מוסר מלחמה יהודי | הרב דוד דודקביץ, ראש ישיבת רועה ישראל | כנס אסופות ה-4

[מוזיקה] טוב שלום וברכה בוקר טוב סורות טובות ייא רצון שהשיעורים הללו ש לומדים ה באמת תורת המלחמה של גאולת ישראל ושל תורת ישראל יהיו תוספת כוח ועוז וגבורה של קדושה לכל חיילינו בחזיתות השונות ו שיעטרו הרבה רחמים על כל בית ישראל מבקש להקדיש אותו גם מבחינתי לתלמיד יקר שלנו יונתן לובר שהיום בנו נכנס בבריתו של אברהם אבינו אז אמנ שכל אחד מבין עד כמה זה מרגש שד נשמתו ושאר הלוחמים שמסרו את נפשם למען הגנת עמנו ונחלתנו בארץ הקודש בעוד שבועיים נקרא בהפטרת זכור מהסיפורים החשובים על שאול ועל אמלק שאול בעקבות ה כישלון שם מאבדת המלכות מתי מתעורר אצל שאול הבלבול איך לנהוג למרות ההוראה הברורה של הנבי שמואל מתי מתעורר הבלבול הזה חזל דרשו פסוק מעניין מאוד כתוב הפסוק אומר וירב וירב בנחל חזל אומרים שעשה שם ביטו בנחל מריבה על עזקי נחל אל מה פשט המילים תכף נברר קצת את דרשת חזל מה פשט המילים במילים וירב בנחל הפשט הוא לא מלשון מריבה אלא זה כמו א' חסרה כלומר ר הוא השכיב מערב בנחל שאול השכיב מערב אם יש פה לוחמי חיר אנני יודע אם זה מערב כוכב או מערב מסוג אחר השכיב מערב לראות מתי המלא עוברים כדי לפגוע בהם כדי לקיים את דבר השם אז איך חזל דרשו מהמילה וירב שזה משמעותה א' נחה חסרה את המילים ו ירב מלשון מריבה חזל אומרים שהיה לשאול מריבה עם כולו יש כאן מקום לכבודו יש גם לאחרים בני 40 30 20 ומעלה מוזמנים יש פה כמה מקומות ופה תרגישו נעים הנה אז איך חזל הבינו את המילה הזו למה הם פירשו אותה לא כפשוטה ויער מלשון מערב למה הם פרשו אותה שהוא עשה מריבה לענייני עגלה ארופה אמר כך ריבונו של עולם אדם אחד שמת אתה עושה כזה עניין בעגלה ארופה פה אתה אומר לי להשמיד עם שלם ושם התחילו הפקפוק שלו ביחס לסוגיית מחיית עמלק מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק הפשט האמיתי הוא ששני הדברים הולכים כאחד אנני יודע כמה יושבים פה לפניי שכבו בערבים יש פה כאלה שכבו במערב בחורף או בקיץ מה עכשיו אז גם כאחד ששכב במערבי בלבנון מלחמת לבנון אני יכול לומר שכל המחשבות עוברות במערב כשאתה שוכב קר זה לילי ארוך מעייף משעמם אתה אמור לשמוע איזה קולות אנחנו שרבנו הרבה מערבבים על נחת מעל נחל בהירות דוד 51 של גולני אתה מחכה שעות שעות רגליים קופאות המוח עובד מחשבות יתרות אבל עיקר הבעייה זה לא זה תמיד תמיד נמצאים במערב כפי מידת הכוננות וההזדהות עעם סת הערכים שאיתו אתה תלחם כך יהיה הלחיצה על ההדק ומי שבמערב יהיה לו מריבה עם עצמו פקפוק פקות זהב די ביטוי אחרי זה בצורך לקפוץ מהמערב ולהילחם לפני שנים בלבנון השנייה לוחם חשוב מאוד לא יצן את שמו כדי לא לפגע בלוחמים אחרים ח לוחם חשוב מאוד באחת הסיירות החשובות של החיר נפל ונהרג בלבנון הייתי בהלווייה שלו בהספדים הלווייה משפחה חשובה וכך סיפרו בלוויה שהוא שכ בלבנון במערב עם עוד כמה לוחמים נתקלו במחבלים היו צריכים לקום להסתער הוא קם והסתער אחד מחבריו שה עם כוח אש משמעותי לכפות ולהסתער לא קם אותו בחור שלו קם לא היה פחדן ולא היה עם חוסר יכולות לחימה אחד מקובי משפחתו המאוד קרובים היה מהלוחמים הגדולים נגד המלחמה בלבנון הוא קרא לה בשפה שקראו להם אז מלחמת יש ברירה כלומר מלחמה במילים צחות ולא מכובסות מלחמה מיותרת לא מוצדקת או לא מוסרית יך אומרת הגמרא בסוכה בשלי סוכה שוט דינוקא בשוקה אמ אבוה אמי אימי מה שאומר ילד ברחוב אם בלגה אומרת לוקוס לוקוס א מתי אתה מחלם אמנם של ישראל מדברת בזלזול בוטה כלפי המזבח היא שמעה את זה בבית במשמרת בלגה לכן כל משמרתה של בלגה נענשה יחד איתה ו לטעם אלו שתיארו את זה הפקפוק האלו אכלו את אותו בחור והוא לא העיז לקום להסתיר לא בגלל שהוא פחדן כי בשביל מה ללכת על מלחמה לא מוסרית סוגיה הזו של מוסר המלחמה היהודי וידיעה שהרוח היהודית של התורה היא נותנת את העוז וגבורה במלחמה ואת יכולת ההכרעה בקרב ידיעה קריטית דעקה שיש בעיה קשה מאוד שאם תבדקו כמה ספרי הלכות שבת או איסור והיתר או טהרת המשפחה או אפילו חושן משפט יוצאים כל שנה כבר לא מדבר כמה הגדות יוצאות כל שנה או בשנים החולות כמה פרשנויות למגילת אסתר כל שנה לעומת זאת כמה ספרים יצאו בתורת המלחמה א' עד לפני 70 שנה וב מאז לפני 70 שנה נער יספרם אפילו תבדקו פה בשיעורים שיש יש פה עשרות שיעורים כמה מהמהם עוסקים רשמית לא יודע מה בסוף יעסקו רשמית בסוגיית מוסר המלחמה היהודי מה מותר ומה אסור שהיא שאלה קריטית במלחמה הזו היא שאלה היא התה שלה עוד יותר גדולה עד המלחמה הזו האם מותר במקומות מסוימים לנהוג בדרך כזו או בדרך אחרת היא כל הזמן צפה ועולה ומי אמור לדבר בה אם לא התורה דעקה שקרנו מאדמת גלינו מארצנו לא נלחמנו מלחמות הנה בראש העמוד שנמצא לפניכם יש דברים של הרמבם באיגרת שהוא שלח לאחת הקהילות הבאתי את זה מהמדורה של הרב יצחק שיל שליטה לא תעסקו בלמידת מלחמות ולא בכיבוש ארצות והרב זצל באגרות ראייה מתאר את זה באיגרת מפורסמת וחשובה חביבו תלמידו רב מוישה זיידל איגרת ארוכה בעניני המלחמות אי אפשר היה כלל בשעה שהשכנים כולם היו זאבי הרב או זאבי ערב זאבים כולנו מסכימים שעה שהשכנים כולם היו זאבים ממש שרק ישראל ו ילחם שאז הוא מתקבצים מחלים חס ושלום את שר איתם רב ש זידל אמר אולי אפשר לוותר המלחמות אולי הם מוראים אולי לא השתמש בביטוי הזה אני מניח זה ביטוי מודרני אולי כבר הכל מורט גר זב עם כבש ומלחמות זה לא אופיו של האומה הזו אנחנו לא הלך רב אחד תחיה אנחנו סולדים מם מלחמות עקרונית כי השם עוז למו יתן שם בר אתמו בשלום זה אופיים של ישראל אנחנו לא בנויים על חרב וקשת של אומות העולם לכן אפילו כשאנחנו נלחמים בחרב וקשת חזל בערו שזה חרב וקשת שיש בה יחד איתה צלוי ובקשתי תפילתי וטוב בקשתי לא היה בריירה אדרבה היה מוכרח מאוד גם להפיל פחד על הפראים גם על ידי הנקות אכזריות רק ם ציפיה תוך כדי המלחמה תמיד אנו ציפיה גם כשנלחמים מלחמה חזיתית קשה כולל מעשים של דוד המלך לעיתים בתורת המלחמה כשהוא רוצה להרתיע את אמון אחרי שהם הרגו את וריו אני מניח שזוכרים פסוקים מפורשים בתנך אז הוא משכיב לפי החבל שניים למית ואחד לאחיות אבל דוד המלך זה לא תורת חייו תורת חייו זה עדינו העצני הוא יודע להיות חזק זק כמו עץ במלחמה אבל כולו עדינות נמנ ח שהים עוקבים אחרי שמות הנופלים ואחרי סיפור חייהם הכמות העצומה של לוחמים עזי נפש מלאי גבורה מסירות נפש כאלו שהם עדינים וקדושים וטהורים היא עצומה תלמידים של חיילי דוד אז ממילא תמיד גם כשנלחמים כל מני הנהגות כדי להשיב להם כגמולם רק אם ציפיה להביא את האנושיות למה שהיא צריכה להיות אבל לא לדחוק את השעה לא לחשוב שזהו תמו המלחמות רק לחשוב איזה מחיר אנחנו משלמים על הביטויים האומללים הללו שהצד השני האויב האכזרי והארור הזה הוא מורטה איזה מחיר שילמנו על הטעות התפיסתית הזו שכבר לא יסג ל גו חרב כנראה איזה מחירים של הקטנה צבא טוב נמנ אח כולנו עוקבים בתקופה הזו הרב מתריע שעם כל אהבתו העצומה לשלום אם נקדים חס ושלום נקרא לזה הכלה פגע אם נהייה בוסריים המחירים של כלל העולם ודאי שישראל יהיו נוראים אבל לא לדחוק את השעה ודע שבהלכה הציבור לא החמיר תורה כלל לדחוק את רוח העם לחסיד כלומר מה זה חסידות פה אין הכוונה גרטל חסידות הכוונה היא פה לנהוג לפנים משורת הדין להגיד כנראה שהאויב בטח עוצה רק דברים טובים אנחנו צריכים להיות עם עין טובה לא כך גודל בבתי המדרשות שלנו למה להיות עם עין רעה מסתו הוא רוצה רק שלום עם אנשי כפר עזה ובארי אני חוזר מסיור אתמול באוף אז כל הלב מתפלץ כולל הייתי באתר בגי ההריגה ובהרי היכן שנטבחו אחינו ואחיותינו אז כלשון הפייטן ליבינו ליבנו על חלליהם אם היו אינינו מקור דימה על חללי בת עמנו זה כמות לא נתפסת ואם היינו מתפתים כמו שהתפתו לינוק כמידת חסידות להגיד לא צריכים להיות ו אז המחירים הם כבדים מאוד רב זצל אומר בלחות ציבור לא החמיר התורה כלל לדחוק את רוחם לחסידות מי שאז הייתה החסידות הכללית נעשה דרך קבע רחובה אני מדלג קצת כמה שורות וזהו יסוד כמה קולות שיש בידין תורה ביחס לסדרה המלחמות נגיד זה בשפה צבאית כך לפחות גידלו אותנו בצבא קראו לזה ביטוי א לא יודע אם היום הוא קיים כשיש ספק אין ספק בוא נקרא לזה בשפה תורנית ישיבתית כמו שספק דאורייתא לחומרה ספיקה ד קרב ל חומרה מה זה לחומרה אל תגיד אולי הוא כנראה כבר האויב מורטה עד שלא באו לך רדוף אויביי סגם לא ישוב עד כלותם אף על פי שזה נגד לפגוע באנשים בבריות המרחם על כל בריאותיו אבל במלחמה שבלעדיה כלל ישראל יהיה בסכנה נוראה זה לשונו של הרב זה יסוד כמה קולות שיש בדין תורה ביחס לסדרי המלחמות ו בעוונותינו הרבים בשביל המשפט הבא בעיקר הבאתי את הפסקה הזו בעוונותינו הרבים לא נתפרשו לנו הדברים לפרטיהם למה אין לנו פרטים ממיעוט השימוש המעשי מאז איבדנו חוסנו הלאומי מאז שלינו אין לנו כמעט שימוש יש הרבה רבנים המון מורה הוראה שעושים שימוש אצל רבותיהם אבל שימוש ביסור והתר יור דע חושן משפט אור חיים שימוש בהלכות מלחמות כמעט אין לפני כעשור אולי קצת יותר כן קצת יותר הגיע לנו ליישוב סנדקאות הגאון הגדול רב שלמה פישר שלמה פישר בהחלט זה הגאון הגדול מניח ששמעו שיעורים שלו ואם לא חובה לשמוע יכול להגיד בשיעור מתי מקורות בציטוט בקצב אש כולם בעל פה סוף השיעור אחד האברכים שואל אותו שאלה בהלכות מלחמה רב שלמ כך עונה ה זוכר את הסיטואציה איך הוא עמד כשההוא ענה את זה פי שאומר לצערנו מאז פתיחתו של רב שלו מזלמן או ירבח הכוונה אין מי שיענה בשאלות הללו תבדקו בבקשה בספר צבא כהלכה בשמירת שבת כהלכתו רוב רוב התשובות ההלכתיות בענייני צבא מרב של מזלמן אבל מאז אין כמעט התעסקות עם זה בדור בציבור שלנו מתהווה אבל אין שימוש בזה כמו שלא שהתחדשו במלחמה הזו אפילו בהלכות שבת מלחמה איך חוזרים מתי חוזרים כל השעות שהסיקו את כולם הרבנות ה הית עוסקת בזה עם רבני הדור הזה שהם צריכים להשיק מסקנה הם מתייעצים עעם גדולי המבינים בתחום הזה הרב נבן צל רבי יעקב אריאל ורב רבי הושר וס והרב דוב ליור אבל לא לכולם אין מקורות זה לא שכתוב הפרי מגדים אז צריך להתייחס להתייחסויות חדשות אבל אי אפשר להשאיר את הזירה הזו בלי שמבט של התורה שהוא האמת האלוקית שרופה שיודעת בין לאזן בין חסד לגבורה היא תהיה מורת הדרך שלנו כי אם לא היהיה השפעות זרות לעתים הפוכות מתורתו הקדושה שיהיו בגדר ממש כמו שנאמר על שאול מרחמות על האכזרים וסופם יהיה להתחזר על הרחמנים וכל מי שקצת חי את המציאות הביטחונית אני יכול לומר את זה בוודאות כתושב ו שמון שנים רבות שכל כך הרבה מקומות של רחמנות על האכזרים המיתה עלינו יגון והנחה ול כן הקשב למידה ולאיזון של התורה בהדרכתה לאופיה של המלחמה ומה מותר ומה אסור ומה צריך ומה ראוי זה המבט לא קוד אתי כזה או אחר שהומצא על ידי השראות של תרבויות זרות האי רבי יצחק הרמה בספר עקדת יצחק הנה כאשר השכיל אדם וידע החפץ והרצון האלוקי במשך הננו מה המצוות והעיירות האלוקיות אחרי שהוא הבין את התובנות מתוך התורה מה לאן התורה מכווונת אין לו להימשך בהם אחר עקבות שכלו האנושי זה לא שיקולים אנושיים בלבד זה שיקולים אלוקיים הם יודעים את טבעה ואת יסודה של המציאות הבורא יתברך דרך תורתו הקדושה מנחה אותנו בדרך הישר והנכונה אבל חוייב להימשך אחר המצווה היערה הזאת הו בהמשך הוא נותן דוגמה הוא אומר אנו שואלים אדם באופן אנושי איך יכול להיות שאברהם אבינו יעשה פעולה כמו עקדה אז מה שבעיני השכל האנושי הוא נראה אולי פסול פסול מאוד בעני הראיה האלוקית הוא ראייה של סגב והוא מסיים שלעיתים אפילו הולכים בשם השם בעיני אנשים מדיניים הם משוגעים כמו שמדברים על הנביאים אני מדלג שתי שורות עד שלפי זה כלומר בעקבות זה שהעולם דן רק במבטים אנושיים בעקבות זה הוחזק עד שלפי זה הוחזקו הנביאים בעני ההמון למשוגעים כלומר בעיני הציבור מי שדן בשכל האלוקי הוא לעתים בגדר משוגע כמו שנאמר הביא לנביא משוגע איש הרוח וכן נאמר מדוע בא המשוגע הזה כלומר המדד אמור להיות לא כמו שמדברים בחוץ המדד אמור להיות שלנו וזה כמדומני נתון ראשון שאני חושב שלבני ישיבות הוא קריטי לא להיבעל על יבוש מפני המלהקים עליו בעבודת השם המלחמות הם חלק תורתנו הקדושה יש בתורה המון הדרכות בהם אין לנו מספיק שימוש בהם אבל הדרכות יש בהם ללכן גם אנחנו נשתדל הפעם לתת את עינינו בזמן עומד לרשותנו סביב הסוגיה הזא בסדר אנחנו מתחילים במכילתא יש מכילתא חשובה מאוד ויקח 600 רכב בחור פרעה במרדף לוקח 600 רכב בחור כדי לרדוף אחרי ישראל מפני מצרים יש לי עוד אחד ספר במקרה זהו זה מה שיש לי פה במקרה במקרה לקחתי אי עבור עצמי א משל מי היו הבהמות יש פ אולי דפים מאחורה פנויים אז אפשר להביא לפה או תודה רבה הנה שואל המדרש משל מי היו הבהמות שהיו טוענים המרכבות אני אגיד אתזה בשפה פשוטה איך יש ג'יפים ומשאיות לאויב לאויב המצרי מה זה הסויה המוניטרי שלנו בהוראת ארצות הברית לתת את זה למצרים לתת להם ג'יפים שיוכלו לרדוף אחרינו על מה מדובר פה ולא רק זה הדילמה ברורה אם תאמר משל מצרים היו על לא כבר נאמר וימד כל מקני מצרים אם תאמר משל פרו היו אבלא כבר נאמר הנה יד השם הוייה במקנך כלומר של פרעה הפרטי אשר בשדה אם את אומר משל יישראל היו לא כבר נאמר גם מקנ לך עמנו לא תשאר פרסה אלא של מי היו של הירא דבר השם אני מניח שגם במצרים לפי זה היה ה בית כנסת שקראו לו כנסת מצרית כוונתי של מצרים שקראו לו כהל יראים כהל יראי השם זה היה קהל הכי מסוכן עבורנו כיוון שהם אלו שאז הם היו יראי דבר השם וניסו את הצאן את המקנה את הסוסים הביתה כי הם שמעו ואמרו אם ריבונו של עולם אומר שתהייה מכה תהיה מכה אנחנו לא כופרים בהשגחה האלוקית כמו שאר המצרים והם אכן הניסו אותם אבל כ שפרעה הוציא צו שמונה אולי אפילו בלי צו שמונה הם יד לקחו את הסוסים ורצו להתגייס לטוף אחרי ישראל נמצאנו למדים היראה דבר השם הם היו תקלה לישראל מכאן היה רבי שמעון בן יוחאי אומר טוב שבגויים רוב טוב שבנחשים רצות נקרא לזה בשפת הרב קוק שאי אפשר לדחוק את רוח העם וזה יסוד כמה קולות כי ספק פה עלול להיות ספק נפשות המרחם על האכזרים לספוג אחרי זה כזה אכזריות כלפי הרחמנים מהאומה שלו ל כן רבי שמעון בר יוחאי המרגיז ממלכות זה שלא נרטה מלדבר מול רומי בגמרא בשבת דלג לא נרטה גם מלהביע במכילתא את דעתו וגם בירושלמי פעם נוספת דבריו של רבי שמעון בר יוחאי דברים דומים תשימו לב שבירושלים יש משהו מעניין הפניתי לירושלמי אבל אין את זה בירושלמי יש דילו תני רבי שמ בן יוחי הטוב שבנחשים רצו וכו כשש בנשים בנת כשפים וכולי אין פה טוב שבגויים הרוג מה קרה במסכת סופרים יש אפילו עם תוספת חשובה אנחנו לא שופכי דמים של אומות העולם אומות העולם תמיד כת ריגו אמרו אה לא אכפת לכם מדם של גויים טוב שבגויים לא הגרסה היא גרסת המסכת סופרים תני רבי ש בן יוחי הכשר שבגויים בשעת מלחמה בשעת מלחמה לא לא סתם בשעת מלחמה חס ושלום אחרת מה פתאום אבל בירושלמי הצנזורה שלחה את ידה אם אתם יכולים לרגע אחד תעברו שמאלה לעלי תמר הרב תמר היה חי בארץ בימי הקמת המדינה תת חכם מופלג יש לו פירוש על הירושלמי פירוש עצום ספרייתו אחרי מותו עברה לישיבת הרציון מי ש מכיר את הספריה הגדולה והיפה של הרציון שם נמצאת ספרייתו יש פה חברה מה הרציון במקרה נכון מכירים את הספריה שלו למטה עכשיו אתם יודעים במי מדובר גם אתמר יש שם סתומ גם את פירושל הירושלמי היה גאון עצום היה גר בתל אביב והוא כתב ככה אני מניח שעכשיו הראשי תיבות יוב שכם לא כל כך מוכרים תני רשבי הקשר ש בגוים הרוג כן הוא בדפוס ולנה ודפוס או קושת או קרמונה ונשמתה הפסקה בדפוס זיטומיר למה נשפטה בביק הצנזור הוא הוריד בכלל מהירושלמי את המילים טוב שבגויים הרוג כי הוא פירש אותו שהכוונה היא חס ושלום פירוש מטאה שאין לדעת רבי שמעון שום איסור בהריגת גוי אפילו כשר ש בכשרים ולכן צנזרו את זה מה ירושלם יתרה מזאת מפעת הזמן אם אתם יים דלגו שנייה לסוף דברי לתמר המאמר הזה ה נמצא גם בבבלי שאצלנו הוא לא נמצא בבבלי אלא שעד לפני קום הצנזורה עוד לפני קום הצנזור הסופרים השמיטו מאמרים כאלו מפני הסכנה זה לא הצנזור אלא מה שנקרא בשפת הישיבות הבחור הזצ או החכמים אמרו אם זה ישאר כתוב שם ידו שכל היהודים רוצים לשפוך דמם של גויים לכן עלי תמר המקום שעליו דילגתי באמצע דבריו כתב גח וכן לפי הגרסה הקשר ש בגים עוד מעט נראה מאיפה הוא לוקח את זה לא במסכת סופרים הכוונה לגוי שהוא חשוד בעיניך אבל לא לגויים שמגלים רצון טוב אמיתי לישראל ודאי שאנו מכירים אותם בכל לב מתפללים לשלומם טובתו אני לא יכול להימנע מלקרות את המשך דבריו הנה מלחמת העל מלחמה העולמית הראשונה וחורבן ס מלחמת העולמית השנייה אר איך נכונים דברי רבותינו זל שכן היה שף מי שהיה מוחזק לכשר נתגלה בשעת מלחמה לרוצח ישראל וכמה נאצים ואוקראינים ואחרים שה מוחזקים לקשרים השמידו את עם השם השם מקום דמו קוראים לזה בשפתנו היום אונרה או צלמים אני לא יודע מה מגיע לישיבות מתוך המידע שעם ישראל נכסף אליו בתקופה הזו צלמים שמשתתפים בטבח מור בונר משתתפים בטווח מסיים מגבים מדברים אותו מסריטים אותו עם רוח גבית נוראה על זה מדבר הת על זה מדבר הירושלמי אבל אם זה לא כאלו כמו שהוא כתב די שאנו מכירים אותם אני אספר מהסה שהיה איתי הרבה פעמים שיש לי מפגשים ם כאלו שלא גדלו בבית המדרש איתנו ותפיסת עולם הביטחון שלהם היא מושתתת על יסודות זרים מאשימים שכולנו לא אכפת לנו אז אני מספר להם ממש בתקופה הזו באדר הייתי בלבנון בשלם הגליל חסדי השם זכיר תהילות אלוקינו והיינו במקום מעל בהירות בעליה לרכס עלי בחמדון רכס רי השוף א הפתח את הציר במקום בתוך איזה בית חלק מהכוח היה תמיד בבית בחיפוי וחלק היה על הכביש לעשות בידוק ואני משמיה עמדתי באותה שעה במשמרת על הכביש ועלה רכב מאזור בהירות אני זוכר מצוין את הרכב עד היום למרות שחלפו כפי שאתם מבינים יותר משנתיים סדר גודל של 40 שנה רכב רנו עצר בחריגת בלמים מולנו הטווח היה כמו בני נניח 4 מטר מפה ו הוא פרק הנהג עצר את הרכב בחריקת בלמים ושניים פתחו את הדלתות האחוריות יצאו עם אפודי קרב קלט שניקוב ביד וריססו צרורות ארוכים לעברנו אני הייתי מרחק של ארח מטר מהם וסיעתא דשמיא ברחמי השם הייתי עוד מישהו אחד שהה מולי היה לו שם איזה קשיים בתפעול לא חשוב כעת ואני יורד מיד בצרורות א מחסל קודם כל את הנהג ואחרי זה את ההוא שפנה לצד שלי אני פוגע גם בו והורג אותו ומסתער לא מסתער תופס מחסה ומייצר קרב מול השלישי שהוא מהצד השני הוא לא מהצד שלי הוא מהצד של מול לוחם שלנו שמול נגמש שיושב על נגמש ואחרי זה אנחנו שנינו מנהלים אייזה קרב איתו מחסלים אותו יש לנו מחלוקת של מי הוא שלו שלי אבל כן יחלוקו ואני מספר להם תמיד לא לא באתי לספר את הנס ולא את הגבורה ולא כלום זה היה קרב קצר אבל מאוד מאוד מאוד מאוד א פנים אל פנים א לסבר את האוזן הקרב הראשוני הרך כדקה וחצי ועם ההמשך עוד שתיים שלוש דקות ואני כבר בראשון יריתי חמ וחצי מחסניות אז לסבר את האוזן את המהירות של הקרב אני תוך די שאני יורה על הנהג אני זוכר עד היום מספר את זה לאנשים עם תפיסות עולם אני זוכר עד היום את הזיכרון הזה שאני מעביר בראש ואני אומר יתכן שהנהג הוא לא שותף שלהם הם חטפו אותו המנוולים האלו ומאוד יכול להיות שהוא לא קשור לעניין אז למה אני יורה בו כי אני מבין שאין בריירה שמוד יכול להיות שעוד שבריר שנייה אחרי שהוא מסדר את האמברקס הוא מצטרף לחגיגה ועל פי תורתנו דושה אין שאלה מה אני צריך לעשות ואני מכריע ויורה וכמובן שאני חושב שזה הייתה הכראה שחייבים לתת לכל חייל אננו מדברים הכל במסגרת חיילית צבאית הכל במסגרת הזו לא שום דבר שהוא לא כ הנהלים אלא איך הנהלים אמורים להיות כן איך הנהלים קיימים גם בדברים כאלו זה לא ש זול בינינו כמו הגרסה הלא שלמה לכול עלמה הגרסה היא כמסכת סופרים איך אנחנו יודעים שכול עלמה גרסה כמסכת סופרים מכיוון שכך כתבו כמעט כל רבותינו מהתוספות ועד רבותינו כמו הרמבם הנה בבקשה שני מקומות אבל הגויים שאיין בינינו ובינם מלחמה או עוד יותר בהלכות עבודה זרה אסור לרחם עליהם שנאמר לו חונם לכך אם ראה אחד מהם עובדו טובה בנר לא עלינו ר הוא נטוי למות לא יצילנו אבל לאבדו בידו כלומר סתם גוי בידיים דחפו לבוח היוצא בזה אסור פני שאינו עושה מלחמה עמנו וכך פסק השולחן ערוך ממש אותו לשון כדעת הרמבם אבל עובדי כבים שאיין בינינו ובין המלח מה שמ שאם יש מה דינם בואו נראה את השמ ואת השך זה נפסק בשולחן ערוך בשתי מקומות יורדה וחושן משפת כתב אשמה צד שמאל למעלה דילו יש מלחמה על זה אמרו טוב שבגויים רוק ויינו מצווה להורידם וסבב עליהם המיטה לכן כתבו התוספות בעבודה זרה שהזכרתי אותו לפני רגע ספר שבט יהודה כתב בזה תשובה למינים והוא המינים אמרו אתם לא אכפת לכם סתם להרוג גויים תראו איזה איזה ורט נחמד שטוב שבמידות הגויים הוזה שדנים דין הריגה ומיטל החוטאים והן מחפשים זכות לעושי הבלה טוב זה הרה צדדית יפה מאוד מי שהבין הבין מי שלא נדלג עליה וכך גם השך בורדיה שאין וכולי מלחמה אבל בשעת המלחמה היו הורגים אותם בידיים זה מאוד מעניין למה השח אומר היו ולא כותב הורגים למה הוא כתב היו מה אתם אומרים מה א' כי אין מלחמה אין מלחמה ב' בשביל הצנזורה להגיד מדבר על סיפורים בעבר כי לשונם של הרבה ראשונים כל מה שכתוב פה זה על הגויים הקדמונים לא על הגויים שלנו כדי להסיר לזוז שפתיים אבל הוא אומר במלחמה זה הדין אז למה הוא לא מדבר על מלחמה ש גם בגלל צנזורה וגם בגלל עוד סיבה לפני שנים רבות הגיע יכן שלמדתי הגיע כתב של עיתון שמכנה את עצמו שהוא לא אנשים חושבים והוא שאל אותי סיפר לי שהיה בשיעור צל הרב צבי יהודה קיבלתי ממנו מסורת הרשון של הרב צבי יהודה וכך הוא אמר עכשיו סודה שאל הרמבן אומר שש מצוה לרשת את הארץ אז למה למה הרמבן לא ירש את הארץ לא נלחם עליה ואז הוא סיפר לי ככ שבשיעור היו המון תירוצים אחד אמר תירוץ כזה נתן פיקה על השולחן כהרגלו אמר לא אתם יודעים למה הוא לא ירש את הארץ כי לא היו לו טנקים משנתו של הרב צ יהודה שהתחדשה התורה לא חידוש שלא היה קודם אלא התורה שהייתה אבל שנים לא זכינו לקיים אותה התחדשה ומתי היה ללוחמים שאלות כמו שיש היום אפילו שאלות שיש ב70 שנה אחרונות הלכו והתחדשות כמות הלוחמים ירא השם ש שומרי קלק החמורה שמציפים את השאלות לכן הוא כתב היו אבל ברור שסמ ושך והתוספות והרמבם והשולחן ערוך כולם פסקו הלכה אחת ובאר אותם המהרל בבאר הגולה ופירוש טוב שבגויים הרוג במלחמה כמו שהיו במצרים שהיו המצרים מציירים את ישראל והורגים אותם אין לך מלחמה יותר מזאת והטוב שבגויים אין ראוי לרחם במלחמות למה מה הג שאם יפול הוא בידו לא יהיה הגוי מרחם עליו לכך אל רחם עליו שלא יבוא אלי רם אותו הגוי עצמו כיוון שהוא במלחמה סיפור מפורסם מאוד נמצא במורשת הקרבות של צהל שרת ע לה אני מזכיר לכם אני מניח שהסיפור הזה מוכר לכם הלמדים מתקרבים לכיוון גוש הצון הנצור זמן קצר תרם נפילתו של הגוש על כל המשמעויות הכואבות של הנפילה הזו של אבות ואמהות ולוחמים חלקם נצר אחרון למשפחותיהם השואה לא זוכר אם שלושה או שבעה בגוש צון מצר אחרון כלומר אחריהם אין זכר למשפחתם עידי הנאצים הארורים משתפי הפעולה שלהם שליחיו של המופתי שהיה ידיד קרוב לצורר הגרמני מפגשים גדולים הו ביניהם שניהם שיתפו פעולה ממש מוכר לנו כעת שספריו של הצורר נמצאו במחנות של ארגון הטרור הרצחני והאכזרי הערור הזה שניהם משתפי פעולה מלאים נצר אחרון הולכת היחידה הזו עם כל כך הרבה מאמצים שיוצאת מהרטו הוא בגש בדרך כך סיפור הם סיפור אמיתי לא אמיתי שזה דיונים אבל הסיפור הזה מסופר לעיתים כסמל שכך צריך לנהוג ועל זה אמר המהרל את מה שהוא אמר ששם מתואר שם פוגשים רואה זקן הם מתלבטים החתים לא לעשות לו מאומה אפילו לא לאסור אותו אפילו לא לקחת אותו איתם והוא מדווח לכפרים הצמודים ואז כולם עולים משמידים את שאר את למד בקרב נוראי שלמים לא מזהים את הנופל ורב הרי לוין הצדיק זכותו תגן עלינו צריך לעשות גורל הגרה כדי להחליט מי הוא מי כמו שכתוב בספר צדיק היה וכל זה מכיוון שדברי המהרל הללו לא חקוקים כמשנה מלחמה יהודית מוסרית צודקת המרה על זה לא פעם ש שהוא אומר את זה עוד מעט נראה אותו בעוד מקום אבל קודם כל נראה אותו את דברי הצידה לדרך כדא לדרך זה פירוש על רשי לשות באר שבע פוסק ידוע וגם פרשן רשי במקום הזה שרשי מביא את דברי רשבי רשי הביא את דברי רשבי על 600 רכב וכך הוא כתב ואני ינתי אני ישר מתחיל בשורה השנייה רביעית ואני עיינתי בירושלמי דקידושין מצאתי שם המאמר הזה סתם כאשר שבגויים כמו ש מחילת אבל זה לא נכון מסכת סופרים מצאתי שכתוב בשעת מלחמה ר תב בח ייזל כמו שראיינו בשם כל רבותינו הראשונים ונראה לי דלא מיירי בגוי הרודף אחר ישראל ורגו במלחמה ד אם כן קשה פשיטה מה הוא צריך ללמדנו מכאן לא עדיף כשר שבגויים מכשר טוב שבישראל משום בא להרגך שכם ורגו זה דין שנאמר גם בישראל מה אתה רוצה להגיד חידוש שהוא מחזיק נשק ומסכן אן את החייל זה לא שאלה זה נאמר גם בהלכות הגנה בפני יהודי אחי ש גם להורגו חס ושלום אלא מיירי בגוי הנמצא במלחמה בן שאר הגויים אנשי המלחמה מה שנקרא מכפה על פשע אף על פי שאנו רודף אחריך להורגך אפילו אחי מותר להורגו כי מ סתמה יעמוד לעזור את הגויים דברים של הצידה על הדרך שכמו גם שוט באר שבע דומים מאוד מהרל ועוד יותר דומים מהרל אחרי העל תמר גור אריה על התורה לפרשת שמעון ולוי קושייה ידועה שכל רבותינו הראשונים ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהייה בדברו אמן קשה אם שכם חטא כל העיר מה חטאו להרוג קושייה שכולם דנו הרמבן הרמבן וכולי אחרי שהוא הביא דבריהם הוסיף המהרל מהרל הזה אני צריך להגיד תודה כדוד נטליה שיתי אברך צעיר כמו גילה ה יושבים פה לפניי היה לי דיון לפני הרבה מאוד שנים עם הרב דוב ליאור שליטה הוא יפנה על תצומת ליבנו למהר הזה תודתי זה גרסה צעירות ה ביידים ממנו אפשר לראות את סגנונו של המהרל כמה הוא מאוד ברור פה ונראה דלא קשי מידי ששום דלא דע משני אומות כגון בני ישראל ונענים שהם שני אומות כלומר זה לא דיוון עם אדם פרטי זה מלחמות לאומיות כמו ישראל והכנענים שהיה אז אצל בני יעקב מול שכם בן חמור שהוא נציג החיוי נציג של אומה ולפי ר הותר להם ללחום כדיין אומה שבא ללחום על אומה אחרת שהתירה התורה אפל גב שאמרה התורה כי תקה לחם עליו קרתה לה לשלום מתי זה היינו איך יד לא עשור ליסל דבר אבל איך יד עשור ליסל דבר כגון זה כלומר פה ביחס דינה שפרצו בהם לעשות להם נבלה כי לשון הכתוב של בני יעקב כי נבלה נשו בישראל אף על גב דלא עשה רק אחד מהם כיוון ד מכלל העמו כיוון שפרצו להם תחילה מותרים ליקח נקמתם מהמהם זה הרבה יותר רחב צעידה על הדרך זה לא שהיה קרב והיו בו 200 לוחמים ושניים שמגישים להם ת שעל זה דיבר הצעידה לדרך הו המהרל בבאר הגולה פה המהרל מדבר הרבה יותר חריף זה ויכוח לא עם מוחמד כמו שקורא לזה הרב צבי יהודה זה ויכוח עם האומה שהיא באופן טבעי ברור למהרה שהיא תגבה רת נראה ש רבים אומרים דברים דומים לזה הוא מוסיף פה דבר מעניין מאוד שלא קרגו המהרל ופעמיים הוא יוסייף אותו וחינמי כל המלחמות שהם נמצאים כגון צרות המדיינים אפל גב ד היו הרבה שלא עשו אין זה חילוק כיוון שהיו באותה אומה שעשה רע להם מותרים לבוא עליהם למלחמה ועוד פעם וכן הם כל המלחמות פעמיים המרל כתב את זה אני לא אומר שכדאי לה לפעול כך תמיד ודאי ששל מבצעיות שמורות למנהלי המלחמה מה כדאי מה לא כדאי לעיתים סביב שאלות עולמיות לעתים סביב תקשורת מלאת ארס שרוצה להכפיש את ישראל יש המון שיקולים מבצעים הם חייבים להיות בידיהם של מקבלי ההחלטות והמלחמה זה ברור השאלה איזה כלים מוסריים עומדים להם בארגז הכלים שלהם כפי שקוראים לזה היום הכלים המוסרים שמר נותן מאפשרים לנהל מלחמה כמו שדרך אגב תחילת המלחמה הזו או המכונה התמרון קרקעי תחילתה כך פעלו הלוחמים וזה הגן על חייהם של רבי חיילים שלנו אני מזכיר לכם שגם בתקופות עברו שרובכם לא נולדתם אז עדיין מה שנקרא בשפת דרך ארץ המרדפים מלחמות של הפידיון שחודרים מירדן לכיוון השומרון דרך הביקעה מקום שבו האלוף גנדי הצטער במרדפים שלו ומרדפים הלו נפלו מפקדים בכירים מאוד על שמם יש מחנות היום בביקה מחנה גדי מחנה אריה קרבות אדירים הם הסתתרו מאחורי נשים בתוך מערות ממש כמו עכשיו לא צריך להזכיר איפה הטמינו את הפצצות את התחמושת מבתי ילדים עד מוסדות חינוך ועד בתי חולים ואנחנו בחמת הרבה סיכנו את לוחמ דרות את אנשי סדרות ואת אנשי העוטף ת אנשי אשדות את אנשי אשקלון כי לא רצינו לפגוע במקומות שכאילו הם לא קשורים ידענו היטב ודאי כיום אנחנו כולנו יודעים על זה הם בנו על זה שאנחנו בעיני מוסריות מערביות לא מודעים איך להגן על המנו שלנו ועל כן המהרל אומר זה הדרכה כדי להגן על אמנו מה זמננו ישלי טוב אני אעצור ב הערה אחת אולי בסדר מפעת הזמן נאלצים אני אקרא משפט אחד מהרב במאמרי ראייה יש פה עוד הרבה עוד לפניכם כמו שכתוב במסכת יומא קריתי מעט לפניכם נתן תן לחכם וחק מו אני רוצה שני משפטים לסיים אחד במאמרי ריה בצד שמאל למטה אין לנו כלל להתבושש באותן המלחמות אשר עשו לצו קט קומת ואין להתבושש באותה מסת אשר עורר בליבנו זה ביטוי שכתוב בחינוך על מצוות זיכרון עמלק שמי ש ממעיט את המסת שיש לנו בלב מי שרוצה שנהיה עם רגשות חמלה עובר על איסור דאורייתא של זכרון עמלק שבחודש הזה באדר זה חלק מהמצוה של החודש אז אנחנו לא מצטערים על זה באותה מסת שרנו בלבנו נגד הקמים לינו להכחיד את קיומנו אתה קירי שוא למה התיחס אליהם באכזריות לא נוכל צר כמה חשוך ושפל היה העולם מבדי האכזריות שלנו שלמען האמת היא רחמנות כדי להציל את ילדנו וכיום גם את העולם האירופי מפני כי מלא הארץ חמס מפניהם אני רוצה לסיים במשפט אחד תכננתי קצת יותר להקדיש לצד הפנימי רוחני חסידי בעבודת השם של המלחמה אבל לפחות מילה אחת ממגד מקוזניץ זכות הגנו למטה למטה ספר עבודת ישראל כך מספרים מפקדי הצבא כשהם מגיעים ונותנים למשה רבנו דיווח על הקרב מול נשות מדיין ואנשי מדיין וב עבדיך נשו את רש אנשי המלחמה אשר בידינו פשט הכתוב כמובן נסאו את הראש זה ספרו כולם חזרו לאו נפקד ממנו איש בעולם החסידי שממש מתאים לזה לעולם הלאומי שלנו לשאת ראש זה להגיד לחיילים חברה תזכו את הראש שלכם תרימו את המבט אשריכם שזכיתם להיות שליחים לאומה הזאת אבל בחזות דורשים עוד הרמת עיניים להרים את המבט לפרספקטיבה להרים את העיניים לשמיים להגדיל את הראש של הלוחמים לדעת כי מלחמות השם אדוני נלחם הנה דבריו הנפלאים רמזו בזה כי בוודאי שרי האלפים ושרי המאות היו צדיקים הפיקוד עולים בו בשרשרת לא רק לפי המקצועניות אלא גם לפי מידת האמונה בהשם הביטחון בהשם שמירת טהרת וקדושת המחנה כמו שהתורה מלמדת ולכן הם השפיעו בקדושת על כל אנשי הצבא שיחזיקו את עצמם בקדושה ללחום מלחמות השם זהו פירוש עבדיך נסו את ראש אנשי המלחמה אשר בידינו נסענו להם ראש ומוחין תובנות עד אשר לא נפקד ממנו איש פירוש לא נפל אחד ממדרגתו חז ושלום אפילו באיזה הסתכלות רע ומעשה זמה חס ושלום לנו יש עוד תפקיד לאנשי התורה להרים את הראש לדעת מה המוסר של התורה כי רק רוח יהודית מלאה היא זו שתעניק עוד ועוד ניצחונות לעם ישראל שהו הדברים לתוספת כוח למפקדי ולוחמי צהל שחלק גדול מהתובנות האלו נמצאות אצלם אבל לא תמיד מדברים מבררים מגדירים אותם או ליתים גם לא פועלים על פיהם ן להם תוספת כוח למען שיגן השם על אמנו בעברת חסדו יגיד על כל החיילים על כל אנשי הצפון והדרום כל החנו בת ישרל ד בכל אתר ואתר נראה במרה בישועת השם עלמ [מוזיקה] ונחלתו