שיחה ליום העצמאות | הרב גבריאל סרף, ראש הישיבה

אני משחז את הדברים שאמר פה עופר ווינטר דיבר על הרocוקשן אז א בשבת האחרונה בסוף השבוע האחרון שהייתי בלונדון [נחירות בוז] ו באמת הרחו אותי בצורה יוצאת דופן כן ובאמת רואים כל מקום שאנחנו מתברר לנו עוד זוג ועוד משפחה שחושבים לעשות עלייה שני המערכים שלנו גם המערכים שלנו שמה בדירה בדירה שלהם וגם המערכים שהרכו אותנו לארוחה כבר אמרו שהם מתכוננים לעלות לארץ זה יקרה במקב ומאוחר והם עולים עולים לארץ זה היה כל כך מרגש לשמוע את זה שארץ ישראל בעצם קוראת ליהודי התפוצות לעלות ההרצאה והמארח שישנו אצלו זה אז הוא היה הוא רופא ילדים מאוד מפורסם ב באנגליה בבריטניה אחד מהמפורסמים והחשובים ביותר אז תוך כדי דברים אז הוא סיפר לי באמת על התופעה הזו שיש גם א מגמה של א ריקומר מגמה של ישראלים שיורדים ומגיעים והתפלתי לשמוע את זה אבל הוא אמר לי שאותם אותם ישראלים שירדו ועזבו את הארץ בגלל כביכול חוסר תקווה כמו שדובר כאן הם מתקרבים חזרה ליהדות ולמקורות שמה בארצות שנמצאים ומחפשים את הזהות היהודית וחפשים אה הוא אמר שהוא כרופא ילדים מוצא את עצמו הרבה פעמים מסביר להם ומקרב אותם ומדבר איתם על יהדות ואני אומר באופן פרדוקסלי הם עוזבים כדי לחזור ו לרכוש חזרה כיסופים וגעגועים חזרה לזהות לקדושה ליהדות מי יודע אם זה הדרך זה הדרך שבסופו של דבר הם יחזרו לצו מחצבתם. אז כל דבר כזה גם צריך להסתכל ואולי קצת גם א נקודת זווית אחרת. באמת על רקע הזה ש של ה ה העניין הזה של קיבוץ גלויות ושיבה לארץ ישראל. אז חשבתי אולי רעיון קצר אולי בהמשך אולי לדברים שראש הישיבה גם כן דיבר אה בשיחה לפני לפני התפילה. אחת השאלות שכבר עמדו עליה האחרונים היא בספת אמת אומר שהרבה אין כל הגאולות זה גאולת מצרים אז הרבה דברים אפשר ללמוד מגאולת מצרים אחת אחת השאלות ששואלים היא ארבע כוסות שנתקנו כנגד ארבע לשונות הגאולה והוצאתי אתכם את תחת ציבות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגעלתי אתכם מזרורה נטויה ושבטי גאים לקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים. אז כנגד זה תקנו ארבע ארבע ארבע כוסות. השאלה היא יש עוד לשון. והבאתי אתכם אל הארץ אשר נסעתי את ידי לתת אותה לכם ונתתי אותה לכם מורשני השם. איפה נעלמה הזו? מה [כחכוח] איפה נעלמה החמישית? ככה שואל א ככה שואלים. אז ראיתי בדרשות חתם סופר שכותב שהסיבה שחז"ל לא תיקנו חמישית כנגד ואבתי אתכם שלכאורה זה א בסופו של דבר טובה כל כך עצומה שהקדוש ברוך הוא עשה עם עם ישראל שמביא אותם לנחלת אבותם להתיישב בנחלתם איך יכול להיות שטובה עצומה וגדולה כזו היא אין לה שום התייחסות בליל הסדר לא רק זה גם בהמשך הרי האגדה של פסח מסודרת על בסיץ הפסוקים בפרשת כי תבוא א הרמיו ודבי וארד מצרמה והגורשמ תמעד ויש לגוי גדול עצ וירו אותנומצרים וינו ותנו בקדשה נצק השם אלוקנו שמעשם את כולנו ויר אתנו תלחצנו ויצאנו השם ממצרים חזקה מורה גדול ויביאנו למקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש ובגמרא בפסחים קטז מבואר שדורש מהרמי עובד עד שיגמור כל הפרשה וככה הרמבם כותב שכל המרבה לספר ביציאת מצרים כל הרבה לספר בסיפור של הפסוקים האלה הרי זה משובח והנה דורשים באותו מופתים וזהו שמה מסיימים וכל ההמשך ויביאנו למקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש זה מפסיקים לדרוש זה כל דבר הוא כאילו יש איזשהיא מגמה לא להזכיר את ארץ ישראל בכל ליל הסדר, בכל האגדה של פסח. [נחירות בוז] מה ההיגיון בזה? אז אומר החתם סופר שחז"ל רצו למנוע כאן איזשהיא טעות, לחשוב שיש תלות בקיום בין קיום המצוות לבין לבין הכניסה לארץ. אז כלומר אם היה כתוב והבאתי אתכם אל הארץ אחר ולקחתי אתכם לי לעם שזה מתן תורה היה היה ניתן להבין שאך ורק אם עם ישראל זוכים לרשת את הארץ רק אז הם מחוייבים בכל המקצוות אבל אבל מחוץ לארץ אולי לא חייבים במצוות לכן באו חז"ל ואמרו לא התכלית היא ולקחתי את חים לליהם במתן תורה ומאז מחוייבים כבר בכל המצוות. גם אם בסופו של דבר החלילה לא יכנסו לארץ או יגלו מן הארץ א הם מחויבים בכל המצוות. ככה ככה מסביר החתם סופר מדוע חז"ל לא הכניסו את העניין של ארץ ישראל בתוך באמת יש כאן קצת קושי משום שאנחנו נמצאים פרשת החרמות וכולנו מכירים מדברי הרמבן המפורסמים שאדרבה הרמבן אומר בעברית דברי חז"ל שעיקר קיום המצוות הוא בארץ ישראל צת דבר ירמיהו על מפורסמים מציך ציונים שקיום המצוות בחוץ על הארץ ובחן היו מצוינים שם שכשתחזרו לארץ ישראל יהיו שגורים בידכם המצוות כולן אז לכאורה אולי הפוך היה צריך למר כן היה צריך להזכיר את החמישית כן היה צריך להזכיר והבינו למקום הזה כדי ללמד אותנו שעיקר תכלית קיום המצוות המעשיות הוא דווקא בארץ ישראל אז ראיתי בספר בית יש באחת הדרשות שלו על שבת הגדול שהלך בכיוון אחר להסביר פרשת כי תבוא פותחת ואמרתה הגעתי היום לשם אלוקך כיואתי אל הארץ אשר נשבע השם לאבותינו לתת לנו אומר רש"י ואמרת שאינך כפוי טובה הבאת הביכורים לבית המקדש היא קודם כל הכרזה והכרה שהכל מאיתו מאיתו יתברך בינך כפוי טובה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה שנתת לי השם ו אולי זה הסיבה שגם נשמחה פרשת ביקורים לפרשת עמלק בדיוק בסוף פרשת כי תצא כי עמלק רש"י אומר בפרשת בשלח שהמלק מגיע על כפיות טובה כן רש"י מספר את המשל על אב שנשע את בנו על כתפו והיה מספק לו את כל צרכיו ופעם אחת פוגש אותו איזה אדם בדרך והוא שואל אותו לאני איפה אבא שלי ראית את אבא שלי אז אבא אבא אומר לו אתה לא אתה לא אני פה למטה נותן לך מספק לך את כל צורקיך ואתה שואל איפה אני היש השם בקרבנו עם עין על כפיות טובה הזו בא עמלק אומר ה אומר רב של פיש זצהל שאחד מהאופנים של כפיות הטובה הגדולים ביותר זה כאשר אדם עושה איתו מישהו טובה גדולה והוא לא מסוגל להישאר אסיר תודה תודה כלפי אותו אדם הוא ישר מחפש דרך לשלם לו כביכול להגיד לו הוא עשה איתו טובה אומר לו איך אני יכול להחזיר לך איך אני יכול לשלם לך זו כפיות טובה כי ברגע שאתה תוך כדי דיבול להטבה שאתה מקבל אתה מחפש דרכים להשיב עכשיו את הגמול אתה בעצם מקמט עם א' את הטוב טובה בתשלום שאתה רוצה לתת. מה היא הדרך הישרה שיעבור לו אדם? שבשעה שאתה מקבל את הטובה אתה צריך לומר להיטיב אני אין לי מילים אין לי דרך להחזיר אין לי דרך להשיב לך אין לי עשית איתי טובה שלא אוכל להשיב עליה כן מה השיב להשם כל תגמול לאו יהיה עליי אין שום דרך שאני אוכל לגמול לך טובה אין שום דרך שאני אוכל להודות לך אני אסיר תודה לעד ככה אתה צריך לתת לו זה זה הכרת הטוב, להעריך את הטובה שאין דרך לה, אין דרך, אין דרך לגמול עליה בצורה סימטרית, שבועה. בארץ ישראל קיימים שתי בחינות לארץ ישראל. בחינה אחת זה ארץ שהיא נחלת ישראל. ארץ זבת חלב ודבש. ארץ שהיא ירושה לנו ואנחנו גרים בה ואנחנו נהנים מפריה. נאכל מפריה ונזבע מטובה. אבל ארץ ישראל יש לה עוד בחינה אחת שהיא ארץ של השרת שכינה. ארץ שהיא כל כולם מקדש. כמו שאומר הגרא בפירושו למסכת כלים לתחילת מסכת 10 קדושות הם. 10 קדושות הם ירושלים ארץ ישראל ורגים מוקפות ירושלים והר הבית והחיל נשים ישראל כהנים וכן הלאה כן פעם אמרנו בדרך בדיחותה שכנראה בברסב הייתה גרסה שיש 11 קדושות שהגדולה שבהם לא היא לא בארץ בכלל אבל אה [‏צחוק] אבל אה אומר אומר הגרא שבעצם הבחינה הזו של כל 10 הקדושות נבחנת ארץ ישראל ככולה כחטיבה כיחידה אחת של מקדש בית מקדש כמו שלבית המקדש יש היכל ויש אולם ויש אזהרה ויש מגרש כן אז כך גם כל ארץ ישראל היא 10 קדושות היא התפשטות של בית המקדש שמתפשט על כל מרחבי ארץ ישראל אז ארץ ישראל ויביאנו למקום הזה זה ארץ ישראל בעצמה היא בית מקדש ויש והיא מקום השרעת השכינה של הקדוש ברוך הוא בעולמו. אז ארץ ישראל בעצם יש שני שתי בחינות. בחינה אחת היא בחינה שהיא בעצם טובה לנו כמקום ירושת אבותינו ומקום שאנחנו דרים ויורשים ונוחנים וחיים בטוב. אבל אם גם צורך שמיים. צורך שמיים כדי שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו כדי להשרות בו את שכינתו כדי שנתתגלה בו שכינתו כשאנחנו באים לרשת את הארץ ירושת הארץ היא מצווה היא מצוות כיבוש הארץ זה מצווה לכל דבר ועניין והורשתם את הארץ ושבתם בה היא מצווה משום שהיא עבודת השם עלינו אנחנו מחוייבים לכבוש את הארץ אנחנו מחוייבים לטור אחר ארץ ישראל לשכנות תדרי שובת שמה לבית המקדש אנחנו חייבים לעסוק בהשראת השכינה כמו שדוד המלך אומר דוד אומר המלך אומר אם הבוא אל ביתי אם על ארץ יצה אם אתן שינת לף הפינמה עד אמצא מקום להשם משכנות להעביר יעקב הרמבן אומר שאברהם אבינו היה נצטו ללך לך כן כאשר יטאוו אותי אלוקים בבית אבי כוונה אומר הרמבן שנצטווה אברהם אבינו לחפש את את המקום של ארץ ישראל לחפש את מקום השרת השכינה כי זה חלק מהעבודה צורך גבוה אז אם כן אומר ה אומר רבי שלמה פישר ואומר נפלא אין מקום בליל הסדר להזכיר את ארץ ישראל משום שבהזכרת ארץ ישראל יש כבר פן של השבת הגבול השבת הגמול נכון אתה עשית לנו הוצאת אותנו ממצרים גאלת אותנו לקחת אותנו הבאת הוצאת אותנו מעבדות אחרות דבר גם אנחנו עשינו בשבילך משהו כביכול כי אנחנו כבשנו את הארץ והבאתי אתכם אל הארץ אנחנו עושים גם עבורךמש והביאנו למקום הזה אנחנו כבשנו את הארץ נלחמנו בשביל הארץ אז אנחנו גם השבנו לך גם אנחנו עשינו משהו בשבילך אין מקום להזכיר שום עניין או שום אזכור של השבת בת גמול מצידנו כביכול כלפי הקדוש ברוך הוא כי זה צורך גבוה השראת השכינה אין מקום להזכיר את זה בליל הסדר למה כי זה פוגם בהכרת הטוב זה פוגם כמו שאמרנו זה כמו שאתה תוך כדי דיבור לקבלת הטובה אתה כבר מחפש דרך לשלם לכן לא מזכירים בכלל את יציאת את כניסה את ארץ ישראל בליל הסדר מתי מזכירים אך ורק בשבועות. כשמגיע חג השבועות אז כבר אנחנו באים עם הביכורים ואומרים לקדוש ברוך הוא ויביאנו למקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש ואתה הנה הבאתי את ראשי פרי אדמה שנתת לי השם. על פי על פי דבריו אני חושב שאפשר קצת להבין איך שההשגחה סיבבה שזמן ההודעה על ארץ ישראל, על הכניסה לארץ ישראל ובימים האלה שבין פסח לבין הצרת אחרי ההודיה על ארבע לשונות הגאולה והוצאתי והצלתי הצלתי וגעלתי ולקחתי לקחתי. אז אמרנו זה לא הזמן עדיין להודות על ארץ ישראל. הימים האלה שאנחנו נמצאים בהם, לקראת חג השבועות, הם ימים שאחרי שכבר הודנו לקדוש ברוך הוא. אנחנו עכשיו יכולים להזכיר גם כן את ירושת הארץ. יכולים להזכיר את הכיבוש של הארץ ולהודות לקדוש ברוך הוא על ה המתנה העצומה שהוא נתן לנו אלרץ ישראל על כיבוץ גלויות בלי להרגיש כפיות טובה להזכיר את זה תוך כדי קבלת הטובה או או הודעה על קבלת הטובה בליל הסדר אז אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על ירושת הארץ ביום העצמאות ועל כיבוש ירושלים ביום ירושלים ועל העובדה שאנחנו כבר מאבדים את הקרקע ומגדלים גידולים ומביאים אותם ביום הביכורים ומודעים לקדוש ברוך הוא על זה שאנחנו כבר יכולים לההנות מטובה מארץ זבת חלב ודבש אני רק הוסיף שהיה לי קצת קשה כי באמת הפסוקים שמתוארים בא גם בפרשת הרמיו ודבי וגם בפרשת וארע לכאורה דווקא מדגישים את הפן של נחלת ארץ ישראל ולא את הפן של בית המקדש כי כתוב והבאתי אתכם מן הארץ אשר נסעתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצר ונתתי אותה לכם מורש אני השם ונתתי אותה לכם מורשני השם דווקא כאן מודגש הפן של ארץ ישראל כנחלת כנחלת עם ישראל ולא הפן הבחינה של בית המקדש הפסוק בפשוטו הפסוק שמופיע בפרשת כיתבו ויביאנו למקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבד חלב ודבש גם כן מוזכר הפן דווקא של המתנה של עם ישראל מתנת הנחלה של עם ישראל ופחות אולי הבחינה של בית המקדש שבארץ ישראל אז אולי זה קצת קשה על ההסבר על ההסבר של רבי שלמ פישר משום ש משום ש לפי דבריו הסיבה שלא מזכירים את ארץ ישראל היא משום ש באזכור של ארץ ישראל יש מהן כפיות טובה אז זה שמיד מזכירים שגם אנחנו עשינו כי גם אנחנו נתנו לך נתנו לך מקום לשכון מקום של השראת השכינה אבל הפסוקים דווקא כן מדברים על הפען של ארץ ישראל כנחלת עם ישראל כארץ חלבודש בבחינה השנייה. אז חשבתי אולי לשלב את שני הדברים גם של החתן סופר וגם של מפי שלא אמר אולי כך. מה הסיבה שאנחנו לא שותים חמישית ואנחנו לא מזכירים את ארץ ישראל? דווקא בגלל שהפסוקים שמדברים על ארץ ישראל גם בויבנו למקום הזה בפרשת הרמיו וד וגם בפרשת וארה ותחטר מן הארץ הפסוקים האלה דווקא מדברים על הפען של טובתנו ה טובתנו כעם שיש לנו מקום של נחלה מקום של ירושה אם אם אם היו מתקנים חז"ל להזכיר את הפסוקים האלה באגדה של פסח היה אולי מתקבל הרושם שבכך שאנחנו יורשים את הנחלה של אבותינו ומגיעים לארץ זבת חלב ודבש אז הגענו למנוחה ולנחלה סיימנו כבר הגענו אנחנו כבר יכולים לברך על המוגמר אז לכן חז"ל דווקא בחרו לא להזכיר את ארץ ישראל כדי ללמד אותנו שיש עוד קומה יש עוד בחינה לארץ ישראל והיא הבחינה של מקום השראת שכינה שזה צורך גבוה וללמד אותנו ש הדרך שלנו להביא לתכלית של ארץ ישראל לא נגמר בזה שאנחנו נכנסים לארץ אבותינו יורשים את נחלת אבותינו מתחילים לאבד את הקרקע ולראות את א את קץ אין לך קץ מגולה מזה שהארץ ותה בריאה שלא נחשוב שהיא הגענו למנוחה ולנחלה ואנחנו יכולים לברך על המוגמר. אנחנו בוודאי מלאה תודה וערכה גדולה לקדוש ברוך הוא על המתנה העצומה שהוא נתן לנו. אבל אנחנו צריכים להמשיך הלאה לקיים את רצונו של הקדוש ברוך הוא. שיהיה לו מקום שהוא יוכל לשכון בו. שיהיה לו מקום של של בית מקדש, שיהיה אור לגויים, שיהיה גילוי שכינה בעולם. ואנחנו לא השלמנו את התכלית של ארץ ישראל. עד שלא נגיע ל10 קדושות לבית המקדש. זו הסיבה שהחז"ל אולי השמיטו את החמישית כי שמה מתואה רק זבת חלב ודבש וזה לא זה לא גמר העניין כי הפסוק הפסוקים מדברים על טובתינו באמת זה הטובה שלנו אבל יש גם צורך גבוה אז אני חושב שבאמת אנחנו כבני תורה כשאנחנו באים לחגוג יום העצמאות אנחנו חגים אותו מתוך הכרה עמוקה ופנימית שאנחנו במסלול של גאולה. אנחנו קיבלנו מתנה עצומה, קיבלנו טובה עצומה, אבל אנחנו עדיין רוצים להמשיך להמשיך במסע הזה של הגאולה כדי להגיע לשכנות תדרשו ובאת שמה. מדהים שמחה