן, כן, אני שומר שבת. אחרי זה כמה זמן איזה חבר בא ואמר לי, אתה יודע, אסור לראות טלוויזיה בשבת. אז אני אומר לו, למה? אומר לי, מה זה כל פעם שאתה מעביר ערוץ אתה מחלל שבת? אמרתי, אין שום בעיה. שמתי HBO כל השבת אותו ערוץ. לא צריך להעביר חרצים. מה הבעיה? ובאש שלי אני שומר שבת ואחרי כמה זמן בא איזה חבר אומר לי אתה יודע צריך ליום שישי לעשות קידוש מה זה קידוש אומר צריך לשתות יין כאילו או את זה אני [מוזיקה] אוהב עכשיו שהיה בא מצווה היה לי הזדמנות לעשות מצווה הייתי עושה את זה עם כל הלב אני לא גרתי ממש בשיקר גרתי רחוק דרום דרום על כפי ש 55 למדת הייתי נוסע משם שמה עד פה להונגרין כושר הזה לקנות יין כשר 58 מייל על על הספידומטר הייתי נוסע לקנות יין ומתלהב כל הדרך אני הייתי בטוח שאני הבן אדם הכי דתי בעולם כי אני נוסע לקנות יין כשר הייתי נכנס ככה בהתלהבות אני הולך לעשות קידוש היה מגיע שבת עורך את השולחן יפה ככה עם שולחן עם עם מפה יפה ככה בקבוק יין קניתי של קידוש יפה כזאת מכין ארוחה בשיא ההתלהבות עומק ככה גאה עושה קידוש שותה גומר את השתייה את היין אוכל את הסעודה והולך רואה סרטסת ולא מכבה סיגר יום אחד בא החבר לבקר אמרתי לו יום שישי צריך לעשות קידוש הוא מסתכל עליי מה שב תאכל תגיד אמן טוב, מוציא את החליפה, את המפה, היין, כל הסיפור, עומד, עושה קידוש, מתלהב, גומרים את הארוחה, הולכים יוצאים למועדון. ארב בבוקר חוזרים מהמועדון, חבר שלי אומר לי, "תשמע, לא נעים לי להגיד לך, אבל אתה עושה צחוק מהעניין. תראו, למה אתה אומר את זה?" אומר, "תשמע, או שאתה דתי ואתה עושה קידוש ואתה נשאר בבית, אבל אתה לא יכול לעשות קידוש ואז ללכת למועדון. תשמע, אתה עושה צחוק מהעבודה?" אמרתי לו, "לא." אמרתי לו, "לא, אתה טועה. אתה יודע למה? בוא אני אסביר לך למה אתה טועה. אם עכשיו אתה תלך לגן ציבורי ואתה תראה ילד בן שמונה מטפס על הסולמות, מתגלץ, קופץ, עולה, יורד, כולם מסתכלים, אף אחד לא מתרשם מזה. כל הילדים עושים את אותו פעלולים. תסתכל עכשיו על איזה תינוק בן תשעה חודשים, 10ה חודשים עשה איזה צעד תוך שתי דקות, 2000 תמונות על פייסבוק. כל צעד של התינוק, הוא הלך, תראה, הוא זז. אמרתי לו, "אתה יודע מה קורה עכשיו שאני עושה קידוש? בוא אני אסביר לך." הקדוש ברוך הוא קורא לכל המלאכים שלו ואומר להם, "בוא, בוא, בוא, בוא, תראה תראה תראה את הילד שלי. מה הוא עשה? הוא נסע 58 מייל לקנות יין כשר. הוא היה יכל לקנות את היין פה בפינה, במכולת של הגוי. ותראה איזה ארוחה הוא עשה. ותראה כמה השקעה. ותראה מה הוא עשה. הוא עצר את החיים שלו לחמש דקות בשביל מה? בשביל להודות לי שבראתי את העולם ובשביל להודות לי על היין. תראה מה הוא עשה. הוא זכר אותי. אני לא מאמין. לא אכפת לי שהוא יצא לבוא אדון. זה תינוק. הוא עושה שתי צעדים ונופל. הוא לא מסובל לעשות יותר מזה. אבל בקצת שהוא עשה, תראה כמה אהבה, תראה איזה אושר, תראה איזה התלהבות. היין הכי משובח, הכי יקרה, הבשר הכי טוב. תראה, אמרתי, ככה הקדוש ברוך הוא מסתכל עליי. הוא מתעלם כרגע מכל הבלאגן ומתרכז רק בשנייה של המצווה. כמה אהבה הלך למצווה. הטופ של הטופ, הכסף, הכי הרבה כסף. אמרתי לו, ככה הקדוש ברוך הוא מסתכל עליי עכשיו והוא יודע שאני תינוק והוא יודע שאני לא יכול לעשות יותר מזה. אין לו ציפיות כרגע. וככה חייתי שנתיים. כל פעם הייתי מוסיף עוד איזה משהו, עוד איזה משהו. הייתי כבר בן 29. איך להתחיל להיות דתי בגיל 29? בניסי ניסים בצורה מעל הטבע איכשהו הגעתי משיקגו לניו יורק. אשתי קומן אומרת לי, אתה מספר את הנס הלא נכון. הנס זה לא איך הגעתם מהשמיים לעולם, זה איך הגעתם משיקנגו לניו יורק. אבל זה סיפור אחר בפני עצמו. אבל עברתי תקופה מאוד מאוד מאוד קשה והיה לי איזה חבר אמר בוא בוא בוא נצא היום בלילה יש איזה מסיבה במנתן של אש התורה זה דתי אל תדאג זה דתי בוא תשתה תירגע אולי תכיר איזה מישהי אמרתי טוב נו יאללה אומר לי בוא בוא נקה את הראש קצת טוב הולכים לוקח אותי למלאטן לאיזה מסיבה חדר ענק איזה להקה מנגנת שתייה אנשים חבר'ה ואני ממש לא אתחשק לי להיות במסיבה הזאתי עכשיו לא היה לי נעים פשוט לקום וללכת. אז אמרתי טוב נו עמדתי ככה באיזה פינה פתאום זזתי ככה לפינה הזאתי ואני ככה משחק אותה כאילו מבסוט מחייך עובר לו עוד איזה פינה ככה לאט לאט מתקרב לדלת איך שהיה איזה רגע כזה שקלטתי שלא מסתכלים רצתי החוצה כשהמודיעין שלי היה על הפנים במקום לצאת מהבניין נכנסתי לתוך הבית כנסת אני נכנס לבית כנסת עומד ככה הרב שולחן ארוך איזה 30 אנשים מסביב לשולחן והרב אומר לי בוא בוא בוא בוא אנחנו מתחילים ואני אומר לעצמי יואו איך אני יוצא מזה עכשיו ואני אומר לו לא לא מה תראה איזה מוחר אני חייב ללכת הביתה הוא אומר לי ב מה ב שב שב לא לא פספסת כלום שב ואני בראש של אומר נו עכשיו נתקעתי עם הדוס הזה איך אני יוצא מזה עכשיו עכשיו בחיים שלי לא שמעתי תורה אותו רב פתח את הפה ואני אני ככה מאופנת, לא מאמין למה שאני שומע. בחיים שלו שמעתי תורה והוא מתחיל לדבר ואני לא מאמין. אני בשוק טוטלי ואני מסתכל שנייה על השעון ואומר, אני באמת חייב ללכת, באמת הייתי צריך לקום איפשהו למחרת. לא יכול לקום. פנינים יוצאות לו מהפה. מגיע סוף השיעור, אני ניגש לרב, אני אומר לו, תשמע, אתה נראה לי זה סוג נדיר של גאון. איך תודיע כל כך הרבה דברים? אומר לי, אם נהנית מהשיעור, תבוא יום רביעי הבא, יש עוד שיעור. אמרתי לו, מה לא כיסית את כל התורה היום בלילה? אומר לי, לא, תבוא שבוע הבא, יש עוד אחד. שבוע הבא אני הראשון בתור, יושב ליד ככה, לא מפסס מילה אחת מאשר שיוצאת לו מהפה. ככה עובר עוד שבוע, עוד שבוע מתחיל להתחבר עם הרב. אחרי כמה שבועות אומר לי, "תשמע, אני רואה שאתה מאוד נהנה ממה שאני מספר. תבוא אליי הביתה כל יום חמישי מ-12 בלילה כל הלילה עד 6: בבוקר לומדים זוהר 6 בבוקר הולכים למקווה מהמקווה מתפללים בנץ בוא תצטרף אלינו את אר איזה רעיון נהדר באמת אין לי מה לעשות בן 12 בלילה 6 בבוקר כל הלילה שלי פנוי משהו איזה איזה הצטברות מקרים קיצור אני הולך עליו הביתה יום חמישי בלילה כל הלילה איזה איזה 10 חבר'ה יושבים בבית והבן אדם מלמד זוהר ועל מה הוא מדבר? כל מיני עולמות רוחניים ושדים ונשמות וכל מיני דברים כאלה מוזרים וכל מילה שהוא אומר אני אומר אז מרגע מה זה אני זוכר את זה ואז הוא אומר עוד איזה משהו אני אומר מה זה אני זוכר את זה ואז הוא אומר עוד איזה משהו אני אומר עצמי בכלל לא נראה ככה ואני ככה עובר ועובר עובר ככה מפגש אחד, עוד מפגש. אחרי איזה שתיים שלוש פעמים כאלה אני אומר לעצמי, בואנה נראה לי שהוא הרב הזה קוקו, זה מה שהוא מלמד, אבל אולי אני יכול לספר לו מה קרה לי. אז אני ניגש אליו, אני אומר לו, אתה יודע, משהו קרה לי לפני שנתיים, לא סיפרתי את זה לאף אחד. והמועמד הראשון אומר לי, "בקשה, שב." אני יושב, מתחיל לספר לו את כל הסיפור והוא לא היה ככה סבלני כמוכם. הוא כזה אומר לי, "נו נו נו נו נו. מגיע הסוף של הסיפור, מסתכל עליי, תימני עם עיניים, אש, צועק עליי, "אתה משוגע?" אמרתי, "מה עכשיו? הוא חושב שאני משוגע. היחידי שחשבתי שיחשוב שאני לא משוגע, חושב שאני משוגע. אומר לי, "אתה משוגע, הקדוש ברוך הוא עשה איתך כזה נס ואתה לא עושה שום דבר." הוא התחיל להשתולל. להשתולל. הוא מושך לי את החולצה מהמכנסיים. אתה לא ציצית אתה לא ל ציצית מה אתה עושה מתחיל לצעוק עליי אתה חייב ללכת לישיבה אתה חייב ללמוד תורה מה קרה לך משתגע הבן אדם משתגע למחוררת 6: בבוקר לוקח אותי למונצי דוחף דופק על הדלת של הישיבה דוחף אותי פנימה אומר לי אל תצא מפה עד שאני בא לקחת אותך יותר תירגע קח אוויר טוב שלושה חודשים עוברים מאותו יום אני חרדי 100 כיפה עד לנעל. אני עדיין מחכה שהוא יבוא אבל בינתיים אני כבר דתי. מסתכל ככה לשמיים איזה יום אומר לקדוש ברוך הוא תנאי הראשון של העסקה. לא עכשיו בא התנאי השני של העסקה. אני הולך לרב ואני אומר לרב, תשמע, זה קצת מביך אבל זה הקורות חיים. מה אני עושה? אומר לי, "טוב, כל מה שגנבת תחזיר." אמרתי לו, "לא לא ברצנות אני בא פה ברצינות. מה אתה עושה צחוק?" אומר לי, "אני לא צוחק. כל מה שגנבת תחזיר." אומר לי, "כל מה שגנבתי, מה זה? יש דברים שגנבתי. אני לא יודע בכלל מה כן, מה גנב מה אני לקחתי?" אמר לי, "מה גנבת?" אמרתי לו, " בוא נניח גנבתי את זה." אומר, "אז קח את הדבר הזה, תחזיר את זה לבן אדם." אמרתי לו, "אין לי את זה." אומר, "אז כמה זה שווה?" אמרתי, בוא נגיד 100 דולר. אומר אז קח 100 דולר תחזיר לבן אדם אז אמרתי להחזיר לבן אדם זה היה לפני 15 שנה אומר אז קח את ה100 דולר תן תן את זה לצדקה והוא מתחיל להגיד לי גנבת תחזיר תכמנת בביזנס אתה חייב לבן אדם כסף לך תמצא אותו תן לו כסף אומר לי וכל בן אדם ש פגעת בו הולך תתנצל מביא לי רשימה טוב עובר כמה חודשים מאותו יום אני פוגש את אשתי עובר כמה חודשים מאותו יום אנחנו מתחתנים עובר כמה חודשים מאותו יום לא ללת לי בת אתה לא היה כמה חודשים היה תשעה חודשים אבל אני מסתכל עוד פעם אומר לקדוש ברוך הוא שתיים תוך שלוש עכשיו לך תספר את זה עכשיו למי אני אספר את זה איזה בושה איזה פדיחה אז בהתחלה הייתי מספר את זה בישיבה. עכשיו אני הייתי הכוכב של הישיבה. למה אני בא לאמה את כל מה שהם לומדים? אני הייתי התלמיד הכי פופולרי. עכשיו היה איזה רב אחד בישיבה שהייתי יושב איתו ומספר לו פרט אחרי פרט אחרי פרט. כל פרט שהייתי משפר לו אמר לי תמתין שנייה. הולך לקיר מוציא מהמנף איזה ספר גמרא פותח אומר לי תראה כל מה שאתה מספר לי עכשיו תהיה רשום פה. מספר לו עוד פרט, הולך לאותו ספריה, מוציא ספר זוהר, פותח את הספר, אומר לי, תראה מה שאתה מתאר רשום פה. סתפר לו עוד איזה סיבור הולך, מוציא ספרים, הוא שולף ספרים מהספריה. כל דבר שאני מספר לו אחד על אחד בדיוק מה שרשום בספרים הקדושים. אז בהתחלה היה לי קהל מאוד טוב, אבל באיזשהו שלב הייתי צריך להתחיל לספר את זה לאנשים נורמלים. קיצור, סידרו לי הרצאה באיזה בית כנסת בברוקלין של ישראלים, ברוך השם, לא נתנו בכניסה עגבניות. אם היה מה לזרוק היו זורקים. כל הלילה מקללים אותי. שקרם מטורף. מי הביא את המשוגע הזה? מה הוא ישן? צעקות קוראים אותי כל הלילה ובראש שלי אני אומר להמשיך, להפסיק מה ש מה לעשות, מה זה זה? ואני לא יודע מה לעשות. כל הלילה קוראים אותי. מגיע סוף ההרצאה, ניגש אלי איזה אחד שישב בפינה בסוף, כל הרצאה אני רואה אותו יושב בפינה בסוף מזיע. הוא לא מזיע. הוא בא אליי בסוף ההרצה אומר לי, "אני מאמין לכל מילה מה שאמרת, מה צריך לעשות?" אמרתי או 99 רצו להרוג אותי, אחד קלט. זהו זה מספיק. אז התחלתי ללכת מבית כנסת לבית כנסת לישיבה. ככה הולך מספר את הסיפור. אבל מה נותן הרצאה שבע שעות כל פרט הכי קטן תודה רמה שלום והולך לפני חמש שנים משהו קרה וכל הגישה שלי פתאום השתנתה יום אחד גיס בחור בן 39 יוצא לריצה מקבלת כיף לב מת במקום אחותי מתקשרת אליי עם מהארץ מספרת לי את הסיפור אני עולה על מטוס מהמטוס לבית קברות נכנס לחדר של הטהרה גיסי על המיטה, אחותי בוכה, אני שולף ספר תהילים מהכיס, מתחיל לקרוא תהילים. מסתכל על הספר מהסקרנות, מסתכל על הגוף קורא, מסתכל על הספר, על הגוף, על הספר לגוף פתאום אני אומר לעצמי, רגע, רגע, מה זה? על התקרה ככה מרחף פה עכשיו כמו שאני רכבתי מעל הגוף הוא ככה מרחף עכשיו מעל הגוף אז הוא גם רואה את אחותי והוא גם שומע את התהילים שלי והוא גם יודע מה אכלתי לאחת בוקר והוא שומע עכשיו את המחשבות של כולם פה כמו שאני שמעתי מיליון מחשבות הוא שומע את המחשבות של כולם מה שאני זוכר עכשיו זה מה שהוא אומר אני פתאום אומר לעצמי רגע רגע אז איפה הוא עכשיו אני יודע איפה הוא עכשיו עכשיו הוא שם, עכשיו לוקחים אותו לפה, עכשיו באים המלאכים פה, מפוצצים אותו מכות, לוקחים אותו לפה ואני אומר לעצמי, "יווא אני יודע איפה הוא עכשיו." ואז פתאום הבנתי, פתאום אצלי ירד השימון ואז הבנתי משהו מאוד פשוט. הבנתי שזה לא חשוב לשבת ולספר הרצאה של שבע שעות, כל פרט הכי קטן ממה שראיתי. אין לזה שום משמעות כי רוב האנשים שוכחים את רוב הפרטים. טבע האדם זה לצאת מהרצאה. עובר שבוע או שבועיים הבן אדם לא זוכר פרט אחד. בודדים זוכרים פרטים. אני רואה אנשים שהיו בהרצאה שלי לפני שלוש ארבע שנים רואים אותי ברחוב. הי מה עניינים? מה קורה? אני זוכר אותך. אתה משוגע נכון? לא אני בכלל לא משוגע. נו, יש לך איזה סיפור? משהו קרה לך, השתגעת, באו חיזרים משהו, נכון? מה פתאום? בכלל לא קשור אפילו יש אנשים באים אומרים לי, אתה יודע שאני שמעתי מבן דוד שלי שאחותו, הבת של כלתו, נשואה לשכן של בן דוד, של אח של סבתא של אמא שלך מהנישואים הקודמים והוא אמר שהיה בהרצאה שלך ושמע אותך, אומר כך וכך. אמרתי בחיים שלו אמרתי כזה דבר המוח של הבני אדם מקבל טיפ טיפה מידע מאבד אותו בעין ואז מאבד אותו בא' ואז שוכח הכל אז אין אין כמעט עניין ומטרה לספר עוד פרט ועוד פרט ועוד פרט אתם רוצים אחר כך תשאלו אותי שאלות תספר לכם מה שאתם רוצים אני הבנתי משהו מאוד מאוד פשוט שעניין המטרה וכל הסיבה היחידה שאני בא ומספר את זה זה סיבה מאוד מאוד פשוטה כל אחד ואחד מאיתנו יש לו פה תאריך פקיעת תוקף. אנחנו נולדים עם תאריך פקיעת תוקף. לכולנו יש את זה. אחד מקבל 90 שנה, אחד מקבל 70 שנה, אחד מקבל 30 שנה. כל אחד מוגדר לו. מהיום שהוא נולד כמה שנים הוא יחיה? הבעיה היא שאנחנו לא יודעים. מה התאריך הזה? אף אחד לא יודע. יש בודדים שמקבלים התראה, ניים חולים, חס ושלום, משהו קורה, מקבלים איזה התראה. לפחות הם אומרים למדם, הלו, אתה הולך, אתה הולך, תעשה תשובה. רוב האנשים לא מקבלים התראה. חיים את החיים ופתאום באמצע החיים טה, נגמר. כמה אנשים קמים בבוקר הולכים לעבודה חוזרים הביתה תאונה דרכים מת במקום אפילו לא אמר שלום גיסי בן אדם בן 39 שם נעלי התעמלות רץ לריצה קיבל את מת במקום בכלל לא אמר שלום עכשיו מה עכשיו מה מה עכשיו זהו גילית שהכל אמת מה עכשיו עכשיו אכלת אותה זה הדרך הכי פשוטה להסביר את זה עכשיו אתה גילית שחיית חיים של שקר ועכשיו אכלת אותה בדיוק כמו שאני ישבתי במושב האחורי במונית ופתאום קלנתי שאכלתי אותה שהכל אמת שעבדו עליי לא הדתיים עבדו עליי החילונים ככה גידלו אותי עבדו עליי ועכשיו מה תעשה עכשיו לך תסדר את הבלאגן זה העניין שאנשים חיים את החיים שלהם באיזה מין סרט שזה שטויות או שכן מאמין לא רוצה להאמין שטויות זה ויום אחד המציאות מכה ואז מה ואז מה תגלה שבזבזת 50 שנה מהחיים שלך לקום לאיזה מציאות אחרת עכשיו אבין עכשיו מה עשיתי פספסתי פה הכל עכשיו אז לא פספסתי לך תנקה עכשיו את כל הבלאגן שעשית ואנשים חיים באיזה מין בואה באיזה מין הרגשה שזה הכל שטויות והחלק הכי מדהים שאלה שחושבים שזה הכי שטויות פעם אחת לא פתחו ספר תורה לא פתחו את הספר לא יודעים בכל מה דואר העניין הוא זה לא לספר עוד פרט ועוד פרט ועוד פרט העניין הוא זה להבין דבר מאוד מאוד פשוט החיים עוברים כמו הרף עין בן אדם ממצמק נגמר החיים ואז מה עכשיו אנחנו לא יודעים מה מחכה? איך מחכה? למה מחכה? זה העניין. העניין הוא לא לחיות בפחד שמחר אני הולך למות. העניין הוא זה לחיות רגע מה אני עושה פה? בשביל מה באתי לעולם הזה? מה באתי לעולם הזה? בשביל להיות הפייסבוק, בשביל לאכול עוד איזה עוגה, לעשות עוד קצת כמה דולרים, ללכת לאיזה חופשה. בשביל זה באתי לעולם. כל בן אדם עם טיפ טיפה דעת. תסתכל על העולם. רק צריך להסתכל על העולם. להבין לא יכול להיות שהעולם הזה נברא מכלום סתם איזה מפץ איזה כוף אי אפשר כל בן אדם נורמלי חייב לעצמו לקחת איזה חודש חודשיים חצי שנה לחקור לראות לראות אם זה אמיתי או לא אבל סתם להגיע למסקנה כי אני עצלן ולא בא לי לעשות את כל המצוות האלה או אני לא מאמין כי לא נוח לי זה היה לפי דעתי זה טיפשות בן אדם מיליונים של אנשים אומרים לך את אותו דבר יש לך נשמה יש עולם הבא יש קדוש ברוך הוא יש תורה יש מצוות אנשים שם כל בן אדם מגני צריך לקחת חודש מהחיים שלו לך תבדוק את המצב לך תבדוק את העניין בן אדם שם את עצמו היום חודש בישיבה ומקבל את כל ההוכחות שהתורה היא אמת אין שום טעות בתורה הקדוש ברוך הוא אמת הכל מוכח הכל ברור הכל ידוע ואז בן אדם עושה החלטה, אתה רוצה תחייה איך שאתה רוצה. עכשיו יש אנשים שמסתכלים עליי, אומרים לי, תשמע, גם אם אני מאמין, גם אם אני לא מאמין, אתה משוגע, אתה פנטי משוגע, אני בחיים לא אהיה כמוך. אל תהיה כמוני. אתה לא חייב להיות כמוני. אני בוחר להיות כמוני. אתה תהיה איך שאתה רוצה. תהיה איך שאתה רוצה. רק תדע שכולנו אותו דבר. כל היהודים אותו דבר חייבים באותם מצוות אני צריך לשמור שבת אתה צריך לשמור שבת אותו דבר אנחנו לא שנים אני צריך להניח תפילין אתה צריך להניח תפילין אני צריך לאכול כשר את צריך לאכול כשר כולנו אותו דבר אין שום הבדלים בין אחד לשני אין הנחות אין שום דבר כמו שאני שם תפילין משה רבנו היה שם תפילין הנביא נביא הכי גדול בהיסטוריה. לא יהיה נביא כמוהו. דיבר עם הקדוש ברוך הוא פנים אל פנים. היה מניח תפילין כמו שאני מניח תפילין. אין הבדלים ממלינו. כל היהודים אותו דבר. אין הנחות. זה לא משנה. חליפה שחורה, חולצה כחולה, זה לא משנה. הקדוש ברוך הוא לא מעניין אותו איך את לבוש. אבל כל המצוות שבתורה, מה שרשום בשולחן ערוך, כולנו אותו דבר. אין אין הנחות. אתה לוקח על עצמך הנחה, יבוא יום שצריך תצטרך לתת דין על זה. עכשיו זה לא העניין שאם עכשיו אני אעשה איזה פעולה מסוימת, יתפסו אותי בשמיים, יפרקו לי את הצורה, זה לא העניין. כל דבר שאני עושה זה רק לטובתי. אני עושה מצווה רק אני נהנה מזה. הקדוש ברוך הוא לא צריך את המצווה שלי. אני באיזשהו שלב יבוא לעולם הבא ויגידו לי, הנה המצוות שלך, הנה קח קבל שכר. והרבה אנשים אומרים לי, אתה משוגע לגמרי, אני לא לא רוצה להיות כמוך, אל תהיה כמו אני. אבל אתה יודע מה? כך בחשבון שיום אחד אנחנו נפגשים איפהשהו. השאלה איפה כל אחד יהיה. העולם הזה, איך שאני ראיתי את העולם הזה ואיך שאני רואה את העולם הזה, זה כמו שיבואו עכשיו לבן אדם ויגידו לו, "תשמע, אתה רואה שם את החנות יהלומים בסוף הרחוב? יש להם היום מבצע. נותנים לך שלוש שעות, כנס לחנות, קח מה שאתה יכול. בן אדם אחד אומר, עזב אותך, מה? תראה איזה שעון יפה יש לי. תראה איזה שרשרת, אני מסודר. עזוב אותך. בן אדם אחר יגיד, מה באמת? טוב, תביא את השעון, תביא את הצמידים שם, את העגילים האלה ואת השרשרת. מה הבן אדם החכם עושה? נכנס לחנות עם ארגזים וממלא את הארגזים. זה העולם הזה. הקדוש ברוך הוא שם אותנו בעולם הזה ואומר לך יש לך פה 70 שנה תעשה מה שאתה רוצה אז אחד אומר אני טוב לי פה הכל טוב פה אמריקה הכל טוב פה עזוב אותי בן אדם אחד אומר טוב נו אתה יודע מה נו אז פעם בשנה אני אלך לבית כנסת ביום כיפור ופעם בשנה אני אוכל איזה מצה ופעם בשנה אני אשלח את הפעמיים חי שלי לארגון שאני אוהב זה לא רע אבל זה טיפה בים ומה החכם עושה? אומר, "מה אמרת? 70 שנה אני פה. וכל שנייה חוטף יהלום. כל שנייה. עוד מצווה, עוד מצווה, עוד מצווה, עוד איזה לימוד תורה, עוד איזה מעשה טוב, עוד איזה דמילות חסד. כל היום תופס פה מצוות, יהלומים. זה העולם הזה. הקדוש ברוך הוא שם אותך, פה תעשה מה שאתה רוצה. הנה יש לי פה ספר, ספר הוראות, הוראות יצרן שמתי אותך פה, הנה הספר, תקרא אותו אתה רוצה לדעת איך משתמשים פה במערכת הזאת? הנה הספר תקרא אותו זה האורות זה לא תקרא אותו אל תתלונן אם אתה לא קורא את הספר הוראות שלי אל תתלונן שנשבר לך המכשיר הנה הספר זה מה שמותר לאכול זה מה שאסור לאכול זה אסור לעשות זה מותר לעשות יש פה חוקים אם אתה עובר על החוקים האלה אל תתלונן אחר כך שמשהו קורה יש אנשים אומרים אה הקדוש ברוך הוא מעניש אותי הקדוש ברוך הוא לא מעניש אף אחד הקדוש ברוך הוא עומד בצד וצוחק אומר נו תראה איזה הטיפש הזה זה בן אדם עושה איזשהיא פעולה ומיד מקבל תגובה. ככה זה עובד. אני עושה פעולה חיובית, מיד חוזרת אליי תגובה חיובית. אני עושה פעולה שלילית, מיד חוזרת אליי תגובה שלילית. זהו. הקדוש ברוך הוא לא מעניש אף אחד, לא עומד עם נבוטים. פשוט מאוד. אני זורק אנרגיה חיובית לעולם. העולם יזרוק חזרה אליי אנרגיה חיובית. זה ככה זה עובד. והקדוש ברוך הוא נתן לנו הרעות מפורטות איך אנחנו בתפקידים פה בעולם הזה כל שנייה שאני לא מתפקד כמו שהוראות אמרות לי יש לי בעיה רצינית פספסתי שנייה לא מדבר פה על יום שנייה שנייה שיכולתי לנצל אותה למשהו טוב אין באמצע יש או טוב או לא טוב אין עכשיו בא לי להיות פרוה או שאתה עושה דברים טובים שאתה לא עושה דברים טוביםזה זה או זה זה או זה וכל שנייה אתה חוטף פה איזה יהלום עכשיו זה לא יהיה גשמי, זה משהו שאנחנו לא יכולים להעריך בכלל. אי אפשר להבין בכלל מה זה. כל שנייה בעולם הזה אי אפשר להעריך אותה לדעת מה היא שווה. והעניין הוא שבאמת אף אחד לא יודע איפה הוא אוחז. אני עכשיו יכול לצאת פה מהבניין חס ושלום. בן אדם הולך בשנייה אחת ואז בא ואז הוא מגלה שהוא שרף 50 שנה. ובאמת הרבה אנשים באים אומרים לי תשמע אתה אני לא יכול להיות כמוך זה יותר מדי זה קיצוני זה קיצוני אתה קיצוני מה אתה חייב להיות כזה פנטי זה הבחירה שלי והבחירה שלי מבוססת על דבר מאוד מאוד פשוט אספר לכם סיפור היה פעם מלך שהיה לו בן שאף פעם לא התחתן. אחרי הרבה שנים סוף כל סוף מצאה אישה הוא איזה חגיגה הנסיך הולך להתחתן ארגנו חתונה שלא הייתה כמותה כל האנשים במהלכה קיבלו הזמנה לחתונה אחד קיבל הזמנה בדואר ואיך הוא שמח מה אני הולך להיות בארמון אני הולך לראות את המלך אני לא מאמין אני הולך להיות בחתונה של הנסיך הלך כאן חליפה, נעליים, שם את הזמנה על הקיר, כל יום היה מסמן יום. מגיע היום של החתונה, הוא בהתרגשות שם את החליפה, מתלהב, הוא בשמחה שם את ההזמנה בכיס ויורד למטה. איך שהוא יוצא מהבניין מבול, מבול אומר, איך עכשיו אני אראה? מה עכשיו אני אגיד ל חתונה רטוב? רואה את האוטובוס, מתקרב ככה מהרחוב הראשי, אומר, "טוב, איך שהאוטובוס עובר את הצומת הראשון, אני ירוץ ואני טיפ טיפה אירתב." האוטובוס לא שם לב אליו וממשיך לנסוע. ההוא מתחיל לרוץ לאוטובוס, מתחיל ליצור. אה, נהג, תעצור, תעצור. הנהג בחומע אותו, ממשיך לנסוע. הוא רץ אחרי האוטובוס, הלו החתונה, אני צריך להגיע לחתונה. והאוטובוס נעלם, רץ אחרי האוטובוס, נרטב כולו, פתאום הוא מועד, נופל לתוך איזה ביצה מלא מים שלולית, נרטב כולו, קם, ממשיך לרוץ, בוח צועק החתונה. בינתיים באים איזה חבורה של שודדים, שודדים אותו, באים אחר כך כמה גנבים, גונבים ממנו, מפוצצים אותו מכות, הוא עובר גהנום. בצד השני של העיר נמצא אחד אחר שגם קיבל הזמנה, רק שהוא לא קיבל הזמנה בדואר. באו לאסוף אותו למוזינות מול הבית, הליקופטרים בשמיים, חיילים שומרים עליו, מרימים אותו ככה בעדינות לתוך הלימוזינה. 12 בלילה ההוא המוכה הרטוב מגיע רטוב לארמון. השערים כבר סגורים, השומרים עומדים כן אפשר לעזור לך אומר אני באתי לחתונה אומר טוב אפשר לראות את הזמנה בבקשה הוא מכניס את היד למעילרטוב שולף את ההזמנה זכותה במים א לא נשאר כבר כלום כלום אומרים לו שומרים אנחנו מאוד מצטערים זה אנחנו צריכים לראות הזמנה אומר מה זה משנה הזמנה אני אומר לכם אני ברשימה תבדקו אמר לא אנחנו צריכים לראות הזמנה אומר מה הזמנה שמ הזמנה מה זה משנה אני אומר לכם אני מוזמן אומרים לו חביבי הזמנה אומרים לו אומר להם אתם השתגעתם לגמרי תראו מה עברתי תראו אני אני רטוב לגמרי שדדו אותי גנבו ממני פוצצו אותי מכות תראו אני מת מרעב לא אכלתי כלום כל היום אחד שאומרים רמ אין שום בעיה אתה רב אין בעיה חכה רגע ניגש למטבח יוצא החוצה עם ככה מגש מלא סושי נותן לו מגש עם סושי בקבוק קוקה-קולה אומר לו שם תאכל אומר להם חבר'ה אתם יודעים מה עברתי להגיע לחתונה הזאת אתם צריכים לתת לי להיכנס אתה לא נכנס הוא מסתכל ככה בין החורים של השער אומר אולי אני אמצא מישהו בפנים שמכיר אותי איזה פרוטקציה יכניסו אותי מסתכל ככה הוא פתאום רואה את המלך בסוף יושב על הבמה לידו לא יושב החתן והכלה. פה יושב אותו אחד שהגיע עם כל הלימוזינות. הוא אומר להם, "חבר'ה, אני אומר לכם, אני מוזמן לחתונה, תן להיכנס, אתה לא נכנס. הסיפור בא ללמד אותנו משהו מאוד מאוד פשוט. חז"ל אומרים לנו, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. כולנו מוזמנים לחתונה. כולם. יש רק בעיה אחת. איך אתה מגיע לחתונה? וכשהגעת לחתונה, אם אתה נמצא בפנים או אם אתה בחוץ, שערים סגורים ואתה רטוב עם חצי מנת פלאפל. זה העולם הזה. העולם הזה ההכנה לחתונה. וזה לא חתונה של שעתיים או שלוש או 10 שעות, זה חתונה של נצח נצחים. זה מסיבה שאינו יכולים לתר בראש מה זה וכולנו מגיעים לשם. שאלה איפה אתה רוצה להיות? אתה רוצה להיות ליד המלך? אתה רוצה להגיד לשם מחלקה הראשונה? אין בעיה אני רוצה להגיע מחלקה הראשונה אני רוצה לשבת ליד המלך. אז אני כל היום שרט את המלך. כל היום אני משועבד למלך, עושה מה שהמלך רוצה בשביל שמובטח לי שהנסיעה לחתונה בלימוזנות, מחלקה הראשונה ושאני אגיע לחתונה אני צמוד למלך לנצח נצחים ויש כאלה שיגיעו לחתונה אבל הדרך להגיע איזה תלאות הנשמה תצטריך לעבור עד שהיא תגיע לחתונה ואז מה אולי תיתקע בחוץ יתנו לה איזה מגש ככה עם סו שיגידו בבקשה ואז מה ואז תקוע בחוץ ויש כאלה שאומרים אני לא משנה אני העיקר שאני אהיה בפנים לא צריך להיות ליד המלך העיקר שאני בפנים גם טוב מקובל הכך בחשבון איך יהיה הדרך גם הדרך יש הרבה תלאות מה הנשמה צריכה לעבור עד שהיא מגיעה למעלה אז יש כאלה שאנשים שאומרים להם לא אכפת לי אני מוכן לקחת על עצמי שהדרך יהיה כמה כף פות ושב בחתונה לא אכפת לי אני ככה בן הקהל אין שום בעיה זה הבחירה שלך אל תבכה אחר כך שתגיע לשמה זה העולם הזה העולם הזה זה הכנה לעולם הבא והעולם הזה עובר ככה מה זה 70 שנה מה זה 80 שנה כערף עין בן אדם מנצמץ זהו עבר העולם והעולם האמת אין זמן נצח איך שאתה מכין את עצמך בעולם הזה זה ככה אתה תהיה בעולם הבא תזהו ואם אני אישית רוצה להיות ליד המלך אז אני כל היום שרט את המלך כל אחד עושה את החישובים שלו וזה כל העניין העניין הוא זה מה אני עושה בעולם הזה אם אני מנצל כל שנייה של החיים שלי או לא והעניין הוא שהרבה מקומות שאני מגיע אליהם תופס אותי הרב בדלת ואומר לי תפחיד אותם, תפחיד אותם להגיד להם שהם הולכים להישרף בגיהנום. זה מה שאנשים אומרים, לא צוחק. העניין שיש דבר משהו עוד יותר מפחיד מלהישרף בגיהנום. בכל רגע משיח יכול להגיע. כל רגע. ואתם יודעים מה הולך לקרוא שמשיח הולך להגיע? כל אחד ואחד שיהיה חלק מהגאולה שבכלל ינצל לראות את זה יהיה מוזמן לשיחה אישית לפגישה עם המלך. פגישה אישית. מכניסים אותך לתוך החדר של המלך, מלך המשיח הוא התחיל לשאול אותך שאלות. איך קוראים לך? מאיפה אתה? מה עשית? למה? כמה? ואז הוא הולך לשאול את השאלה של המיליון דולר. מה אתה עשית? בשביל שאני אבוא יותר מהר. מה אתה פעלת בעולם שהגאולה תבוא יותר מהר? עכשיו, מה תגיד למלך? מה תגיד? מה תענה למלך? אה, תן לחשוב, תחכה רגע, תן רגע לחשוב. אני הייתי על פייסבוק. מה תענה למלך? זה יותר בושה משום מכל דבר אחר שהמלך סתכל עליך, ויגיד לך מה אתה מה אתה שיחקת פה במשחקים? וזה לא רק מה אני אגיד למלך. העניין הוא שאיך שמתגלה משיח אם למישהו פה בכלל יהיה זכות להיות חלק מהגאולה זהו משיח מגיע לא מקבלים בעלי לתשובה יותר מצית נגמר סגרו את הסטופר מה הספקת הספקת מה תפסת שלך זהך שבן אדם צריך לחיות שהגאולה צריכה להגיע תוך שנייה ואז מה מה יבוא משיח אז אני אגיד להם טוב עכשיו תן ללכת לישיבה גיד מה אתה העניין הוא מאוד מאוד פשוט שכל שנייה בעולם הזה היא חיונית. כל רגע בעולם הזה אפשר לנצל אותו למשהו טוב או חס ושלום להפך הטוב. ואם בן אדם לוקח את החיים שלו ברצינות וכל שנייה מנצל את זה למשהו טוב זה לא עניין של לשבת כל יום בישיבה וללמוד תורה. זה לא עניין. זה הרבה יותר מזה. זה איך אני חושב, זה איך אני מתנהג, זה איך אני משתלט על הכעס שלי, זה אם אני משקר, אם אני מתחמן. זה לא רק לעשות מצוות. זה אחד הדברים החשובים. יש הרבה דברים מעבר לזה. דברים קטנים. הקדוש ברוך הוא מסתכל על דברים קטנים. אם אני שופט בן אדם לכף זכות, לא לכף זכות. מרחל, מקלל, משקר, מתכמן. זה לא רק לשבת בישיבה כל יום ללמוד תורה. זה איך המוח שלי פועל. אם אני עובד על עצמי, מזכך את עצמי, עובד על המידות, העולם הזה זה הרבה יותר מ לשבת כל יום שלוש פי הלכת להתפלל. אז העבודה היא מרובה, אבל גם השכר הרבה. יש סיבה למה באנו לפה? וכל בן אדם עם טיפ טיפה דעת, אם עדיין לא מאמינים, הוא כבר שומר תורה ומצוות. מפה זה רק ללכת ולהתקדם ולא להסתפק באיפה שאני אוכל לא להגידו אני כבר מה אני שומר שבת אוכל כשר מתפלל זה לא מספיק אתה יכול לשמור שבת עוד יותר בעידור ואתה יכול ללכת ללמוד עוד תורה ולעשות עוד מצוות ולקרב עוד יהודי שלא שומר תורה ומצוות וללכת להשפיע על עוד מישהו אין כזה דבר להגיד זהו אני הגעתי אני כבר סופרדוס אין כזה דבר זה כל הזמן לגדול ולגדול ולגדול ואם אדם בכלל לא שומר תורה ומצוות או בצורה ככה ממש מדולל אז אז אין בכלל פה סיבה אפילו להמתין עוד שנייה אחת צריך לצאת מהבואה הזאת של המציאות החומרנית של העולם שאני צריך ללכת לעשות עוד דולר אדם צריך לעשות קצת חישובים בראש איפה אני חי למה אני פה מה זה אולי זה אמיתי מה מיליונים של אנשים מאמינים אני משהו פה לא משהו פה לא מסתדר איך זה יכול להיות שמיליונים מאמינים חייב להיות פה איזה משהו תעשה איזה מחקר קטן מחקר קטן הכל כל השאלות נפטרות העניין הוא זה לא מה שמעתם איזה פרטים שמעתם זה איך אתם יוצאים מהחדר הזה ואם בן אדם ה מיוצא מהחדר ושום דבר לא השתנה אז חוץ מלשבת פה ולדבר בזבזתם שעתיים מהחיים שלכם לכם ואם אדם יוצא עכשיו מהדלת ואומר אולי הבן אדם הזה 99.9 ת משוגע שקרן אחוזון אחד אמיתי מה אני עושה מה אני עושה היום בלילה או מחר בבוקר מה שלא עשיתי שלשום איך אני מתקדם לדרגה טיפ טיפה יותר טובה איך אני מתקדם בחיים שלי לאט לאט בשלבים שלי זה העניין ואם בן אדם יוצא מהדלת בלי שום שינוי פספס. יש אנשים שתקועים באיזה מין בואה שלאימות, שצוחקים, מתלוצצים, עושים שטויות. ואז מה? ויש כאלה חכמים שאומרים מה אני עושה? אולי לא נשאר הרבה, כל שנייה פה חשובה. מה אני עושה? מה איך אני משתנה? והקדוש ברוך הוא מקבל את כל השווים בתשובה. שנזכה לראות את הגאולה ונהיה חלק מהגאולה. שנזכה לקרב את הגאולה. והדבר הכי חשוב לזכור שכל דבר הכי קטן שאני עושה בעולם הזה עושה הד בעולם הבא. הד. אם אני עושה טוב בעולם הזה, ההד הגל שיצא לעולם הבא, לנצח נצחין יהיה טוב. ואם חס ושלום אני עושה הפך הטוב זה מה שיהיהד לעולמי עולמים כל דבר הכי קטן יש לו [מוזיקה] משמעות [מוזיקה] רחמים לפני בלחבמי [מוזיקה] مشפילו אשמי [מוזיקה] בבני [מוזיקה] שמפילו יוקו השמי לפני [מוזיקה] שמקניסניסית מויסבני לפני מיל מזרץ [מוזיקה] יושתי ואחמי יבקו לי מילך כבל רבני יסו לך כלרניסו אויושתנינו יבקו Š