מלאכת בישול חלק ב | הלכות שבת | הרב אור טאוב | שיעור לנשים

[מוזיקה] פתחה בחוכמה וכת חסד ו אני רוצה לחזור ולהזכיר כמה יסודות שדיברנו עליהם פעם שעברה בראש וראשונה דיברנו על זה שההגדרה של בישול כמו שראיינו בלשון הרמבם היא כל מצב שבו אני לוקח משהו קשה והופך אותו לרך או לוקח משהו רך והופך אותו למשהו קשה בעזרת חימום ודיברנו על מקורות שונים של אש או שמש א מה שנקרא חמה או תולדות חמה ועור ותולדות העור והדינים השונים שנוגעים לזה והשלכות שיוצאות לזה גם לעניין דוד שמש ובכלל בישול בשבת א ואחר כך עוד שני עקרונות חשובים שאני חושב שצריך לחזור ולהזכיר אותם ווד נראה את ההשלכה שלהם עכשיו א זה שיש לנו כמה דרגות בבישול זאת אומרת יש לנו דבר שהוא לא מבושל בכלל כשאני לוקח תפוח אדמה ושם אותו בתור סיר בתוך סיר ההגדרה שלו כרגע זה שהוא לא מבושל לעומת זאת כשאני לוקח תפוח אדמה מבשל אותו במשך שעתיים בתוך סיר מה ההגדרה שלו עכשיו מבושל ל כל צורכו כן אנחנו מגדירים אותו עכשיו כהוא ראוי לאכילה מבושל ל כל צורכו יש לנו עוד הגדרת ביניים הגדרת הביניים הזאת נקראת מבושל מה שנקרא בן דרוסאי בן דרוסאי הביטוי הזה מקורו בדברי חזל על טיפוס אחד שהיה חי בימי חכמים שהוא היה ים כלומר הוא היה איזה פושע שהיה חי ביערות והיה מלסטם את הבריאות היה שודד אנשים והוא היה אוכל את האוכל שלו א מה שנקרא בלשון ימינו רר כן לא היה לו הרבה זמן להכין את האוכל כי הוא היה צריך לברוח מעמת המשטרה שרודפת אחריו או לתפוס את העסקה הבאה שמגיעה לפתחו הוא לא היה מספיק אז לכן הוא היה מכין את האוכל שלו בדרגת הכנה בינונית רבותינו נחלקו הראשונים נחלקו האם זה נקרא חצי בישול או שליש בישול יש בזה מחלוקת בין הראשונים בין כך ובין כך זה איזשהיא דרגת ביניים שזה אומר שהאוכל הוא לא לא מבושל לגמרי אבל הוא גם לא איך שהיינו רוצים לאכול אותו אלא הוא באמצע מה הוא אכיל הוא אכיל מה שנקרא אכיל בשעת הדחק כמו השידות כאלה ש כן פה בדיוק מתחילה השאלה איך אנחנו איפה נגדיר את ההגדרה הזאת א יש לזה השלכות להמון המון סוגיות הדבר הזה שנקרא בן רוסא גם בהלכות קשרות גם בהלכות שבת בענייננו הגדרנו גם דין שנקרא השהיה לפני שבת אני אזכיר קצת מה אמרנו אמרנו שבאופן כללי כל מלאכה שהתחלנו לעשות אותה לפני שבת מותר לה להמשיך ולעשות אל תוך השבת כן למשל הדוגמה שאמרנו זה להשקות גינה האם מותר לי לפתוח את המערכת השקיה לפני השבת ולאפשר לה להיכנס לתוך השבת כן אין בעיה א באותה מידה אגב אם עכשיו אני רוצה נגמר לי נגמרה לי הסוללה של הטלפון לפני שבת אני רוצה לתת לטלפון שלי להיטען בשבת מותר או אסור אם אתה לא נוגע בזה חיברתי את זה לפני שבת מותר לזה כי המלאכה התחילה לפני שבת והיא הולכת ונעשית אל תוך השבת היוצא מן הכלל בדבר הזה של של לעשות מלאכה לפני שבת ולתת לה לעשות אל תוך השבת זה במלאכת בישול כי פה חזל חששו שכשאני אגיע לתבשיל ואני אראה שהוא עוד לא מוכן כמו שצריך אני אתעסק שם בעניין כ שזה יעבוד טוב יותר או שאני אחטא בגחלים או שאני אזיז את הסיר ככה שיהיה במקום יותר טוב או משהו כזה שיגרום לזה שאני אוכל לאכול את האוכל הזה עוד בשבת וזאת פעולה שאסור לעשות אותה בשבת ולכן חזל אמרו שכשאני רוצה להשות תבשיל מלפני שבת אני צריך לדאוג לכמה תנאים שיהיו כדי שהתבשיל הזה יוכל לשות לפני שבת או עח בדיוק לשים אותו ע על האש לפני שבת ולתת לו להיכנס אל תוך השבת שזה ימשיך לעשות אל תוך השבת מה התנאים שאני צריך כדי שזה יקרה התנאי אמרנו שיש כמה אפשרויות יש כמה נתיבים שאנחנו יכולים ללכת בהם נתיב אחד זה ללכת בנתיב המבושל כל צורכו כלומר התבשיל הזה שאני שם אותו עכשיו הוא תבשיל שהוא מבושל לגמרי ולכן אין חשש שאני אבוא לחתות בגחלים כי זה לא רלוונטי אבל תבשיל כבר מבושל מסלול שני אמרנו שאני יכול לקחת זה מסלול שבו התבשיל שלי הוא יש בו חתיכת בשר חיה כן כן שמתי בתוכו בשר שהוא עדיין ממש חי ואז בעצם בזה שאני שמתי את חתיכת הבשר בפנים אני בעצם אומר זה לא יהיה מוכן בזמן הקרוב אין סיכוי שזה יהיה מוכן בזמן הקרוב ולכן מבחינתי אני רגוע אני לא אבוא לחטות בגחלים ולא אבוא לזרז את תהליך הבישול של הדבר הזה אם בבוקר נגיד אתו עוד פעם אם בבוקר אני בודק ו בבוק גיד לפ הי לא שוב הפעול החיטוי הי פעולה שהיא מאוד ספציפית היא פעולה של שאני עושה משהו שאסור לעשות אותו אבל חזל אמרו אני חושש שמה תעשה את הפעולה הזאת בכים אין הום ן עוד שנייה נגיע להיום אפילו זה יותר קצת יותר קל בהקשר של פלטה ואני אומר ב המקור של הגזירה מדבר על מה אני יכול אפילו לפני שבת להשאיר על הפלטה בידיעה שהוא ממשיך להיכנס לתוך השבת אז נגיד סיר של חמין לצורך העניין נגיד עכשיו יש לי בוא בוא נתאר שנייה סיטואציה יש לי אנחנו עכשיו לא ב בביתם פלטה אנחנו עכשיו צריכים להדליק אש בסדר תרחיש עלטה רחמנה ליצלן אהה צריך להדליק עכשיו מקור אש כדי להכין אוכל ומגיעה שבת יש לנו מדורה קטנה שעליה אנחנו מכינים את התבשילים שלנו ואני רוצה חמין לשבת בבוקר איך אני יכול להשאיר את החמין על האש לשבת בבוקר אחד מהשתיים או שהוא כבר מוכן לגמרי לפני שבת או שיש בתוכו חתיכות בשר חיות ממש לפני שבת בסדר מהן חשה שבבוקר הוא לא יחת בח כי אם הוא יודע שעכשיו בסדר בלילה הוא לא יכל תחון אבל בבוקר הוא יכול כ אני חושב שהתשובה קשורה לזה שכנראה לא אכלת לאחרונה תבשיל ממדורה כי עד הבוקר כבר לא ישארו לך גחלים לא ישאר לך מה לחתות כבר כן המדורה שלנו היא רלוונטית בערב בבוקר זה כבר במקרה הטוב עוד שומר על החום שלו זה כשזה פה עכשיו בטמפרטורות רמתגן בקיץ או הבקעה אבל אה בדרך כלל עד הבוקר כבר אין לי גחלים לחתות בהם ולכן אין לי חשש באמת עכשיו באמת יש אופציה נוספת האופציה הנוספת שחז אמרו זה שאני כותם או גורף את הגחלים זאת אומרת אני עושה פעולה שמידה שמבחינתי אני לא הולך לעשות שום דבר עם הגחלים כשאני עכשיו נגיד פיזרתי אפר על הגחלים כלומר אמרתי די הגחלים כבר לא רלוונטיות מבחינתי אני סיימתי איתם אני רק רוצה שזה ישמור על החום אבל אני לא הולך עכשיו להפיח עוד אש בגחלים כדי שהם יעבדו במקרה כזה אני גם יכו להשות את התבשיל יש פה עוד כמה תנאים אני אגיד רגע את השלח של זה לימינו שהפלטה שלנו היא אש גרופה וכתומה לרוב הדעות למה למה יש גרופה וקטומה אני לא יכול לשנות את הטמפרטורה שלה אני לא יכול לעשות שום פעולה שמשנה משהו בפלטה חיברתי אותה על חשמל זהו אוקיי זה עוד שאלה טובה שעוד שנייה נחזור אליה אבל אבל מצד הפעולה עם הפלטה מצד האש עצמה שזה בעצם הפלטה כן יש לה גופי חימום מתחת לכיסוי גם אם אני פותח את הכיסוי אני לא יכול לעשות כלום עם הדבר הזה לכן אני לא יכול לחתות בגחלים ולכן היא נחשבת מבחינתנו כאש גרופה וקטומה ולכן הלכה למעשה אפשר לפני שבת להשאיר על הפלטה תבשיל שהוא לא מבושל ל כל רוקו אני וז ל מה שאמרנו פעם שעברה עוד פעם המלצה שלנו זה כל תבשיל שיהיה מבושל כל צורכו עד הסוף ולפני שבת ומחומם ורותח לפני שבת זה האידיאלי אבל לא הספקנו לא הצלחנו אפשר להשאיר תבשיל על הפלטה גם כשהוא לא מבושל כל צורכו רקל ותב גם לא מבושל בכלל גם לא מבושל בכלל אבל וזה הבל החשוב והגדול שאמרנו הזכרנו אותו היות והתבשיל הזה הוא לא מבושל כל צורכו אני לא יכול לעשות שום פעולה שעלולה לזרז את תהליך הבישול שלו ולכן למשל אם אני רוצה לדעת אם התבשיל מוכן או לא אם הרמתי את המכסה של התבשיל ברגע זה אני לא יכול לסגור את המכסה גם אם הוא בנד רוסיי כל עוד הוא לא מבושל כל צורכו כלומר הוא כבר זה הוא מוכן עד הסוף כמו שאני רוצה לאכול אותו כל פעולה שאני עושה עכשיו היא בעצם פעולה של בישול צ או שאני יודע בוודאות שהוא מוכן לגמרי אם עכשיו [מוזיקה] מה כן לכן אגב נכון לכן מכסה שקוף אגב הוא פתרון טוב למצבים כאלה כי אז הוא מאפשר לי אם אין שם יותר מדי ידים וכאלה הוא מאפשר לי לראות מה קורה בפנים בלי שאני צריך לפתוח את הסיר וזה פותר לנו את הבעיה הזאת כל ההמצאה של המכסה השקוף לא הייתה בגלל היופי של הסיר והאסתטיקה היייתה בגלל שומרי השבת ללכן המציאו את הסים השקופים א אותו דבר נכון לגבי להזיז את הסיר על גבי הפלטה נגיד שיש לי איזור בפלטה שהוא פחות חם ואזור בפלטה שהוא יותר חם אז אם התבשיל מבושל כל צורכו אין בעיה אני יכול לעזיז אותו מכל מקום זה לא משפיע אבל אם התבשיל שלי עכשיו לא מבושל כל צורכו כלומר למה אני מזיז אותו אני מזיז אותו כי אני יודע שאל ידי זה שאני אזוז אותו זה קצת זרז את העניינים זה אסור אני מבשל גיד משהו כן לשל לגמרי אבל להזיז אותו למקום חם וכאילו הוא יתן לו עוד א עוד א יחה עוד עוד אז מה מה זה מה זה הפעולה הזאת מה את רוצה להרוויח אז זה נקרא בלשון הפוסקים מצטמק ויפה לוזה אסור וזה לדעת רוב הפוסקים אסור כלומר אני אסביר יש שלב שבו התבשיל הופך להיות מצטמק ורע לו מה זה אומר שהוא נהייה מצמק ורא לו זה אומר שכל רגע שהתבשיל הזה נמצא על מקור החום מבחינתי זה פוגע בו כן הוא נהייה פחות טוב ממה שהיה לפני כן אני רוצה להוריד אותו כמה שת עכשיו אז אז כל כ אני מזכיר לכם את הכללים שאמרנו במלאכות שבת בעצם עכשיו כל כל רגע נוסף של בישול מבחינתי הוא גורע בתבשיל זה לא מלאכה ודאי זה פגיעה בתבשיל ולכן פה אין לנו בעיה אבל אם עכשיו אני כן אני רוצה להרוויח פה את ה אפשר גביע אותו אפשר להביע אותו כן להביע אותו ד יכל סמק שוב רגע רגע שנייה לא אני מדבר את ה מסמק ורע לו אם יש לי עכשיו א דג על האש והוא על הפלטה והוא הולך ונשרף ואני רואה שכן הבעל מתעכב לא מגיע עדיין מהבית כנסת הוא החליט אחרי התפילה להתוועד עם החבר'ה כולם מתים מרעב הוא עוד לא הגיע והדג מתחיל להישרף מה עושים אז אפשר להרים את הדג לשים עוד איזה סיר מתחת עוד איזה כלי מתחת איזה פיירקס מתחת לדג ולאפשר לו להמשיך להתחמם בטמפרטורה נמוכה יותר זה ודי אין בעיה לעומת זאת יש מצבים שבהם באמת זה מצטמק ויפה ו מה זה מצטמק ויפה לו מצטמק ויפה לו זה אומר כן כמו שאמרתם זה נכון אפשר לאכול את הצוננת הזה ככה החמין הזה כבר מוכן ה הכל בסדר אבל עוד קצת יתן לו את ה עשה לו את ה אבל יש דברים שתמיד שצמים על הפלטה הם עושים את זה יותר נגיד עוף מסוים מה את לא יכול להגיע לרמת לרמת הפ הפלטות יותר טעים אין אין כ מצד החימום מצד החימום אפשרות לבשל את זה ברמה ש זה יגיע לל מצטמק הזה של הפלטה כי זה יש משהו א יש מאכל שהילדים יודעים שאו שפוחד גי זה בסיר זה בסיר זה בסיר ועל הפלטה זה ותו טעים ואין לי דרך להגיע לרמה הז בסיר אז באמת את תכי שבוע אבל אני לא מבינה כלו למה לא הבחינה זה לשבת לא את באמת את תצטרכי לשים אותה על הפלטה לפני שבת נכון זה דוגמה ל מצטמק ויפה לו מבחינתך זה מצטמק ויפה לוש כל צרו כבר מה כל המצמק ויפה לו מתחיל אחרי שהגעתי למבושל כל צורכו מפה ואלך מתחיל המצמק ויפה לו ואם עכשיו מצטמק ויפה לו עכשיו עוד פעם צריך להבחין כי כל מאכל הוא יותר טע כל מאכל שאמורים לחמם אותו יותר טעים חם מאשר קר יש יש ביטוי כזה שאני מאוד אוהב אותו שאומרים בשם רבי נתן רבי נתן תלמידו של רבי נחי מברסלב אומרים שפעם שאלו אותו מה ההבדל בין ללמוד יהדות בלי חסידות למוד יהדות עם חסידות כאילו היהדות הייתה גם לפני שהבל שם טוב הגיע לעולם והיה אז מה מה השתנה מה מה ההבדל וגם לכאורה הרבה דברים שהבעל שם טוב אמר גם דברים שכבר כתובים וגם זה לא הוא לא חידש ב אז אז רבי נתן אמר הוא אומר זה כמו ההבדל בין לאכול מרק קר לבין לאכול מרק חם כלומר יהדות בלי חסידות אפשר לאכול את זה בסדר זה מה המרק הוא מרק רק הוא קר ויהדות עם חסידות זה מרק חם עכשיו כן בר ברור לנו מה ההבדל בסדר ברור ש אז זה שעכשיו שנייה מרק נשאר אותו בחוץ כעוד שנייה נעסוק בו אבל זה שעכשיו אני מחמם תבשיל תמיד זה כל תבשיל הופך להיות יותר טעים כשהוא חם השאלה אם מתווסף לו עוד משהו שלא היה לו לפני כן על ידי פעולת החימום הזאת ואם כן אז הוא מצטמק ויפה לו ואם לא אז הוא מצטמק ורע לו לא אז אז אז או שאפשר לתת לו את הקריספיות הזאת ל לפני כן בתנור או משהו אחר או שאפשר לחמם אותו בבוקר וזה הפיתרון השני ונדבר על זה עוד מעט גם בהקשרים אחרים זה לחמם אותו במקום שהוא לא יגיע לחום שהיה סולדת בו אני מזכיר שחום שהיה ולדת בו בהגדרה שלנו היום זה 45 מעלות גם תבשיל שהוא ב מחומם לחום של 40 מעלות הוא טעים בסדר זה לא 45 זה כבר ממש רותח אבל אם הוא מגיע לפחות מחום שאת סולדת בו אז אפשר לחמם אותו בבוקר עוד רגע אני אתן כמה דוגמאות לכיוון הזה ואז אולי נצליח להפוך את זה למשהו פרקטי אני רוצה להוסיף פה עודו עוד רובד הלכתי חשוב כי עד עכשיו דיברנו על אמרנו זה השיה זה מה שאני עושה לפני שבת עכשיו וזה בפה עצרנו פעם שעברה בשבת בבוקר אנחנו רוצים להוציא סיר אורז מהמקרר ולשים אותו על הפלטה מותר או אסור מה אוקיי עוד שניה נדבר על ההבחנות האלו כולם פה פה אחד אמרו שמותר אני רוצה עכשיו לחממם סיר מרק אוקיי אז רגע אז יפה אז רגע א יפה אז יש פה כמה אפשרויות בואה בוא נשה שניה הסדר בסוגייה הסוגיה הזאת נקראת בלשון הפוסקים בישול אחר בישול עכשיו זה קצת מבלבל הכותרת הזאת והשימוש בה אז אני אגיד את זה טיפה בוא ננסה לעשות בזה טיפה סדר אבל יש הבדל גדול בעיני הפוסקים בעיני רבותינו הראשונים בין חימום לבין בישול אני מזכיר אמרנו ש תבשיל שהוא מבושל כל צורכו אז אני יכול לעשות איתו פעולות שונות בשבת שאלה היא האם תבשיל שמבושל כל צורכו וחזר להתקרר הוא חזר כאילו להיות משהו היה לפני כן האם עכשיו כשאני אחמם אותו שוב זה יחשב שאני מבשל אותו עוד פעם או שלא נחלקו בזה שוב נחלקו בזה רבותינו אני רוצה לשאול שאלה רגע בעניין הזה אם עכשיו הכנתי מרק לפני שבת אני מדבר עכשיו עזבו שבת בוא נדבר על יום חול נגיד הכנתי מרק ביום חול ואני מוציא אותו מהמקרר ומחמם אותו על הגז זה נקרא בישול בעיניכם והאם המרק הזה כשאני מחמם אותו עכשיו סליחה לפני כן כשההוא התקרר האם הוא חזר להיות מה שהוא היה לפני שהוא היה מרק לא עכשיו אם לקחתי מים וחתכתי אותם בקומקום מים כן מה ההבדל מתרת בחזרה אז כאילו מה הסימן שין בזה ג אל למשל גזר מתבשל הוא לא בקר הוא לא יחזור להיות כלומר בעצם מה שאתם אומרות זה שב תבשיל אין בישול אחר בישול כי הוא כבר מבושל לכן אי אפשר לבשל אותו עוד פעם במים יש בישול אחר בישול כי הם התבשלו והבטלה ה התבטל הבישול הראשון כי אני לא רואה את הבישול הראשון ולכן עכשיו זה נחשב שאני מבשל אותם שוב האמת היא שזה מחלוקת גם במים זה מחלוקת למשל הרב יצחק יוסף הראשון לציון סובר שאיין בישול אחר בישול במים זאת אומרת מים הם גם ברגע שבישלו אותם פעם אחת הם מבושלים עכשיו זה לא פשוט כי עוד פעם מעוד רגע נראה שיש לזה עוד חלק לסוגיה הזאת אבל זה חשוב להחזיק את האינפורמציה הזאת שנה מה שאבא שלו א זה לא לגמרי ברור מדבריו הוא אומר שככה אבא שלו אין כזה משהו כי אם אתה מרתיח מים הרי הרבה א בהרבה מקומות בעולם אתה מרתיח מים כדי לבטל חיידקים זה ז אתה כ בדיוק נכון זה חלק מהכח ש לא אבל אבל זהו הם עברו במדינות עולם שלישי הרבה פעם שהולכים לטייל וזה מרתיחים מים מקררים ושטים את זה וזה בטוח אז מה שאומר שהמים האלה עברו כבר איזשהו תהליך הם כמו המרק לא חזרו להיות מה שהם היו לפני כן וזה הסברה של מי שאומר שזה בסדר עכשיו שנייה אני רוצה לחזור רגע אחורה ולהגיד עוד פעם בית דין בישול אחר בישול אז שנייה רק המשפט כשאני אומר יש בישול אחר בישול זה בעצם אומר שאסור לעשות את זה בשבת למה כי אחרי שבישלתי פעם ראשונה הבישול הנוסף ה פעולה אסורה יש בישול אחר בישול כשאני אומר אין בישול אחר בישול אז זה אומר שגם אם אני אעשה את זה שוב אין פה עוד פעם בישול אחרי הבישול הראשון שעשיתי ולכן בדיוק ולכן ככה אז עכשיו בוא נחזור למחלוקות יש מהראשונים שאומרים ש יש בישול אחר בישול ביבש מה זה אומר שיש בישול אחר בישול ביבש באורז נגיד יפה הסיר של האורז שדיברנו עליו מקודם אסור לחמם אותו על הפלטה ככה יש רגע לא אמרתי הלך למה זה אמרתי יש מהראשונים שככה סוברים הם אומרים פעולת החימום היא פעולת בישול היות ואתה לא אוכל את האורז קר אז זה רעיה שמבחינתך השתנה פה משהו אתה לא אוכל אותו עכשיו ככה אתה רוצה לחמם אותו סימן שאתה מבשל וזה שאתה מחמים ככה אומרים חלק מרבותינו הראשונים כמעט ואין מי שפוסק ככה ההלכה למעשה בסדר דעה שנייה אומרת שיש בישול אחר בישול אבל רק בלך רק בדברים לכים צריך להגדיר מה צריך להגדיר מה זה אומר לך אבל זה ברור שבל יש לנו אנחנו יותר מבינים כמ כמו שאמרנו במים אנחנו מבינים שיש איזשהו פעולה שמתחדשת בדבר הזה כן אני מזכיר לכם את המרק הקר והמרק החם בסדר אז זה מי שאומר שיש בישול אחר בישול בלח ויש מי שאומר בישול אחר בישול בכלל שוב השאלה לאיזה עדה אנחנו משתייכים האמת היא שזה קצת יותר מורכב השאלה הזו קצת יותר מורכבת כי באמת באופן שטחי אנחנו נוהגים להגיד ש רוב העולם כן רוב מנהגי ישראל נוהגים שיש בישול אחר בישול בלך כלומר בדברים לכים להחמיר בזה למהה את התימנים אבל זה לא לגמרי מדויק האמת היא מה נים זה תתמיד מסובך מה זאת אומרת הנה אנחנו נמצאים בשכונה שבה אפשר לראות את זה בעיניים כמה בתי כנסת יש מה אם אני מחכ האם אני כולה לחם הם וכים את עצי או אם אני רגע זה שאלה טובה חכי שניה עם השאלה הזאת עוד רגע נחזור אליה אבל רק אני רוצה להגדיר קודם כל באמת יש בזה מחלוקת בהלכה ויש הרבה ראשונים מאוד חשובים שסוברים שאיין בישול אחר בישול בלך כלומר שמותר לעשות את זה ביניהם הרמבם ביניהם הרמבן בין הם הרשב תחלק את זה לעדות רגע רגע עוד שנייה אני חוזר לעדות אבל אני רק רוצה להגיד קודם כל שבסוג זה לא כזה חד משמעי ומוחלט לא רק זה אלא מי שברור שסובר שאין שיש בישול אחר בישול בלח כלומר שאסור לחמם מאכל נוזלי זה השולחן ערוך כלומר זה מנהג הספרדים לשיטתם זה ברור שאסור כול חמ כןב גם דברים עם רוטב לא ר כן כן עוד שנייה נגדיר נוזלי אבל כן לאשכנזים לעומת זאת זה לא כזה ברור הרי מה נוטה לפסוק דעת הרמבם כן יש לא מעט דברים שאשכנזים ותימנים אגב הם דומים בהם יש כמה סוגיות הלכתיות כאלה שאשכנזים תמנים דומים בהם זה אחת מהם א והרי מה נוטה לפסוק את דעת הרמבם שמותר רק שהוא בגלל שהוא רואה את הראשונים שמחמירים אז הוא לא רצה להקל בזה עד הסוף ולכן שוב הלכה למעשה באמת בפועל התימנים נוהגים שאפשר בשבת בבוקר שוב תימנים זה גם מילה כללית כי תלוי לפי איזה מהפוסקים התימנים הולכים יש כמה גישות בזה אבל נגיד לצורך העניין תימנים בלדים שהולכים לפי הרב רצבי בסדר זה אולי קלאסי או לפי הרב מחפוט זה קלאסי נוהגים שבשבת בבוקר הם יכולים להוציא את מרק כן יכולים להוציא את המרק מהמקרר לשים אותו על הפלטה והכל בסדר מהמה דוקהן כשהיא דלוקה והכל בסדר חבים אתק אני אגיד לכם רגע אני תראה לכם סיטואציה הייתי לפני היינו לפני חצי שנה בערך היינו אשתי לימדה במדרשת אוריה והיינו שבת ביחד עם המדרשה באיזשהו מקום וזה היה שבת חורפי זה היה באלון מורה כן זה כאילו החורף שבחורף זה היה שבת חורפית מטורפת והיינו בשפיץ של השפיץ של ה חורף ואחרי שנכנסה שבת פתאום קלטו ששכחו לשים את החמין על הפלטה הגיע אוכל מקייטרינג והגיעו זה היה שם איזה 50 איש משהו כזה לא זוכר בדיוק כמה והיו תבניות של חמין שהיה צריך לשים אותם על הפלטה לפני כניסת שבת כדי שהם יעשו את התהליך עד הבוקר ושכחו לשים אותם אבן את הענין גם שיש מלא אנשים שצריך להכיל כי הי דיברת על זה כן אז זה רגע אז פה פה התעוררה הסוגיה אוקיי החמי נמצא אנחנו עכשיו היינו בשעה א 8 בערב אחרי תפילת אחרי קבלת שבת תפילת רביעיית באנו לאכול את הסעודה ואנחנו קולטים שהחמין לא על הפלט זאת אומרת מחר בבוקר הולך להיות קר הולך להיות רטוב הולך להיות עצוב הולך להיות ללא חמין מה נעשה אה אז הדבר הראשון שעשינו זה חיפשנו שם תימניה מבין הבנות באלון מורה אין כזה הרבה גויים זה זה גם בישיבה זה לא ביישוב א זה עוד יותר קשה היה למצוא א אבל חיפשנו תמניה למה כי היות וזה קבוצה שהם כולם ביחד והיא חלק מהקבוצה אז היא הייתה יכולה לשים את זה על הפלטה עבור כל הקבוצה כולה כן כן רק אם היא חלק מהקבוצה אי אפשר היה להביא תמניה של שבת אי אפשר הה להביא אותה מבחוץ להגיד לה לשים אלא רקם מחלק ו לא מצאנו הייתה שם אחת שחשדו בה שהיא תמניה כן קראו לה היא אמרה לא אניג אני לא זה אמנם כהה אבל לא מספיק ו לא אכלנו את החמין באותה שבת חמין ותר בכל הישוב תמני לא כל הישוב זה הייהה כן זה גם צריך להיות מיש מהקבוצה וזה גם שוב זה היה זאת השאלה אתה יכול לחת תמני ולהזמין אותו כו שח אני לא רוצה לא אני לא רוצה להיכנס לעומק הבדיחות על תימנים אבל זה יכול להשתלב טוב ב בעניין עקרונית כן אבל שוב אני אגיד שניה מילה באמת על הסוגיה הזאת דיברנו על זה קצת בהתחלה ברגע שיש לנו פוסק שאנחנו הולכים לפיו אני לא יכול בבית שלי להביא מישהו שייעשה מלאכה לפי פוסק אחר שהוא פוסק לפיו אלא אם כן הסיטואציה היא או סיטואציה משותפת או סיטואציה שבה אני מתארח אצל מישהו אחר כלומר אם אני עכשיו כן בוא אני אתן דוגמה מעולם הכשרות האשכנזים נוהגים שכלי זכוכית הם או בשריים או חלביים אי אפשר שיהיו גם וגם עד כדי כך שהם כמו כלי חרס זאת אומרת צלחת זכוכית של אשכנזים שעכשיו הצלחת הזאת בלעה היא בלחת צלחת בשרית והיא בלעה חלבי הצלחת הזאת הלכה אשכנזים אין תקנה זהו עבוד אשכנזים לא וים חופים שתם ם נכון אפילו לא ספרדים לעומת זאת ספרדים לעומת זאת אוכלים באותה צלחת בשר לא ביחד כמובן כן צריך להחליף ולשטוף בין לבין אבל אוכלים באותה צלחת חלבי ובשרי מה לא ברור שוב ספרדים ואשכנזים זה כותרת כללית כמובן שיש שנוהגים להחמיר הרב אליהוס יש פה אבל לצורך העניין הרב עובדיה בסדר אבדיה ואשכנזים הקלאסיים אשכנזים אומרים צריך להפריד בין בין צלחות גם בזכוכית ספרדים אומרים אפשר עכשיו בא אשכנזי כזה ומתארח בבית משפחה ספרדית הוא מגיע אליהם שבת בבוקר מתיישבים לעשות קידוש אוכלים עוגת אוכלים עוגת גבינה חמה כזאת נעימה בצלחת החלבית לא לא רגע הוא יושב לאוכל אותם עוגת גבינה בצלחת החלבית יושבים אוכלים את העוגת גבינה מסיימים את העוגת גבינה יושבים קצת ג'לה כזה פה ושם הצטרפו גם החבר'ה התימנים אז עשו ג'לה והוא קולט את בעלת הבית שוטפת את הצלחת ואז הם מתיישבים לסעודה והיא שמה לו את החמין בתוך הצלחת ה שהוא אכל בה לפני רגע העוגת גבינה ההוא מקבל הכיף לב במקום זהו נגמר האשכנזי שלנו א אבל הלכה למעשה בגלל שהוא מתארח אצל מי שעל פי ההלכה נוהגים כדין יכול כול אין שום בעיה האם יש מיש מחמיר בזה יש מי שמחר בזה אבל מעיקר הדין ודאי מותר לעשות ככה ודאי מותר לאכול ואין בזה שום חשש זה לאקף בקני שלה [מוזיקה] ד בתור מרוקאית נראה לי שאת צריכה לדעת שכל המימונה מבוססת בדיוק על זה בתוך המרוקאים הם לא היו אוכלים אחד אצל השני למה כי היה ברור אם ההוא מחמיר כמוני והוא לא מחמיר כמוני ולכן המימון ההיה עכשיו אצל המרוקאים זה סוגיה כן עכשיו הוא לא אכל אצלי הוא לא אכל אצלי הוא לא אכל אצלי כן ואז לכן בסוף פסח עושים אימונה עושים טרבחו וטי סדו כולם באים אוכלים אחד אצל השני להגיד הכל מצד ההלכה לא מצד ש אנחנו מקפידים חס ושלום לא משהו אישי אלא הכל סוגיה הלכתית ולכן זה קצת ההבדל עוד פעם זה קצת זה דק אני מסקים יש פה כמה סוגיות שם נושקות אחת לשנייה אבל יש הבדל בין שיו שימוש בכלים או צורת התנהלות הלכתית מסויימת לבין המאכל שאני ממש אוכל וגם באמת יש הבדל בין גזירות שונות אני אתן דוגמה אגב מכיוון אחר זה לגבי אכילת בשר חלק האם אדם שמקפיד לאכול בשר חלק ומתארח אצל מי שלא אוכל בשר חלק האם הוא יכול לאכול או לא תיאורטית יכול מעשיית לא אני אסביר תיאורטית יכול כי א אני יכול בוב יש פה אני רוצה להכנס לכל הסוגיה יש פ סוגיה רחבה קצת בהגדרה של מה זה בשר חלג וכולי אבל תאורטית יש יש מהפוסקים שאומרים ש היות וזה כשר לשיטתו אפשר הלכה למעשה היום ההגדרה שלחלק היא הרבה יותר רחבה ממה שהייתה בזמן השולחן ערוך זה כבר הגדרה כשרותית הרבה יותר גדולה ולא רק הגדרה שנוגעת לסוגיה ספציפית מסוימת שקשורה לחלק א אבל שוב אני חוזר סוגייתנו ואומר אם אני מתארח אצל מישהו שנוהג מנהגים מסויימים בכלים וכדומה אני יכול להכל אם אני מתארח אצל מישהו שהוא נוהג להקל במאכלים מסוימים ולאכול אותם ואני לא אז עדיף שלא לאכול מזכיר סיפור רבי היה לפני כמה שנים בבית חבד בפסח מזמן ו שם דו מישהו ב בסעודה והוא קורר מצה לתוך מרה אז הגיע הרץ מישהו ש זה זה תקליט הור הוא פשוט זרק רק בחלון כיל הוא נשאר בהלם הוא לא מה לא בעייתי אי אפשר אי אפשר כן האמת ש האמת של הסוגיות האלה יש אב זה גם יוצר באמת סיטואציות לא פשוטות ושלא בהכרח הלכתית נכון להחמיר בהם אבל יש מי ש מי שבאמת עובד ככה אז ב אני לא רוצה להגיד שאין אזה מקום יש יש מקום להידור לא יודע אם ב לשפוך לו את המרק אבל א כן אולי היה צריך לקחת גם אותו ולהעיף אותו החוצה אחרי שהוא נגע ב צ שנגע בה זה אבל אבל כן אני מסכים שזה זה יכול להביא לסיטואציות הלכתיות אגב כן זה עוד פעם גם פה איפה איפה עובר הגבול כי מצד שני סיפר לי פעם יהודי שהיה שליח בארצות הברית באיזשהי מדינה הוא עבד שם עם הרבה יהודים שהיו ככה בשלבי התקרבות ראשוניים ו הם הזמינו אליהם הביתה לליל הסדר א הרבה יהודים הרבה חברה שם מהקהילה ואז אה הוא אומר אני מתחילים להגיע אורחים ליל הסדר כן זה כבר הוא חזר מהתפילה כבר האורחים מתחילים להגיע ואז מגיע זוג שהם הזמינו אותם לליל הסדר שהיו מאוד מאוד לא קרובים ליהדות הוא פותח את הדלת והזוג אומרים לו פסח שמח הבאנו עוגה הוא מחזיק ביד עוגה ה אורח מחזיק ביד עוגה בא להיכנס אליו הביתה ליל הסדר הוא רואה את העוגה הוא קולט את העוגה יש לו שלוש שניות להחליט מה הוא עושה בסיטואציה הזאת סוגר את הדלת מעיף את הבן אדם מה מה מה עושים במצב הזה ההוא היה לו תושיה היהודי הזה היה לו תושיה אמר לו אמר לא אמר לו וואי תודה רבה לקח את העוגה מהיד שלו הרים את העוגה עודה מחוץ לדלת הרים את העוגה והופ העוגה החליקה לו מהיד והתרסקה על הרצפה ואז הוא התחיל להגיד יואו אני כל כך מצטער איזה לא נעים איזה פדיחה סליח וואי השקעתם והבאתם עוגה ועכשיו לא נוכל לאכול ממנה וכולי [מוזיקה] וכולי שוקולד או משו שינתח לדים שליו ש שור אז עכשיו המציאות הזאת הסיטואציה הזאת היא כמובן לא דומה לקטניות והיא לא דומה להבדל בין בשר חלק לבין בשר לא חלק כי פה זה ממש דאורייתא של איסור אכילת חמץ אז קודם כל אני חושב שזה מלמד אותנו באמת שאנחנו חייבים להכיר ולהבחין בין דרגות הייסורים השונות זאת אומרת אני צריך לדעת מתי משהו דאורייתא ומתי משהו דרבנן כי כשמשהו דאורייתא איין משחקים אני לא יכול לעשות עם זה כלום כשמשהו דרבנן אז יכול להיות שיש מקום להקל במצבים מסויימים כמובן שלא בכל מצב ולא בכל דבר ולא תמיד אני גם יכול לדעת עד הסוף אבל בהחלט אני צריך לדעת את המרחב התמרון שיש לי בעניינים שונים ו וגם באמת להבחין בין מצבים שבהם יש פוסקים שמתירים אני חוזר לסוגיה שלנו כשאני מדבר על מצב שבו יש פוסק כן ודאי כמו הרמבם אבל גם לא רק אני לא יוד בסדר גודל כזה אלא עדה בישראל כמו התמנים שנוהגים להלכה למעשה לבשל בבישול אחר בישול בלח בשבת אז זה וודאי דעה שאפשר לסמוך עליה הלכה למעשה ולכן עשו אני הולך להתארח אצל משפחת תמנית בשבת בבוקר והם מכינים מחממים הרק על הפלטה מצווין יכול לאכול את זה בשמחה אין שום בעיה אה נכון שאם עכשיו אמרת שאם זה קשור למאכל זה אסור אם זה כלים זה בסדר מל נכון אבל פה אני הולך להתארח אצלו ואני אוכל אצלו ממשהו שהוא בהגדרה ההלכתית ואני מסכים שפה צריך פה ההבחנה היא היא דורשת בירור על כל דבר אבל בגדרה הלכתית הוא עושה משהו שמותר אז אני יכול לאכול אצלו עכשיו אני אגיד רגע משהו מהצד השני זה זה עלול להיות מסובך כן תחשבו על משפחה אשכנזית כזאת שכל שבת בבוקר אוכלים רק אורז ושניצלים ואז הם מגיעים להתארח אצל איזה משפחה תמנית והם מתפנקים על איזה מרק טעים כזה אחרי זה הילדים חוזרים הביתה לאמא אומרים לה אמא למה אצלם ככה הבוקר כזה מפנק ואצלנו כזה מעפן רק עם שניצלים ואורז אז פה חינוכית זה יכול להיות בעיה לא יודע איך האמא תצא מזה אחר כך מה פותח הרבה לילדים מה שכלו את המקום הזה של כאילו תרו את כאילו ללמוד את ההבדלים בין הצד ה הומני דווק פתח להם ממון רות ש לכל משפחה יש הנושבות שלה ויש את הכיוונים שלה וכל אחד צריך להבין לדעת וללמוד כאילו צרך דק ממש מסכים עם זה מאוד מסכים עם זה מאוד כמובן זה תלוי באיזה שלבים הילדים לא תמיד הילדים יכולים להכיל את זה ולהבין את זה אבל אני מסכים אגב אני אני חושב שזה גם נכון בענייני כשרויות באופן כללי כן גם עם בענייני קשרות הסטנדרט קשרות שלנו הוא שונה מסטנדרט קשרות של חלקים אחרים במשפחה אז יוצר איזשהו פער ויש מה לדבר עליו ונכון הרבה פעמים להנגיש את זה ולאפשר את זה להיות למשהו שאנחנו מדברים עליו בטח בהקשר של שימור מנהגים שזה דבר יקר וחשוב מאוד בהחלט יש בזה מעלה גדולה ו אם את מחממת לעצמך כן אבל אם את מחממת לאחים אז לא אז שניה בוא נגדיר את הסיטואציה אם הסיטואציה היא שאני בעל הבית או אני נגיד עכשיו נפגשנו ביחד כמה אחים ואנחנו ביחד עושים שבת באיזשהו מקום זה לא בית של מישהו אלא זה כולנו בין אם זה באיזה צימר או משהו כזה אנחנו עושים משהו שהוא ביחד אז אז במקרה כזה באמת אנחנו חבורה אין מישהו שהוא בע לחבורה ולכן הוא מנהיג את המנהג של החבורה ולכן נכון את יכולה בתור תמניה לשים את זה על לחמם את זה גם עבור כולם אבל אם עכשיו הסיטואציה היא שאני הולך להתארח אצל מישהו שמה אני לא יכול לעשות עבורו משהו שלי מותר ולא עשו כ כילו אם אננו אבל אם אני הולכת ת נכון עכשיו כל זה אני עוד פעם אני א אני אעשה לזה עוד טוויסט קטן כל זה נכון כשאנחנו מדברים על מנהגי עדות אבל יש דברים ש מחלוקות פוסקים ולא מנהגי עדות וזה כבר משהו אחר כן למשל האם מותר לפתוח בשבת בקבוק שהפקק שלו עשוי ממתכת אז זה לא זה לא עניין של אשכנזים ספרדים זה עניין של פוסקים שונים הרבה פוסקים אשכנזים סוברים להחמיר בזה יש גם הפוסקים הספרדים שסוברים אנחנו בזה כמו הרב אליהו אבל ה אבל הרב עובדיה מתיר אז עכשיו אם יש מישהו שסובר כמו הרב עובדיה יותר פשוט שהוא יכול להקל לעצמו לפתוח את הבקבוק הזה בשבת לעצמו ולא לאחרים לעצמו וגם לאחרים גם אם ה צ בסיטואציה שמתארח אצל מישהו הוא יכול לפתוח מה הרב עובדיה אומר לכתחילה לפתוח לפני שבת אבל אם לא פתחת אפשר לפתוח בשבת רקצ קבוק מכו פלסטיק לכל הדעות מותר פלסטיק לכל הדעות מותר לא יש גם מי שמחמיר בזה אבל ודאי למ לרוב הדפים ן פלסטיק פותחים פלסטיק יכולים לפתוח כן אני חוזר אלינו לענייני בישול עד כאן עסקנו במי שמתיר בישול אחר בישול בלך אני חוזר מי שעושר בישול אחר בישול בלח שזה בעצם האשכנזים והספרדים ולכן הלכה למעשה אני לא יכול לחמם תבשיל לח בשבת בבוקר עכשיו בואו נגדיר רגע מה זה לך אז גם פה יש מחלוקות בין הפוסקים מה זה לך ומה זה יבש וזה מהקצה לקצה בסדר הרב עובדיה אומר תבשיל לך הכוונה תבשיל שהמשמעות העיקר שלו זה הנוזל שבו למשל מרק לעומת זאת אומר הרב עובדיה אם זה קציצות עם רוטב נכון שחלק משמעותי מזה שהר יש ש רוטב זה בשביל לנגב אותו אחר כך אחרת לימי קציצה כן זה לא לא נחשב אבל עדיין התבשיל הזה זה קציצות עם רוטב אומר הרב עבדיה זה לא לך זה יבש אפשר לחמם את זה בשבת בבוקר על הפלטה על הפלטה ישירות הרב עובדיה אומר קח את הסיר עם הקציצות שים על הפלטה תהנה מהחיים כאילו אם הר של התבשיל אז נכון אבל בד מה בדס לא רגע עכשיו זה ההגדרה פה הייתה חשובה השאלה היא האם זה דג עם רוטב או שזה רוטב עם דג זה שאלה אם הילדים וכים אגים אם מבחינתי עיקר התבשיל עכשיו זה הרוטב שלו אז הרב עובדיה אומר אל תחמם אבל אם עיקר התבשיל זה היבש לא הרוטב הרוטב רק בא להוסיף לו עוד יכול לחמם לא זה לאכ זה לא כמ ביצות שלא אכים את הרטב אם זה דג כ גם ד וגם את אז מותר עלפי הרב עובדיה מותר הרב עובדיה אומר רק אם עכשיו התבשיל הזה הוא תבשיל שמהותו תבשיל נוזלי כלומר מרק או משהו בסגנון שלו לעומתו הרבה מהפוסקים האשכנזים אומרים לא גם אם יש פחות לחות זה עדיין אסור א קשה להגדיר את זה באופן אחד משמעי הרב אריאל לאורך השנים הגדיר לנו כמה הגדרות אה לא תמיד הם היו א עקביות אחת אחרי השנייה פעם הרב ריל הגדיר לנו שכל עוד המאכל לא צף בתוך הרוטב זאת אומרת נגיד יש לי עוף עכשיו יש לי רוטב בתוך רוטב העוף הרוטב מגיע עד שליש מהעוף או חצי מהעוף העוף עדיין לא צף בתוך הרוטב אז זה נקרא שזה מעט רוטב אבל אם זה כמות שכבר העוף צף בתוך הרוטב אז זה כבר לא א זה סוג הגדרה אחת שאפשר ללכת איתה ובדיה לא לא לא אשכנזים עכשיו עברנו לאשכנזים הרב ובדיה יוני כ זה באמת קצת רוטב שהוא פשוט לא ישרף כי אחרת תשים עוף ככה א שהוא וזה גם אפשר להגדיר הגדרה כזאת אם עכשיו מטרת הרוטב היא כדי שזה לא ישרף גם זה אומר שיש פה מעט רוטב כן אשכנזים אומרים מעט רוטב זה לא נקרא לך זה נקרא שיש פה משהו שהוא יבש עכשיו יש מהאשכנזים שמחמירים יותר ונוהגים שאפילו אם יש מעט לכלוכית זה כבר נקרא לך למשל חלק מהכבד קים לא כולם אבל חלק חבדניקים נוהגים לא לחמם שניצלים בשבת בבוקר למה יש ל חות בשניצל יש שומניות בשניצל אז מהחי חמין חמין שחיממו אותו מלפני שבת אבל את השניצל לא מחממים או את האורז לא [מוזיקה] מחממים שוב לא כולם ישיש גם יש גם עוד סוגיה שקשורה לחשמל אצל חלק חבדניקים זה עוד עניין ש אז כן בין לבין בתווך יש גם את מי שאומר שאנחנו נו עכשיו שמעט רוטב נחשב כ לא נחשב כלח לפי הרבה יש מי שאומר שברגע שיש איזשהו נוזל זה רוטב לכן לחמם שניצל אפשר לחמם אורז אפשר אבל לחמם עוף עם רוטב זה לא שוב לפי חלק מהפוסקים האשכנזים א אני חושב ששוב אם אנחנו הולכים בדעה הממוצעת כמו שהרב אריאל אומר אם יש שם מעט רוטב שמטרתו כדי שזה לא ישרף או שמטרתו שזה יהיה טיפה יותר נעים לאכילה כן ולא יוש זה בסדר אבל אם המטרה של הרוטב היא כבר כמשהו שעומד בפני עצמו כלומר אחרי זה אני רוצה לנגב את הרוטב ולינות מהרוטב חרימה וכדומה לפי הרב אריאל לא לפי הרב עובדיה כןא שיאים ק אז אני אגיד קצת יותר מסובך מזה אני אגיד ככה יש פה עוד סוגיה שיש בה מחלוקת בין אשכנזים לספרדים מה הדין אם יש לי עכשיו מחל שיש בו רוטב והרוטב במקרר התקשה אז מה כן כמו דג עם רוטב וכדומה מה הדין אז הספרדים אומרים השולחן הרוך פוסק אין בעיה זה לא נקרא נולד כן אין בזה חשש שמשהו עכשיו הופך להיות חדש כי בסוף זה היה זה רק התקשה אין בעיה אפשר לחמם את זה בשבת אשכנזים אומרים אסור כלומר אם עכשיו מתבשיל שהוא אה נראה מוצק יצא לי בסוף תבשיל שהוא נראה עם לחות משמעותית אמרים האשכנזים אסור מה אפשר לדעת האשכנזים או שהכל נבל בתוך המאכל כלומר שיש מעט לחות אבל היא נבלעת בתוך המאכל עצמו או שהיא לא ניכרת מלכתחילה למשל סופלה האם מותר לחמם סופלה בשבת כן אתם יודעות מה זה מה זה אומר כמובן מדובר על סופלה שבפנים שלו מבושל עד לפני שבת בסדר יש בו נוזל בפנים אבל הוא כבר מוכן מה איך זה מוכ כל הרעיון שזה נוזליים את זה כ אני שונת באופן אישי לא זה אבל הרעיון ה אה בליחה אז זה פשוט וגת שוקולד משעממת כ לא אז מה שעושים מה שעושים במקומות מי שרוצה לחמם סופלה בשבת מכינים את הכל ואז שמים את זה במקרר אז זה מתקשה באמת החלק הפנימי מתקשר ואז כששמים את זה לחימום על הפלטה בשבת אז זה מתרכך ונהייה שוב נוזלי אבל אז אשכנזים לא יכולים לא אז אז לכן לכן הבאתי את הדוגמה הזאת כי בסופ לל בעצם לא רואים את הרוטב יוצא החוצה כלומר הוא לא את כל התהליך הזה של השוקולד שמתקשר ניהיה חזרה נוזל זה רק עם אולטרסאונד אפשר לראות בלי זה אי אפשר לראות ולכן אחר כ רואים שהוא אוכל את זה בסדר ולכן למנהג פוסקים אשכנזים סוברים שזה מותר כי זה לא ניכר זה קורה בתוך המאכל זה לא ניכר אבל זה לא כו אני רצה להגיד משהו שהוא לא מבושל בהנחה שזה מבושל כן כן בהנחה שזה מבושל לחלוטין לפני כן נכון מה זה מבושל חלט סתם עוגה נכון כאלו אני לא טואה פה אני מי שאוכל את זה בשבת ר הוא את חטאי אני מזכיר היום לאכול סופלי ים אכלתי להכין לא הכנתי אף פעם לא יודע להגיד איך זה מה השלבים עד שם כדי שזה י ו הוא הוא לא יקר שוב אין מצב שוא לא אבל שניה רגע רגע שני להגיד משהו אתם מדברות עכשיו אתם מגדירות איך ופים עוגה אתם לא מגדירות איך ופים סופלה סופלה ההגדרה שלו של מבושל כל צורכו זה שהוא הגיע לשלב הזה אם נגיד עכשיו הוא ג צרך 25 דקות בתנור והסופה צריך 15 דקות בתנור אז 15 דקות זה הגדרת מבושל ל כל צורכו של סופלה הא אבל השאלה היא אם אתה מחמם את זה בשבת הרי הנוזל בפנים הוא נהייה נוזלי ואז אז שוב אם זה מצד בישול אז מצד בישול זה מצטמק ורע לו אני לא רוצה שהנוזל הזה עכשיו יהי עלה אני רוצה שהנוזל ישאר נוזלי לא אחרי שזה תחמם קצת לא עכשיו שזה מפשיר הפשיר זהו זה נהייה חזרה נוזל מה עכשיו אני רוצה רוצה שיישאר כמה שיותר זה כל הרעיון להפוך גם רך לתש וגם לתש לרך ו מ אבל אבל זה עוד פעם נכון נכון אבל זה עוד פעם זה מבושל כל צורכו ואני לא ניכר הפעולה שעכשיו זה הופך להיות מ משהו שהוא מוצק למשהוא נוזלי כמו שאמרנו שאשכנזים מחמירים זה זה לא ניכר וזה מצטמק ורע לו כלומר כל הפעולה שזה אחרי שזה נמס היא הופכת להיות לא טובה אז פעולת הריכוך של זה כבר קרתה לפני שבת ולכן הפעולה עכשיו היא רק פעולת בישול אחר בישול אין פה בישול אחר בישול כי זה יבש כאני מוציא את זה מהמקרר וזה גם כמות מאוד קטנה וזה נבל בתוך המאכל אין פה נולד ולכן לכל להרבה דעות לא לכל הדעות יש מי שמחמיר בזה אבל לכל לרוב הדעות מותר לחמם סופלה בשבת זה מקרר לא את מעבדת ברגע שהשוקולד הזה הפסיק להפשיר כל המשך של חימום הוא נספג עוד ונבל בעוגה כאילו הוא נהיה יותר קשה את לא רוצה אותו ככה את רוצה אותו רך אז זה מצמק ורע לו אז הוספת שבעצם נולד זה אומר שאם יש איזשהו רוטב שבמקרר או כשת שזה ק זה לא קם החו לא לא עוד פעם במקרר אני רואה תבשיל שהוא מוצק כי הרוטב התקשה עכשיו אני שם אותו על הפלטה הוא מתחיל להתרכך ובסופו של דבר אני אקבל תבשיל שבו יש לי כמות של רוטב שהיא ניכרת והיא משמעותית פה אשכנזים מחמירים יפהה ש או כהוא קרו נכון ולכן פה אש כזה כמות גדולה שהיא ניכרת אשכנזים מחמירים כשזה כמות מועטה או שנספג במאכל אשכנזים מקלים סתם ככה בשבת אז השאלה תהיה תלוייה בהאם שוב לאשכנזים זה בעייתי להמיס אותו באופן כזה שניכר שהוא נמעס שהוא נמס זה בעייתי לספרדים השאלה תהיה תלוייה האם השוקולד הזה מבושל או לא אם השוקולד הזה מבושל כל צורכו לפני שבת אז מותר להמיס אותו בשבת בתהליך ההכנה שלו בישלו אותו אני חושב ש לא בהכרח עושים את זה אני לא חושב ש אני לא יודע אם הטמפרטורה של השוקולד בתהליך החנה מגיעה מעל 45 מעלות אני לא יודע להגיד בודאות אבל זה אניח לדעתי הזני אמר לי מראש כאילו להמיס אותו שכלו אבל אם היה לי פעם שמתי פיקתי בה להתקשות אז אני חש שכן חכי המסתי אותו לפני שבת נ נכון זה פתרון טוב אם עכשיו המסתי אותו לפני שבת זאת אומרת עשיתי לו את פעולת הבישול הוא מבושל כל צורכו עכשיו אני יכול פחות לספרדים להמיס אותו מחדש בשבת זורה למה את רוצה להמיס שו שולד בשבת לוג חמודה קורה שהעוגה פק מלים את השוקולד לא אבת א רוצה לשפוך שוקולד לעוגה בשבת למה סיוי חזה מו ככה ממש נכון ועדיין זה מושל כל צור מינ אוכל פו נגיד מטבוחה קבועה היה לי פעם ש ש זה מספיק ני שבת והילדים עצו מטבוחה ב זה על הפלטה זהזה חשו נוזלי נשימ את זה ליד הפלטה רצו את ר לא יודעת מה תכו אתזה מחר בבוקר זה יהיה תלוי באמת בשאלה התוצאה הסופית האם היא תהיה נוזלית או לא אבל האשכנזים א לאשכנזים אם זה הופך להיות אם הסוף זה יהיה ממש נוזלי אז זה יהיה בעיה הרב נגיד שכשהוא קל לספרדים הרי מה שאתה רוצה בשת שוקה זה ביצים אז כאילו הרוטב הוא הוא לא העיקר פה אז מותר ל לפי הרב עובדיה כן מי שאוהב את ה לא לא עוד פעם שוב לפי הרב עובדיה ההגדרה זה שזה לא מאכל שהעיקר שלו הוא נוזל ולכן אפשר כמובן מבושל כל צורכו לפני שבת כן עוד פעם לא לשכוח את היסוד הזה לאשכנזים זה יהיה תלוי בכמות הרוטב אם הכמות היא מועטה אז גם אשכנזים יקלו אם הכמות היא גדולה אז יהיה בעיתי לאשכנזיה קשה העניין זה לא ה זה לא ניר הארון א זה הגדרת הגדרת המאכל האם המאכל הזה הוא מרק כלומר הוא מאכל שהגדרתו היא מאכל נוזלי או שהמאכל הזה הוא מאכל שיש בו גם נוזל נכון וות אבל בשקשוקה נגיד את רוצה זה לא בהכרח כמויות כי יכול להיות נגיד קציצות עם רוטב שיש הרבה רוטב אבל את מחמם את קציצות את לא מחמם את הרוטב אז לכן זה קציצות זה לא ספ מקצי גם כן וים ערב שבת אבל יש שרים עוד פעם את קורא אמרת מרק אמרת מרק זהו פה זה כבר הפך להיות נוזה באמת יכול להיות שאם תקראי לזה אגב כן אצל אשכנזים נגיד אשכנזים שיבואו לאכול אצל מרוקאית מרק קוסקוס הם לא יקראו לזה מר קוסקוס הם קראו לזה קוסקוס עם ירקות ן ואז תקראו לזה קוסקוס עם ירקות יכול להיות ש אז שוב אני עוד פעם אני מסכים שיש פה קטגוריות שהם לא חד משמעיות יש פה מקומות שבהם זה יכול להיות ביניים כן מרק שיש בה המון המון המון ירקות ומעט מאוד נוזל מה ההגדרה של לא לא לא ראיתי פוסק שמר הגדיר את זה באחוזים וזה מסוג הסוגיות שבהם אנחנו צריכים איזשהו חוש ולהגדיר לעצמנו המטרה של המר וס זה להטיב זה אומר ש העיקר זה הרטוב ש זה לא הרכ אני גזה מר אני נטה לומר שבאמת זה יותר בעייתי אבל אני לא יכול להכריע בזה באופן [מוזיקה] הזה ש ואז הגשנו י מה מה עושים כי לא שאלה מצוינת בעצם ברגע הזה אנחנו מגדירים אותו כמוקצה ולכן אנחנו ודאי ודאי אסור להחזיר אותו לפלטה או לחמם אותו או לעשות איתו משהו כזה אבל הדבר הכי נכון זה לשים אותו בצד באיזשהו מקום באופן כזה שלא נצטרך להתעסק איתו יותר בכלל זה קצת תלוי ב רגע אז או אז יש פה שני דברים חשובים הדבר הראשון זה שזה קצת תלוי בדרך כלל רוב המאכלים גם מאכל שהוא לא לגמרי מוכן ה הוא כן נגיד ראוי לאכילה בשעת הדחק ואז הוא לא נהיה מוקצה ממש כלומר הוא לא נהיה כזה שאסור לי לגעת בו ולכן אני יכול לקחת אותו ולשים אותו במקומות אחרים או הירקות שסביבו הם מוכנים או דברים כאלה דבר נוסף וזה נקודה מאוד חשובה האם מותר לי להכניס דברים למקרר בשבת האם זה לא הכנה משבת לכול סיימנו את הסעודה בשבת בבוקר נשאר שאריות מהבשר לכאורה אם אני עכשיו שם את השאריות האלה במקרר אני עכשיו מכין בשבת לחול כי עכשיו המטרה ש שלי ה לא לאכול את זה עוד בשבת אז יש לנו כלל הלכתי שאומר ככה אם מטרת הפעולה היא לשמר מצב קיים זה לא נקרא הכנה משבת לחול כלומר כשאני מכניס עכשיו בשבת בבוקר את הסלטים למקרר או את האוף למקרר א האוכל שנשאר למקרר כל הפעולות האלו מה אני רוצה לעשות בעצם אני רוצה להשאיר את זה כמו שזה עכשיו כן המטרה שלי זה לא עכשיו להכין את זה למחר שזה יהיה מוכן לי לאכילה למחר המטרה שלי לשמור על זה שכמו שהבשר הזה טעים עכשיו ככה הוא ימשיך להיות טעים ולכן זאת לא פעולת החנה ולכן מותר לעשות את זה בשבות לא להכין אתזה קופסה לאו בדיוק נכון שזה אוליה החילוק לאכסן את זה באופן ש עכשיו מישהי שרוצה כבר בשבת בצהריים היא מחלקת לארבע קופסאות כדי שלכל אחד יהיה בדיוק ם כל אחד עם השם שלו על זה ושמה את כל המנות מסודרות כדי שביום ראשון זה כבר יהיה מוכן לשיווק אז זה באמת בעייתי אבל גם זה אסור לעשות מצד מלאכה אחרת שאסור לא כאילו למיין או בורר א נכון יכול להיות שזה יהיה גם אסור מצד בורר תלוי בדיוק איך עושים את זה א אבל אבל אני אומר גם מצד הכנה זה יהיה ב אבל עצם לשים את זה במקרר פה אין לנו בעיה אבל אם כלו א יכו כ שכנס בהחלט כן בהחלט אם הפעולה נועדה שוב אני רוצה לחסן את זה במקרר בשביל לחסן במקרר אני צריך קופסה אין בעיה ם הוא לא התבשל רק באמצע כל שני הצדדים וא זה כן חכ עדיין רוצה לא זה בהחלט אפשר לאכול כן במקרה כזה ודאי אפשר לאכול בכלל תמיד באוכל שלנו יש חלק שהוא פסולת כן אז זה לא לא משפיע על האוכל זה שכן זה שיש לי בדג גם עצמות זה לא אומר שעכשיו אז הוא נחשב כרגע מבחינתך כפסולת נכון טוב עכשיו אני רוצה עוד סוגיה בעניין הזה והיא סוגיית קפה ותה או בבסיס שלה סוגיית כלי ראשון וכלי שני בשבת ופה אנחנו חוזרים רגע לכמה הגדרות שכבר הגדרנו כשאני מחמם מאכל על גבי האש או על גבי הפלטה לצורך העניין המאחל הזה נקרא כרגע כלי ראשון זאת אומרת סיר עם מרק שנמצא על הפלטה נקרא כלי ראשון כלי ראשון בו מתבצעת פעולת הבישול הקלאסית בסדר כשאנחנו מדברים על בישול אנחנו בדרך כלל מדברים על כלי ראשון לקחתי את הסיר עם המרק הרותח והורדתי אותו מהפלטה מה ההגדרה שלו עכשיו עדיין כלי ראשון בסדר הדבר הזה שהתחמם על גבי מקור החום כל עוד הוא עדיין חם עדיין ההגדרה שלו נשארת כלי ראשון לא משתנה מתי היא תשתנה באחת משתי אפשרויות או שהעברתי אותו לכלי אחר או שזה יתקרר מתחת לטמפרטורה של חום שהיה ולדת בו זה אחת מההגדרות שישנה את זה מי להיות כלי ראשון בסדר אז זה שלב אחד הסיר של הפלטה זה כלי ראשון עכשיו נגיד שיש לי מרק על הפלטה הורדתי אותו עם כל דיני החזרה כמו שדיברנו פעם שעברה שמתי אותו עכשיו על השיש אני מחזיק אותו עם היד א אחד הילדים מוציא מצקת שם בתוך צלחת של מרק מה ההגדרות עכשיו מה כלי שני ומה עם המצקת כן לא שחור לבן טוב אז באמת זה כמובן מחלוקת הפוסקים האם המצקת היא כלי שני או לא וגם תלוי בדיוק מה עשיתי כלומר האם הכנסתי הוצאתי שאז המצקת לא הספיקה להתחמם מהמרק או שהכנסתי אותה למרק נתתי לה לשחוט בפנים עשתה אמבטיה אחרי שכבר חמה בעצמה אז הוצאתי מרק א יש לזה נפק מינ את לא רוצה להתעכב על זה כרגע אבל לענייננו הצלחת מרק כרגע לצורך העניין היא ודאי כלי שני בסדר עקרונית הכלל שלנו בדברי חזל זה שכלי שני אינו מבשל עוד שנייה נראה לזה הסתייגויות אבל עקרוני כלי שני אינו מבשל עכשיו אני מתוך הצלחת מרק הזאת אחד הילדים היה לו חם בצלחת העברתי את זה לעוד צלחת מה ההגדרה של הצלחת השלישית כלי שלישי עכשיו אני חוזר רגע אחורה כששפת עם המצקת מהסיר לתוך הצלחת מרק בסדר הפעולה הזאת עכשיו לצורך העניין בוא נעשה את זה בדימוי אחר המיחם שלנו בתוכו המים מתחממים מה הגדרה שלו כלי רשון כלי ראשון שמתי מתחת למיחם ופתחתי את המיחם הזאת מה היא תהיה עכשיו תהיה כלי שני אבל מה ההגדרה של המים עכשיו שנכנסים מהמיחם לתוך הם כלי ראשון או כלי שני ב ב במעמד ביניים הזה עכשיו נגיד שאני עכשיו הצלחתי להכניס א פול כפה בסדר לתוך השטף הזה של המים שהם זורמים ו כלי ראשון אז זה נקרא בלשון חזל עירוי כלי ראשון נחלקו רבותינו הראשונים האם עירוי כלי ראשון מבשל ככלי ראשון או ככלי שני או כאיזה הגדרה אחרת הגדרת ביניים או לא מבשל כלל יש בזה דעות שונות הלכה למעשה אנחנו פסקים שזה נקרא מבשל כדי קליפה זה אגב יותר רלוונטי בהלכות בשר וחלב שמה יכולים להיות לנו מצבים שבהם למשל יש לי חתיכת בשר ושפכתי עליה בטעות חלב חם כןנ ואז כילו מתחת לחם אז האם כ עוד שנייה נראה שבשבת זה עוד קצת יותר מורכב אבל בבשר בחלב למשל נגיד לצורך העניין התה לי חתיכת בשר והעברתי כן המקרה הקלאסי שכדאי להיזהר לא להגיע אליו יש לי על הגז עכשיו על הקיר עים שני סיירים אחד סיר חלבי ואחד סיר בשרי ואז אחד הילדים בא ושניהם חמים כן ואחד הילדים בא והוא רוצה לטעום מהדייסה החלבי אז הוא לוקח כף ד הישה ובא מעביר אותה מעל הסיר הבשרי כן זה כזה קורה בהילוך איתי תמיד זה מסוג הסיטואציות בחיים שקורות בהילוך איתי ואז עוד שנייה לפני שזה מגיע אליו לפה צלק נופלת טיפה הישר לתוך התבשיל הבשרי ואת כל זה את רואה מהצד ולא מספיקה אפילו להגיד לו כן זה המצלמה תופסת את ה לא אבל זה כבר קרה ועכשיו השאלה מהדין אז לא ניכנס כרגע לכל הפרטים החתים בזכות בשר וחלב אבל בגדול זה נקרא זה אפילו לא עירוי מכלי ראשון אולי אפילו יהיה עירוי מכלי שני בחלק מהמצבים אבל זה עירוי בסדר זה עכשיו סיטואציה שבה משהו נשפך על גבי משהו מתוך הכלי המקורי שלו א עו כל ההגדרות האלה הם חשובות לנו לעניין שבת לכמה דברים הדוגמה החשובה לענייננו כרגע זה הכנת משקאות חמים בשבת האם מותר לי ואיך מותר לי להכין תה בשבת בוא נתחיל מת בסדר אז אז קודם כל בוא נגדיר אתת ת בהגדרה טיון בסדר טיון ויסוצקי מה יש בפנים מה הם מה קרה להם מאז שהם נולדו איך יבשו אותם אז פעם פעם פעם היו מייבשים אותם בשמש כן פעם הי עושים משטחים ענקיים כאלה מייבשים ענים בשמש שם מתייבשים שמים אותם מתוך שקיקים וככה מוכרים את התא זה היה בימי ויסוצקי אבל מאז שהוא נפטר לבית עולמו א אז עברו לשיטות אחרות יום באמת מכינים עלי תה בעזרת חימום אבל לא בטמפרטורה גבוהה אם זה בטמפרטורה גבוהה זה כבר לא יהיה טעים זה כבר ישרף מעבירים אותם במין מסוע בתוך תנור כזה שהם הם בטמפרטורה נמוכה ואז ככה הם מתייבשים מהר יותר נארזים לכל הדעות ולכל האפשרויות ולכלל ה סוגים הם לא מבושלים עלי התאי שלנו הם לא מבושלים ולכן אם אני עכשיו אקח קית ה ואשים אותה בתוך שמתוכה שמתחת למיחם בסדר אמרנו המיחם זה כלי ראשון פתחתי את המיחם לתוך שבתוכה הי שקית ה מה הדין זה בכל מקרה מבשל למה בגלל שאמרנו שעירו כלי ראשון לכל הדעות יש בו איזשהו בישול לכן זה אסור לכל הדעות אבל אם עכשיו שמתי קודם את המים בכלי השני ואחרי ששמתי את המים אני מכניס את הטיון מה הדין מהרך עקרונית זה נקרא כלי שני אינו מבשל ולכן מותר לעשות את זה אבל ש את היו בדיוק קודם מים ואז תיון עכשיו באים באים חזל ובעקבותיהם הפוסקים האשכנזים כלומר יש פה איזה סוגיה קצת מחלוקת אבל בסופו של דבר באים הפוסקים האשכנזים ואומרים רגע יש עוד הגדרה של משהו שנקרא כלי הבישול מה זה כלי הבישול מתבשלים בקלות אם אתם זוכרות ראינו בדברי הרמבם לגבי הרמבם מביא לנו דוגמה לגבי קוליס היספניים כן סוג של דג שהוא מתבשל מאוד בקלות אז יש כל מיני דברים כאלה שהם מתבשלים מאוד בקלות הם קלי הבישול ע יש מחלוקת בפוסקים מה נכלל בתוך ההגדרה הזאת של כלי הבישול הפוסקים הספרדים סוברים שמה שנכלל בהגדרה של כלי הבישול זה רק מה שהוא מוגדר ככ הבישול למשל בחז כן סוגים מסוימים של מאכלים שמוגדרים בזל ככלי הבישול מה שלא נכנס לקטגורייה הזאת לא נחשב כלי הבישול כך סוברים רוב הרבה מהפוסקים הספרדים האשכנזים אומרים הפוך הכל כלי הבישול חוץ ממה שאני יודע בוודאות שהוא לא מכלי הבישול למשל בשר שור הוא לא מכלי הבישול ולכן הכל זה נקרא כלי הבישול אלא אם כן אלא אם כן יש לי אינדיקציה באיזשהו מקום חזל או בפוסקים שאומרת שזה לא כלי הבישול ולכן אשכנזים אומרים כלי שני בעייתי אז מה הפטרון זה כאילו שאתה ישר מהמיחם זאת הכוונה חוזרים דלא כן הכלי הוא ישר מהמיחם אמרנו דת השולחן ערוך אחרי ששמתי אותו בפנים אני יכול לשים את הטיון אחרי ששמת מזקת את המים לכוס רק שלא יהיה מצב שטיון בכוס ו בדיוק לכתחילה דיוק אוקי לאשכנזים לא זה היה לספרדים השק בכל מקר בי עכשיו ש אם אני משמשת פעמיים בו כל פעם עולה לי ז אני חושבת שזה לא מבוש לבשל אז אני עדין צכ להפי רגע רגע שני שני לפני שאני עונה לזה אני אגיד רגע אחד הפתרונות שאשכנזים מצאו סיטואציה הזאת של להכין תה בשבת הרי בכל זאת אשכנזים בלי תא בשבת זה כמו אשכנזי בלי גפילטפיש בשבת א זה לא זה על גבול הפיקוח נפש אז מה הפתרון שאשכנזים מצאו מצאו פתרון שקוראים לו נ אתם יודעות מה זה אנס תמצית רגע חכי קודם אנחנו מתחילים פתרון האשכנזי הקלאסי פתרון האשכנזי הקלאסי זה א תמצית מה זה אומר זה אומר שלפני שבת לקח תי מים רותחים לקחתי חמישה תיונים הכי כאלה עסיסיים שיש של תה א לא חמדת השקד של תה איך קוראים לזה ארל גריי כן התה הבריטי המקורי הכי מגעיל ו שמתי את זה בתוך המים החמים לחצתי לחצתי לחצתי חזק ככה שיצא הכי שחור שיכול עם איזה שכבה של מים בפנים הכל כמובן רותח ועכשיו התמצית הזאת בעצם מה יש לי פה יש יש לי פה נוזל שהוא כבר התבשל לפני שבת ואותו גם הפסק האשכנזים המהדרים שמים אותו על הפלטה כלומר שהוא ימשיך לשמור על חום מסוים לאורך השבת וככה מכינים תה בשבת כלומר אשכנזים שוב אשכנזים החוששים ככה המשנה ברורה כותב חוששים לדות האלה עושים מוציאים את המים מהמיחם אחרי שמוציאים את המים מהמיחם לוקחים את התמצית ושופכים אל תוך המים מותר לנו להוציא את הכלי מהפלטה הלה של חמים ככ זה בדרך כל שמים אותו על ה על המיחם בשביל להחזיר אותו לפלטה צריך שיתקיימו תניה החזרה את צודקת אבל בדרך כל עושים אותו על המיחם ועושים אותו קצת באופן משוכלל יותר אז אבל אם מישהו שכח לעשות אשכנזי שכח לעשות את זהלא רגע רגע שניה אז אמרתי זה זה פתרון אחד שאשכנזים עצו זה אז יש מאשכנזים שמתירים גם כשזה קר ויש מהאשכנזים ו שנוהגים להקל בכלי שלישי מה זה אומר להקל בכלי שלישי אז שוב אני חוזר למיחם מיכם שלנו זה כלי ראשון מזגתי לתוך זה כלי שני מזגתי מהכוס הזאת לעוד זה כלי שלישי ולתוך הכלי שלישי אני שם את הטיון חמדת השקט כמובן אה בזה גם האשכנזים מקלים עכשיו כל זה בעצם בא לפתור לנו את הבעיה של כלי הבישול כי עכשיו בכלי שלישי לדעת אותם פוסקים אין חשש של כלי הבישול כי אם כלי שני מבשל כלי שלישי ודאי שלזה משהו שממש מרלי כאילו שנים הרי תכלס הפעולה בכלי כלי שלישי זה אותו דבר הת מתפש נה ות דבר זה רותח לא רק זה רגע אני אגיד יותר מזה לא אני אגיד יותר מזה אני אגיד יותר ממה שאת אומרת לא מה קורה ב רגע רגע מה קורה בכלי עשירי אולי בכלי עשירי זה כבר אז אנחנו הרבה פעמים עשינו נישואים כל פעם שלמדתי את הסוגיה הזאת בישיבה או בכל מיני מקומות עשינו ניסוי לקחנו מים קרים ושמנו טיון בפנים מה קרה ניד ט ניה נייה t לחכך קצת יותר זמן ואולי קצת יותר ניעור של הטיון אבל נייה t ללמדנו שמה ללמדנו שהחום הוא לא זה שפועל את עשיית התא זה המים המים פועלים את עשיית הת ולכן ר עכשיו נחזור ומה שחד אומרת הוא קשור לייסוד של ההגדרה של כלי ראשון וכלי שני בעצם חזל רוצים להגיד הם לא רוצים להגיד שכלי שני לא מבשל דהיינו קודם כל יש פסקים מהראשונים שסוברים שגם כלי שני מבשל בגלל החום שלו אבל חזל רוצים להגיד הבישול זה תהליך בכלי ראשון החום הוא כל כך עוצמתי שהתהליך הזה ודאי ימשיך לקרות ולכן אני לא יכול לשים שום דבר בכלי ראשון בכלי שני עצם זה שהעברתי את המים כבר או העברתי את החומר הזה לכלי שני אני כבר כן בלשון התוספות זה נקרא דפנותיו הולכות או מתקררות הוא כבר במצב כזה שבו אני מבין שבישול ממש לא יקרה פה ולכן זה קטגוריה אחרת ולכן זה נכון שיכול להיות שהפעולה ה נקרא לזה פיזיקלית שקוראת בכלי השני היא זהה ל הפעולה הפיזיקלית שקוראת בכלי הראשון אבל בגלל שהפעולה שקוראת בכלי השני כבר לא תתמיד את עשייתה כמו בכלי הראשון לכן חזל אמרו כלי שני אלא מבשל לכן בעצם השאלה היא לא תהיה התוצאה השאלה לא תהיה האם זה יתבשל או לא אלא השאלה תהיה האם זה א כלי ראשון שהחום בו הוא חזק יותר ועוצמתי יותר או כלי שני שעברנו לדרגת חום אחרת ועל גבי זה באים הפוסקים האשכנזים ושואלים גם האם זה כלי הבישול שאז גם בכלי שני שהוא דבר שהוא קל יותר זה מתבשל ולכן הלכה למעשה שוב מנהג הפוסקים מנהג האשכנזים הרבה סומכים הרבה יש הרבה שמכינים תמצית מי שלא מכין תמצית יכול להכין תא בכלי שלישי יש בהחלט על מי לסמוך כדי להכין תא בכלי שלישי באיזה סיטואציה לספרדים את שואלת כן כן יש מי שכותב להחמיר גם הרב עובדיה מביא את זה להחמיר בת בכלי שלישי לספרדים א וזה גם מתקשר לשאלה של האם טיון שהכנתי בו כבר ט לכאורה האם טיון שהכנתי בו כבר אז הוא כבר מבושל אז זהו כבר עברת התהליך אז אין לי בעיה להכין בו שוב אז הוא לא מבושל כיי בלי שלישי אזה מה שאני חת אז קודם כל ודאי נכון אבל גם טיון שבישלתי אותו בתמצית של ערב שבת כן הייתי קיבלתי טיון מאשכנזי בהשאלה א כן יד ראשונה מרופא אשכנזי א ועכשיו את הטיון הזה אני שם ב לחור אני יכול לשים אותו כ הוא משל גור זורקו אומ פוסקים יש פה בעיה כי יכול להיות שחלק מהעלים לא מבושלים עד הסוף יכול להיות שאומנם נכון שהוא התבשל אבל אולי חלק מהעלים לא מבושלים ללכן לא לשים אותו בכלי ראשון א אבל שוב הלכה למעשה אפשר להקל לאשכנזים אפשר בכלי שלישי לספרדים אפשר בכלי שני אחרי שמעלינו את המים מי שמחמיר מהספרדים שרוצים להחמיר בכלי שלישי יש לזה מעלה כן רגע מהצו שהשתמשנו פם שניה אז א אם זה בושל ממש עדיין יש מקום להחמיר בו שלא להכין בכלי ראשון כן עכשיו מה לגבי קפה קפה שחור שוקו א לטה א קפוצ'ינו שוקוצ'ינו ושאר מוצרי נספרסו או אז עכשיו באמת אנחנו חוזרים לשאלה שידענו בה מקודם האם הם מבושלים לפני או לא קפה שחור אגב מה עושים לו לפני פה שור קלוי לא מבושל לא הה לא קלוי כפ ה לא קלוי כפ רגע אז עכשיו יש פה רק שימו לב להגדרה יש פה הגדרה חשובה של הבדל כלוי זה לא מבושל זהזה דין אחר כלוי זה כמו לצורך העניין בהגדרה לכתי נקרה צלוי ופה אני חוזר רגע למחלוקת יותר קדומה ובסיסית שוב גם בזה נחלקו השולחן ערוך והרמה כלומר אשכנזים וספרדים האם מותר לבשל אחר אפייה או צליה בשבת אם עכשיו צתי משהו לפני שבת האם זה שאני עכשיו אבשל יש בישול אחר צליה או יש בישול אחר אפיה או יש בישול אחר קליה או שלא נפק מינה למשל בלשים לחם בתוך צלחת מרק האם מותר לקחת לחם שהוא פוי ולשים לפורר אותו לתוך צלחת מרק כלי שני לצורך העניין רגע כלי שני לצורך העניין אז לדעת השולחן ערוך מותר א' כי אין בישול אחר אפייה וב כי זה באמת כלי שני לדעת האשכנזים רק בכלי שלישי לא בכלי שני רגע אבל למה בשוט אתה מגי פה רק במים ולא מהטה לא השאלה לגבי הלחם לא לגב נכון לש את הלחם על הפלטה מה לעשות איתו אבל אם אמרנו שבישול זה לשים על מקור חור ל הפ זה כאיל לשים על מקור חורם אבל עם נוזל אם אני עכשיו שם פרוסת לחם על הפלטה בלי נוזל סתם שם פרוסת לחם על הפלטה מה קורה לה היא בעצם מתייבשת כן היא לא עוברת בישול היא רק ממשיכה את תהליך האפייה שלה עד למצב שהיא נצת איזהו בתוך המ אני שם לחם בתוך מים מה קורה לו הוא מפור אוקיי זה עוד שאלה אגב זה גם סוגיה בלחות ברכות האם הברכה שלו נשאר את המוצי או לא באיזה מצב לא לא כרגע צריך להביא חב שיזרוק את זה תח זה לא מצב א זה רק לחם א לגבי שקדי מרק אני אגיד ככה שקדי מרק התעשייתיים שלנו היום כולם מכינים אותם בטיגון בשמן עמוק טיגון בשמן עמוק בהגדרה הלכתית זה נקרא בישול ולכן אין לנו בעיה בהם באמת אבל הקדם רק שוכנו לבד בבית אז אנחנו נחזור לאותה סוגיה כן אז כן מ שד מרק כי זה מבושל כן מי זה הה ה שקדי מרק הם מבושלים לגמרי לפניכם נכון קרוטונים באמת האשכנזי שוב גם הקרוטונים שלנו היום התעשייתיים הם בעצם מבושלים אבל אבל קרוטונים אמיתיים אז אשכנזים יחמירו רק בכלי שלישי נכון מה זה לחם ל נכון זה לחם נכון נכון אה אז שניה אני חוזר עכשיו אחורה לקפה ותה אז בקפה שחור הפוסקים הספרדים אומרים זה קלוי אין בישול אחר קליה ולכן מותר להכין קפה שחור לכתחילה לפי הספרדים אפילו מותר להכין קפה שחור כרגיל איך מכינים קפה שחור מה שמים קודם כן אני בתור נער אני זוכר פעם אחת לא סליחה לא בתור נער כשהייתי כבר שיעור א בישיבה בא פה אז אחד החבר'ה ביקש ממני שאני אכין לו קפה שחור הייתי אשכנזי צהוב כזה הייתי אשכנזי צהוב אני מגיע לעמדה הוא רואה אותי שם לפחות את הקפה שמתי בהתחלה שמתי מים לא שמתי קפה סוכר מים הוא לקח אותי עם קפה העיף אותי מהחלון אמר לי ככה מכינים כפה תגיד אתה משוגע לא מכינים ככה א אז שמה למדתי על בשרי שלא ככה מכינים כפה שחור אבל שוב עקרונית לפי מנהג לפי השולחן ערוך אפשר להכין אותו ישירות למיסה הרב עובדיה אומר להימנע ולהכין כן קודם לשים את המים ואז לשים את הקפה וחשוב מאוד להעיר שבאמת אם יש תוספות כמו הל או דברים נוספים בקפה אז בדרך כלל הם לא מבושלות או לא אפויות או לא קלויות ולכן חזרנו להגדרה כמו של תה בנס קפה נס קפה עובר תהליך בישול ו אפייה ויבוש ולכן שוב ספרדים יכולים להכין אותו בכלי ראשון אשכנזים חזרנו עדיף אשכנזים ספרדים סליחה יכולים להכין אותו אשכנזים בכלי שלישי אשכנזים כפה שחור בכלי שלישי אשכנזים כפה נס קפה בכלי שלישי אשכנזים שוקו בכלי שלישי וכן על זו הדרך סך פשוט לשים רקה מתחת למכה ולהכין איתה את כל המשקאות במקום להתחיל זה זה זהו שפה סיבכת אותנו מאוד כיוון כי כי עכשיו הכלי השני הזה הזאת שהשתמשת בה עכשיו ל בתור כלי שני אם עכשיו תמלי בה עוד פעמיים האם היא תמשיך להחשב ככלי שני למה לא אוקיי אז עקרונית אם אנחנו נותנים לזה קצת להתקרר אז זה בסדר אבל יש כאלה שאומרים שהטיפות שנמצאות בתוך הטיפות מים שנשארו שם הם מתבשלות עכשיו שוב כי מוסיפה להם מים רותחים הלכה למעשה הפוסקים אומרים לנער את הרב עובדיה מקל בזה הפוסקים האשכנזים אומרים לנער את ככה שאם יהיה בה מינימום טיפות אפשר להשתמש באופן הזהו אבל המים כבר המים ה [מוזיקה] שב השאלה אם בלך ואז טוב זה חוזר לסוגיית הרב יצחק יוסף בסדר נכון יש פה אשכנזים וצים את כל טיפות המעט טיפות שנשארות זה בסדר ככה פוסקים מה עוב א הרב עובדיה אומר שלא צריך לנהר הרב עובדיה אומר אבל הכ צריכה להתקרר ו קצת לתת לה להתקרב לפחות קצת לתת [מוזיקה] לה כמו ת הם בעצם כמו ת לכל דבר ועניין כן כי הם אשכנזי מתי אשכנזי שותה עם ננה ננה זה בגלל שזה לא יודע אין לי הסבר הגיוני אין הבדל בין עלה ננה לבין עלה ת אותו דבר בדיוק ותו לאב מה זה אם הוא מחמיר לשתות רק תמצית ולא בכלי שלישי אז נכון אז הוא יחמיר גם בננה אבל אם הוא שותה מכלי שלישי בשבת אז אין ל בעה לשתות גם ת בשבת א גם עלי ננה בשבת אני חוזר שנייה לס נס קפה וכל האלה שוב למנהג הספרדים אפשר להכין אות באופן כזה שהוא קודם הנכון בשיטת הרב אבדיה זה למלא את ואז לשים בסדר למלא את מהמיחם ואז לשים את הנס קפה או את הקפה שחור או את כל דבר שהוא אני כן אומר עוד פעם כשיש תוספות גם בנס קפה לפעמים יש כזה כל מיני נס קפה בטעם וניל כן כל מיני כאלה בכל המצבים האלה זה כבר מ זה כבר סימן שאלה האם הדבר הזה מבושל כמו שצריך ואז במקרה כזה פשוט לעבור לכלי שלישי בזה נפתור את הבעייה א מי שלא רוצה את הקפה שיהיה קודם מ אז יכול להביר כן כן בהחלט יכולים כאלה שיש בהם תוספות של דברים שאני לא בטוח שהם מוכנים כן אבל הרבה פעמים במוצרים האלה לא להבדיל מהקפה עצמו שהוא עובר את התהליך המוצרים האלה בדרך כלל לא עוברים תהליך אלא הם תוספת שמוסיפים לאבקה והיא לא התבשלה או קלו אותה לפני כן ולכן זה יכול לה בחומרי רח כילו לפעמים זה גם יותר מזה אבל לא משנה כל חומר שהוא יכול להיות בעייתי צך שעוד פעם ן שוב זה חוזר להגדרה שלנו של האם מה נכלל בתוך כלי הבישול ומה לא בתבלינים זה קצת יותר מור יש תבלינים שנכללים בתוך בתוך דברים שקלים להתבשל באמת ואז גם הרב עובדיה נטה קצת להחמיר בהם יותר ויש כאלה שלא שוב מכל מקרה של ספק שאנחנו לא ברור לנו עד הסוף איך זה מוכן ועד כמה זה מוכן אנחנו עוברים לכלי שלישי ובזה אנחנו פותרים את החשש כן כן ברגע שזה בכלי שמותר לי להכין בו כן שמה אני בעיה אני רוצה דבר אחרון להגיד עוד בסוגיית בישול ואז פעם הבאה בעזרת השם נעבור לסוגיה אחרת וזה שיש לנו עוד דין אחד שנקרא מחזי כמבשל מכזה זה נראה נראה כבישול יש מצבים שבהם חזל אסרו לעשות כל מיני פעולות בגלל שהם נראות כאילו אני מבשל והדוגמה המוחשית לדבר הזה זה מחלוקת שוב בין האשכנזים לספרדים לגבי לשים בשבת בבוקר על הפלטה מאכל שוב אני מדבר עכשיו על מאכל אורז בסדר מאכל שהוא אין בו ששה של בישול אחר בישול בלח ומותר לי לשים אותו על הפלטה בשבת הרב עובדיה אומר אז שניה צעד אחד אחורה אם עכשיו מדובר בלשים את המאכל הזה על מקור חום שרגילים לחמם עליו גם עם המקור חום הזה כן נגיד לצורך העניין מדורה שנשארה דולקת האם מותר לי לשים על המקור חום הזה ממאכל בשבת התשובה היא לא למה כי זה נראה כבישול אני צריך לעשות פעולה שממנה יראה שאני לא עושה את הבישול הרגיל הקלאסי ולכן למשל אם זה אש גלויה שוב אז אני אשים עליה נגיד איזה פלטת מתכת ועל הפלטה אני מדבר עכשיו בשבת בבוקר כן אני אשים את הפלטת מתכת ואז אני אשים על הפלטה את הסיר בפלטה של שבת בפלטת חשמל של שבת אז פה נחלקו הפוסקים הרב עובדיה אומר לא רגילים לבשל על פלטה פלטה זה משהו שלא רגילים לבשל עליו ולכן אפשר לשים עליו ישירות בשבת זה לא מחזיק מבשל כי זה צורת הבישול של שבת זה בסדר הפוסקים האשכנזים אומרים ו פלטה אומנם בדרך כלל מבשלים עליה בשבת אבל יש גם עוד פעמים שמבשלים וזה גם נראה כמו תהליך דומה לבישול ולכן בשביל לשים משהו על הפלטה בשבת צריך קודם כל לשים משהו שיגרום לזה שזה לא נראה כבישול ולכן האשכנזים נוהגים לשמור את כל הפקקים של הטסטר שויס והשווים והאלה והם משתמשים בזה כ הגבעה כן כל ד אז יש מהפוסקים שכתבו שצריך סנטימטר יש כאלה שפסקו שכתבו שזה צריך שיראה קצת שיראו איזשהו פר שזה לא יהיה צמוד גבו אז לשים איזשהו לשים איזשהי חציצה שתגרום לזה שזה לא נראה שאני שם ישירות על הפלטה כל מה שמניחים על הפלטה ראיתי אתכ ישכ שלא משים בך שמה ישכן זה קשור לחשמל זה לא בגלל הפלטה עצמה זה בגלל שהם לא רוצים להשתמש בחשמל בשבת לא יודע אז אולי יש עוד איזה חומרה נוספת אבל עקרונית מי שמשתמש בבלך זה מי שלא רוצה להשתמש לפעמים יש להם גנרטור וגנרטור לא מספיק גם לפלטה ואז הם שמים את הבלך ומשאירים את הגנרטור לתאורה ומזגן וכאלה א אני כן אגיד שוב ששיטת הרב אליהו וזה חשוב להגיד שיטת הרב אליהו שגם פלטה רגילה עדיין זה לא מספיק ולכן הוא סובר שצריך יש פלטה שנקרא פלטה ירושלמית זה פלטה שהיא בנוייה כבר בצורה כזאת שבה יש עוד שכבה בתוך הפלטה בלטין אז זה הרב אליהו מתיר לשים על זה בשבת זה עוד שיטה בעניין הזה ש שאלה מצוינת והתשובה היא שאת יכולה כי הדבר הזה הוא קשור לפעולת המי ששם על הפלטה ובגלל שאת לא נוהגת את לא חוששת למחזק כמבשל את יכולה לשים ישירות על הפלטה נכון כי זה לא משפיע על על שיטתה על המאכל עצמו זה רק פעולת ההנחה עצמה ולכן בפעולה הזאת את יכולה לעשות את זה ככה אני אגיד דבר אחרון בהקשר הזה סליחה שני דברים אחרונים בהקשר הזה מי שבכל זאת רוצה לבשל מרק בשבת לחמם סליחה מרק בשבת בבוקר והוא לא תמני ולא מצא תמני מסביב מה לעשות לא גר ברמת המדר מה עושה במצב כזה שתי אפשרויות אפשרות ראשונה שם על הפלטה מבנה כלומר שם כמה כלים על הפלטה ברמה כזאת כמובן שצריך לבדוק את זה מערב שבת ברמה כזאת שהוא שם את התבשיל שם את המרק או את מה שזה לא יהיה על נגיד סיר גבוה שהוא יודע שגם אם הסיר המרק הזה ישאר עכשיו עד צת שבת על הפלטה הוא לא יגיע לטמפרטורה שה ולדת בו זה מותר כלומר לא לשים ולדעת שאני אוריד לפני זה לא אבל לשים ואני יודע שגם עכשיו זה אשכח את זה כל השבת זה עדיין לא יתחמם מספיק להגיע ליד סולדת אז זה מותר זה אופציה ראשונה לא תמיד היא ראלית לא תמיד אני יודע למדוד את זה וכולי אבל זה אופצייה ראשונה אופציה שנייה זה אגב מאוד זה רלוונטי נגיד למי שרוצה לחמם מרק לתינוק והוא לא צריך שהמרק יהיה ממש רותח הוא רק רוצה שמרק יהיה קצת חמים אז זה אופצייה טובה אופציה שנייה מה כמה צריך לתי שוב שזה לא יגיע ליום חמשה ולדת לא זה תלוי ב חום הפלטה 45 מעלות כן שלא יעבור את נכון צריך לשים את זה בגובה כזה שגם אם עכשיו זה יהיה שלוש שעות על הפלטה תכניסי אצבע האצבע תישאר בפנים ולא תימס אבל אם אני מוצה אני לא יכולה לסמוך על זה ש נכון נכון אופציה שנייה שהרב עובדיה אומר אותה ועוד כמה פוסקים למרות שגם הפוסקים שאומרים אותה הם מסייגים ואומרים שהמחמצת לשים את המרק לפני שהפ נדלקת זאת אומרת לכוון את הפלטה על שעון שבת נגיד לכוון את הפלטה לשעה 8 בבוקר 7 ו30 קמים מוציאים את המרק מהמקרר שמים על הפלטה הפלטה עוד קרה בעצם אני לא עשיתי שום פעולה אני בסך הכל שמתי את המרק על שהתה כונה אתה מתכוון שמתי מרק על חתיכת פלטת מתכת לא ידעתי מה קר מה יקרה פה פתאום אחרי שעה זה התחמם נס רגע רגע בתנאי זה חשוב מאוד מה שאת אומר בתנאי ש מדובר בתבשיל שהוא מבושל כלל צורכו לא להתבלבל אני לא יכול לשים מה שאני רוצה על העל ה נגיד מלא ר ומצטמק ויפה והכל כפלט קרה נכון לפי השיטה הזאת כן נכון בטוח לאפשר ככה סובר הרב עובדיה שוב במושע כל צורכו לא עוד פעם אמרתי זה שיטת הרב עובדיה חלק מהפוסקים האשכנזים נטול להקל בזה ה שמירת שבת כל חתה ועוד החמירו בזה לכתחילה ה אשכנזים מעדיפים לא להשתמש בפטנט הזה אבל בשעת הדחק שר הנושאים אח אל גיד כל הדברים שדיבר מקודם לא פס כל מה שנכנס לגדר של מרק מבחינת האשכנזים הוא אותו דבר בעניין השאלה למה השאלה למה היא מחמירה בזה אני לא יודע מה אני לא יודע מאיזה סיבה ים בזה אבל ודאי שיש מי ש קודם כל שוב רוב האשכנזים לא פוסקים בתבשיל לח לא לעשות את זה תבשיל יבש האם יש מישהו שרוצה להגיד לא לפני יכול להיות שהם חוששים לשיטות של ש סברות שלא לחמם לך בשבת לא יודע לא יודע להגיד הסבר חד משמעי מזה שלא לש לא הודיה אומר אפשר לעשות אומר הממיר תבוא עלי ברכה זה אין בעיה כן אפשר לעשות בהחלט אפשר לעשות את זה ככה טוב אני רוצה לסיים פה בשיעורים האלו נגענו בתמצית של הלכות שבת אני רצה להזמין אתכם לסדרה ארוכה של לכות שבת במסגרת בית המדרש אבקשך בימי רביעי בבוקר בשנה הקרובה במסגרת השיעורים הרבנית נומי שפירה תלמד שיעור בפרשת שבוע ובמדרש עלפי על הפרשה הרב שלומי שפירה ילמד פנימיות התורה ואני אלמד בעזרת השם לכות שבת בהרחבה את מה שלמדנו בתמצית בשיעורים האלו נשתדל להרחיב ולהעמיק יותר לגעת גם בשורשי הלכות במקורי הדינים כלומר מאיפה מגיעות ההלכות מאיפה מגיעים הרעיונות שאנחנו פוגשים בהלכות שבת וגם להשתדל לראות את המבנה ההלכתי של כל סוגי ההלכות וההשלכות שלו הלכה למעשה בסוגיות השונות של הלכות שבת במלאכות כמו בישול מלאכות כמו בורר מלאכות כמו לש ו תוכן וכדומה כמובן הלכות שונות שקשורות להלכות שבת כמו מוקצה א לנסות להבין גם את המבנה ההלכתי וגם את הפרטים הלכה למעשה כמובן המחלוקות השונות והמנהגים השונים שבהם ג נהגו פוסקי ישראל וקהילות ישראל כדי להפוך את זה למשהו שנוכל להשתמש בו בעזרת השם בשבתות א אז אתם מזמנות להירשם בקישור המצורף השיעורים הם ללא תשלום למעט עלות סמלית בתחילת הדרך ואשמח לראות אתכם איתנו רבות בנות הלוח ואלית על כול