ד"ה ביום השמיני עצרת עת"ר חלק ב' - הרב זלמן גופין | בני ברק

אמרנו את הארבע משלים כן אני מבחיל אותו >> באמצע הקטע [מוזיקה] בסוגריים והנה הרשימה [מוזיקה] עכשיו לדלג על הסוגריים כיס כתוב לא ככה לא בסדר ארץ שגם הגיע לעצמ עכשיו על הסוגר לא מגיע לגוף העניין זה קצת לא לראש פיור הרשם של הביניה הוא במות הרבה מזה זה קבים ברשימס מותר כבת באיכוס לא רק בקמס שבדמות המסיקס המרובת יש מהמוס של המרובת זה רק ידי סמציות בניגוד למיתקסמר בשמיות עצמו הוא לא הוא מגוף העניין וכאן הכוין זה מוסר זה מסתיר סתר אמיתי קרשים דו אחר בעצם מבין שזה כמו סחר מק במיות שזה אותו מחוסמ הוא גם כן אז ההסתר הוא הסתר אמיתי כי הוא בעצם לא הסטר הוא גילוי קטן אבל לא הסטר שם כן כאן שזה דבר גוף הוא מסתיר [מוזיקה] כל מק יש לו רשי שייכס של הבין שומאיר עם אמא של ציר עם כל פרוטו או שדיברנו שזה שזה דיס במובן הזה שאתה מכיר את כל את כל הב קצובי של הבניין עיר אחרי חבק ואת כל הפרטים שם כביזה סימן דובר מהלוך שכבנו שאין לו אי שייכס כל כך על דבר הלוכל ואין זה הירוע ממש כמו שברנו הי של יאלקה גם הי עצמה לא הוא לא חלק מכל הנושא של י שלמיד של יוש בכלל זה רק התחלת קצה שזה לא יכול להביא ממנו תוכל להגיע הרמזם בתכלס מהמרה ביד על איזה עניינו זה תכלס משפ דיברנו על זה בשבוע שעבר שלי שזה בדרך כלל נגד הקוד משביע בציל כל כמר כרשו זה אין מצמש [מוזיקה] ‏So כן אין מכנס מציאס ממש מה הכוונה [מוזיקה] מה מה ההבדל בין האר שבצילס לכלם שבצילס העיר העיר זה ממ למטה מה זה ער שהשמשה המורר מאיר זאת אומרת כל המציא של האר זה גילו של המורר המורר מתגלה הכלי כן הורו בדרך כלל מבחן הספשיטס כאילו המוער המורר מ שקנקלי כנס מציע איזה חוכמה איזה חסד שקלי עניינו עניינו לפעול נקלי זה כבר ספירה יש חוכמה וחצד זה בעיקר זה בכל שזה כמו כיס כמו הכי של הנפש נפש יש לה כוח כוח הריע כוח השמי כוח התנועה כוח ההילוך כוח הסיכו הכוח איננו לפעול אז מחכת מתחיל זה שייך לנפש אבל זה לא מח לא כבר לא בא להתייחס אל הל המקור עניין של הכי ככס הנפש משיח התנועה מה כחתנו זה כסף של הנפש כך התנועה אבל לא בא להתייחס לנפש לגלות את הנפש לספר לנפש כי איך התנועים עניין לפעול לפעול בחוץ עניין של תנועה עניין של ציבה או לוקח רל לראות בחוץ לוקח סכל להזכיר לסקולס אז כך מלכתחילה זה כבר עניין חיצוני הכילים זה דרך קח זה כי של הקדוש ברוך הוא לפעול פעולות זה כי של הקדוש ברוך הוא לכן מובן שצריך להיות דביקו הכוח הזה לא נפרד מהקדוש ברוך הוא. נפרד מהקדוש ברוך הוא לא יכול לפעול כלום. אבל העניין שלו זה העניין שלו זה לפעול מהחיצה והוא דבוק. כדי שיוכל לפעול הוא דבוק אבל העניין שלו זו עניין הדביקות. שלו זה זה עניין חיצוני לפעול בחוץ שם כן עיר וכתחיל כל עניינו זה שמור מאיר אז א זה מחתחיל לעניין של הזה זה גילי המוער אנחנו רוצה עליי א ככס לנפש לפעמים לפעמים זה לא דרך הבדל בין רוצה לבין ככס רוצן אוכס הרוצן הוא הרוצן זה מה זה הרוץ הרוץ איננו מצרוץ הרוץ זה נתן זה הטויס הנפש נפש נותה למשהו נפש נותה לסיכון נותה למיסה ותה אז זה הנפש הטוס הנפש אין הרץ נצמ מצגלו שספשו של הנפש ש כן הכי כחס כח זה כל לא שך לנפש אז זה גם כן נפש זה כוח נפשי אבל זה לא עניינו זה כוח עניינו זה לא הנפש זה הבדל בבית זה סקין אין מצי סמיש למרות שם קרקן מציא זה מצי של חוכמה מציא של חסד זה לא זה לא זה לא עניין של אינסוף עניין של א מציאות מסוימת לפעול פעולה מסוימת אבל מציא סממש כי זה הכל הכל דבוק בנפש הכל זה מצד הנפש זה בקרח הנפש לא נפרד ונסוף מאיר מסבש בסך והינו לאורסקו המר בצילס ממש בקדצילס שמאיר בהם והגיעו ממש וגם שזובן ספחצניס לבד שאין זה מהוס עיר המצל אליה כי מפרוש לבד חול כנדה ‏Ja. אפילו שאתחים על אר שאר זה הגיל הנפש ונכנס לנפש אבל העניין של האר הוא שהנפש מתגלה על ידי ספיר מתגלה נפש זה גם כגיל הנפש אבל בסדר ביחס לכלי אפשר לקרוא לזה דרך צרות רגע בוא בוא בוא נראה מה שנס טוב זה האמת זה עניין מאוד כללי זה רצי להסכל יש הרבה דרגות חיציין אבל אפילו נדבר על האר שעניין של האר זה יגיד מר כמו שדיברנו אבל אנחנו יודעים שגם האר אפילו שהאיר בכל נקרא פושט עיקר הסיר הזה בכל הכלם זה ספיר משה כן העיר העיר הוא כוש אבל בכל זאת כתוב מבואר שגם העיר יש באיזשהו ציור דק הרבה שיטות בזה שוטים מצוורים יש יש הרבה הרבה שיטות חסידס לפי כל השיטות יש איזשהו של ציר בארץ אבל מה כ למה משום שאי אפשר לשון גילר בלי ספירס שמדובר למלה בלקוס גילוי מה פשט גילוי צרי באור יודע שיש גילוי של חשמל מתפשט אור בחיצוט מסוים זה חומר מסיב שמדובר למה שיש גילו אלוקי מה זה גיל מה מה מה הפך את מה הפך את העניין האלוקי לגילה בזה שיש לו גד יש לו ציר מסוים כמו שנגיד אצלנו בסי שאתה עסק באיזשהו סוגיה אתה מתקשה מאוד לא מבין בסוף חריבו הגיע או ברוך השם הבנתי את הבנתי את הרעיון הבנתי את הספר מה קרה איך הבנת אני הצלחתי למצוא איזשהו הגדרה לעניין אז תפסתי את העניין אז אני אז זה נקרא גיל גיל שאתה עשית איזשהו ציור איזשהי הגדרה אז זה ניתן לי תפיסה אז גם בל אי אפשר לשום גיל בלי ספירס אז מה הפשט שאנחנו ש האר עניין אינו של זה גיל המילוי זה גילי >> זה גילוי איך זה מתגלה בצור של חוכמה, בציר של חסד אז מה זה לא חוכמה שעניינה לפעול חוכמה כמו שדברנו קודם לגבי הכלים כאילו דיברנו עניין של הכל זה מה זה הספירה שם עניין לפעול ככה חוכמה זה לפעול חוכמה זה עניין חיצונית לפעול בחוץ ש כשנדבר בארספירס ש עניין של חוכמה באר חיר זה אר זה ארזה זה גיל לוקוס איך אלוקוס מתגלה מתגלה בציור של חוכמה בציור של חסד אז הכל גיל לוקוס אלוקוס מתגלה בבניין של חוכמה בניין של חסד שוב לא עניין של החוכמה לפעול חוכמה כ לפול בחוץ איפה הכוונה היא שיתגלה לו ה הכיוון הפנימי לא חיצוני כן הכיוון חיצוני לפחוץ וא לא זה שהאור יתגלה גילוי האר מה זה מה הפשט גילוי האר גילוי פשט ש שיש שהוא ציר אז זה יש גם בער עניין של הספירש אז לכן האר שבצילס הוא האור האור מער הקו כי הוא כי זהג ללוקוס על ידי משהו על ידי ציר מסוים של שניות >> מה שניות >> שניות >> למה לא מספיקס חצים ששמח יש פה שתיים חמנ דחה >> בסדר שאלה שאלה טובה להבין איך הציר בספיר גם ועל הכלים אין גם על הכלים יש בעיה גם הכלים זה גם אלוקוס >> שעה 11 >> בסדר שאלה זה לא נגיע פשר פעמים כשבר על זה אחרי זה בכל מקבח לבד שזה מוסר ראש השור לבד כנד בכל מקרים זה מוס אחר חס ושלום כי האורמש מארסוף המצב ברוך האורסוף המצוח עניין לפעול פעולה של חוף של חסד ש שאני מדבר על כלים שאינם לפעול אז מה העיקר בכלי ה מה העיקר בכלי ומה מה ומה התנאי מה האמצעי מה מה העיקר בכלי ומה האמצעי בכלי העיקר זה המציאות שלו עניינו זה לפעול חמו כוח התנוהי שבן לפעול תנועה כוח חס היא לפול חס אבל מה אם הוא לא יהיה דבוק בלוקוס לא יכל לפעול אז לכן צריך לכן צריך גם כן דויקס אז המהוס קודם המהוס העיקר של הכלי של הכלי זה המציאות שלה והדביק זה תנאי זה מצעיק זה שיוכל להכלי למעלה את העניין שלו צריך עוד דבוק במקור כמו ש קח התנו מה העיקר בקח התנועה קח התנועה שיכול לפעול אבל זה תנאי צריך להיות מחובר לנפש המחוברים שלא יכול משן כבור זה לא ההפך עניין של האור זה שאומר יתגלה אבל איך להתגלות צריך להתנסות באיזשהו ציר מסוים לכן יש פה ספיר אז בשביל שיוכל להתבצא הגיל אבל לא הספיר זה העניין העניין זה גיל לוקוס ובאמס אז מה רוצה לומר בזה ששבסיר בספירציל יש עניין של יש מוס אלוקוס על כל על האור הפור >> על כלים >> גם שגם שבחצי סעיר לבד שאין זה מוס האור שבכלים בוא להגיד לא האור של הציל ש מצד עצמו לאור הפושת פה על האור שמסלמבש על הכלים כביכול >> לא על העיר העיר שם הכלים >> שמסלבש בהם אבל פ שהכלים עשו את זה >> מה >> שהכלים עשו את זה מה מה שהכלים עשו את זה >> הכלים עשו את הצירור כי זה מו אתה מחזיק את המרו וזה הם עשו את החיצוניות [מוזיקה] מי זה מי זה מי זה מי זה פה המועד הקילים שמה קודם ויש לזה נגד דקים דדה כן ארבעה משלים האלה שזמו את המחזיק את המרו נגד הקילים שעברנו פה שאני הולך על האור ש מצטמצם בפי דברך מה השאלה פה השאלה שלו מה הוא שואל השאלה הוא רוצה להסביר של הכלי מה השאלה >> לא הוא רוצה להגדיר מה ההגדרה של האור בגל שול פה על האור הוא בעצם על הסול לא רוצה להגיד מה היחס בין האור אינסוף לבין האור בקיילים אפילו שזה לכאורה זה אותה מהות >> יש אור בקיילים ויש אור חוץ מזה לא הבנתי מה >> כן יש את האור זה שהוא מתלבש בקי יש קיימים ציבות מי >> זה כל העניין של אור יש את האור שהכשיו ירוגן בכי זה לא זה לא אור לעצמה זה אור של בקי בקי הולך ביחד נכון ציור מצד הקי [מוזיקה] בגן לא למה זה שאתה הולך בפוק הוא מגיע לזה באיזה הור >> הוא מגיע להסביר למה הכלי בעצם יש לו כן את ה כי יש לו את האור הור האור שלי >> האור שבכלי >> כן האור שבכלי שבכלי אבל לא יש את האור לפני שהוא בכלי זה לא מדובר יש את האור בכלי זה מה שבא לג מה האור שבכלי לעומת האור לפני יום לעומת האור קל אור הקל זה אור שלפני הצילס >> כן להגיד אור שלפני שהוא לבז בקיים >> לא אבל זה לפני הצילס לפני שהוא ב >> הוא לא באציל למעלה מהצילס >> לא הוא גם מגיע להציל זאת אומרת אור הקו שהוא מגיע לציל זה הקו המאיר בעצמו שעון שמות קת להציל בוא יש זה בדרך בדרך כלל נגד הקד צילוס מרק מאיר גילוי ארנסוף זאת אומרת בלזה סכין אין מחסיל ממש זאת אומר שהוא מדבר פה בגיל ארנסוף בשלב כזה באיזה שלב של גילוי שהוא הסיבה לכך שהכל אין מכנס מציא ממש >> התוצאה שהאור מתלבש בהם ברור זה מכריח שגם הכלים עצמם לא כאלה כי הכלי של >> מי מי גורם מי גורם לכלים שלא כנס מציאס ממש עם עצמם זה הם מסת מרובה זה חיצוני מישהו מלכתחילה >> זה כמו מועד המס מרובה מה גרה למועד שיהיה מועד כי הוא חיצו עם יסור הכלי עצמו חיצו זה מה שהביא קודם שהוא העריך קודם ש קודם יודעים במשל המתמרו אמר שזה נקרא יס השכל של הרב >> הוא אומר שאין זה מיס אומה כאילו מתכוון מהות הראשים זה הכל זה רק אף רוש זה מועט אתה לא רואה פה אבל בכל זאת זה מהות ממש הוא נותן לו מהות ממש לא מתכוון ‏M. [מוזיקה] הוא אמר משפט קודם לגבי הקיצור הוא אמר וגם הקיצור הוא גילו יור שכל רק שבחינת חיצוין יוסור השכל משברך המקבל הקיצור עצמו הקיצור הזה מה הוא או הכלי הוא הכלי עצמו עצמו לא מה אתה רוצה להבת מה אתה רוצה להגיד כמו שדיברנו פה לגבי אור שיש באור ציור זה לא נוגע לפה דבר על כל שני קילים קיבלו הפרשה מביאים את האור >> כן אבל הזמן דר של הכלי לאי את האור אבל להגבי את האור >> אז הוא מגדיר איזה איזה אור מוגבל יש בקליור מה ההדרה [מוזיקה] דבר על האור שמובל בכלי לא על שהוא לפני מצד הכל כי הכלי הוא כי הכלי הוא מבחינת מכלי הוא שייך כי הכלי עצמו שייך שמוכן [מוזיקה] זה המבגסוף סוף זה שהקליף הום מצד עצמו הוא לא שייך בכלל בקיצור מצד מצד בסדר לא מציור של צריך להגיד ציור זה חיצה זה מת לא >> סתם שנה חדשה שטר באמת אומרת ככה מה הבנתי בוא נגיד מוזיקסרבר אז קודם כל יש היצירה של המועד איך נוצר המועד המרות ולכן המועץ הזה מזיק סמרות איך הרב הרב מקצר את העניין מועט מאיך איך מה זה נובע מועד מהסליכו של הרב הרב אצל הרב זמרובה והוא עשה את המוע ולכן המועת הוא ממהוס המרובר ולכן והוא מכיל בתוך התמר שהתלמיד מצידו שהוא לומד את המועדת הוא יכול גם כן להגיע להשי יש לו השגה יש השגה במרוב לפי זה לפי זה שאנחנו מדברים על כבר נגיע לקירים דצילס אז אנחנו מדברים על אור אינסוף שהוא מהווה ואת הכלים אז הכלים הכלים זה המועד [מוזיקה] רציל שמיר גילר אינסוף מאיר העניין עצמו כאילו המרוב מאיר השכל מאיר השכל אלא מה האור הזה בא לברוא בא לעשות את הכל כן אז הוא אז הכלים זה המות זה המרובך שיוצר את המת ולזכל אין מכנס מציאס ממש אלא מה שאין מצב צדיבן אבל מה הכוונה כנגיע לעניין שאומרים אין מכנס מציא ממש כלומר כמו שאמרת לא מציוס ממש כנינו הוא קשור עם המרובה אני יכול להצי שמש אז זה הכלים זה בחינת כנוח מה שאתה אמרת כלים זה המועד ולאנו מבחינת מצי ש קודם ג המועד שמות ממוס השכל לא משהו אחר ממילא ממילא ה הרקלים אין מצמיש ועיר דינסוף מאיר מסלב מסיכו זאת אומרת זה כמו שאמרו במיר במועד אחרי ששתמוע במועד מאיר המרובה נמצא מרובה וחינו ט זה זה בעיר תסוף מיר מסלבש בסיכום זה המרוב שנמצא במועד שכאילו הוא לא במציא ממש מור מתלבש בתוך האור הסכה מרב בצילס הרב כנסלב שוסממשמ בכל דצילס שמאיר בהם בגילוי ממש [מוזיקה] הורסה מרצילס שלממש בקם ציל שמר בן בגילוימש זאת אומרת שבציל שסוק עשה מחוסמר רובה הוא נמצא כמו שמר בגלל שמות עמות מתו מהוס לא מוסכת אז המרו מאיר בתוכו לא הוא לא מתעלם בתוכו כי כ האור מרכים את הצילוס זהו בסדר נכון זה אמרת נכון וגם שזו מבחינת חיציני סעיר לבד שאין הוא עיר המצל כי מפרוש לבד כן ממילא הזו מהוס ממש לא מוס אינסוף הראן זה מוס אחר חז כי זה זה נקרא האור והוא סזיב ככה כתוב על השם יאיר דציל שמיר בצילס זה מה ש מה שדיברנו קודם זהזה זה גם נכון לגבי העניין הזה שרק למה זה נקרא האור הלבד משום שהוא זה זה זיב זה זיב למה כי הוא בא הוא בא להתגלות על די משהו קני זה מוסך חזון כי אור מה משמר אינסוף המוסף מהצבור חושב שזה נכון מה מפריע לו גם >> אז זה לא זה לא מחוס ממש >> מה האור האור האור שמיר האור שמאיר בציל שמאיר בכלי זה לא מחוס אינסוף זה רק האורש שלו זה כז >> אה >> מי אמר שזה >> זה הסוג הסמוז מזקסמרוב אנחנו זה סוג הסמוז אבל זה מוסזי זה לא מוס זה מוסזי מוס לוקוס יש לא ידי שמתי מה שמ כלים להציל את זה בעצם כלים אחר בכל מקום >> זה ברור לא תכוון את זה זה הבדל מהותי כי אם ציל זה לוקוס זה כוחות אלוקים זה גט לחיקיך כאילו אם זה דביע זה נברואים אתן גם את ה את המקוס שלזה המועד >> מי שר שמה >> מוס הזיב זה האור הזיב זה האור כלי בגלל שהכלי גם כן לוקוס אז אז הוא יש מאיר אצל מחוס האור שהוא שהוא מחוז זה מאיר גם בכלי המועד מחזיק המוע כן המוע מחזיק שם רוב זאת אומרת שבכלים מעיר איר אינסוף יש לו גיל אלוקוס למה הוא בועד? כי הוא כי הוא כלי הוא מציעץ כי העניין של עניין של כלים עניין של כן שזה זה כיס אלוקים אבל זה מה שבנו פה בהתחלה זה כיס אלוקים אבל אזה כיס זה מצ >> יות זה לא כוז אז מה זה לא אז זהם אותו מוז אבל זה כמה שכס הנפש כמו שכס הנפש ככס הנפש לגבי הנפש זה נקרא מוט מועד אפילו גבי הרוץ נגיד למקי חסים כבר יש לה מציאות יש להם מציאות משלהם זה לא מציאות אלוקית אבל זה מצות משלהם אם תשאל את ה אם תשאל את הכלים תציל לשמינם תשאל חוכמה תציל שמיים נגיד חוכמה ואם תשאל חסד ציל חסד עניין חסד אבל זה חסד אלוקי שכבאר תשאל עיר מה עניין אחד אני גיל לוקוס אפילו שהוא גם כן באופן של שהוא מתלבש בציור בסירות אבל הוא סעני גיל לקו זה המחוש שדיברנו קודם עם הראשו גם אתם גם [מוזיקה] שמרו בכוונה שזה גיל אלוקוס לא מצייס אלוקוס גיל אלוקוס לא מציא כ נקרא מרובה והכלי הוא מציא לא מציס משהו מציא מצלוקיס מציס באלוקוס גוף לא צ אז ה אז האור נקרא מרוג בהכלי כי האור הזה הוא גיל לו קוס לא מציא לא מצי והכלי בגלל שכלי גם כן לו כוסם אותו מקוס אז ‏Eh [מוזיקה] מהור שמתלרש בכלי לבין הכלי בעצמו איפה יש את ההבדל בהגדרה בין האור שהתלבש בכלי שעליו אנחנו אומרים שהוא עושה חלקי בור ממש זה סעיף לבין הכלי בעצמו מה אנחנו נכס את הכלי בעצמו >> מה ההבדל בין המוע לבין המועט יש שמעוסק את המרובת שואל שמסיק המועץ שלא גם הכלי עצמו הוא מועט מחזיק >> הכלי עצמו הוא מועט הוא מחזיק מרוב מי ירוע מרוב גם הכלי בעצמו והאור שלו מזיף >> לא לא אמרו בזה האור הרי אמרו בזה האור ככה אנחנו קראנו לו אור שהוא רק זיב שהוא גם כבר מועט מיחד >> לא לא אמרת הוא לא צבע אתמרו לא זה אפשר למרות שלא מרומיתי כאילו לאוסמם שלא מוסמוס רק האורך הוא לא המרוב באמיתי אבל הוא בעניין של האור אבל הוא האור האלוקי אנחנו נקרא מרובה הוא גיל אלוקס הזה משבנים ש >> שמה >> הפרט הזה משבנים שלובה הוא גם לא מוב כמו שהוא >> אה בסדר לא חייב כל משלו הוא בעניין שם לומדים אותו >> אבל זה כן מה זה מתבטא? מתבטא לומר מה זה מתבטא התוספת הזו שכלים מחזיקים את האור מותמזק שהכלים יש להם ביטלור אז אומרת הכלים יש להם בזל האור אפילו אפילו שהכלי מצד עצמו הוא גם כן לרוקוס ישודקוס מה שדבר הכל אבל אבל המוז שלו זה זה המציאות שלו מה שדיברנו שהכלי מאיר בו האור אז הכלי מתבטל על האור ו מתקל על האור או לבוא ידי ביטל די ביטל אמיתי או לידי אדוס אמיתי שהכלי הכלי מצד עצמו הכלי מצד עצמו הוא הוא עניינוזהשפוע למטו זה לפעול חיציניס שמקלים מאיר האור והוא מתלבש בו שהאור הוא אצלו מאיר האמ של אלוקוס הפך אז זה פל זה פל ביטל בכלי הכלי מתבטל על האור האור שמתלבש בכלי פל הכלי מתבטל אל האור ש אבל נגיד זה ביטל מלמד למיל אצל האור הביטלו טיבים עצם הפציו שלו בכלי אפילו שהכלי יהיה לו את הביטל של האור אבל אצל הכלי זה יהיה מלמד לו למילו כאילו שנאמר אפשר אפילו נאמר שאצל הכלי אצל האור הלוקוס בפשיטס ואצל הכלי לוקוס בסחצס כי המצו שלו מצד עצמו כן מצ ושמהיר בו האור אז יש בו אז א הוא מרגיש את את האמת שלוקוס פם פנימי [מוזיקה] כן צכל צכל הדביקו זה דבר נוסף זה העיקר זה המציאות של האור מתלבש בהם אור המתלבש בכלי זה קשור קשור גם מה שדיברנו על עניין של א [מוזיקה] זה שהקלים יש הכלי ויש הפנים מסכלים צלים שכל הדרות שלדיברנוש בשמאיר האור בכלי זה הכלי מתבטל על האור ומה מה יהיה מה יהיה התפקיד של ה כל הצילס ענין לפעול בסדר מה הם יפעלו הם מצד עצמם עניינם לפעול הם יפעולו מציר של נברא שבקצ מאיר בהם האור ואז יש דוקוס אמיתי בורא אורץ לאור הדביקוס אמיתי הביטל אמיתי זה מותו של האור הרי זה ביטל ודוקס בקוס הביטל אז הכלי מקבל את האור אבל לא נהיה אור הוא נשאר כלי במצח אנחנו כלי מתאחד עם הזה של סלב של שעיר בכלי שהכלי מתאחד עם האור הוא מקבל את ה הוא מקבל את משנה את הציור שלו הציר שלו משתנה מקבל את הציר של האור אבל נשאר כלי אז מה הני עניינו אבל העניין של זה מצייס אז העניין של הכלי יהיה להביא לו בתוך המציא כי ה העניין הזה שלמות הכלי מחזיק את מה משמעות הדבר שאני כלי ומתבטל על האור יש לי את העניין של האור אז אז מה תיפה לי זה פעולת התפעל אתה תפעל פעולה שלך מה מי אתה מה העניין אני מציל שמחזיק אלוקוס שבטלוקוס מתאחד באלוקוס זה אבל מציא לא הפך להיות נשאר מציא אבל זה מציא שכתבו כמה לוקוס אז הוא יברא נברואים כאלו מציאס כאלו נברוא מציאס מצו שיכול שיכול להיות גילוקוס במציא שמציא של נברא כאן כמציאס כזו שיכול להיות ש יכול להעיר במלוקוס זה הבדל מנקלים מצד עצמו רבנו שמזיקסמרו ושמאיר את האור בתוכו הוא כלי הוא עניין של כלי זה לפעול לעשות מציא זה האמת היא שזה הוא נותן כל הביטויים האלה למצוב זה נותן עוד איזשהו כלי עוד איזשהו דרך כיוון מסלול איך להבין את העניין של כלים כלים ארס לחיבור ביניהם אבל לא מפרש את כל הפרקטים של זקן אז ברור לנו שבכל יש חיציני סקל אמצעי סקים פנימי מסקלים זה אנחנו י יכולים פה להסתבוך לגמרי אבל הכל נכון יש יש א יש חיצאי ניס כלי שהכלי כאילו הכלי פועל חיצאי נסי פועל בשן אברואים כאילו מרמות מצד עצמו בלי המרוב שבתו יש הכלים כמו שאם המרובה אז הגדרות האלו נותים גם קצת כלים איך איך איך איך להבין פעולות שונות של הכלים אז חצי נסתכלים צלס זה פחות מעניין מאוד לנתח את זה >> איך זה ימצוא סופ >> אה או בסדר צריך לדעת מה זה מצועץ מה זה חצי מה זה פנים זה >> כלים מצד הפיטל שלו לאור זה יקרה מסתכלים >> כן נכון איך שהוא איך שהוא מקרוב שהמרובה מאיר בו ואז אז המתבטל על המרובה אבל נשאר נשאר בועד אבל הוא מרובש לא כתוב שג >> מה >> שר לא יהיה כתוב שהמון בגיל מה זה בהלם זה לא בהלמם כלומר א בהתחלה בהתחלה של התמית זה מועט אבל כשמתעסק עם המועט יותר ויותר לאט לאט הוא מגלה הוא ממיר במרובה לא כמו אצל הרב שמחתחיל למרובה אבל המוות כאילו המת כאילו מזדכך והוא מגיע למגיע שעיר המרובה אפשר לדבר שזה מעיר >> כן שהצד מדה דרבי כן אנחנו מגיע בסוף למרוע טוב בסדר >> רק נחשוב שהקופו מדבר שבקים זה אותו דבר >> מה >> האור שמו דרשמה כלים זה אותו דבר >> לא אומר לך אין מניין שהראש מקבל את התורה בליב דש >> על מה האור שב תשובה שזה וזה נגד נגד הל >> לא זה ארש נגד ארב לומץ >> הוא מסבירתחלה שהאור שמגבל לידי הרשו על זה הוא מביא ארבע ממשלים על האור שמוגבל >> כן >> וזה עצמו כנגד הל ה כלים של מה שכלים אבל כלים של ארבע הכלים מציל זהמות מות סמרו >> כלים הם תוצאה של האור המצה זה תוצאה >> אה כאן אומר שהאור שמבעל ידי הרישו תגיד באפילו זה נקרא מועד מביאה כן >> האור שמובע לידי הרשי פה לזה הוא קורא כלים ציב לא את המושג כן זה עציב זה לא זה האור שמגבל לידי הראש >> זה הוא קורא פה את כל ה שבוע שעבר אמר שזה כביכולות תוצר תוצר >> זה אור בכלי זה אור בכלי נכון הכלי הוא תוצאה של האורמצ האור רוצה להגיד שהאור זה האור המתלבש בכלי של אומר זה גילו זה מאור בעצמוזה לא מו זה לא מוכר הקד אומר שזה אור שכל אומר >> מה שפה מס הק הכלים זה מה שמגבילים זה הראשי בלי גזרוז שליש